הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
21
הוועדה המשותפת פנים-עבודה

לנושא סביבה ובריאות

07.03.2011

הכנסת השמונה-עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 45

מישיבת הוועדה המשותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות

מיום שני, א' באדר ב' תשע"א (7 במרס 2011), בשעה: 09:30

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): פתרון קצה לביוב בכפרים ג'לג'וליה וכפר-ברא


של חבר הכנסת עפו אגבאריה


2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): פתרון קצה לביוב ג'לג'וליה, של חבר הכנסת


מסעוד גנאים

חברי הוועדה: דב חנין – היו"ר

עפו אגבאריה

טלב אלסאנע

מסעוד גנאים

ג'מאל זחאלקה

ורד אדרי – אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

רונן זהבי – אגף מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה

אתי בורלא – מהנדסת מחוז מרכז, משרד הבריאות

אינג' עמיר יצחקי – ס. מהנדס ראשי לסביבה ובריאות, משרד הבריאות

סאמי תלאוי – סגן ממונה על מחוז מרכז, משרד הפנים

עדי חכמון –רפרנטית, משרד האוצר

ג'אק גו'רג'י – רכז בכיר מים וביוב, משרד הבינוי והשיכון

לאוניד מריכין – מרכז בכיר פרויקטי ביוב, רשות המים, משרד התשתיות הלאומיות

משה גראזי – מנהל המינהל לפיתוח תשתיות ביוב, משרד התשתיות הלאומיות

ג'אבר ג'אבר – ראש מועצה מקומית ג'לג'וליה

איסר בחירי – מהנדס מועצה מקומית ג'לג'וליה

ראדי מסארוה – מתכנן, מועצה מקומית ג'לג'וליה

חגי שפר – מנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח דרום השרון, מ.א. השרון

מחמוד עאסי – ראש מועצת כפר-ברא

מאיר עפרון – דרום השרון המזרחי לביוב (מט"ש ניר-אליהו)

פיני קבלו – מרכז השלטון המקומי

שמואל חן – דובר ועדת הפנים והגנת הסביבה

ורד קירו-זילברמן





הראל באומגרטן - מתמחה

יפה שפירא

אושרה עצידה

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): פתרון קצה לביוב בכפרים ג'לג'וליה וכפר-ברא

של חבר הכנסת עפו אגבאריה

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): פתרון קצה לביוב ג'לג'וליה, של חבר הכנסת

מסעוד גנאים

בוקר טוב לכולכם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת של הכנסת לנושא סביבה ובריאות. סדר יומנו היום הוא הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת ד"ר עפו אגבאריה, וגם של חבר הכנסת מסעוד גנאים. אני מבין שגם הוא כנראה תקוע בפקק. אגב, אני מתנצל בפני כל המשתתפים. אני מניח שאתם סבלתם מאותם דברים שאנחנו סבלנו בדרך. היו פקקים קשים היום בכניסה.


הנושא הוא פתרון קצה לביוב בכפרים ג'לג'וליה וכפר-ברא. אני מציע, חבר הכנסת אגבאריה, שתפתח את הדיון ותציג את הנושא באופן כללי, ואחר כך נעבור לאורחים שלנו.

שלום לכולם. עמיתי חבר הכנסת מסעוד גנאים ואנוכי הגשנו יחד את הדוח. הוא מאחר בגלל אותה סיבה שאנחנו הגענו רק עכשיו. אני מתנצל בשמו. הוא יצטרף בהמשך, ואנחנו נקיים את הדיון.


בעיית כפר ג'לג'וליה נעוצה בכך שהכפר לא מחובר למט"ש ולאיזושהי מערכת ביוב ארצית. זה דבר שמעכב את התפתחות הכפר. אין אפשרות להרחיב את תוכנית המתאר אם אין איזשהו מתקן לטיהור השפכים או חיבור לביוב שיאפשר הרחבת תוכנית המתאר, והקצאת האזור למגרשים לצעירים.


כולם מודעים לבעיה של הכפר ג'לג'וליה. למעשה, זהו כפר מוגבל ומוגדר מבחינת הגבולות שלו. אני מקווה שראש המועצה יציג את הנושא בצורה הרבה יותר מפורטת. אבל, כאשר הכפר מוגבל מכל האזורים, ואין ביכולתו להתפתח, ואין אפילו מקומות שנותנים מענה אפילו לריבוי הטבעי של האוכלוסייה, אז הדבר גורם לקונפליקטים ולחיכוכים מיותרים. מה עוד שעכשיו הדבר הבעייתי ביותר הוא החיבור לטיהור מי שפכים לכאן או לכאן, וצריך למצוא לכך איזשהו פתרון.


אני מסתפק בדברים אלו, כבוד היושב-ראש. אני מציע שנאפשר לראש המועצה להציג את הדברים בצורה יותר מפורטת.

תודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, ובוקר טוב לכל האורחים. יצא לי לבקר בג'לג'וליה. כבוד היושב-ראש, התרשמתי ממציאות מוזרה. מצד אחד, לא מאשרים פתרון קצה, ובעקבות זאת גם לא מאשרים את התוכנית של השכונה. בפועל, התושבים נמצאים, הבתים קיימים. אבל, עקב היעדר אישור התוכנית נוצרת בעיה כפולה: בעיה של בנייה ללא היתר עקב היעדר תוכנית מתאר מאושרת ומפורטת. כמו כן, טוענים שאי-אפשר לאשר את התוכנית בגלל היעדר פתרון קצה לבעיית מערכת הביוב, ולא מאשרים את פתרון הקצה בטענות שונות ומשונות – עניין של היכולת והאפשרויות. אבל, אין כאן תוספת של אוכלוסייה, או של תושבים, או של בתים. הבתים קיימים, האוכלוסייה קיימת, ולהבנתי העיכוב הוא חסר היגיון. הבעיה הזאת חוזרת על עצמה בכפר-ברא ובדבורייה, ובכמה וכמה יישובים. במציאות הקיימת אין היגיון מלבד זה שישנה עוד מצוקה, עוד בעיה, עוד לחץ, ועוד מציאות שבה יש בנייה ללא היתר, וישנם תושבים ללא פתרון למערכת הביוב.

תודה רבה. נמצא איתנו יושב-ראש המועצה המקומית של ג'לג'וליה. אדוני, בבקשה

בוקר טוב לכולם. קודם כל, אני מודה לחברי הכנסת שלקחו על עצמם להעלות את הנושא בוועדת הפנים. האמת היא שאנחנו בבעיה רצינית בג'לג'וליה ובכפר-ברא. אנחנו הגשנו כמה תוכניות לוועדה המחוזית על מנת שהן יאושרו ויתנו מענה לתושבים שלנו, במיוחד לזוגות הצעירים. התוכניות הוגשו כבר לפני 12 שנה, אבל עד היום הן תקועות בוועדה המחוזית. הן מאושרות בתנאי, והתנאי היחידי שנשאר הוא פתרון הקצה.

אדוני מתייחס לאיזה תוכניות?

יש לנו שלוש תוכניות: ק/3036, ש"ד/5/1004, ו-מ"ח/275.

כמה יחידות דיור יש בשלוש התוכניות האלו?

כמעט 700 יחידות דיור.

האם חלק מתוכן נבנה כבר? איפה זה עומד?

איך נבנה כאשר אין היתרים? נבנה בלי היתרים.

ברור, נבנו בלי היתרים בגלל המצב הזה. כמה בתים נבנו בערך?

כמעט 30 – 40 בתים.

30-40 בתים נבנו כבר, ובערך 650 או 660 תקועים מכיוון שאין אפשרות לבנות.

כן, תקועים.


אנחנו כל הזמן במשא-ומתן ובמגעים עם משרד הבריאות ועם משרד הפנים, וכל הזמן דוחים אותנו בגלל שאין לנו פתרון קצה. הפתרון הזה לא תלוי בנו כמועצה, אלא הוא תלוי במוסדות, ובמיוחד במשרד הבריאות או במשרד הפנים. אנחנו תקועים כל הזמן בגלל התנאי הזה, בגלל הפתרון הזה.

האם לא מציעים לכם שום מודל של פתרון קצה?

פעם אמרו לנו: יש לכם מט"ש ניר-אליהו. ניר-אליהו צריך שדרוג. במט"ש הזה לא רק ג'לג'וליה צריכה להשתתף, אלא עוד כמה רשויות צריכות להשתתף, אם זה דרום השרון, אם זה קלקיליה, טירה, טייבה, כוכב-יאיר. שדרוג המט"ש הזה עולה כמעט 110 מיליון שקל. לא רלוונטי היום לשדרג את המט"ש הזה בגלל אי מציאת סכום זה. פעם ישנה אפשרות לכפר-סבא-הוד-השרון, פעם לשפד"ן. אבל, אני לא יכול לכפות על כפר-סבא-הוד-השרון, ועל השפד"ן, או על ניר-אליהו. אני בורג קטן במערכת הזאת. לכן, אנחנו צריכים את הפתרון הזה על מנת שהתוכניות שלנו יאושרו, ועל מנת שלתושבים ולצעירים שלנו יהיה מענה. הם כל הזמן באים למועצה ועושים לנו מהומות. אנחנו צריכים לשרת אותם. הם לא מכירים את משרד הפנים, ולא את משרד הבריאות. הם מכירים אותנו.

תספר על ההתכתבות עם משרד הבריאות שבסופו של דבר מנעו מכם רק בגלל זה.

בגלל חיבור הקצה, רק בגלל התנאי הזה.


שטח השיפוט של ג'לג'וליה הוא מאוד קטן – 1,900 דונם לעומת 9,000 תושבים. עד היום אין לנו מגרש אחד לבנייה. התוכנית האחרונה שאושרה לג'לג'וליה היא מ-96'. לצערנו, התוכנית הזאת שאושרה היא לא בתחום שיפוט ג'לג'וליה, אלא היא בתחום שיפוט דרום השרון. בשעה זו אין לנו מגרש אחד לבנייה. מה יעשו התושבים שלנו? אנחנו נמצאים במדינה שהיא דמוקרטית לכל אזרחיה ותושביה. אבל, לתושב ג'לג'וליה אין אפילו מגרש אחד לבנות בו בגלל שאנחנו תקועים בפתרון הזה ובתנאי הזה. השאלה היא איך מתקדמים?

תודה רבה, אדוני. ראש מועצת כפר-ברא, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. גם אני מודה לכל החברים שלקחו על עצמם להעלות את הסוגיה הזאת. אני רוצה להבהיר כמה דברים. כשאומרים שאין פתרון קצה אז המילה הזאת היא קצת לא כל-כך מדויקת. למעשה, פתרון הקצה קיים, והטענה היא שהם צריכים לשדרג את פתרון הקצה. לגבי השדרוג – אדרבה. אין לנו בעיה – לא לי, ולא לאף ראש רשות אחרת. הבעיה שלי דומה בדיוק לבעיה של ג'לג'וליה והיא נעוצה בכך שהתוכנית תקועה כבר 12 שנה.

כמה יחידות דיור יש?

אני מדבר על 145 יחידות דיור. האבסורד הוא בכך שאנחנו לא מדברים על קליטת תושבים מחוץ לכפר – לא אני, ולא ג'לג'וליה - אלא אנחנו מדברים על הליך שהוא ריבוי טבעי. מה שקורה היום בפועל הוא שאין מגרש לבנייה, ולכן בונים עוד קומה מעל הבית. כלומר, צרכיו של אותו זוג צעיר – ותסלחו לי על הביטוי – קיימים ממילא. אם הם לא יבואו מהשכונה המזרחית כי הם יבואו מהשכונה המערבית. אם לאותם זוגות צעירים לא תהיה אפשרות לבנות, הדבר היחיד שנשאר להם הוא להוסיף עוד קומה. זה אומר שינוי אחוזי בנייה, או עבירה על חוקי הבנייה, או בנייה של קומה בלתי חוקית, או פריסה של איזושהי גינה מהצד ולבנות יחידת דיור כי אין להם אפשרות לקנות את אותן יחידות דיור, ובסוף אנחנו צריכים להתמודד עם השאלה למה יש אצלנו בנייה בלתי חוקית. זוהי הסיבה המרכזית. במקרה שלי, 15 שנה אין אפילו מגרש אחד לשיווק לזוגות צעירים. בסופו של דבר, הזוגות הצעירים צריכים לבנות להם איזושהי יחידת דיור על מנת שהם יוכלו להתאחד ולהתחתן. אם אין להם האפשרות הזאת אז מה נשאר להם? או לפלוש לי לאחת הגינות, או לפרוץ לי לשטח ציבורי, או לבנות עוד קומה אחת למעלה. הם לא יחכו כל הזמן להבטחות שווא שלי, או של ראש מועצה אחרת. אם הם יבואו ויגישו תוכניות ונאמר להם שאין אפשרות, הם יחכו כמה חודשים. אם הם רואים שהעניין לא הולך, הם ייקחו את החוק לידיים, ובסוף אנחנו נצטרך להתמודד עם השאלה איך להכשיר את העניין הלא חוקי לחוקי.


אנחנו לא מתנגדים לשדרוג. אנחנו מוכנים לתרום כל מה שמוטל עלינו. ביקשו שנחתום על הסכמה לשדרוג, ואני הראשון שמוכן לחתום. אני מחובר היום לתאגיד המים של מיטב שאין לו בעיה לחתום אפילו על ערבות. הם מוכנים לשלם את כל עלות השדרוג. למה אני צריך להיות תקוע בגלל שהיישוב כוכב-יאיר לא רוצה? יש לו מספיק חלקות בנייה, והוא לא כל-כך ממהר לחתום על שדרוג – זו הסיטואציה. היינו בישיבה אצל אתי בורלא ממשרד הבריאות עם כל ראשי הרשויות. אני מוכן כי אני בן ערובה. גם ראש מועצת ג'לג'וליה מוכן. אבל, ראש מועצת כוכב-יאיר צוחק ואומר: אל תכעסו עליי, אני לא רוצה לחתום על שדרוג. השדרוג הזה עולה לי 14 מיליון שקל, ואני לא כל-כך זקוק לזה. הוא לא זקוק לזה, אבל אני זקוק לזה. לי אין אפילו חלקה אחת. קלקיליה אמורה להיות גם שותפה באותו מט"ש. אבל, לקלקיליה אין נציגות אלא אם כן ביבי ידבר עם אבו-מאזן. מי ידבר בשמה של קלקיליה? זה גם תוקע את התקדמות השדרוג. אותו הדבר גם לגבי טייבה. עד היום אין לה נציג, אין לה ראש רשות. היא אמורה להיות שותפה בשדרוג. כלומר, אם אחד מהנציגים לא יחתום, השדרוג הזה יישאר תקוע עוד 10 שנים מעבר ל-10 שנים שבמהלכן הוא תקוע. ואז, מה יהיה איתנו? האם נהיה בני ערובה? למה אני אשם? אני מוכן לעמוד בכל תנאי השדרוג, אבל ישנם גם השותפים האחרים שמסיבות שלהם אפילו לא נוכחים בישיבות בנושא שדרוג המט"ש.


לכן, אני חושב שזוהי חובה שהיא על המוסדות. לא משנה עכשיו מיהו האחראי, אני לא בא להאשים אף אחד. אתי היא היום פרטנר בנושא הזה ואיתה כל ההתקשרות, וגם היא היתה רוצה לעזור. אבל, היא רוצה לקבל איזשהו קצה איך אנחנו פורצים את סוגיית השדרוג.


אנחנו מדברים על ריבוי טבעי. למעשה, אסור לה לשבש את אישור התוכניות. ניתן בד בבד לאשר בינתיים את הדברים שעומדים על הפרק שהם מאוד חיוניים, ולהמשיך בהליך השדרוג, ולא להשאיר את כל התוכניות שתקועות כבר 10 שנים כבנות ערובה עד שאולי הפרטנר השלישי והרביעי יסכים לשדרוג הזה. לכן, אני חושב שזה לא צריך לשבש לנו את אישור התוכניות שעומדות היום על הפרק.

תודה רבה, אדוני. הצטרף אלינו חבר הכנסת מסעוד גנאים. מסעוד, קח נשימה. כולנו היינו תקועים באותו פקק, ואתה אפילו לא צריך להתנצל. כולנו חווינו את זה מניסיוננו. בכל רגע שתרצה להשתלב בדיון אתה כמובן מוזמן. בינתיים גברת בורלא מהנדסת מחוז המרכז של משרד הבריאות, בבקשה.

הבעיה של כפר-ברא, ג'לג'וליה, והרשויות שהוזכרו כאן היא בעיה שבאמת ידועה. התפקיד שלנו הוא לבחון את פתרונות הביוב, ולתת מענה נכון וראוי מהיבטים בריאותיים ותברואתיים לנושא הזה של טיפול בשפכים. לרשויות שעליהן אנחנו מדברים היום יש פתרון במתקן דרום שרון מזרחי. התוכניות של שדרוג והרחבה של המתקן הזה עברו את הוועדות הסטטוטוריות וקיבלו אישור.

דרום שרון מזרחי זה ניר-אליהו?

מתקן דרום שרון מזרחי זה מתקן ניר-אליהו. התוכניות עברו את כל האישורים הסטטוטוריים הן של ועדת הביוב, הן של הוועדה המחוזיות. התוכניות מאושרות ואפשר לצאת לדרך, ולהקים את המתקן הזה.

האם זה מתקן שהוא לא קיים? האם צריך להקים אותו מחדש?

זה מתקן שהוא לא קיים. יש שם מתקן ישן שהוא לא מתאים ולא נותן מענה. הוא גם תוכנן לכמויות הרבה יותר קטנות ממה שכבר היום בפועל מגיע. כמובן שאי-אפשר להעמיס עליו יותר. זה מתקן שהוא לא מוציא את היכולות הנכונות. במקרה של אי יכולת ניצול זה פשוט זורם לנחל ירקון ומזהם את הנחל. המתקן הזה חייב לעבור את השדרוג. כמו שאמרתי, יש תוכניות מאושרות ואפשר לצאת לדרך. הבעיה היא בעיה כספית בלבד. צריך לסגור את ההיבטים הכספיים.

מהי העלות של המתקן?

העלות כבר הוזכרה כאן – מעל 100 מיליון שקל.

מעל 130.

זה היה 110 ועכשיו כבר מדברים על 130 מיליון. יש חלוקה ברורה.

האם זה 100 מיליון לכל רשות?

לא. יש חלוקה ברורה ומוסכמת כמה כל רשות צריכה לשלם. אני לא יכולה לתת מענה בנושא הכספי כי אני לא יודעת. יש פה את מינהלת הביוב שהיו שותפים לעניין הזה. קיבלנו את כל המסמכים כי אנחנו כל הזמן מנסים לקדם את הנושא הזה. נמצאים בישיבות עם כל מי שרק ניתן, וכותבים ומנסים באמת לקדם את הבעיה הזאת שהיא בעיה ידועה וכואבת. חייבים אחת ולתמיד להסדיר את הנושא הכספי בעניין הזה, ולקדם את המט"ש הזה.


אנחנו גם אישרנו פתרונות. מכיוון שהנושא הזה תקוע, עלה איזשהו פתרון אחר. גם אותו הסכמנו לקבל, אלא שביקשנו רק לסגור את כל הקצוות – כל תוכנית שתיתן מענה ראוי לשפכים.

מה היה הפתרון האלטרנטיבי?

הפתרון האחר היה תוכנית שלוקחת את השפכים של כפר-ברא וג'לג'וליה, ומעבירה אותם בשלב הראשון למט"ש כפר-סבא-הוד-השרון שהוא די קרוב. בשלב השני שהוא די קרוב – זה עניין של חמש שנים – ישלימו את הקו, יעשו קו עד לאזור מערכת השפד"ן, ולשפד"ן. הסכמנו לקבל גם את הפתרון הזה.

מי לא הסכים?

לא. זה לא עניין של הסכימו, אלא זה פתרון שצריך לגשת שוב עכשיו ולפעול מול אותן רשויות ולקדם אותו. זה עדיין לא התקדם.

זה בפירוש הליך של זמן, ואנחנו ממשיכים להיתקע.

גם האופציה הזאת עוד לא יושמה, עוד לא הצליחו ליישם אותה.

"לא הצליחו" זה אומר שניסו? אני בכל זאת שואל, איפה זה נתקע?

זה עדיין בחיתולים. כל הרעיון הזה הועלה לפני שלושה חודשים.

נכון, זה עלה לפני כמה חודשים. מגעים ראשונים שהיו עם נציגי תאגיד כפר-סבא-הוד-השרון לא ממש הניבו פירות. המט"ש שם הורחב לאחרונה, אבל ההרחבה שלו נעשתה עבור תוכניות של כפר-סבא-הוד-השרון שהן היום בבנייה. הם לא כל-כך מעוניינים שיתפסו להם את המקום הזה. הם לא מעוניינים שמישהו יתקע אותם בתוכניות שלהם.

כלומר, האופציה יורדת. היא לא קיימת. זה נראה לי להרוויח עוד קצת זמן, זה סתם.

אדוני היושב-ראש, האם הקמת מינהלת תאגידי המים והביוב העצמאיים מהרשויות המקומיות לא שינתה את המציאות של המימון והתקצוב?

זה רק הפך את המציאות ליותר מסובכת ויותר קשה.

לא, זה שינה לטובה.

הגברת בורלא, את דיברת על זה שיש איזושהי חלוקה של התקציב של 100 ומשהו מיליון שקל על כל הרשויות. האם יש איזשהו מנגנון שיעשה את האכיפה על כל הצדדים המעורבים בזה כן לעשות את זה בשלב הזה?

אלו התקשרויות כספיות. אמרתי – אני לא הכתובת להתקשרויות כספיות.

לא, לא. האם ידוע לך שיש איזשהו גוף שיכול לכפות את זה, או לאכוף את זה על הרשויות? למשל, אני חושב שלכוכב-יאיר אין בעיה מבחינה כספית.

אני לא יודעת לתת מענה מבחינה כספית. אני רק יודעת דבר אחד שמהשיחות שהיו לנו עם ראש המועצה האזורית דרום השרון, הוא הציג כמה אלטרנטיבות למשרד הפנים, למינהלת הביוב, לתשתיות, איך הוא יכול לטעמו לקדם את התוכנית. התוכניות האלה תקועות בגלל שלא הצליחו לסגור את ההסכמים הכספיים. אני אומרת שוב, אני לא הכתובת לעניינים הכספיים.

אנחנו נשמע את נציג מינהלת הביוב, בבקשה.

בוקר טוב, משה גראזי מינהלת הביוב. אני חייב להקדים ולומר – ובטח אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת מכירים את החוק – שהאחריות לטיפול בביוב היא על הרשויות המקומיות בחוק הביוב משנת 62'. עם חקיקת חוק התאגידים ב-2001, התאגידים הם אלה שנכנסו בנעלי הרשויות, למעשה.

האם זה משנה?

כן. זה הולך לכיוון חיובי, ואני אפרט. כמו שהוצג כאן, זהו איננו פרויקט קונבנציונאלי.

כשאתה אומר "לא קונבנציונאלי" אנחנו מתחילים להיבהל.

לא, יש גם סוגי שפכים לא קונבנציונאליים. זה פרויקט שהעלות שלו היא 105 מיליון שקל לפי אומדנים. יש בו תשעה שותפים, למעשה, שבתוך זה יש את קלקיליה. יש רשות שהיא בכינוס נכסים – טייבה. יש יושב-ראש ועדה קרואה. יש גם מאפיינים שונים. יש מועצה אזורית דרום השרון, יש יישובי נחל קנה שחלקם בשומרון, חלקם מועצות מקומיות שחברות בתוך החברה שנקראת יישובי נחל קנה. אלפי-מנשה היא רשות שנמצאת לקראת תוכנית הבראה על-ידי משרד הפנים. צור-יגאל וכוכב-יאיר – מה שהיה בעייתי נפתר מכיוון שהיא הצטרפה לתאגיד כפר-סבא שהוא בעל יכולת פיננסית כן לשים את חלקו. אבל, מהתמונה כבר מתברר שמספיק שיש רשות אחת שהיא בעייתית ואז זה יכול למוטט את כל הפרויקט.


אני אזכיר שבעבר, לפני שקמו התאגידים, גם לג'לג'וליה, כפר-ברא וטירה היתה בעיה להביא את חלקן. מרגע שהוקם תאגיד מעינות משולש שהוא משותף ג'לג'וליה, טירה, וכפר קאסם, יכולנו ליצור מנגנון סיוע ביחד עם החברים מאגף התקציבים - ונמצאת כאן הרפרנטית לתחום המים והביוב - כך שבחלקן של ג'לג'וליה וטירה נוכל להקצות מענקים בשיעורים מוגברים של 80% - זה פתיר. אמר ראש מועצת כפר-ברא - ברגע שהם נכנסו לתאגיד מיטב גם הנושא של ההשתתפות של כפר-ברא נפתר. נשארנו עם הסוגיה של קלקיליה, וכן נראה פתרון באופק. זה בטיפול.

לפחות יש שלום בענייני ביוב.

שלום שהוא תלוי בטופוגרפיה. נשארנו עם יישובי נחל קנה שיש עליהם עומס מלוות מפרויקט אחר שהם ביצעו, ואלפי-מנשה. נציג משרד הפנים סאמי תלאווי שנמצא פה בטח יתייחס. אנחנו קיימנו גם מגעים עם משרד הפנים לבדוק אפשרות כן לאפשר לרשויות האלה ליטול הלוואות מדינה כדי שישימו את השתתפותן בפרויקט, ולחלופין שמשרד הפנים יבטיח - - -

ב"רשויות האלה" אדוני מתכוון ל-?

אלפי-מנשה ויישובי נחל קנה.

מי זה יישובי נחל קנה?

זה חלק מהיישובים של שומרון. יש את אורנית ואת אלקנה, עמנואל. מהרגע שנפתור את הסיפור של אלפי-מנשה ואת יישובי נחל קנה ואת טייבה שסאמי מכיר את זה מקרוב, אני מניח שנוכל לצאת לפרויקט.

לפי מה שאדוני אומר, המשיח יגיע על חמור לבן ,ואז הוא יראה שהפתרון עדיין לא הגיע.

אדוני היושב-ראש, אני אתייחס לכול, וגם לחלופה נוספת שיש. אבל, היא חלופה מאוד אגרסיבית.

קראתי שהרשויות הציעו כמה הצעות חלופיות. למשל, העניין של ההתחברות למט"ש כפר-סבא. אבל, לפי מה שקראתי, מי שסירב לחלופות אלה זה המינהלת או הוועדה המשפטית של מינהלת הביוב. האם זה מדויק?

אני אתייחס למה שיוצא מהגוף שלי. ראשית, זה רעיון שהתבשל, לפי מיטב ידיעתי.

שמעתי שלכוכב-יאיר לא היתה בעיה להתחבר לכפר-סבא.

זה רעיון שעלה לפני שבעה-שמונה חודשים. כמו שאתה בטח מטיב לדעת, כשאנחנו מסתכלים בקבלת החלטות, אנחנו לא פותרים בעיה נקודתית, מכיוון שברגע שתפתור בעיה של רשות אחת, תצוץ בעיה ברשות אחרת.


נושא משק המים – היום כל העלויות מושתות על התושב. החלופה של כפר-סבא או השפד"ן היא לא החלופה הכלכלית הנכונה. היא חלופה יקרה יותר שבסופו של עניין כל תושב מדינת ישראל יצטרך - - -

יש את שיקול העלות ויש את שיקול הזמינות. כי עניין הזמן ופרק הזמן גם הוא שיקול סביר וחשוב.

אני מסכים באלף אחוז.

אדוני, אני רוצה בכל זאת למקד אותך קצת. הדברים הכלליים האלה נראים לי קצת מטרידים ומדאיגים. נמצא בפניי מכתב שלכם מ-18 ביולי 2010. במכתב הזה אתם אומרים שאתם שוקדים על בדיקת ישימות כלכלית של פתרונות חלופיים מול הפתרון של המט"ש האזורי בניר-אליהו. בין היתר, אתם בודקים את החיבור למט"ש כפר-סבא, את החיבור של ג'לג'וליה למערכת ההובלה האזורית שמובילה לשפד"ן יחד עם שפכי המועצה המקומית כפר-ברא. כל זה נבחן ביולי 2010. מה הובילה תוצאת הבחינה הזאת?

שהפתרון המיטבי הוא במט"ש דרום שרון. קרי, ניר-אליהו.

ניר-אליהו. זאת אומרת, אתם בדקתם את האלטרנטיבות, והדבר הישים והאפשרי הוא ניר-אליהו.

הוא הנכון.

זה מסתכם ב- 130 מיליון שקל.

ניר-אליהו הוא הפתרון הנכון. איפה הפתרון של ניר-אליהו תקוע כרגע?

הוא תקוע בשלוש רשויות שיש להן בעיה ליטול הלוואות מדינה בשל המצב הפיננסי שלהן, והן: טייבה, אלפי-מנשה ויישובי נחל קנה - החברה שמאגדת חלק מהרשויות של יישובי נחל קנה.

במכתב שלכם מיולי נאמר כי: לפני מספר ימים גיבש המינהל לפיתוח תשתיות ביוב ברשות המים מתכונת סיוע תקציבית מיוחדת שתאפשר לתאגידים חלשים לבצע פרויקטי ביוב.

ובכך פתרנו את הבעיה שהיתה. שוב, אני חייב לשים את זה על השולחן.

זה פתר את הבעיה של ג'לג'וליה.

נכון - ג'לג'וליה, טירה.

אז למה אי-אפשר באותה גישה לגשת גם לכל שלושת האחרים ולפתור גם את זה?

מכיוון שהחלטות הממשלה שאתה בטח מטיב להכיר משנת 2000 הקצו תקציבים מיוחדים למגזר הלא היהודי – מעל מיליארד שקל לנושא של פיתוח תשתיות ביוב. כיום אין מנגנון כזה לרשויות שלא נמנות על המגזר הלא יהודי.

אשאל אותך שאלה אחרת. אפשר לבנות בניר-אליהו מערכת שתיתן פתרון לג'לג'וליה, כפר-ברא וטייבה, ותשאיר אחר כך לעתיד את השאלה של אלפי-מנשה, כן או לא?

לא.

למה?

מכיוון שכשאתה בונה פרויקט הנדסי, ובטח בסדר גודל כזה, אתה מסתכל - - -

לא, לעתיד יתחברו או לא יתחברו – אנחנו לא יודעים. אולי בכלל יהיה הסדר מדיני, ואלפי-מנשה תהיה בבעיה של הרשות הפלסטינית.

זה סוג של פתרון שהוא פלסטר.

זה לא פלסטר. יש פה דימום.

זה עניין של זמן עד שתגייסו את התקציב. ולכן, אם כבר הגעתם למסקנה שזהו הפתרון ואין פתרון אחר, אז למה לא לגשת ולהתחיל התקדם איתו? בלאו הכי זו התוצאה, ויש רק עיכוב וסבל מיותר.

אני רק אומר שהמצב היום הוא הרבה יותר טוב מהמצב ש- - -

לא, הוא לא מצב יותר טוב, אדוני. הוא ממש לא מצב יותר טוב. אם אני שומע שלשני יישובים במדינת ישראל אין שום אפשרות לבנות באופן חוקי, אז המצב הוא איום ונורא. לאן אנחנו הולכים? עוד כמה חודשים הדיון הזה יחזור לפה, אבל הפעם לא בצורה של פתרונות קצה לביוב, אלא סביב בנייה בלתי חוקית.

בפתח הדברים התחלתי לומר שיש פתרון שהוא פתרון אגרסיבי אל מול הרשויות שלא מסוגלות להביא את חלקן שנקרא צו לתיקון מעוות.

יפה.

אך, אני אומר מה הבעיה כי בסוף אתם נבחרי הציבור, ואתם צריכים להבין גם את המשמעויות. בסוף איפה שמוציאים צו לתיקון מעוות, משיתים כפליים עלות על הרשות שלא הביאה את חלקה.

וכך צריך לעשות.

יכול להיות. עשינו את זה בכרמיאל ובעוד מקומות. זה יכול להיות סוג של פתרון. אני חושב שנכון למצות מול משרד הפנים פתרונות אחרים שלא יגרמו אחרי זה לרשויות האלה להביא לקריסה טוטאלית.

הבנתי. תודה, אדוני. נשמע את משרד הפנים. אדוני יתייחס קודם כל לנושא של טייבה.

הנושא של טייבה יותר מסובך ממה שכולם מעלים על דעתם.

התרשמנו שהנושא של טייבה מסובך.

חל איסור טוטאלי על הנאמן לקחת הלוואות. הנושא של טייבה יורד מהפרק לגבי הלוואות מדינה.

זה איסור שמקורו איפה?

חל איסור על הנאמן לקחת הלוואות מכוח החלטות בית-משפט שיש. הוא עובד רק על תזרים מזומנים. האלטרנטיבה היא מענק 100% מהמדינה, או כפי שידידי משה גראזי ציין, צו תיקון מעוות. אני בספק אם אפשר להטיל על טייבה 36 מיליון שקל שזה כמעט 40% מהתקציב שלה. זה יגרום לה לעוד קריסה.

למה אתם לא שוקלים את האופציה של מענק מדינה?

מענק מדינה לא בסמכותנו.

בסמכות של מי זה?

הפקיעו את כל נושא הטיפול בביוב ממשרד הפנים לפני כמעט שנה וחצי, ואנחנו לא מטפלים בזה.

אז אולי חלק משכרו של הממונה ששמענו שהמשכורת שלו היא יותר מנשיא המדינה או מנשיא בית-המשפט העליון. אולי חלק מהשכר שלו יפתור חלק מהבעיה.

אני לא המקום לטענות האלה.

אדוני אומר שהסמכות הועברה מאצלכם מכוח השינוי שהתרחש במשק הבית והביוב.

נכון. התפקיד היחיד שלנו הוא לקבוע אם יש כוח החזר מסוים לרשויות המקומיות או לא. אני בספק אם אפשר על-פי החוק לאשר לרשות מקומית כיום לקחת הלוואה כדי לעשות פרויקט ביוב כי החוק נטל את הסמכות הזאת מהרשויות עצמן, כמו שאנחנו לא מאשרים גם כיום תב"רים של ביוב למרות שיש יתרות בקרנות בחלק מהרשויות המקומיות. גם אם משרד הפנים יאשר הלוואה מסוימת בנושא הזה, אני בספק אם יש לו יכולת חוקית. הנושא של טייבה ירד, וגם הנושא של ג'לג'וליה-כפר-ברא לא הוסדר עדיין. מדובר על חצי-חצי. לתאגיד החדש מעיינות המשולש אין כושר החזר. מנסים לקחת 80 - 20. להבנתי מהישיבה האחרונה, זה עדיין לא צלח, נכון?

אתה לא מעודכן. כנראה שיזכו ל-80% מענק, ואני מניח שהחשב הכללי יאשר להם ליטול - - -

יפה, מצוין. אם כן, זה בנושא של כפר-ברא-ג'לג'וליה וטייבה.

תודה רבה. גברת חכמון ממשרד האוצר, התייחסותכם, ובמיוחד התייחסותכם לאפשרות של מענק מדינה לגבי החלק של טייבה.

האמת שהתייחסותי היא בערך ההתייחסות של משה.

אני חושב שזה ממש השבוע הראשון של עדי ב- - -

קודם כל, הצלחה רבה בתפקיד. קיבלת אחריות מאוד גדולה. צריך הרבה מרץ שרק לאנשים חדשים בתפקיד יש לפני שהם נתקלים במערכת שמייאשת אותם.


הפנייה שלנו – ואני מקדים את המאוחר – היא שאתם תתנו פה מענק מדינה לחלק של טייבה, אחרת אנחנו לא נחלץ מהעניין הזה. אני חושב שצו לתיקון מעוות לגבי טייבה הוא לא ריאלי. אני חושב שיש מקום לצו לתיקון מעוות. אבל, לא לגבי טייבה. אני יודע שזה דבר שהוא די יוצא דופן. אבל, יש פה באמת רשות שמנוהלת על-ידי ועדה קרואה, ונמצאת בבעיות תקציביות קשות ביותר. הדבר הזה יוצר אילוץ מערכתי לשורה ארוכה של חוליות.

טייבה גם בדרך של צו תיקון מעוות – מכיוון שטייבה היא למעשה לא רשות שהיא סרבנית, אני מניח שהיא מוכנה להתלכד עם כל מי שיהיה מוכן לקחת – שם לא ישיתו כפליים קנס. אבל, כן נוכל להקצות לטייבה או למי שהוא בתוך הפרויקט 50% מענק מתוך התקציבים של טייבה, ואת היתרה במידה ונמצה את כל ההליך מול משרד הפנים והאוצר, ונלך למהלך של צו תיקון מעוות, אז המדינה תביא את הכסף. אחרי זה היא תצטרך לראות איך היא גובה אותו חזרה.

הבנתי. חברים, התמונה ברורה.

משרד האוצר יבחן את הנושא של טייבה. אבל, אני הבנתי שיש עוד בעיות.

יבחן בחיוב או רק יבחן?

יבחן בחיוב. זה תמיד בחיוב.

משרד האוצר הוא משרד חיובי.

משרד האוצר?

לפי הניסיון זה לא כל-כך.

חבר הכנסת גנאים, בבקשה.

תודה. ראשית, אני רוצה לבקש סליחה על האיחור. אני מניח שכולנו איחרנו בגלל כל הפקקים. אני רוצה לברך את כל ראשי הרשויות ואת כל הנוכחים – אהלן וסהלן.


אני חושב שהבעיה המרכזית היא בעיית הדיור והבנייה אם זה בג'לג'וליה ואם זה בכפר-ברא, ואם זה בכל היישובים הערבים. לדעתי, לא חסרים מכשולים וקשיים בפני כל ענייני ההרחבות ותוכניות המתאר במגזר הערבי. כל העניין של פתרון קצה לביוב הזה לא צריך להיות, והוא המכשול. אם מדברים על ג'לג'וליה - משנת 1991 היא לא הורחבה. אנשים מתרבים, ולאן הם בסוף ילכו? בסוף שואלים אותנו בכנסת למה יש בנייה בלתי חוקית. צריך להיות מההתחלה איזשהו צדק כלפי המגזר הערבי והיישובים הערביים. לדעתי, לא יכול להיות מצב שהשלטון המרכזי יאמר מתי שהוא רוצה שהרשויות הן הילדים שלו, ומתי שהוא רוצה הוא זורק אותן והוא מתנכר להן. אני חושב שעל השלטון המרכזי ועל המשרדים השונים לתמוך ברשות חלשה שצריכה תמיכה ופתרון, ולתת לה מענק, הלוואה – לא יודע מה. אבל, לפתור בעיקר משום שיש להם את כל התוכניות, ויש להם את כל הכנות כדי לפתור בעיה זו. אני חושב שאם מינהלת הביוב חושבת שהפתרון הוא ניר-אליהו, אז מה הם הצעדים הריאליים? כל התוכניות של אנשים להתרחבות תקועות. צריך לחפש אופציה אחרת, או לעזור להם כדי להגיע לפתרון הזה בזמן סביר. תודה רבה, ואהלן וסהלן ג'מאעה.

תודה רבה.

כבוד היושב-ראש, יושב איתנו יושב-ראש החברה של מינהלת המט"ש שמכהן היום בפועל. אני רוצה שהוא יתייחס. אני עדיין גורס שבהתאם לכמות שבה אנחנו משתמשים היום או ההרחבה עליה אנחנו מדברים, עדיין ניתן להרחיב ולאשר את התוכניות, ונמשיך ונדון הלאה בעניין השדרוג. אין לתקוע את התוכניות עד שיהיה פתרון לשדרוג, כי יכול להיות שהפתרון הזה גם לא יבוא אולי עוד חמש שנים, ואז כאילו לא עשינו שום דבר. הבירוקרטיה הזאת לא תיגמר אף פעם.

ברור, תודה רבה. אדוני, בבקשה תציג את עצמך.

מאיר עפרון, מנכ"ל איגוד ערים דרום השרון המזרחי.


בוקר טוב. המכון הוקם ב-2001, והוא תוכנן על כמות של 5,000 – 6,000 קוב שפכים ליממה. היום המכון מקבל כ-14,000 – 15,000 קוב ליממה. מתוכם הוא מקבל מהרשות – קלקיליה – כ-50%. העיר טייבה מבויבת כ-30%, מועצה אזורית דרום השרון – שבעה יישובים, יישובי נחל קנה ומועצה מקומית אלפי-מנשה.


העיר אל-טירה מבויבת. היא לא מגיעה אלינו בשלב זה. יש תוכניות שהם יגיעו אלינו כי רשות טירה היא מארבע רשויות היסוד שהקימו את האיגוד. האיגוד הוקם ב-2001 הן על-ידי העיר טייבה, הן על-ידי טירה, הן על-ידי מועצה מקומית כוכב-יאיר, ומועצה מקומית דרום השרון.


נכון להיום, הטיפול שלנו הוא טיפול שניוני מינוס פלוס. לא תמיד אנחנו מקבלים את התוצאות לפי הפרמטרים שמשרדי איכות הסביבה והבריאות קבעו לנו. כפי שאמרה גברת בורלא ממשרד הבריאות, כל התוכניות מאושרות הן על-ידי כל הוועדות הסטטוטורית, הן על-ידי כל גופי משרדי הממשלה. חוברות המכרז מונחות כבר למעלה משנה.

כאשר התוכניות תבוצענה, באיזה כמות שפכים תוכלו לטפל?

בשלב הראשוני אנחנו מדברים על 2020 – כ-35,000 – 36,000 קוב ליממה, כאשר כפר-ברא וג'לג'וליה עם כל התוספת, הכול מהוון לשנת 2020. בשלב השני, ב-2030, כ-45,000 קוב ליממה. זה קרוב ל-15 מיליון קוב בשנה, מי שפכים שבטיפול שלישוני אפשר להחיות ולהזרים אותם לכל יישובי השרון, וגם לחסוך 15 מיליון קוב מים שפירים.


נכון להיום, התוכניות, חוברות המכרז, יושבות במינהלת הביוב למעלה משנה וחצי. הבעיה העיקרית כפי שכל הנוכחים אמרו היא נושא כספי בלבד. יש חלוקה שנקבעה בכל הרשויות. כל ראשי הרשויות קיבלו את החלק היחסי שלהם, את האחוזים שנעשו בשיתוף פעולה יחד עם מינהלת הביוב. לא מצליחים לעבור את המדרגה של הפתרון הכספי. ההרכב של כל אוכלוסיות הרשויות הוא הרכב של מגזר ערבי, הרכב של רשות פלסטינאית, הרכב שמעבר ל"קו-הירוק". יש אצלנו במכון את כל מזרח-התיכון החדש. שיתוף פעולה יש לנו דווקא עם הרשות הפלסטינית.

יותר טוב מאשר עם הרשות הישראלית.

לא, יש לי יחסים מאוד טובים עם הרשות הישראלית, עם המגזר הערבי.

לא, אני מתכוון ברשות הישראלית למשרד הפנים ומשרד האוצר.

יש בעיה מבחינה כספית במשרדי הממשלה, ולא יכולים לפתור עקב בעיות בירוקרטיות - תקנות או חוקים - של המדינה.

הנקודה הזאת ברורה. אדוני ראש המועצה, האם רצית להוסיף משהו?

לפני שנה ערכנו תוכנית חלופית זמנית, והצגנו אותה בפני משרד הבריאות, כך שאת שלושת התוכניות של ג'לג'וליה נחבר לצינור או לקו המוביל מחורשים עד ניר-אליהו, ואנחנו נתחבר בקו הזה. המרחק בינינו לבינו הוא 100 - 150 מטר. זה ייתן מענה לתוכנית שהיא מאוד תקועה. פה אנחנו מורידים את התנאי הזה. זה לחמש שנים או לכמה שנים עד אשר המט"ש ישודרג באופן יסודי. אבל, זמנית הצגנו תוכנית שתיתן מענה לכמה שנים עד שהמט"ש הסופי הזה ישודרג. התוכנית נערכה, והצגנו אותה גם בפני אתי בורלא. אבל, לצערנו היא נדחתה. אנחנו אמרנו שזה ייתן מענה זמני.

- - - לא מסוגלים?

המתכנן נמצא פה, ואתה יכול לשמוע ממנו מה הוא עשה בתוכנית הזאת.

לא ניתן לקדם תוכניות שאין להן פתרונות ביוב.

לא, הם אומרים שהם הציעו פתרון זמני.

לא, הפתרון שהם הציעו זה להתחבר למט"ש ניר-אליהו כפי שהוא היום. זה לא ניתן. המט"ש הזה כבר היום - - -

זמני, זמני.

זה לא זמני, כבר היום הוא לא עומד בעומס. הוא לא תוכנן לעומסים האלה, והוא גם לא מתקן שנותן את המענה של חוקי - - -

יש עוד מתקן והוא מתקן חורשים שאנחנו מחוברים אליו היום. כפי שנאמר כאן על-ידי החברים, אנחנו לא מביאים עוד כמויות מחוץ לכפר, אלא הן אותן כמויות של ג'לג'וליה שנמצאות. אבל, לפחות שיהיה משהו זמני להתחברות למט"ש שאליו אנחנו מתחברים היום, וכך נוכל לתת מענה לתושבים שלנו.

מענישים אותם פעמיים.

מר קבלו, בבקשה.

אני מתנצל, המנכ"ל היה צריך לתת הרצאה בים-המלח ולכן הוא יצא. בכל אופן, אני מכיר את העניין מקרוב. ראש רשות נכנס לתפקיד והוא רוצה לפתח ולקדם ולבנות לזוגות צעירים. מצד שני, הוא נכנס לתהליך של תוכנית הבראה, ואוסרים עליו לקדם בנייה, ואין לו כסף. הגורם השלישי הוא המשרד לאיכות הסביבה שמגיש נגדו תלונות על כך שיש אצלו זרימה של ביוב. זה גורר קנס של 500,000 שקל, וזה מכניס לאיזשהו מעגל. זה נובע מזה שבית המחוקקים קובע חוקים שבחלק גדול מהמקומות הציבור לא יכול לעמוד בהם. יכול להיות שהם טובים למקומות מרכזיים בארץ שהצליחו להקים מט"שים. אבל, במקומות הפריפריאליים והבעייתיים זה מאוד מקשה.


המנכ"ל שלי מוכן להירתם ולגשר בין הצדדים. הוא מציע שבשלב הראשון פתרון הקצה המהיר ביותר לכפר-ברא ולג'לג'וליה הוא המט"ש – מה שגברתי ממשרד הבריאות אמרה, להתחבר לכפר-סבא. בשלב המאוחר יותר של מספר שנים, להתחבר לשפד"ן. זה הדבר שניתן לעשות אותו כמה שיותר מהר. אנחנו מוכנים, תנצלנו את ניסיון של המנכ"ל בנושא של מקורות המים על מנת לקדם את התהליך עם משרד הפנים. תודה.

נניח והולכים על מהלך של כפר-סבא ומתגברים על ההתנגדות של כפר-סבא, מה הם לוחות הזמנים?

המנכ"ל אמר שאין התנגדות. הוא כבר שוחח לפני שהוא בא לפה. אין שום בעיה שכפר-סבא - - -

הוא היה והלך. היתה ישיבה אצל מנכ"ל רשויות המקומיות שלמה דולברג. זה עלה. אמרתי – פתרון שלכאורה אפשר אולי ליישם אותו בהליך זריז כי המרחק הוא קטן. התוואי הוא גם כן לא - - -

סך הכול, המט"ש שם הוא גדול. אומנם יש לו צרכים עתידיים. אבל, יחסית.

זה בוודאות עניין של זמן קצר מאוד כי יש הרבה מאוד תוכניות בכפר-סבא-הוד-השרון.

מהי יחידת השנה של ביצוע החיבור הזה? חודש או שנה?

ביצוע החיבור הוא לא דבר שיכול לקחת הרבה זמן. המרחק הוא קצר, וגם התוואי הוא תוואי אפשרי בבחינה ראשונה שאנחנו עשינו. העניין הוא לקבל את ההסכמות שם לביצוע המהלך הזה.

אני מבין את הלחץ, וזה לא לחץ שקיים רק פה. אתה בטח מכיר – יש גם ביישובי בקעת בית-הכרם ובשדה-אילן, ובעוד מוקדים ברחבי הארץ. אני חושב שפתרון שהוא פתרון זמני הוא לא נכון.

אדוני לא מבין לגמרי את המצב.

אני מבין, אני חי את המצב.

לא, אתה לא חי את המצב. אדוני לא מבין את המצב כי אדוני מסתכל על זה מזווית של מים וביוב שהיא זווית חשובה.

לא רק.

אבל, אני אומר לך שהמצוקה היא בלתי נסבלת.

המצוקה היא בלתי נסבלת פה ובמקומות אחרים. אני חושב שנכון ליצור את המעטפת הנכונה.

אדוני חייב להבין שאנחנו פה צריכים לתת פתרונות. זה תקוע עשר שנים, וזה לא אומר שזה יכול להיות תקוע עוד עשר שנים. זה אומר שהעסק הגיע לכאן, ואם אנחנו לא רוצים שהוא יעבור מכאן לכאן, אז זה הזמן לפעול, ולפעול מייד.

העלאתי שתי הצעות. האחת – אנחנו נשלים את הבדיקה מול משרד הפנים. במקביל, נבדוק אפשרות של הוצאת צו, אמרתי את זה בפתח הדברים. אולי חלק מהנוכחים לא מכירים, אבל המדינה משקיעה הרבה מאוד כספים בהשבת קולחין לחקלאות. יש פתרון קצה לשפכים מניר-אליהו. המדינה שמה שם עשרות מיליוני שקלים לחקלאים שממתינים למים.

מה זה עוזר לנו?

הבנתי, הבנתי.

אני מבקש להשאיר את האפשרות - - -

אנחנו רוצים לסכם. האם אדוני רוצה להוסיף?

ברשותך, הצוות המקצועי שלנו - - -

לא, התמונה מאוד ברורה. נציג המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

נוצרה פה מין הרגשה שזה נגד רשויות מסוימות. אצלנו במחוז יש הרבה רשויות במתקני טיהור שעדיין לא השלימו את השדרוג שלהן - יהודיות, ערביות. אנחנו לא מפרידים בעניין הזה. ככל שהם לא מבצעים את שדרוג המט"ש הרלוונטי אז אגן השפכים שבתחומם מוקפא מבחינת אוכלוסייה.


לגופו של עניין, חברי מועצת כפר-ברא וג'לג'וליה פנו אלינו והציגו את התוכנית של האופציה של חיבור כפר-סבא-הוד-השרון ושפד"ן. אנחנו לא שללנו את הגישה הזאת. אנחנו בכל זאת נותנים איזושהי אופציה. כמובן שהאופציה של שדרוג דרום שרון מזרחי היא האופציה הנכונה מבחינה הראייה הכוללת. עם זאת, - - -

תודה רבה, אדוני. אנחנו פשוט חייבים לסיים. חבר הכנסת אגבאריה, בבקשה.

אני חושב שאנחנו קצת נתקענו עם עניין הפתרונות של המט"שים והפתרונות שאנחנו באמת לא יכולים להגיע אליהם. דיברנו על מיליונים, ואנחנו אפילו לא ראינו אופציה אחת איך אפשר לפתור את זה. שכחנו מהבעיה העיקרית של הקצאת המגרשים והמצוקה הקשה בתחום הדיור. הבחורים הצעירים האלה מחכים. יכול להיות שהם משכירים חדרים קטנים או שהם נמצאים באיזשהו פתרון זמני אצל המשפחות שלהם. גם כך הם משתמשים במים האלה, וגם כן בדברים האלה. זאת אומרת, התוספת לא יכולה להיות גדולה. אבל, בינתיים הם תקועים, והם לא יכולים לבנות את ביתם. הילדים צריכים להיוולד, הילדים צריכים לגדול, והילדים צריכים ללכת לבית-ספר. הם לא יכולים לחכות עד שהמוסדות יפתרו את בעיית המט"ש פה, והמט"ש שם. יש צרכים יותר חיוניים וזה הריבוי הטבעי. זה רק אומר שאנחנו באמת צריכים להמליץ בהחלטות שלנו שיימצא באמת איזשהו פתרון למצוקה הזאת. זו המצוקה שהיא הכי בוערת. פתרון למט"ש ייקח עוד קצת זמן. יש אנשים שרוצים לשקול את הדברים אולי יותר בחיוב. אבל, אנחנו צריכים לפתור את המצוקה העיקרית. תודה.

תודה רבה.

האם אפשר להוסיף משפט?

לא. אנחנו מסכמים את הדיון הזה.

דב, האם אתה יודע שמחיר הקרקע בג'לג'וליה הוא כמעט הכי יקר בארץ?

לפי שהם מתארים זה עוד מעט יהיה יותר גבוה ממחיר הזהב אפילו.

יש לי קרובי משפחה בג'לג'וליה, ואני יודע. המחירים ממש ממריאים.

מיליון שקל לחצי דונם.

רבותי, אנחנו מסכמים את הדיון כך. מצוקת הדיור שאנחנו שמענו עליה גם בג'לג'וליה וגם בכפר-ברא הגיעה לממדים בלתי נסבלים. העובדה שתוכניות נמצאות כל-כך הרבה שנים בקנה ולא יכולות להיות מאושרות בגלל היעדר פתרון קצה לשאלת הביוב היא עובדה בלתי נסבלת. אי-אפשר להמשיך עם זה, אי-אפשר להמתין – לא עוד עשר שנים, ואפילו לא עוד שנה. אנחנו חייבים להתחיל לפתור את הבעיה הזאת עכשיו. התוצאה של המציאות שבה אנחנו נמצאים היא שבעצם הרשויות מובילות את האזרחים לבנות בצורה בלתי מורשית, בצורה בלתי חוקית. זה לא דבר טוב, זה לא דבר מועיל. זה לא דבר מועיל לתושבים, זה לא דבר מועיל לרשויות, זה לא דבר מועיל לאף אחד. אבל, זה הכיוון שבו המצב הקיים מוליך את האנשים.


אנחנו שמענו על המהלכים שמתבצעים בשני כיוונים - כיוון של שדרוג המט"ש בניר-אליהו. אנחנו קוראים לרשות המים להתחיל באופן מיידי מהלך של הוצאת צו לתיקון מעוות שעל-פיו אפשר יהיה באופן מיידי לחייב רשויות שאינן מוכנות להשתתף כספית במימון הזה באופן מיידי, ושהמהלך הזה יתחיל מייד. באופן מיוחד אנחנו מדברים פה על אלפי-מנשה ועל יישובי נחל קנה.


אנחנו שמענו שמשרד הפנים ומשרדי הממשלה האחרים מוכנים להתגייס כדי לתת פתרון לחלקה של טייבה בעניין הזה, ואנחנו חושבים שזה נדרש וחיוני, כי אחרת תמיד המהלך הזה ייפול על החוליה החלשה ביותר. במקביל, אנחנו מבקשים לבחון אפשרות של חיבור זמני לכפר-סבא מכיוון שאנחנו כבר איבדנו קצת את האמון ביכולת של המערכת להתנהל פה בצורה יעילה. חיבור זמני כזה לכפר-סבא ייפסק כאשר המט"ש ישודרג, והצו לתיקון מעוות יופעל וכדו'.


הנקודה הבאה היא נקודה מאוד מאוד חשובה, ופה אני פונה דווקא לגורמים שאינם עוסקים בתחום המים. במצב הקיים אנחנו חושבים שאי-אפשר עוד להמשיך להתקדם באופן טורי, דבר שבא האחד בעקבות השני. אי-אפשר שכל נושא תוכניות הבנייה ייתקע עד שכל הדברים יזוזו. אנחנו מקדמים את שני הפתרונות: פתרון אסטרטגי באמצעות צו תיקון מעוות - ניר-אליהו, שדרוג המט"ש של דרום השרון. פתרון זמני בכפר-סבא. זאת אומרת, יש לנו גם פתרון זמני וגם פתרון ארוך טווח שנמצאים בקנה. במקביל, לדעתנו, צריך לאשר את התוכניות. הרי התוכניות האלה לא ייבנו תוך יום. אפילו ג'לג'וליה שהם ידועים בכישרון הבנייה שלהם ובמלאכת העשייה שלהם, לא יצליחו לבנות את זה תוך יום. הפתרונות נמצאים, הם הולכים להתקדם. סיכמנו את האפיקים של ההתקדמות שלהם. במקביל, צריך לאשר את התוכניות כדי שאנשים יוכלו לראות את האופק הריאלי של בנייה בהיתר, ברישיון, במסגרת מסודרת ותקינה.


אני מבקש מאדוני ממינהלת רשות הביוב לעדכן אותנו בוועדה בתוך שבועיים איך אתם מתכוונים לממש את ההחלטות שלנו בנושא המהלך הזמני והמהלך הקבוע. אני מבקש לקבל עדכון מהגורמים התכנוניים, תוך נניח חודשיים מהיום, על מצב מהלך אישור התוכניות נוכח ההחלטות שקיבלנו.


ההחלטות האלה הן החלטות של דיון מהיר. הן תועלנה לעיונה של מליאת הכנסת עוד השבוע.


אני מאוד מודה לכולכם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.