PAGE
13
ועדה משותפת לנושא סביבה ובריאות

9 במרץ 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 11

ועדה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לנושא סביבה ובריאות

יום שלישי, כ"ג באדר תש"ע (9 במרץ 2010), שעה 14:30

הכוונה לבנות מחצבה לפוספטים בשדה בריר בערד

חברי הוועדה: דב חנין – היו"ר

עפו אגבאריה

רחל אדטו

חיים אמסלם

ניצן הורוביץ

טלב אלסאנע

מנחם זלוצקי – אגף שטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה

לבנה קורדובה – אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר יוני דובנוב – רופא מחוזי, חיפה, משרד הבריאות

עו"ד אילנה מישר – ס.היועצת המשפטית, משרד הבריאות

אינג הדסה עדן – מהנדסת המחוז לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

ד"ר מייקל הוארטה – עוזר רפואי למנכ"ל, משרד הבריאות

חנה ויטלזון – מתכננת אגף תכניות מתאר, משרד הפנים

טל פודים – מנהל אגף תחום תכנון, משרד הפנים

דיינה ירום רייזנר – יועצת משפטית לוועדה מחוזית, משרד הפנים

סא"ל עומר אנקול – מפקדת קצין רפואה ראשי, בריאות הציבור, משרד הביטחון

עודד הגלילי – ראש חטיבת נכסים במשהב"ט, משרד הביטחון

איתן מימראן – משרד התשתיות הלאומיות

אהד אורנשטיין – מנהל מינהל סביבה, משרד התמ"ת

דוד דשן דויטש – אגף תכנון, מינהל מקרקעי ישראל

גדעון בר לב – ראש עיריית ערד

שני צויב – דוברת עיריית ערד

איילה אברהמי גובר – מנהלת היחידה לאיכות הסביבה נגב מזרחי

יוסי יוגב – סמנכ"ל אקולוגיה ותשתיות, מפעל רותם אמפרט

עו"ד אילן שביט – מפעל רותם אמפרט

נטע שונר – מפעל רותם אמפרט

אורי יסעור – מפעל רותם אמפרט

רות פרמינגר – מפעל רותם אמפרט

ד"ר שרית עוקד – תושבים נגד מכרה פוספטים בשדה בריר

יעקב לקס – תושבים נגד מכרה פוספטים בשדה בריר

פרופ' אליהו ריכטר – מומחה ברפואה תעסוקתית ובריאות הציבור, האוניברסיטה העברית

ד"ר יעל שטיין – רפואה תעסוקתית ובריאות הציבור, האוניברסיטה העברית

פרופ' רפאל כראל – ראש המגמה לבריאות סביבתית ותעסוקתית, אוניברסיטת חיפה

מוסה אבו עיאדה – תושב אל פורעה, תושבים נגד מכרה פוספטים בשדה בריר

ליאת מפבל – תושבת ערד

אלי בר לב – תושב ערד

ד"ר גיאמס קריקון – הקואליציה לבריאות הציבור

יפה שפירא

וילמה מאור

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

הכוונה לבנות מחצבה לפוספטים בשדה בריר בערד

אני רוצה לברך אתכם לישיבת הוועדה המשותפת לענייני סביבה ובריאות של הכנסת. זה דיון ראשון של הוועדה הזו בכוונה לבנות מחצבה לפוספטים בשדה בריר בערד. התקיימו דיונים בכנסת במסגרות אחרות, בין היתר התקיימה גם פגישה של השדולה הסביבתית חברתית בכנסת בנושא הזה בקדנציה הקודמת אבל למען הפרוטוקול אני רוצה להבהיר לכולם שהדיון הזה איננו דיון המשך. שדולה היא שדולה ואנחנו מדברים פה היום במסגרת פורמאלית, ועדה של הכנסת שעוסקת בנושא בריאות וסביבה. אנחנו מכנסים את הדיון נוכח פניות שהגיעו אלינו מצד תושבים בערד וסביבותיה עם דאגות לגבי הכרייה בשדה בריר.


אני רוצה לפני שאנחנו מתחילים את הדיון לומר לכם כבר בפתיחה, מתוך השיחות שהיו לי בשבוע האחרון אני יודע שהנושא הזה הוא נושא שמעורר הרבה מאוד מתח. אני מכיר את המתח מכל הצדדים. יצא לי לשוחח עם כל הצדדים המעורבים ובוודאי כל מי שמגיע לכנסת מוזמן לומר את דבריו בצורה עניינית. אנחנו נקשיב לכל הדברים. אני מבקש מכולם דווקא מתוך ידיעה שהדיון הזה עלול לעורר סערת רגשות להשתדל לקיים את הדיון באווירה רצינית ומכובדת. אני הייתי מבקש מראש עיריית ערד שמכבד אותנו בנוכחותו לפתוח את הדיון. אדוני מר בר לב.

כבוד היושב ראש, חברים, עמדת העיר ערד בוטאה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה עוד ביולי 2008 וזאת בעקבות קבלת החלטה במועצת העיר כחודשיים לפני כן. ההחלטה היתה להתנגד בתוקף לכוונה להקים מכרה פוספטים בשדה בריר. זה בתחום המוניציפאלי של העיר ערד. הבעיה היא לאו דווקא ולא רק בעיה בריאותית. יש לנושא הזה היבטים רחבים יותר וההיבט הרחב ביותר, הייתי מגדיר אותו, פני ערד לאן? אם יוקם מכרה פוספטים בתחום העיר ערד התדמית וההתפתחות של העיר ערד עלולים להיפגע בצורה אנושה. מדובר בסך הכול 3 קילומטר בקו אווירי מאזור התעשייה של העיר ערד שבו יושבים מפעלים גדולים וחשובים כמו "מגבות ערד" שמעסיק מעל 700 עובדים, מפעלי מוטורולה שמעסיקים בין 400 ל-800 עובדים, זה תלוי בעונות. אני מדבר על 3 קילומטר מרחק כאשר המרחק מאזורי המגורים של העיר ערד הוא 4 קילומטר. אני מדבר כרגע על ערד בלבד ולא מדבר על אזרחים אחרים שמתגוררים בסמוך לשדה בריר. אנשי תל אל פורעה יושבים ממש בסמיכות לאזור המיועד לכרייה.


מעבר לדעות של מומחים אלה ואחרים שטענו שהדבר הזה יפגע בצורה מהותית בבריאות של התושבים, בדיון בוועדה המחוזית הוחלט שמשרד הבריאות ימנה מומחים בינלאומיים, החלטה מ-28 ליולי 2008. בתוך 3 חודשים המומחים האלה היו מיועדים להתמנות. כמו כן יוקם צוות מלווה במטרה להמליץ בפני הוועדה המחוזית על המשך הפעילות בתוכנית, גורמי ממשלה שונים, כולל עיריית ערד. עד כה דבר לא קרה בעניין הזה. למעשה סטגנציה. לא מונה למיטב ידיעתי מומחה ובהתאם לזה גם לא הוקם צוות מטעם משרד הבריאות.

מישהו פנה למשרד הבריאות וקיבל על זה תשובה?

כן. כן. הוועדה המחוזית היתה בקשר עם משרד הבריאות והיו דיונים שנדחו פעם, פעמיים, שלוש.


עכשיו אני רוצה ברשותכם להתייחס להחלטה שכבר היתה בנושא דומה על ידי המחוזית דרום, בנושא ביטול התוכנית המפורטת לחצבה מערב. התוכנית דיברה על כריית פוספטים באזור שמדרום מזרח להר צין. שם מדובר על אזור שלא קרוב לתושבים כפי שבערד. אנחנו מדברים על 27 אלף תושבי ערד ועוד אלפים של תושבי הבשורה שמתגוררים בסביבה. שם דובר על אזור צין שזה בערבה. לכאורה למה שזה יפריע?


אני אקריא לכם בקצרה מדברי הוועדה. "התוכנית שבנדון מעמידה דילמה חזיתית בין שני אינטרסים כבדי משקל, האחד הגנה על האינטרס הכלכלי שבניצול אוצרות טבע המשמשים גם לייצוא והשני הגנה על האינטרס של שימור ערכי טבע, למען הציבור ולמען הדורות הבאים". ואז הם מגיעים למסקנה: "בסופו של יום הוועדה השתכנעה כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי הרחב של שמירה על ערכי טבע ונוף, תיירות וכדומה כאשר כל כרייה או חציבה שיתבצעו במקום יגרמו לפגיעה בלתי הפיכה לקרקע ולסביבתה". הם מגיעים למסקנה: "ניצול אוצרות הטבע הוא אכן אינטרס לגיטימי וחשוב אבל אין לשכוח את האינטרס האחר כמו במקרה שלפנינו, האינטרס הציבורי הרחב".


אני אומר מה שנאמר שם, קל וחומר נכון לעניין שדה בריר בעיר ערד. האינטרס הציבורי הוא חד משמעי בעניין של ערד – אין להקים מכרה פוספטים באזור עיר ערד כאשר שדה בריר הוא באזור המוניציפאלי של העיר ערד.


לסיום אנחנו קיבלנו פנייה ממפעל מוטורולה שמצביע על נזקים שעלולים להיות למפעל מוטורולה אם יוקם מכרה בסמוך. גנזך המדינה שאמור לעבור לפי החלטת הממשלה לאזור העיר ערד והסיבה והנימוקים להעברתו הוא האוויר הנקי ומניעת סיכונים לחומרים שיהיו בגנזך המדינה. כאן אנחנו עושים היפכא מסתברא. בשעתו היו דיונים בממשלה ובוועדות להיכן להעביר את גנזך המדינה והעיר ערד נבחרה בזכות האוויר הנקי שקיים באזור היבש והבריא. הרי אנחנו יודעים שאנשים שסובלים ממחלות אסמטיות מוצאים מזור באזור העיר ערד. גם גנזך המדינה החליט על העיר ערד. התוכניות הן כרגע בהתהוות ומדובר בהשקעה של 150 מיליון שקל. אנחנו כרגע בהקצאת שטחים וכדומה וחס ושלום אם הדבר הזה עלול להיפגע.


אני לא אלאה אתכם בעוד מפעלים שאמורים לעבור לערד שעלולים להיפגע ואני מדבר בעיקר על מפעלי היי טק. על זה אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שזה לא ייפגע.


נושא התיירות. תוכנית המתאר של ערד מדברת על פיתוח תיירות באזורים האלה. כל האזורים שאנחנו מדברים עליהם פיתוח תיירות. אם יש דבר שהוא תרתי דסתרי לנושא תיירות זה יהיה מכרה.


צריך למצוא אלטרנטיבה. פוספטים זה דבר חשוב. יש אזורי פוספטים. לא מוצו כל האזורים. זה נכון שהאזורים האחרים מבחינה כלכלית יש שם עלויות נוספות בכרייה. כי כאן הכרייה של הפוספטים היא יחסית זולה כי הפוספטים קרובים מאוד לפני הקרקע בעוד שבאזורים האחרים צריך להשקיע יותר משאבים. אבל המשאבים של האדם עומדים מעל הכול. אנחנו צריכים לעשות את הכול כדי לדחות. היתה הצעה לעשות את זה בשלבים. תושבי ערד לא יכולים להיות מעבדה לניסויים. צריך לדחות את זה לחלוטין. לדחות את ההחלטה ללא סייג ולמנוע את הקמת מכרה פוספטים באזור העיר ערד. תודה רבה לכם.

תודה רבה אדוני ראש העירייה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להביע את הערכתי לעבודה שלך. אני יודע שאתה עומד לסיים את תפקידך. כמי שליווה את העבודה שלך לפחות מהכנסת אני רוצה להביע את הערכתי ואת תודתי בשם הציבור הישראלי על העבודה הרבה שעשית בעיר. חברת הכנסת אדטו בבקשה.

היה לי חשוב להגיד את דעתי. אמר ראש העיר כרגע שאנחנו לא רוצים להיות שפן הניסיונות. אנחנו כבר עברנו מזמן את שלב הניסיונות. הקשר בין אקולוגיה לבין בריאות הוא קשר חד ערכי. אין פה בכלל שאלה של ניסיונות. הרי אנחנו יודעים כיצד גורמים מזהמים משפיעים על בריאות. אנחנו מכירים את הדוחות הנוראיים מאזור מפרץ חיפה עם השפעה סביבתית על בריאות הילדים, על התפתחות מחלות ריאה, על אסטמה. אנחנו מכירים את הקשר בין חדרה לבין מחלות באזור. אנחנו מכירים מה קורה באזור אשדוד. ואנחנו נכיר אולי חס וחלילה את הקשר בין אשקלון לבין תחנת הדלק הפחמית. אנחנו מכירים את הדוח על חיילי הנח"ל לא רחוק משמה שבסוף כנראה יש קשר בין הזחילה על אדמות המחנה לבין המחלות שהתפתחו שם בחיילים שזחלו שם. גם פה הקשר בין ראדון ובין פוספטים ובין מחלות הוא קשר שאנחנו לא צריכים להמציא אותו. לשבת אחר כך ולהקים ועדת חקירה בדיעבד נראה לי דבר שלא קביל. העולם כבר עבר את השלבים האלה. כל העולם כבר מכיר את הקשרים האלה. למה אנחנו תמיד צריכים להמציא את הדברים מחדש?

ישבנו כאן בוועדה לפני שבועיים ואמרנו שבכל דיון על פיתוח משהו שיהיה איש משרד הבריאות באותה וועדה שתיתן את האישורים. אמרנו שנגיש את זה כהצעת חוק. נראה לי שכל אפשרות כרגע להתחיל בדבר שמלכתחילה ברור הקשר ואין כותרת יותר טובה מאשר בכייה לדורות. ולכן התנגדותי היא חד משמעית. ואני שמה כאן את כל יהבי של 30 שנים כרופאה להגיד שמבחינת ההסתכלות שלי בין בריאות לבין הדבר הזה, זה דבר שאסור על הסף אסור לאשר אותו.

תודה רבה. מר לקס בבקשה.

תודה רבה לחברת הכנסת אדטו. מילה ראשונה שאני חייב לראש העיר. זאת ההזדמנות האחרונה שלי לפגוש את ראש העיר הזה בכנסת ואני חייב בשם התושבים המתנגדים למכרה להביע את הערכתנו לתפקוד של ראש העיר. עכשיו לעניין שדה בריר. אנחנו בערד רוצים לחיות. אנחנו רוצים לחיות ללא מכרות. הצילום הזה הוא מהר בריר שהוא לב השדה אל בתי ערד. הבתים הקרובים יותר שאתם רואים בתמונה הם בית הספר של אל פורעה. כאן אתם יכולים לראות את המפה, את שדה בריר, כל ההיקף שלו. בסיס נבטים נמצא 6 קילומטר מערבה. כסיפא קרובה מאוד, אל פורעה ממש על. כלומר המכרה יושב על חלק מבתי האנשים שמרכיבים את אל פורעה. אין בעולם המערבי דוגמה לכזה דבר.


באחד הניירות שקיבלנו מרותם המפרט דיברו על איזה מכרה בפלורידה. המכרה ההוא נסגר, בוטל. המשפטים עוד נמשכים. תראו איך נראה פיצוץ. אז אומרים לנו שיעשו פיצוצים אחרים. אבל ככה זה נראה. זה ממרחק של 10 קילומטר. העובדה הזאת לא צריכה פירושים. היא אומרת הכול.


כך נראית ערד היום. השאלה מה יהיה בהמשך. מסביב לאזור מתגוררים 6000 בדואים. בתי ערד ברקע. החץ העבה יותר מוליך אל בתי הספר וגני הילדים של אל פורעה. הקו הכחול המרוסק והחץ האדום זה תחום המכרה. מה שאתם רואים בפינה הימנית למטה של התמונה אלה בתים של אנשים שהמכרה אמור להיכרות עליהם.


יש לנו קסם באוויר. האם זה יישאר? את האבק שיעלה יראו מהעיר, מי שיסע לים המלח, כל מי שיהיה בסביבה ייחשף לעניין הזה. אמרו לנו אנשי רותם שהם ירביצו במים את האזורים בכדי שלא יהיה אבק. מאיפה הם ייקחו את המים האלה? מה? קרה משהו שאני לא יודע? מיסיסיפי עבר לערד? המלון הזה יסבול מחסר אנשים. מפעל מוטורולה, ראש העיר כבר אמר מה יקרה לו.


אנשי רותם המפרט טוענים שהם טובים מאוד בשיקום מכרות. אנחנו רואים כאן איך שיקמו באזור מכתש קטן. השטח הזה שאתם רואים עם החריצים הוא שטח שיש בו אבק דק שכל טיפת גשם, לפעמים יורד גשם בעוצמה גדולה לעיתים נדירות, אבל החריצים שאתם רואים אלה חריצים שהגשם חרץ. האבק הזה הופך מיד לחומר שנשטף בגשם ומגיע לכל מקום. אתם רואים גם תמונת לוויין. הכתם הבהיר זה מה שקורה מסביב למפעל אורון של רותם המפרט. ככה זה נראה מהחלל החיצון. קל וחומר מה שראיתם בתמונה הגדולה.


חברת רותם המפרט ידועה לשמצה כמזהמת הגדולה ביותר בישראל. אנחנו ניתן להם להיות אחראים לבריאות של ילדינו? הדוחות הבריאותיים מדברים על כך שעיקר הסכנה תהיה לילדים צעירים ולזקנים. זה בדיוק הנכדים שלי והסבא שלהם.


מי זה חברת רותם המפרט? חברת בת של חיל. הן חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה. השליטה היא של משפחת עופר. רוב הרווחים בכלל מושקעים בניו יורק. לשם הולכים הרווחים. הם לא הולכים ליצירת מקומות עבודה נוספים בישראל. אתם תקראו את הטענות על מקומות עבודה. המכרה הזה לא יוסיף ולו מקום עבודה אחד. כל מה שהוא יעשה הוא יעתיק עובדים ממקום אחר אל המכרה הזה. אותם עובדים ימצאו את פרנסתם באתרים אחרים שחברת רותם המפרט מוזמנת לכרות בהם.


יוצל"פ אלה תביעות נגד פעילי סביבה שמוטחות בסכומי עתק על ידי מי שרוצה ליזום פעולה בשטח. התפרסמה מאוד התביעה נגד מיקי רוזנטל. אבל מישהו מתושבי ערד שאני רואה אותו בראי מדי פעם כתב לעיתון הנפוץ היותר בערד כתבה שכותרתה היתה, אין רע משכן רע. על זה קיבלנו מכתב הפחדה שאתם רואים את צילומו כאן.


אז חברי הכנסת אמרו למשרד להגנת הסביבה שאין מקום לשנת ניסוי. כבר נאמר כאן אנחנו איננו שפני ניסיון. אין מקום לשדה בריר.

תודה רבה. אני רוצה לבקש משני משרדי ממשלה להציג אינפורמציה בפנינו. קודם כל משרד הבריאות. ד"ר דובנוב בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי הוועדה. אני סגן מנהל מחוז משרד הבריאות והפרסומים שלי די ידועים כאחד האנשים שפועל בעשור האחרון בנושא של השפעות סביבתיות על הבריאות. בלשון זהירה אני אומר שאנחנו ביקשנו לפחות שנה לגבש עמדה סופית לגבי שדה בריר. זה לא פשוט. היו שלוש חוות דעת. בכל חוות דעת היה מידע, לא הייתי אומר סותר אבל צריך היה לשקול אותו. שיקול הדעת היה צריך להיות ענייני, לא יכול היה להיות חפוז. אנחנו נמצאים בתהליכי סיום של גיבוש העמדה שלנו. בקרוב מאוד נגיש את העמדה של משרד הבריאות בנושא הזה. לא נראה לי נכון להחליט כעת על חוות דעת מומחים או על קיום ועדה חיצונית שתהיה מורכבת רק מאנשי מקצוע מחו"ל עוד לפני שמשרד הבריאות הגיש את עמדתו. כמובן אנחנו מבקשים שיחד איתנו אנשי משרד הגנת הסביבה יגישו גם כן את חוות הדעת שלהם. אנחנו מבקשים הבהרות מהמשרד להגנת הסביבה. למשל בנושא מודל של פיזור שאנחנו העלינו ספק ובנושאים אחרים שקשורים לתזכיר הסביבתי שהוגש. אני מקווה שנוכל בתוך חודש חודשיים להגיש את עמדתנו.

אדוני אתה יכול להשכיל אותנו איפה נמצא עכשיו תהליך האישור.

אנחנו צריכים להגיש את העמדה שלנו בחודש אפריל לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שהם בעצם הגורם המחליט.

ראיתי עכשיו שחברת הכרייה הזאת שייכת לכימיקלים ישראל. זו האחרונה היא אחת החברות היותר מזהמות באזור מפרץ חיפה.

הטענות חברת הכנסת אדטו הן אפילו יותר ספציפיות. יש טענות מאוד קשות כלפי חברת רותם המפרט, דוחות שהתפרסמו. החברה הזאת ביחס לפרויקט שלה שנמצא באזור צין תוארה כמככבת במקום הראשון בין המזהמים.

אתה יכול להעתיק את דוגמת חיפה ולהעביר את זה לכאן. ואנחנו יודעים שחברת כימיקלים לישראל יש לה רקורד לא טוב בנושא חיפה. אני מנסה לעשות את התרגום של מה הולך להיות פה.

נאמר שבטווח של חודשיים יהיה לנו מסמך מקצועי, מה מצפים מאיתנו כאן היום בוועדה? לא היה ראוי אולי יותר לחדד.

אנחנו לא אמורים להיות במקום גורמים מקצועיים. המטרה שלנו היא להיות פורום שמברר את הנושא ברמה הציבורית. אני רוצה לבקש מנציג משרד התשתיות מר מימרן שהוא המפקח על המכרות במשרד התשתיות הלאומיות לתת לנו תמונה רוחבית כדי שנבין איפה אנחנו עומדים בתהליך של אישור הפעולה של הכרייה.

בפני הוועדה המחוזית הוצג מסמך בפברואר 2008 בחתימת ד"ר דובנוב וד"ר בר חנא. אני מקריא את הסיפא: "כרופאים מומחים בבריאות הציבור ואנשי מחקר בתחום השפעות סביבתיות על התחלואה נראה לנו כי הסיכונים הבריאותיים כפי שתיארנו כאן הקשורים בהקמת מכרה פוספטים סמוך לישוב לא מאפשרים להקים מכרה שכזה במקום המוצע". 28 לפברואר 2008.

אני רוצה בכל זאת להגן על אנשי משרד הבריאות. אכן הדוח שנמצא בפנינו מ-28 בפברואר 2008 שחתום על ידי ד"ר דובנוב ועל ידי בר חנא הוא דוח מאוד חד ונוקב. יחד עם זאת זכותו של משרד הבריאות לבחון את הנתונים שלו. כן אדוני מר מימראן.

אני משמש כמפקח על המכרות במשרד התשתיות הלאומיות מאז 1997. בשנת 1999 פניתי לאחר שבדקנו ביחידת המכרות את עתודות הפוספט הזמינות שישנן במדינת ישראל. עשינו זאת בשתי דרכים. דרך אחת, הוזמן סקר במכון הגיאולוגי למיפוי כל מרבצי המינרלים התעשייתיים בכלל כולל את שדות הפוספטים בפרט. דבר שני, כאשר בדקנו את מרבצי הפוספטים התברר שיש באמת עשרות שדות פוספטים. כפי שאמר מר בר לב אפשר ללכת למקום אחר. אלא מאי? שתפקידי להיכנס לקרביים של כל שדה ושדה. הגעתי למסקנה שההבדל בין השדות הוירטואליים לבין אלה שניתנים באמת למימוש הוא הבדל מהותי. מה זה שדה פוספטים בלתי ניתן למימוש? למשל אם הוא נמצא בשטח אש. למשל אם הוא נמצא בשמורת טבע. חלקן הן מגבלות של טאבו שלא ניתן לעבור עליהן. כאשר אמרתי שטחי אש מדובר בשטחים שהם באמת באימונים אינטנסיביים, שטחים עם הרבה נפלים. לא מומלץ להתקרב אליהם.


כמובן טיבו של הפוספט הוא חישוב. זה שיש ריכוז של תחמוצת זרחן בסלע הפוספט שהיא קצת מעל לממוצע בקרום כדור הארץ עדיין איננו עושה את המרבץ הזה לכלכלי. בוודאי שאיננו מצדיק הפרה של פני השטח על מנת להפיק. השורה התחתונה העלתה פניה מסודרת למשרד הפנים למי שהיתה מנהלת מינהל התכנון, דינה רצ'בקסקי. בעקבות הפנייה קיבלתי תשובה, מה הבעיה? הכול נמצא בתוכניות המתאר המחוזיות. כל השטחים שמכילים פוספטים בני ניצול נמצאים שם ואין מניעה לקדם תוכניות מפורטות על מנת לנצלם. בדקנו אחד לאחד את שדות הפוספטים וחזרנו לדינה רצ'בסקי ב-19 ביולי 99. בעצם אנחנו קרובים למצב של שוקת שבורה. מדובר על אופק תכנון סביר שמאפשר הפעלה של מפעלים כאלו כל עוד שממשלת ישראל לפחות החליטה שמקומם לא יכירם במדינת ישראל. אז השתכנעה המועצה הארצית והורתה להכין תוכנית מתאר ארצית תמה 14 ג' למינרלים תעשייתיים. בראש סולם העדיפות היה הפוטנציאל של הפוספטים. התהליך הזה מקודם על ידי משרד הפנים ופנינו לכיוון הזה.

את זה לא הבנתי. נמצאת תוכנית ארצית בהכנה שמטרתה להתמודד עם הצורך של מדינת ישראל במינרלים ובכלל זה בפוספטים. אתה אומר שהמהלך הזה כרגע מאושר כדי לאפשר בינתיים תפעול של התעשייה?

כריית פוספטים מתקיימת מזה עשרות שנים. עכשיו כאשר אנחנו מדברים על תכנון מדובר אל סדר גודל של 15 שנים להשקיע בשדה עד שהתוכנית שלו מתאשרת. ברור שמדינה מסודרת צריכה לדאוג לכך שאם מעוניינים בהמשך ניצול פוספטים במדינת ישראל הרי שיש להבטיח עתודות שלהם. כך שלא נעמוד לפני שוקת שבורה ללא עתודות עם מתקנים שהושקע בהם הון עתק שלא יוכלו לתפקד. אכן השתכנעה גב' רצ'בסקי בזמנו כאשר מניתי אחד לאחד את השדות וגם את פוטנציאל המימוש של כל שדה ושדה. הגענו למסקנה שבתוך שנים לא רבות אנחנו עלולים לעמוד בפני מחסום. גם שדה הפוספטים בריר נכלל בתוכנית מתאר מחוזית כשטח שמיועד לכרייה. אנחנו עוסקים בשלב היותר מתקדם על פני תוכנית מתאר מחוזית והוא הנדבך של הכנת תוכנית מפורטת. הדוברים שלפני התייחסו בעצם לתכנון המפורט ולכל מה שנגזר ממנו באשר לטיפול ברשויות השונות.


הובאו כאן מספר דוגמאות של מפרץ חיפה וחצבה מערב. זה לא בריא להרחיק את העדות. הדוגמאות לא רלוונטיות. בתהליך התכנון שעליו הוחלט בצורה הפורמאלית ביותר נקבעו אינספור מנגנונים של אבטחת שלום הציבור. אחד המנגנונים הוא בריאות הציבור שחלילה אם תיפגע. כך התחייבה גם רותם המפרט ובוודאי שאני לא אעמוד בפרץ כדי לנסות לדחוף את השדה הזה אם יתברר חלילה שיש פה איזה נזק בריאותי שיוכח על ידי אותו צוות מוסמך של משרד הבריאות. ברור כשמש אני איישר קו עם המסקנות של צוות כזה.


ישנו גם המנגנון שקראו לו פה לצערי הרב שדה ניסויים. לא הופכים את ערד לשדה ניסויים אבל הופכים את הכרייה לשדה ניסוי אם כל מה שמשתמע מכך והסרבול לגבי הכרייה. אכן כרייה כזאת, דובר על שנה ניסיונית של כרייה על מנת שבשנה הזאת כל המדדים במיוחד המדדים הסביבתיים ייבדקו ורק אז יוחלט אם להתיר את המשך הכרייה.

אדוני אני רוצה שתתייחס לשאלה של חלופות. ברמה הגיאולוגית.

אם יורשה לי שני משפטים במכתב הסיכום שלי לדינה רצ'בסקי: "ריכוז הנתונים המצורף בזה יש בו כדי לתת תמונה כללית ראשונית בלבד על אף מספרם הרב של שדות הפוספטים והעתודות הפוטנציאליות הרבות הגלומות בהם יש לשקול בזהירות כל שדה לאור מיקומו, ההתנגשויות התכנוניות שיש לו עם אינטרסים אחרים, סוג הפוספט ועובי הכיסוי".


חלופות. יושבת ועדה שמי שמרכז אותה טל פודים מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז הדרום. יושבת ועדה 3 שנים באשר לתכנון המפורט של שדות הפוספטים באזור צין ואורון על מנת לבדוק שדה שדה. הועדה קרובה למסקנות.

אני מבין שעד אשר אותה ועדה שבוחנת את כל האפשרויות תסיים את עבודתה לא תלכו קדימה עם התוכנית דווקא בשדה בריר.

שדה בריר על ההליך הסטטוטורי שבו להיות מקודם. אין אחד משדות הפוספטים שנכללים בתוכנית המתאר החדשה לאורון צין, אין אחד מהם שלא נלקח בחשבון. המכון הגיאולוגי ביחד עם רותם כבר הריצו סקר פוספטים ארצי. בשורה התחתונה לרותם המפרט יש עתודות פוספטים זמינות לכרייה לסדר גודל של בין 10-15 שנים. כולל אלטרנטיבות אחרות חוץ משדה בריר.

אני מעוניין לשמוע נציג של משרד הביטחון נוכח העובדה שנמצא בקרבה בסיס נבטים. ומשרד הביטחון למוד ניסיון של בסיסים צבאיים בנגב לידם יש איומים סביבתיים. איך אתם רואים את העניין?

משרד הביטחון חושב שצריך למנות חוקר בלתי תלוי שיעשה בדיקה יסודית. החוקר הזה צריך להתמנות על דעת משרד הבריאות ומשרד התשתיות הלאומיות. המסקנות של החוקר הזה אם יאושרו על ידי המשרדים ויוגשו לקרפ"ר עמדת משרד הביטחון תישקל. ברור נדרוש שאחר כך יהיו בדיקות תקופתיות, יהיה מעקב, יהיה ניטור שוטף אם השדה יאושר.

מפקדת קרפ"ר דואגת לבריאות חיילים. מה עמדתכם? עד כמה אתם מעורבים בתהליך?

אנחנו מעורבים בתהליך. העמדה שהציג נציג משרד הביטחון זו גם העמדה של צה"ל. אנחנו יכולים לאתר להקמה של צוות בדיקה בלתי תלוי שיבחן את הנושא לעומקו על פי אמות מידה שגם משרד הבריאות ואם אנחנו נקבל. אין במינוי של הצוות הזה אמירה שזה יאושר. אבל זה בסיס לקבלת החלטות בנושא.

תודה רבה. האם המידע שמצוי בידי שבעבר משרד הביטחון הביע התנגדות לתוכנית הזאת היא נכונה?

היתה קודם כל הסכמה ראשונית לתכנון. אחר כך היתה התנגדות. כרגע אנחנו חושבים שאין לנו מספיק נתונים להגיע להחלטה. אנחנו רוצים שתהיה בחינה בלתי תלויה כדי לקבל את המסקנות.

המשרד להגנת הסביבה. גברת קורדובה. אני הייתי מוטרד מעמדתו של המשרד להגנת הסביבה עד כה בנושא הזה. אתם רשאים לאמץ כל עמדה שאתם רוצים. אבל בתחושה שלי היה איזשהו קצר בין התפיסה הסביבתית לתפיסה הבריאותית. הדבר הזה נראה לי מטריד. התפקיד שלכם זה להגן על הסביבה כולל על הבריאות כי היא חלק מהסביבה.

בתזכיר השפעה על הסביבה הורץ מודל לפיזור מזהמים.

מי ערך את התזכיר של השפעה על הסביבה?

יועץ של חברת רותם. אנחנו בחנו ובדקנו אותו.

נוכח השאלות שיש כאן אולי זה דווקא המקרה שלא יועץ מטעם חברת רותם יכין את התזכיר הסביבתי.

זה רץ כבר 10 שנים. אולי לעתיד לבוא. אלה הנתונים נכון לעכשיו. בחנו את הנתונים של התזכיר. התזכיר הורץ עבור חלקיקי PM10. בהתחלה TSP כלומר חלקיקים גדולים. אחר כך זה עבר ל-TM10 ואחרי זה היתה הרצה נוספת לחלקיקי PM2.5. לאור התוצאות האלה ראינו שהעודף של חלקיקי PM2.5 היה יחסית נמוך.

איך התבצע התזכיר הזה?

מכניסים למודל פיזור מזהמים. יש קצב קליטה של המכרה לפי שיטות מקובלות בעולם. זה בסיס נתונים שמקובל. בדרך כלל לוקחים מקדמי קליטה לפי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה. זה נעשה בהרבה מאוד מקרים ובהרבה מאוד תזכירים. אחר כך נכנסים נתונים טופוגרפיים ומטרואולוגיים ורץ מודל. המודל הוא מודל מורכב שאומת על ידי חברה מחו"ל, חברה שאנחנו מאוד מעריכים וקיבלנו את עמדתה. מתוך המודל מקבלים ריכוזים סביבתיים.

אחת הטענות שעומדות בפנינו וזו אחת הסיבות שכינסנו את הדיון הזה שיש בין התוצאות של המודל הממוחשב שבתזכיר לבין המדידות שבמציאות יש פער שהוא בלתי קביל והוא מצביע על שגיאה חמורה ביותר. הנתונים שבידיי מצביעים מדודות שהן פי 40 . זאת אומרת 4000% מהתוצאות החזויות בטבלה שבמודל. זה לא קורה כל יום כאלה פערים.

אנחנו מריצים מודל. אחת הבעיות היא שלא היו לנו ריכוזי רקע מוסכמים לגבי PM2.5. היו כל מיני הערכות ומכאן חלק מאי ההתאמות. משרד הבריאות מקבל את התזכיר, מקבל את הריכוזים החזויים ועל סמך זה עושה את הסיכון הבריאותי. כי בלי הריכוזים הסביבתיים לא ניתן לעשות סיכון בריאותי. כאן היו לנו איתם כל מיני ויכוחים.

אני חייב להגיד לך שאני עדיין לא הפסקתי להיות מוטרד מהתשובה שלך. ברור שמשרד הבריאות תלוי בבסיס הנתונים הסביבתיים שלכם. למרות הכול, משרד הבריאות גם בנתונים הסביבתיים המקלים שאותם מצא תזכיר שנעשה ביוזמת החוקר של חברת רותם המפרט למרות זאת משרד הבריאות הגיע לשאלות מאוד רציניות. אתם לא מוטרדים?

בישראל אנחנו יודעים שיש ריכוזי רקע של PM2.5 בכל מקום בארץ הריכוזים כאלה. כל נושא של פיתוח יוסיף אחוז מסוים של חלקיקים. לפי הדברים האלה נגיע למסקנה שאנחנו לא נוכל לפתח כאן שום דבר. לא כביש ולא מפעל תעשייה ולא מכרה.

התפקיד של המשרד להגנת הסביבה הוא להגן על הסביבה. יש עוד משרדי ממשלה שיש להם תפקידים אחרים כמו משרד התשתיות הלאומיות, לפתח מכרות, זה תפקידם. אבל את מבצעת כבר אצלך את השקלול של הצורך לבנות כבישים והכול.

אנחנו בזמנו לא התנגדנו לתוכנית וביקשנו לעשות קריאה ניסיונית עם כל מיני אמצעים. כיום העמדה של המשרד לא גובשה סופית לאור שיחות שלנו עם השר. כרגע נשקלות חלופות נוספות. זאת אומרת המשרד כרגע אין לו עמדה בנושא שדה בריר.

זאת אומרת המשרד הגיע למסקנה ארעית בינתיים, עוד לא פורמאלית שעדיף אולי לבחון וללכת על אלטרנטיבות במקום הכרייה באזור הזה. תודה רבה גברתי. חבר הכנסת טלב אלסאנע בבקשה.

אני רוצה לברך את ראש העיר ערד. הוא עושה עבודה מצוינת בעניין הזה. אין ספק שאילו היה מדובר בניסיון להקים מכרה כזה ליד כוכב יאיר או הרצלייה אז זה בכלל לא היה מגיע לדיון בכנסת. יש תחושה שבנגב אפשר הכול. אפשר להקים את רמת חובב ודודאים ולהתעלם מהאוכלוסייה ולעשות את השיקול הכלכלי כאילו הוא השיקול החשוב ביותר. המחיר שהתושבים צריכים לשלם הוא זניח לעומת זאת. אין ספק שהתוכנית הזו אם תאושר ותבוצע המשמעות היא גזר דין מוות לערד והתפתחותה ועתידה. ההשלכות שלה חמורות מאוד לגבי תושבי אל פורעה וכסיפה. שמעתי ממשרד הבריאות שיכול להיות שאין מקום לאשר את התוכנית. לדעתי העמדה שלנו הציבורית צריכה להיות שבריאות הציבור והתפתחות הישובים שווא ורווחתם קודמת לכל שיקול אחר. המדינה קמה לשרת את האדם. אנחנו בוועדה צריכים לאמץ את הדעה של תושבי ערד וראש העיר שלה.

גברת שרית עוקד בבקשה.

אני אתחיל בזה ששנת הכרייה הניסיונית שדובר עליה כחלק מהמלצות ועדת רהב שהמליצה את המלצותיה בשנות השמונים, מאז יש לנו את אמנת הלסינקי ואנחנו כבר למעלה מ-30 שנה אחרי זה וזה ממש לא רלוונטי. כשחברת רותם המפרט החליטה לקדם את התוכנית בשנות התשעים הוכן תזכיר השפעה על הסביבה והתזכיר הזה נבנה על בסיס של מודלים תיאורטיים ולא על בדיקה ממשית בשטח. הדבר הזה הוא קצת חורג ממה שיש במציאות. בעקבות התזכיר הזה נעשה שימוע ציבורי רחב בערד, בעקבות השימוע הזה שהשתתפו בו כ-700 מהתושבים אנחנו התחלנו להתארגן ואנחנו פשוט התנגדנו. יש עצומה של תושבי ערד ש-6000 מהתושבים חתמו עליה. נעשה סקר טלפוני ש-88% מהתושבים בערד הצביעו שהם לא רוצים את המכרה הזה אצלנו. נערך דיון אחד בוועדה המקומית קודם לימיו של גדעון בר לב ואז היתה התנגדות פה אחד. לאחר מכן נעשה דיון שני בוועדה המקומית כאשר גדעון היה ושוב היתה התנגדות נחרצת למכרה. ההתנגדות היא גורפת. אנחנו לפני כשנה פנינו כ-276 מהתושבים לבג"ץ מתושבי ערד ותושבי האזור, זה אל פורעה וכסיפה. כתוצאה מהחזרה של משרד הבריאות מהעמדה שלו הסרנו את העתירה שלנו ופנינו לבית משפט לעניינים מינהלים והדיון נקבע ליום השואה. למה ליום השואה אני לא יודעת. אולי יש קשר. אולי לא.


החיים שלנו הם לא הפקר. אנחנו עד היום לא ראינו שום מחקר שאומר שפוספט זה בריא לתושבים. עוד לא נתקלתי במחקר כזה. הפוספט הוא רדיו אקטיבי. יש לו השלכות בריאותיות ארוכות טווח. היתה כאן חברת הכנסת אדטו בקישון. יש שרידים של פוספט. יש שמה את חיפה כימיקלים וזה ברור מה יוצא מהשפכים שלהם. בתזכיר הרפואי של ד"ר בר חנא וד"ר דובנוב הם ציינו שימותו 7 אנשים בכל שנה רק בעיר ערד. ואנחנו מדברים על אוכלוסייה הרבה יותר רחבה. זאת אומרת שכמות התושבים שיהיו חשופים לאבק פוספט תהיה יותר גדולה. זה גם תושבי ערד, גם אל פורעה, גם כסיפה, גם חיילי בסיס הנח"ל ליד ערד, גם חיילי בסיס נבטים. זאת אומרת שהתחלואה תהיה הרבה יותר גדולה. גם ד"ר קרסנטי שכתב מכתב למשרד להגנת הסביבה כתב שתהיה עליה בתחלואה בקרב האנשים בערד במיוחד ילדים וזקנים. ואנחנו צריכים לזכור ערד תמיד היתה מקום לחולי אסטמה. בערד יש הרבה יותר חולי אסטמה מאשר יש בכל מקום אחר בארץ. הדבר הזה צריך להיות ברור שיהיה כאן נזק רפואי מאוד מאוד קשה.


אם אנחנו רוצים לעשות מחקר, ואמרו כאן שרוצים לעשות מחקר כל מיני גורמים, גם משרד הביטחון עכשיו, הנושא של המחקר צריך להיות הוכחה מעל כל צל של ספק שפוספט לא מזיק לבריאות. זאת אומרת פוספט בריא. שלא יהיה נגטיבי. לא מה שהוא לא. שהפוספט הוא בריא. זאת אומרת כל ילד צריך לנשום שתי כוסות פוספט בחלב. לשים אותו ליד הפה ולנשום אותו ולשתות אותו.


מה אנחנו מבקשים עכשיו? אנחנו מבקשים שכל הנושא הזה ירד מסדר היום. נכון חברת רותם תורמת למדינה. נכון שהיא תורמת הרבה מאוד מקומות עבודה בנגב. המכרה הזה לא יוסיף הרבה מאוד מקומות עבודה בערד. לכן חשוב שהנושא הזה ירד מסדר היום. לפני 47 שנה החליטה המדינה להקים את ערד מסיבות שונות במיקום הנוכחי שלה. אתם לא יכולים היום לגזור גזר דין מוות על העיר שלנו. אנחנו רוצים להמשיך לחיות בערד, למען עתידנו, למען עתיד הילדים שלנו, הבריאות שלנו, האופי של העיר שלנו שאנחנו מאוד מאוד אוהבים. אנחנו מבקשים מכם תנו לעיר שלנו להמשיך ולהתפתח בכיוון של תיירות, בכיוון של תעשיות ירוקות. אנחנו רוצים להמשיך לחיות בלי מכרות.

תודה רבה. פרופ' ריכטר.

קודם כל לגבי המודל. מחילופי הדברים ברור שיש בעיות גדולות עם התקפות שלו, האמינות שלו, הדיוק שלו. זה נשמע כמו בדיחה רעה שיש כל כך הרבה אי הסכמה. יתר על כן אי ההתייחסות לחלקיקים גדולים מ-10 מיקרון בקוטר היא בעצמה בעיה.

הריצו PM10. הריצו את כל הדברים האלה. חוץ מזה המודל הזה אושר על ידי ה-UACP ועובדים איתו בכל העולם וכאן נעשים כל תזכירי ההשפעה לפי המודל הזה.

עליכם לדעת מה שקרה למשל בנמל אשדוד רוב הנזק היה מהחלקיקים מעל PM10 שחדרו לאף ונבלעו. זה מביא אותי לראיות מהעבר. היו כמה לקחים מרים בעבר מפוספטים. הסיפור של נמל אשדוד שהיה אשכול של סרטן. נכון בצבעים מרוכזים אבל עובדים הם תמיד שפני ניסיון לצערי הרב. גם כן מה שקורה בתל ערד. אני יודע שיש חילוקי דעות אבל החלקיקים חודרים לאף אפילו בכמויות קטנות, מתפזרים נקודתית. זה יכול להיות מודל למה שיקרה לתושבים בערד. במיוחד ילדים. אכן לי יש הרגשה מאוד לא נוחה מכל הסיפור הזה.

תודה רבה אדוני. חבר כנסת ניצן הורוביץ.

אני רוצה לברך את יו"ר הוועדה חבר הכנסת חנין על המאמץ שהוא משקיע לא רק בסיפור הזה אלא לאורך זמן בנושאים שהם מן החשובים ביותר על סדר היום שלנו והוועדה הזו המשותפת היא פורום חשוב לליבון הדברים וגם על פי מסורת הוועדה גם הפעם שמענו כאן דברים חשובים מעניינים מאירי עיניים מכל מיני נקודות מבט. אני חייב להגיד שהייתי בשטח, סיירתי במקום, באתר שבו אמור להיות המכרה. ביקרתי בערד. שוחחתי עם תושבי ערד וגם עם התושבים הבדואים. שמעתי מה שנאמר כאן ושמעתי גם דעות אחרות בחודשים האחרונים ואני חייב לומר לכם מן הדברים שעלו כאן יש משהו אחד מאוד ברור והוא שהעניין עוד לא בשל. אני אומר את זה בזהירות. שמעתי את דברי נציגי משרד הביטחון, הבריאות והסביבה, ונציגי המשרד לתשתיות, את נציגי התושבים בערד וכאמור הייתי בשטח והאזנתי בקשב. יש כאן יותר מדי שאלות ויותר מדי צורך בנתונים ובבדיקות נוספות כדי שניתן יהיה בשלב כזה לגשת לפרויקט כזה גדול. אני לא נוקט כאן עמדה נחרצת. אני אומר שהדברים כפי שהובאו אלינו היום וכפי שהובעו בפני בהזדמנויות אחרות מבהירים שיש צורך בבדיקות נוספות וצריך לעשות את הבדיקות האלה באופן רציני, עצמאי. אני קורא למשרדי הממשלה שהביעו את דבריהם לקחת חלק בבדיקות האלה בדיוק כפי שאמר נציג משרד הביטחון בצורה אחראית, להשתמש במודלים מתקדמים. אז אפשר יהיה, אם בכלל, לגשת להחלטה ולדון ברצינות בעניין אחרי שיהיו בפנינו הבדיקות הנחוצות. הדברים מונחים על הכף והדברים שאומרים נציגי ערד הם רציניים מדי מכדי שיהיה אפשר להתעלם מהם. יש כאן אינטרסים כבדי משקל. אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים ולעשות את כל הבדיקות הנחוצות על מנת שלא יהיו כאן שגיאות שיפגעו חלילה בריאותם של הרבה מאוד אנשים.

תודה רבה. חברת רותם, מר יוגב סמנכ"ל.

אני סמנכ"ל אקולוגיה ותשתיות לחברת רותם. דווקא רוצה לפתוח בשאלה שנשאלה כאן בשלבים מוקדמים יותר. האם הקסם יישאר באוויר? אני לא יודע לגבי הקסם אני רק חושש שמא התעשייה היא זאת שתישאר בסוף באוויר. אנחנו עדים לדעות ואי בהירויות רבות. יש גם כמה עובדות שאני אישית מכיר אותן. הייתי רוצה לחלוק אותן אתכם.


רותם המפרט נגב היא חברה רב לאומית, חברה שעוסקת בכריית פוספט, עיבודו, השבחתו וייצור דשנים ומוצרי המשך. החברה הזאת מעסיקה אלפי עובדים בתעסוקה ישירה ועקיפה באזור הנגב. אלפי בתי אב מדימונה, מבאר שבע, מערד, מירוחם, מהפזורה הבדואית מתפרנסים בעבודה במפעלים של רותם. רותם היא תעשייה עתירת השקעות שמדינת ישראל שותפה להן באמצעות חוק עידוד השקעות הון. התעשייה הזאת קצת מיוחדת בארץ אבל בעולם הגדול כל בר דעת יודע שהתעשייה הזאת, אופק הרזרבות שלה הוא סביב 25 שנה ומעלה. תעשיית כרייה ללא רזרבות אין לה זכות קיום על כל המשמעויות הכלכליות, התעסוקתיות, והחברתיות שנובעות מכך. כפי שנאמר כאן קודם משך הזמן הלוקח מזיהוי מקור פוספט דרך כל המסלול הזיכיוני הטכני הכלכלי הסטטוטורי ועד שהיא מגיעה לרזרבה ברת כרייה אנחנו מדברים היום בממוצע על 15 שנות עבודה. בשדה בריר יש 65 מיליון טון פוספט שמתאימים לייצור מוצרים של רותם למשך כ-30 שנה. אם אנחנו מדברים על אתר רותם שנמצא במישור רותם ואם לוקחים את כל החברה משהו כמו 10 שנים. אין עוד שדה כזה בשום מקום בנגב. אין לו שום תחליף. לא מספיק לקבל אישורים ממדינת ישראל על כל נגזרותיה לכרייה בשדות צריך גם לעשות התאמה של תהליכי הייצור. צריכים לפתח תהליכים שמתאימים לסוגי הפוספט השונים הנמצאים. פוספט זה לא דבר חד ממדי. פוספט מסוג א' יכול להתאים לתהליך א', פוספט מסוג ב' או ג' או ד' יש לו מאפיינים שונים במקום אחר מתאים לתהליכים אחרים. זאת התעסקות של שנים. מכאן גם החשיבות הגדולה של שדה בריר כעתודת רזרבה אסטרטגית מבחינתה של רותם.


עבור שדה בריר הוצא תזכיר השפעה על הסביבה. אני איש תעשייה למעלה מ-20 שנה. הייתי שותף ומעורב בהכנה ובביצוע של עשרות תזכירים. אני תזכיר כזה אדוני היושב ראש לא ראיתי. הנחיות כה מחמירות מטעם המשרד להגנת הסביבה. בשביל להריץ את מודל האוויר שנציגת המשרד דיברה עליו לא ניתן היה לעשות את זה באמצעות מחשב רגיל. נדרשנו לקבל אישור מיוחד לשימוש במחשב על. עד כדי כך המודל שנדרשנו לעבוד לפיו. אגב מודל שהמשרד להגנת הסביבה לא הסתפק בו והלך ודרש מאיתנו, קיבל אישור ממומחה עולמי בחו"ל שאישר את המודל הזה. זה לא מודל שרותם פיתחה. זה מודל מאושר, מוכר. התזכיר הזה קבע שלכרייה בשדה בריר לא תהיה השפעה על ישובי הסביבה.


לפני כשנה וחצי בדיון של השדולה הסביבתית חברת רותם התחייבה להימנע מכרייה בשדה בריר במידה ויתברר שיש סכנה בריאותית עקב הכרייה. בידי רותם ישנן חוות דעת של מספר מומחים מהשורה הראשונה בארץ ביניהם גם פרופסור רפאל כראל שנמצא כאן, מומחה לבריאות הציבור ברפואה תעסוקתית.

אני אשמח שתעבירו אלינו לוועדה את חוות דעתו של פרופסור כראל.

זאת נעשה. כל אחד מהמומחים האלה הגיע באופן עצמאי למסקנה. חוות הדעת שהוצגו על ידי עיריית ערד בדבר נזקים כביכול לבריאות כתוצאה מפעילות הכרייה אינן נכונות. ולמרות זאת בדיון בשדולה רותם הציעה למנות ועדת מומחים בלתי תלויה שתבחן את ההיבטים של הכרייה. אנחנו התחייבנו מראש לקבל את ההמלצות של הוועדה הזאת ולפעול לפיה. אגב ההמלצה הזאת אושרה ברוב דעות על ידי חברי הוועדה. גם בראשותו של חבר כנסת מלכיאור. והוועדה המחוזית בעצם אימצה את ההמלצה הזאת, הטילה על משרד הבריאות למנות את אותה ועדה, ועדה שלצערנו הרב לא קמה עד היום. שמעתי את משרד הבריאות, את משרד הביטחון.

ישנה אי בהירות סביב הנושא הבריאותי. אי אפשר להתכחש לזה. זה רק מחזק את ההחלטה להקמתה של ועדה, אותו צוות מומחים שיבחן את הנושא, ילמד אותו לעומק, ויוציא מסקנות.


אנחנו במעמד הזה שוב בצורה עקבית חוזרים על ההתחייבות שלנו לקבל את ההמלצות של הוועדה הזאת תהיינה אשר תהיינה. הפרויקט שבו מדובר, כרייה בשדה בריר קצת שונה מפרויקטים של יזמים שהולכים להקים מפעלים או תחנות כוח בדבר אחד והוא שהכרייה היא קיימת. היא מבוצעת גם היום. לא צריך לדמיין איך יהיו הדברים כשתהיה כרייה. אפשר ללכת ולראות כרייה בפועל במרחק של אפס מטר משפת הבור ומהכלים שעושים את העבודה. אפשר לבוא ולמדוד. כל פרמטר סביבתי או בריאותי אפשר למדוד. לא צריך להתווכח על מודלים. הכרייה הזאת מבוצעת. אנחנו חברה שפותחת את שעריה לציבור. אנחנו מארחים מדי שנה עשרות קבוצות מכל הרבדים, מקבלי החלטות, חברי כנסת, שרים, עמך ישראל, פעילים סביבתיים, קבוצות של גופים ירוקים. הכול פתוח. כל נתון שקיים עומד לרשות כל אחד שרוצה לקבל אותו, לכל אחד שבא לא עם דעה קדומה אלא בראש פתוח ולהסיק מסקנות. משמעות הכרייה בשדה בריר עבור רותם זו אבטחת העתיד של רותם. עבור אלפי בתי אב בנגב המשמעות היא המשך קיום, פרנסה ורווחה. תודה רבה.

עורך דין שביט.

אני לא מתכוון לדבר כעורך דין של החברה. אני מלווה את הפרויקט הזה 20 שנה. יש פה אובדן פרספקטיבה בדבר אחד מאוד בסיסי. שדה בריר הוא הזנב, הספיח של מה שנשאר משדה זוהר. שדה זוהר היה שדה ענק, עתיד כריית הפוספטים של מדינת ישראל. השדה הזה הורד מסדר היום. מה שנשאר זה זוהר דרום, לימים חלק ממנו נקרא בריר ובפרויקט הזה מועצת ערד במשך עשרות שנים תמכה. יש לנו את זה בכתובים. אפילו כשמועצת ערד הגישה התנגדות לתמ"ם 14ג' היא ציינה שבשדה בריר לאחר ביצוע בדיקות נאותות היא תומכת בביצוע כרייה שם.


נושא פוספטים. אין כל אשכול של סרטן בנמל אשדוד פרופסור ריכטר. אין שום נזקי פוספט בתל ערד כי לא כורים שם פוספטים. תעשיית הפוספט מזינה מפעלי המשך. היא לא תעשייה כשלעצמה. היא תעשייה שלעצמה משנים עברו. היא מזינה מפעלים נקיים שמייצרים דשנים וחומצה זרחתית.


הכול נאמר פה על ידי תושבי הדרום אבל עד שיוסי יוגב לא אמר תעסוקה הנושא הזה בכלל לא הוזכר. אף אחד לא שם תעסוקה מעל בריאות אבל נזקים בריאותיים צריך להוכיח. אובדן תעסוקה לא טעון הוכחה. הטענה שזה לא יוסיף תעסוקה היא טענה דמגוגית משום שמפעלי ההמשך יחדלו להתקיים ושם מועסקים אלפי עובדים.

לכל המשתתפים, אנחנו נשמח לקבל כל חומר בכתב מצד כל אחד מהגורמים. אנחנו מבטיחים לעיין בחומרים האלה במלוא הרצינות. תהיה ישיבת המשך. בינתיים אנחנו מסכמים רק סיכום ביניים כי נמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה. קודם כל אנחנו שמחנו לשמוע שמשרד הבריאות שוקד על סיום דין וחשבון שיגבש את עמדתם הסופית בשאלת קיומם או העדרם של סיכונים אפשריים לבריאות הציבור מסביב לשדה בריר כתוצאה מפעולת הכרייה. אנחנו רשמנו בפנינו שבדעתכם לסיים את התהליך הזה בתוך החודשיים הקרובים. אנחנו גם רשמנו בפנינו שגם המשרד להגנת הסביבה מגבש בימים אלה את עמדתו הסופית. גם אתם בוחנים חלופות. כמובן עמדת שני המשרדים האלה ישפיעו על עמדת משרד הביטחון.


העמדה הבסיסית של הוועדה הזו היא עמדה שחלה לגבי כל המקרים. במקום הראשון תמיד צריכה לעמוד הגנה על הבריאות. גם שיקולים כלכליים ושיקולים של תעסוקה לא שווים לפגיעה בבריאות ובחיי אדם. ברמה העקרונית יש אולי ויכוח על העובדות אבל כל הגורמים שנמצאים מסביב לשולחן מסכימים לגישה הזאת. רשמתי בפני את הדברים של נציגי החברה שאמרו שאם יימצא שיש סיכונים לבריאות הם לא ימשיכו בפרויקט. אנחנו נמשיך ונעקוב אחרי הנושא. אני מודה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00