הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

PAGE
20
ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

3 בינואר 2011

הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 11
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

יום שני, כ"ז בטבת תשע"א (3 בינואר 2011), שעה 13:00

שילוב עובדים ערבים במשרד הרווחה ובמוסד לביטוח לאומי

חברי הוועדה: אחמד טיבי – היו"ר

סעיד נפאע

שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג

אסתר דומיניסיני – מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי

משה שיאון – סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

תמי סליימן – מנהלת משאבי אנוש, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עופר איקו- מרכז, לשכת סמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עוזי ברנע – מנהל אגף משאבי אנוש, המוסד לביטוח לאומי

באדר אלקאסם – נציבות שירות המדינה

עו"ד מרים כבהא – נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במחוז הצפון

עו"ד נדאל עותמאן – מרכז מוסאווה

עו"ד שרון אברהם וייס- נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, מחוז תל אביב

עו"ד אלה אלון – הקליניקה לזכויות עובדים, אוניברסיטת תל אביב

סלימה מוסטפא סולימאן – הרשות הלאומית לפיתוח כלכלי במגזר הערבי

אימן אל קאסאם סליאמן – אחראית על טפסים בערבית, מוסד הביטוח הלאומי

סמאח סלאימה- אגבאריה – נע"מ, נשים ערביות במרכז

רוני שוקן – מנהל קשרי ממשל, קרן אברהם

אמנון בארי – מנהל שותף, יוזמות, קרן אברהם

עסאם אבו נסאר – לשכת עורכי הדין

דועא זבאקה - נע"מ, נשים ערביות במרכז

היא אבו קשק - נע"מ, נשים ערביות במרכז

מרים זרקא – עוזרת פרלמנטרית של ח"כ סעיד נפאע

אחמד חטיב – מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ד"ר דן גרא – יועץ הוועדה

אפרת מורלי

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

שילוב עובדים ערבים במשרד הרווחה ובמוסד לביטוח לאומי

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי. הדיון מתמקד היום במשרד הרווחה, במוסד לביטוח לאומי בנוכחות השר בוז'י יצחק הרצוג ומנכ"לית המשרד לביטוח לאומי. גם סמנכ"ל משרד הרווחה מר משה שיאון נמצא כאן לצד אורחים רבים נוספים. אני מודה לכולם על שנענו להזמנה.


אזרחי ישראל הערבים אינם רק מיעוט במדינה אלא הקבוצה הענייה ביותר מבין אזרחי המדינה. עוני זה נובע לא רק מטעמים סוציו אקונומיים אלא גם כתוצאה מהדרה חברתית של הרוב כלפי המיעוט אשר באה לידי ביטוי גם בהתייחסות של השלטון המרכזי. בעיית העוני והמצוקה החברתית של אזרחי ישראל הערבים אינו רק בעייתו של המיעוט הערבי. נהפוך הוא. ממדיו מתעצמים ביחד עם משקלו של המיעוט במדינה והופכים לבעיה. זו בעיית החברה הישראלית בכלל. כבר היום שיעורי העוני הכלל ארציים הגבוהים הם תוצאה של שיעורי עוני גבוהים באמות מידה מערביות בקרב המיעוט הערבי לגבי (א) ילדים מתחת לקו העוני (ב) משפחות עניות (ג) פער סוציו אקונומי בלתי נסבל בין מיעוט ערבי ורוב יהודי.


ניתן להניח בסבירות גבוהה כי המשך המגמות הללו עלול להעצים אותן במידה שהן תשלכנה באופן שלילי על יציבות החברה והמדינה כולה. במשרד הרווחה ובמוסד לביטוח לאומי מועסקים 6700 עובדים המהווים כ-10% מכלל עובדי המדינה לעניין ועדת החקירה. לכן, לדיון בוועדה בנושא קליטת עובדים ערבים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ובמוסד לביטוח לאומי חשיבות משולשת. במישור החוקי חובת הייצוג ההולם במשרדים האלה, במישור הכלכלי, הגברת היצע מקומות תעסוקה לאוכלוסייה הערבית במקצועם בכלל ולנשים בפרט. במישור החברתי מקצועי העסקת כוח אדם מקצועי המיומן לתת מענים להקלת המצוקות הכלכליות והחברתיות בקרב המיעוט הערבי מתוך היכרות בלתי אמצעית עם ייחודו של המיעוט.


זאת בד בבד עם שותפות בקבלת החלטות בתחום הגופים המצוינים למעלה. לכן גם אם החלטת הממשלה נוקבת ביעד של 10% עובדים ערבים בשנת 2000 עד שנת 2012 היא נוגעת רק לתחום הייצוג ההולם. שאר התחומים במיוחד בשיעור הילדים הערבים החיים מתחת לקו העוני והמשפחות העניות הערביות, 66% ו-53.5% מחייבת התמודדות עם בעיות המיעוט הערבי והיקפן היחסי, שיעור אנשי מקצוע, מקבלי החלטות ערבים הגבוה בהרבה מזה הקיים כיום.


במשרד הרווחה ישנם 2960 עובדים. בשנת 2010 היו 10% מעובדי המשרד עובדים ערבים. משרד הרווחה עמד כבר בשנת 2010 בייעדי תוכנית העבודה אשר הגיש לנציבות שירות המדינה לגבי שנת 2012. משרד הרווחה ביצע קפיצת מדרגה מבחינת שינוי מרשים בשנת 2010 כאשר קלט 100 עובדים ערבים, תוספת של 50% למצבת כוח האדם בשנת 2009. אני לא מאמין שאני אומר את זה.

זה עוד לפני הרשויות המקומיות. לפני ההשמה ביחידות הרווחה ברשויות המקומיות שגם שם עשינו עבודה דרמטית. אני הופעתי לפני הוועדה בדיון הקודם לפני איזה שנה וחצי.

עיקר התוספת 75% הם עובדים בעלי תארים אקדמיים והם גם מועסקים במחוזות. במטה המשרד לא חל שינוי ועדיין עובדים בו רק 2 ערבים מתוך למעלה מ-300 עובדים. מתוך 38 העובדים בשלושת דרגי התפקידים הבכירים אין ולו ערבי אחד. לטענת המשרד, כרגיל, אותה טענה, לא היו מועמדים ערבים.

עוד נדבר על זה.

ותק העובדים הלא ערבים בין אם אקדמאים ובין שאינם כאלה במשרד הרווחה גבוה ב-50% מזה של העובדים הערבים. תוכנית העבודה לקליטת עובדים ערבים התבססה על צרכי המשרד לאיוש משרות ביחס לנדרש כדי לטפל באוכלוסייה הערבית הנזקקת לשירותי הרווחה. כפועל יוצא ממנה אין עובדים לא ערבים במשרד הממלאים תפקיד המחייב היכרות ראשונית ותרבותית ערבית.


במוסד לביטוח לאומי ישנם 3720 עובדים. מהם 200 עובדים ערבים. 5.5% מתוכם, 10 במטה והשאר במחוזות. המוסד לביטוח לאומי רואה בשיעור עובדים זה שיעור גבוה יחסית למשרדי ממשלה אחרים. לא חל שינוי בין שנת 2009 ל-2010. 3 עובדים ערבים בלבד. למוסד לביטוח לאומי 22 סניפים ראשיים ועוד סניפי משנה. לא נמסרה רשימת סניפים, סניפי משנה בישובים ערבים אך מצאנו סניף ראשי אחד ושבעה סניפי משנה. נמסר לנו כי מכהנים 37 מנהלי סניפים, 4 מהם הם ערבים. לא נמסרו נתונים לגבי עובדים בתפקידים בכירים ושיעור הערבים בתוכם. במועצת הביטוח הלאומי 56 חברים, מתוכם ערבי אחד. למועצה יש 15 ועדות ללא יושב ראש ערבי. במנהלת המוסד 7 ערבים ללא עובד ערבי אחד. המוסד לביטוח לאומי מגייס עובדים לצרכיו ונבחרים הטובים מבין המועמדים, ביניהם ערבים מעטים.

במישור העקרוני של יישום החלטות הממשלה 2579 יש לראות בחיוב את התנהלות משרד הרווחה בשנה האחרונה בפרט. צעד זה מלמד כנראה על יכולת ביצוע כאשר קיימת מדיניות מכוונת. ברם שתי נקודות מזדקרות לעין בבדיקת המצב במשרד הרווחה אדוני. אין ולו ערבי אחד בדרגים הבכירים במשרד בשעה שמצוקת המיעוט הערבי מהווה אחד ממוקדי הפעילות החשובים של משרד הרווחה. מיעוט יחסי של עובדים ערבים ביחס להיקף הפעילות הנדרש מסמן כי לא רק בנושאים עקרוניים אלא גם בנושאי שטח אין שותפות של אנשי מקצוע ערבים בהתמודדות בבעיות שיש בישובים ערבים, אין די עובדים ערבים לטיפול בהיקף הבעיות באוכלוסייה זו. לשון אחר, נראה שבמקרים רבים הטיפול באוכלוסייה הערבית בעיקר בתחום הפיקוח איננו בהשתתפות ערבים. יש לראות באי שיתוף ערבים בדרגים הבכירים אות לא מעודד למיעוט הערבי בכל הקשור לבחירת מקצועות הרווחה כאפיק לקריירה מקצועית.


מוצע לבחון את ההמלצה כי משרד הרווחה יאייש בשנת 2011 לפחות שתי משרות בכירות בתחומים רלוונטיים למיעוט הערבי בעובדים ערבים. אי הכללת ערבים במועצת המוסד לביטוח לאומי במנהלתו וגם במטהו מסמנות יותר מניצול של הדרת ערבים, במיוחד אם ניקח בחשבון את היקף האוכלוסייה ומכלול בעיותיו. לכן מוצע, ואני אשמח אם הוועדה תקשיב לדבריה של המנכ"לית גברת אסתר דומיניסיני כי המוסד לביטוח לאומי יגיש תוך חודשיים תוכנית עבודה להעלאת שיעור העובדים הערבים לכדי 6% בשנת 2011, ותוכנית העבודה לשנים 2012 -2014 לפי שיעור העובדים הערבים לפיה יגיע ל-9%. תוכנית עבודה גם תכלול הכללה, לפחות 3 עובדים ערבים בין 40 בעלי התפקידים הבכירים במוסד בשנת 2011 ועוד 2 עובדים ערבים מדי שנה בשנים 2012-2014, וכי שר הרווחה ידאג לכך, אני לא יודע אם הוא יישאר שר עד אז, שתחת כל חבר העוזב את מועצת המוסד ימונה חבר ערבי עד לשיעור של 10 חברים. אלה הדברים והנתונים שעמדו בפני הוועדה. הבמה היא שלך אדוני השר.

קודם כל תודה רבה לכם. אני רואה חשיבות רבה מאוד לועדת החקירה הפרלמנטרית הזו והיא תואמת לחלוטין את השקפת עולמי. אני רוצה להתייחס לנושאים שהוצגו כאן ולאחר מכן לאפשר למנכ"לית המוסד לביטוח לאומי ולסמנכ"ל משאבי אנוש של משרד הרווחה, המנכ"ל בפועל לשעבר משה שיאון להתייחס לסוגיות שהועלו. אז קודם כל באשר למשרד הרווחה. אכן עשינו קפיצת מדרגה משמעותית מאוד כפי שהתחייבתי וקפיצת המדרגה הזאת היא חלק ממדיניות כוללת של המשרד למאמץ דרמטי לסגירת פערים למול המגזר הערבי.

בשל כך ובנוסף כך חשוב לציין שאנחנו השלמנו את סגירת הנוסחה, נוסחת כוח האדם ללשכות הרווחה במגזר הערבי בצורה מאוד משמעותית כך שאין היום על פי הנוסחה שום חסר. הדיון לא יתמקד ולא צריך להתמקד בכלל בטיפול בילדים ונוער בסיכון במגזר הערבי ובנושאים אחרים כי זו לא מטרת הוועדה. בשביל זה יש ועדות אחרות. אני רק אומר שהמדיניות הזאת היא לא רק בכוח אדם, היא גם בתקציבים בכל התחומים. יש לנו העדפה מתקנת החל מהתוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון כאשר כאן מדובר במיליארד שקלים חדשים שפרושים ללא matching שאנחנו מגיעים ל-332% עד 33% רק למגזר הערבי. זה עובר בתוכניות אחרות לכל אורך החזית. מכרזים, מסגרות, העדפה מתקנת ויכולת המרה של מכסות ועוד דברים רבים נוספים כי זה תואם גם את מה שדיבר עליו היושב ראש, היה לנו צורך לעידוד התעסוקה וסגירת הפערים.


עכשיו, הנושא השני הוא וחשוב לציין אותו, יש פה איזו טעות בהבנה בתפקוד מערכת הרווחה. המילה בכירים היא מטעה. מדוע? אני יכול להבחין ולדבר על המטה ועל זה אני עוד אדבר, אבל בכירים זה לא נכון. יש לנו, אם תסתכלו תוספת. הכפלנו את מספר העובדים במחוזות. מה זה המחוזות? זה פיקוח. לכן לבוא ולטעון שאין ברמת הפיקוח עובדים ערבים זה פשוט לא נכון. הפיקוח הוא בעל כוח אדיר והכפלנו את מספר העובדים הערבים. אם תסתכלו, 67 עובדים ערבים במחוזות משנת 2009. יש לכם 146 עובדים כאלה בשנת 2010. כך שזה לא הולך רק לעובדים בדרג הכי נמוך.


לגבי המטה. החלום שלי ואני אמרתי את זה תמיד, לראות ברמת המטה יותר עובדים ערבים. אבל בואו נודה על האמת הרבה מאוד ערבים לא רוצים להתמודד. הצענו, פנינו, הצענו בכל מיני רמות, בכל מיני אגפים. לא רוצים, לא רוצים משתי סיבות. (א) כי הטובים ביותר נחטפים אחר כך לשוק הפרטי. הם פשוט עוזבים אותנו. הם מגיעים לרמה בכירה ואחר כך הם נחטפים למסגרות שמתחרות אצלנו במכרזים או לחברות. (ב) הם לא רוצים לעבור לירושלים.

הם לא רוצים לעבור מהגליל לירושלים ובאזור ירושלים אין לנו מספיק. זאת האמת. הם לא יעקרו את מקום מגוריהם ויעברו למבשרת ירושלים או למזרח ירושלים. זה סיפור. צריך לחשוב עליו. והממשלה אתמול אישרה תוכנית מקיפה שנקראת "עתודה בשירות הציבורי" שהיא מהפכנית מאוד והיא המשך לעתידים אבל היא עתודה. שמה יהיו מכסות לאקדמאים מבריקים במגזר הערבי שיוכלו להשתלב בשירות המדינה מהתחלה ולמעלה. אני מציע שהוועדה תזמין את אודי פראוור שהוא היום ממלא מקום הנציב ותשמע איך התוכנית הזאת הולכת להיות מיושמת לגבי המגזר הערבי.


עכשיו לגבי המוסד לביטוח לאומי. קודם כל המנכ"לית תדבר על כך. אין כמעט פגישה שאנחנו לא מדברים על הנושא הזה. היא תציג באמת את התוכניות, כאשר צריך לזכור שמה שאנחנו עברנו במוסד לביטוח לאומי שונה ממשרד הרווחה. במשרד הרווחה הצלחנו להביא מיליארד שקלים חדשים בבסיס התקציב לשלוש השנים הבאות. במוסד לביטוח לאומי הוספנו מיליארדי שקלים לקצבאות אבל התנאי של משרד האוצר היה קיצוץ בכוח אדם. ולכן גם אם אסתר דומיניסיני רוצה להוסיף כוח אדם מהמגזר הערבי היא קודם כל מחויבת לקיצוץ בתקנים. ואנחנו מיד נדבר על זה. יש לה את הכלי של העדפה מתקנת והיא תציג את זה.


שנית, אני שמח לומר, ואתה אדוני היושב ראש יודע את זה שהשנה נבחר מנהל סניף המוסד לביטוח לאומי בנצרת ערבי מוסלמי. ואתה יודע כמוני מה אני חושב על התככים והמאבקים הפנימיים וכל הסיפורים בחברה הישראלית, ונשאיר את זה כך. אני מאוד שמח שנבחר אדם על בסיס כישורים נטו ללא שום השפעה זרה, וזה מבחינתי עדות חיונית להראות שכל אדם יכול להגיע לעמדה בכירה במוסד. הנתונים שהצגת, לגבי המועצה והוועדות, יש אלמנט חסר. קודם כל המועצה הזאת מונתה על ידי אהוד אולמרט, לא על ידי. ואני עכשיו בונה מועצה חדשה.

אנחנו פנינו לכל הגופים. חלק מהגופים הם גופים שאוטומטית שולחים נציגים, למשל המעסיקים, למשל ההסתדרות. ואני אשמח אם אדוני יפנה לכל הגופים הללו ויציע להם למנות כמו שגם אני הצעתי, נציגים בני מיעוטים מתוך המינויים שלהם בגופים הללו. כלומר שני שליש זה בכלל לא גופים שקשורים אליי, אפילו יותר מזה. השאר זה גם בעלי תפקידים במשרדי ממשלה שונים. לגבי המינויים שאני אמור להביא אני מתחייב לכך שיהיו בני מיעוטים במקצועות שאני יכול למלא, כלומר אזרחים לא יהודים במועצה.


לגבי הוועדות. גם כאן יש איזושהי תובנה לא נכונה. בעקבות החלטה שאני הבאתי, אני ירשתי כמו שהן. אני הצעתי לועדת המינויים של המוסד הביטוח לאומי להגדיל את כמות חברי הוועדות כדי לאפשר ללא יהודים להיות בוועדות וגם לקבוצות אחרות. ואדוני לראשונה בעקבות זאת מונו חברים מהמגזר הבדואי בנגב, מהמגזר הערבי בגליל, במשולש, מכל בני העדות, וכל הקבוצות בחברה הישראלית שלא היו מיוצגות עד אז. לא היה בדואי אחד מהנגב שהיה מיוצג בוועדות. היום יש כמה אחדים. אותו דבר קורה בועדות אחרות. וגם נשים ערביות שמונו לוועדות של המוסד לביטוח לאומי שלעיתים הן הרבה יותר חשובות מהמועצה מכיוון שאלה הן ועדות עם סמכות וכלים על פי דין ועל פי תקנון המועצה לביטוח לאומי. כך שהנתון הזה לא הוצג, לא הצגתם אותו. ואם תבדקו אותו תמצאו שיש אחוז ייצוג מאוד מרשים שהוכנס בעקבות ההחלטות שלי לועדות הללו.


עכשיו הדבר האחרון הוא שאנחנו לא מפסיקים. אנחנו מתכוונים להוסיף השנה ללשכות הרווחה 150 תקנים נוספים. בעקבות תקציב המדינה לשנים 2011-2011 יש 150 תקנים נוספים ועוד היד נטויה והתקנים האלה בהכרח ילכו גם למגזר הלא יהודי. שנית אנחנו במשא ומתן וברפורמה כללית בנושא עבודה סוציאלית שאמורה לשדרג עוד את כוח האדם בשטח. אני גם מקווה שאם נגיע בקרוב להסכם קיבוצי, דהיינו הסכם שכר בתנאים חדשים בעולם העבודה הסוציאלית הרבה מהעובדים הסוציאליים שהם מהמגזר הערבי ייהנו מתוספות שכר בתנאים משופרים הרבה יותר ממה שהיה בהסכם הכללי הקיבוצי.


אז אנחנו נעשה מאמץ לשלב ברמת המטה וברמת הנהלת המשרד ככל שרק נוכל אזרחים לא יהודים במשרד הרווחה. אני חושב שזאת אמירה חשוב מאוד. אני רק מקווה מאוד שאנשים יגישו את מועמדתם במכרזים.

אדוני השר, לפני שאני מאפשר למנכ"לית לדבר, אני מקווה שהבנתי נכון את דבריך. האם הייצוג של ערבים מעבר ל-10% מבחינתך הוא נושא שקשור לוועדות. לא קשור לוועדות?

לא. ממש לא. להיפך. אני גאה שאני אולי המשרד היחידי או בין היחידים שב-2010 כבר השלים את המכסה שיועדה לשנת 2012.

ולכן חלקנו לך שבחים.

אין לנו שום כוונה לעצור. שום כוונה לעצור.

כי אנחנו חושבים ש-10% זה לא ייצוג הולם.

בסדר. אבל אנחנו הרי נעים בעולם בירוקראטי שבו אתה גם רוצה להעדיף את הטובים ולא רק מאיפה שהם באו. יש לך איזון אינטרסים. אתה דנת בזה לא פעם. בסוף מול המתמודדים אתה צריך לתת גם את ההזדמנות לאלה שטובים ותוך כדי כך שאתה גם מאפשר העדפה מתקנת לקידום מיעוטים, וזה תהליך שקורה ומתרחש. עובדה שבמשרד הרווחה שבה ההנהלה הייתה מוכנה ללכת למהלך הנועז הזה, זה בוצע. אני מאוד גאה ומודה מאוד למשה שיאון על כך שהוא התחיל את התהליך הזה בכל אגפי המשרד.

תודה רבה. חבר הכנסת סעיד נפאע.

אני רוצה להתייחס לנקודה ספציפית. בכל הישיבות אנחנו נתקלים בסיבה אובייקטיבית של החסמים למעשה שנמצאים ביסוד המכרזים. אלה בדרך כלל הם אבן נגף כדי לקדם אנשים מהמגזר הערבי. השאלה איך אפשר, אנחנו אמרנו את זה בכמה הזדמנויות, השאלה היא איך אפשר לעלות על המכשלה הזו שנדמה לי לא כל כך קשורה לכבודו שר הרווחה.

כן, אבל זו שאלה מאוד מעניינת. אני לא שולל אפשרות שיהיה איזה תהליך שאומר שבכל הנהלת משרד יהיה תקן נוסף, זה יכול להיות סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים, אני לא יודע מה, ראש אגף לתפקידים מיוחדים כללי כזה שיאפשרו לבן מיעוטים להיכנס לשם. אז זה היה מביא כבר את השינוי לבד. יכול להיות. אני לא חושב שמישהו אי פעם התמודד עם זה ואני אשמח אם נציבות שירות המדינה תבוא עם איזה פתרון מקורי. אני חייב גם להזכיר שבלשכת השר יש שניים עד שלושה לא יהודים, נציגי המגזר הערבי, משרות אמון שלי וחשוב לציין את זה כי הם כן יושבים בדיונים הבכירים בהנהלת המשרד.

תודה רבה. גברתי המנכ"לית גברת אסתר דומיניסיני בבקשה.

אז קודם כל צהריים טובים. אני שמחה שמתאפשר לנו להציג כמה דברים: ראשית לכול, מבחינת המסד העובדתי. אכן על פי הנתונים שבידיך שההשוואה בשנת 2010 ביחס לשנת 2009 מבחינת הגידול של כמות העובדים בני המיעוטים הוא 3 עובדים, אבל יש פה כן שינוי בגדול והשר אכן אני מעידה שאין ישיבה שהוא לא מעיר את זה לפני. מבחינת שיעור הקליטות של עובדים מהמגזר הערבי הרי שבאם בשנת 2009 נקלטו רק 7 עובדים מהמגזר הערבי, בשנת 2010 אנחנו הכפלנו את זה ל-15 עובדים שזה היווה כבר 10% מכלל הקליטות.

בגלל הנושא של יציאה וכניסה אנחנו רואים שלמרות שאין סך הכול גידול אבל מבחינת תחלופה אנחנו הגדלנו את כמות הגיוסים שלנו לנושא של המגזר הערבי. אבל אני רוצה להגיד משהו אחר הרבה יותר חשוב. אחד, אנחנו כן מיוצגים בצורה מכובדת ביותר בבחירות. כי בשנת 2009 מונה מנהל סניף אחד מהמגזר הערבי בנהרייה, וגם בשנת 2010 מונה מנהל סניף נצרת, ובשנת 2010 מונתה מנהלת לשכה משפטית שלנו בחיפה לחוזה בכירים שגם היא מהמגזר הערבי. זאת אומרת יש לנו 3 נציגים מהמגזר הערבי בהנהלה הבכירה של חוזה בכירים במוסד לביטוח לאומי.

יש הבדל בין דרג בכיר לחוזה בכיר?

לא, לא. אצלי זה אותו דבר.

אין לנו למשל מנהלי מחוזות. זה מהמנהלה ישר לעובדי מחוזות.

אני אסביר. לנו יש 22 מנהלי סניפים שהם כולם בחוזה בכירים. מתוך 22 האלה שניים התמנו בזמנו של השר ובזמני מהמגזר הערבי. יש לנו 5 לשכות משפטיות: חיפה, ירושלים, תל אביב ובאר שבע, ורק בשלוש מהן יש חוזה בכירים. באחד מהחוזים הבכירים האלה התמנתה ממש לפני חודשיים מנהלת הלשכה המשפטית בחיפה שהיא בחוזה בכירים. זה המעמד. אין לי מעמד אחר. חוזה בכירים זה הבכירים. אז בנושא הזה אני כן גאה לומר שדווקא בתפקידים הבכירים במוסד לביטוח לאומי יש ייצוג ואנחנו ממשיכים בניסיונות לקדם עובדים שלנו לתפקידים בכירים או לקלוט עובדים בכירים ולא רק לתפקידי השטח הנמוכים יותר.

נכון ששיעור העובדים הערבים כרגע הוא קרוב ל-6% כי אנחנו כרגע כבר יש לנו עוד 4 בקליטה, כבר ממש שאנחנו נקלוט אותם. אנחנו בהחלט מחויבים לתוכנית עבודה בהתאם למתווה שאתה ציינת קודם של להגביר את כמות הפרישות. אני רוצה להדגיש שלמרות שבמדינה ואנחנו לא שירות המדינה, נותנים תקנים, המוסד לביטוח לאומי איננו מקבל כי הטענה של נציבות שירות המדינה, אנחנו עושים את זה למרות שאנחנו לא מקבלים את תוספת התקינה שמקבלים משרדי ממשלה אחרים, והניסיון דווקא של נציג הנציבות לגרום לכך בינתיים לא עלה יפה, אז אני אומרת שוב, אם אפשר לסייע לנו אנחנו בהחלט נשמח כי כמות הקליטות היא לא כל כך גדולה כי אתה יודע שרק יוצאים היום ומקטינים תקנים, ואילו היינו יכולים לקבל תקנים, אנחנו בהחלט מחויבים במאה אחוז לקלוט את התוספות האלה בנושאים האלה.


אנחנו הפצנו עכשיו גם נוהל, גם לגבי העניין של מניעת אפליה של גזע, מין, דת וכיוצא בזה, ובאמת אפליה לטובת המגזר. אנחנו למשל בסניף כמו נצרת שיש לנו שמה 90% מהמגזר הערבי, אנחנו שומרים על העיקרון הזה שנותני השירותים למגזר הערבי יהיו אנשים דוברי השפה הערבית. ואנחנו עושים מאמצים גדולים בכל הערים המעורבות, לא רק מעורבות בשיעור קטן אלא באמת מרבי, בכל הסניפים, עשינו עכשיו באמת ניסיון לקלוט בנצרת עובדים, כולם ערביים. לצערי הרב עוד לא מצאנו בבחינות. חלקם לא עברו את הבחינות, ונצטרך לעשות מקצה שיפורים. כי ייחדנו את זה, רצינו לקלוט רק עובדים ערבים. ואנחנו נמשיך לנסות בעניין הזה ויכול להיות שנצטרך לבוא בדברים עם הגופים הממיינים לעשות איזשהו פקטור בגלל איזה שהן מגבלות שיכול להיות שהן גורמות לכך שחלק מאוד גדול מהם נכשל במבחנים בנושאים האלה.


אז לסיכום, (א) מבחינת הייצוג אנחנו נמשיך בתוכנית, ומצבנו אגב, אתה כתבת יחסית, מצבנו בוא נגיד לא רע ביחס למשרדים אחרים. אנחנו נמשיך בתהליך. (ב) מבחינת הייצוג במשרות הבכירות ואני חושבת שאנחנו במצב מצוין ואנחנו נמשיך לפעול בנחישות. זאת מגמה ברורה חד משמעית בעניין הזה. (ג) באמת בהנחייתו של השר והמדיניות שלנו במוסד לביטוח לאומי בכל הערים הערביות אנחנו נגדיל את כמות הפקידים הערביים, בערים המעורבות וכמובן שבהן הם בעצם רוב האוכלוסייה כולה כמעט ערבית, אנחנו נותנים ייצוג.

אני חושבת שמישהו הטעה אותך כאשר אמר שאחוזי הבכירים הם רק בסניפים הראשיים. בסניפי המשנה אין שם דרגים בכירים ולכן כאשר אנחנו מסתכלים על המפה זה רק 22% אחוזי הבכירים והיועצת המשפטית בחיפה שאני ציינתי, ואנחנו בהחלט נעמוד בתוכנית. אני מוכרחה לציין שהעובדים הערבים הם עובדים מסורים, עובדים טובים, עובדים מקצועיים. אין לנו שום טענות כגון שהם לא מתאימים וכדומה, ולכן אנחנו לא קולטים אותם.


בהזדמנות הזאת אני גאה לומר עוד שני דברים שאולי לא שייכים לנושא של קליטה. יש לנו אתר אינטרנט שהוא בערבית, האתר הוא יפה. אני ממליצה לכם להסתכל בו. האתר של הביטוח הלאומי תורגם כולו לערבית. אני לא יודעת אם יש הרבה משרדים שיש להם אתר אינטרנט בערבית.

לא כל המשרדים.

שווה לראות את זה, אתר יפה שזוכה רק לשבחים. אפשר להוציא ממנו טפסים, אפשר לבצע פעולות וכיוצא בזה. אני רואה בזה שיפור השירות לאוכלוסייה הערבית כולה, לא רק לעניין של עובדי המדינה. דבר שני, כבר לפני למעלה משנה וחצי אנחנו תרגמנו את רוב הטפסים שהאוכלוסייה הערבית משתמשת בהם לשפה הערבית כדי להקל על האוכלוסייה בהגשת התביעות או בדיאלוג בינינו שהטפסים כולם יהיו מתורגמים בערבית וזה יקל על מתן וקבלת השירות למגזר הערבי. אנחנו בהחלט מקבלים את ההערה שאנחנו צריכים להתיישר למתווה שאמרת, וכמובן הכול ביחס לתקנים שאנחנו מקבלים אבל בהחלט ייעשה ניסיון בכיוון הזה.

אני רוצה להוסיף עוד שתי הערות. אחת, שאנחנו נעבוד מעבודת מטה מועצת המדינה על פרישתם של סניפים, סניפי משנה, במיוחד בשלבים במגזר הערבי כך שכאן ייתכן פוטנציאל נוסף של כוח אדם. הדבר השני זה כמובן השלמתם הפיזית של כמה סניפים של הביטוח הלאומי שחיכו הרבה זמן. זה סניף שפרעם, סניף רהט ובקרוב גם סניף כסייפה החדש.

חוץ מסניף אחד שמשום מה לא יוצא לפועל, טייבה.

יש לו בעיה עם סניף אחד שאת תצטרכי לפתור אישית. הוא יוותר על הכול אם הבעיה שם.

לא. היה סניפון בטייבה שנסגר בגלל סיבות ביטחוניות, אמרו לי, ולאחר מכן, לאחר שהתברר שאין סיבות ביטחוניות יותר, אמרו לי מסיבות תקציביות הוא לא נפתח. זה נסגר בשנה השנייה או השלישית לאינתיפאדה ולכן אמרו זאת.

זה היה בזמננו. הייתה גם עתירה לבג"ץ אבל אולי את רוצה לומר משהו על זה.

אחרי שאני אשלים את המשפט הזה. הוא חלק מהסיפור הנוסטלגי על סניף טייבה. אמרו שהוא נסגר מסיבות ביטחוניות והעבירו את הסניף הזה ואת תושבי טייבה לקניון בנתניה. באותה תקופה זה לא היה המקום הכי בטוח במדינת ישראל.

החלטנו שתתאבדו איתנו, מה קרה?

פיגועים בטייבה לא היו, בקניון נתניה היו כמה וכמה.

אז דווקא להערתך הביטוח הלאומי מעבר לעניין שהוועדה הזאת, הנושא שלו הוא עובדי השירות הציבורי, אנחנו בהחלט עושים מאמצים גדולים ואני אומרת לעשות פעילות מתקנת. יש לנו את זה על סדר היום וזה כבר אושר להרחיב אץ השכירויות. השר הזכיר שאנחנו פותחים סניף בשפרעם, סניף ברהט. אנחנו מתכוונים להקים סניף בכסייפה. הורדנו ניידת שמתפקדת כמו סניף לאזור הדרום כדי לתת שירות שם לכל המגזר הבדואי, לכפרים הבלתי מוכרים, הורדנו שירות. אנחנו גם נגדיל שם את היקף השטחים שאנחנו מטפלים בהם, נגדיל את איכות השירות, וכמובן את כמות הפקידים ואת שעות פתיחת הסניפים באותם מקומות. יש לנו תוכנית. כרגע לא הבאתי את התוכנית אבל יש תוכנית גדולה מאושרת של באמת שיפור התנאים הפיזיים, נגישות וכיוצא בזה, של הסניפים במגזר הערבי.

גברתי, קראתי כתבה שהייתה בעיתון הארץ באוגוסט 2010 על סניף הביטוח הלאומי בעיר המעורבת חיפה, שאין בו אף פקיד קבלה דובר ערבית, והמתרגם היחידי זה המאבטח. בבקשה, עורכת דין מיה כבהא.

אני עורכת דין מיה כבהא. אני נציבה בנציבות שוויון להזדמנויות בעבודה של מחוז חיפה והצפון. גברתי בנציבות התקבלו שלוש פניות מסניף הביטוח הלאומי בחיפה, בבאר שבע וברמלה. זו אותה טענה שאין פקידי קבלה דוברי השפה הערבית. הייתה כתבה ב"הארץ" על סניף הביטוח הלאומי בחיפה שמשרת 30 אלף תושבים ערבים שאין הם 11% מהאוכלוסייה שם ואין שם אף פקיד ערבי לשרתם, והם צריכים להיעזר בעובדה שהמאבטח יודע ערבית והוא משמש כמתרגם. בסניפים כאלה יש חשיבות להעסיק עובדים ערבים מפני סיבה כפולה. גם מבחינת נתינת ייצוג הולם לערבים וגם מבחינת קשר עם האוכלוסיות המוחלשות שזקוקות לשירותים של הביטוח הלאומי. יש ערבים שמבינים עברית אבל רוב הפונים באוכלוסיות האלה, פשוט רמת ההבנה שלהם בעברית היא מצומצמת ביותר. שלחנו מכתבים בתור נציבות שוויון במחוז הצפון.

בסניף חיפה של הביטוח הלאומי יש 12 פקידים דוברי ערבית. עכשיו אני מודה שגם אני קראתי את הכתבה בעיתון "הארץ" ונדהמתי שמבין השנים עשר אף אחד לא יורד. הופתעתי למה אין פקיד מבין השנים עשר שמורידים אותו במקום אכן העובדות שאת מציינת נכונות שבאמת יש שם שומר שהוא עושה את התרגום. לא צריך להיות ציניים. הם עובדים על התיקים. זה לא תקין. אין פה ויכוח. אני לא הולכת לספר סיפורים. זה לא משנה. עניינית העובדות נכונות.

בסדר. אבל עם כל הכבוד חיפה במקרה...

כשראיתי את הכתבה בעיתון הארץ מיד התקשרתי למנהלת. אמרתי, תגידי, מבין 12 האנשים אף אחד לא מורידים למטה, מה זה? שבקבלת קהל השומר שלנו הוא שעושה את מלאכת התרגום? אז נכון שרוב האוכלוסייה של העיר התחתית וכל זה מדברת היטב עברית. אמרתי, זה בכלל לא משנה, משום שגם הנראות חשובה, שהמוסד נותן שירות גם אם יפנו רק לפקידים היהודים. זה לא מעניין אותי. היות ואנחנו הוספנו עכשיו בגלל מערכת חדשה שאנחנו מפתחים צ'ט ליסט, שני תקנים לסניף חיפה, סיכמתי עם המנהלת והכרחתי אותה, אמרתי לה, אחד מהפקידים האלה את תגייסי שהוא עובד ערבי והוא יהיה בקבלת קהל. וזה מה שיהיה. ואתם תוכלו לבדוק אותי. מי שמדבר ערבית, לא מרוקאית ולא דברים אחרים.

אני ביקשתי שגם בבאר שבע, בבאר שבע זה סניף, שם אנחנו עוברים למתקן חדש ובבאר שבע יש הרבה דוברי ערבית. עכשיו אם יש טענה לגבי פקיד קבלה בבאר שבע, למרות שאני יודע שהיא ישות.

יש 17 דוברי ערבית בבאר שבע.

בדיוק. זה סניף שיש בו המון דוברי ערבית.

יש בעיה בכרמיאל.

בואו רגע אני אסכם. אם יש טענה ספציפית יש פה אישה ספציפית שבאמת השקפת עולמה בתחום הזה היא בדיוק כמו השקפת עולמי. היא הייתה גם לפני זה מנכ"לית שירות תעסוקה ובשירות התעסוקה המגזר הערבי נהנה ממנה מאוד. אז אני מציע, יש בעיה ספציפית, או דרך יושב ראש הוועדה, או דרך מזכירות הוועדה, תעבירו, זה יטופל. אנחנו מטפלים בכל תלונה בנושא. אסתר דומיניסיני יודעת. אני מעלה בפניה הרבה בעיות בנושאים הללו ופתרנו הרבה בעיות.

יועץ הוועדה ד"ר דן גרא בבקשה.

הועלתה כאן בעיה אחת. למעשה אנחנו עוסקים בה, שתי זרועות של אותו דבר, של אותה בעיה. הבעיה היא ידיעת השפה הערבית. אתם עוסקים בבני אדם.

ברור. לכן צריך ידיעת השפה הערבית.

זה לא רק ידיעת שפה. זה דבר אחד. הנקודה השנייה שאתה העלית אדוני השר היא בעיה של כוח אדם. להציב כוח אדם בדרגות בכירות. אנחנו נמצאים כאן בסחרחרת, אנחנו מסתובבים סביב הזנב. בואו ננסה רגע אחד לראות האם אפשר לפתור את זה. מצד אחד, הוותק הממוצע של עובד ערבי הוא בערך 40% או 50% פחות מאשר עובד יהודי. מצד שני כדי להגיע לתפקיד בכיר אתה צריך, על פי הנתונים שלך, באופן טבעי צריכים לצבור שנות ותק מסוימות. בצבא קוראים לזה פז"ם. לפעמים כן, לפעמים לא. הנה דוגמה.

זה לא רלוונטי.

לגמרי לא רלוונטי. אנחנו הקפצנו אנשים מעל ומעבר.

אבל בכל אופן חלק מהם צומחים בתוך המערכת באופן טבעי. ומצד שני אתה אומר, גם חסר לפעמים כוח אדם מקצועי ברמה גבוהה ואני יודע את הבעיות המקצועיות שלך. ישנם מקצועות שקשה לך מאוד להשיג. פסיכולוגים קליניים לילדים אין, וכולי. כשאתה לא מעלה אותם לדרגה בכירה אז באופן טבעי הם יפזלו החוצה. כלומר אתה לא מעודד את הפן המקצועי.

לא נכון. משה שיאון יגיד, תמי סליימן שפה מנהלת כוח האדם של המשרד שנים רבות. זה לא נכון. אנחנו פנינו לאנשים והצענו להם להשתדרג, וחלקם פשוט העדיפו בסוף לעומת השדרוג הזה ללכת לשוק הפרטי. אני לא יכול להתחרות בכל חברה או עמותה שהם מעדיפים.

בתחום העבודה הסוציאלית משרדי הממשלה בתפקידים הבכירים, השכר שלהם הוא בהחלט בר תחרות. זה מה שקורה. כלומר זה לא מקרה של היי טק או משהו כזה.

בסדר אבל אנחנו לא נדון פה במקרים ספציפיים. זה לא ראוי ולא נכון.

אני לא דן פה. לא רוצה.

אני גם לא מאשים אף אחד. אני העליתי סוגיות אובייקטיביות. צריך לחשוב איך לתמרץ. עשינו הרבה מאוד מהלכים, גם בשטח עם תמרוץ. אנחנו בעד לתמרץ. אני גם אגיד לך יותר. אני מיניתי ליושב ראש הרשות לשיקום האסיר, לא הזכרנו את זה, את עורך דין ד"ר מאלק עמרור, בחור יוצא מן הכלל שהוא עשה מהפכה גדולה גם בתחום הזה, בתחום שיקום האסיר. יש לו 3 תארים. יש לו תואר עורך דין, תואר רואה חשבון, ודוקטורט והכול נבחן כדת וכדין, והלוואי והיו לי כאלה בכל מקום עם 3 תארים ברמה הזאת.

אז אני אומר לך, בסוף זה הנראות, זה גם מי עומד בראש המערכת, איך אתה לוקח את האנשים הטובים ביותר. הוא אדם פנומנאלי מבחינת מה שהוא עושה בתחום של שיקום האסיר. אבל מה, הוא בא מהשוק הפרטי. הוא נשאר עדיין עורך דין ורואה חשבון פרטי. הוא לא בא להיות עובד אצלי. בעולם העבודה הסוציאלית המגזר הערבי מאוד בולט רק חלק מהאנשים, אם נהיה רגע כנים, מדובר ראשית בנשים, הן רוצות להישאר במקום מגוריהן, עם ילדיהן ומשפחתן, וקשה להן לחשוב על מצב שבו הן גוררות את בן זוגן ואת כל המשפחה לאזור מרכז הארץ. צריך לחשוב טיפה. צריך טיפה להתמודד עם זה ולראות. במחוזות אמרתי לכם, אם תסתכלו טוב, יש עלייה דרמטית בפיקוח. הפיקוח זו עמדה אחת לפני הנהלת המחוז.

הציבור הערבי היה שמח, אני חושב שהוא לא רק אוכלוסיית הנזקקים אלא שהוא גם חלק מאלה שקובעים את צורת הטיפול בהם ואז מנהל השירותים, דרג, וכולי וכולי.

תודה דני.

אבל זו הערה לא נכונה. אנחנו לא עוסקים בעבודה סוציאלית. אנחנו עובדים מעל לראש בחיפוש אחר עובדים.

תודה אדוני השר. הערה של המנכ"לית.

יש לי הערה אחת חשובה לומר פה. אצלנו 40% מהעובדים הערבים שלנו הם אקדמאים. הדבר הנוסף הוא שכל המנהלים שלי שהתמנו כולם אנשים צעירים, כי במכרז אתה יכול לבחור את הטובים. גם המנהלת היא צעירה, שני מנהלי הסניפים הם צעירים. מבחינתי הוותק הוא לא חזות הכול אלא האיכויות של האנשים. ולכן נהפוך הוא, מיניתי אנשים צעירים.

הם נבחנו, העובדה היא שהם יצאו ראשונים בבחינות, הם יצאו ראשונים בראיונות. גם נהריה וגם נצרת. וזה לא סוד לאף אחד מפה איזה כמות פוליטיקה ולחצים היו על כולנו מכל הכיוונים. זה לא עניין אותנו ולא מצמצנו והלכנו עד הסוף וברוך השם נבחרו אנשים בזכות כישוריהם, וזה נכס עצום. זה גם איתות גם ליהודים ולגם לערבים שאפשר להצליח בלי קשרים.

סלימה סולימאן, הרשות לפיתוח כלכלי בלשכת השר לענייני מיעוטים. אני רוצה להתייחס לאו דווקא לעניין של הקליטה אלא לעניין של מתן השירות בשפה הערבית. אם שמנו לב, אנחנו פה דיברנו גם על העניין של המחסור בפקידים דוברי השפה בלשכות. מצד שני הגברת פה ציינה מהלך של תרגום טפסים לערבית, משהו גורף של תרגום טפסים לערבית וזה סותר את זה.

למה זה סותר? זה באינטרנט. זה נועד לכך שבמקום ללכת לסניף, את בודקת את התיק שלך בביטוח לאומי ומשלמת.

אפשר למלא טופס בלי קשר אם אתה בא לסניף. אתה יכול לעשות את זה באינטרנט ואם אתה בא פיזית, אתה מוריד את זה ואתה צריך למסור את זה.

לפעמים אתה מגיע פיזית ללשכה ויש לך טופס בערבית ואתה צריך למלא אותו. עכשיו כנראה שהפתרון הזה הוא לא כל כך מוצלח כי אני הבנתי ששולחים את הטפסים האלה אחרי זה לחברת תרגום וזה מאריך את זמן הטיפול בפונה, ולכן אנשים מעדיפים כן להיעזר בשירותים של השומר ולמלא בעברית ולא למלא בערבית.

דווקא האוכלוסיות החלשות לא משתמשות באינטרנט. כשהם מגיעים, הם רוצים לפגוש פקיד. אין ספק שיש חשיבות לזה שיקבל אותם אדם שיודע את שפתם, מבין את התרבות שלהם ויודע לטפל בהם בצורה נאותה. זה לא שייך לטופס. הוא מדבר איתם וכיוצא בזה. בדרך כלל אם הבן אדם בא ככה בלי כלום, אז כמובן אחר כך אותו איש צריך למלא איזה טופס תביעה. הטופס הזה הוא מתורגם לערבית. זאת אומרת שהוא צריך למלא אותו, לוקח הביתה למשפחה, או שהוא לבד בסניף ממלא אותו. מה האינטראקציה של השומר? אני אומרת שוב, אני מצרה על זה. אין שום סיבה.

כשהוא ממלא את טופס התביעה בערבית, האם קורא אותו אזרח ערבי או זה הולך לתרגום?

אם יש טפסים בערבית אפשר למלא אותם בערבית, אז מן הסתם לא הייתה בעיה לאזרח הערבי שבא.

שאלה טובה מאוד.

שאלה מצוינת. הנושא הזה היה בבג"ץ. בנוגע להתכתבות במשרד שתהיה גם בערבית, זה בלתי אפשרי. גם בתי המשפט במגזר הערבי לא נותנים פסקי דין בערבית. זה נושא שנדון, בחנו אותו. אני היום לא יכולה לנהל שתי מערכות מחשוב עם טכנולוגיות שכל הפקידים, זה גם לרעת האוכלוסייה כי אם יש לי במזרח ירושלים או יש לי במקום מסוים ריבוי פניות ואין לי כמות מספקת שכולם דוברי ערבית, אז מה? נחכה לטפל בתביעות רק מי שיודע לקרוא את התביעה? בסופו של דבר זה סרט נע. זה מיליונים של תביעות. ואז בסופו של דבר גם כלפי בית המשפט וגם כלפי הגורמים אנחנו לא יכולים לנהל כל התכתבות היום בערבית. ולכן בכל זאת, אני כרגע לא יכולה להגיד לך פרטי פרטים, שלפעמים צריך לתרגם משהו אנחנו משתמשים במתרגמים אבל זה לא שכיח, זה החריג. אין לנו מערכת של כל הפעילות במחשב שמתבצעת בערבית.

השאלה היא למעשה על הפז"ם. יש דבר כזה, זה מתעכב.

תביאי לי דוגמה על מה את מדברת.

הטפסים שיש בערבית בלשכות, באיזו שפה צריך למלא אותם? זו שאלתי.

בסופו של יום צריך למלא אותם אחרי שהאיש הבין מה רוצים ממנו, הוא ימלא את זה בעברית. אין ברירה. כי אין לי מערכת לקלוט. אתם רואים שיש רק 6% פקידים ערביים. אז מה? ה-6% האלה יטפלו בנושא הזה?

הבעיה הובנה. שאלה טובה. סמאח בבקשה.

אני סמאח, עובדת סוציאלית במקצוע. יש לי תואר שני, יש לי שני תארים בעצם. אני מנהלת עמותת נע"ם שזה נשים ערביות במרכז. אני עוסקת בתחום קידום נשים ונערות בערים רמלה, לוד ויפו. כבוד השר כמובן מעודכן במה שקורה בלוד. באתי לוועדה עם שתי נשים צעירות מלוד, נערות בנות 18 שהן תושבות לוד, שלא יכולות היום כנערות לפנות לשום גורם בעירייה בתחום הרווחה ולפגוש שם מישהו שדובר ערבית.

שלא לדבר על ניבים ועל הקונטקסט ועל הבעיות שאישה ערביה יכולה לפגוש ברשות, אישה ערבייה שסובלת מאיזושהי בעיה לדעתי, היא לא תקבל שירות. אתה ואני יודעים שבערים מעורבות, רמלה, לוד ויפו, בלשכות החברתיות כמעט ואין עובדים סוציאליים ערבים. אני עובדת חצי מהזמן שלי ביפו עם נערות במצוקה. מי שמטפלת בנערות ערביות היא עובדת סוציאלית שלא דוברת ערבית, לא מבינה ערבית ולא יכולה לתקשר בשפה הערבית. כשמדברים על טיפול ועל תחום העבודה הסוציאלית זו סתירה, ורמת השירות שהתושבים מקבלים היא ירודה מן הסתם.


רק לאחרונה שלחנו לך מכתב בנושא. נתקלנו במקרה מאוד קשה של איום ברצח על נערה בלוד אחרי גל הרציחות שהיה. אחרי יומיים של ניסיון לאתר עובד סוציאלי שיטפל במקרה הזה, הנערה לא דוברת עברית למרות שהיא גרה בעיר מעורבת, יש כאלה, אני חושבת שאתם יודעים את זה טוב מאוד, היה צורך בתרגום גם בחקירה במשטרה, וזה תחום אחר שאני מזמינה את הוועדה לחקור גם את הנושא הזה, לגבות עדות מקורבן אלימות, לקבל טיפול, ברור שאם אין איש מקצוע ערבי ברור שהיא לא תקבל שירות. השאלה היא מה נעשה בתחום הזה ובמיוחד בערים רמלה לוד.

עורך דין נדאל עותמאן ממרכז מוסאוויה. אמנם אנחנו מחפשים להעביר ביקורת, אנחנו מתקשים אבל נמצא לך. אני אמחיש את הנקודה. אחרי השריפות בהר הכרמל הגענו לעין חוד. עין חוד היא חלק מהמועצה האזורית חוף הכרמל. הגענו על מנת לתת סיוע במסגרת קואליציית מובדרה, מרכז חירום ערבי. הגענו לשם ואז העובדת הסוציאלית נציגת המועצה האזורית בלשכה אומרת לי דבר כזה, אי אפשר להיכנס. כאן יש בעיה.

יש כאן שני אנשים, אחד בשם מוחמד ואחד בשם מלאק. הם חילקו את הכפר. עין חוד מונה בסך הכול 400 אנשים, חילקו את הכפר. יש מישהו בשם מוחמד ששולט בחלק, ויש מישהו בשם מלאק ששולט באחרים. ניגשתי למישהו שאני מכיר שם בשם מוחמד, אז הוא אומר לי, אני השם שלי בתעודת הזהות זה מלאק ואני מוחמד. הוא חבר מועצה אזורית. ובגלל חוסר ההבנה, גם השפה וגם שהיא לא מעורבת שם, כמעט גרמה לקונפליקט מסוים, שלא היה, שאיננו. וזה קיים אדוני במיוחד במועצות אזוריות היכן שהמועצות ממנות שם.

תלוי איפה. נגיד בגלבוע זה לא קיים. בגלבוע יש 40% ערבים ושם יש שיתוף פעולה. זו בכלל לא בעיה. יש עובדות סוציאליות ועובדים סוציאליים ערבים. בחוף כרמל בעין חוד זה ישוב יחסית חדש אז זה נכון שלא עשו switch בראש. אני לא אומר שאתה לא צודק. אני מכבד את זה.

גם בערים מעורבות.

רגע, לא בכל מקום. בעכו זה לא קיים. גם ברמלה לא. בלוד יש בעיה כללית כרונית של התפקוד של העירייה. ברמלה יש עובדות סוציאליות ערביות.

יש אחת בחצי משרה על כל העיר.

אני יודע. אנחנו נתנו אפילו לילדים ונוער בסיכון ויש משאבים שהוקצו במיוחד לנושא של המגזר הערבי. הקטע שאתם מעלים פה הוא קטע מאוד חשוב. הוא לא בשליטתי. הוא בשליטת הרשויות המקומיות. היה נכון להזמין לפה את המרכז לשלטון מקומי. את פיני קבלו ואסיה בן יוסף, אולי את המנכ"ל דולברג ואפילו את בוחבוט. במעלות תרשיחא אני לא יודע מה הסטטוס. ולשאול אותם איך הם מקצים את התקנים. בסוף התקנים מוקצים על ידי הרשויות.

אני משלם להם כסף. אני לא אחראי איך הם מקצים. זו הערה מאוד בונה ומאוד רצינית. באות אלי הרבה רשויות מעורבות, מבקשות כסף במיוחד לתקנים למגזר הערבי ואני נותן. אבל כשהן לא באות, נניח בלוד, לוד זה שק של צרות במובן זה שגם אם אני אגיד להם הם לא מסוגלים כרגע להתרומם. המדינה עובדת על תוכנית גדולה בנושא לוד. היא הקצתה 50 מיליון שקלים ללוד לצורך הנושאים הללו. אנחנו מחכים לכך שיהיה שינוי בלוד.

קיבלתי את המכתב הזה רק לפני כמה ימים. ביקשתי מהמנכ"ל לבדוק את זה לעומק. אני אענה לך בצורה מסודרת. אבל אם אתם רוצים מעבר לדבר עם השר אני מציע שהוועדה תזמין את אנשי המרכז השלטון המקומי ותברר איתם את הסוגיה הזאת כי זה נושא רציני. יש למרכז השלטון המקומי כמה מעגלים. אחד מי שאחראי על נושא הרווחה, פיני קבלו. שתיים, יש פורום אנשי לשכות רווחה במגזר הערבי שמכיר בוודאי את הנושא. שלוש, הגברת אסיה בן יוסף שהיא אחראית על כל הפורום הארצי של מנהלי לשכות הרווחה בשלטון המקומי. זה פורום של אנשים רציניים ששווה ללבן איתם את הסוגיה הזאת ותודה שאתם מביאים את זה בפני.

אמנון בבקשה.

המנכ"לית דומיניסיני נגעה בעניין הנגב, בכפרים הלא מוכרים. אנחנו עושים עכשיו עבודה מעניינת שמשווה את השירותים החברתיים ברהט לעומת ערים, רשויות שכנות יהודיות באותו גודל פחות או יותר, והעבודה היא בשלבים די ראשוניים אבל כבר מתקבלת תמונה די מדהימה של פערים בלתי נתפסים. רהט לעומת אופקים למשל, ברהט יש אשנב של הביטוח הלאומי, באופקים סניף.

אנחנו הרווחה והשירותים החברתיים. אתה צריך להיזהר במינוח.

אותנו מה שמעניין זה מה שרואה האזרח לנגד עיניו.

טוב בסדר, אבל תבחין. שירותים חברתיים זה לשכת רווחה. אין שום אפליה ואין שום קיפוח בין אופקים לרהט. אם רהט הייתה מתנהלת כמו עיר נורמאלית בלי פוליטיקה שכל פעם אחד הורג את השני אז יכול להיות שזה היה יותר קל. אבל זה כבר סיפור לדיון על רהט.

אפליה זה עניין סובייקטיבי. אני לא מדבר על אפליה, אני מדבר על צילום מציאות והמציאות כרגע היא שברהט יש...

אתה דיברת על ביטוח לאומי. אני מקפיד שתקפיד על הנתונים. תעשה בדיקת עומק בין שירותים חברתיים לביטוח לאומי.

אני רוצה לדבר רגע על הביטוח הלאומי.

תודה.

ברהט יש אשנב של הביטוח הלאומי.

אין אשנב. יש סניף משנה. היא מסרה לך שירקנו דם ב-4 מכרזים שונים. אף אחד לא היה מוכן לתת לנו בניין בישוב הזה. או שהבניין לא היה חוקי או שאי אפשר היה למצוא בניין. ברוך השם מצאנו בניין, והבניין בעזרת השם ייחנך בקרוב ברוב עם, כמו שפרעם. בשפרעם הוצאנו 4 מכרזים שהמחירים שהספסרים ביקשו שם היו כמו מרכז תל אביב.

אבל עדיין יש שם 5 עובדים שכולם יהודים.

לא נכון. זה פשוט לא נכון.

אלה הנתונים שיש לנו. היינו שם בשבוע שעבר.

הנה עוזי ברנע, הוא יגיד לך, זה לא נכון. ולכן דווקא בגלל זה אנחנו הולכים למהלך גדול של שדרוג הסניף ברהט. והיא אמרה, וגם לפתוח סניף בכסייפה כדי לשדרג את המצב הקיים. אבל זה שיכול להיות קיפוח או אפליה בנושא ביטוח לאומי, הרגע דיברנו על זה.

עוזי, האם מה שאמר אמנון שכל העובדים ברהט הם יהודים, האם זה נכון?

לפי מה שרשום אצלי כאן כרגע העובדים מגיעים מסביבות באר שבע כאשר שניים מהם דוברי ערבית. על ערבים...

אני הייתי שם בשבוע שעבר.

דוברי ערבית זה לא בהכרח ערבים.

לא מצוין לי שם. אני אבדוק את זה בשביל הוועדה.

יש לך ישוב עם ערבים. כמה עובדים ערבים יש בסניפים האלה וכמה לא?

סניף רהט עובר שדרוג משמעותי. הוא שכן בקרווילה כי אף אחד לא היה מוכן לתת לו קרקע. היה נורא מסובך. בין היתר הוא גם יאויש באזרחים בדואים. אני מבקש שתציג את זה לפני המצלמה.

זו הכוונה של אמנון.

יינתן פתרון לדרישה הזאת, זה ברור.

יש את סניף רמלה שמשרת רמלה ולוד.

אני לא יודע. אתם רוצים דיון על כל סניף וסניף, זה יתקיים בנפרד. סיכמנו כבר שתעלו סוגיות. ברמלה יש ערבים בסניף.

את מדברת על ביטוח לאומי או רווחה?

לא, לא. נציגות שוויון בעבודה. אני עורכת דין שרון אברהם וייס. אנחנו פנינו לשלושה סניפים אבל פנינו עם העתק לגברת דומיניסיני לגבי רמלה, לגבי חיפה ולגבי באר שבע. שם זה תלונות ספציפיות שהגיעו אלינו. אני כן רוצה להגיד, זו לא הפעם הראשונה שאני בוועדה ויחסית לדיונים אחרים פשוט שהנתונים במשרד הרווחה הם בהחלט טובים.

את זה ציינו בהתחלה וזה לא היה לי קל לחלוק שבחים לשר.

יתרה מזאת, סמנכ"ל הביטוח הלאומי הזמינה את נציבות שוויון ההזדמנויות לדבר בפני כל מנהלי כוח אדם בכל הביטוח הלאומי לגבי חשיבות העניין הזה.

אני עורכת דין אלה אלון, הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב. בקשר למה שאמרת. אנחנו כתבנו את הפניה בקשר ללוד. במשרד הרווחה יש מה לעשות כי למשל אם היו מחילים את התוכנית לעידוד עובדים סוציאליים שנמצאת בתע"ש, באזורי עדיפות לאומית, אם היו מחילים אותה על עובדים ערבים בלשכות שמשרתות אוכלוסייה מעורבת אז זה היה עוזר ללשכות לעודד עובדים סוציאליים ערבים להגיע ללשכות.

יש לנו בעיה כי הישוב הזה נמצא פחות או יותר בכינוס נכסים. לכן מה שאתה לא יכול לתת לו הוא לא מסוגל לקבל. הוא לא מסוגל, כי משרד האוצר יושב לו על הורידים, יש שם חשב מלווה. גם ככה הם מתפקדים לא בצורה משביעת רצון. כולם מבינים את זה. אני קיבלתי את המכתב ואני אתייחס אליו ברצינות.

זה יכול להיות פתרון גם לישובים אחרים כמו רמלה שאין בהם מספיק עובדים ערבים בלשכות. אני מבינה שיש בעיה בלהביא עובדים ערבים ללשכות שאין שם באזור עובדים סוציאליים ערבים. צריך להביא אותם מרחוק.

יש. זו לא בעיה. זאת לא הבעיה. הבעיה היא קודם שייכת לשלטון המקומי. את המכרזים מוציאה הרשות המקומית. לכן זאת החלטה שלה. אז אני מקבל את ההערה. אנחנו ננסה לקיים דיון עם השלטון המקומי. יש לנו פורום משותף שנפגש כל 3 חודשים. אני מציע במקביל לפעול מול השלטון המקומי.

יש לי הערה שהמנכ"לית ביקשה שאני אעביר את הכול במה שנוגע לטפסים, כי היא זאת שמתעסקת בכל הטפסים בערבית. מה שזה אומר שזה ערבית ועברית ביחד. התשובות לרוב מסומנות בעיגול או במספרים או בתאריכים כך שאפילו אם פקיד לא יודע את השפה הערבית הוא יוכל להתייחס לטופס ולהעביר אותו.

זו הערה חשובה.

אני עורך דין עסאם אבו נסאר מלשכת עורכי הדין. כבוד השר את הבעיות האובייקטיביות שלך אנחנו מכירים ושומעים כמעט מכל צד ומכל גורם שאנחנו יושבים איתו. הבעיה של הניידות היא כבר כמעט ולא קיימת. אנחנו בלשכת עורכי הדין מקיימים ועדת השמה שתאשר מועמדים שלא נתקבלו. אין להם בעיה. אני מדבר על מועמדים בנצרת וצפונה, ואין להם שום בעיה לעבוד כמעט בכל מקום בארץ.

הם יבואו לעבוד בירושלים?

כן. אבל מה שאני לא יכול לקבל זה ששמעתי משפט מהמנכ"לית ואני לא כל כך הבנתי. אני מקווה שלא הבנתי נכון. היא דיברה על קשיים לגייס עובדים בסניף נצרת שזה מבחינתי לא מובן בכלל. אני נצרתי ואני מכיר את המצב.

היות שהבחינות הן אובייקטיביות לכולם הייתה קבוצה שלא נקלטה כי הם לא עברו את הבחינות. אז היא אמרה, אני עושה גל נוסף. זה מה שהיא הסבירה. בסוף לא כל אחד קופץ להיות פקיד בביטוח לאומי.

זה נכון. אדוני, ההרגשה הכללית במכרזים הכלליים לא במכרזים הייעודיים שהמועמד הערבי, אם נגיד שהמועמד היהודי נגיד ממוצע מאה, המועמד הערבי כדי שיתחרה בכלל הוא צריך להיות לפחות 150. זאת אומרת מה שאנחנו רוצים שנגיע למצב לא של מאה, ואז להעדיף את הערבים, לפחות שיהיה מאה, מאה ועשר. הוא צריך להיות סופרמן כדי שהוא יכול לעבור מכרז.

זה לא נכון. אני מציע נורא להיזהר.

זה מהנתונים שאנחנו מקבלים.

אני יכול להבין את נקודת מבטך. במשרד שלנו רק לפני חודש נבחר מפקח ארצי לסוגית אלימות במשפחה, ערבי, בזכות כישורים. זה ברמה ארצית, זו רמה מאוד בכירה. אז מה, אלימות במשפחה שתבין, כל רציחות הילדים, כל זה, לכאורה היית מצפה שאישה אולי תתפוס את המשרה בגלל שזה אלימות במשפחה. זה לא היה כך. הוא נבחר כי הוא טוב. לכן אנחנו לא עובדים ככה. אני לא מצאתי את זה בביטוח הלאומי. אני אומר את זה ברצינות, וצריך להיזהר מההכללות האלה כי זה מייצר עוד יותר למערכת להתקפל. זה שהמערכת לעיתים לא רגישה אני מקבל. זה שהיא לא שמה לב אני מקבל. אבל המערכת, זה לא נכון שהיא לא רוצה.

אני רק אומר דוגמה אחרונה. כל הכבוד לשר שמכיר את הנתונים האלה לפני ולפנים. המפקח על אלימות במשפחה, הוא היה עובד בדרג שלישי, רביעי, אולי גם חמישי, והוא קפץ באמת להיות מפקח ארצי. דווקא הייתה שמחה גדולה מאוד בנושא הזה בגלל שהוא היה באמת מועמד ראוי. אני רק אומר שאנחנו כמשרד, כהנהלה, יושבת פה גם תמי סלימן וגם עופר איקו שהוא עוזרי הנאמן, אנחנו מחויבים לאותה מדיניות.

אני אומר מחויבים לא בגלל שזו מדיניות, אלא מפני שאנחנו גם מאמינים במדיניות הזאת. אפרופו בנושא הזה שאנחנו עמדנו ביעד של 10%, כבר ניהלתי משא ומתן עם נאדר לידי, עשינו את זה כבר לקבל עובדים נוספים ותקנים נוספים מהנציבות כדי שאנחנו נגדיל את המספר הזה במשרד שלנו. אנחנו גם נותנים דגשים לחוקרי ילדים, לקציני מבחן שבאמת חלקם באוכלוסייה, או משקלם באוכלוסייה בתחומים האלה, לצערנו הרוב, הוא יותר מאשר באוכלוסייה היהודית. כך שבמשרד שלנו באמת נעשים מאמצים כדי לתת לא רק ייצוג במובן הפשוט של המילה אלא לתת באמת מענים בשירותי הרווחה של המשרד שלנו. ושוב אנחנו עושים את זה וגם שמחים לעשות את זה מכיוון שזאת חובתנו.

אדוני היושב ראש בוועדה הבאה שתקיים נראה מתי חברות מועצות עיר ערביות נבחרות במגזר הערבי, מתי נראה ראש עיר ערביה. אתה יודע התהליכים צריכים להיות במקביל להרבה דברים, לא רק אצלנו.

אגב הייתה פעם ראש עיר ויש נסיגה בנושא הזה. בכפר יסיף.

הייתה נסיגה וזה מעציב אותי מאוד.

ויולט חורי. כן. אני רוצה להודות לכולם, בעיקר לשר שהפגין ידע פרטני להבדיל משרים אחרים בלי להזכיר שמות שנתנו לפקידים לדבר על הפרטים הקטנים. השר מכיר את הפרטים. במישור העקרוני של יישום החלטת הממשלה 2579 הוועדה רואה בחיוב את התנהלות משרד הרווחה בשנה האחרונה בפרט. צעד זה מלמד כנראה, אני שב ואומר את זה, על יכולת ביצוע כאשר קיימת מדיניות מכוונת וכנראה קיימת מדיניות מכוונת של השר המכהן כיום בראש המשרד.


התייחסנו לערבים בדרגים הבכירים. הוועדה קוראת לשלב יותר ערבים בדרגים הבכירים, הן במשרד הרווחה, הן במוסד לביטוח לאומי. הוועדה מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי לספק פרטים לגבי זהות העובדים. העובדים ברהט וברמלה בגלל הסוגיות שעלו כאן. בנוסף הוועדה רואה חשיבות עליונה לקלוט ערבים במשרות שדווקא לא מטפלות רק בערבים, בנושאים ערבים אלא בנושאים כלל אזרחיים. זה חשוב. למשל הזכרת את הנושא המפקח הארצי בתחום האלימות במשפחה. הוועדה דורשת מהמוסד לביטוח לאומי להגיש תוך חודשיים תוכנית עבודה להעלאת שיעור העובדים הערבים לכדי 6%, מ-5.5% ל-6% בשנת 2011. ולגבי שנת 2012 עד שנת 2014 עד כדי 9%. הוועדה מצפה משר הרווחה לדאוג שתחת כל חבר העוזב את מועצת המוסד ימונה חבר ערבי עד לשיעור של 10 חברים.

אתם לא מבינים את המבנה של החוק.

בגלל שליש, שליש, שליש.

בגלל שאני לא ממנה. היא קוראת לגופים החברים במועצה למנות נציגים ערביים וגם מהשר מה שבתחום סמכותו לדאוג לשינוי, זה בסדר. כמו שעשיתי בוועדות. בוועדות הוספתי.

למנות ראש ועדה ערבי.

בסדר. בוועדות הוספתי. ברגע שתאמר להוסיף זו קריאה נכונה.

לזה הכוונה.

כמו תמיד הסרת חסמים בפני מועמדים ערבים לאחר חיפוש אקטיבי, הסרת חסמים שגם הוועדה עמדה עליהם וגם השר התייחס אליהם לגבי נסיעות, שינוי מקום מגורים וכדומה. אני רוצה להודות לכולכם. תודה רבה.

אתה תפנה למרכז לשלטון מקומי?

בהחלט.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10