ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 230

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, י"ב באדר התשע"ח (27 בפברואר 2018), שעה 10:10

תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

זאב בנימין בגין

ג'מאל זחאלקה

סעיד אלחרומי

מסעוד גנאים

דב חנין

יריב מן - מנהל אגף בכיר פיתוח חברתי כלכלי של החברה הבדואית בנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

בני צרפתי - מרכז בכיר תכנון ובקרה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נג'וא עבאס - מפקחת על הייעוץ במגזר הבדואי בדרום, משרד החינוך

הדר וינטר - מנהלת באגף אסטרטגיה, משרד הכלכלה

מתן רטנר - מנהל תחום אזורי תעשייה, משרד הכלכלה

תמר לוי בונה - רפרנטית חקלאות באגף תקציבים, משרד האוצר

גלעד שור - מנהל תכנית העצמה לרשויות מקומיות בדואיות, משרד הפנים

רינת שפרן - מנהלת יחידת פיתוח מונציפאלי, משרד הפנים

עמיחי לוי - ממונה תח"צ מחוז דרום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

בתיה כהן - מנהלת תחום אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

אורן תירוש - חוקר, ג'וינט- ברוקדיל

יונתן אייל - חוקר, ג'וינט- ברוקדיל

יאסר חוג'יראת - מנכ"ל, אלפנאר - לקידום תעסוקת ערבים בישראל

שמואל דוד - יועץ, שתי"ל

דן ערג'ון - פורום דו קיום בנגב

הריאט נחמה הילמן - חברה בנשים עושות שלום, נשים עושות שלום

גייל מאירס קופר - חברה, נשים עושות שלום

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים

תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. אנחנו היום ב-27 בפרברואר 2018 והנושא של היום, תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב, כהמשך של הדיונים שהתקיימו עד עכשיו סביב הנושא. אנחנו עוסקות ביישום תכנית החומש לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב בין 2012 ל-2016 ובתכנית החומש החדשה לשנים 2017-2021, תחום משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

אני חייבת להגיד שבדיונים הקודמים שהיו לנו אנחנו עמדנו מקרוב על התכניות של המשרדים השונים כחלק מתכנית החומש החדשה אבל בעיקר הגילוי האמיתי שהתגלה לעינינו דבר ראשון זה שבהחלטת הממשלה אפילו לא צויין באופן מפורט את הצורך בפיתוח תכנית חומש לעידוד תעסוקת נשים ערביות וזה לא נקבע כמטרה ברורה בתוך החלטת הממשלה. ולצערי הרב זה גם השתקף בתכניות של המשרדים השונים. חלק גדול מהמשרדים היה קשה אצלם לציין באופן מפורט מה בדיוק התכניות שלהם לעידוד תעסוקת נשים בדואיות.

אפשר להתחיל לדבר על המצב של תעסוקת נשים ערביות באופן כללי וערביות בדואיות בנגב באופן מיוחד ולהדגיש כמה, ועשינו את זה בישיבות הקודמות, הדגשנו עד כמה המצב הוא רחוק מלהיות אפילו קרוב לאחוזי התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית באופן כללי אבל גם בהשוואה לנשים יהודיות אזרחיות המדינה.

כיום שיעור התעסוקה של הנשים הבדואיות בנגב לא עולה על 23% מהנשים ואני יודעת שאם נוסיף לזה, בדרך כלל, אני לא יודעת למה, במדינה החליטו שכל הסטטיסטיקה של תעסוקת נשים נמדדת בין הגיל 21 עד 65 למרות שבכל העולם נותנים את הסטטיסטיקה בין גיל 15 ל-65. אני חושבת שאם היינו מוסיפים או משנים את הגיל הזה האחוז אפילו היה פחות מ-23%. אבל בוא נגיד שזה 23% תעסוקת נשים ערביות בדואיות - - -

סליחה, היושבת ראש, אחד ההישגים שאנחנו רואים בשנים האחרונות לגבי נשים במגזר הבדואי הוא דווקא פחות נשירה מבית הספר אחרי כיתה ט' או י' אז אנחנו לא מצפים דווקא שהן תעבודנה בגיל 15. לו אמרת 18 זה היה אולי יותר מתקבל. תודה.

תודה לך ואני כן מצפה שהן ימשיכו ללמוד ואני כן מצפה אבל אם ככה אז צריך להוריד גם את הגיל בין 18 עד 22 כי אני מצפה גם שילכו לאוניברסיטה.

אה, בסדר.

אבל לא ככה עושים, לא לפי הציפיות וה-wishful thinking שלי, יש מדדים שקיימים בעולם ואני התייחסתי, חבר הכנסת בני בגין, למדדים הקיימים בעולם.

כפי שהתחלתי להגיד, אחד הדברים המאוד בולטים, נכון הייתה עלייה אבל עלייה מאוד קטנה בעיניי בחמשת השנים האחרונות לפי תכנית החומש הקודמת ואנחנו תכיף גם נשמע הערכה שנעשתה לתכנית החומש הקודמת בעניין תעסוקת נשים ערביות בדואיות. אבל בתכנית החומש הנוכחית שאמורה להתחיל לפעול היה קשה לשים את היד על התכניות המאוד ברורות ויעדים מאוד ברורים בחלק גדול מהמשרדים הנוגעים לדבר כמו למשל משרד התחבורה, וכמו משרד העבודה, הרווחה ושירותים חברתיים, גם משרד החינוך.

למה אני אומרת את זה? כי לא מספיק לבוא ולטעון שברגע שנעשה מכלול של צעדים שהם קשורים בחסמים הרגילים שכולם מדברים עליהם ועומדים בפני האישה הערבייה להכנס לשוק העבודה זה יקרה כשלעצמו. אני חושבת שבלי תכנון ברור, בלי יעדים ברורים, בלי מיפוי של המצב הקיים אי אפשר לדחוף את הנושא של תעסוקה.

דבר נוסף שהתגלה בדיונים הקודמים שיש הדגש רב מאוד על הנושא של הכשרת ההון האנושי. וכשמדברים על הכשרת ההון האנושי מבחינת הנשים, לצערי הרב, מדברים הרבה על או אולי צריך לתקן, לא לצערי הרב, אבל אני חושבת שזה מחטיא לפעמים את המטרה, מדגישים הרבה מאוד לימודי השפה העברית כאשר יש אפשרות להכשרות שכן יאפשרו כניסה יותר חלקה לשוק התעסוקה ויאפשרו לנשים לעבוד ולא רק להרשם כי עוברות קורסים בעברית וזה יראה כאילו סוג של תנועה בתוך הנושא.

אחד הדברים המדאיגים שגם התגלו בדיון הקודם זה שבוטלו התקציבים והתכניות ללימודי מבוגרים ממשרד החינוך. אני חושבת שזה דבר שמדאיג ואנחנו ביקשנו התייחסות ונבקש תוך כדי הישיבה גם לשמוע מה העמדה של משרד החינוך, הם חזרו ובדקו את זה וגם של משרד החקלאות האמון על התכנית הזו.

אחד הנושאים שגם עלו בדיונים הקודמים זה איזורי התעשייה. והיה ברור מנציגי משרד הכלכלה שיש להם בעיה רצינית בהמשך פיתוח חמשת איזורי התעשייה שהוחלט עליהם. הדבר גם קשור בהקצאת תקציבים נוספים כדי שיוכלו להמשיך את העשייה בתכנית.

כמובן, אחת הבעיות העיקריות שאנחנו גם דנו בהן בדיונים הקודמים זה היה עצם העובדה שיש כפרים בלתי מוכרים עד היום והם מרוחקים מכל סוגי השירותים הקיימים אולי ביישובים, בתשעת היישובים המוכרים, אפשר להגיד - - -

בשבעת היישובים המוכרים ושתי מועצות אזוריות.

תודה על הדיוק חבר ההכנסת אלחרומי. וזה אחת מהבעיות הרציניות שמחייבות טיפול מיוחד. אני לא אחזור על כל הדברים שעלו בישיבות הקודמות אבל רציתי קצת ככה להכניס אותנו שוב למסגרת כדי שנוכל להתייחס לדברים.

אני רוצה לתת לד"ר יונתן אייל ממכון ברוקדייל, אני מבינה שהכנתם לנו מצגת. בבקשה.

תודה. אני אדבר כמה דקות, 10 דקות, על המחקר שלנו שאנחנו עשינו להערכה של התכנית הקודמת, עסק בנושא של ההחלטה הקודמת, תכנית החומש, החלטת הממשלה 3708. אני אדבר על שלושה נושאים שלי נראו שיתרמו באופן הכי משמעותי לדיונים של הוועדה במסגרות הזמן.

קודם כל אני אדבר קצת על המחקר ועל עיקרי הממצאים של תכנית החומש לשנים 2012-2017. ממש על קצה המזלג, מה שאפשר. אני אדבר על הערכה של תכניות מורכבות, ההחלטה, החלטת הממשלה היא בעצם סוג של תכנית מורכבת ואני ארצה לדבר על הנושא באופן כללי ועל המשמעויות שלו כי יש לזה הרבה השלכות גם מבחינת הערכה וגם מבחינת האופן שבו אנחנו דנים בנושא. וכמה מילים על מאפייני תכנית החומש הבאה, החלטה 2397, לעומת תכנית החומש הקודמת.

קצת על המחקר - מה היו מטרות המחקר: זה היה קודם כל בחנו את יישום של החלטת הממשלה מבחינת תוצאות ההחלטה וזיהוי סקרים ואתגרים כפי שעלו במהלך העבודה. יש בהחלטה הרבה מאוד תחומים, אנחנו עסקנו בשלושה בלבד, כל מה שקשור לתעסוקה ותשתיות תעסוקה, כל מה שקשור לחינוך וביטחון אישי. שלושת התחומים האלו היו 76% מתקציב ההחלטה.

נושאי המחקר - בעצם זה מתייחס, הייתי אומר, לשערים בדוח. קודם כל עסקנו בפעילות של משרדי הממשלה לפי תחומים. עסקנו בהישגים ואתגרים, מגמות בחברה הבדואית, מבט על, זה מן פרק שמכיל בעצם הרבה מאוד נתונים של חינוך, של תעסוקה, של ביטחון אישי ושל רשויות מקומיות. ועוד שער עסק בחיזוק הרשויות המקומיות הבדואיות, זה בעצם שער שנולד במהלך העבודה מכוון שראינו את החשיבות של הרשויות הבדואיות גם בכל מה שקשור לאיכות החיים, להישגים של האוכלוסייה וליישום התכנית ואז לפי בקשה של מטה היישום ייחדנו להם פרק מיוחד.

הישגים ואתגרים - שוב, זה ממש מעט, זה דוגמאות. בתחום של תעסוקה היה גידול משמעותי בתחבורה הציבורית, 94% בנסיעות בין עירונית. הנגשה של מוקדי תעסוקה והשכלה - - -

אפשר לשאול, 94% עלייה, מה המשמעות של זה אם לא היו נסיעות ופתאום - - -

אנחנו פשוט ספרנו כמה קווים היו ב-2012 וכמה היו ב-2016 או תחילת 17' בסוף התכנית. המהפכה בתחבורה - - -

קווים או תכיפות השירות?

זה כלל גם היבט של תכיפות כי זה כלל - - - סליחה, תודה על התיקון זה לא קווים זה כמה נסיעות היו בשבוע. כלומר, קו שנסע פעמיים נספר פעמיים ואותו קו שעבד שש פעמים נספר שש פעמים. אני רק אומר שהמהפכה בנושא התחבורה התחילה בעצם לפני התכנית ב-2010, עד אז בכלל לא הייתה תחבורה ציבורית מוסדרת ביישובים הבדואים, אנשים נסעו עם חאפרים, כל מיני כאלו סידורים ויש לזה משמעות במיוחד לנושא הנשים, לכן הבאתי את זה פה.

גם השאלה שלי הייתה כי אחוזים לא מסבירים מה המצב הקיים. אפילו אם יש עלייה זה לא אומר לי. 94% עלייה זה יכול להיות מקו אחד לשני קווים.

לא, לא, לא, זה אלפי נסיעות, אין לי כרגע את המספרים, אבל זה אלפי נסיעות בשבוע. יכול להיות שזה עדיין - - -

אני מסכים עם הערת היושבת ראש. במצגות הבאות שלך כדאי להביא גם את המספרים הגולמיים ועליהם לחשב את האחוזים.

אני מתנצל פשוט - - -

לא בסדר פשוט - - -

יהיה לך סבב שיפור גם במצגת.

אני אשמח.

יונתן, תן לעמיחי להגיד בדיוק מספר הקווים.

עכשיו?

אתה יכול להגיד לפחות את העניין הזה של נסיעות בין עירוניות, מה זה אומר 94%.

אני יכול להגיד מתוך הנתונים שיש לנו בגידול ב-2012 היו 204,000 נסיעות בשנה וב-2016 253,000 נסיעות בשנה ליישובים הבדואים. כמו שיונתן אמר הגידול המשמעותי היה ב-2010, 2011 כי לפני כן באמת לא היה כלום. ב-2012 כבר היה בסיס ראשוני זה על גביו הוספנו - - -

אז זה לא 94%. בין 12' ל-16' זה לא 94%, לפי הנתונים שאתה נתת. סליחה.

לא באותן שנים, הוא מתחיל מ- - -

הוא אמר 2012 ואתה מאיזה שנה?

בין 2012 ל-2016 - - -

כן, אני יודעת מה אני אומרת, בסדר, לא חשוב - - - זה גידול של 25% לפי הנתונים שלו לא 94%.

והגידול בנוסעים היה גידול של 18%. הגידול במספרי הנוסעים, לא מספרי הנסיעות, במספרי הנוסעים גידול של 18% שזה הרבה מעל האחוזים בכלל התחבורה הציבורית בארץ, זה גידול משמעותי.

אוקיי. מרכזי ריאן - הושלמה פריסת ריאן בכל הרשויות, מרכזי ריאן נמצאים ביישוב עצמו, מופעלים על ידי צוות מקומי ומותאמים לאוכלוסייה. אני חושב שגם לזה יש ערך מוסף מיוחד לנשים מכוון שזה ביישוב עצמו. כ-50% מהמשתתפים הם נשים שזה מרשים כי שיעורי התעסוקה בבסיס של נשים הם נמוכים יותר. אז יש פה משהו שהוא על פניו מרשים.

חינוך - אני מדבר על תכנית נחשון, שילוב תלמידים בתעשייה, אני לא אפרט פה מפאת קוצר זמן על תכניות שמיועדות לנוער בסיכון למניעת נשירה. לדוגמה, בשילוב תלמידים בנוער בסיכון שזו תכנית שבה יש היבט טכנולוגי, עבודה בתעשייה, לימודים במכללה. עד סוף י"ב שיעור ההתמדה היה 87% שעל פניו זה שיעור שהוא מרשים. 620 תלמידים בשתי תכניות, אם אתה מסתכל על זה אז ביחס להיקף הנשירה השנתי של 1300 תלמידים במחזור אז זה לא תכנית בוטיק, זו תכנית שיש לה פוטנציאל לפחות להיות בעלת השפעה אמיתית.

פיתוח והחלה של תכניות חדשות, לימודי הנדסאים למבוגרים, אני אומר את זה בתור איזשהי דוגמה - - -

סליחה, מה 1300 ה- - -

1300, כשאתה מסתכל על מחזור של תלמידים בני 18, מתוכם 1700 - - -

מה גודל המחזור?

המחזור, בלי נדר, 6000 איש.

5400 ויש פער של עוד כמה שלא רשומים - - -

בסדר, זה סדרי גודל, כן.

ומתוכם אתה אומר, 1300 נשרו בכל מיני שלבים בדרך. אז אני אומר, אם בשתי התכניות אתה מחזיק 620 זה אומר שיש פה משהו שהוא עם נפח שעל פניו יש לו השפעה שהיא משמעותית כי את היית יכולה להגיד לי - - -

אני מנסה להבין, התנאים של הצטרפות לתכנית היא נשארה מבית הספר?

חלק, וחלק זה תלמידים בסיכון שרואים שיש להם קשיים גדולים - - -

לא, כי אם זה נשירה מבית הספר אני יכולה לצאת מנקודת הנחה שמחצית אלה שנושרים כבר נמצאים בתכניות. אבל אתה אומר לי שלא. כלומר, חלק מה - - -

זה בא למנוע את הנשירה. זה מזהים תלמידים שהם בסיכון, העדרויות- - -

בסדר.

פיתוח והפעלה של תכניות חדשות - לימודי הנדסאים למבוגרים, אני מדבר על מכללות מה"ט, היה מעבר מאוד משמעותי מדגם של תכנית שהייתה סגרגטיבית כלומר שהיו כיתות נפרדות לתלמידים הבדואים ועברו לתכנית שבה התלמידים משולבים בכלל הכיתות במכללה.

מה זה ראשי תיבות אשב"ל?

אני לא מצליח לזכור אותן.

אפיק שילוב בדואים לתעסוקה.

תודה. זה תכנית להנדסאים, זה תכנית שנעשית במכללות מה"ט - - -

זה התחיל עם 60 צעירים בשנה ועכשיו זה עומד על 100.

100 תלמידים במחזור. זאת אומרת שבשנה יש יותר כי זה שנתיים. נותנים מעטפת מאוד משמעותית הן במימון והן מעטפת ב- - -

באיזה שנה זה התחיל?

הם התחילו ב-2013.

ב-2013 אני מכיר דוגמה לאחד מהם, אחד המצטיינים שלא מצא עבודה. השאלה אם יש אינדיקציה כמה מהם כבר עברו השמה והם עובדים במקצוע שבו המדינה השקיעה כסף למכללות בפרוייקט הזה, יש אינדיקציה?

אני אגיד שיש בעיה שהיא מוכרת לנו שאני משווה בין צעיר יהודי עם רשת קשרים הרבה יותר חזקה שבמקרה שירת בצבא עם מישהו, אני חושב שאחד ממפעלי התעשייה בנאות חובב ישמח להעסיק אותו לפני שהוא ישמח להעסיק צעיר בדואי. צריך להגיד, זאת עובדה, אנחנו לא מתעלמים מזה. אנחנו כן משקיעים כמדינה בהכשרות של הצעירים. עשינו ניסיון עם 16 סטודנטים שעבדו בגילת וברגע שהם מקבלים את ההכשרה ובאים עם ניסיון במכון וולקני יותר קל להם אחר כך להשתלב.

אני לא בא להעיר נגד ההכשרה, אבל להשלים את הפאזל הזה. נקח את התלמיד מהתיכון להכשרה ואחר כך אנחנו כמדינה נעשה את העבודה להשמה שהבנאדם הזה ימצא תעסוקה. והשאלה, כמה אחוזים הגענו, זאת השאלה שלי. כי אנחנו לוקחים תלמידים, משקיעים בהם כמדינה, משקיעים כסף במכללה טכנולוגית בבאר שבע או בסמי שמעון או בכל מקום אחר ואחרי זה הם מסיימים, לאיפה הם חוזרים? הם חוזרים לתיכונים ללמד בבתי ספר. אנחנו לא רוצים אותם בהוראה, אנחנו הכשרנו אותם כהנדסאים וצריך לעשות השמה באינטל או בנאות חובב או במקומות אחרים. זאת השאלה - - -

אחת השאלות היא האם יש נתונים. אבל יש לי הערה נוספת כללית לגבי היישובים הערבים. באופן עקיף, לא זו הכוונה ואנחנו רוצים שילוב יותר עמוק של בעלי ההשכלה הגבוהה במקצועותיהם זה נכון. אבל גם במצב הזה יש שיפור ניכר בגלל מה שאתה אומר ברמת המורים דוברי ערבית בבתי ספר ערביים. וזה מניב תוצאות טובות לטווח ארוך אז לא הכל הוא מבוזבז. זה לא מצב רצוי, אני מסכים איתך, אבל כדאי לראות גם את התמונה בכללותה מתוך שלא לשמה באה לתוצאה אחרת.

אני רוצה להגיד שבדיון הקודם של הוועדה בנושא אנחנו ביקשנו נתונים, חבר הכנסת אלחרומי, וקיבלנו ש-77% לפי הנתונים שנשלחו לנו מהמחזור הראשון, 77% כן הייתה להם השמה ומתוך זה - - -

איפה?

אני אומרת לך את הנתונים שיש לי ואני מוכנה שנעביר אליך כדי ללמוד אותם יותר לעומק. 90% במקצועות שהם הוכשרו להם. כלומר 90% מה-77, זה הנתונים שנשלחו אלינו שאני מאוד מקווה שהם מדוייקים.

נתון אחד שהגיע אלינו, אני מניח שגם אליכם, זה שמתוך אותו מחזור ראשון של 2013 רק ארבעה אנשים הגיעו לדיפלומה.

לא, זה נתון שלא קיבלנו.

זה נתון שאנחנו קיבלנו, אני לא יודע למתי הוא מעודכן, אבל שיעור מאוד - - -

אז אם 90% מתוכם - - -

יושבת ראש הוועדה - - - קשה והוא צודק. ופה זה מתכתב עם הדברים של חבר הכנסת כי הצעירים שכן מוצאים עבודה לא מחכים לדיפלום, הם עוזבים באמצע את הלימודים. אנחנו בסוף סופרים מי קיבל דיפלומה של הנדסאי. ומי שמהם כן מוצא עבודה פשוט עוזב את הלימודים ולא מסיים עם הדיפלום. וזו תקלה - - -

זאת בעיה כלל ארצית, צריך להגיד את האמת.

כן, אבל בדרום אותו צעיר בדואי לא מחכה לקבל את התעודה אם הוא קיבל עבודה מכניסה על עצם זה שהוא משתלב בלימודים, בעבודה בתחום שבו הוא למד את ההנדסאות הוא נשאר לחכות לדיפלומה ולא משלים את הלימודים שלו.

זה גם לא בהכרח אומר שהלימודים הושחתו לריק. כי יש תחומים שבהם אתה לא צריך את הדיפלומה אם זה לא חשמל ולא זה אז הוא עובד והוא מתפרנס יפה, מצא עבודה, יצא לשוק.

זה רק אומר משהו לגבי מעטפת הסיוע שהיא לא מספיק גדולה כדי להשאיר את התלמיד ארבע שנים או חמש כשצריך.

זו סוגייה שהיא מאוד נפוצה בכלל במכללות מה"ט.

הדיפלום עומד על 43% כשהמטרה בחומש הזאת לעלות ל-60 ומשהו אחוזים.

אני אמשיך - בתחום החינוך היו, אני מביא את זה דוגמה לדעתי לתופעות שהן מעניינות, היו שתי תכניות, נחשון שהזכרתי קודם, נקרא יחד בערבית, שזה תכנית ללימוד לחיזוק השפה לגיל הרך. ואלו הן גם תכניות שבעצם נפוצו בכלל המדינה והותאמו למגזר הבדואי במהלך התכנית.

אתגרים - תראו, הדברים מוכרים, עלו, אני פשוט אעבור עליהם כי חבל על הזמן. סוגיית הבעלות על הקרקעות והיישובים הבלתי מוכרים, יש לזה השפעה, לא צריך להגיד, בהרבה הרבה מאוד היבטים, החל באיתור של קרקעות לפיתוח וכלה ביצירת מתח ותחושה של התנגדות מול האוכלוסייה. אנחנו מדברים על משרדים שבסך הכל צריכים לעבוד עם האוכלוסייה וזה נושא שהוא בעיה - - -

זה מאוד מעניין איך שאתה מציג את הדברים. כלומר, בעיה, סוגיית בעלות על הקרקעות מול המשרדים שבסך הכל רוצים לעבוד עם האוכלוסייה, זה מאוד מעניין ה- - -

לא הבנתי.

מה לא הבנת חבר הכנסת?

את הערתך.

אני חושבת שהמשרדים לא רק בסך הכל רוצים לעבוד עם האוכלוסייה ואני לא חושבת שהכוונות הן תמיד כל כך נקיות וטהורות של המשרדים, במיוחד כאשר מגיע הנושא של העניין של בעלות על הקרקעות.

מה זה קשור למשרדים? לא תפתר בעיית הבעלות על הקרקע ללא חקיקה שצריכה להיות דומה מאוד לחקיקה שהבאנו לכנסת לוועדת הפנים ב-2013. בלי זה לא תיפתר, זה חוצה את המשרדים, המשרדים לא יכולים להועיל בעניין הזה, זו בעייה של הכנסת והרוב בכנסת ובזמנו גם התנגדות של חברי הכנסת הערבים והאופוזיציה בכלל וגם בקואליציה - - -

נכון, אני לא רוצה - - -

מבחינה זאת זה אילוץ כללי על המערכת - - - אני מציע להתגייס לפתרון הבעיה הזאת אבל להגיד שהמשרדים לא מעוניינים - - -

כל הנושא של תעסוקת נשים - - -

אני לא אמרתי שהמשרדים בלי כוונות אני אמרתי בצורה הכי ברורה שאי אפשר לתאר את המצב כל כך נקי וחזר כל כוונות. אנחנו מקיימים את הדיונים האלה ואנחנו רוצים למשוך לכיוון של השקעה אמיתית בפיתוח תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב אבל אי אפשר להתעלם שיש איזשהן כוונות שפוגעות אפילו במטרה הזו. ברגע כאשר אנחנו אומרים שאחד הדברים, ועלה באחת הישיבות, למשל נושא החקלאות היה מקור פרנסה להרבה מהמשפחות הערביות הבדואיות. כאשר אתה פוגע במקור הפרנסה הזה בגלל המחלוקות על, כאילו המחלוקת, על הקרקעות, זה פוגע גם כן בתעסוקת נשים. אז אי אפשר לבוא ולהגיד כאילו הכל נקי ו - - -

גברתי היושבת ראש, כל המשרדים כולם שנוגעים בדבר נחלצו לכינון תכנית חומש חדשה תוך שילוש התקציב לעומת תכנית החומש הקודמת. אז לחפש כוונות לא טובות במשרדים אני חושב שזה לא נכון. בעיית החקלאות היא בעיה כללית אבל לומר שבדואים מתפרנסים היום מחקלאות, גם אצל יהודים קשה להתפרנס מחקלאות. אבל בסדר- - -

חבר הכנסת בני בגין, אני מציעה קודם כל לא לקחת את הדברים שלי ולהכליל - - -

אנחנו הרי כדי להתקדם, חבל - - -

לא, אבל אתה אומר דברים ואני לא יכולה לעבור עליהם ככה כאילו זה קביעה סופית. אני לא אמרתי שהבדואים מתפרנסים מחקלאות, אמרתי שיש משפחות שהתפרנסו ובמיוחד האישה הערבייה הבדואית היה זה מקום פרנסה בשבילה ונלקח ממנה. אי אפשר לא להגיד את זה. בבקשה, נמשיך את הדיון.

בכפרים הלא מוכרים הוא אחד החסמים אבל בואו נתקדם בתעסוקת נשים כי יש לנו משהו להשכיל.

וחוצמזה בינתיים אין תכנית חומש לתעסוקת נשים.

מחסור בתשתיות ובמתקנים פיזיים - זה ברור, רוצים לפתוח מתנ"ס, רוצים לפתוח טיפת חלב, פשוט לא מוצאים את המבנה. תכניות שבוצעו חלקית הגיעו להישגים נמוכים, לא כל מה שהתכנית ניסתה לגעת בו - - -

אני רגע אמקד את יונתן. תראו, איזור תעשייה למשל באבו קרינת שפותח בתכנית 3708 לא מגיע לידי מימוש בגלל שכשהתחילו תהליכי הפיתוח נזכר, אני לא חולק על זה, קם בנאדם ואמר סליחה, זה השטח שלי מזמן קודם והאזור הזה עומד ולא מתקדם. כלומר, השקעה ממשלתית עומדת, מחכה ליזמים שיבואו, שיעסיקו נשים. זאת הבעיה שאנחנו נתקלים בה היום, זאת המציאות.

בעידן הנגב תראה את זה למשל.

נכון גם בעידן הנגב התעוררות - - -

בעידן הנגב קשה לפתח.

אני אעבור לנושא של אי ידיעת עברית, אני מקווה שגם זה לא יעורר פה - - -

ברשות היושבת ראש, האם תוכל לפרט או יש בכוונתך לפרט את הסעיף השלישי שלדעתי הוא חשוב ונראה אם הופקו לקחים מהם או אם הלקחים מהתכניות שבוצעו חלקיות והישגים נמוכים הופקו לגבי תכנית החומש הקיימת. אבל אולי יריב ירחיב בעניין הזה.

אני אתן כמה דוגמאות בשלוף. לדוגמה, הייתה תכנית לפתח תכנית להנדסאים במסגרת משרד החינוך. כלומר, הנדסאים יכולים להגיע או במשרד הכלכלה או במסגרת משרד החינוך שהם נשארים עוד שנתיים בתיכון. מאוד מתאים בתפיסה לאוכלוסייה הבדואית שגם ככה הרבה מאוד מהם לא מתגייסים והיה אפשר שם לפתח את הנושא. מכל מיני סיבות שאפשר לדבר עליהן, אני לא ארחיב פה, לא הצליחו להרים את זה.

זה דוגמה לתכנית שהיא הייתה כתובה בהחלטה ולא הצליחו לקדם אותה. זה לא מה שאני דיברתי קודם על תכנית אשב"ל, אלו הן תכניות שהן תחת המטרייה של משרד העבודה והרווחה. אני מדבר פה על תכניות של משרד החינוך שבהן אמורים חבר'ה להשאר עוד שנה או שנתיים לאחר תום הלימודים ולצאת עם תואר של הנדסאי. לא הצליחו מכל מיני סיבות במגזר הבדואי - - -

לא הצליחו להרים את זה.

לא הצליחו להרים את זה.

האם תוכל לתת גם דוגמה לתכנית שבוצעה דווקא באופן מלא אבל הישגיה היו נמוכים? מה נוכל ללמוד מזה? פינת הלקחים אני לא מחפש - - -

אני אתן שתי תכניות. אחת זה לדוגמה נושא של תכנית לטכנאים מה שנקרא תכנית טו"ב, טכנאים ובגרות, שזו תכנית שבמסגרתה אמורים במסגרת ה-18 שנה הרגילים לצאת עם תעודת טכנאי ועם תעודה של בגרות. אז מצד אחד המערכת עבדה, היו תלמידים, אבל ההישגים היו לא כל כך טובים, לא גבוהים, לא הצליחו. אני בכלל רוצה להגיד חבל, נציג משרד החינוך פה? אז אני אומר את זה בכלל - - -

ממשרד החינוך נמצאים.

נשוואה כאן.

אז אני אגיד את זה כי אני חושב שבכלל זה מתקשר אולי לשתי הדוגמאות שאני הבאתי. אני חושב שמשרד החינוך מצליח הרבה יותר בתכניות, תקני אותי אם אני טועה - - -

והתכנית נמשכת?

היא נמשכת, היא נמשכת - - -

היא נמשכת למרות ההישגים הנמוכים?

לא, אבל טו"ב כתכנית נמשכת, אולי לא במסגרת ה- - -אבל - - -

שנייה, הדיווחים על התכניות אנחנו כן עשינו. אני רוצה שתתקדם כי אני - - -

נושא של העברית, אני מקווה שוב שאני לא נוגע פה על משהו רגיש, אבל אם אני מדבר - - -

אני מוכן, אני יושב ראש ועדת ההיגוי של הבדואים בנגב שהוא כולל רשויות ומפלגות והכל. אני מוכן שכל הבדואיות ילמדו עברית וילמדו את הספרות ואת השירים של עגנון בתנאי שתהיה להם תעסוקה. אני חותם לך עכשיו. שילמדו כל מה, אתה יודע מה, גם חלק מהתורה, אבל שתהיה תעסוקה. רבותיי, ללמוד עברית ולחזור חלילה ללשכת התעסוקה זה לא הפתרון.

חבר הכנסת, אם אני מדבר עם נער בדואי בן 15 בתכנית של שילוב תלמידים בתעשייה והעברית שלו שבורה זה לא טוב.

יש לנו ניסיון בירושלים, עובדה שיש עכשיו בחלק במזרח העיר בקשות, ניסיונות ללמוד עברית. אנחנו מקבלים היום במערב העיר, באים כל בוקר 40,000-50,000 ערבים ממזרח העיר והם מבקשים ללמוד עברית כי זה מבטיח להם לא רק עבודה אלא גם התקדמות במקומות העבודה שבהם הם עובדים אז אני לא יודע אם זה כולל עגנון.

אני חושבת שזאת התקדמות אני רק רוצה להגיד דבר אחד, אני חושבת שהמצב היום הוא לא שיש מקומות עבודה ולא מצליחים למצוא אנשים שמתאימים למקומות העבודה. היום הבעיה שאין מקומות עבודה, שאין היצע של מקומות עבודה. אני זוכרת אבא שלי לא למד בשום מקום עברית, הוא למד את זה תוך כדיי עבודה עם היהודים. הוא למד את זה והפך למישהו שמכיר עברית טובה מאוד.

אני לא נגד לימודי עברית אבל להפוך את הכנת הנשים הערביות הבדואיות לשוק העבודה ופתיחת שוק העבודה לנשים ערביות בדואיות ללימודי עברית, אני חושבת שיש בעיה עם זה. יש בעיה עם זה. אז סליחה שאני מתפרצת ככה אבל אתה לא נוגע בשום נקודה רגישה כאשר זה מוצע תוך מכלול של גם איך לפתוח מקומות עבודה.

אני אמרתי בהתחלה, הבעיה בעיניי היום היא לא עניין ההון האנושי אלא היצע ומקומות עבודה ואני רוצה להגיע לשם. אני רוצה לשמוע מה תכנית החומש עשתה בלפתוח מקומות עבודה חוץ מה-700 מקומות עבודה בסודה סטרים שכולנו יודעים איך סודה סטרים הגיעה לנגב. בבקשה.

מערך הסעות לתלמידים, כולנו יודעים, יש הסעות לתלמידים מכלל היישובים כולל מהיישובים הלא מוכרים. העניין עם הסעות שהן בשעות מסוימות וברגע שבית ספר רוצה לקיים פעילות שהיא מעבר לשעות המוגדרות ואם זה פעילויות שקשורות לחינוך בלתי פורמלי, אם זה השעות, אם זה למצויינות, יש בעיה וזה מחסום אמיתי כי אם התלמיד רוצה להשאר עוד שעה-שעתיים אין לו איך לחזור הבייתה.

מחסור בכוח אדם מקצועי - אני חושב שאנחנו רואים שקורה לא פעם שכשמחפשים את כוח האדם המשכיל עם התואר של המהנדס - - - זה מצויין במשרד החינוך בעצם זו הסיבה לכך שהגיעו המורים מהצפון, מכאן זה נולד בעצם במידה רבה כי אתה מחפש מורה לאמנות, מורה למדעים, ישנו קושי - - -

התקציב, לגבי מערך ההסעות, התקציב הוא יותר מ-80 מיליון - - - כמה? 90?

בשתי המועצות האזוריות - - - ונווה מדבר 80-90 מיליון.

80-90 מיליון שקל בשנה.

תאר לעצמך אם היו בונים בזה בתי ספר ואז הבית ספר היה נשאר כל השנה.

תאמיני לי, זו טענתי, זה שווה שניים-שלושה בתי ספר בשנה ולו פתרנו את שאלת הקרקעות והכפרים הבלתי מוכרים. ניסיתי לשכנע בכך אבל אנשים לא השתכנעו. זה הבעיה.

הפתרון שלך לא היה טוב, זאת הבעיה. אבל נשמור את זה למקום אחר.

את עוד תתגעגעי לפתרון הזה.

זאת אמירה מאוד קשה. בבקשה.

לולא משכתי את הצעת החוק היית מתגעגעת להצעת החוק ההיא. אבל זה עניין אחר. אבל זה באמת תקציב אדיר - - -

אנחנו נצטרך לקיים דיון על זה אחר כך.

כמו הצעה להזרים מים מתוקים לים המלח שמתאדים עד אוקטובר.

אני רוצה להגיד כמה מילים על תכניות מורכבות כי אני חושב שזה מאוד חשוב להוסיף אולי למסגרת של הדיון לתפיסה. קודם כל החלטות החומש למגזר הבדואי הן תכניות מורכבות, אני מדבר פה מנקודת מבט מקצועית. וצריכים לזכור את זה כל הזמן, אנחנו מדברים על הרבה מאוד פעילויות, יחסי גומלין בין פעילויות, נניח התחבורה מעבר לזה שהיא משפיעה על תעסוקה היא בוודאי משפיעה גם על השכלה.

יש לנו המון שותפים, לא צריך להגיד פה, משרדי הממשלה יוצאים ובאים, הרבה מאוד גורמים, ריבוי של מסלולי השפעה. כלומר, גם פתיחה של אזורי תעשייה משפיעה על תעסוקה וגם השכלה משפיעה על תעסוקה וגם מסגרות לילדים. אני אתכנס לזה עוד טיפ טיפה, ניגע בזה בהמשך. יש לנו מספר יעדים, אנחנו מדברים על העלאה בהשכלה, תעסוקה, השתכרות.

דוגמה נוספת, התכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון, לא ארחיב, אבל זו גם עוד דוגמה לתכנית שהיא תכנית מורכבת וצריכים להבין את זה ולעניין הזה יש הרבה מאוד השלכות גם מבחינת הפעילות של התכנית, גם מבחינת הערכה. כל השיח צריך כל הזמן להתייחס לזה שזו תכנית מורכבת. אני במעוף הציפור אני אעבור, פשוט חילקתי את הפעילויות שיש בתכנית החומש הבאה, כבר לא הנוכחית, אני עכשיו עובר עם הפנים קדימה - - -

אבל אנחנו עשינו את זה בישיבות הקודמות של הדיון. אנחנו התייחסנו לכל משרד בנפרד וביקשנו לדעת. אני מאוד שמחה שאתה יכולת לזהות את זה אבל - - -

אז אני אעבור הלאה, אבל רק תראו, אנחנו מדברים על העלאת כישורים ומסוגלות, אני לא אפרט. פעילויות שקשורות ליצירת מקומות עבודה ופעילויות שקשורות להעלאת נגישות וזמינות לתעסוקה.

אני אקנח, עכשיו אנחנו הגענו לשקף האחרון וקצת על תכנית החומש לשנים 2017-2021, החלטת הממשלה 2397, מה נשתנה. התכנית הזו שונה בהרבה מאוד היבטים בתפיסה שבה לעומת התכנית הקודמת. אני חושב שמאוד מאוד חשוב להיות מודעים להבדלים בתפיסה. מעבר להבדלים, אז השלמת השכלה נכלל פה ולא נכלל שם, זה חשוב, נושא של אקדמיה, אני פה רוצה לתת איזשהו מבט על.

קודם כל בהחלטת הממשלה, זה לא איזה משהו שנוסף, בהחלטת הממשלה מתייחסים, יש מערך מובנה של תכניות עבודה, מדדים ויעדים, אשר נקבעים, ופה אני מדגיש, בשיתוף גורמי היישום. בעצם זה נקבע על ידם. לפי החלטת הממשלה כל גורם, כל משרד, חייב להגיש תכנית עבודה, חייב להגיד מה הוא מודד, חייב להגיד האם הוא עמד ביעדים, זאת אומרת שאם בתכנית הקודמת אני יונתן רצתי ומצאתי יעדים והמצאתי או - - - מדדים פה המשרדים עצמם מחוייבים לעשות את זה, זה משנה את כל ההתנהלות של העסק - - -

זה לאו דווקא בתכנית הזו, זה הנחייה רוחבית.

זה הנחייה רוחבית אבל פה זה בא - - -

רק חבל שנציגי המשרדים בישיבות הקודמות לא ידעו להצביע באופן ברור על המדדים והיעדים בתכניות שלהם, חבל מאוד. כנראה הם יודעים לנתח את זה יותר טוב מהנציגים של המשרדים.

אני השתהיתי כי אני יודע - - - אבל זה כתוב בהחלטה באופן מפורש. בנוסף יש פה מערך שמוגדר מערך שוטף אחר יישום התכנית. מה שבתכנית הקודמת נעשה על ידי מטה היישום וגם אנחנו, כמובן, תרמנו את חלקנו, פה זה חלק מהתכנית ברמה כזאת שעל פניו משרד שלא עומד בזה אמורה להיות לו בעיה לקבל תקציב.

חיזוק הרשויות המקומיות זה גם רכיב בולט שהופיע באופן מאוד מאוד מינורי בהחלטה הקודמת, לא מדווח - - -

לא הופיע, כן.

אני חושב שמינורי ואולי לא הופיע בכלל. פה מדובר גם על סכום מאוד משמעותי ומעבר לזה לא פחות - - -

כמה הסכום?

500 ומשהו.

500 מיליון שקל.

שזה התקזז ל-360 מיליון.

לא, מה פתאום, 500. סליחה, נציג משרד הפנים.

360 הוקצו כבר עכשיו לחמש שנים והיתר מוקצה בדרכים אחרות. יש 25 נקודות אזוריות, יש - - - שעוד יגיע לרשויות בשנה הבאה - - -

אתה רואה?

לא, חבר הכנסת, סליחה, זה 500 ומשהו מיליון. זה אגב מגיע ל-700 מיליון. ה-500 מיליון מתחלק ככה ש-360 מוזרם ישירות לקופה של הרשויות המקומיות, שאר ההפרש, רשות מקומית שתראה יכולות ביצוע גבוהים, כי זאת חלק מהבעיה זה שהם לא יודעים לפעמים - - -

זה בעצם יחזור לאוצר.

אבל השארנו תקציב גם לפעולות אזוריות. מה זה פעולות אזוריות? למשל, הקרייה השיקומית בתל שבע היא פעילות אזורית, שירותי מד"א היא פעילות אזורית, נוער בסיכון, יש הרבה מאוד דברים שאני - - -

תאמין לי, יריב, אני מכיר את הסיפור הזה. כראש רשות בעבר נכנסתי עם שיער שחור ויצאתי עם שיער לבן בארבע שנים. אני מכיר את זה. אבל הסיפור היה על 500 ומשהו מיליון שקל לחיזוק הרשויות המקומיות. בפועל, מה שנאמר לגזברים ולרשויות המקומיות זה 360 והשאר אנחנו משאירים בצד וב-2019 עד 21 נראה איך אנחנו עושים עם זה. זה מה שנאמר, חד משמעית.

לא ממש- - - אנחנו - - -

בלאו הכי אתה לא יכול לעכל 350 מיליון ₪ - - -

לי משלמים כדי לדאוג שהשקל שמגיע לחברה הבדואית אכן מגיע לה. אם השקל הזה לא יגיע אני לא עשיתי את המטרה שלי.

בואו נעצור כי אני לא רוצה להפוך עכשיו לדיון על חיזוק הרשויות המקומיות, אני רוצה להתמקד בתעסוקת נשים ערביות שבינתיים לא מופיעה בתכנית החומש שלכם.

אני יכול רק לסיים? אני דווקא כן רוצה להעיר לגבי הרשויות בכל זאת בחצי מילה - - -

לא, לא, תעבור הלאה, אני מבקשת, כי בכל זאת התפקיד שלכם הוא הערכה והוא לא הסבר על התכנית.

אוקיי. והנושא האחרון שהוא מופיע והוא מאפיין את התכנית החדשה לעומת הקודמת, אני חושב ש- - - שזה גם מופיע כחלק מובנה שרשום בתכנית עצמה, יש שם מהלך שלם שכולל גם שיתוף של הציבור. זהו, תודה רבה לכם.

תודה לך.

לאזורי תעשייה יש בתכנית החדשה - - -

מדובר שם יותר על פיתוח של אזורים של אזורי עסקים - - -

ברוקדייל הם אמורים להעריך את התכנית. אני רוצה שיריב יענה. המשרד עצמו יענה, לא מי שמלווה את התכנית.

רציתי לשאול, גברתי היושבת ראש, לגבי מרכזי ריאן. כמה נשים פונות, יונתן, פנו, למרכזי הכוונה ותעסוקה וכמה מתוך כלל הפונים מה אחוז הפונות ומה אחוזי ההצלחה בהשמה לגבי נשים לעומת גברים, זה כבר יותר קולע לדעתך עאידה, זה שאלה יותר מכוונת.

זה בערך 50% מכלל הפונים הן נשים על פני - - -

יפה, ואחוזי ההצלחה בהשמה?

רק שנייה, אנחנו זוכרים את אחוזי ההשמה - - -

כן, אבל השאלה מה בדיוק הן מקבלות ומהו אחוז ההשמה והתמדה בעבודה.

שנראה אם הן מקבלות משהו, זה נכון לגבי כלל הנשים בישראל השאלה.

בשנת 2015 פנו למרכזי ריאן 1463 נשים לעומת 1477 גברים. מבחינת מושמים, הושמו 1108 גברים לעומת 682 נשים.

כמה גברים וכמה נשים הושמו?

הושמו 1108 גברים לעומת 682 נשים כשלמשל ב-2012 הושמו 354 גברים לעומת בערך מספר דומה בנשים. הפריסה של מרכזי ריאן בדרום היא בעצם בכל רשות מקומית בדואית להבדיל מהצפון. והנגישות היא יותר גדולה וזה מוכיח את עצמו.

יש לי את הנתונים באחוזים. לאחר 36 חודשים שיעור המועסקים בקרב הגברים עמד על 70% ובקרב הנשים על 37%.

איפה?

בקרב מי שהתתתף במרכזי ריאן לאחר שלוש שנים בדקו, יש גם לטווחי זמן יותר קצרים, אני הולך לטווח הארוך, 40% מהנשים - - -

כמה סך הכל אנשים יש, בכמה מדובר?

מאז פתיחה של מרכזי ריאן כמה אנשים קיבלו שירות?

כן, כן.

כ-10,000, קצת פחות.

אוקיי בסדר.

צריך לזכור שתכנית החומש היא מכלול אחד מתוך עוד שירותים שניתנים על ידי הממשלה למשל כמו שירות התעסוקה אבל הם לא נכללים בתכנית החומש, ולנו, אנחנו לא תמיד יכולים לבוא במגע עם גוף כזה ולבקש ממנו את הנתון כי למעשה הוא לא נכלל בתכנית אנחנו פחות עוקבים אחריו. אנחנו כן שואפים להיות. אז צריך לזכור שגם שירות התעסוקה מפעיל את מעגלי תעסוקה ועוד תכניות נוספות שגם הן מסייעות בהכנסה של נשים וגברים - - -

רק שחבל שנציגי משרד העבודה לא ראו לנכון להגיע היום לדיון שהוא בעניין תעסוקת נשים ערביות. דווקא משרד העבודה והרווחה לא ראה לנכון להגיע היום.

ביקשת על תעסוקה והם לעבודה.

אה, נכון.

אני רציתי לשאול שאלה על שיתוף הציבור, מה זה אומר. אני רוצה בכללי ואני רוצה לפרק את זה לגורמים. אחד, כיצד זה מתבטא וכיצד זה נעשה וכיצד זה משפיע. במה אתם שואלים ומה אתם מצפים. כלומר, אתה יכול לשאול את הציבור ולהמשיך לעשות מה שאתה עושה. מה המשמעות של זה, כיצד נעשה ומה המשמעות ומה האפקט של זה. ושתיים, האם הציבור כולל נשים ערביות. כלומר, בעניינים הכללים ובעניינים הקשורים להן. כלומר, האם זה כולל.

אנחנו בעצם עשינו תהליך - - -

כי אני חושב שאם תקשיבו למה שנשים אומרות הייתם מתייחסים אחרת לגמרי לשאלה של עברית שהועלתה כאן. רק שתבין מה כוונתי, אתה תביא קבוצה של נשים, תגיד להן, יש מקומות עבודה, רק תלמדו עברית, הן ילמדו עברית, איך אומרים, יום ולילה, כדי להשיג את העבודה. אבל תגיד, תלמדו עברית, יכול להיות שתהיה אפשרות, זה יכין אותך. אני חושב שאדם שאין לו את המוטיבציה של המשיכה קדימה שיש איזשהי מטרה שהוא נמשך אליה, המוטיבציה שלו יורדת פלאים.

אני אענה על השאלה. אנחנו עשינו תהליך של הפקת לקחים מהחלטה 3708 שהיא תכנית הפיתוח הקודמת שהובאה הרבה בזכות חבר הכנסת בגין שאז בעצם שימש כשר - - -

לא, לא, יריב, בוא נתקן, לא לא, זו תכנית שאודי ותמר קידמו, התחילו לקדם עוד לפני שנכנסתי לתמונה, רק ליוויתי את זה עוד, אבל לא, מה שנקרא אצלנו, התכנית של תמר פלד אמיר, כמובן חלק מהצוות של אודי פרבר ממשרד ראש הממשלה. אני לא יכול להתגדר בה למרות שהיא הייתה מצויינת.

עשינו תהליך של הפקת לקחים ואחד הלקחים, ואגב למדנו, הלכנו לצוות שגיבש את התכנית הזאת והוא אמר לנו דבר מאוד נכון לפי דעתנו, הוא אמר, תמר אמרה לי, צריך לתת בעצם לקהילה, למנהיגות, לנכס את ההחלטה אליה. זו לא יכולה להיות החלטה שאתם, משרדי הממשלה מביאים אותה, ובעצם מצפים שמשהו יקרה. בעקבות הדבר הזה נעשו כמה דברים. קודם כל מצאנו שותף באגף תקציבים באוצר, אמיר לוי - - -

- - - תמר פלד אמיר?

כן, אנחנו התייעצנו איתה לפני שהלכנו לתכנן את ההחלטה הבאה.

טוב עשיתם.

ומצאנו שותף במשרד האוצר באגף תקציבים, אמיר לוי, ישב עם ראשי הרשויות הבדואים חמש פעמים, גם בירושלים וגם בדרום. מעבר לזה, הוא הגיע לסיור בעצמו, לא רק שהוא שלח את הסגנים שלו ואת הרכזים ואת הרפרנטים, הוא הגיע לסיור בעצמו - - -

אחד הפקידים הייחודיים שמאמין בשיתוף וב- - -

בסדר, אני מציין עובדות.

הוא לא זז מילימטר בלי לשאול.

גם הוא, גם הם, גם האוצר כשהוא בא איתנו לגבש את התכנית לא נתן לנו לזוז מטר קדימה אם לא שאל אותנו מה האוכלוסייה חושבת ומה המנהיגות המקומית חושבת. אנחנו בעצמנו כינסנו כמה דיונים, גם עם ראשי הרשויות, וכל רשות מקומית עם מנהלי האגפים, חינוך, גזבר, מהנדס - - -

אני יכולה לשאול איפה היו הנשים בדיונים האלה?

כן, כן. כל ראשי הרשויות הם גברים, כל מנהלי האגפים ברשויות המקומיות הבדואיות הם גברים, זאת עובדה נכון? יש מנהלות רווחה כמו שיפא אסנה בלקיה, אבל ישבנו עם כל המנהלי אגפים ועשינו מיקוד, ביקשנו ממרכזי ריאן בדרום, יש שם שלוש מנהלות נשים וסמנכ"לית שהיא אישה, שגם לשבת עם קבוצה של נשים וגם עשינו שלוש פגישות כאלה ובנוסף לכל זה, יחד עם האוצר, הגענו לעשות שיתופי ציבור גם ברהט וגם בערערה.

כמובן, אתם מכירים את החברה הבדואית, ברהט, במתנ"ס היו חצי נשים וחצי גברים. בערערה היו רק גברים. כלומר, אנחנו בסוף, היכולת שלנו לעשות reaching out לכל אישה בחברה הבדואית הוא מוגבל - - -

יריב, אני לא טוענת שאתם צריכים לעשות reaching out לכל אישה. אבל יש ארגוני נשים מבוססים, נמצאים בשטח, שכבר יש להם הצלחות בתחום והן עובדות ויש להן גם פרוייקטים, אני ביקרתי בכמה מהפרוייקטים האלה. השאלה שלי למה מתעלמים ולא משתפים פעולה וזה עלה גם בדיונים הקודמים. גם התכניות שהוגשו למשרדי הממשלה והם מוצלחים בשטח לא אומצו על ידי המשרד. אני ביקשתי לבדוק את הנושא של המטבח שמספק ארוחות לבתי הספר, וזה דגם שאומץ במגדל העמק, של ארגון נשים. למה אף אחד לא עשה עם זה משהו?

אני לא רוצה לדשדש באותו מקום, כבר קיימנו ארבעה דיונים, אני לא מוכנה לחזור לשם. אני רוצה להתקדם הלאה. אני רוצה תשובה, למה הנשים לא נמצאות בתכנית באופן הברור? תעסוקת נשים בתכנית החומש הזו לא נמצאת, נקודה. תגידו לי מקדמים תחבורה, תגידו לי עושים ככה, אם אין מדדים ברורים ואם אין תכנית ברורה לקידום תעסוקת נשים זה זירו מבחינתי, ככה אני רואה את זה.

הדבר השני הוא תכניות ברורות עם ארגוני נשים שכבר הצליחו בשטח, מה עושים איתם. תכנית חינוך למבוגרים, הרי אתם מדברים על קידום תעסוקה במבט של בעוד 10-15 שנים כאשר הילדים האלה שהולכים לבתי הספר וכאשר כל אלה שעוברים את התכניות של הטכנאים ושל אני לא יודעת מה יתבגרו ויהיו בשוק העבודה, וזה מצויין ויפה, אבל מה עם הנשים עכשיו שנמצאות מתחת - - -

עאידה - - -

זה כבר דיון חמישי, חבר הכנסת בני בגין, בנושא. אני לא רוצה לחזור כל פעם לאותו דיון. אני רוצה להתקדם, לראות שאני מתקדמת לכיוון משהו. אני מנסה למקד את הדיון, ותסלחו לי, יכול להיות שמישהו לא שמע את הדיונים הקודמים, אבל בלתי אפשרי לחזור כל פעם לשם. אני יודעת ששיתפתם את הרשויות המקומיות ועם כל הכבוד, יצאתם בהחלטה לחיזוק הרשויות המקומיות, זה מצויין, תדונו על זה בזה למרות שיש לי טענות בדיוק כמו חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אבל מה עם תעסוקת נשים ערביות בדואיות. אני לא אשב עוד 10 ישיבות כדי לקבל תשובות.

קודם כל מבחינת מטרות ההחלטה החדשה הנושא של תעסוקת נשים, וצודקת יושבת הראש, הוא לא אחד מהיעדים של ההחלטה. יש יעד שקשור להשתלבות בחברה הישראלית ולתעסוקה, בכלל זה נכנסות פעולות לתעסוקת נשים. כלומר, אחד הדברים ששמנו בהחלטה הזאת שהוא מבחינתנו היה תקדים שחברת אלפנאר התנגדה לו מאוד וגם טבת וגם מרכזי ריאן, אמרנו להם, לא 50/50 הכשרות אלא 70 נשים, 30 גברים, זה מהלך שהוא מקדם תעסוקת נשים.

דבר שני, בימים אלה משרד - - -

זה התקבל? כי אמרת התנגדו.

כן, זה התקבל. החלטנו את זה. לא נמצאת פה נציגת משרד העבודה אבל הם קבעו את זה יחד איתנו. אנחנו רוצים להעלות את מספר הנשים שנמצאות בתעסוקה.

דבר שני, משרד הרווחה, אני לא מתחיל להציג כאן - - -

אין לכם יעד לתעסוקת נשים ערביות בנגב, אין יעד.

לא, היום אני רוצה - - -

בתכנית 922 אנחנו כבר שיש יעד להגיע ל-40% של תעסוקת נשים ערביות, מה היעד?

40% לעוד חמש שנים - - - בישיבה קודמת.

היום אחוז תעסוקת הנשים הבדואיות בנגב עומד על 24%.

באיזה גילאים 24%?

גילאי עבודה, מגיל 18 ועד גיל 60.

בסטטיסטיקות יש דברים רשמיים.

אמרנו את זה, כן, 15 - - -

לא, זה לפי הלמ"ס, אני צודק יונתן בנתון הזה?

בסדר, התווכחנו על זה בתחילת הדיון.

אנחנו רוצים להגיע, אחת השאיפות שלנו בתכנית הזאת, תראה אם היינו אומרים לעשות קפיצת הדרך בתוך חמש שנים למצב של כלל החברה בישראל שאחוז התעסוקה הרבה יותר גבוה אני לא חושב שזה היה אחוז ריאלי. אגב, זאת אמירה של ראש הממשלה כשהוא פגש אותנו לפני שלושה חודשים בוועדת שרים. אנחנו רואים לעצמנו להגיע לפחות בחומש הזה לאחוז הנשים המועסקות בחברה הערבית שעומד נדמה לי על 36%.

32.

אוקיי. זה מבחינתנו הוא יעד. אנחנו רוצים לפחות להשלים את הפער הזה. כמו שהשר שלנו אמר, התכנית הזאת לא יכולה לפתור פערים שנפתחו 70 שנה קודם. כלומר, הפער הוא גדול - - -

יריב, אנחנו מדברים על 8%, אתם רוצים להעלות, לפי הסטטיסטיקה שאתה נותן אתה רוצה להעלות מ-24% עד 32% או 33% ותזכור טוב, בחמש השנים האלה גם תעסוקת נשים ערביות באופן כללי אמורה לעלות. כלומר אנחנו מדברים על משהו כמו 10% היעד החדש שלכם, לעלות בעוד 10%. כאשר בחומש הקודם כשהיו לכם יעדים ותכנית ברורה לא הצלחתם לעלות 10%, איך עם תכנית חומש שאין בה יעד של תעסוקת נשים ואין בה תכנית תקפיצו את זה 10%? משהו לא מתלבש פה.

יש תכנית כי עובדה שיש יותר הכשרות, רואים תהליכים, אנחנו מקווים שבשנתיים הקרובות יושלמו אזורי תעשייה שלא היו לנו לפני שלוש-ארבע שנים, גם בחלק מהיישובים.

אבל שמעת מה אמרו במשרד הכלכלה.

הם יושבים פה, אפשר לשאול אותם, אבל הם יכולים להגיד על - - - יש עכשיו שיווקים שנעשים, יש דגש הרבה יותר גדול שמשרד הכלכלה שם על תעסוקת נשים. אנחנו תוקפים את זה מכמה כלים, אנחנו משקיעים עכשיו 30 מיליון שקל לעודד יזמים רק מהחברה הבדואית שמתגוררים ביישובי הבדואים שהם יוכלו לקבל סובסידיה מהמדינה בגובה מיליון וחצי שקל כל אחד כדי להאיץ את תהליך הקמת המפעלים שלהם. ואנחנו אומרים להם, מי שיראה שהוא הולך להעסיק נשים יקבל סבסוד יותר גבוה. כל הזמן יש מהלכים שאנחנו תוקפים את הנושא הזה.

זה נכון שאנחנו הבנו שבהחלטה הקודמת אם הממשלה תמשיך לעשות תכניות פיתוח ולא תתייחס למנהיגות הבדואית המקומית ולא תחזק את הרשויות המקומיות שגם הן מנוע שיכול לחולל פיתוח כלכלי מקומי, אנחנו לא יכולים להתעלם מהם. ולכן אמרנו בואו גם אתם תעשו פעולות ותקדמו נושאים כאלו.

אנחנו ממשיכים לפתח את אזורי התשעייה מ-3708 מהתכנית הקודמת, אנחנו נמצאים כרגע בדיונים עם משרד האוצר ועם משרד הכלכלה ועם המועצה לכלכלה לגבי הנושא של מאמץ בנושא של תעסוקת נשים. אני עוד לא יכול לדווח על המסקנות. לגבי הנושא של אלסנאבל בחורה, שמעסיק היום בין 25 ל-30 נשים שהוא דוגמה ומופת בעינינו לפעילות שצמחה מהשטח ושהיא משמשת דוגמה היום בעולם, אגב, צריך להגיד את זה. יש הצעה כרגע להרחיב את המיזם הזה בעצם ל - - -

איזה מיזם זה?

אלסנאבל בחורה, המטבח הקהילתי, שהוא עסק מגזר רביעי שהדיבידנד חוזר ומשקיעים חזרה באנשים - - -

זה יזם פרטי יזם את - - -

זה בא בעקבות מנהיגות מקומית של ד"ר מוחמד אלנאברי יחד עם איציק זיוון וגורמים נוספים ואג'יק. אנחנו את הנושא הזה בעצם רוצים להעתיק לעוד מקומות. אחת המחשבות היא, באזור התעשייה החדש בשוקת שאמור להגיע למצב של תחילת שיווק מגרשים ב-2019, להגדיל את המיזם הזה ולהעביר אותו לשם. אנחנו נמצאים איתם במגעים בימים האלו. אבל שוב, אני לא יכול לדבר בשם משרדי ממשלה אחרים.

אוקיי, יריב, חבר הכנסת סעיד אלחרומי ביקש לדבר.

אני רוצה להתייחס בעיקר לתעסוקת נשים. לגבי התכנית יש הרבה מה להגיד בקשר אליה עם כל ההיבטים שלה. המגזר הבדואי, זה טעות לקחת אותו כמקשה אחת כי א' יש את הרשויות ה"ישנות", ותיקות: רהט, שגב שלום, חורה. אלה רשויות שכבר מוכנות גם תכנונית והכל עובד כשורה והיחס לקטגוריה הראשונה. הקטגוריה השנייה היא שתי המועצות האזוריות שיש בהן 11 יישובים: אל קאסום ונווה מדבר. והקטגוריה השלישית, ככה אנחנו צריכים להתייחס לזה, זה הכפרים הלא מוכרים. משרדי הממשלה קוראים להם הפזורה, אנחנו קוראים כפרים לא מוכרים, לא נריב על השם עכשיו אבל נכוון לכיוון התעסוקה.

ביישובים של רהט והוותיקים מבחינת תחבורה מצבנו לא רע אבל אפשר גם לחזק את זה קצת מבחינת תנועת קווי האוטובוס בתוך היישובים האלה. מבחינת אל קאסום ונווה מדבר אין תחבורה ציבורית בכלל למרות שזה יישובים מוכרים, יישובים שיש להם תכנית מתאר, יש קו כחול, יש מרכז שירותים באמצע הכפר, יש כביש שמוביל לבתי הספר אבל משום מה, תאמין לי - - -

אתה כל כך צודק וזה נוגע בדיוק - - - החזרנו כסף לאוצר כי לא עשינו כבישים טבעתיים ביישוב מולדה כיוון שלא פתרנו את סוגיית - - -

תאמין לי, אם אנחנו עושים השנה, אנחנו מצליחים לעשות את הדברים הקטנים האלה אנחנו קופצים קפיצת מדרגה אז - - -

יש כסף לעשות את זה, אנחנו לא יכולים לסלול שם כבישים - - -

אבל יש כביש.

אי אפשר לסלול כביש טבעתי, עמיחי תקן אותי אם אני טועה - - -

קודם כל יש יישובים ביישובי המועצות שכן מקבלים כבר תחבורה ציבורית אם זה קאסר אסיר, אבו קרינת, אדרי ג'ת, ככל היישובים - - -

איפה מקבלים אותם? איפה מקבל - - -

במרכז השירותים.

מגיע למרכז השירותים?

מגיע למרכז השירותים.

אום בטין מגיע למרכז השירותים?

לא הזכרתי את אום בטין, באום בטין עדיין יש עבודות, כרגע זה עדיין בעבודות. בכל היישובים של המועצות - - -

אבו טלול זה מגיע?

גם בעבודות, עוד לא. הזכרתי קאסר אסיר, אבו קרינת, אדרי ג'ת.

לגבי יישובי המועצות האזוריות אתה יכול לרשום לך את זה. לגבי המועצות האזוריות למרכזי השירותים, האישה במקום שתגיע לכביש הראשי לחכות להסעה שתקח אותה לאזור התעשייה או למקום העבודה חשוב יותר וזה יעיל יותר שהיא תחכה באמצע, בתחנת האוטובוס בתוך היישוב. וליישובים מוכרים אין ריב ואין ויכוח על זה.

הקטגוריה השלישית היא הכפרים הלא מוכרים - - -

אוטובוסים לא נכנסים ליישובים, רק הכביש ראשי, זה מה שאני מבין שאתה אומר.

הם לא נכנסים במועצות האזוריות - - -

- - - זה הכוונה.

כן, זה דבר חמור.

בכפרים הלא מוכרים התווסף משהו חדש בתקופה האחרונה שתחנות האוטובוס, היו תחנות אוטובוס אפילו על הכבישים הראשיים, לקחו אותם, ואין תחנת אוטובוס.

איך זה - - -

זה מה שקורה.

דיברתי עם שר התחבורה לפני שנה בעקבות שיחתי עם - - - הוא - -

לפני יומיים ביקשתי ממנכ"לית משרד התחבורה לשבת ולדון בזה.

- - היה אמור להתקדם בעניין הזה.

כן, ככה הבטיח לנו. אז הוא התקדם, לקח את התחנות.

בסדר, אז בואו נבדוק את זה שוב.

החשוב כאן לא לקחת אלא להוסיף תחנות. איפה שיש ריכוזי אוכלוסייה גם אם אין כביש, לפחות על הכביש הראשי לשים תחנת אוטובוס. אישה שרוצה לצאת מעבודה מרחמה, מעבדה, מאל באגר, זה אחרי שדה בוקר, מהמקומות האלה שתוכל להגיע לכביש ולצאת לעבודה אם יש מקום עבודה - - -

איך הגיוני שנכנסתי בדיוק כשמדברים על תחבורה ציבורית?

זה בדיוק מה שאני אומרת, הנה הגיע דב.

אם אנחנו בשנת 2018 נתמקד בכמה סביבות קטנות כאלה אנחנו נתקדם בנושא תעסוקת הנשים בפרט.

דבר שני, יש מקומות שאין בהם איזורי תעשייה. למשל תל שבע, אני מלווה את הסיפור של תל שבע בתקופה - - -

היה פעם והפך להיות שכונה.

הפכו את זה לשכונה והסיפור ידוע. יש תכנון לאיזור תעשייה חדש אבל בינתיים עד שמפתחים איזור תעשייה חדש יש כמה עסקים וצריך לעודד את הנשים שעובדות בתוך היישובים. ואני אתן לך דוגמה שהייתה לי אתמול. הפרוייקט של בת המדבר של מרים אבורגאי, של הסבון, אתה יודע מה מבקש ממנה המנהל? היא רוצה לרכוש את המגרש שהיא נמצאת עליו. הם מבקשים ממנה, תהרסי את העסק בכלל ואז תבואי לרכוש את המגרש ואז תבני מחדש. זה מה שקיבלה תשובה אתמול מגברת שולמית- - -

אני אשמח לבדוק את זה ואני אקח את זה לבדיקה שלנו.

אני אשמח מאוד כי זה חמש או עשר נשים - - -

אני היום אעלה את זה ליאיר מעיין. יש לנו עניין שעסקים כאלה יפתחו ולא יסגרו.

המקומות האלה - - -

להרוס, לקנות, לבנות.

להרוס, לקנות, אחר כך תעשה מה שאתה רוצה.

זה שם תכנית חדשה במשרד השיכון.

המקומות האלה במקומות שאין איזורי תעשייה ואין מקומות למסחר ותעסוקה אפשר, הרשות המקומית יודעת לעשות שימוש חורג, להכין תכנית לשימוש חורג למגרש גם אם הוא למגורים לחמש שנים עד שיתפתח אזור התעשייה. במיוחד למשל תל שבע ועוד כמה מקומות.

במקומות שיש בהם בעיה בפיתוח אזורי התעשייה, למשל אבו גרינת, פעם ראשונה שאני שומע שיש בעיה שם, אבל אפשר להכניס את המנהיגות המקומית. אפשר להכניס את האנשים, המנהיגות המקומית, מקומות שיש בהם בעיה מסויימת ביחד, לעבוד ביחד בכדי לפתור אותה. למשל בית ספר במקום מסויים, לבנות בית ספר, תאמינו לי, עם קצת עבודה אפשר לעשות את זה ובתיאום עם המנהיגות המקומית - - -

חבר הכנסת, מזה אנחנו נמנעים היום, אנחנו לא רוצים לחזור על הטעויות שהמדינה עשתה לאורך שנים, שמנהל בית ספר מונה בהתאם לזיקה של המשפחה לקרקע ולא מונה מנהל בית ספר שיכל להביא את התלמידים לציונים יותר גבוהים. סליחה, אבל זה דבר שאנחנו רוצים להפסיק את המדיניות הזאת לגמרי.

זה כמעט עלה למוחמד גברי במשרתו.

ברור, ברור - - - עליי לא מקובל, זה לא מקובל עליי - - -

פשענו כלפי החברה הבדואית בנושא הזה.

אבל לפעמים לא הכל שחור ולבן. אני רוצה להגיד ככה, לא הכל שחור ולבן, בקשר למקומות ובעיקר בעניין הבעלות במקומות שיש כבר קו כחול ויש הסכמה ויש הכל ויש יישוב מוכר, למשל אבו גרינת - - - ביר הדאג' ועוד כמה מקומות.

אני רוצה לסיים בזה שאנחנו נתונים מדודים. למשל אם יש צוות מעקב, ב-2018 לפי שלוש הקטגוריות, ברהט, צעירה מרהט ההתייחסות אליה לא כמו צעירה מרחמה, לא צריכה להיות באותה מידה. זאת צריכה טיפול מיוחד, אפילו מקום התעסוקה קרוב לבית, אולי גם סוג התעסוקה.

והסוגייה האחרונה היא הנשים החד הוריות. הנשים החד הוריות במגזר הבדואי זה קטסטרופה אחת גדולה, אני מטפל בסוגייה הזאת באופן אישי, לגבי שירות התעסוקה ולגבי מקומות העבודה ויש כאלה שקיבלו הנחות למשל מפעל עוף עוז בשגב שלום. אני קידמתי את המפעל הזה וחתמתי על התכניות שלו כראש רשות והמפעל הזה נועד בעיקר - - -

מאות נשים.

נכון, אבל נועד בעיקר לתעסוקת נשים ולתעסוקת הנשים מתוך הכפרים האלה ולא נועד לקבלנים מאיזשהו מקום אחר ולצעירים שיכולים לעבוד בעבודה אחרת. לתעדף נשים במקומות האלה, לתעדף אותן בצורה הכי ברורה.

אני רוצה להזכיר לכולם, אנחנו מעלים פה כל מיני רעיונות שיכולים להיות חלק מתכנית מאוד ברורה כאשר זה לא התפקיד שלנו כוועדה. אני לא פוסלת את זה, להיפך, אני מאוד שמחה, אבל זה היה אמור להיות התפקיד שלכם, להגיע עם תכנית סדורה של תעסוקת נשים. ואני עד עכשיו לא שמעתי, כל מה שנציע אני לא רואה איך הוא יישב בתוך התכנית אם אין קו מאוד ברור של עידוד תעסוקת נשים ערביות בדואיות, ואני תיכף אחזור לזה. בבקשה חבר הכנסת בני בגין.

תודה. באמירה כללית זו הערכתי שנים רבות ובעניין זה, האישה היא סוכנת השינוי החשוב ביותר, היעיל ביותר, הטוב ביותר, בייחוד בחברה כמו החברה הבדואית בנגב שמצויה בשלב מעבר. ולכן הדגש על תעסוקת נשים, חינוך בכלל, קידום האישה הבדואית בנגב יישא פירות מעבר להכנסה המשפחתית, נוגע למעמד האישה במשפחתה ונוגע לחינוך הילדים, לחינוך הדור הבא, זו גישה אחרת.

אני מסכים עם היושבת ראש, ואני לא בטוח שלא נעשה, אני פגשתי נציגות מרשימות של ארגוני נשים בכפרים בהתנדבות, פה זה מקיף 100 נשים ופה זה מקיף 200 נשים. עצם היוזמה הפנימית ראויה גם לברכה, גם לעידוד וגם לשילוב בתכניות האלה.

אני חושב שצריך לומר בפה מלא, נעשה רבות, השינוי הוא גדול מצד היחס של משרדי הממשלה, שר החקלאות אורי אריאל נוהג לומר, אני שמעתי אותו כבר לפני 7-8 שנים אומר את הדברים הפשוטים שאמורים להיות מובנים מאליהם, טוב שהוא אומר אותם, הבדואים בנגב הם אזרחי מדינת ישראל ואנחנו לא עושים להם שום טובה כאשר אנחנו מקדמים אותם בעזרת הממשלה כי אין כלי אחר.

עם כל הכבוד לארגונים אחרים וארגוני זכויות אדם, אין אלא הממשלה שתוכל באמת להרים את האוכלוסייה הזאת כפי שראוי. זאת עמדתו הקבועה ונעשה הרבה תכנית החומש היא - - -

אבל עמדתו הקבועה, אני לא רוצה להכנס לנושא הזה, ב-2017 2000 בתים נהרסו בנגב, עכשיו עשרות אלפי דונמים נחרשים באדמות הנגב. אני רציתי להתמקד רק בתכנית הכלכלית ובתעסוקה אבל זה נושא חמור מאוד מה שעושה השר אורי אריאל בנגב ובכפרים הלא מוכרים. וזה מעיב על כל הסיפור לצערי הרב.

לו היינו, בין השאר לולא התנגדותכם לאותה תכנית, לאותו דבר חקיקה, אבל בקואליצייה הכשילו אותו, לא באופוזיציה, היינו כבר יכולים להתקרב למצב אחר, גם לגבי ההריסות - - -

אבל חבר הכנסת בני בגין אי אפשר ש-2000 בתים ייהרסו כי התכנית ההיא לא התקבלה. בוא גם נשים את הדברים. זה לא פוטר את המדינה ולא פוטר את השר ולא פוטר את הממשלה מהאחריות על זה שהיא הורסת בתים והיא מפקיעה אדמות והיא מבקשת מאנשים שיהרסו פרוייקטים כדי שיקנו את האדמה. נו, בוא לא ניכנס לזה כי יש מלא מה להגיד בנושא הזה.

בסדר, חברי נכנס לזאת וזו כמובן זכותה המלאה. הצעתי, יריב, גם למשרדים האחרים, בתגובה להצעתה, בקשתה, של חברתנו היושבת ראש של הוועדה, אני מציע שתסרקו את סעיפי התכנית ותגזרו מתוכם את ההשפעה הישירה ואחר כך גם ההשפעה העקיפה על תעסוקת נשים. אני אפילו הייתי מרחיב על קידום נשים בכלל. למשל, בסקירה של יונתן, בשורונת קטנה נזכרו הסדרים או גני ילדים שיאפשרו לנשים לצאת לתעסוקה. אז זה נכון גם בצפון הארץ ונכון ביתר שאת שם.

אם אנחנו יכולים לקבל מספרים כדי שנוכל לראות באמת איך זה משפיע. אני בטוח שזה בתכנית רק צריך להפיק את זה במאמץ לא גדול, יקח כמה ימים, אתה מכירים אותה היטב. התכנית היא גדולה, מבורכת, כמובן 922 ביוזמתו של הממונה על התקציבים אמיר הלוי היא מהפכה כללית ביחס לרשויות המקומיות הערביות ואזרחי ישראל הערבים. אז צריך לראות את ההתפתחות כולה.

אעיר גם שיש חסמים פנימיים בחברה הבדואית לגבי תעסוקת נשים שגם עליהם צריך להתגבר וחלק מההתגברות מוטל על ההנהגה של החברה הערבית.

אני מסכים איתך בנושא הזה ויש מתוך בחירה - - -

בסדר, אז אם נמשיך להתאמץ יחד אני חושב שנגיע בעוד פחות מחמש שנים למצב חדש. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת מסעוד גנאים.

השתתפנו בכמה דיונים, נכון שמענו ורואים, יש כל מיני תכניות, יש כל מיני תקציבים ורפורמות. אבל עד עכשיו בשטח לא רואים התקדמות ממש. אולי אני אדגים את זה בסיפור לא ארוך. אני הייתי מורה בכל מיני בתי ספר כי משרד החינוך - - - הוא זרק אותי בכל מיני בתי ספר, אז אני הייתי פעם מורה באחד מבתי הספר היסודיים, היה מנהל מאוד כריזמטי, מאוד ריכוזי, אפילו הייתי אומר אגרסיבי. אבל בכל ישיבת מורים היה אומר, אתם יודעים מה, אני לא מרגיש שאני מנהל מעליכם, אני מרגיש אחד מכם. אמר בישיבה הראשונה השלי, מאחר ואני הייתי נייד ולא נייח שם באחת הישיבות כאשר אמרתי, כבוד המנהל, לא חשוב מה אתה מרגיש, חשוב מה אנחנו מרגישים, אנחנו מרגישים שאתה מנהל ועוד איך. אז חשוב מה אנשים ירגישו בשטח אם יש התקדמות או לא.

תודה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

אני רוצה להתמקד בעניין שיתוף הציבור ועניין היעדים של התכנית. מה שראינו עכשיו, חבר הכנסת בגין, ממחיש, אני לא בדקתי איך אתם ביצעתם את הדיבור עם הציבור, אבל אם עם סעיד אלחרומי לא דיברתם מצבכם קשה. סעיד אלחרומי היה ראש מועצה - - -

חלק לא מדברים איתנו גם - - -

חכה, תן לי שנייה רק. אנחנו בעניין הזה, ההצעות שהוא הציע, הדברים שהם קונקרטיים, ניתנים לביצוע, לא מסובכים, דברים קטנים שיכולים לעשות שינויים גדולים. והנה, יש לכם הרבה אנשים כאלה שאתם יכולים לדבר איתם, הרבה נשים אתם יכולים לדבר איתן. יש נשים ערביות מהנגב באקדמיה שעשו מחקרים על כל הדברים שאתם אומרים אותם. אז אני חושב שעניין שיתוף הציבור הוא חשוב מאוד כי המורכבות של המצב, אני לא רוצה עכשיו להכנס יותר מדיי, במקרה הזה הוא עוד יותר חשוב כי אתה פה נתקל במבנה - - - נגיד שיש לך את כל הכוונות הטובות ביותר בעולם, נגיד ככה, ואתה בא - - -

יש לו, למה נגיד.

אתה בא עם תפיסה ליניארית, מערבית, תפיסה כמו תוכנת דוס בזמנו שאתה הולך אחד, טק, טק, טק... ופה בחברה הדברים לא הולכים אחד ככה בצורה ליניארית אלא בצורה קצת יותר מורכבת. לפעמים אתה בא עם תכנית ואנשים מספרים לך סיפור, זה יש פה הבדלי גישה ואתה לא יכול להיות עיוור למצב, אתה צריך להקשיב לאנשים.

חשובה מאוד ההקשבה פה היא יותר חשובה מתכנית שאתה עושה במודיעין כי במודיעין אתה מכיר את האנשים, אתה מכיר את התפיסה שלהם, את התרבות, את המנטליות, את הכל והם דומים לך מאוד. אבל כשאתה רוצה לדבר עם אדם ששונה ממך אתה צריך להקשיב לו.אני עכשיו יכול לדבר עם עאידה ברמזים שני משפטים אבל כשאני רוצה לדבר איתך אני צריך להסביר כל משפט צריך להבין. אז אני חושב שהעניין מובנה, שיתוף הציבור הוא מפתח פה.

עניין החסמים שיש לנשים לעבוד. אני לא קונה את הסיפור הזה מסיבה פשוטה מאוד. קודם כל חבר הכנסת בגין, שתהיה עבודה לנשים שרוצות לעבוד לפני שמטפלים בחסמים. ויש מחסור גדול מאוד במקומות עבודה לנשים האלה. הבעיה, אם אתה יוצר איזשהו נגיד יעד או מקום ששואב אנשים אליו, שמושך אנשים אליו, נגיד אתה אומר יש מפעל ומקום עבודה מסודר, בואו לעבוד, אז זה מושך את האנשים. אנשים יכינו את עצמם, אתה צריך ליצור את זה, לא לדחוף רק, אלא למשוך מקדימה לא רק לדחוף מאחורה. להביא שהנשים יכשירו אותן ואחר כך הן לא יודעות, אני אומר לך שזה בעייתי.

דבר שני אתם צריכים לשים לב למהפכה שיש בנגב בקשר לנשים והשכלת נשים. היום הנשים הן יותר משכילות מהגברים, הן מצליחות יותר, האחוז שלהן באקדמיה אף גבוה יותר, אחוזי הבגרות גבוהים יותר, אחוזי הנשירה מבתי ספר הרבה יותר קטנים אצל נשים. הנשים היום הרבה יותר מוצלחות - - -

נשים בכלל או נשים בדואיות?

נשים ערביות בכלל ועוד יותר חזק בנגב.

נושא הנשירה ברגע שנבנו בתי ספר תיכוניים בתוך מרכזי השירותים באבו טלול - - - הוריד את הנשירה.

זאת דוגמה לגישה נכונה. פעם אמרו, יש נשירה של נשים בדואיות בבתי הספר, ברגע שבנו להן בתי ספר קרובים למקום המגורים נפתרה הבעיה. אז אם יהיו מקומות תעסוקה קרובים למקום היישובים אתה תראה שזה קופץ, זה מפתח, זה צריך להיות מפתח. דבר שני, אני מסכים, אני רציתי להגיד מה שאמר חבר הכנסת בגין, זה שיהיה לכם, תגדירו יעד ברור, מושכל, ריאלי, ניתן ליישום של תעסוקת נשים ותשימו את הדגל הזה ותתאימו את כל התכנית לעניין הזה. לגזור - - - להכניס, להטמיע את זה בכל צעד ושעל שאתם עושים.

ככה זה הפתרון לעניין הזה, אני חושב שבלי זה, בלי מאמץ מיוחד אי אפשר. אני לא רוצה להרבות במילים על חשיבות הנושא הזה של תעסוקת נשים גם לכלכלת המשפחה, גם להעלאת - - - מכל הבחינות זה הדבר הנכון שצריך לעשות והפחד שלי הגדול, אני אומר לכם דוגרי, אנחנו רואים מצב מבורך שבו יש היום מספר גדול של נשים ערביות מהנגב באוניברסיטה ובמכללות בנגב. אם יסיימו עבודה ואין עבודה יפסיקו ללמוד כי בשביל מה ללמוד - - -

זה המצב של כל הנשים הערביות.

גם קליטה בהוראה שתחליף את ההסעות מהצפון במוניות שקשה לכולם גם בה יש יתרון מסוים - - -

יכנסו יותר מורות נשים, היום יש 60% מורים מהחברה הבדואית, היעד שלנו בסוף החומש לעלות ל-80%, מי ייכנס שם - אנחנו מצפים שייכנסו גם הרבה נשים.

אבל זאת הבעיה, שקובעים יעד כזה ולא קובעים יעד מה יעשו עם כלל המורים שהמערכת תפלוט תוך כדיי. אלה שמגיעים בהסעות מהצפון, בנוסף ל-13,000 שמובטלים שיש להם - - - 13,000 מורים ומורות ערביות שרובן הן מורות שאין להן תעסוקה. אבל אני רוצה שוב להתכנס ככה ולנסות למקד את הדברים כי יש לי הרגשה - - -

אני יכול להתייחס רגע לפני שאת מסכמת, כי יש כמה דברים שאנחנו רוצים - - -

אני לא מסכמת בינתיים, יש לי עדיין שאלות למשרדים השונים שאני רוצה לשמוע תשובות מהם לפני שאנחנו מסכמים וחוץ מזה נרשם שמוליק דוד משתי"ל, אני תיכף אתן לך. אבל אני רוצה קודם מרפרנטית חקלאות מאגף תקציבים, אני רוצה לשאול כמה שאלות שקשורות לתקציב של תכנית החומש. כבר ברור לנו שאין תכנית סדורה. יכול להיות שהמטרות והיעדים של תעסוקת נשים ותכנית הפעולה הם שזורים בתוך כל מיני סעיפים בתוך תכנית החומש. ואנחנו תיכף נרצה לדעת מתי אנחנו נקבל תכנית ברורה כאשר תגזרו את זה מתוך מה שקיים ותפתחו את מה שלא קיים.

אבל האם מבחינתכם כי מבחינת התקציב האם לפחות התקנות התקציביות של תכנית החומש הזו ברורים, מסומנים בתוך התקציב, מופרדים כך שאפשר לעשות איזשהי בקרה? אני השתמשתי בדוגמה בישיבה הקודמת: היו 20 מיליון שקל במשרד הבריאות לעידוד תעסוקת נשים ערביות. בסוף הוחזרו 13 מיליון שקל לאוצר כי לא נעשה בהם כלום. ואני יודעת שיש רק קורס אחד של אחיות בנגב ועדיין יש צורך, היה אפשר אולי לעשות עוד קורס, היה - - -

יש שני מחזורים גם במכללת אשקלון וגם בבן גוריון, אין אף אוכלוסייה שמקבלת את המלגות האלה ללימודי סיעוד, רק נשים בדואיות מקבלות את זה. זה חשוב להגיד.

בסדר, זה התפקיד של תכנית לעידוד תעסוקה, זה לתת מלגות, זה לפתח תכניות מיוחדות. כלומר - - -

לא, זה מתכתב גם עם צורך שיש בדרום כי מקימים בית חולים חדש - - -

בסדר, אבל זה מה שאני מנסה, יריב, אל תקחו כל משפט ותעשו ממנו. אני אמרתי דבר אחד כדי להגיע לעניין של התקנות התקציביות. אם לא ברור כל תקנה תקציבית לאן הולכת ועושים בקרה ואפשר ישר ללכת ולבדוק מה נוצל ומה לא נוצל יקרה לנו מה שקרה לנו בתכניות קודמות כאשר משרדים החזירו כספים והצורך היה עדיין קיים בשטח, היה אפשר לעשות עם הכסף הזה משהו. זה מה שניסיתי להגיד בסך הכל.

אז אני רוצה לדעת האם היה ניצול מלא למשל של תכנית החומש הקודמת מבחינה תקציבית, האם התקציבים הגיעו ליעדם ואיך אתם עושים את הבקרה על התקציב החדש של תכנית החומש. יש לכם תקנות ואיך זה משתלב עם העניין של תעסוקת נשים.

בראשית דבריי אני רוצה להגיד שאחד מהיעדים המרכזיים שלנו מבחינת אגף תקציבים בחומש הקרוב 2397 זה להגיע לניצול מקסימלי של התקציבים הללו. למרות שבדרך כלל חושבים שהאוצר רוצה להחזיק כמה שיותר כסף בקופה פה זה חד משמעית - - -

זו הנחת יסוד שלנו.

נכון, ובגלל זה אני מציינת את זה.אז בכל הנוגע ל-2397 הנחת היסוד שלנו, ואני מקווה שגם שלכם תהיה, שאנחנו נגיע ל-100% ניצולת של הכספים, זה אומר שאנחנו הצלחנו בתכנית וזו מבחינתנו תהיה הצלחה.

לגבי השאלה של התקנות התקציביות - לא בכל משרד יפתחו תקנות תקציביות ייעודיות אבל זה לא אומר שאנחנו לא יודעים לעקוב אחרי זה. חלק מהמשרדים מתנהלים בצורה של מרכזי קרנות שאומר שבתוך תקנה תקציבית לכל החלטת ממשלה רלוונטית יש את מרכז הקרנות שלה. זאת דרך אחת לעקוב אחרי זה. מעבר לזה אנחנו נמצאים בקשר צמוד עם המשרדים ובכל תקנה אנחנו יודעים מה הביצוע שהוקצה.

בשנה שעברה עשינו שלוש או ארבע פעמים סטטוס של ביצוע ושל ניצולת מכוון שאנחנו יודעים לעקוב אחרי התקציבים גם אם הם לא מופיעים בספר התקציב לפי תקנות. יש המון החלטות ממשלה וזה לא נכון מבחינה תקציבית או מבחינת ניהול ספר התקציב לפתוח לכל אחת מהחלטות הממשלה תקנה ייעודית אבל זה לא אומר שאנחנו לא יודעים לעקוב אחרי זה. אז קודם כל אנחנו במעקב מלא ואנחנו יודעים כל שקל האם הוא מוקצה ומה הסטטוס שלו.

השאלה הבאה ששאלת הייתה לגבי החלטת הממשלה הקודמת. בהחלטת הממשלה הקודמת 94% מהכספים חוייבו כאשר 75% מתוכם כבר מומשו. יש הבדל בין ההתחייבות לבין קצב יציאת המזומן, זה כמובן ידוע לכם, היו שם הרבה תכניות ארוכות טווח של פרוייקטי תשתית ואז ההזמנות חוייבו אבל היציאה לדרך - - -

אני יכולה לשאול שאלה - בתכנית החומש הבאה, הערכה גסה, כמה מהתקציב ייועד לתעסוקת נשים? הערכה גסה, תגידו לי 10%, תגידו לי 40%, יש לכם איזשהי הערכה?

צריכים לקבל את זה מהתכנית.

אני מעדיפה לא לשלוף מספרים מהמותן, אני מוכנה בהחלט לעשות את הבדיקה. אבל גם להגיד אחוזים מתוך סך התכנית זה לא כל כך נכון כי יש כספים שמיועדים לבינוי כיתות, כספים משמעותיים מאוד. האם הכספים של בינוי הכיתות יגיעו בסופו של דבר לתעסוקת נשים? אני מאמינה שכן, אבל כיצד אני יודעת לכמת את זה. מעבר לזה, הכסף הכי משמעותי, התקציב הכי משמעותי שיש בחומש הזה זה תקציב לרשויות המקומיות, וזה חלק ממה שיריב אמר.

בחומש הזה אמרנו, לא הממשלה תבוא ומלמעלה תכפה, אנחנו נותנים לרשויות סל פרוייקטים. כמה מהתקציב הזה ילך לתעסוקת נשים - יש שם פרוייקטים להאצה כלכלית, יש שם פרוייקטים לסלילת מדרכות. קשה לי להגיד מה מהכסף הזה מעודד תעסוקת נשים או לא כי אני נותנת לרשויות בידיים לגבש את מה שהם מוצאים לנכון והנקודות הקריטיות ביותר.

אבל אם את מדברת על תקציבים ישירים, אז התקציבים העקיפים קשה לי לאמוד ואני חושבת שזה יהיה לא אחראי לתת מספר אצבע או מספר שרוול כי אני רוצה לתת פה את הנתונים המדוייקים ביותר. אבל אם את מדברת על תקציבים ישירים, וזה משהו שיריב רצה להתייחס אליו, גם בעקבות הדברים שעלו כאן בוועדה - - -

אתם מודעים לכך שאם אתם לא תכריחו את הרשויות הן לא ידאגו לתעסוקת נשים? כלומר, אם זה לא יהיה מובנה - - -

שיתוף ציבור - - -

לא, לא, לא, בשיתוף ציבור, אפרופו שיתוף ציבור, יש בהחלטת הממשלה הקמת ועדה - - -

- - -

אני כבר אמרתי והתייחסתי לזה, לא מקובל עליי להגיד ראשי רשויות הם גברים, אנחנו יודעים את זה. אם הממשלה רוצה לשתף נשים היא יודעת בדיוק איך לשתף נשים וזה קורה באוכלוסייה היהודית, אפשר לקרות גם כן באוכלוסייה הערבית. וחוץ מזה בהחלטה נקבע כי תוקם ועדה ציבורית לליווי ובקרה על התכנית ובדברי ההסבר להחלטה נכתב כי יינתן בה ביטוי הולם לייצוגן של נשים. האם הוקמה הוועדה הציבורית הזו? האם יש בה ייצוג נשים?

אנחנו מקיימים מדיי חצי שנה ועדת היגוי להחלטה, זה נקרא ועדת המנכ"לים, לא כל המנכ"לים מגיעים אליה. בוועדה הזאת בעצם מתקיימים - - -

ועדת המנכ"לים זו לא ועדה ציבורית.

כן, אבל הוועדה - - -

האם הוקמה ועדה ציבורית?

לא הוקמה ועדה ציבורית בנפרד מוועדת המנכ"לים. אנחנו איחדנו את שתי הוועדות לדיון אחד בראשות שר החקלאות שמגיעים אליו כל משרדי הממשלה. אנחנו עוצרים יממה של 70 איש לצורך הוועדה הזאת ומגיעים כל ראשי הרשויות המקומיות, הם יושבים בשורה הראשונה, הם נשואי ההחלטה, אנחנו מתייחסים אליהם ומגיעים מנהלי אגפים שלהם. אנחנו מתייחסים למי שהציבור בוחר בצורה פורמלית - - -

לא, לא, לא, יריב, לא, אני מצטערת, יש לך בגוף ההחלטה הממשלתית הוראה להקמת ועדה ציבורית שתכלול ייצוג נשים. אתם החלטתם לעשות את זה ועדת מנכ"לים, לעשות את זה ראשי רשויות. בעצם לא מילאתם את ההחלטה הזו של הקמת ועדה ייצוגית ולקבוע שכבר צריכות להיות בה נשים מהתחלה. תכנון היום מובן מאליו בכל העולם שלא מתכננים עבור אוכלוסייה בלי לשמוע את דעתן וצרכיהן של הנשים, הן 52% מהאוכלוסייה.

בלתי מתקבל על הדעת לבוא ולהגיד מצד אחד לבקר את המנהיגות על מה שהיא עושה ומה שלא עושה ומצד שני לקבוע שזהו, לא שומעים קול אחר. אני חושבת שאם הייתה ועדה ציבורית כזו שהיו משתפים בה את הנשים לא היה צריך להכריח את הראשים. הנשים היו לוחצות בתוך הוועדה הזו. אני חושבת שלא מתקבל על הדעת לבחור מה לעשות ומה לא לעשות וזה בולט גם באימוץ תכניות שארגוני הנשים הוכיחו את הצלחתם.

ואני כבר אומרת את זה, לא מתקבל על הדעת לבוא ולהגיד, אני יודעת שיש תכניות וכספים בלתי ישירים שתורמים להסרת חסמים, אבל אני גם רוצה לראות בתוך התכנית כמה יש הקצאה ישירה לעידוד תעסוקת נשים ואיך מקצים את התקציב הזה, ומי עושה את הבקרה עליו. אני לא רוצה לחזור למצב שבו משרדים מחזירים כספים כי לא ניצלו אותם והם היו צבועים לעידוד תעסוקת נשים. אני לא רוצה להגיע בעוד חמש שנים לשמוע את זה.

בתכנית הקודמת היה דיווח על ניצול נאה - - -

בתכנית הקודמת היה דיווח על ניצול תקציבים. אני לא יודע מה זה ניצול תקציבים אם זה מיועד ל - - -

היו 50 מיליון שקלים שלא נוצלו ודיברנו על זה כבר.

50 מיליון, מ-1.4 מיליארד.

כן, אבל סליחה, אני לא אכנס עכשיו לניצול תקציב החומש. ניצול תקציב החומש הם יכולים לסמן מה שהם רוצים. מעניין אותי ניצול התקציב לעידוד תעסוקת נשים.

לגבי התכנית שנציגת האוצר דיברה. אנחנו יודעים שדיברנו על זה בתכנית של 922, הרי יש תקציבים שהם תקציבים שנתיים למשל בינוי. משרד החינוך הם אנשים הכי מוכשרים בקטע הזה, הם יודעים בדיוק מה רהט צריכה בדיוק בעוד שלוש שנים ובעוד ארבע שנים. השאלה שלי, בתוך התכנית הזאת, ה-3 מיליארד, מהו השוטף ומה האובר. למשל במגזר הערבי ב-922 אנחנו יודעים שבערך 6 מיליארד שקל - - -

כסף תוספתי הכוונה.

הכסף התוספתי. ומה יש באופן שוטף בתכנית הזאת, יש לך פילוח של כמה זה?

אתה יכול לראות פה בגרף העוגה הזה, התוספתי הוא מיליארד וחצי כאשר הצבוע לטובת התקציבים מהשוטף הוא 1.3 מיליארד, הכסף שהמשרדים הקצו ממשרדם אבל לא כחלק מהתקציבים השוטפים הוא 200 מיליון, אתה רואה את זה בצהוב בגרף הימני. וכאשר 922, התקציבים הצבועים, כאשר האוכלוסייה הבדואית תקבל את חלקה באוכלוסייה מהתקציבים הקיימים זה 1.3 מיליארד.

זה בתכנית הזאת אבל זה מלבד ההשקעות השוטפות, זה מעבר להשקעה השוטפת. ביוב - - -

יש 1.3 מיליארד 922 ו-1.5 מיליארד כסף חדש שהאוצר הביא רק ליישובי הבדואים בנגב.

זה כאילו המשך לתכנית שהיה 1.4 מיליארד - - -

שילשנו את התקציב ליישובי הבדואים בנגב.

למה? זה היה 1.4 עכשיו - - - במתמטיקה זה לא מסתדר.

זה היה 1.2 תכנית 3708 כשה-2 הוא בעצם 200 מיליון שקל לטובת הקמה של תחנות שיטור שעכשיו זה נכנס כאשר הורסים עוד - - -

איך שמסתובבים חוזרים להקמת תחנת שיטור.

שיטור של סדר ציבורי, לא של אכיפה ודברים כאלה, אנחנו יודעים לעשות את ההבחנה.

אני רוצה לחדד את השאלה שלי. השאלה היא, כמו שאנחנו שאלנו את השאלה ב-922, הרי דיברו על 15 מיליארד וירדו לאט לאט ובסוף הכסף התוספתי מעבר לשוטף שכל רשות מקבלת למשל בבניית בתי ספר, לכל משרד יש תכנית רב שנתית. התוספתי כאן בתכנית של 2397 כמה זה?

התוספתי?

רק התוספתי.

התוספתי כמו שאתה רואה - - -

כאילו זה במצב שיש תכנית ואין תכנית.

לא, התוספתי כמו שרואים הוא 1,519,000,000 שקל, זה כסף חדש שהאוצר מביא. האוצר עשה פה דבר חכם יותר, הוא אמר למשרד החינוך אני לא אגיע למצב, אני רוצה לראות כמה כיתות אתם בונים מהתקציב שלכם, אם אני אראה שאתם מגיעים למה שאתם צריכים לבנות אני אוסיף לכם לבינוי כיתות. זה כדיי למנוע מצב שחס וחלילה לא קורים אצלנו כאלה דברים שמישהו יקח את התקציב הרגיל ויחליף אותו בתכנית פיתוח החדשה. אנחנו לא נותנים לזה לקרות. כסף שמיועד לחברה הבדואית יגיע לחברה הבדואית. אין סיפורים כאן - - -

אני שואל את זה כדי לבדוק כמה ניצול אחר כך מה-1.3 מיליארד או מה-1.5 מיליארד, מהתוספתי, כי זה העיקר - - -

אני אתן לך דוגמה- - -

לא, לא, לא, אל תתן דוגמה ואני מפסיקה את הדיון הזה. יש פה מטרה לסיים את הדיון הזה עם קצת תמונה ברורה בעניין תעסוקת נשים ואני לא מוכנה להסחף לכל מיני כיוונים שבינתיים אני לא מקבלת שום תשובה ברורה. אני עד עכשיו יכולה לצאת בהצהרה, אין תכנית לעידוד תעסוקת נשים, זאת ההצהרה היחידה שאפשר לצאת איתה מהדיון הזה. אתם מתכוונים שיהיה לכם תכנית כזו, יש לכם תכנית ברורה? אל תגידו לי תחבורה ומעונות יום שנבנים ולא משתמשים בהם והם סגורים.

תגידו לי, יש תכנית ברורה של איך מכניסים יותר נשים לשוק העבודה, איך יוצרים מקומות עבודה, איך מכשירים נשים לעבודות שכן צריכים אותן בשטח, איך מאמצים פרוייקטים שכבר קיימים, יש תכניות או אין תכנית, תהיה תכנית או לא תהיה תכנית?

אני מציע דרך לנסות לבדוק את זה. בהמשך להצעתי הקודמת והצעת החברים למצות מתוך התכניות הקיימות, אני מציע, בואו נבדוק, האם תוך חודש, תוך חודשיים ניתן יהיה ללא דיון לשלוח אל יושבת ראש הוועדה - - -

חבר הכנסת בני בגין אני רציתי לשמוע אם יש להם תכנית או אין להם. כי אם אין לכם, אני מבקשת תוך חודשיים לקבל לידיים שלי תכנית סדורה עם בדיוק הקצאות תקציביות ועם יעדים איך. כי בדיון הראשון שמעתי שהיעד של תכנית תעסוקת נשים הוא 40% ואז אמרתי לכם זה בשמיים. עכשיו אני שומעת שזה להשוות לנשים הערביות. להשוות לנשים הערביות היום, להשוות לנשים הערביות בעוד חמש שנים? אני רוצה יעדים ברורים. כי להגיד לכם את האמת, להקצות ארבעה-חמשה דיונים, בעצם ששה דיונים כבר כולל אוקטובר, ולצאת עם כלום זה לא יהיה. אנחנו נגיע בעוד חמש שנים ונגיד לא השגנו את היעדים.

אני רק אשמח להתייחס. אנחנו, משרד האוצר, יחד עם הצוות של יריב המקבילים לנו במשרד הכלכלה ובמשרד ראש הממשלה, קבועים לנו שניים או שלושה דיונים בדיוק בנושא הזה הן בשל ההערות שעלו כאן, הן בשל דברים שאמר ראש הממשלה בישיבה עם השרים כדי לראות איך במסגרת - - -

מה אמר ראש הממשלה?

שהוא מבקש לשים דגש גם על הנושא הזה בתוך מגוון של נושאים. איך אנחנו בתוך המסגרת הזאת של תכנית החומש שנוגעת באופן כללי בתעסוקה ונוגעת באופן כללי בהכשרה ממקדים את זה לטובת תעסוקת נשים. יש כל מיני רעיונות שעולים, אני לא חושבת שזה אחראי להגיד בדיוק מה אבל בהחלט אפשר עוד חודשיים-שלושה שנשב כאן ונדווח איפה אנחנו עומדים, אנחנו בהחלט פועלים בכיוון הזה.

הייתי צריכה לצעוק כל כך חזק כדי לשמוע את המשפט הזה?

ניסינו להגיד את זה למען האמת כבר מקודם.

ניסיתם? אתם כבר מסתובבים סביב זה, טוב ששמעתי את זה. אני קודם כל רוצה להגיד דבר אחד, טוב שאני שומעת את זה ואני בעוד חודשיים, כלומר בפתיחת המושב הבא אנחנו נרצה, לפני זה אתם תשלחו את התוצאות וההחלטות של הדיונים האלה ואנחנו נרצה לעמוד מקרוב על התכנית הזו כי תבינו, התכנית שלכם אמורה להתחיל ב-2017, אתם מבינים? ב-2017 התחלתם את תכנית החומש החדשה, כלומר עברה כבר שנה. אנחנו מדברים שעד יוני תהיה לכם אולי תכנית, כבר שנה וחצי חלפו מהחומש. אני יודעת שזה לא אומר שלא נעשים דברים, אני יודעת, אבל אני רוצה עשייה ממוקדת. אני רוצה עשייה ממוקדת עם יעדים ברורים עם דרך בקרה.

מר שמוליק דוד משתי"ל.

גברתי היושבת ראש, אולי הנושא הכי חמור לטעמי שעלה כאן בדיונים הוא הדבר שקרה עם אזורי התעשייה ולדעתי כדאי שהוועדה לאור העובדה שנתונים שנמסרו כאן היו במידה רבה חלקיים ולאור התמונה הקשה שעולה גם מהבדיקה שלנו בשטח תשים דגש על הסוגייה הזאת ואולי תעביר אותה למבקר המדינה לבדיקה. החלטה לנטוש בעצם את אזורי התעשייה, לא לתקצב אותם בתכנית החומש הנוכחית, להשאיר אותם בגדר השאריות של תכנית החומש הקודמת זאת החלטה שבעצם נוטשת תעשיינים, אנשי עסקים שנכנסו, השקיעו כסף, ניסו לקדם תהליכים, לא הלך להם, כן הלך להם, הם מנסים לקדם אזורים.

הרשויות המקומיות הערביות בנגב לא מסוגלות, לא תהיינה מסוגלות להרים את הנטל הזה לבדן בהעדר תקציב נוסף, משמעותי, כבד. המשמעות היא שהאזורים האלה יקרסו, המשמעות היא שהאזורים האלה יהיו בחלקם בעזובה, עזובה פיזית, עזובה ארגונית ועזובה ממש. ואנחנו מנסים להגיד בתוך הסיפור הזה נדרשת בדיקה. עכשיו יש פה סיפור של עידן הנגב שהוא הצלחה.

אזורי התעשייה האחרים, אנחנו ניסינו לקבל תמונה גם באמצעות שאילתות שחבר הכנסת אזברגה ואחרים הגישו, התמונה שאנחנו מקבלים היא מאוד חלקית. אומרים לנו שהאזור נמצא בהליך פיתוח, אזור התעשייה בשגב שלום, 278 דונם. חלק אנחנו יודעים שבפיתוח, חלק לא בפיתוח, חלק בתהליכים של נסיגה - - -

משרד הכלכלה התחייב לשלוח מידע בישיבה הקודמת איפה נמצא הפיתוח. אז אולי עכשיו.

רק להשלים את הדברים. א' אזור תעשייה אבו גרינת אנחנו שומעים כאן שתקוע בגלל תביעות בעלות. 160 דונם, זה לא מעט כסף, זה לא מעט השקעה ממשלתית. שני אזורי תעשייה שלהערכתי נאמר לנו שהם נמצאים בהליך פיתוח, אנחנו למיטב ידיעתנו אין אפילו עבודה באום בטין 306 דונם, - - - סעד 45 דונם, זה לא אזורים קטנים. במקביל - - -

אתה אומר דברים לא מדוייקים- - - כל דיון - - - מוציא אותי מדעתי איך אתם כל פעם אומרים דברים שהם לא מדוייקים - - -

יריב, לא, אתה לא יכול.

אז בבקשה, אנחנו נשמח לקבל נתונים מדוייקים אם קיימים, אנחנו ביקשנו - - - מדוייקות - - -

נציג משרד הכלכלה- - -

בסדר, אז ניתן לו לענות אבל הוא צריך לפרוס את טענותיו.

אני אגיד שבמקביל מתקבלת החלטה להקים אזורי תעסוקה מקומיים. עכשיו אנחנו לא נגיד אזורי תעשייה מקומיים יישוביים אבל האזורים שיינטשו או עלולים להנטש ישלמו מחיר כבד על זה. ואת האזורים האלה מצילים באחריות הרשות להתיישבות הבדואים שלא ברור לי שהיא הגורם שמומחה בפיתוח אזורי תעסוקה שזה לא התפקיד שלה ביום יום, שיש לה הרבה מאוד מטלות, אולי אפילו יותר מטלות בהקשרים אחרים. השאלה היא על מה ההחלטה הזאת מתבססת, האם היא התקבלה באופן סדור, האם היא מנומקת, כל השאלות האלה, שאלות מאוד קשות לטעמי שכדאי לבדוק - - -

מה קשה? אתה תשאל ונענה, מה קשה?

יריב - - -

למה אתה מנסה - - - הרבה יותר - - - למי זה עוזר - - -

יריב, אני ביקשתי ממשרד הכלכלה אותו דבר עלה בישיבה הקודמת והם בעצמם אמרו שיש חלקים מפותחים, לא ידעו לענות כמה מפותחים, איפה נמצאים. אני ביקשתי את המידע הזה. וביקשתי כדי לא להגיע לישיבה עוד פעם בלי תשובות. לא קיבלתי את המידע הזה. הם נמצאים - - -

אולי ליריב יש תשובות.

לא, יש פה נציג - - -

אז אני מבקשת, יריב, בכל זאת, אני מנהלת את הישיבה. התשובות האלה היו צריכות להיות בוועדה כדי לא לאפשר לחזור על הטענות אם היו לי תשובות. אבל כל עוד שלא שלחתם את התשובות אני עכשיו נותנת לך, בבקשה תענה. אבל הייתם צריכים לשלוח.

קודם כל אני מתנצל אם זה לא הגיע, אני יכול לשלוח מיד אחרי הישיבה את כל המידע שיש לנו. יש לנו מידע על כל איזור תעשייה ותעשייה שפותח במסגרת 3708. לגבי הטענה, נתחיל לפי הסדר. אבו קרינת - הנושא עלה פה בדיון קודם, לא מדובר בתביעות בעלות, תביעת בעלות זה משהו שיש לו משמעות חוקית, מדובר באזור שבו נתנו הרשעות, נתנו המלצות לשיווק ליזמים והם לא עלו על הקרקע כפי שגילינו בשטח מכוון שהיו גורמים בשטח באזור עצמו שמנעו מהם לעלות ולהתקדם עד כה. הדבר הזה נמצא ידוע לראש הרשות, ידוע למנהל אזור התעשייה, הם מטפלים בזה יחד עם רשות הבדואים. אנחנו מקווים שיפתרו את זה בקרוב.

לגבי אום בטין - זה לא נכון ש- - -

סליחה, כמה זמן זה כבר ידוע?

זה ידוע מספר חודשים - - - שנה.

שנה.

לא משרד הכלכלה יכול לפתור את הבעיה הזאת, זה בעיה שהיא בעיית שטח.

בסדר, אני שאלתי.

אם יש התנגדות בשטח אז קשה להתגבר עליה.

בסדר, אתם זוכרים ש - - -

חברים, הרי לו שלחו שוטרים היו אומרים למה שולחים שוטרים.

זה לא במקרה ששאלתי כמה זמן כי שנה, אוקיי, אפשר לחכות לראש רשות שיפתור את הבעיה אבל לא שנה שנתיים. אוקיי? בבקשה.

יש דיון על זה אצל מנכ"ל רשות הבדואים להתמודד עם הסיפור הזה בעוד שבועיים.

לגבי מועצה אזורית אל קאסום זה לא נכון שלא מתבצע פיתוח באום בטין. אתה לא רואה את הטרקטורים בשטח כי עכשיו מתבצע תהליך של תכנון מפורט, זה מהנדסים שיושבים מול שרטוטים בשטח וברגע שהם יסיימו את זה ויש כבר תקציבים מ-3708 עוד, יתחילו לפתח את השטח והאזור ישווק.

אני רוצה לומר, אם כבר מדברים על זה, שאנחנו כן החלטנו יחד עם רשות הבדואים וזה עדיין בתהליכי גיבוש, כאשר משווקים ליזמים לתת העדפה לענפים מסויימים שיכולים להעסיק נשים כדי שיגיע המפעל, אני לא חברת כוח אדם שלו, אני לא יכול להגיד לו את מי להעסיק, אבל אני יכול לבחור מלכתחילה ענפים שבהם יש פוטנציאל לתעסוקת נשים כמו מזון, כמו אלקטרוניקה והרכבות, דברים כאלה, ולתת להם את העדפה.

לא, ואתה יכול גם לתת תמריצים למפעלים על כל העסקה של אישה.

זה כבר קיים במסלול תעסוקה. אבל אני רוצה שאלה שלא ניגשו - - -

האישור זה התמרוץ - - - לא את זה ולא את זה, זה התמרוץ.

במילים אחרות שהקרקע לא תתפס על ידי תעשיות מתכת למשל שלא מעסיקות נשים.

זהו, האישור הוא התמרוץ, ברור.

מנהל אזור התעשייה הוא האיש מולך בעצם שצריך לעקוב אחריו.

נכון, אנחנו עובדים איתם, כן. לגבי שגב שלום אז שוב האזור א' כבר ישן, פותח קודם. אזור ב' פותח באמצעות התקציבים של 3708. נשארו שם בין 10 ל-15 דונמים שאנחנו שומרים אותם כדי להביא את המפעלים המשמעותיים שיקבלו את המענקים של רשות ההשקעות. ושם במסלול שהתפרסם ממש בשבועות הקרובים יש תמרוץ והעדפה להעסקת נשים. עובדים באזור הזה כ-1500 איש, מתוכננים להגיע ל-1800 בקרוב. מתוכם 800 נשים במפעל עוף עוז.

אנחנו מקווים להמשיך ולפתח את האזור גם לשלב ג' והאזור האחרון זה ערערה בנגב שהוא כבר פותח ממזמן ומה שמתבצע בימים אלה זה השלמות פיתוח ליזמים שכבר עלו ונכנסו לשם בשנים קודמות, בונים שם מדרכות, בונים תאורה וזה בשלב ביצוע מתקדם.

אני מציע שתאגדו בסיכום שאמורים לשלוח לוועדה את כל החדשות הטובות האלה בחוברת אחת או במייל אחד.

בסדר גמור. ולא הזכרתי את עידן הנגב כי כבר דובר עליו בישיבה הקודמת.

הם יזכרו לשלוח את החוברת.

בסדר, אפשר ב-pdf, לא מוכרחים בהארד קופי.

יש פה צוות משותף של משרד העבודה ומשרד הכלכלה שבעצם אנחנו במגעים שוב, כמו שתמר אמרה, סעיף שלא קיבלנו עליו תקציב אבל להקצות סכום שמיועד, ייעודי לתעסוקת נשים, הדר אם את יכולה רגע רק להגיד על זה משהו.

אני מתפלאה, אני כבר שעתיים מקיזה דם פה כדי לדעת מה בדיוק יש לכם בעניין תעסוקת נשים. ברגע האחרון אתם אומרים לי, יש לנו תקציב מיוחד ויש צוות. מה קרה? בבקשה.

אחד מהסעיפים בהחלטת הממשלה דיבר על לקדם יוזמות תעסוקתיות לנשים. לא הוסדר בהחלטת הממשלה כמה כסף יוקצה לו, כלומר סעיף יותר הצהרתי, אבל בכל זאת הצוות התכנס כבר כמה פעמים, זה באמת צוות משותף גם למנהלת תעסוקת נשים ערביות בדואיות במשרד העבודה, אגף תקציבים ומשרד הכלכלה. התכנסנו כבר כמה פעמים, בדקנו כמה יוזמות תעסוקתיות גם באמת של כל מיני יוזמות שכבר קיימות כמו מטבחים קהילתיים ונפגשנו עם עוד כל מיני עמותות וגורמים אחרים, מגזר רביעי - - -

מגזר רביעי?

זה בעצם עסק כלכלי לכל דבר אבל הוא לא למטרות רווח.

כן, אני יודעת. לא, אני לא במקרה שאלתי כי את הדוגמאות שנתת אני יודעת שהן לא יוזמות של נשים, הן יוזמות של גברים שמעסיקים נשים. יש לכם יוזמות של ארגוני נשים?

כן. יש לנו גם זה וגם יש לנו במסגרת הפעילות של יזמות, של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים גם הקמנו פורום של בעלות עסקים. יש גם בעלי עסקים וגם בעלות עסקים של נשים שמתכנס ואנחנו מלווים אותן ומקדמים גם את הפעילות שלהן ששם באמת הבעלות היא של נשים.

יש לכם ייעוץ מיוחד כמו לעסקים קטנים - - -

לחלוטין, זה גם חלק מהחלטת הממשלה - - -

לא, עובדת שם אישה מהחברה הבדואית, ג'לילה אל גרינאווי שהתפקיד שלה הוא לרכז את הנושא הזה של נשים שיוזמות עסקים קטנים. מצטרף לזה הנושאים של תחום התיירות, מותג קסם המדבר שמה זה בעצם, זה נשים בדואיות היום שמציגות בדרום היום ושיש להם שם רוקחות כל מיני דברים שקשורים לצמחי מרפא ויש אירוח בבית. רק השנה התחילו אנשים לישון ברהט במסגרת תיירות שמי מפעיל אותה? זה יזמות של נשים, לא של גברים. הדברים האלה הם בתהליכים.

עכשיו לא סתם, יושבת ראש הוועדה, זה לא תוקצב כי גם אנחנו כממשלה לא תמיד יודעים. יש בינינו פער ואני חייב להגיד אותו, אנחנו לא תמיד מדברים עם נשים, אנחנו יודעים את זה. הקשר הוא לא פשוט כי אנחנו לא תמיד יודעים, לא תמיד קל לנו לדבר עם החברה ועם המנהיגות על הנושאים האלה. צריך לשים את זה פה על השולחן, יש לנו נכונות, ולכן הסעיף הזה לא תוקצב.

אני שמח, יושבת פה נציגת האוצר, אנחנו באמת מנהלים איתם דיונים על הנושאים האלו היום כדי לבדוק מה ניתן לחבר ואיך ניתן לעשות את זה. זה אולי לא מתקדם בקצב שהייתם רוצים לראות, אנחנו עובדים על זה ואנחנו נתחייב להביא את הדברים האלו בעוד חודשיים כמו שאתם הגדרתם.

מצויין.

רק אם אפשר להוסיף אז אנחנו גם בדקנו יוזמות בכיוון הזה שהן באמת יותר יוזמות תעסוקתיות קטנות וגם יש לנו עוד נושא מאוד גדול שאנחנו בודקים של מיקרו תעשייה שזה גם כן משהו שאנחנו מדברים עליו עם האוצר, עם המועצה הלאומית לכלכלה. זה מודל שהוא באמת בדיונים, עוד אין צורך כרגע לפרט אותו עד הסוף אבל הוא בגיבוש, שזה יהיה מודל כלכלי של יוזמות זעירות וקטנות בבעלות נשים, זה יהיה באוריינטציה לחלוטין של נשים אז - - -

מצויין.

הכל מצויין חבר הכנסת.

וכאן חייבים להגיד שזה משהו שלא הוחלט עליו בהחלטת ממשלה והאוצר כן מוכן להקצות לזה תקציבים נוספים מעבר למה שכבר הוחלט.

טוב.

האם תוכלי, גברתי היושבת ראש, כשאת מסכמת, לנסוך גם גוון חיובי לסיכום?

תשמע, חבר הכנסת בני בגין, אם היית יושב איתי בששת הדיונים שהתקיימו עד עכשיו תאמין לי, אני מה זה רגועה. אם היית במקומי אני לא יודעת מה היית אומר.

אני חייבת להגיד דבר אחד, אני שמחה קודם כל לשמוע שסוף סוף מישהו השתכנע בגלל שראש הממשלה אמר, בגלל שהוועדה לחצה, אני לא יודעת מה גרם לזה ואני יודעת שלא תמיד אוהבים לתת קרדיט לוועדה. אבל אני כן אעקוב ואני רוצה לראות תכנית, ותכנית אמיתית, ותכנית עם הקצאות תקציביות. לא מתקבל על הדעת שרק עכשיו אני שומעת על איזשהו צוות. אנחנו כבר מתחננים להוציא את המידע הזה מכם. מה בדיוק קורה? למה היה קשה לבוא ולהגיד מההתחלה, ואנחנו שאלנו כמה פעמים כבר. ואני ביקשתי תכנית.

אני יודעת מה עמדת האוצר ואני מעדיפה שישמעו אותי מהאוצר. אני יודעת מה עמדת האוצר, הרי אני הייתי בקשר עם האוצר ועם שר האוצר בעניין תכנית חומש לתעסוקת נשים ערביות. כל ההצהרות הפוליטיות צריכות להתרגם לעבודה מקצועית. אי אפשר להגיד שאנחנו רוצים לעודד תעסוקת נשים ערביות ואין תכנית חומש. אין תכנית חומש במדינת ישראל לעידוד תעסוקת נשים. היום אנחנו במצב שאין תכנית, סוחבים את מה שהתחילו איתו בתכנית החומש הקודמת שלא הגיעה ליעדים שלה, לא הגיעה ליעדים שלה ובכל זאת סומכים על מה שנשאר ממנה מהתכניות. ואני אומרת את זה באחריות מלאה.

אני הייתי בקשר עם שר האוצר, אני שלחתי מכתבים, ביקשתי שיפתחו תכנית באופן כללי והאוצר דחה את זה. מי שמצהיר שתעסוקת נשים ערביות היא מטרה עיקרית לכלכלת מדינת ישראל שיתרגם את זה לתכניות, ותכניות מדודות ולא יריות לכל כיוון שאולי ייצא מזה משהו, לא עושים תכניות בצורה כזו.

התכנית של תעסוקת נשים ערביות בדואיות, לצערי הרב, החלטת הממשלה לחומש הזה, ותראו אותנו, יושבים שנה וחודשיים אחרי תחילת תכנית החומש ועדיין מתווכחים, יש תכנית או אין תכנית. אנחנו שנה וחודשיים אחרי תחילת תכנית החומש הזו שהתחילה ב-2017. ועדיף מאוחר מאשר לא. אני רוצה לראות בעוד חודשיים את התכנית.

יש רשימה ארוכה של דברים שצריכים לעקוב אחריהם. קודם כל אני רוצה לשמוע ולקבל לידיים שלי את הרכב הוועדה הציבורית - לא ועדת מנכ"לים, לא ועדת כלום. יש החלטת ממשלה להקים ועדה ציבורית, אני רוצה שהמשרד האחראי, הממונה מטעם הממשלה, יקים ועדה ציבורית שכוללת ייצוג של נשים כולל ייצוג של נשים הפעילות בשטח מארגוני נשים ונשים מקצועיות ולא רק ראשות של אגפים ברשויות המקומיות כדי להביא קול אחר, כדי להביא ראייה אחרת לתוך הוועדה הציבורית. אני מבקשת שהתכנית גם כן תכלול לא רק יעדים אלא גם תקציבים ברורים ודרך בקרה. איך אתם תעשו את הבקרה על ביצוע התכנית הזו.

בכל הנושא של אזורי תעשייה - אני ארצה לקבל, והפעם כן לקבל, ואם כבר אתם אומרים ששלחתם, כלומר תוך חמש דקות אחרי סיום הדיון אפשר ללחוץ על כפתור ואני אקבל את החומר הזה. אני רוצה לקבל את החומר שנוגע לפיתוח. ישבתם פה, נציגי משרד הכלכלה ואמרתם בצורה הכי ברורה שהכסף שנשאר לאזורי התעשייה לא יספק אתכם כדי לסיים את העבודה באזורי התעשייה האלה. אני אבקש שהתכנית תכלול גם או שהממשלה או המשרד יקצה באופן ברור או האוצר השלמה לתקציב הזה כדי שיקומו. לא יכול להיות להחליט על חמשה אזורי תעשייה, במקביל להתחיל באזורי תעשייה איזוריים אשר יקטלו את האלה הצמודי דופן.

העניין של המעונות יום - אני אבקש לדעת גם ממשרד העבודה והרווחה, יש לנו דיון בעניין הקמת מעונות יום שהוא הדיווח השנתי שאני מבקשת באופן כללי אבל ארצה לדעת איך יכול להיות שבונים מעונות ונשארים ריקים ויש ילדים באזור או שמפקחים על אכלוס המעונות או שלא יגידו בנינו. ואני רוצה לקבל תשובות מהמשרדים, כמה מעונות כאלה יש ולמה הם לא מאוכלסים.

ממשרד החינוך הובטחה לי תשובה בעניין חינוך מבוגרים, הרי נמחק התקציב של 2.5 מיליון שקל שהיה מיועד לחינוך מבוגרים שרוב רובו היה מנוצל על ידי נשים והיה יכול לעזור להן להשתלב גם בתעסוקה אבל גם היה מעצים אותן, נלקח ונעלם ואני מבקשת להחזיר אותו ואני מבקשת לקבל תשובה על זה כמה שיותר מוקדם. כבר נשלח גם מכתב לשר החינוך בנושא הזה.

אני מבקשת גם ממרכזי ריאן להגיד לנו איזה תכניות הכשרה יש להם לשנה הזו ולשנה הבאה ואיך הם מתכננים, מה סוג ההכשרות של הנשים ומה סוג ההכשרות ממשרד העבודה והרווחה שמתכננים לנשים ערביות בדואיות בנגב. הרי יש את התעסוקה ויש את ריאן ואני רוצה לדעת משני הצדדים.

כמובן יש עוד כמה דברים. אנחנו מצידנו, אני מצידנו בוועדה פיתחנו כמה רעיונות, יש כמה רעיונות שאפשר להשתמש בהם בתכנית אשר תעסקו, כולל עניין של מגשרים חברתיים, סוציאליים וגם מגשרי בריאות, מגשרות בריאות שהייתה הצלחה, למשל, עם הקהילה האתיופית בנושא הזה. אפשר גם לעשות ואתם יודעים שיש צורך רב. יש גם מנחים ומדריכים בנושא בריאות והעלאת מודעות בבתי הספר. כל זה יכול לספק גם הכשרה וגם תעסוקה להרבה נשים שירצו לעבוד.

אני בזמנו סיכמתי עם משרד הבריאות על תקציב של מיליון שקל לבדיקות גנטיות, היו כמה קשיים בדרך, אבל לא עקבתי מאז איפה זה עומד.

זה קיים.

אני אבקש את המצגת גם כן. חבר הכנסת בני בגין, בזמנו אני ואתה דיברנו עם שר התחבורה בעניין התחבורה לכפרים הבלתי מוכרים. קיבלנו תשובה, לא מומשה, להיפך, הייתה נסיגה, אפילו המצב בשטח יותר קשה. אני מבקשת שאנחנו נעקוב גם כן ביחד על הנושא הזה.

נתפוס אותו במלקחיים מחר במליאה - - -

אתה יכול להרשות לעצמך להגיד שאתה תתפוס אותו במלקחיים, אני לא. תודה רבה לכולכם ואני אחכה לשמוע על התכנית.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.