ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 231

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום רביעי, י"ג באדר התשע"ח (28 בפברואר 2018), שעה 9:00

יישום חוק לעידוד שילוב וקידום נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

גל יעקובי - מנהלת תחום בכיר תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חמוטל בן דור - סגנית הממונה על השכר, משרד האוצר

קרן בן הרוש - נציגה, הרשות לקידום מעמד האישה

מיכל לזרוביץ - ראש אגף שוויון מגדרי, נציבות שירות המדינה

מרים כבהא - נציבה ארצית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

נועה נאמן - עו"ד בנציבות הארצית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אורנה גולן - ממונה על שוויון מגדרי, חברת החשמל לישראל

קלבו לימור - עוזרת הממונה על שוויון מגדרי, חברת החשמל לישראל

אורי טורקיה שלס - מנהלת מערך הסיוע המשפטי, ויצו

ענבל אביב - מנהלת קשרי ממשל, ויצו

טל צדיק - מערך הסיוע המשפטי, ויצו

מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמ"ת

מיכל מטס ליטמנוביץ' - עבודה שווה - לקידום שוויון מגדרי במקומות עבודה

שלומית רדי - רכזת ועדות הכנסת, נשים עושות שלום

שולמית נתנאל - נשים עושות שלום

פנינה רוזובסקי - מתנדבת

ענת מימון

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים

יישום חוק לעידוד שילוב וקידום נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים

בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-28 בפברואר, 2018. אנחנו היום ביישום חוק לעידוד שילוב וקידום נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים.

אני חייבת בהתחלה להודות לארגון ויצו אשר הסב את תשומת ליבי לחוק ויזם את הדיון הזה שבעיניי הוא דיון חשוב מאוד והמשך לדיונים אחרים אשר התקיימו בוועדה בקדנציה הקודמת בהובלת היו"ר הקודמת, חברת הכנסת עליזה לביא, שזה כלל גם אישור התקנות ודיון על אופן היישום של החוק.

החוק, את האמת, אני אחת מהנשים שהופתעתי, הופתעתי שקיים חוק ואני חייבת להודות בזה וחבל, חבל שגם אנחנו בבית המחוקקים וגם בשטח כנראה לא כל כך מודעים ומודעות לקיום חוק שיכול באמת לעודד הרבה מהמטרות שגם כתובות בתוך החוק אבל גם אנחנו עובדות כל הזמן כדי לשפר את המצב בהם.

החוק, מטרתו להביא לשינוי התרבות העסקית ולטפח מודעות ציבורית כדי לעודד שילוב וקידום של נשים בעבודה והתאמת מקומות עבודה לנשים וכן להורות. זה נושא שחוזר על עצמו בדיונים בוועדה ואנחנו מעלות אותו שוב ושוב בניסיון באמת לראות איך אנחנו משנות את עולם העבודה במדינת ישראל כך שיהיה יותר רגיש לצרכים של הנשים ויותר שוויוני ומאפשר לנשים להתפתח בצורה מתאימה ומתאימה לכישוריהן בעיקר.

החוק גם מדבר על התאמת מקומות עבודה לנשים לרבות התאמה של מקום העבודה, של דרישות התפקיד, של שעות העבודה, של נהלי העבודה, של הכשרה מקצועית והדרכה לנשים וכן להורות. ומחייב בהקמת מועצה ציבורית. בניסיון להבין איפה אנחנו היום עומדות מבחינת החוק הזה אנחנו ננסה, ואני שמחה לראות שהצטרפה אלינו הנציבה לשוויון הזדמנויות בעבודה גברת מרים כבהא, אני מברכת על הצטרפותך, ותיכף נשמע איך הנושא התגלגל והגיע לפתחך ותחת האחריות שלך.

אבל אנחנו כולנו יודעים שהמצב במדינה מבחינת תעסוקת נשים עדיין מדאיג אותנו, ולהיפך, יכול להיות שאפילו נעשה מדאיג יותר בשנים האחרונות בגלל ההתפתחויות שקורות בעולם התעסוקה. בגלל סוגי התעסוקה אשר התפתחו בשנים האחרונות, אם זה סוגי תעשייה של קבלני משנה או תעסוקה לא ישירה מה שנקרא, או מבחינת גם כל הנושא של התפתחות שיטת הפרלינסריות אשר הרבה פעמים משאירה חלק גדול מהנשים שמועסקות בדרך זו או אחרת בלי אחריות אמיתית של המעסיק על תנאי העסקה שלהן ומשאירה אותן גם להתמודד עם הבעיות האלה באופן פרטי.

אי אפשר גם להתעלם מהעובדה שההתארגנות באיגוד מקצועי נחלשה בשנים האחרונות ואם אנחנו זוכרים שרק, כמדומני אם אני לא טועה, רק 13% מהעובדים במשק נמצאים בהתארגנות זו או אחרת. אני מקווה שאני לא טועה באחוז אבל הוא באמת אחוז מאוד נמוך - - -

אנחנו מקווים שאת טועה.

בואו נקווה, למרות שאני בדרך כלל מנסה לדייק. אבל את האמת גם אני כשראיתי את הסטטיסטיקה של מספר העובדים והעובדות אשר מאוגדים בתוך ארגונים, איגוד מקצועיים, אני נבהלתי בעצמי. ולמרות כל ההרגשה שהארגונים, האיגוד מקצועי, הוא בעיקר הארגון הכי גדול שזה ההסתדרות, אנחנו מרגישים שהוא ארגון בעל כוח ושהוא מוביל את הנושא, למרות זאת אפילו החברות היא לא כפי שהיינו רוצים לראות. אנחנו רואים פערים בשכר מאוד גבוהים בין נשים לגברים אפילו בתוך השירות הציבורי. אנחנו רואים גם, ועסקנו בוועדה בהרבה דיונים על תנאי ההעסקה ותנאי השכר של קבוצות, של נשים במיוחד מהקבוצות המוחלשות וקבוצות בתוך האוכלוסייה. אתמול היה לנו דיון על שילוב נשים ערביות בדואיות בשוק העבודה, אנחנו דנו גם בתנאים של תעסוקה של נשים חרדיות ונשים ערביות באופן כללי.

כלומר הצורך ביישום החוק הזה והניסיון באמת להוציא מהחוק הזה את ההשפעה המקסימלית כדי לשנות את התמונה בשוק העבודה הוא צורך גדול. הוא צורך שאומר שרק יישום אמיתי ומעקב אמיתי אחר יישום החוק הזה יכול לעשות את השינוי ויביא אותנו למקום יותר טוב.

בניסיון לעקוב אחרי היישום ראינו שהחוק שחוקק בשנת 2008 עבר או בעצם לא עבר טלטלות, הוא נח על משכבו, לא ממש נעשה בו הרבה. אני מקווה שוב שאני טועה, אני מקווה שיפתיעו אותי ויגידו לי שנעשו דברים. גם ניסינו לעקוב על המעבר של יישום החוק מרשות לרשות, ממשרד למשרד והבנו סופית שזה נמצא בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. לפני זה באופן מפתיע זה היה ברשות לקידום - - -

זה היה - - - פיתוח של משרד הכלכלה.

אוקיי. אני חושבת שבואו נתחיל עם הנציבה מרים כבהא שתספרי לנו איפה זה עומד היום ומה נעשה כי יש לנו המון שאלות, אני מקווה שתעני עליהן. בבקשה.

אני מקווה גם. תודה רבה עאידה. אני רוצה להגיד שאני באמת אתייחס לכל התקופה מתחילת שנת 2018 עד שלב - - - תיכף אני אתייחס גם לגאנט שבנינו לתכנית הזאת. אבל לפני כן אני אציין שאני לא רוצה להתייחס לתקופה הקודמת כי זה לא היה באחריותנו ואני לא מומחית לעניין ולא יכולה להסביר למה זה נתקע ואיפה, אני אתייחס לתקופה הזאת עכשיו.

מתי זה עבר אליכם?

עבר אלינו עכשיו, ממש לקראת סוף השנה הקודמת.

כלומר לפני חודש וחצי חודשיים.

אני אציין רק קצת כמה דברי רקע להבין למה לקחנו את זה על עצמנו ומאיזה מקום. כמובן, אני לא צריכה להכביר במילים שהמקום המתאים מלכתחילה שזה יהיה בו זה נציבות השוויון. מפאת חוסר משאבים הנציבה הקודמת לא רצתה להתעסק בזה כי זה פרוייקט מאוד מאוד גדול ודורש באמת התארגנות.

אבל אני הבנתי שהחוק הזה הוא תקציבי, כלומר מיועד לו תקציב מראש.

נכון, אבל עדיין צריך להעמיד מישהו, אנשים מתוך הנציבות שגם ידאגו להקמת המועצה הציבורית, ידאגו להקמת ועדת הבחירות - - -

וזה לא כלול בתקציב.

זה לא כלול בתקציב, זה המימון שלנו. עכשיו אנחנו לא קיבלנו שום משאבים נוספים אבל מתוך חשיבה שהאכסניה הנכונה שזה יטופל זה נציבות השוויון אנחנו לקחנו על עצמנו את הפרוייקט, אתגר גדול בשבילנו כנציבות אבל אני מקווה מאוד לצלוח אותו. בנינו את הגאנט ואני מקווה, עכשיו מזהים קצת חריקות בכל הנושא של אישור המכרז לספק, אבל אני מקווה שנתגבר עליו.

איזה ספק?

זה בנוי כך שיהיה ספק חיצוני שהוא יפרסם את הקול קורא וידאג לאסוף את כל החומר, יעשה פרסום, ידאג לעגן את כל החומר במסמכים ואז המועצה הציבורית תוכל לשבת ולשמוע על כל המועמדים שהוגשו.

זה נמצא בתקנות שיהיה ספק?

אז בוא נעשה סדר. איך שזה עבד, איך שקיבלנו את הפרוייקט הזה אלינו, זה עבד בדרך הזו: מתקבל תקציב של 1.2 מיליון שזה על פי חוק. נועד גם לכסות הוצאות גם של פרסום, גם עיבוד של כל הבקשות שהתקבלו, גם בניית התבחינים, פשוט כל ההוצאות - - - ואת הפרס עצמו. היה מכרז של ספק שעבד, המכרז הסתיים ויש צורך לצאת למכרז נוסף. התפקיד של המכרז והספק זה לדאוג לכל הלוגיסטיקה של לבנות אתר כדי שנקבל את הבקשות המקוונות, כדי שיפרסם - - -

אני הבנתי שהיה אתר.

נכון, אבל צריך - - - הכל לא קיים עכשיו, אין מועצה ציבורית, צריך לבנות את הכל מאפס, אין משהו שתקף. שתביני, הקול קורא יצא ב-2014- - -

בסדר, אבל מועצה ציבורית השר ממנה, זה לא שייך לעניין של ספק.

ב-2014 הקול קורא, הפרסים חולקו ב-2017. היה המון המון זמן שאף אחד לא התעסק בזה ואנחנו בונים את כל התשתית - - -

אבל זה לא נותן לנו לחשוב שאולי הרעיון של ספק הוא לא רעיון טוב אם לקח לו שלוש שנים להוציא מכרז ולהחליט - - -

תיכף גל תתייחס, הבעיה לא הייתה בעיית ספק, תיכף היא תסביר יותר, אבל לא היה שר המון זמן במשרד הכלכלה והמעבר והיו עוד - - - כי זה פרס של השר, החוק מדבר על זה שזה השר נותן. היו המון שרים שנכנסו לתקופה קצרה, אף אחד לא רצה להתעסק בזה, תיכף גל תסביר. אני אומרת - - -

תמיד היה שר, אין דבר כזה שלמשרד אין שר, אבל יש לו ראש ממשלה שהוא מכהן כשר.

עאידה, אני התחלתי לעבוד ב-2010 - - -

אני לא מתחשבנת איתך, אני פשוט מבהירה את הדברים.

ואני לא במקום ל- - - אנחנו ממש לא, רק אני אגיד לך שהתחלתי ב-2010, עד כה, שבע שנים, עבדתי עם ששה שרים. אז כך שאת יכולה לחשוב כמה אחרים - - -

מה שבטוח אני לא מקנאה בך.

תקישי מזה על הכל. כל שר שנכנס עם אג'נדה, עד שהוא לומד, יש דברים שהוא מתעסק בהם, יש דברים שלא. אז זה אחד הדברים. אני מקווה שהפעם זה לא יקרה לנו, בסדר? לקחנו מקדם היוון כל כך גדול.

אני רוצה לפני כן להגיד שאנחנו פרסמנו את מדד הגיוון 2017 בסוף דצמבר, הבאתי לכם עותקים ממנו, ואנחנו מזהים באמת גם פערי שכר מאוד מאוד גבוהים עדיין, מה שאנחנו יודעים שזה 30%, אנחנו זיהינו שבענפים מסויימים במשק זה עולה עד 50%. למשל ענף הביטוח שיש לנשים ייצוג יתר בענף הזה, יחד עם זאת גילינו שיש פערים של 53%. אישה משתכרת 53% מגבר. אז גם הנושא הזה של פערי שכר מאוד גבוהים בהמון ענפים, גם העובדה שנשים לא מופיעות, לא נמצאות הרבה בעמדות ניהול, לפעמים בליבה עצמה. לפעמים הן משתלבות, אמנם הייצוג גבוה, אבל משתלבות במשרות כמזכירות, משאבי אנוש, המקצועות הנשיים.

ועוד, מתוך חשיבה רוחבית שאי אפשר תמיד להשתמש רק במקל, יש צורך של הנציבות להניע מהלכים גדולים של חשיבה וולנטרית, להביא את המעסיקים לחשוב באופן וולנטרי שיעשו מעשים, ואנחנו היום משיקים המון תכניות להטעמת שוויון בתוך חברות במשק שאנחנו קובעים להן יעדים ארגוניים ויעדי ייצוג ואנחנו מסתכלים לא רק על נשים, גם ערבים, יוצאי אתיופיה, נשים, חרדים ומבוגרים. החלטנו שהוולנטריות הזאת מאוד מתאימה לאג'נדה של הנציבות ואיך שהיא רואה את הדברים עכשיו. אני אפתח סוגריים, אנחנו לא נזנח את המקל, נמשיך לתבוע מעסיקים שמפלים, רק כדי שזה ישפיע על שוק העבודה צריך גם מערך תומך והוא המערך הזה - - -

רק שגם חבל שאין לכם כוח אדם מתאים לתבוע במידה נכונה.

אני תיכף אתייחס גם לזה. ולכן אנחנו אמרנו שאם אנחנו רוצים לקדם גישה וולנטרית שמנכיחה אצל המעסיקים את כל החשיבה של למה כדאי לי לעשות הפרוייקט הזה חייב להיות בנציבות. וכמו שראית וכמו ששלחנו לוועדה, שלחנו גאנט שעד הרבעון האחרון של 2019 יינתן הפרס של 2018. שנת 2018 היא שנת התארגנות גם מבחינת בניית המוסדות, זו שנה ראשונה. בשנים הבאות זה ירוץ כי כבר לא צריך למנות את המועצה ואת ועדת הבחירות ואת הספק שוב. זאת תהיה שנת התארגנות. בעזרת השם, אינשאללה, 2019, נוכל באמת לצאת. אנחנו מתכננים שברבעון הראשון של 2019 כבר יפורסם הקול קורא - - -

ל-2019?

לא, לא, אנחנו ברבעון הראשון של 2019 נצא על קול קורא על שנת 2018. המעסיקים יידרשו להגיש - - - כן, אי אפשר להגיש 2019 בתחילת השנה.

למה? מגישים מועמדות.

אבל למה שב-2018 לא יגישו על 2017?

אנחנו לא נספיק להתארגן.

מה שאני זוכרת שכן הוקמה מועצה ציבורית, נכון?

המנדט שלה ניתן לארבע שנים וזה פג תוקף - - -

ואי אפשר היה במקום לעשות שוב ספק פשוט להאריך את התוקף של המועצה הזאת?

לא - - -

יש הבדל בין המועצה הציבורית והספק. המועצה הציבורית מחוייבת לפי החוק, זה הקבוצה שיושבת ו- - - וקובעת גם את דרכי הפעולה וכו', אבל הספק הוא זה שעושה את הלוגיסטיקה וזה לא מחוייב לפי החוק, זה אחד הפתרונות שנעשו שלא מחוייבים. והשאלה שנשאלת היום האם באמת צריך להפקיד דבר כזה שמחוייב לפי החוק שמטרתו היא מטרת שינוי במדיניות ציבורית ובהלך רוח בשוק העבודה בידי ספק שיעשה את הלוגיסטיקה במיוחד שיש תקציב, ותקציב שלא נוצל מ-2008 עד היום.

אז אני אגיד שני דברים. דבר ראשון, התקציב שלא נוצל חולק במלואו, הפרס שניתן הפעם ניתן פרס גדול של 150,000 שניצל כמעט את כל התקציב - - -

מתי הוא ניתן?

לכמה - - -

150,000 שקלים בסוף דצמבר לחברות שזכו והיו גם אותות שחולקו. התקציב חולק, האות חולקה בסוף דצמבר 2017 - - -

פורסם על זה?

פורסם. כל התקציב חולק. התקציב שניתן מכסה גם לוגיסטיקה. כוח עבודה אין לנו, אנחנו לא נוכל, פעם שעברה הוגשו 70 בקשות, אנחנו קובעים את התבחינים ואמות המידה ביחד עם המועצה הציבורית, התפקיד של הספק הוא טכני בלבד, אין לו שום שיקול דעת - - -

מה זה אין לו שיקול דעת? בוודאי שיש לו שיקול דעת.

יש לו שיקול דעת לפעול על פי התבחינים ואמות המידה שאנחנו - - -

האמות מידה האלה הן לא אחד או אפס, הן אמות מידה משמעותיות, מהותיות שיש לבחון אותן.

אבל הן מאוד מדוייקות, זה אחד או אפס. אנחנו צמצמנו - - -

אין שם מספרים בכלל, זה לא נכון. למשל, תכנית עבודה לקידום - - -

אני מחזיקה פה את התבחינים, הם מאוד מדוייקים, אנחנו מנסים לצמצם - - -

שנייה. אני חושבת שאי אפשר לקיים את הדיון הזה ולהמשיך אותו בלי לשמוע מה קרה עד היום. אי אפשר בלי לדעת איזה תבחינים יש שם, מה אמות המידה, אמות המידה פחות או יותר קראתי וראיתי, לא ממש מבהירות את התבחינים, אין מספרים שם.

אני רוצה להבין מאז שהתחיל יישום החוק הזה מה עבר, למה היה צריך לחשוב כי בסופו של דבר ספק זה עולה כסף וכוח עבודה בתוך המשרדים הממשלתיים עולה כסף. לבחור לאיפה לשים את הכסף ואיך זאת שאלה שאני חושבת שכדאי לחשוב עליה, למה להביא ספק מבחוץ כאשר אפשר לחזק מערך קיים אם הכסף כבר נמצא, זאת גם שאלה. וכדאי לשמוע על השקיפות שהייתה בתהליך, איפה זה פורסם, מתי חולק, מי הזוכים, כדאי לדעת את זה.

בבקשה גברתי, אני מבינה שגל יעקובי, מנהלת תחום בכיר תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות, את תתני לנו את המבט אחורה.

אני אנסה לענות על מרבית השאלות שלך כמיטב יכולתי. בעצם כמו שנאמר כאן, החוק בשלב הראשוני שלו, אני לא הייתי במשרד אז אני לא יודעת בדיוק למה, אבל היה תחת מנהל מחקר וכלכלה ואנחנו ראינו שהוא היה שם ובעצם דשדש ובאמת נעשו כל מיני תהליכים כדי לממש אותו כמו המועצה המייעצת ובאמת התקשרות עם איזשהו ספק כדי שיוציא את זה החוצה ואז - - -

מי הספק?

זה לא משנה, היה איזשהו ספק - - -

ומה הוא עשה?

- - -

זה שתתקפו זה לא יעזור, אני באמת - - -

אנחנו לא תוקפות.

אני לא חושבת שמישהו תוקף מישהו, אני חושבת שמנסים לברר. כשאני שואלת מי היה הספק - - -

זה לא רלוונטי.

לא, כן רלוונטי, אני רוצה לדעת מי היה הספק.

אוקיי, אז אני אגיד, אני חושבת שזה חברת אופק, חברת ייעוץ בשם חברת אופק.

ומתי היא נבחרה?

מעניין אם הספק עצמו עמד באמות המידה. אף אחד לא בדק אותו לא?

אני לא חושבת ש- - - אני לא הייתי בתהליך בחירת הספק ועל כך אני לא יכולה לענות לך על השאלה הזאת. על כל פנים בתהליך פורסם - - -

כשהוחלט על הספק זה היה עדיין ב- - -

זה היה עדיין תחת מנהל מחקר וכלכלה. אני חושבת שבשנת 2014 הם באמת יצאו עם הפרסום, קול קורא לחברות שיגישו את הטפסים. צריך להגיד, ואם אתם רוצים אני עכשיו אפתח סוגריים גדולים כדי לדבר על אמות המידה. אמות המידה נקבעו על ידי המועצה המייעצת, יש לי כאן את הרשימה של המועצה, אם אתם רוצים שאני אפרט לכם מי היה בעצם חלק מהמועצה.

קודם כל מבחינת ההגשה היו תנאי סף לחלוקת אותות וזה באמת הבינארי, זה באמת האחד אפס שדיברנו עליו וזה באמת כולל כל מיני רכיבים כמו: המעסיק לא הורשע בעבירה, שמירת זכויות של עובדים המועסקים אצל העובדים, לא הוכרז כפושט רגל , לא הורשע בדיני עבודה - - -

שמירת זכויות זה אחד אפס?

זה היה תצהיר של המעסיק שהוא מקיים את חובותיו בדבר שמירת זכויותיהם של עובדים המועסקים אצלו - - -

אני רק רוצה להבין, אחד אפס זה שהוא יצהיר את הדברים האלה או שהוא מקיים את הדברים האלה? כי להגיד שמירת זכויות עובדים זה לא אחד אפס.

הייתה בדיקה שהוא לא הורשע בעבירה, שהוא לא הוכרז כפושט רגל והוא לא הורשע בדיני עבודה ותצהיר לגבי שמירת זכויות עבודה.

ואת זה בדק הספק החיצוני?

זה תנאי סף, כן. המועצה קבעה אמות מידה ואם אתם רוצים אני אפרט לכם את זה כאן. מה שהספק היה צריך לעשות זה לאסוף את הנתונים, כל הגשה, אני לא יודעת אם יצא לכן לראות את זה או אם אתן מכירות את זה לעומק, אבל היא כוללת באמת עבודה מאוד מאוד מפורטת והמגישים היו צריכים להגיש ממש מעין מכרז כזה, המון המון נתונים ומידע על איך הם עומדים באמות המידה שאנחנו הגדרנו. אמות המידה כוללים - - - תני לי רק עוד דקה ואז אני אנסה להסביר למה אנחנו חושבים שהספק הזה הוא באמת, שגורם חיצוני כזה הוא חשוב כי זה באמת המון המון עבודה ואני גם אדבר על איפה שיקול הדעת של ספק במידה וקיים ואיפה באמת זה בידי החברי ועדה.

האמות מידה כוללים מדיניות רשמית וכתובה של המעסיק לקידום שוויון מגדרי, שיעור פערי שכר בין נשים וגברים שכוללים פער בשכר ברוטו, הפרשות, שכר ממוצע שעתי, מספר שעות עבודה, גיוס וקידום נשים בדרגות שונות, הכשרה, הדרכה ופיתוח של מסלולי קריירה, עידוד ומתן אפשרות לאיזון עבודה, בית ומשפחה וכו'. אני יכולה כמובן להעביר את זה לוועדה, אין שום בעיה - - -

יש לנו את זה.

זה בתקנות נמצא.

אני רוצה רק להגיד דבר אחד, אני עדיין תקועה בעניין של הספק שמאוד לא מתקבל על הדעת ההחלטה הזו להוציא את זה לידיים של ספק חיצוני - - -

אני רוצה להסביר.

את תסבירי, אבל אנחנו עכשיו, ככה בבדיקה מאוד קלה שעשינו הספק הקודם שהוא ספק עסק, שהוא עסק בעצמו, שיש לו קשרים עסקיים עם חברות, אחד מהזוכים בפרס הוא לקוח של חברת הזכיין הזה- - -

אני לא מכירה - - -

אנחנו עכשיו בדקה בדקנו וזה יצא.

איזה חברה - - -

חברת אופק.

איזה מהמעסיקים הם - - -

עיריית הרצליה.

וגם אם לא יכול להיות שהוא ירצה שחברות - - -

זה בדיקה ראשונית שהוציאה לנו את התוצאה הזו. אז אני חושבת - - -

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה תתני לי לסיים כדי שאני אסביר את התהליך כי אנחנו פה עושים דברים על רגל אחת ואת מאשימה האשמות - - -

לא, אני לא מתווכחת עם התהליך, אני מתווכחת עם עקרון. אני מתווכחת עם החלטה להוציא את זה לספק, שזה לא רק משליך על מה נעשה בעבר. מה שנעשה נעשה אני לא יכולה, אני רוצה להיות בטוחה שזה לא יחזור על עצמו.

אבל בעצם מה שאת עושה - - -

אפשר להוציא את הספק עם הסדרי ניגוד עניינים אבל - - -

אבל בעצם מה שאת עושה עכשיו, את מבקרת את כל התהליך שנעשה עד עכשיו ואני רוצה עוד כמה דקות כדי להסביר את התהליך שנעשה וגם את העקרון שעל פיו פעלנו.

אז אמות המידה, כמו שהסברתי, אני פירטתי רק חלק מאמות המידה, יש באמת משהו שהוא מאוד מורכב לגבי כל חברה וחברה. רק לסבר את האוזן, רק הנושא של הפערי שכר שנקבעו דורשים המון עבודה כי זה אומר שקיפות של המעסיק לחלוטין לכל השכר שהוא נותן, לכל התלושי שכר, בדיקה שלהם באקסלים מדוקדקים, בדיקה של פערים בין גברים ונשים, כמו שאמרתי, רק זה, פער בשכר, ברוטו, הפרשות, שכר ממוצע שעתי, זה המון עבודה על כל אחד מהמעסיקים האלה. אז צריך להבין שכל מעסיק שנותן לנו את הטפסים זה שעות על גבי שעות כדי לבדוק את האמיתות של הדברים שניתנו, את הפערים וכו'. ולכן זה דבר שדורש הרבה מאוד כוח אדם. החברות - - -

ולמה לא להעסיק עובדים - - -

החברות בדקו - - -

גל שנייה. אני חושבת שבאמת כדי לייעל את הדיון בוא נחשוב, אנחנו פה רוצים לקחת את העניין הזה צעד קדימה שנה הבאה ואני פתוחה להצעות. אנחנו עכשיו בשלב שאנחנו בונים את הכל, אני מזמינה אתכם גם להיות שותפים של הנציבות, גם בחשיבה של מה כדאי ומה לא, מהמקום הכי פתוח, הכי מזמין. אני, הלוואי, הייתי מקבלת עכשיו עוד שני עובדים שיעבדו על זה - - -

במקום לשלם לספק.

שנייה, תשמעו - - -

לא מקבלים עובדים. אני אשמח לקבל עוד שני עובדים לנציבות שיהיו קבועים ושיעבדו בזה.

אנחנו נדון בזה כי בעיניי זה לא מתקבל על הדעת שהמדינה מפריטה את האחריות שלה. בעיניי זה הפרטה של אחריות, זה מתן את זה - - - והתהליך כולו - - -

אפשר רגע לסיים את התהליך כי אתם לא יודעים מה נעשה על ידי הספק ומה נעשה על ידי הוועדה- - -

אנחנו תיכף נשמע. זה שיש לנו מה להגיד על איך זה נעשה זה ייאמר. זה לא אומר שאנחנו באים ואומרים, הנה עוד בדיקה הוציאה עוד לקוח של הספק, שלושה לקוחות של הספק הזה זכו בקול קורא. תוך דקות כבר מצאנו שלושה. אז אני חושבת שתפקידנו פה לא רק לשמוע על התהליך אלא גם את הבקרה שלנו להפעיל אותה על איך נקבע התהליך ומה התוצאות של התהליך.

אני מסכימה איתך לגמרי, רק אני אגיד עכשיו, אם הנציבות תתבקש עכשיו לעשות את כל התהליך בעצמה אין לי איך לעשות את זה.

אוקיי, אנחנו נדבר על זה כשלב שני. אבל אי אפשר לעבור על זה ולהגיד שאין לנו מה להגיד. בבקשה, תשלימי.

כמובן, אין שום בעיה שתגידו רק אני רוצה שתהליך ואיך שאנחנו ביצענו את התהליך יהיה לכם את כל המידע ולא רק תמונה חלקית. על כל פנים, החברה קיבלה את 70 ההצעות של המעסיקים וריכזה את החומר וסיכמה וניקדה על בסיס אמות המידה את 70 החברות כאשר יש חברות שלא עמדו באמות המידה ואז עלו 50 חברות לחלק השני ואנחנו לקחנו את כל ה-35 חברות שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר ואנחנו ביצענו ביקורים בחברות האלה ולאחר מכן 35 החברות האלה, כולן, נבדקו על ידי הוועדה שמונתה על ידי מנכ"ל המשרד. הוועדת בחירה לגיבוש ההמלצות לזוכים היא זאת שקבעה מי יהיו הזוכים בפרסים ובאותות. המועצה הציבורית קובעת את התיקונים, ועדת הבחירה - - -

היא לא קבעה את הוועדה?

הוועדה נקבעה על ידי מנכ"ל המשרד שהיה אז מנכ"ל משרד הכלכלה.

קבועה בחוק. מי שחברים בה קבועים - - -

במועצה זה קבוע בחוק, הוועדת בחירה זה נקבע על ידי המנכ"ל. בוועדת בחירה היו נציג של - - -

למה - - -

יש מועצה שאמורה לקבוע את התקנות, את אמות המידה, היא המועצה המקצועית שקבעה את אמות המידה, כמו שדיברנו על פערי השכר, מדיניות, תכניות מיוחדות וכו'. ועדת הבחירה אמורה להסתכל על המעסיקים שהוצעו - - -

למועצה יש עדיין תפקיד מבחינתכם? כי התקנות תוקנו כבר לפני חמש שנים.

זה שאלה למי שמנהל את החוק עכשיו.

אז אני שואלת, מרים, שאלתי אם מבחינתכם יש עדיין תפקיד למועצה הציבורית בהתחשב בזה שלדעתכם תפקידה לתקן את התקנות והן תוקנו לפני חמש שנים.

לא, התקנות תוקנו, אבל אני אומרת לך, אני חוזרת על מה שאמרתי עכשיו, אנחנו בונים את הכל מאפס - - -

בסדר, אבל יש לה תפקידים.

יש, נכון, אז אנחנו ממנים ועדה חדשה, יכול להיות שהיא תראה לנכון לאור המדד גיוון שלנו והנתונים שעולים ממנו להכניס עוד דברים חדשים כבאמות המידה, זה נתון לשיקול דעתה. אז אנחנו בונים את הכל, ואני שוב חוזרת, מאחר ואנחנו בונים עכשיו, בשלב הזה, את כל הדברים, כולל הכל, אני יוצאת מפה ומזמינה אתכם, גם הוועדה, גם אותך חברת הכנסת עאידה, להיות שותפים בתהליך. גם מבחינת בניית התבחינים, גם מבחינת אמות המידה, אנחנו נשמח לניסיון שלכם, להתייעץ איתכם, ל-Input שתביאו, זה עדיין פה. אנחנו בשלב שבונים הכל. חברי המועצה כבר נקבעו, אנחנו דיברנו איתם. נשאר רק שהשופטת בדימוס, דליה דורנר, שעמדה בראש הוועדה הקודמת תסכים גם. חשבנו שכדאי גם - - -

מתי נקבעו חברי המועצה ? כי לפני חודשיים אמרו לנו שרק מתחילים את התהליך ושהם מזמינים את כולם להציג.

אני אגיד לך בדיוק באיזה שלב, דיברנו איתם, הביעו הסכמה - - -

עם אותם אנשים?

לא, לא, רק דליה דורנר, פנינו אליה, היא עוד לא אישרה לנו. אבל כל מי שהסכים זה אמור לבוא לשולחנו של השר כדי שיוציא כתב מינוי, זה בתהליך הזה. רשמית, עוד לא יצאו כתבי מינוי אבל אנחנו יודעים פחות או יותר מי יהיה במועצה הזאת. אז השלב הזה כבר אחרינו. לי חשוב להכניס אנשים אחרים, אגב גם גברים, גם ערבים, מחפשים אחת יוצאת אתיופיה, אישה, התפקידים מאוד בכירים, יהיה קשה לנו מאוד לאתר מישהי או מישהו יוצא אתיופיה. מנסים שהמועצה תהיה מגוונת ככל שניתן כדי שתענה גם על הצורך הזה. אז חשבנו על דליה דורנר כדי שיהיה רצף מסויים, היא ידעה מה היה שם והיא דמות חזקה ותוכל להמשיך את זה, אבל פשוט שינינו את הכל כמעט, לא היה מישהו שיכהן פעמיים.

אז אני פה מזמינה אתכם, אני אומרת לך שוב עאידה, זה פרוייקט מאוד חשוב לנציבות השוויון. אני חושבת שהנציבות היא האכסניה לטפל בו כי הוא נדד מהמון מקומות, זה היה במנהל - - -

לא, להיפך, אני שמחתי לשמוע שזה בסוף הגיע אליכם כי אני חושבת שזה המקום.

זה משתלב לנו, זה הדברים שאנחנו רוצים לקדם, זה הדברים שאנחנו רוצים לבוא למעסיקים ולהגיד להם, אין לנו יכולת לתת להם פרסים נוספים. אני הייתי שמחה אם זה היה פרס המעסיק המגוון, לא רק לגבי נשים, אבל זה החוק, וככזה אנחנו נכבד אותו ונקדם אותו. אבל אני רוצה גם שמעסיק שעושה טוב, באמת עושה טוב, שיקבל את האות הזאת. פשוט אנחנו מרגישים שמעסיקים מוכנים לעשות כדי לקבל את האות וזה משהו חיובי ואנחנו עושים אותו.

רק אני חוזרת שוב, אין לי בנציבות יכולת היום להחזיק פרוייקט כזה ללא עזרה מספק חיצוני שיעשה לי את כל המיונים וכל העבודה השחורה. אני לא יודעת מה תחליט הוועדה, רק אני יכולה להגיד שאם זה בא אלינו ואנחנו נעשה את זה בצורה הכי מקצועית, גם אם בא לכם להיות משקיפים בתהליך, לא יודעת מה תרצו, אבל אנחנו ננסה גם לבחור ספק במינימום ניגוד עניינים שאפשר, לצמצם את שיקול דעתו עד האפס, ממש למינימום האפשרי. אבל אני לא רואה היום שמישהו נותן לי שני עובדים שיעבדו על הפרוייקט הזה וספק חיצוני זו האלטרנטיבה היחידה שעומדת לרשותי כדי לעמוד בזה.

התקציב השנתי של החוק הזה הוא 1.2 מיליון שקל שזה, אני מבינה, נוצל כל שנה?

- - -

בשנים האחרונות, אני יודעת שחולק הפרס פעם אחת, אבל אתן שוכחות שיש ספק והספק עולה כסף. השאלה איך נוצל התקציב בשנים האחרונות.

אני אגיד מה יש לנו, מה אנחנו קיבלנו, מה ירשנו. ירשנו 700,000 שקלים תוספתיים והתקציב שיכנס שעוד לא נכנס, 1.2 מיליון.

ה-1.2 מיליון הוא עבור שנת 2017?

18'.

אז מה קיבלו ב-2017?

אנחנו נחלק אותו - - -

ויש לכם 700,000 - - -

ויש לנו 700,000 שקיבלנו שזה הצטבר בקופת הפרס, הגיע לנציבות השוויון ואנחנו מייעדים אותו השנה כי זו שנה ראשונה לעשות קמפיין, כאילו לפרסם את הפרס כדי להניע את המעסיקים שיגישו. מה היה בתקציב הקודם, תקציבים קודמים, גל תוכל לענות אם היא יודעת או מקסימום תשלחי - - -

אגף תקציבים ככל שהתחרות לא פרסמה עוד קולות קוראים ולא ביקשה הגשה מחודשת אנחנו לא קיבלנו את התקציבים של החוק כי לא היה תהליך של בחירה ולא הייתה סיבה לקבל את התקציב הזה. ולכן אנחנו קיבלנו תקציב רק לשנה אחת וזה בעצם התקציב של 2014.

הספק כבר קיבל תשלום על הארבע שנים.

הספק קיבל תשלום בהתאם למה שנקבע במכרז, הוא לא קיבל כל פעם מחדש.

כמה כסף קיבל הספק מתוך התקציב הזה עד היום?

אני לא ניהלתי את ההתקשרות הזאת אז אני לא יודעת - - -

חשוב לדעת, כי אם יש לנו תקציב של 1.2 מיליון - - -

תשלח לך, אם לוועדה זה חשוב - - -

אני מבינה שאתם קיבלתם תקציב רק לשנה אחת.

נכון.

אבל עכשיו שמעתי שהספק עבד יותר משנה.

אבל בהתקשרות של הספק, זה שהוא עבד כמה שנים לא אומר בהכרח שכל פעם הכפילו לו את התקציב. היה הסכם שנכנס - -

אוקיי, ההסכם מתייחס לפרס אחד.

- - x עבודה ו-y כסף והוא מדבר על פרס אחד.

אבל מה שאני לא מבינה, כמה מקומות עבודה קיבלו את הפרס, נכון? יש 17.

נכון, 17 ארגונים כאשר - - -

אבל לא כולם כסף, חלקם קיבלו אותות - - -

שמונה אם אני לא טועה.

שמונה זכו במענק שהוא 150,000 שקל.

מתוך האלה שזכו במענק - - -

שמונה מתוך ה-17 קיבלו מענק של 150,000 שקל. זה יוצא 1.2 מיליון, ויש 700 שעברו אליכם, ויש את הספק. זאת אומרת עבר יותר משנה אחת תקציב.

נכון, נכון, אנחנו קיבלנו השנה את התקציב, התקציב הלך רק לזוכים. אני מניחה שהייתה עוד שנה אחת שנוצל תקציב, אם את רוצה אז - - -

אוקיי, אז אני מבקשת ככה, בגלל שזה התנהל אצלכם אני מבקשת לדעת כמה הקציתה המדינה לחוק הזה ואיך היו ההוצאות, האם הוחזר כסף לאוצר, האם נשאר כסף, איך בדיוק ההוצאות היו על החוק הזה, וכמה בדיוק היה לספק וכו'.

אפשר לשאול איפה פורסמו הזוכים?

אנחנו קיבלנו לידיים שלנו היום, ואני לא יודעת למה היום, כי לא קיבלנו את זה מקודם, לא קיבלנו דיווח על הזוכים - - -

אנחנו שלחנו את זה בזמן, את הגאנט שלנו לפחות.

זה יצא אליי ולוועדה ולא אני ולא הוועדה קיבלנו את זה, אני רק עכשיו מסתכלת על המסמך הזה. יש משרד מוססקו, אדריכל ומתכנן ערים, אורבינקס בע"מ, ביופיד הדברה ידידותית לסביבה, שפיגלמן כהן ברק זמיר ושותפיו, מדירה, פעם, גיאו, פרוספקט, אנחנו נפרסם את זה. השאלה - - -

זה פורסם איפשהו?

בסוף 2017, בחודשים האחרונים של 2017 אנחנו העברנו את זה לשר ואז אנחנו גם פרסמנו את ההמלצות שלנו בתקשורת, זה פורסם בכמה אמצעי תקשורת - - -

דיווחתם לארגונים אולי, לנעמ"ת, ויצו, מישהו?

לארגונים אנחנו לא העברנו. אבל זה כן - - -

טוב, עובדה לא רק הארגונים לא ראו, גם אנחנו לא ראינו.

אני רוצה לתת למאירה, בבקשה.

מכוון שאנחנו היינו שותפים בהצעת החוק ב-2008 אני רוצה להגיד כמה דברים לגבי הנושא של מהקרה. אז ככה, ב-2008 זה עבר, לא נגעו בזה בערך עד 2010 או 11' ואז הקימו איזה מועצה ציבורית רק ב-2014. את התקנות עשו בערך בשנים האלה. מה שאני, לא קיבלנו אף פעם דיווח וגם יושבת ראש הוועדה אמרה את זה, לא קיבלנו על נושא של הספק, אני לא חושבת שבכלל היה מדובר על זה בחוק שיהיה ספק חיצוני - - -

לא, בחוק זה לא נמצא.

כשאנחנו עשינו את החוק יחד עם מי שעשה את החוק בזמנו היה מדובר שלא כל הכסף ילך לזוכים אלא רק האותות, שזה יותר יהיה משהו מגן כאילו לעודד אותם להגיש את הדברים, שנפרסם את זה שיהיה קמפיין, וחלק גדול מהכסף ילך לעבודה של המשרד. וזה היה מדובר שזה מה שיקרה. אף אחד, אני בכל אופן שנמצאת פה הרבה שנים, לא קיבלנו מעולם איזשהו דיווח על נושא של ספק. עכשיו השאלה היא, הספק, מי קבע את הספק, עוד המנהל של משרד העבודה והרווחה או שרק אתם, זה המשרד עוד קבע, לא אתם.

זה המנהל מחקר וכלכלה הוא זה שניהל את ההתכתבות - -

בני, נכון - - -

- - והם עשו איתו את המכרז לספק - - -

הם עשו את המכרז, באיזה שנה הם עשו את המכרז?

צריך להגיד, עוד פעם, זה טכני לחלוטין - - -

אין בעיה, רק באיזה שנה זה היה?

אני לא יודעת.

כי לפי החוק שישנו צריך להיות דיווח שנתי לוועדה, אף פעם לא היה דיווח, זאת אומרת אנחנו לא ידענו בכלל. זה דבר מאוד מוזר. זה לא אתם, שוב, חס ושלום אני לא מאשימה אתכם, אלא מבחינת המשרדים.

עוד דבר, בחוק, המטרה של החוק הייתה לעודד עסקים בינוניים וקטנים לא נגיד עיריית הרצליה, זה לא מיועד לעיריות, זה לא מיועד למשהו ציבורי, מיועד יותר למשהו פרטי כדי לעודד מעסיקים פרטיים כי אנחנו יודעים בכל אופן שבמידת מה המעסיקים הציבוריים בדרך כלל, אני גם כן מסייגת, כן מקיימים את החוקים הראשונים לפחות, ימי חופשה, ימי הבראה, את כל הדברים האלה. מעסיקים פרטיים צריך לעודד אותם לעשות את זה וזה המטרה יותר של החוק וזה מה שהיה עידוד עסקים קטנים ובינוניים כדי לקדם.

אני מאוד שמחה ששמעתי על האדריכל וזה, למרות שמשרד עורכי דין לא הייתי נותנת להם בחיים פרסים כאלה. זה נראה לי ממש, אם הם לא מקיימים אז מי יקיים, נראה לי מטורף לתת למשרד עורכי דין אות מגן לקיום תעסוקת נשים ועידוד וכו'.

אני חושבת שלפחות מעכשיו שאנחנו כן נעקוב אחרי מה שקורה, גם בשנים הקודמות שיושבת ראש הוועדה הייתה עליזה היא מאוד כעסה אז על משרד העבודה שלא ידענו כלום. לא ידענו על הקמת המועצה, לא ידענו כלום.

צריך רק להגיד שמתוך הזוכים יש חמשה מעסיקים קטנים, שלושה בינוניים - - -

אוקיי, זה מחוייב לפי החוק, יש שלוש קטגוריות, זה צריך להיות - - -

וזה לפי הקטגוריות ובאמת היו הרבה מאוד מציעים שהם היו משרדי עורכי דין וכו' ואנחנו, הייתה לנו בתור ועדה איזשהו רצון ללכת על - - -

אני חושבת שלא כדאי גם לחלק את כל הכסף. המטרה היא יותר עידוד - - -

זה השר קבע שהוא רוצה שזה ילך לפרסים - - -

לא, כי אז אפשר - - -

אני מבקשת, אני רוצה בדיווח שקיבלנו ואני עוד לא קראתי אותו בעיון אני יודעת שמדברים באופן כללי על מי ועדת הבחירה הייתה וכו', אני מבקשת גם לדעת יותר דיווח על איך פורסם הקול הקורא.

פורסם מראש?

בעבר. ומתי. אנחנו נצטרך ללמוד מהתהליך הזה, אני חושבת שאם לא נדע את זה אנחנו לא נדע איפה נפלנו. כי בעיניי זה שאף אחד לא יודע מכל אלה שיושבים מסביב על הקול קורא, על הפרס עצמו, אנחנו לא ידענו מתי חולקו, איך חולקו. אני מקווה שנקבל מידע יותר מפורט של מתי יצא הקול קורא, כמה בדיוק ניגשו לקול קורא וכמה הוצעו לוועדה ומתי הוחלט על הזוכים ואיפה זה פורסם, מה בדיוק, איך ניתנו הפרסים האלה. היה טקס, לא היה טקס, אני יודעת, אני מצפה לאחר כל כך הרבה שנים שהחוק לא מיושם כאשר מיישמים אותו ואכן נותנים פרס, הרי המטרה היא לשנות את הלך הרוח ואת התרבות הציבורית הקיימת בנושא. הפרסום הוא מילת המפתח גם כן. כאשר מפרסמים על הפרס זה עושה איזשהי אווירה אחרת והצהרת כוונות מצד המדינה בנושא.

מויצו אני נותנת את זכות הדיבור לעורכת דין אורי.

קודם כל אני רוצה להודות לך יושבת ראש הוועדה על כינוס הדיון החשוב הזה. החוק הזה קיים כבר 10 שנים והוועדה לא כונסה בעניינו והוא גם לא התקדם במשך העשור האחרון. ואני חושבת שבמידה רבה הוא גם משל למעמד האישה בישראל, שלכולנו יש המון המון כוונות טובות ואני חושבת שאין פה מחלוקת סביב השולחן על כמה חשוב לצמצם פערי שכר ולקדם נשים לעמדות בכירות.

ועדיין אנחנו יושבים ושומעים שחוק שאמור להכנס תחרות ולחלק פרסים כל שנה מאז שהוא נחקק ב-2008, פעם אחת יצא לציבור בשנת 2014, הפרסים של המתמודדים ב-2014 חולקו בדצמבר 2017 בתהליך מאוד ארוך ומאוד לא שקוף, אני חייבת לומר, עם כנראה הרבה מאוד מעברים בתוך המשרדים דאז. וגם עכשיו אנחנו שומעים שעם כל הכוונות הטובות וכל היציאה לדרך חדשה, ואני חושבת בכנות שהנציבות היא המקום הטבעי והנכון שצריך לקחת אחריות על החוק הזה ולממש אותו, אבל גם עכשיו אנחנו שומעים שהוא בכלל לא ייושם ב-2018 למרות שיש חובה חוקית כזאת ואנחנו מקווים ל-2019 - - -

לא, את לא הבנת אותנו נכון - - -

ייושם - - -

לא ייושם, ב-2018 לא ייושם - - -

לא יושם לגבי 2017.

כן, לא ייושם, בשנת 2018 לא יחולקו כספים נכון?

לא התקבל תקציב לגבי 2017 - - -

לא קיבלתם תקציב כי לא היה - - -

על מה מתווכחים? החוק לא ייושם על 2017, נקודה. אתם תיישמו אותו על 2018 וטוב שזה ייעשה אבל זה לא נעשה ב-2017.

אבל כן חשוב לומר שגם בשלושת הפעמים שהוועדה הזו התכנסה בעניין החוק היו המון כוונות טובות סביב השולחן ונאמר, אני אפילו זוכרת ציטוטים מתוך הפרוטוקול, שתוך חודשיים עולה אתר ותוך שלושה חודשים יהיו תקנות וכבר אנחנו יוצאים לדרך והנה זה אוטוטו. אז כשאני שומעת שהדברים יקרו רק במהלך השנה הקרובה, ואתן יודעות כמה הערכה יש לי אליכן, אני מאוד לא אופטימית כרגע, אני אומרת בכנות, וזה מצער.

החוק הזה צריך להתממש פעם בשנה. אם אנחנו מעכשיו מסבירים למה הוא לא יכול להתממש השנה אז אני יכולה להניח שהוא כנראה יתממש פעם בכמה שנים במקרה הטוב. גם כשהוא מומש אנחנו מפספסים את המטרה העיקרית. המטרה העיקרית של החוק הזה זה להיות איזשהו חוק הצהרתי, הכסף הוא לא גדול, זה חוק הצהרתי שצריך לבוא ולהגיד, מדינת ישראל רוצה לקדם את מעמד האישה בישראל, רוצה לצמצם פערים בשוק העבודה, רוצה לתת עדיפות לדבר הזה.

אז בסופו של יום אנחנו מחלקים פרסים בלי שידיעה אחת יצאה על זה, בלי שזה לווה בקמפיין כשזה מפספס את המטרה. אין בזה ערך, אנחנו מאוד מעריכות את זה שמעסיק קטן או בינוני או עיריית הרצליה קיבלו 150,000 שקלים אבל אני מניחה שזה לא שינה את חייהם וגם לא שינה את גישת הציבור לגבי מעמד האישה בוודאי. אז אנחנו צריכים להבין מה המטרות וגם להתמקד בהן.

אני חייבת לומר עוד מילה אחת על עניין הספק. אני לא יודעת איך לפתור את מצוקת כוח האדם בנציבות, אבל להעביר נושא כל כך מהותי של מדיניות לגבי אוכלוסייה שסובלת מאפליה במשך כל כך הרבה שנים לספק חיצוני ולקרוא לזה טכני, זה, אני מתנצלת, זה חוסר הבנה של מה זה אומר, באמת.

להפריט כזה נושא לגוף פרטי לחלוטין שבסופו של יום מתברר לנו, אני אפילו לא ידעתי ואנחנו יזמנו את הדיון, שבחר או קידם לקוחות שלו לתוך הסיטואציה וזה משהו שהיה צריך להיות מוצהר לגמרי ברמות הראשונות של התהליך ולדעתי היה צריך להפסל מראש. זה לא קרה, זה לא פוקח, ואני קראתי את התקנות היטב וחשבתי עליהן היטב - - -

לא כתוב שם על ספק - - -

עזבו את הספק, הספק זה פתרון טכני לבעיה מהותית של חוסר בכוח אדם, את זה אני מבינה בהחלט. אבל השימוש בו הוא ממש לא טכני. השימוש בו אומר שהוא יצטרך לשקול שיקול דעת מה זה אומר לקדם נשים, מה זה אומר פערי שכר אם זה ברוטו או נטו או תוספות או לא. זה לא אפס או אחת, אני מצטערת, זה רחוק מזה. אין שם מספרים באמות מידה ולא יהיו גם, כי זה נושאים מהותיים זה לא יכול להיות אפס או אחת.

אני חושבת שצריך למצוא פתרון לדבר הזה וככל שלא יימצא פתרון, לעשות בדיקה הרבה הרבה יותר מדוקדקת של הספק ולראות גם כמה כסף המדינה מבזבזת עליו, מתוך התקציב הקטנטן הזה שהוא 1.2 מיליון, שאני זוכרת שבתחילת הדרך הוא היה 1.8 מיליון, אני לא יודעת איך הוא התכווץ ב-600,000 שקל, אבל בסדר, אנחנו 1.2 מיליון. מתוך זה אנחנו מדברים על הפרסים, על הספק, על הפרסום ואנחנו מגלים שב-2017 זה היה רק לפרסים שבעיניי זה פספוס מוחלט.

השאלה גם מתי נבחר הספק.

אני לא יודעת כלום על הספק. אנחנו בשנה האחרונה עוקבות אחריי היישום של החוק ומנסות להבין ולא היה פשוט להבין איפה הוא נפל בין הכסאות ומה קרה. אני מניחה שגם אתם, אולי לא המשרד, אבל הנציבות התחבטה וניסתה להבין איפה היו התהליכים השגויים. בסופו של יום אנחנו 10 שנים אחרי חקיקת חוק שמטרתו להגיד מעמד האישה חשוב לנו וזה לא קורה וגם השנה זה לא יקרה עם כל הצער.

ואני חושבת שאנחנו לא צריכים לוותר לעצמנו, יש לכם פה תומכים רבים, תומכות רבות שאומרות לכם קחו אותנו, תשתמשו בנו, נעזור לכם במה שאתן צריכות כדי למצוא את הדרך ליישם את הדבר הזה. זה לא קורה. לדחות את זה מעכשיו לרבעון הראשון של 2019 כשאנחנו עוד לא יודעים מי הספק עדיין בעיניי זה פספוס מהותי, הייתי שמחה שנצא מהדיון הזה עם משהו יותר אופרטיבי.

אפשר לשאול מי היה בוועדה הציבורית מארגוני הנשים, כי יש שתי חברות לפחות שצריכות להיות מארגוני נשים.

יו"ר המועצה הייתה דליה דורנר, הייתה סגנית - - -

עד שמרים תענה על החלק הזה אני רק רוצה לדבר שנייה על הוועדת בחירה - - -

לא, אני לא רוצה ל- - -

יו"ר הייתה דליה דורנה, ורד סווייד הייתה - - -

מהרשות.

כן, אבל חלק רב מהזמן היא לא הייתה. ציונה, הנציבה הקודמת, הייתה חלק מהוועדה. רואת חשבון פרידה ישראלי הממונה על הכנסות המדינה, נציגת משרד האוצר, ריעד אברהים, מנהל מנהל חירום משרד הכלכלה, נציגי אקדמיה: פרופסור נוח לוין אפשטיין, ראש הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, נציגות ארגוני נשים הייתה בת שבע שטראוכלב, סגנית יו"ר שדולת הנשים בישראל, ד"ר דיינה ג'ראיסי, יו"ר נעמ"ת בנצרת, עו"ד איריס ורדי, ממלאת מקום ראש הלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הכללית החדשה וד"ר טל לוטן היא נציגת ארגון המעסיקים.

אוקיי, אז השדולה ונעמ"ת אני מבינה.

אני חייבת לומר עוד הערה אחת בהקשר של המועצה. אני לפני חודשיים דיברתי בטלפון עם אורנה חביב ממשרד הכלכלה שדאז אמרה לי לפני חודשיים שהיא הממונה על יישום החוק אז צר לי או לא הבנתי בדיוק איך קרו פה השינויים או עד כמה זה היה מדוייק, אבל אז היא אמרה לי שרק מכנסים מועצה ציבורית ואנחנו הצענו שנציגת ויצו גם תהיה בכוח וגם שלחנו לה מיילים על זה. אני מבינה שכל זה לא קרה אבל נשמח להבין - - -

המיילים נשלחו לכתובת הלא נכונה.

אורנה עובדת איתנו, היא עוזרת לנו. פשוט גם, זה פרוייקט לא קל, אני רואה אותך מחייכת ואני שמחה, אבל אני אומרת לך, אנחנו לקחנו על עצמנו פרוייקט שלהגיד לך את האמת, זה תפוח אדמה שממש קשה להחזיק אותו בידיים. אני לא מפחדת מהאתגר הזה ואני לוקחת אותו על עצמי ואני מנסה לבנות אותו כמו שצריך מלכתחילה אז היו - - - אני לא יודעת, יכול להיות שזה הכי קל, אבל לאור התהליך שהיה זה מצטייר לי שאף אחד לא רצה לגעת בו, זה מצטייר כמשהו - - - יכול להיות שאחרי - - - יימצא שזה הכי קל - - - אבל אם אני לוקחת את זה על עצמי זה חייב להצליח וכדי להצליח אנחנו לוקחים את כל מקדמי ההגנה האפשריים כדי לא לחזור שוב למקום שהעגלה הזאת לא מתחילה לנוע. אורנה היא אחת מהצוות שמלווה את זה, הבאנו אותה כדי לשמור על איזה רצף, להבין מה קרה - - -

היא במנהל - - -

במחקר לא?

כן, היא עובדת במיקור חוץ ואנחנו משתמשים בה - - -

אתם נעזרים בה.

אבל היא עובדת משרד, היא עובדת בתוך היחידה, עובדת אצלנו, קבועה.

אני רק רוצה לציין דבר נוסף ש-2019 זה גם שנת בחירות. חשוב לומר את זה אם אנחנו רוצים שיקרה משהו.

מצד שני לא ברור למה חילופי שרים אמורים להשפיע על יישום חוק, בשביל זה יש חוק, זה לא נתון לשיקול דעת של שר כזה או אחר. הרי לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל לא תתן שירותי רווחה או שירותי חינוך כי שר התחלף - - -

אני יכולה לענות - - -

אני מבקשת, לא צריך לענות כי זאת שאלה שלא הפקידות במשרד יכולה לענות עליה. אני יודעת ששר כשנכנס יש לו את האג'נדה שלו, הוא דוחף לכיוונים מסויימים, אבל גם שר הוא מחוייב בחוק והוא יכול לדחוף את האג'נדה שלו כמו שהוא רוצה אבל הוא צריך למלא את החוק. החוק אומר, פעם בשנה זה חייב להיות פעם בשנה. ואנחנו נתייחס לזה בסיכום.

מיכל, בבקשה גברתי.

שלום יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, עאידה, שלום למשרדי הממשלה ולויצו, נעמ"ת וחברת חשמל. אני מיכל מטס ליטמנוביץ', הקמתי יחד עם שותפה מיזם חברתי שנקרא עבודה שווה. אנחנו בעצם מקדמות שוק עבודה שוויוני. ואיך אנחנו עושות את זה? אנחנו יודעות שמעסיקים צריכים תמריץ מסויים. מה זאת אומרת? בשביל ליצור מוטיבציה, ליצור שינוי, אחד התמריצים זה כמו שאמרנו, החוק, ואנחנו בעצם יוצרות את התמריץ הזה דרך סקרי עובדים. כלומר, עד עכשיו אספנו אלפי נתונים על חברות במשק, מה המצב של השוויון המגדרי. השוויון המגדרי זה לא רק שכר, שכר הוא סימפטום לחלוטין, יש עוד המון המון היבטים ודרך אגב שוויון מגדרי זה גם בעניין גברים ואיך אנחנו מקדמים אותם שיקחו חלק מהחיים - - -

טוב, אבל החוק מתייחס לנשים, הם התקדמו דיי הרבה בינתיים.

כשאנחנו מדברים על מוטיבציה ואנחנו חיות את השטח, המוטיבציה אומרת שהמעסיקים גם ככה קשה להם לעשות שינויים. זה לא מתוך רוע, קשה להם. הם לא תמיד מבינים גם את המשמעות של קידום נשים שהם ירוויחו מזה כסף, זה לא רק עניין חברתי, זה עניין שנחקר בעולם ב-22 מדינות. הרווחים של 15%, כל אחד היה רוצה להרוויח יותר כסף, וצריך לעזור להם לעשות את זה. והתמריץ הזה, וכשמדברים על שיווק, כי בסופו של דבר הם גם נמצאים בתחרות, הם נמצאים בתחרות על טאלנטים והם רוצים שתגידי אני חברת חשמל או אינטל או כל חברה אחרת, אני רוצה שתגידי עליי שאני עושה מאמצים.

וזה חלק מהעניין של תמריץ שהוא תמריץ גם של כסף, לא מדובר פה על הרבה כסף, אבל גם תמריץ באמת של השם שלהם, איך השם שלהם מופיע ואיך הם מקדמים. וזה יתן להם את התמריץ המשמעותי, לעשות את זה גם מהשטח אבל גם מלמעלה, של איך המדינה מעודדת אותם לעשות את זה. אז ככה אנחנו רואות את זה, ועוד פעם, אנחנו רואות את זה מהשטח משיחות עם המון המון מעסיקים והמון עובדים. זהו, יש איזשהן שאלות?

לא, אני חושבת שהבהרת את עצמך טוב מאוד וזו יוזמה מבורכת שאתם עושים את זה, למרות שבמצב התקין ולפי החוק המדינה אמורה לעשות את זה ואני יודעת, ואני מקווה שמעכשיו והלאה זה אכן מה שיהיה.

המדינה אמורה לעשות את זה, מעבר לזה שיש מדינות שאת אומרת לחוקק חוקים "חברתיים" המדינה צריכה גם לשלוח ידה לכיס ולא להעמיס על המעסיקים. מה זה אומר - לשלם כסף למעסיקים שבאמת, לעזור להם לעשות את המהלכים - - -

זה בדיוק מה שהחוק רוצה - - -

נכון, זה בדיוק החוק.

חלק מהחוק מדבר על הכשרות, חלק מהחוק- - -

אני אציין בהקשר הזה וגם און על ידך יכולה להעיד על זה, אנחנו היום בנציבות השוויון עושים תכניות להטמעת שוויון בתוך המעסיקים, אנחנו מממנים להם יועצים ארגוניים כדי להיות מגוונים ומלווים את התהליך הזה שלוש שנים על חשבוננו, קיבלנו תקציב לזה, וזה המנדט שאנחנו באים למעסיק, לוקחים אותו ביד ומראים לו מה הדרך, איך עושים את זה. אז גם חברת החשמל היא חלק מהתהליך הזה, לא רק לגבי נשים, אבל גם לגבי נשים, גם לגבי ערבים, גם לגבי יוצאי אתיופיה, גם לגבי חרדים, עם יעדים שהם חייבים להגיע אליהם תוך שלוש שנים, יעדי ייצוג, ואנחנו עוזרים להם גם בלהגיע לעובדים האלה.

אז אני מסכימה איתך, אני חושבת שזה חשוב, אנחנו מנסים בנציבות לעשות את זה. אמרתי שוב, לא רק במקל, אלא גם להראות איך עושים את הדברים, ואני חושבת, לשכנע את המעסיק או דרך אותות או דרך חינוך או דרך באמת להראות להם למה כדאי להם זה הרבה יותר אפקטיבי מלתבוע. כי אנחנו תבענו 10 שנים וההשפעה שלנו עדיין לא פרצה ואנחנו לא רואים שינוי בשוק העבודה. אז ביחד באמת נקווה להגיע.

את יודעת כמו שדיברה נציגת נעמ"ת, כשמדברים על איך אנחנו - - - ומה האותות שמקבלים, כלומר יש את העניין הזה, כמו שאמרנו, הפרסומי, שהם רוצים גם שיעריכו וגם שיראו למול המתחרים שלהם. מעבר לזה שיש מדינות בעולם שמדברים על שקיפות, במדינת ישראל יש בחברות חוזים סודיים אישיים, חברות סקנדינביות אם יש שקיפות כבר עשית את חצי מהעבודה.

משפט אחרון אני אגיד קודם כל אני מודה לכם שוב על שאתם מציפים את זה, הנושא הזה מאוד חשוב לנו כנציבות, אנחנו נשתדל מאוד מאוד מאוד גם לעבוד בשקיפות הנדרשת, גם באמת לעמוד בכל הגאנט ולעמוד באתגר הזה כי מבחינתנו זה אתגר, ולהניע את העגלה כך שכל שנה זה יפורסם. אנחנו נלמד גם מהטעויות, הרצף הזה מאפשר לנו גם ללמוד מה קרה. אנחנו מבטיחים לך שבפרסום של הקול קורא ניידע אתכם מתי הוא אמור להתפרסם, יתפרסם גם בשפה הערבית כדי שגם מעסיקים ערבים יוכלו לגשת אליו, אני רוצה שגם אצלם העניין הזה יצוף. פשוט נפרסם את זה כמה שיותר, יש לנו תקציב לפרסום ואנחנו נעשה את זה. אני רוצה לראות גם רשימה מגוונת של מעסיקים שזוכים לפרס הזה ואני שוב מזמינה אתכם להיות חלק מהתהליך, אנחנו נתייעץ איתכם. אני מזמינה גם את הוועדה, אם באמת בא לכם להיות משקיפים או בכל דרך שהיא אנחנו שם לרשותכם ונעדכן אתכם בהתפתחויות ואני מקווה מאוד שפעם הבאה שאנחנו יושבים אנחנו נדווח על הפרס שחולק. אני אציין רק שהפרס הוא לא רק פרס כספי, יש גם תחום של מחקר ופיתוח לצד זה. אנחנו בנציבות, מהתקציב שלנו, לא התקציב הזה, מייעדים מחקר מגדרי שיפורסם, ננסה, כל שנה ביום פרסום הפרס, השנה אנחנו נפרסם, שנה הבאה, מחקר על איזון בית עבודה, האם זה מנוצל בישראל, מה המתודות שמעסיקים משתמשים בו וכו' וזאת תהיה המסורת, כנס חלוקת האותות לצד מחקר שאנחנו נפרסם, מחקר מגדרי.

אתן בוחרות את החברה?

לא, אנחנו בוחרים, זה לא חשכ"ל.

מה עם מחקרים שמכון אדווה או ון ליר מבצעים, אפשר לעשות איזשהו - - -

אנחנו מזמינים גם אם אתם או מישהו אחר יש לו מחקר ורוצה לפרסם אותו אנחנו נכריז על היום הזה, יום גם של מתן אותות שיהיה מפורסם אבל גם של מחקר מסוים שפורסם בעניין.

כולם יודעים, ואתם נכחתם בישיבה של מדד המגדר שהוקדש בחלק גדול ממנו לשוק העבודה בשנה הזו, ואנחנו הצגנו את זה פה בוועדה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה. קודם כל, מאוד מקומם שחוק טוב כזה שחוקק, היום אנחנו יושבים אחרי 10 שנים, אנחנו בדיוק עכשיו 10 שנים אחרי החוק הזה והוא יושם רק פעם אחת. והוא יושם רק פעם אחת תוך ה-10 שנים האלה וגם בפעם הזו בה יושם החוק עדיין יש לנו הרבה הערות וביקורת על דרך היישום.

אני בדרך לישיבה חשבתי לפתוח בזה שההרגשה שלי הייתה כשהתחלנו לשאול ולהתכונן לישיבה הזו שבאמת נגענו בתפוח אדמה לוהט שכולם רצו לזרוק מהידיים שלהם ולהפיל על מישהו אחר. ככה זה כשניסינו לאתר מי בדיוק אחראי על יישום החוק הזה וכל השמות שעלו פה הם עלו גם בניסיון האיתור הזה ובהתכתבויות הקודמות עד שאתמול בעצם ידענו שזה הועבר לנציבות.

אני יודעת שקידום נשים זה נושא שאין הרבה מוסדות רשמיים שיודעים לטפל בו כמו שצריך. ולצערי הרב אנחנו רואים דוגמה בעניין החוק הזה. והיישום של חוק שחוקק במדינה לא אמור להיות תלוי באג'נדה או בסדר יום של שר זה או שרה זו, של פקיד, כמה שיהיה בכיר, אחד או השני. זה חוק שחוקק והיישום שלו מפורט באופן דקדקדני שהיה רק צריך למלא אחריו וזה לא היה אמור לקחת כל כך הרבה זמן.

אני שמחה לשמוע שיש תכנית מפורטת אצל הנציבות שקיבלתי, כפי שאמרתי, היום בבוקר. החוק מחייב דיווח לוועדה פה, לוועדה לקידום מעמד האישה ולוועדת העבודה ורווחה, דבר שלא נעשה גם ב-10 השנים הקודמות. ב-2014 סיימה הוועדה את האישור של התקנות, 13', ומאז אנחנו את הדיווח הראשון קיבלנו לידיים שלנו היום בבוקר.

מאז 2013?

כן. ואני מאוד מקווה, קודם כל אני מעבירה ביקורת על כל מי שהיה אחראי בעבר שלא דווח בצורה נכונה ולא יושם החוק בצורה נכונה, ואני מקווה מעכשיו והלאה שגם הדיווחים וגם העשייה והיישום של החוק יקבלו מפנה ויתחילו להעשות בצורה הנכונה.

אני חושבת שההחלטה להוציא את העניין שהוא כאילו לוגיסטי לידיים של ספק חיצוני הייתה טעות. ואני גם אשלח לשר ואני אבקש להודיע לו שבלתי מתקבל על הדעת, זה לא עניין לוגיסטי, זה עניין מהותי, זה עניין שהוא מחייב דווקא עבודה בתוך המשרד. אני מבינה את הקושי של משרדי הממשלה ונציבות שירות המדינה והאוצר לקבוע תקנים חדשים ולהכניס תקנים חדשים.

אבל זה חוק שמקבל את התקציב שלו מעצם קיומו. כלומר, תקציב קיים, אין פה בעיה של השנה יש תקציב ובשנה הבאה אין תקציב, כך שאפשר לקבוע תקן, אפשר שנציבות שוויון הזדמנויות תקבל תקן כי החוק הזה יהיה, והיישום שלו והתקציב שלו, יהיו בילט אין בתוך נציבות שווין הזדמנויות כל עוד שהחוק הזה נמצא וכל עוד יש החלטה שאתם תיישמו את החוק. כלומר אפשר לקבוע תקן פנימי שיעשה את העבודה לא רק בצורה הטכנית אלא בצורה המהותית ולא נקבל רשימה ששלושה או ארבעה עסקים שזכו בתוכה הם קליינטים של אותו ספק חיצוני.

ואנחנו לא יודעים אם הספק האמון על בדיקה, כי בסופו של דבר אפילו הוועדה, הוועדה שתקבל את ההחלטה היא לא תלך ותבדוק ותעשה את הבקרה שהספק עשה את העבודה כמו שצריך מבחינה מהותית.

כלומר יש בקרה שהיא לא נקבעה בדיוק בזמן שנקבע שספק חיצוני יקבל את זה. אין גוף בקרה שנקבע כדי ללוות את הספק הזה. יש את הוועדה המייעצת, יש את הוועדה שבוחרת אבל הוועדה הבוחרת מקבלת לידיה לאחר שנעשה כבר צמצום של הבקשות, לאחר שנעשית הבדיקה. ואין מי שבאמת אמון לבקר את כל התהליך הזה של הבדיקה חוץ מהספק עצמו, שבעיניי, ככה אני רואה את זה, זה הפרטה של אחריות המדינה. החוק הסביר בצורה מאוד ברורה איך המדינה אמונה על התפקיד הזה.

גם שלב הפרסום הוא שלב מאוד מהותי דווקא בחוק הזה. הפרסום הוא כלי והוא בעצם הגזר מעבר ל-150,000 שקל. העסקים הקטנים שלא קיבלו את הפרס הכספי, בשבילם הגזר הוא הפרסום. הפרסום זה הצהרה קודם כל מדינית כללית שאומרת, המדינה עומדת מאחורי עיקרון שילוב וקידום נשים בעבודה וכן מעודדת את זה ומצד העסק עצמו זה תעודת הוקרה, זה פרסום שהוא באמת עמד במבחן הזה. לכן אני פונה אלייך, גברת כבהא, ומבקשת באמת שתדאגו לכל הנושא של הפרסום.

אני גם מבקשת, ואני מבקרת את העובדה ואני אעביר את זה גם למשרד, מבקרת את העובדה שהחוק גם לא יושם ב-2017, אני לא מטילה את האחריות עלייך, אני יודעת שזה רק עבר אלייך עכשיו, אבל זה לא מתקבל על הדעת שהחוק לא יושם ב-2017 גם כן.

אבקש שבתוך ועדת הבחירה תשב נציגה של ארגוני נשים שזה לא יישאר פנימי בתוך המשרדים אלא גם שיהיה ארגון נשים בתוך הוועדה.

אני מבקשת ברגע שבגלל שאנחנו רוצות לעקוב מקרוב, אני יודעת שהחוק לא מחייב אותך לעשות את זה, אבל אני מבקשת לדעת ברגע שמשלימים את הרכבת המועצה הציבורית ליידע אותנו בהרכב ובחברות בתוכה.

אולי גם שנדע את הספק - - -

אני יוצאת מנקודת הנחה שנפעל למען ביטול התהליך הזה של בחירת ספק. אני באמת רוצה, ואני אעשה את המאבק הזה כדי שהתקציב המוקצה לעניין יהיה לתקן בתוך הנציבות.

אני אגיד שעד שתתקבל החלטה בעניין האם לצאת או לצאת, יש לנו גאנט מאוד מאוד ממוקד על החודש אז אני לא רוצה שזה יגרום לתזוזה כלשהי מהגאנט אז העניין הזה - - -

כן, אבל אני חייבת להגיד גם שהלו"ז ששלחתם הוא קצת מרוח, זה שנתיים.

מרוח כי השנה הראשונה היא שנת יסוד הדברים, אבל אני אומרת לך, ככל שזה ירוץ יותר מהר השאיפה שלנו שנעשה את זה. השנה הראשונה רצינו לעשות את הדברים נכון, ללמוד את הנושא נכון, כדי שבשנים הבאות לא נחזור לטעויות שהיו בעבר. אבל אני מחכה לראות איך הדברים יתפתחו.

אני גם מוסיפה שמבחינת החוק יש בו סעיפים שקשורים לכל הנושא של הכשרות שהם לא רק עניין הפרס, אני מאוד מקווה שתגיעו לזה ותתכננו איך אתם תתייחסו לזה ואני מאוד מקווה שבסיום השנה נקבל את הדיווח שצריך להגיע לידיים של הוועדה.

תודה רבה ותודה לויצו על היוזמה, תודה לכם, נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:17.