ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-18OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 567

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ב באדר התשע"ח (27 בפברואר 2018), שעה 12:30

הפעלת בתי ספר בחופשת פסח במועצות האזוריות

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

מרדכי יוגב

סאלח סעד

עודד פורר

ואאל יונס

איילת נחמיאס-ורבין

חיים הלפרין - מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

שמעון אבני - מנהל אגף הסעות, משרד החינוך

שאול קירשנבאום - רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

ישראל נדיבי - מנכ"ל, מרכז המועצות האזוריות

נגה גיל בשיא - מנהלת חינוך, מרכז המועצות האזוריות

רבקה טאוב - מנהלת חינוך ורווחה, מרכז המועצות האזוריות

נועה צוק - מנהלת אגף חינוך, מועצה אזורית משגב

ערן שגיא - חשב, אגף החינוך, מועצה אזורית עמק הירדן

אורי פלד נקש - אגף חינוך, "שבילים", התנועה הקיבוצית

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים

איריס הרינג - יו"ר הנהגה, גליל תחתון, פורום ועדי ההורים היישוביים

שירלי אסולין - יו"ר ועד גנים בעיר לוד, פורום ועדי ההורים היישוביים

ליעוז עמרם - סגן יו"ר פורום הורים יישובי, מטה יהודה

דוד דותן - יו"ר פורום הנהגת הורים, מועצה אזורית מטה יהודה

דנית ברביבאי - יו"ר גנים קדימה צורן, פורום ועדי ההורים היישוביים

מוחמד ג'רבאן - סגן יו"ר ועד הורים יישובי

משה אשכנזי - סגן יו"ר ועדת החינוך

מקדאם ותד - מורה

ראמי חליל - מוזמן/ת

מאיר אסרף - שדלן/ת (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

טל ברונשטיין - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

הפעלת בתי ספר בחופשת פסח במועצות האזוריות

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-27.2.2018, י"ב באדר התשע"ח. הנושא: הפעלת בתי ספר בחופשת פסח במועצות האזוריות.

אני מקדם בברכה את כיתה ט' בבית ספר סלאם בג'סר א-זרקא. רק שתדעו שקיימנו פעמיים דיון בוועדת החינוך על מצבה של מערכת החינוך בג'סר א-זרקא. הבטיחו לנו תוכנית ייעודית, מנהל המחוז החדש שלכם, ואני בהתכתבות איתו, במעקב, ואני כולי תקווה שכבר בטווח הקרוב נראה שינויים מהותיים, משמעותיים במערכת החינוך של ג'סר א-זרקא, אחד הפספוסים של המדינה. אתם חיים במקום, אני חושב, כמעט אחד היפים במדינה, רק צריך לתת לו דחיפה ולטפח. נאחל לכם הצלחה.

אני יודע שהדיון הזה נקבע לפני שהגיעו הסכמות והבנות ושיפורים חלקיים - - -

שלום, חג שמח.

חג שמח, פורים שמח.

אנחנו באנו רק לכבד את היושב ראש.

אני נכנסתי לכוננות. ראיתי אותך עושה לי ככה, הסדרן. אם היית יודע מה אני חושב על שתי ההיפראקטיביות האלה, אתה צריך להצמיד להן סדרן כל הזמן, לא רק בפורים.

רק לא ידעתי שמירב היא המפקדת.

סליחה, הטייסת.

זו פעם ראשונה שאני רואה את זה.

אנחנו רק באנו לפה להגיד לו שלום.

בגלל שזה מרגי, אגב, צריך להגיד.

נכון, כשהיום זה ערב, אנחנו מתקרבים לפורים.

ערב תענית אסתר.

נכון, והילדים היום התחפשו.

אתם יודעים, יש הרבה בלבול. אנשים חושבים, פורים זה ארבעה ימים. פורים זה יום חמישי, לנו, הנורמליים. לירושלמים זה יום שישי. יום רביעי זו תענית אסתר. היום מתחפשים הילדים.

נכון.

כדאי רק להסביר לאורחים שלנו שהן בתחפושת.

אנחנו כבר פגשנו אותם. הם הצטלמו איתנו, כיתה מדהימה מג'סר א-זרקא.

ואם מישהו יכול לחקור למה תמיד יורד גשם כשהילדים מתחפשים, אני לא יודע.

אתה יודע שהיא שריונרית? כי מתבלבלים איתה, חושבים שהיא טייסת.

אדוני היושב ראש, אלה הפנים היפות של צבא הגנה לישראל.

תודה רבה.

אלה הפנים היפות של הכנסת. קודם כול, תודה רבה לכן, חברות הכנסת, על הנופך הנוסף, על החינוך. זה מתאים לכן, ולכן נאה ויאה וכל הכבוד, יוזמה, יצירתיות. אני חושב שמה שקורה כאן בוועדות הכנסת בדיונים פנימיים, בכנסים, הוא לעין ערוך שונה. יש פער עצום מאיך שנתפסת הכנסת בעטיים של אירועים כאלה ואחרים. אנחנו יושבים פה, חברי כנסת רציניים, כל מי שיושב פה ויש עוד הרבה, שרצים מוועדה לוועדה, משתתפים בדיונים. היום זה הדיון הרביעי שלי בוועדה כאן בנושאים חשובים, וחברי כנסת משתתפים. גם למצוא להכניס את האווירה הפורימית הזו. ציון לשבח, תודה רבה לכן.

תודה רבה.

הוועדה הזאת היא בית שלנו.

עכשיו אנחנו הולכות באמת לעבוד.

אני מאחל לכן הצלחה.

נחזור למועצות האזוריות. יש כמה בעיות שמאפיינות בתחום החינוך את המועצות האזוריות. קיבלתי מכתב גם ממר נדיבי וגם מאלון שוסטר, שמצביע על הבעיות. אני מבין שבנושא ההסעות כבר הנושא פחות או יותר, לפי התנועה של הראש זה לא מוחלט, פחות או יותר הדברים הולכים להגיע או שהגיעו להסדר.

נושא של חופשת הפסח, "בית הספר של החגים", מה שנקרא, נכון שאנחנו מתקדמים במועצות האזוריות, שהבעיה שם מועצמת יותר, אבל על הדרך משרד החינוך ייתן לנו גם סקירה על כל ההיערכות בכלל, כי אנחנו יודעים, "בית הספר של החופש הגדול", של הקיץ, זה סיפור הצלחה. את "בית הספר של החגים", של חנוכה, פספסנו, כי התקצוב לא היה, אז אנחנו באים ליישם בפסח ואף אחד לא חשב, כי בית הספר לא מתקיים בחג הפסח, הוא מתקיים בחמישה ימים שלפני החג, ואותם חמישה ימים, מה לעשות, מאחר והמורים וכוחות ההוראה, גם הם לא באים מהחלל החיצון, באים מהחברה הישראלית, גם הם זקוקים לאותם חמישה ימים, לפחות היהודים שבהם, להכנה לקראת ניקיונות והכנות לחגים, אז הבנתי שיש קשיים אמיתיים בלאייש, וראשי רשויות מתקשים לגייס את כוחות ההוראה או ההדרכה לטובת "בית הספר של החגים". מעבר לזה, מאחר והדיון הוא ממוקד למועצות אזוריות, מר נדיבי, אני אתן לך לפתוח. בבקשה.

אז באמת כבר יושב ראש הוועדה אמר שאנחנו הגענו להסדר עם משרד החינוך, שהוא הסדר טוב. אני תקווה שזה הסדר שיפרוץ דרך, שבעתיד כשמשרד החינוך, אגב, גם משרדים אחרים, עושה תוכניות טובות, הוא לוקח בחשבון את כל המרכיבים של החינוך, מורות, סייעות, מזכירות, הכול. נושא ההסעות אף פעם לא נלקח בחשבון. במועצות האזוריות ההסעות הן בסכומי עתק בסדר גודל של 400-500 מיליון שקל לשנה כשהמחיר הוא בערך 15 שקל לתלמיד ליום, זאת אומרת שכשביום יש 100,000 תלמידים מוסעים, אז זה 1.5 מיליון שקל ליום. עד היום בכל התוכניות שמשרד החינוך עשה ואני ספרתי שלוש, "בית ספר של הקיץ", "ניצנים" והחופשות, הנושא הזה לא נלקח בחשבון. אני באמת שמח להודות גם למשרד החינוך וגם לשר, שפתרו. עכשיו כשעושים את כל התוכניות החדשות, אפשר לנקוט בשתי דרכים: אחת, נעשה ונשמע, ואחת, סוף מעשה במחשבה תחילה. הרצוי זה כמובן סוף מעשה, אבל אני יודע - - -

אני לא הייתי מציע לך לאמץ את ה'נעשה ונשמע' לתוכניות. אם תאמץ תמיד את ה'נעשה ונשמע', בסוף אתה - - -

אני יודע שלפעמים אין זמן ורוצים להתחיל עם תוכנית, ואומרים כמו שבצבא, נתיישר תוך כדי תנועה, זה בסדר. הנקודה העיקרית, שאני מקווה, וזה אני רוצה שבוועדה יקבלו וימליצו למשרד החינוך, שמהיום ואילך בתוכניות לוקחים בחשבון את בעיות המועצות האזוריות שעיקרן נובעות - - -

לאו דווקא המועצות האזוריות. כמו שלך יש ייחודיות ספציפית בזה, יש ייחודיות במגזרים כאלה ואחרים כמו מערכת החינוך במגזר הבדואי, שגם היא תלויית הסעות.

נכון.

ועוד כל מיני מאפיינים. כהוראת קבע אני חושב שכשמקבלים החלטה צריך לקבל אותה בהיבט רחב, שהיא באמת יורדת ומותאמת לכל מערכות החינוך, ומערכת החינוך הישראלית היא רב תרבותית ומגוונת כמו החברה שלנו.

אני רק רוצה להבהיר לכל מי שלא מכיר כל כך את המועצות האזוריות, שכל הדברים הייחודיים שלנו נובעים משני מרכיבים: מרחק גיאוגרפי גדול ויישובים קטנים.

וכפועל יוצא, עכשיו דבר על החופשות.

עכשיו אנחנו נדבר על החופשות. יש נושאים שקשורים להסעות, שאני כן ארצה להגיד עוד מילה, ויש נושאים שקשורים להפעלת התוכניות בבתי הספר וביישובים עצמם. באו הרבה אנשים, אז אני לא אכנס לזה.

בנושא ההסעות צריך לפתור שלוש בעיות, בעיה אחת שקשורה לכולם, זה נושא ההסעות של החינוך המיוחד. הנושא הזה לא נפתר עדיין בצורה טובה, דרך אגב, בכל ימות השנה, אבל במיוחד בימי החופשה. נושא שני שקשור להסעות, התשלום הוא פר קפיטה. אתה יודע מה זה, אז רק מילה. פר קפיטה, משרד החינוך עשה איתנו חשבון כמה עלות תלמיד ליום. כשמחר לומדים כיתות א' עד ג' בכל התוכניות האלה, בעצם יוצא שמחצית מהתלמידים נוסעים לבית הספר. במקרים מסוימים האוטובוס הוא רק חצי מלא ואז אנחנו מקבלים רק חצי מהעלויות. זאת בעיה שלא נפתרה וצריך לפתור אותה. זה נושא אחד.

נושא שני שקשור לנושא ההסעות זה נושא של אזורי רישום. בימי הלימודים הרגילים לא כל תלמידי בתי הספר של מועצה אזורית לומדים בתוך המועצה. לפעמים הם לומדים ביישוב גדול שהוא לא מועצה אזורית בהכרח, שנמצא לידה, לפעמים במועצה אחרת, ובימי החופש כשהלימודים מתקיימים לפעמים בתוך היישובים, אז לפעמים צריך גם הסעות. התלמידים האלה לא נכנסים בחשבון של הכסף שהמשרד נותן, כי למשרד החינוך יש תלמידים שמורשים להסעה. אלה שני נושאים שצריך לפתור. מה שאני מציע וזה יהיה הסיכום, אני חושב שצריך להקים איזשהו צוות שאני מבקש שאתה תמליץ על זה, שיכנס ויפתור. יש לנו מספיק זמן עד לתוכנית הבאה, עם משרד החינוך, ואגב, גם עם משרד הפנים, כי יש נושאים שמשרד החינוך מפעיל, למשל קייטנות של הקיץ, שחלק מהתשובות צריכות להינתן על ידי משרד הפנים. אני חושב שצריך להעלות את כל הנקודות האלה בימי ההיערכות עוד לפני שעולות תוכניות חדשות. זהו, תודה רבה באמת לך שזימנת את הדיון מהרגע להרגע.

תודה. דותן דוד, בבקשה.

שמי דותן דוד, אני יושב ראש פורום הנהגת ההורים במועצה האזורית מטה יהודה. אנחנו חלק מהפורום הארצי.

הבעיה אצלנו היא בעיה רחבה מאוד. קודם כול, אין את הנכונות. נתחיל משם, שמזה זה נובע.

כשאתה אומר, אין את הנכונות, אתה מרגיש שהמועצה האזורית לא ששה - - -

חד וחלק. לא רוצים להתייחס לזה. אנחנו מוצאים את עצמנו רצים למשרד החינוך, למשרד האוצר, לדיונים, לפגישות, ובסופו של דבר בא מינהל החינוך או מי שעומד בראש המערך ואומר, חבר'ה, אנחנו לא נכנסים לתוך הנישה הזו, אנחנו לא רוצים את כל כאב הראש הזה, ומשתמשים באמתלות של פעם תקצוב הסעות ופעם אין כוח אדם ופעם הסייעות נפגעות מזה. כל פעם בסיפור אחר, לכן אנחנו היום פה.

משרד החינוך יתייחס לזה אחר כך.

הנושא של תקצוב ההסעות, תראה, אנחנו קהל שבוי. אדוני הזכיר את זה בדיון הקודם. אנחנו קהל שבוי. ההורים והתלמידים במטה יהודה מהווים מעל מחצית האוכלוסייה ברשות.

רגע, לא הבנתי. ההורים והילדים זה כל האוכלוסייה ברשות. לא מבין למה מחצית.

מערכת החינוך מונה במטה יהודה 14,000 תלמידים.

אם אין להם תושבים אחרים שהם לא ההורים והילדים - - -

יש, פנסיונרים.

לא, זה היה משתמע, לכן זה הקפיץ אותי. מערכת החינוך היא כ-50%.

בהחלט. מערכת החינוך היא מעל 50% מתושבי האזור. אם באה המדינה ואומרת, אנחנו נותנים את ההטבה הזו להורים, אז זאת אומרת שהרשות אומרת, אנחנו אוויר. אנחנו סוג של אוויר, אז איפה פה - - -?

למה בבחירות אתם לא אוויר?

הבחירות הקרובות זו קצת בעיה.

הלאה.

אני באמת אשמח לשמוע את ההתייחסות פה גם של משרד החינוך.

אין ספק, בדיונים המקדימים אנחנו דיברנו על זה שכדי שזה יצליח, קודם כול חשוב שייאמר, לוחות הזמנים מעד שהתקבלה ההחלטה, תוקצב ללוח השנה העברי. המרחק הוא לא גדול. הקשיים האובייקטיבים שמניתי בתחילה, אין ספק שבפסח הראשון יהיו קשיים. אמרתי גם בקבוצות דיון אחרות שהמשרד במקרה הזה צריך להיות אקטיבי, לבדוק, לשאול, לדחוף, לתמרץ גם כן.

חד וחלק.

זה כאב ראש לא קטן. פה אנחנו הצדענו למרכז השלטון המקומי שבשלוש שנים האחרונות ויכול להיות שיותר, אבל לפחות בתקופה שאני כאן, יוזמות חשובות, "ניצנים", החופשות, "בתי ספר של החופשות", כל הדברים האלה מטילים מעמסה לוגיסטית לא קטנה על השלטון המקומי והוא נענה, הוא הושיט יד. בשונה מסקטורים אחרים לא אמר, רגע, תשפו אותנו. קודם כול אמר השלטון המקומי, נעשה ונשמע, ועושה את זה. יש קשיים אובייקטיביים, אבל יש פער גדול בין חוסר מוטיבציה להתמודדות עם קשיים. אני לא שם. אנחנו נבדוק איך אנחנו כגופים, איך המשרדים מתמודדים.

אדוני, אם ניקח לדוגמא את תוכנית "ניצנים", כשאני באתי להנהלת המועצה ואמרתי להם, רגע, חבר'ה, תוכנית "ניצנים" החלה שנה שעברה, למה אנחנו לא כלולים בה? עד היום אנחנו ממתינים לתשובה.

למה אני לא יודע מזה? טוב, תודה.

איריס הרינג, שהגיעה אלינו מהגליל התחתון. בבקשה.

ראשית, אני באמת מבקשת לברך בשם פורום ועדי ההורים על הנכונות של משרד החינוך ומשרד האוצר על כל התוכנית הזאת. זה מבחינתנו צריך היה להיעשות כמו שאתה אמרת, כבר בחנוכה. אנחנו שמחים שזה יחל לפחות עכשיו. עצם ההכרה בכלל שצריך להתאים את חופשות הילדים לחופשות שלנו, ההורים, זו כבר התחלה טובה.

כמו שאמר חברנו לגבי הנושא הזה של ההסעות, הבעיה היא לא רק בחינוך המיוחד, זה גם בחינוך הממלכתי-דתי, זה במועצות אזוריות. התכנון היה צריך להיות הרבה יותר לרדת לפרטי פרטים. לשמחתי, אנחנו הוזמנו בשלב מסוים למשרד החינוך, הנציגים של הפורום, כדי להביע את החורים השחורים שיש בתוך ההסכם הזה. לא לכל דבר נענינו. מה שזה גרם בעצם, הנושא של ההסעות, זה להתנערות של המועצות האזוריות, לא כל המועצות האזוריות, אבל בחלקן כן. יש מועצות אזוריות שכן מפעילים לפחות בתוך היישובים עצמם בסיוע של היישובים הקטנים.

מה שהכי חורה לי זה בעצם שהסתדרות המורים הוציאה מכתב שקורה חד משמעית למורים לא לשתף פעולה עם התוכנית הזו. אנחנו יודעים שהמשכורות של המורים, במיוחד ביסודי, הם לא מי יודע מה, ככה שהשלמת הכנסה כזו או אחרת, נכון, זה לא שיקול דעתם של המורים בעצמם כפרט, אבל לבוא להוציא כזה מכתב ולהגיד להם, אתם לא חייבים, אתם לא צריכים, למה אתם עושים את זה, מה הם עושים בעצם? פוגעים בנו כהורים, פוגעים במשרד החינוך שמנסה לבוא לקראת ההורים. הם באים ושמים מקלות בגלגלים.

הולך להיות פה מהלך מבורך שמשרד החינוך בנה כוחות ההוראה. יכול להיות, אני אומר הכול בהסתייגות, שמשרד החינוך לא נועץ במורים, הוא לקח אותם כמובן מאליו, שהם יקפצו למהלך וימלאו את הנישה הזו למרות שיש תגמול.

היום גם אם ניקח את המורים עם הרפורמות לאותם חמישה ימים, הסכום שניתן, הוא לא מאתגר אותם. גם אמרנו שאלה חמישה ימים נדרשים, לפחות במגזר היהודי שיש את חג הפסח. חמישה ימים לפני חג הפסח, אנחנו כולנו יודעים על ההיערכות. גם המורים מחכים לזה. באה הזדמנות פז של ארגון מורים גדול, חזק, ארגון יציב, אמר, עושים מהלך כזה, לא מתייעצים איתי? שם את זה. את רוצה להרביץ פה ציונות? זה משהו אחר.

אנחנו לא רוצים ליצור מתח ולחץ מול המורים. הסתדרות המורים, זה מה שהיא יוצרת, את הלחץ על המורים, את הלחץ על ההורים, את הסכסוך אחד עם השני. זה מיותר. יש הרבה מורים שרוצים לעבוד. יש הרבה מורים שחושבים שזה נכון. לא לעצור. למה לעצור? מי נפגע פה?

תודה. תהיה התייחסות אחר כך.

דנית ברביבאי.

שלום, אני יושבת ראש ועדי הגנים מקדימה צורן, אלקטורית בפורים ועדי ההורים. דנית ברביבאי.

קודם כול, אני באמת רוצה להודות על היוזמה הזו שהנושא הועלה על השולחן, אך אליה וקוץ בה. לצערנו, אני לא אחזור על מה שאמרו פה קודמיי. בגלל שההתראה קצרה כל כך של הקייטנה שהולכת לצאת לפועל, לא נערכו מספיק מבחינת כוח אדם. זה כמו להביא סועדים למסעדה שאין בה אוכל. לצערנו הרשות המקומית יצאה בקריאה לעובדות שיסכימו לבוא לעבוד ולהפעיל את הקייטנות, רק שלא נלקח שם בחשבון - - -

חכי, הכול בהסתייגות, את יודעת למה? יכול להיות שנפתיע את ארגון ההורים. יכול להיות שיש לנו מן הגורן ומן היקב, משרד החינוך יבוא, יש לי כבר פול, אל תתלהבו ואל תחזיקו מעצמכם. יכול להיות.

כל הפתעה כזו תהיה מבורכת.

מותר באווירה לפחות לפני פורים להיות אופטימי.

פורימית, שמחה, הכול אופטימי.

כי עדיין לא שמענו באמת את משרד החינוך.

לפני הכול, אנחנו באמת נשמח לפתרון. אני מדברת כרגע בשם הגנים ותלמידי הכיתות הנמוכות, א'-ב' שלא יכולים להיות עם כל מדריך בכיתה י"ב או לפני גיוס, שיבוא ויעביר את הקייטנה, אלא הם צריכים אנשים קצת יותר מיומנים וקצת יותר אחראים. אנחנו נשמח לפתרון הולם.

תודה. רבותיי, רק צריך באמת לשים לב. אפשר להגדיר את זה עם צרות של עשירים. אם היינו מדברים לפני מספר שנים על פרויקט כזה בסדר גודל לאומי, ארצי, עם השקעה לא קטנה, אני חושב שרק חנוכה ופסח זה בסביבות 400 מיליון ₪. הקיץ זה עוד 400 מיליון ₪. זה 800 מיליון ₪ רק "בתי ספר של החופשות". אנחנו במהלך של הרצה. תוסיפו את "ניצנים" שהרצנו בשנה הזאת, שזה כמעט מיליארד, בנוסף ליוח"א וציל"ה שקיים. תוסיפו שעכשיו אנחנו מבשלים בתנור את הרפורמה בחינוך המיוחד ועוד הרבה שינויים שנעשו בשנתיים האחרונות במערכת החינוך, שזה תלוי תקציב ושינויים שאם היינו מדברים מתחילת הקדנציה על "מחאת הסרדינים" וצפיפות בכיתות, סייעת שנייה, מיליארדים של שקלים. לא קל במשרדים ענקיים להתארגן ולשדד מערכות ולהריץ את זה, וזה עובד. תמיד בכל תהליך, בהתחלה יש חריקות, אז אולי אני חוסך לכם חלק מהנאום, אבל השבט בסוף יהיה.

למרות הקשיים אני אומר לכם, אם היינו מדברים שנה שעברה על הקטע של החופשות, של החגים, כשניסינו לגעת רק בקטע הזה של התאמת לוח החופשות ומערכת הלימוד ללוח החופשות של ההורים, של משק העבודה, הפתרון היצירתי הזה כדי לא לזעזע את מערכת יחסי העבודה בין המורים. הפתרון הזה יצירתי מאוד, הוא פתר חלק מהבעיה. עדיין לא פתרנו את הכול, אבל חלק גדול מהבעיה פתרנו ואני חושב שזה טוב. ההורים רוצים את זה. בקיץ זה היה סיפור הצלחה. נראה מה יהיה בחגים.

אסולין שירלי, בבקשה.

אני יושבת ראש ועד הגנים בלוד.

השער של מדינת ישראל.

כן, ואלקטורית בפורום הורים יישוביים.

אני קודם כול מברכת מאוד, מצטרפת לחברים. זה אחד הדברים המדהימים שאפשר היה לעשות, להתחשב בהורים וגם בילדים, כי הילדים מאבדים את עצמם באורך החופש וזה רעיון מדהים, מבורך והלוואי ובאמת יצליח.

הם חוגגים. ההורים יוצאים מגדרם.

ההורים לקראת אשפוז באמצע החופש, מסכימה איתך לגמרי.

כל הארגון מרגיש קצת כאילו הגנים מתמוססים להם. מדברים הרבה על בתי ספר ועל הכול, והגנים, הקול הוא לא כל כך קורא, הוא די לוחש.

טוב שהצפת את זה. תהיה התייחסות.

צריך יותר התייחסות.

הזכרת לי עוד הישג שלא מניתי אותו בהישגים, זו אותה גננת מלווה על כל אשכול, עם קופה קטנה.

יש שינוי בגנים.

אז תן לי גם להוסיף עוד תוספת, הדפיברילטורים שאתמול עבר פה בוועדה וזו תוספת תקציבית.

תודה, והיד עוד נטויה.

תוספת מקסימה. בהחלט מרגישים גם את השינוי שיש.

אבל נתייחס על הקטע של הגנים.

באמת עניין הגנים מאוד חשוב לי.

אנחנו מרגישים את זה כמעט בכל דיון, גם כשמדברים על מורים וגננות.

לאחרונה נשמע לי שבכלל אין גננות, יש מנהלות גן בלבד. גננות זה פאסה.

אני מבין אותך, אבל בואי נשמע את ההיערכות.

מעבר לזה חסר לי שיתוף הפעולה באמת כמו שהזכירה גם איריס. יצא מכתב מאוד חריף שגננות לא צריכות להוזיל את עצמן ולבוא לעבוד בקול קורא, ואני לא משתמשת במילים אחרות מהמכתב. הגננות, לא להצטרף לקול קורא כי בקרוב יגידו פשוט שבכלל לא צריך חופשות, וגננות הן מנהלות גן בעלות תואר ראשון ושני וכדאי באמת להתחשב בעובדה שמתוך 60 שקלים יישארו להן 35. זה קצת מכאיב אפילו, העובדה שבמקום לברך על כזה מהלך מדהים או לבקש אפילו, אוקי, אתם רוצים אותנו לקול קורא, תביאו לנו עזרה, זה בסדר. לבוא ולהגיד, אל תיתנו יד לזה, זה ממש פגיעה בבטן.

תודה. לפני שאתן לשני הדוברים האחרונים לפני משרדי הממשלה, מבית ספר סאלם בג'סר, יש תלמידה או תלמיד שרוצים לומר משהו? תוך כדי שאנחנו מקיימים את הדיון, בינתיים מי שהחליטו שכן, שיצטרפו לשולחן.

ערן שגיא.

שלום לכולם, צהריים טובים, שמי ערן שגיא, אני חשב אגף החינוך במועצה האזורית עמק הירדן, מועצה עם 22 ישובים, קרוב ל-15,000 תושבים.

גם בתוך ה'יער' הזה שנקרא מועצות אזוריות, יש גוונים שונים. יש מועצות אזוריות כמו עמק הירדן, שהן מה שנקרא עתירות ישובים כפריים. רוב המועצות עם יישובים כפריים אבל המועצה האזורית עמק ירדן היא עתירת קיבוצים, עם מערכות חינוך, מה שנקרא, בלתי פורמליות, עם מסורת של שנים.

אחת הבעיות, שיש תנודה כל הזמן של מספרי ילדים ביישובים האלה, חלקם לפעמים קצת גדלים, אחר כך קטנים. זאת הבעיה שאני מתחבר למה שישראל אמר קודם על הנושא של גודל היישובים. גם כשמפעילים את זה ביישובים, בהרבה מאוד ישובים אנחנו מדברים על קבוצות של 10, 12, 15 ילדים שיש בעיה כלכלית, עם היתכנות כלכלית לקיים קבוצה בפורמט שמשרד החינוך קבע, ואז גם צריך להתחיל לנייד. גם אם מחליטים לעשות את זה ביישובים, צריך לנייד או לעשות דברים אחרים.

מועצה אזורית עמק הירדן כרגע החליטה לא להילחם ביישובים, אקרא לזה ככה, זאת אומרת לא להפעיל את מלוא כובד המשקל על מנת שהיישוב, או להפעיל בבתי הספר אלטרנטיבה ליישובים, כי זה באמת יכול לפגוע במערכות החינוך המאוד מסורתיות וטובות, שמחזיקות את רוב ילדי עמק הירדן במסגרת לכל אורך השנה.

עמק הירדן זה בתי ספר אזוריים או יישובים?

בעמק הירדן יש חמישה בתי ספר יסודיים אזוריים א' עד ח' ובית ספר אחד לחינוך מיוחד שהוא בכלל בנושא של החופשות לא - - -

אם זה אזורי ותקיימו את זה בבתי הספר האזוריים, למה זה פוגע ביישובים?

אנחנו מתכננים כרגע והתחלנו איזשהו תהליך של הרשמה בבתי הספר, שהיא מאוד דלילה, אני חייב לומר מהנתונים שגם קיבלתי הבוקר. בעמק הירדן ספציפית אין לזה ביקוש כי המערכות הקיימות הן גם לא יקרות מאוד להורים, הן ממילא כל השנים פועלות בימים האלה שמשרד החינוך היום קבע לעשות אותם, ואנחנו מנסים למצוא איזושהי תשובה לאותם אלה שלא נמצאים במערכות, אבל הם מספרים מאוד מועטים ואם אתה רוצה לעשות איזושהי מערכת, למשל לקחת מכל חמשת בתי הספר ולהביא את כולם לבית ספר אחד, אז זה כבר מסבך עוד קצת את נושא מערך ההיסעים. הרבה מאוד מהתלמידים יתקלו בצוות שהם לא מכירים, ואני אומר, זה גם דברים שכשמסתכלים על מועצה אזורית, זה דברים שהם ברזולוציות היותר דקות אבל צריך לשים אליהם - - -

הרציונל, שיפגשו.

הם נפגשים בתיכון אחר כך, זה בסדר. תיכון יש אחד.

אם תשאל אותי, אני טוען שצריכים לנצל את השעות שבמערכת עוד יותר טוב ממה שמנוצלות היום, אבל אנחנו לא רוצים לתת עוד מאותו דבר.

אנחנו עושים את זה בשמחה בקיץ.

הכוונה הייתה לתת איזו מסגרת שהיא בין קייטנה לבין מסגרת לימודים, לעשות איזה מיקס כזה עם תכנים. אני לא נבהל מזה שיפגשו עם צוות אחר. אני אומר לך, מה שיוצא מהשיחה שלך, אחרי שנשמע את הסקירה של משרד החינוך, יכול להיות שאחרי הפסח הזה המשרד יצטרך להיכנס לבחון. יכול להיות שהמשאב הזה של פסח, אם הוא לא הוכיח את עצמו, ויכול להיות שהציבור לא רוצה אותו. אתה יכול לשווק מוצר. אם בסוף הציבור לא רוצה אותו, אין עניין להלעיט אותו בכוח. יכול להיות שאת המשאב הזה ננצל למשהו אחר, אבל עד שלא ננסה זאת ולראות היתכנות ולראות איך דוחפים את זה והייתה השתדלות נכונה, לא נוכל לקבל מסקנה.

אדוני, אני לא אומר משהו שהוא לא לעשות את זה.

הקשיים הם לא אובייקטיביים, מסכים איתך.

בהיבט של מועצות אזוריות אני מביא את ההיבט הזה.

מסכים איתך.

נועה צוק.

נועה צוק, מנהלת אגף חינוך במועצה אזורית משגב.

מודים לך שבאת מרחוק.

תודה שהזמנתם. מועצה אזורית משגב מאוד שונה מעמק הירדן. אין לנו אף קיבוץ אחד עם מערכת מסודרת של ילדים, אז האתגר הוא גדול. היא גם מונה 20,00 תושבים יהודים ו-10,000 בדואים.

עד היום עמדתם ברוב האתגרים שהצבתם לעצמכם.

אנחנו עומדים באתגרים, אבל יש אתגרים שאנחנו רוצים להמשיך לעמוד בהם, ולכן אני מאוד מסכימה עם מה שאמרו פה השותפים לגבי החשיבה המוקדמת.

אני חושבת שהפתרון הוא באמת יצירתי. אתה אמרת, זה יצירתי, ורצינו לעשות איזה מיקס, אבל כשמדובר בילדים ובמסגרת של חמישה ימים, אז האתגר הזה הוא גם מסוכן, ואם אנחנו רוצים לעשות משהו מקצועי ואחראי וחינוכי, אני חושבת שפה היה טיפה מעבר ליכולת, ואני אומרת לך כמנהלת אגף שאני לא אהיה לגמרי רגועה לחמישה ימים האלה. אנחנו עכשיו בודקים את ההיענות של ההורים ומנסים לתת את המענים, אבל לקחת 25 ילדים עם מישהו שהוא תלמיד י"א-י"ב, איזו מישהו ביישוב שפנויה, זה פתרון לא מקצועי ולא חינוכי. גם אין לנו זמן להכשיר אותה.

אנחנו נשמע אם זו הדרישה.

של מה?

יכול להיות שזו לא הדרישה, אבל נשמע.

זאת הדרישה. אני רוצה להעביר אתגר אליכם. אני חושבת שהאתגר של לקצר את החופשות הוא אתגר אמיתי ואני חושבת שהפתרון, אם אפשר להציע אותו, זה שבאמת לוח החופשות יקוצר.

את יכולה לתרום מזמנך לשבת ולשכנע את הסתדרות המורים?

אני מוכנה לנסות.

אני רק יכול להצדיע לך.

אבל מה שאתה אומר זו בדיוק הבעיה, שבמקום לעשות את העבודה עם ארגוני המורים, זה פשוט מאוד להפיל את האתגר על הרשויות המקומיות, ובעיניי זאת בעיה. יש לי גם הצעה להסתדרות המורים.

זה בדיוק הפוך.

מאיר, אני אוציא אותך. הגזמת היום. אתן לך רשות דיבור אחר כך. אף אחד לא רב איתך. למה אתה רב איתם?

יש לי הצעה גם להסתדרות המורים. אני מציעה לך להציע להסתדרות המורים שאת החמישה ימים האלה, המורים, יהיו להם חמישה ימים. זה נפלא, לא בחופשות. זה נראה לי פתרון שכולם יכולים לחיות איתו.

גם אני מוכן לחיות איתו. לא אני הפרטנר.

אני אומרת שהמורים והגננות יעבדו עוד חמישה ימים במערכת מסודרת, מקצועית, חינוכית. יכולים לעשות אותה פחות לימודית, הכול בסדר, ובתמורה הם מקבלים חמישה ימים שהם יכולים במהלך השנה לקחת חופש, אותו דבר. זה בעיניי פתרון הרבה יותר ראוי.

דבר שני זה שנאמר פה בכל מיני צורות, העניין של השותפות, אני חושב שהוא לא בא לידי ביטוי מספיק, לא עם הרשויות ולא עם משרד החינוך, ואני חושבת שאם תהיה יותר שותפות, הפתרונות יהיו יותר טובים.

דבר אחרון, אני אשמח לבקש שהמתנה הזאת של פסח, החופשה של הקיץ והכול, לא תבוא על חשבון שבספטמבר או באוגוסט לא נגלה, ויש שמועה כזאת, אשמח אם תגיד שהיא לא נכונה, ששעות הפיצול של א'-ב' לא יהיו בשנה הבאה - - -

זה לא קשור. זה גם שנה שעברה היה, כשלא היה.

אבל קוצרו.

קוצרו ולא היה. לא קשור. לא בגלל זה.

אני לא יודעת למה קשור, אני רק אומרת שזה לא יהיה אחד על חשבון השני.

זה יהיה, לצערי הרב אני אומר לך. זה לא אחד על חשבון השני. אנחנו חוזרים לדיון שהיה. זה דיון בפני עצמו.

בסדר, תודה רבה.

אני מאוד מודה לך.

אני רק אתייחס לשתי טענות שלך. קודם כול, זה לא הפילו על הרשויות המקומיות. השלטון המקומי היה חלק מהדיונים ולקח את זה בשתי ידיים ואני הצדעתי לו. נכון, מה לעשות שיש ארגונים גדולים ויש ארגון יציג שלהם. אי אפשר לדבר עם כל מורה ומורה, מדברים עם הסתדרות המורים. אי אפשר לדבר עם כל ראש רשות ורשות, מדברים עם השלטון המקומי. ככה הסדר עושה שכל וככה צריך לעבוד, אין מה לעשות.

לגבי פיצול כיתות א', רבותיי, זה ויכוח שלנו עם האוצר, משרד החינוך. כל שנה זה חוזר על עצמו. זה לא קשור זה לזה.

מסכים איתך. אם זה היה תלוי במשרד החינוך, היינו יושבים פה, דופקים עם הפטיש הזה עד שהיו אומרים, רוצה אני. כשזה עניינים של הסכמי שכר והסכמים קיבוציים והסכמים עם ארגוני עובדים, הפטיש הוא גמיש יותר, הוא לא קשיח. מה לעשות, הסכמים צריך לכבד.

משרד החינוך, לאור ולנוכח.

אני ברשותכם רוצה להגיד. א', כולם יודעים שבאמת עיתוי היציאה לדרך היה סמוך לאירוע בגלל העובדה שהיינו צריכים להתכוונן ליכולת של הממשלה להבטיח את התקציב.

שניים, הוא נעשה בעצה אחת יחד עם השלטון המקומי, יחד עם הסתדרות המורים, יחד עם איגוד מחלקות החינוך ברשויות המקומיות וגם עם נציגי ההורים באופן שבו כולם היו שותפים למהלך הזה, כשידענו מראש שיש בו רכיבים של סיכון בגלל ההיערכות המאוחרת.

דבר נוסף, כדי לסבר את האוזן, אנחנו יצאנו ברמה הפורמלית בקול קורא. כידוע, יש 256 רשויות בכלל הארץ, מתוכם נענו לקול קורא 247 רשויות, כלומר רוב מוחלט של הרשויות. היו כאלה שאמרו, לא בשבילי. יש כאלה שאמרו, רוצה אני, אבל - - -

מתוך כמה?

247 מתוך 256. זה יפה מאוד.

מטה יהודה נענו?

כן, זה דאגתי שיענו.

מטה יהודה נענו.

כן, השאלה אם הם יעשו.

מטה יהודה, אנחנו מנהלים דיאלוג גם עם יושב ראש ועד ההורים וגם עם ראש מינהל החינוך שם. זה קשה. אני מודה שזה קשה.

שם זה הררי, הסלעים הם קשים.

הסלעים קשים.

אם תכיר את המנטליות של האנשים שם, לא רוצה לדבר מאיזו תפוצה, אבל - - -

יש להם בעיה של תפקוד כללי של הרשות המקומית ולקיחת אחריות, לא ניכנס לזה. אני יודע שהם ב-on and off כל הזמן, כלומר, רוצים/לא רוצים, רוצים/לא רוצים, יכולים/לא יכולים.

אני רוצה להגיד את הדבר המהותי. הדבר המהותי הוא שכשיצאנו לדרך, וכבוד היושב ראש כבר העיר על זה, השלטון המקומי היה שותף, ואמר, אני נושא את זה על כתפיי. אני רוצה להזכיר לזקני הדור פה, שכשיצאנו עם - - - לפני ארבע שנים, הפעלנו את זה באמצעות קבלנים מבחוץ, לא הרשויות המקומיות, ואחרי שנה-שנתיים אמרנו, רגע, הרשויות מסוגלות, רוצות, אין סיבה, הולכים למהלך עם הרשות המקומית. ברשות המקומית יש אנשי חינוך, ולכן כל הדיון סביב השאלה האם יהיה ילד בכיתה י' עם עוד ילדת כיתה ט', הוא לא רלוונטי. למה הוא לא רלוונטי? כי אנחנו יודעים שגם במתווה שבנינו וגם בשותפות שלנו, היינו בכל המחוזות, פגשנו את כל אנשי הרשויות המקומיות וברור לכולם שמדובר במתווה חינוכי שהרשות המקומית יכולה לעמוד בו.

האם זה נכון שיכולה תלמידת י' או תלמיד כיתה י'-י"א להיות מורה בבית ספר?

ברור שלא. כולם יודעים שלא. אני רוצה להגיד יותר מזה, אנחנו יודעים שבחלק מהמקומות הגננות, אולי גם הסייעות, לא פנויות. יש "מחלת הניקיון" ויש מחלה שהיא כמו מחלת הניקיון.

אני אומר לכם, אם הייתם מוסיפים אמרה למטה בקול קורא, להודיע לנשים שהאבק הוא לא חמץ והבעל הוא לא קורבן פסח, הייתה לך היענות רבה.

אתה מכיר את הסיפורים, לא צריך לספר לך, על אותו רב בירושלים שאשתו הגעילה את הידית של הדלת. אתה מכיר את הסיפור הזה?

לא.

הוא בא ורואה אותה מגעילה את הידית של הדלת. הוא אומר לה, גבירתי, אשתי, לפי ההלכה אין צורך להגעיל את הידיות. היא אומרת לו, לפי ההלכה שלך היינו אוכלים חמץ בפסח, אז אתה מבין שיש כללים יותר חזקים ממה שאנחנו מבינים.

אני טוען שזה רק במסגרת סגירת חשבונות איתנו, אבל לא משנה.

לעניינו, גם במקומות שבהם יהיה גן שבו לא תהיה גננת או סייעת, יש מהלכים שאנחנו עושים, שאותו סטודנט להוראה שאותם אנחנו מגייסים לקמפיין שחלקכם שומעים אותו ברדיו, יגיעו כמה ימים קודם כדי שהילדים יכירו את אותם אנשים שצפויים להיכנס לגן, ולא יכנסו ביום ראשון של החופשה אנשים זרים שהילדים לא מכירים. זה המתווה שאנחנו חושבים שנכון לנהל אותו וזה בהסכמה עם הרשויות המקומיות.

אגב, לגבי קדימה צורן, אמר לי מנכ"ל העירייה שהרשות נכנסת לזה בשתי ידיים והיא עושה שם מהלך מאוד יפה יחד עם המתנדבים של שתי עמותות שפועלות ביישוב יחד עם הסייעות שמוציאים כדי לתת מענה חינוכי ראוי, מקצועי עד כמה שאפשר. אנחנו יודעים שאנחנו לא במתווה מושלם גם בהיבט של ההיערכות וגם בהיבט של כוח אדם, אבל אף אחד לא חושב שצריך לוותר על האיכות החינוכית של הפעילות הזאת, כשהמטרה שלה היא לא לימודית, אלא המטרה שלה היא חינוכית-העשרתית, ואין סיבה שלא נצליח.

חיים, כדי לנווט את הדיון, אנחנו לקראת סיכום. מאחר והדיון התמקד במועצות האזוריות, קודם כול תתייחס לבעיות האופייניות של מועצות אזוריות לגבי "בתי הספר של החופש". אני רוצה לדעת כמי שדרשתי בדיונים הקודמים, לעשות איזה מעקב מעבר ל'נענו לקול קורא', אם אנחנו יודעים על ההיערכות.

אני אתחיל במעקב. המנכ"ל התגייס לעניין הזה בעצמו וכל בוקר מתנהל מעקב שוטף בכל רשות מקומית. אנחנו פונים לרשויות המקומיות ומבקשים מהן לעדכן במערכת את כמות כוח האדם שהם גייסו ואיך מקטינים את הפער בין הסטטוס של התלמידים הצפויים להיות במערכת. יש פה אנשים מהרשויות המקומיות, יכולים להעיד על כמה פונים אליהם, ובמילים פשוטות, מציקים להכניס את המידע למערכת. אנחנו עוקבים באופן שיטתי יומי, הבוקר, מחר בבוקר, וכך גם בשבוע שעבר או בשבוע הבא, לוודא שהפערים האלה מצטמצמים. יש רשויות שאנחנו יודעים להגיד שכבר בעצם עברו את נקודת האל-חזור. ירושלים הגדולה עומדת היום בלמעלה מ-70% גיוס של כוח אדם גם לגנים וגם לבתי הספר.

טוב, ירושלים זו לא ראיה.

אם אנחנו מדברים על היקף הגיוס שירושלים צריכה לעשות, אז אני אומר, זו ראיה, וכנ"ל לגבי עוד ישובים, חלקם גדולים, חלקם קטנים. אנחנו רואים שהפערים מצטמצמים. אני מחבר את זה למאמץ הגדול שהמשרד עשה גם בקמפיין, גם בפניה למכללות, לסטודנטים, אפילו לגמלאים של המשרד להצטרף למהלך הזה, כולל עידוד מורות וגננות, וגם בסוגריים לומר, הסתדרות המורים הייתה שותפה למהלך הזה. מישהי אחת הוציאה איזשהו מכתב, הסתדרות המורים התנערה מהמכתב הזה, היא לא מייצגת, היא לא רלוונטית, ויצאה הבהרה בהתאם.

לא, לא, לא, זה לא המכתב הזה.

נשמע. עוד מעט מאיר ידבר. פה זה לא בית הוועד הפועל, פה זו ועדת החינוך, התרבות והספורט.

גם מכתב העידוד שאנחנו הוצאנו למורים ולגננות להצטרף לתוכנית הזאת, היה בעצה אחת עם הסתדרות המורים וללא שום התנגדות.

לא ירדתי לסוף דעתה של הגננת מלוד.

היא לא גננת, היא בפורום ועדי ההורים היישוביים, מרכזת את הגנים בלוד.

חוזר בי. השאלה היא כזו, האם הקול קורא, הפניה למורים ולגננות היא שונה או אותה פניה?

אותה פניה, ודאי.

סליחה, אני חייבת להוסיף פה משהו. המועצות המקומיות הוציאו ממש קריאה לאנשים שיבואו לנהל את הקייטנות, שזה גם מדריכים מתנועת בני המושבים. המנכ"ל, אין ספק, של קדימה צורן, מאוד רוצה שזה יצא לפועל וממש לקח את זה בשתי ידיים, רק שלצערנו הרב הפניה נעשית גם לחברים צעירים בני 17-18 שלצערנו לא יוכלו להיכנס לגנים, ולא מדובר כבר באיכות, מדובר בסכנה.

תודה. הוא התייחס לזה. חיים.

אני חושב שהמעקב היום-יומי הזה שהמנכ"ל מנהל והרשויות נדרשות לעדכן גם את הנתונים לגבי הילדים בפועל וגם לגבי כוח האדם שהם מצליחים לגייס, יתרמו למהלך הזה. בסך הכול התחושה שלי היא שרוב הרשויות, גם אם ירשמו מלוא הפוטנציאל שלהן, רוב הרשויות יעמדו בפער הזה שבין הצורך האמיתי של ההרשמה של הילדים לבין גיוס כוח אדם שיוכל לתת מענה ראוי לפעילות הזאת בחופשת הפסח, עם כל המגבלות שכולנו מכירים ומודעים.

אגב, גם לגבי המועצות האזוריות, מראש אמרנו שהם יכולים להפעיל את זה לא רק במוסדות אלא גם ביישובים עצמם.

ברמה היישובית, לא כלכלי בחלק מהיישובים. יש ישוב שמוציא ארבעה, חמישה, שישה אוטובוסים במהלך היום להסעות, כי הוא עתיר ילדים, כן ירבו. יש ישובים שזה לא ככה.

בסדר גמור, לכן אנחנו מדברים על ממוצע רשותי שמאפשר לרשות בדיוק לנווט בין המקומות היותר גדולים למקומות היותר קטנים.

מאיר.

כבר מהדיון הראשון של ועדת פורר שהוקמה כאן לנושא קיצור של משך החופשות של עובדי ההוראה - - -

התאמה, לא קיצור. אף אחד לא רצה לקצר.

המשמעות הייתה פגיעה בתנאי העבודה של עובדי ההוראה.

אנחנו לא שם. אין לי זמן.

אז אם אין לך זמן, אני אגיד שהנושא קיצור החופשות אינו על הפרק.

אני אגן עליכם שזו לא תהיה פגיעה, זה יהיה התאמה.

הניסיון הנואל של פורום ההורים להעלות את זה ולהציף את זה כאילו זה נושא הדיון - - -

אני מבקש שתחזור בך.

אני חוזר בי בשבילך. אני אומר דבר אחר. העובדה שקוראים ומציינים מכתב בלי לקרוא את תוכנו, בלי לציין את תוכנו, ואני גם לא מכיר את המכתב, לא יודע גם אם המכתב הזה הוא אותנטי או לא, זה גם לא רלוונטי, ולטעון טענות שהן לא נכונות, כפי ששמענו גם ממשרד החינוך, זה אבסורד ואני מבקש שאתה תחזור בך על הסילוף הזה של הדברים. זה סילוף ממש.

הסתדרות המורים מופקדת, וזו זכות חוקתית, להגן על תנאי העבודה של עובדי ההוראה וכך אנחנו עושים.

מסכים איתך.

אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. יחד עם זאת, אנחנו לא ניתן יד לכפיה של שיתוף פעולה עם היוזמה הזאת, ואנחנו דוגלים ברצון חופשי של עובדי ההוראה, לא בכפיה, וזה הרעיון. הרעיון הוא שהפתרון המוצע או הפתרון שהתקבל, שבית הספר של החגים ושל החופש הגדול לא היה קיצור של משך החופשה של עובדי ההוראה, עם כל הכבוד לתגמול הנוסף.

יש לי את המכתב שהוציאה יפה בן דוד. מצד אחד היא אומרת שהתקבלו אצלה פניות ממנהלים שהם נדרשו לעשות דברים שיש בהם משום פגיעה, אבל היא אומרת במפורש שהם נענו ויתנו כתף כל עוד זה תואם - - -

זה לא תואם את מה שנאמר כאן קודם. לפרשנות של המכתב זה לא תואם.

זה לא בית הוועד הפועל. זה לא ארלוזורוב פה.

אני מודה לכולם, אלא אם כן מישהו רוצה להוסיף משפט. רצית שאלה?

רציתי לשאול לגבי המועצות האזוריות, איך אתם מסוגלים במשרד החינוך בעצם לעשות בדיקה רק על המועצות האזוריות, החינוך המיוחד, חינוך ממלכתי-דתי, בעצם כל ההתאמה של ההסעות לאותם גופים שחסרים. איך אתם מתכננים לעשות את זה? איך אנחנו יודעים שזה יטופל בכל המסגרות, להתאים את כלל ההסעות כמו שהם במהלך כל השנה, לחמישה ימים.

שמעון נמצא פה. אני חושב שחלק מדוח הביצוע של הרשות המקומית - - -

שמעון, יש לך משהו להוסיף?

אני שמעון אבני, מנהל אגף הסעות במשרד החינוך.

אנחנו מפעילים את מערך ההסעות כמו בכל השנה, זאת אומרת, ילד, לצורך העניין, שנוסע במונית - - -

עושים העתק-הדבק, מה שקורה גם לבתי ספר של החגים?

בדיוק, אחד לאחד.

תודה רבה.

רבותיי, אני מודה לכולם. אני מודה למרכז המועצות האזוריות על העלאת הנושא, ועל הדרך גם שמענו סקירה ממשרד החינוך על כל נושא "בית הספר של החגים".

הוועדה כן מבקשת עד ליישום של "בית הספר של החגים", להמשיך לעקוב. אנחנו כמובן אחרי פגרת הפסח נקיים דיון לשמוע ממשרד החינוך על כל המסקנות ועל כל הלקחים, אם יש, ואם כן זה הצדיק את עצמו.

אני מבקש לשים דגש על אותם דברים שהם ייחודיים, לא במיינסטרים של מערכת החינוך, מועצות אזוריות וחינוך מיוחד וכל מיני מערכות חינוך כאלה ואחרות.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.