ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 05/08/2013

חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014, חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014

פרוטוקול

 
PAGE
3
05/08/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 5>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות
יום שני, כ"ט באב התשע"ג (05 באוגוסט 2013), שעה 10:00
סדר היום
<1. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 הוראת שעה) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ג-2013> – שילוב החרדים בשוק העבודה, בהשתתפות שר הכלכלה, ח"כ נפתלי בנט
<2. הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013>
נכחו
חברי הוועדה: >
איילת שקד – היו"ר
צחי הנגבי
מרדכי יוגב

דוד רותם

אלעזר שטרן

עפר שלח
מוזמנים
>
שר הכלכלה נפתלי בנט
מיכל צוק - משנה למנכ"ל משרד הכלכלה, הממונה על תעסוקה, משרד הכלכלה

אינה סולטנוביץ'-דוד - נציב ארצי לשוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה

עמיחי כץ - ממונה תעסוקת חרדים, משרד הכלכלה

דקלה חורש - לשכה משפטית, משרד הכלכלה

עמית פרסיקו - יועץ שר הכלכלה

תא"ל גדי אגמון - ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, צה"ל, משרד הביטחון

סא"ל ענבל דה פז - ראש ענף ייעוץ כוח אדם ופרט בפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון

אחז בן ארי - יועץ משפטי, משרד הביטחון

רני רביב - דובר אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

שר-שלום ג'רבי - מנכ"ל מינהלת השירות האזרחי-לאומי

יואב ארבל - יועץ משפטי, מינהלת השירות האזרחי-לאומי

מלכיאל דהן - אחראי פיקוח ובקרה, מינהלת השירות האזרחי-לאומי

תומר כהן - ראש מטה שר המדע הטכנולוגיה והחלל

עינת פישר - יועצת שר המדע הטכנולוגיה והחלל לענייני שוויון בנטל

רן רידניק - רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

אורי שיינין - רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

רועי קונפינו - רפרנט ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

לירון דוד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איה דביר - משפטנית, משרד המשפטים

יכין זיק - עוזר פרלמנטרי, ח"כ איילת שקד

פרופ' צבי צמרת - מרצה באקדמיה

ד"ר ראובן גל - ראש פרויקט שילוב חרדים, מוסד שמואל נאמן, הטכניון

אלעד שמיר - מנהל המערך הערבי באגודה להתנדבות, שרות לאומי – גוף מוכר

מירי בראון - יו"ר הפורום לשוויון בנטל

אורנה כוכבי - הנהלת הפורום לשוויון בנטל

זהרה ברגר צור - דוברת הפורום לשוויון בנטל

לורה וורטון - חברת מועצת עיריית ירושלים והפורום לשוויון בנטל

איתן עוזרי - מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר

שחר אילן - סמנכ"ל מחקר והסברה, עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון

יואל מרשק - מרכז אגף משימות, התנועה הקיבוצית

נתן נתנזון - יועץ

זכריה רייך - לוביסט, פרילוג

יהודה דובדבני
ייעוץ משפטי
עידו בן יצחק
מנהל/ת הוועדה
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי
ירון קוונשטוק
<1. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 הוראת שעה) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ג-2013> – שילוב החרדים בשוק העבודה, בהשתתפות שר הכלכלה, ח"כ נפתלי בנט
<2. הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013>
היו"ר איילת שקד
בוקר טוב, תודה לכל מי שבא. הישיבה של היום, של הוועדה לחוק הגיוס, תעסוק בנושא תעסוקת החרדים. כידוע, על-פי הצעת החוק הנוכחית, בגיל 22 עם כניסת החוק יקבלו פטור בעצם כל החרדים. מדובר בעשרות אלפי חרדים שבעצם תיפתח בפניהם האופציה לצאת לשוק העבודה, לעזוב את הישיבות, לקבל פטור מהצבא ולצאת לשוק העבודה.
הפחד שלנו, של כולנו, זה שאותם אנשים יפלו למקבלי קצבת הבטחת הכנסה, שזה דבר שהוא לא טוב להם ולא טוב למדינה. ולכן משרד הכלכלה הקים מינהלת, שכל מטרתה עידוד תעסוקת חרדים והכנת אופציות לחרדים שירצו לעזוב את הישיבות ולהיכנס למעגל התעסוקה. נמצא אתנו שר הכלכלה נפתלי בנט והסמנכ"לית מיכל צוק במשרדו שאחראית על התחום, וביקשתי מהם לתת סקירה לחברי הוועדה ולארגונים השונים שרוצים לשמוע. בבקשה.
שר הכלכלה נפתלי בנט
בוקר טוב. אנחנו עומדים בערב ראש חודש אלול, זה ערב חודש הסליחות. ובישראל יש לנו נטייה לעשות וידוי על הלב של השני, כל אחד מתוודה על הטעויות של השני, אבל באווירה הזאת אני רוצה לומר משפט ואז להיכנס לעניין עצמו. אנחנו אומרים בחודש הזה "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם", זאת אומרת לחדש את הימים כמו בימי קדם בגן עדן.

אתם יודעים, בגן עדן עדיין לא אכלנו מעץ הדעת אז לא ידענו להבדיל בין טוב ורע, אז למה אנחנו רוצים לחדש את הימים שלנו לימים שלא ידענו להבדיל בין טוב לרע? מה ההיגיון באיחול כזה? הרב קוק אומר שבגן עדן לפני שאכלנו מעץ הדעת חשנו את ההבדל בין טוב לרע אבל לא ידענו את ההבדל. אז היום אנחנו נורא יודעים וכל אחד יודע לשלוף טיעונים הכי מבריקים כנגד השני.

ובעצם האמירה פה היא לחזור להבנה הבסיסית מה טוב, מה רע, ומטרת הוועדה הזאת ומטרת כל החוק הזה זה לעשות טוב, זה לחבר את הציבור החרדי לתוך הקהל הישראלי אבל עם שמירת הייחוד של כל קהילה וקהילה. אני אספר רק מאתמול, פגשתי קבוצה של 15 ראשי מרכזי תעסוקה לחרדים. אני צריך לומר פה את האמת, הם מתארים כרגע איזושהי ירידה מסוימת בהגעה של חרדים לאותם מרכזים, בגלל האווירה הכללית שקיימת. אז אני קורא מהשולחן הזה לכולנו להוריד את כל הדיאלוג הווכחני. עכשיו אנחנו צריכים להפשיל שרוולים, להתחיל לעבוד ולקלוט את החרדים, גם לשוק התעסוקה, גם לצבא, גם לשירות הלאומי.
קודם כול, אני רוצה לברך את חברי הוועדה ואת יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת איילת שקד. כבר שנים אני רואה חשיבות עליונה לשילוב החרדים בתעסוקה, מבחינתי אפילו יותר חשוב משילובם בצבא. זו אחת המטרות של הממשלה, אבל מבחינתי כשר הכלכלה שאחראי על התעסוקה, זו מטרת על במשרד שלי.
שילוב חרדים בתעסוקה, קודם כול נותן יתרון לפרט עצמו ושובר את מעגל העוני הבין-דורי. ובוודאי מבחינת המשק כולו, ברור היה שהיינו במצב לא בר-קיימא, ברור שכש-30% מתלמידי כיתה א' הם מהמגזר החרדי זה לא בר-קיימא שיהיה מגזר שהוא לא משולב בתעסוקה. עכשיו, אומנם אנחנו דנים היום באוכלוסיית היעד של הגברים שהם מקבלי הפטור, אבל אנחנו גם לא מזניחים את שאר האוכלוסייה החרדית, שזה הנשים ומי שעזב את הישיבות והמבוגרים יותר.
כל התפיסה שתוצג לכם היום מבוססת על שלוש רגליים. נושא אחד זה נושא התשתיות: פיזית, לאן אותו חרדי מגיע – מרכזי הכוון, מרכזי מידע, באינטרנט, בטלפון, הרחבת מפתח. מי שלא מכיר מרכזי מפתח זה מעיןOne Stop Shop, שאותו חרדי או חרדייה מגיעים אליהם, זה קיים היום בבני-ברק, זה קיים בירושלים וזה קיים בכמה וכמה מוקדים בארץ. אנחנו צריכים להגדיל את זה פי כמה וכמה בגודל כדי להיות מסוגלים לקלוט.

הנושא השני זה יצירת ביקוש, יצירת ביקוש אצל המעסיקים. לא יעזור לנו שהמון חרדים יבואו לבקש עבודה אם לא יהיה מי שיקבל אותם. זה אומר שאנחנו צריכים לייצר מסלולי תעסוקה ועידוד ותמרוץ של מעסיקים, כי צריך לומר את האמת: היום אם יגיע חילוני וחרדי בעלי כישורים זהים, סביר להניח שיקבלו את החילוני ולא את החרדי. ככה זה. אנחנו מבינים, בגלל המראה, בגלל הריחוק התרבותי וכו'.

אנחנו צריכים לנפץ את תקרת הזכוכית הזאת עבור המעסיקים, כי פעם שהם יתחילו לעבוד עם החבר'ה, הם יראו כי טוב וכבר לא נצטרך לתמרץ. התמרוץ הוא גם תמרוץ כספי, כלכלי, איזשהו אחוז מהמשכורת לתקופה מסוימת, גם נעשה קמפיין בעניין הזה, וגם לעזור לגשר על הדברים הספציפיים, אם זה כישורי עבודה, אנגלית וכו', אז אנחנו כממשלת ישראל ומשרד הכלכלה נלווה ונכשיר על חשבוננו את אותם חרדים שנקלטים לעבודה בתחומים האלה.

והנושא השלישי זה טיפול בפרט. דיברנו על תשתיות, דיברנו על יצירת ביקוש, הדבר השלישי זה לטפל בפרט בתחום הכשרות מקצועיות, סדנאות. אנחנו עובדים עכשיו גם לראשונה בהיקפים לא מבוטלים עם שוברים. הרעיון בשובר הוא שבא חרדי, אומר: אני רוצה ללמוד הנדסאות חשמל, אנחנו נותנים לו פתק, שובר, עם זה הוא הולך ובוחר בשוק החופשי, על חשבוננו הוא פודה את השובר והולך ללמוד.

היתרון בשיטת השוברים, זה נותן לנו את האפשרות לעשות scale up להיקפים מאוד גדולים, בלי שאנחנו צריכים לייצר תשתיות והוצאות מבניות גדולות. אנחנו גם עושים שת"פ עם לימודים אקדמיים. גם אפשרות דרך השירות האזרחי, במקביל לשירות האזרחי, להקצות חלק מהשעות השבועיות ללימוד מקצוע.
יש לי כמה דגשים שאני רוצה לבקש מכם כחברי הוועדה. קודם כול, בעיני אסור לדחות את גיל הפטור של תקופת הביניים מעל מה שזה כבר עכשיו. ככל שהם יוצאים בגיל יותר מאוחר לשוק היכולת שלהם להשתכר בעבודה טובה, למצוא עבודה טובה לאורך כל חייהם, היכולת הזאת נפגמת, גם כי יש להם יותר ילדים אז אין להם זמן, הם צריכים לקיים, הם לא יכולים להקדיש הרבה זמן ללימוד וכל הנטל הזה. לכן ככל שמוציאים לשוק התעסוקה בגיל צעיר יותר כך ייטב לנו בתחום התעסוקה. זה מאוד מאוד חשוב הדבר הזה.
עכשיו, עוד דבר אני רוצה לברך. במהלך הלימודים בישיבה התלמיד מחויב ב-45 שעות לימוד שבועיות. ההסדר החדש קובע שמתוכם הוא יוכל להקצות 15 שעות ללמוד הכשרה מקצועית, השכלה והכוונה, כל עוד זה לא אקדמי. אנחנו גם על זה צריכים להתלבש.

נושא נוסף שנראה פטור, ואני גם על רוצה לברך, כל בסיס התוכנית, המכניקה של התוכנית נובעת מהיכולת שלנו לאתר שאותו יוסי כהן הוא בעל פטור. ובשביל לקבל את זה, בשביל לדעת מי מצוי בפול הזה, בבריכה, אנחנו צריכים לקבל מהצבא את תעודות הזהות. כל התוכנית מבוססת על אותן תעודות זהות, גם מבחינת תמרוץ המעסיקים והכשרות לאותם חבר'ה. הנושא לכאורה פטור אבל צריך לעגן את זה בחוק. הצבא הולך להקים בקו"ם חרדי כדי לקלוט את כל החבר'ה האלה, ולנו יהיו שמה נציגים ודוכן שלנו כדי להכשיר.

וזה גם תקף לשירות האזרחי-לאומי, ועכשיו אני רוצה לדבר על זה. עד עכשיו דיברתי על התעסוקה, אני רוצה לדבר על השירות האזרחי. קודם כול, כרגע המסגרת החוקית שאנחנו פועלים בתוכה, יש בעצם חוק שירות אזרחי משמר. הרי "חוק טל" פג, החוק הזה עוד לא נכנס לתוקף, כרגע הבאנו לממשלה ואישרנו הארכה ובעצם אנחנו נמצאים בתקופת ביניים עד נובמבר עם חוק אזרחי משמר. להערכתי אתם תסיימו והכנסת תסיים את חקיקת החוק עוד לפני, אבל זה תקף עד לנובמבר, כך שאנחנו לא בוואקום.
במקביל לחוק שירות ביטחון שמעגן את השירות בצבא, אני הבאתי לאישור בקריאה ראשונה במליאה ועכשיו לוועדה את הצעת חוק השירות האזרחי לתלמידי ישיבות. ההצעה הזאת מבנה בחקיקה ראשית את כל העקרונות המרכזיים, והיא אחד המסלולים האפשריים לחרדים. היא מטפלת במסגרת השירות, תנאי השירות, סוגיית ההכשרות, משך השירות. בגדול היא מקבעת מה שכבר היה קיים, אם כי יש כבר כמה שינויים.

השינוי המשמעותי זה הארכת משך השירות ב-50%. עד היום היה אפשר 40 שעות שבועיות למשך שנה או 20 שעות שבועיות למשך שנתיים, עכשיו זה יהיה 30 שעות שבועיות לשנתיים או 20 שעות שבועיות לשלוש שנים, זאת אומרת הגדלנו את היקף השירות ב-50%. יש גם מסלול לשירות אזרחי משמעותי יותר, בדרך כלל בתחומים הביטחוניים של משטרה, מכבי אש וכו', שזה 36 שעות שבועיות, והשכר לאותו משרת יהיה 75% מהשכר בתומכי לחימה.

אז אני בונה הרבה על המסלול הזה, זה מסלול נורא אטרקטיבי, זה כבר לא רק בתפקידי מינהלת ותפקידים פקידותיים. ככל שאנחנו נראה בעין חרדים משרתים בתפקידים משמעותיים, ככה זה יהיה מעין נבואה שמגשימה את עצמה. זאת אומרת, צריך לייצר מסה קריטית ואז הם כבר יגיעו להערכתי בהמוניהם לאותו דבר, ובלבד שלא נשים אותם בתפקידים מצ'וקמקים, שנשים אותם בתפקידים משמעותיים באותם מקומות.
המכשול המרכזי זה הלהבות הגדולות שקיימות. כולנו, מה שאמרתי בפתיחה, די, נגמר הסיפור הפוליטי, עכשיו אנחנו צריכים להפשיל שרוולים, להיכנס לעבודה עניינית. ואני משוכנע שהוועדה פה על כל מרכיביה מכל המפלגות תהיה ועדה מאוד עניינית.

יצא לי לפני חודש לפגוש בערך 70-60 צעירים חרדים ערב גיוס לשירות האזרחי. הם נכנסו בי, הייתה פגישה מאוד קשה. אני שמח על הפגישה כי הקשבתי להם, והם באמת סובייקטיבית, לא משנה עכשיו מי אשם במה, הם כרגע בתחושה סובייקטיבית שכולם רוצים להרע להם, להתנכל להם. זה לא ככה, אף אחד לא רוצה, אבל האחריות גם עליהם וגם עלינו לייצר אווירה שתאפשר את הדבר הזה.
אני גם רוצה לדווח לכם: אני הנחיתי את שר-שלום ג'רבי, ראש מינהלת השירות האזרחי-לאומי שהחל מנובמבר כל משרתי השירות האזרחי-לאומי החרדים יעברו הכשרת חירום מול רשות חירום לאומית, רח"ל. וזה הולך לקרות, זה כבר בתוקף, הם יעברו הכשרות למצב חירום. זה לא סוד שתרחיש הייחוס הלאומי זה מלחמה שהעורף זו החזית ואנחנו נראה חלילה פגיעות משמעותיות בעורף, ולכן היכולת בעורף לתפקד בשעת חירום היא יכולת קריטית.

אז יהיו לנו אלפי צעירים שממילא פזורים על פני הארץ, אנחנו נעביר אותם הכשרה, הם יסופקו למינהלת בכל עיר ועיר ובעת אירוע הם יבואו, יתייצבו, יגידו: אני לפקודתך, אני יודע לעשות ככה וככה. וכולם יעברו את ההכשרה.
יהודה דובדבני
במסגרת העורף?
שר הכלכלה נפתלי בנט
רשות חירום לאומית.
שר-שלום ג'רבי
לא דרך צה"ל.
שר הכלכלה נפתלי בנט
לא דרך צה"ל. פנינו לפיקוד העורף, לא הייתה שמה היענות לדבר הזה, לכן פנינו דרך רח"ל ושמה יש היענות.
היו"ר איילת שקד
זה שווה בדיקה, כי השר גלעד ארדן כן מעוניין בזה.
שר הכלכלה נפתלי בנט
הנושא הזה בהחלט שווה בדיקה.
היו"ר איילת שקד
שר-שלום, השר ארדן מעוניין בזה, אז זה שווה בדיקה אתו.
שר-שלום ג'רבי
ישבנו עם האנשים שלו, עם אבי דוד, מי שהיה עד עכשיו ממלא מקום למנכ"ל משרד פיקוד העורף, והוא ראש חירום לאומית והוא בהחלט רוצה להרים את הכפפה. פנינו לאלוף פיקוד העורף – הוא סרב לשתף פעולה, הוא טוען שהוא מתעסק רק עם חיילים וזה בסדר גמור.
היו"ר איילת שקד
אז אני יודעת שהשר ארדן מעוניין בשירות האזרחי לפיקוד העורף, אז דברו.
שר-שלום ג'רבי
מאה אחוז.
שר הכלכלה נפתלי בנט
הדבר השני שאני רוצה להציע היום זה את אותם חבר'ה חרדים שעברו הכשרה, שהם ייכנסו למאגר המילואים של צה"ל. צה"ל יוכל להשתמש או לא להשתמש בהם כרצונו, אבל שוב אם אנחנו עושים שינוי תפיסתי ומבינים שהמלחמה הבאה היא מלחה בעורף, זה בעיני חבל מאוד לפספס את השימוש במה שיהיה רבבות חרדים שיעברו כישורי מד"א, כישורי חירום שונים, אז אני פה מעלה את ההצעה הזאת.
לסיכום, כרגע יש לנו עד נובמבר בתחום השירות האזרחי-לאומי במסגרת החוקתית. עד אז אתם חייבים, אני מקווה ואני מפציר בכם וביושבת-ראש הוועדה, לטוס קדימה עם הדבר הזה. ככל שנגמור מהר יותר עם החוק ייטב למדינת ישראל. אני מאוד אופטימי בתחום התעסוקה.
אני רואה את האירוע הזה כאירוע היסטורי, ממש אירוע היסטורי שמה שהממשלות האחרות פחדו לעשות, והנה אנחנו עושים את זה. ואם נסתכל אחורה עוד עשר שנים ונראה שהחברה החרדית משרתת אבל בעיקר עובדת ובאחוזים גדולים, גם הגברים החרדים חוזרים לעבוד בהיקפים שהם עבדו בשנות ה-70, בשיעורים שהם עבדו, עשינו היסטוריה ולטעמי ממש הצלנו את מדינת ישראל. אז אני מאחל לכם המון הצלחה במשימה החשובה הזאת.
היו"ר איילת שקד
טוב, תודה רבה. נעבור למיכל.
מיכל צוק
בוקר טוב לכולם. אני חושבת שהסוגיות המרכזיות שהן הבסיס לתוכנית תעסוקה שאנחנו עכשיו מגבשים ומקדמים, השר נגע בהן בעיקר הנושאים. ואני כן רוצה גם לפרט שיהיה בפניכם בעצם את ההיערכות שלנו ומה אנחנו מתכננים לעשות.
אלעזר שטרן
רק אם אפשר שתציגי את עצמך.
מיכל צוק
מיכל צוק, משנה למנכ"ל וממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה. חשוב לי להגיד, שבעצם מה שאנחנו עושים קודם כול זה מתכננים, אבל אנחנו באמת יודעים שהתוכנית היא בסיס לשינויים, כי באמת אף אחד לא יודע איך המציאות תהיה. ואנחנו מנסים לפרוס את התשתיות ואת הכלים שלנו ככה שנוכל לתת מענה גמיש, ממוקד וטוב לכל תרחיש שלא התממש בפועל.

אז באמת בשלב הראשון כמה דברים שנוגעים לסעיפי החוק. חלק מההסדרים שקשורים לתחום התעסוקה מצויים בעצם במסגרת הצעת החוק שמונחת ונידונה לפניכם, ואני מיד אפרט אותם, וחלק מהם מעוגנים בהחלטת הממשלה.
מבחינת סעיפי החוק שנוגעים לתעסוקה, הסעיפים הרלוונטיים הם סעיף 26ח(1) לחוק המוצע, שמדבר על זה שבעת דחיית השירות של תלמיד הישיבה, כפי שציין השר שהוא אמור ללמוד בישיבה 45 שעות בשבוע, עד 15 שעות בשבוע מתוך אותן 45 שעות אנחנו נוכל לאפשר לו ללמוד תוכנית שהיא הכשרה תעסוקתית, בעצם מגוון רחב של נושאים והכשרות מקצועיות כאלה ואחרות שמטרתן לקדם אותו ולגשר על הפערים שקיימים היום לגברים החרדים הצעירים כדי לקדם אותם לעולם העבודה.
זה יכול להיות רלוונטי למי שבהמשך הדרך יתגייס לצבא, זה בוודאי מסייע גם לצבא, הגישור על הפער הזה, וגם למי שאחר כך יגיע או לשירות האזרחי או לעולם העבודה, כדי שנוכל לפגוש אותם בגיל יותר צעיר יותר מוכנים לעולם העבודה, זה דבר שהוא מאוד משמעותי.
דבר נוסף שיאפשר לנו, ואני אסביר לכם בהמשך ביתר פירוט למה, זה נושא של מידע. כדי שנוכל להיערך בצורה נכונה ולפנות לכל אותם בחורים שאמורים לקבל פטור משירות צבאי, בין אם במה שאתם קוראים "ריקון הבריכה", כלומר בגיל 22 שזה צפוי ממש בחודשים הראשונים לאחר אישור החוק על-פי הצעת החוק, ובין אם בגילאים היותר מבוגרים למי שהיום הוא בן 18 עד 22 על-פי הצעת החוק, אנחנו נקבל את המידע לגביהם. וכך תשתיות התעסוקה, שמיד אפרט לגביהן, יוכלו לעשות גם reaching out, כלומר נוכל להיות אקטיביים ולפנות באופן אקטיבי לאותם בחורים צעירים במטרה לעניין אותם ולהציע להם את הכלים ואת התוכניות שלנו שיקדמו אותם מבחינה תעסוקתית, שזה יעד מאוד מאוד מרכזי.
שני דברים שלא נמצאים כאן ומצויים בהחלטת הממשלה, זה במה שנקרא "ריקון הבריכה". ברגע שתאושר הצעת החוק, אנחנו מדברים על כך שבחורים בגיל 22 ומעלה יקבלו פטור. הנושא הזה ניתן על-ידי הצבא, אבל גם לפי החלטת הממשלה וגם בעבודה השוטפת שלנו מול צה"ל, מול גדי אגמון, אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לדרג ולתאם את מועדי הפטור ואת הדירוג שלהם, כי אנחנו רוצים לתאם את הפטור למוכנות של תשתיות התעסוקה, על מנת שנוכל לתת מענה למי שלא התגייס ויקבל פטור משירות צבאי, מענה נכון, ולאפשר לו להשתלב בעולם העבודה בצורה מיטבית.
אז אלה הנושאים המרכזיים שנידונים או בהצעת החוק או בהחלטת הממשלה שמלווה את התהליך הזה. על מה מתבססת התוכנית מבחינת משאבים? אנחנו מדברים על כחצי מיליארד שקלים, 484,000,000 שקל לחומש הקרוב, לשנים 2017-2013, ואני תיכף אפרט לגביהם.

השר ציין שאנחנו מבססים את התוכנית על שלוש רגליים. אנחנו מדברים על תשתיות, על טיפול בפרט ועל מעסיקים. אני תיכף אפרט לגבי כל אחד מהם, אבל אלה באמת שלושת הנדבכים המרכזיים שלגביהם אנחנו נידרש לתת מענה ולאפשר את השילוב בתעסוקה: גם על טיפול בפרט, כלומר על החסמים שקיימים לאותם בחורים, אברכים, מבחינת השתלבות בשוק העבודה משהוסר נושא השירות הצבאי, בין אם בפטור ובין מי ששירת שירות אזרחי או שירות צבאי; גם מבחינת המעסיקים, כלים שאנחנו יכולים לתמרץ את המעסיקים; וגם מבחינת תשתיות התעסוקה שאני מיד עכשיו מראה לכם מה בכוונתנו לעשות.
אז באמת, מי קהל היעד שלנו? אנחנו מדברים על שני דברים מרכזיים. השלב הראשון זה מה שאתם מכנים "ריקון הבריכה", השלב השני בשנים שלאחר מכן זה בעצם הזרם, גם מי שיקבל פטור וגם מי שישרת שירות אזרחי או שירות צבאי וישתחרר ממנו. זה קהל היעד המרכזי של אותה תוכנית.
אלעזר שטרן
למה "ריקון הבריכה" הוא רק עד 2014?
מיכל צוק
לפי הצעת החוק "ריקון הבריכה" אמור לקרות מאוקטובר או ממועד חקיקת החוק עד אוגוסט במהלך החודשים הקרובים.
גדי אגמון
לאוכלוסיית גיל 22 פלוס.
היו"ר איילת שקד
מה המספר? בכמה מדובר?
גדי אגמון
כ-28,000 איש. כל האוכלוסייה מגיל 22 ומעלה שתטופל בדירוג מאוקטובר עד אוגוסט.
היו"ר איילת שקד
אוקיי. מיכל, אז מה אתם עושים עם ה-28,000 האלה?
מיכל צוק
אז אני מיד אתאר. אנחנו נערכים, וההיערכות שלנו היא קודם כול למסה הראשונית שהיא מאוד גדולה ולאחר מכן לטיפול בזרם. אני מיד אציג לכם את זה.
אלעזר שטרן
רק שנייה, המושג כדי שאני אבין אותו. "ריקון הבריכה" – תקופת הביניים היא ארבע שנים וכאן יש שנתיים.
מיכל צוק
אז אני אסביר. הצעת החוק שמונחת לפניכם מתבססת על מספר שלבים. קודם כול, מי שבמועד חקיקת חוק הוא בן 22 ומעלה, הוא אמור להיקרא על-ידי הצבא, לעבור שם איזשהו מסלול שהצבא מציע לו להתגייס או את מה שיש לצבא להציע. גם אנחנו נשב באותו מקום ונציע למי שבוחר לא להתגייס, כי הצבא לפי החוק ייתן לו את הפטור, את מסלולי התעסוקה שמיד אני אפרט לכם על מה מדובר. וכל מי שיבחר שלא להתגייס והוא נמצא בגיל 22, יקבל את הפטור. וזו המסה הראשונית שאמורה לקבל פטור בחודשים הראשונים לאחר חקיקת החוק ואיתה אנחנו מתמודדים, וזה השלב הראשון.

זו מסה שתשתחרר לקראת סוף 13 ובמהלך להערכתי המחצית הראשונה של 2014. זה מה שאמרתי שאנחנו יושבים עם הצבא כדי לבחון איך אנחנו מדרגים ומתאמים את אותו פטור למי שיבחר בתהליך הזה לא להתגייס.
גדי אגמון
אם יקל להבין, השלב השני שמצוין פה בין 2015 ל-2017 הוא למעשה מ-2014, כי במקביל לאוכלוסיית השלב הראשון, כפי שציינה מיכל, של אוכלוסייה שמקבלת פטור בתיאום עם צה"ל מול משרד הכלכלה, יש גם את הזרם הקבוע שאנחנו נמשיך לטפל בו כל שנה ושנה.
אלעזר שטרן
מי שהיום בן 19.
גדי אגמון
מי שהיום בן 19, בן 18, בן 20 ובן 21.
מיכל צוק
מי שנמצא במועד חקיקת החוק בגיל 18 והוא קטן מ-22, הוא לא מקבל פטור בגיל 22.
היו"ר איילת שקד
הוא מקבל פטור בגיל 24.
מיכל צוק
הוא יכול לקבל פטור בגיל 24, אבל זה הפוטנציאל שאתו יעבוד הצבא והשירות האזרחי במטרה לעמוד ביעדים שהוצבו בפניהם לגייס אותם.
שר-שלום ג'רבי
יש שני שלבים. מי שבגיל 22 עכשיו, הוא מקבל פטור, יכול ללכת לשירות אזרחי או לשירות צבאי, או ללכת לעבוד. מי שבגיל 18 עד גיל 22 הוא חייב להישאר בישיבה, או שילך לצבא או לשירות אזרחי, אבל אם רוצה לדחות הוא דוחה את זה עד גיל 24 ובגיל 24 הוא מקבל את הפטור. ומי שעוד לא מלאו לו 18 והוא נכנס לגיל 18, אז החוק ייכנס והוא יהיה חייב בשירות אזרחי.
אלעזר שטרן
אם הוא היום בן 19 והוא מגיע לגיל 22?
מיכל צוק
הוא לא מקבל פטור. הפטור הוא "ריקון בריכה", הוא חד-פעמי. זה לגבי המלאי הקיים של אותם בחורים שהיו בהסדר הקודם, שבעצם קיבלו כבר לפחות ארבע שנים וחלקם הרבה יותר דחיית שירות מכוח החקיקה הקודמת.
עפר שלח
אלה יצטרכו לעמוד ביעדי הגיוס. זאת הבריכה הקטנה. מכיוון שהמכה הראשונה, אלה שמ-22 וצפונה, זה עשוי להיות "ריקון בריכה" גדול, זה ה-28,000, סדר גודל כזה שעליו אנחנו מדברים. אז מבחינת תוכנית התעסוקה הם צריכים להיערך לזה שעד סוף 2014 הם מטפלים בדבר הזה, שהוא אירוע חד-פעמי מאוד גדול. אחר כך יש את הזרם הקבוע, שהוא היום ב-18 עד 22 ויקבל פטור ב-24. לכן מבחינתם זה שני דברים שונים.
מיכל צוק
ברמת ההיערכות יש פער של זמנים, כי מי שהיום נניח בן 21, הוא לא יקבל את הפטור בן 22, הוא יכול או להתגייס או לקבל פטור בגיל 24, וזה הפער שאתם רואים כאן בשנים בין 13' ל-15'.
ראובן גל
גברתי היושבת-ראש, אני רק רוצה להציע למיכל ולשר ולמשרד הכלכלה: השימוש במושג "ריקון הבריכה" הוא מושג לא טוב. למרות שמדובר על ריקון כאילו בריכת המלש"בים, זה ביטוי לא טוב. השר דיבר על הנמכת הלהבות. זה ביטוי לא טוב, הוא יחזור אליכם כבומרנג.
היו"ר איילת שקד
זה ביטוי דרך אגב שגם החרדים משתמשים בו. הם משתמשים בו. החרדים לא רוצים את "ריקון הבריכה" בגיל כל כך צעיר כי זה מקשה עליהם לעמוד ביעדים.
ראובן גל
אני מציע למשרד הממשלתי להשתמש בביטוי קונסטרוקטיבי.
היו"ר איילת שקד
והוא?
ראובן גל
אני יכול להציע הצעות, אבל לא "ריקון הבריכה".
עפר שלח
אתה צודק, זה פשוט הביטוי שמשתמשים בו.
מיכל צוק
אני רוצה לכוון למה שכולם כאן מכירים.
היו"ר איילת שקד
אז מה האלטרנטיבה?
ראובן גל
אני מוכן לחשוב על זה ולהציע, אני לא רוצה ב"שלוף".
מיכל צוק
בכל מקרה, אני חושבת שמה שחשוב להבהיר כאן, שזו התמודדות אחת עם מסה מאוד גדולה של היצע של גברים שאנחנו נדרשים להתמודד איתם בזמן הקצר ולשלב אותם בעולם העבודה, ומהצד השני איזשהו זרם וטפטוף, בין אם זה של אנשים שיקבלו פטור בגיל 24 או אנשים שיתגייסו בהתאם ליעדים ואחר כך ישתחררו, וגם הם באוכלוסיית היעד שלנו.
אני אגיד עוד פעם אבל בנושא הגיל של הפטור, ציין את זה השר וחשוב לי להדגיש בצורה מאוד מאוד ברורה: ככל שהגיל צעיר יותר, וכאן אני מדברת על – ואני חוזרת עוד פעם לצערי ל"ריקון הבריכה" – על גיל 22 אבל גם על גיל 24 אחר כך, אם יש כאן איזה כוונה ותהיות וכו' לגבי לדחות את הגיל הזה מהגיל המוצע של הממשלה, חשוב לי לציין בפניכם כדי שתהיו מודעים למשמעויות: ככל שאנחנו נוכל לפנות ולהציע לאותם גברים בגיל יותר מבוגר את עולם העבודה ואת התוכניות והכלים שיש לנו כדי להשתלב, יש בכך קושי הרבה יותר גדול. ויש לנו יעד מאוד משמעותי לשלב אותם בתעסוקה.
ככל שזה יהיה בגיל יותר צעיר החסמים יותר קלים, מאחר שהמשפחות יותר קטנות, צריך פחות לפרנס, ניתן יותר להשקיע בהון האנושי שיחזיר לאורך שנים תשואה יותר גדולה, גם לפרט מבחינת כושר ההשתכרות שלו וגם למשק מבחינת סוג העבודות ומשך הזמן שאפשר לעבוד באותן העבודות. כלומר ככל שגיל הפטור הוא יותר צעיר והוא כפי שמוצע כאן בהצעת החוק הממשלתית, יש לזה יתרונות מאוד משמעותיים מבחינת עולם העבודה. וזו אמירה שמאוד חשוב שתישמע כאן בחדר הזה כשאתם דנים בנושא, זה באמת משהו משמעותי.
עפר שלח
מיכל, יש לנו תקדים היסטורי שמוכיח את זה. הרי 11,000 ששוחררו בסיבוב של השלושה ילדים, 90% מהם לא עובדים, נכון?
מיכל צוק
מאותם מי ששוחרר אז מגיל 28 היו חלק שעבדו ורק 10% נוספים הצטרפו לשוק העבודה. הגיל הצעיר הוא מאוד משמעותי ביכולת שלנו באמת לשלב אותם בצורה טובה בשוק העבודה.
אלעזר שטרן
אני רוצה לשאול הפוך. לא יודע, אולי זאת תהיה שאלה לשר בהקשר הזה, המגבלה הזאת של 22 והשילוב שלהם אחרי שחרור מוקדם ככל האפשר לשוק העבודה. זאת אומרת, אני מבין שבגיל 22, לפי מה שאת אומרת, אתם נערכים ל-28,000 אנשים שצריכים להכשיר אותם.
יהודה דובדבני
תחלק את ה-28, תראה שזה לא 28.
אלעזר שטרן
אני מכיר, זה מתפרס עד גיל 28-27.
יהודה דובדבני
לא, גם בחלוקה.
אלעזר שטרן
את זה אני מכיר, אבל אני שואל הפוך: האם לא להתחיל את זה בגיל 20? עכשיו, זה עניין אידאולוגי או שזה העניין של היכולת שלכם להכשיר?
שר הכלכלה נפתלי בנט
אני רוצה לענות.
עפר שלח
זה עניין של יכולת לעמוד ביעדי הגיוס.
שר הכלכלה נפתלי בנט
זהו.
אלעזר שטרן
בשביל זה אני אומר 20 ולא 19.
שר הכלכלה נפתלי בנט
אבל אלעזר שואל שאלה מאוד טובה, ואני רגע מדבר בתפקידי כשר התעסוקה. מבחינת תעסוקה חד-משמעית אני רוצה כמה שיותר מוקדם – חד-משמעית, בסדר? אין פה בכלל דילמות, אין פה כלום. אבל המתח פה הוא שהרי יש יעדי גיוס ויעדי שירות אזרחי-לאומי. אם תיתן פטור מוקדם כזה, אז כולם ילכו לתעסוקה, ששוב לטעמי האישי זה הדבר הטוב למדינת ישראל, אבל הדבר הזה מנסה לאזן וגם לעודד אנשים ללכת להתגייס.
אלעזר שטרן
בגלל זה לא אמרתי 18.
שר הכלכלה נפתלי בנט
לא יהיה להם מוטיבציה.
אלעזר שטרן
לנח"ל החרדי לא הולכים בגיל 21 בהיבט הזה.
שר הכלכלה נפתלי בנט
התשובה לשאלתך קצרה: מבחינה תעסוקתית גרידא, כמה שיותר צעיר יותר טוב בסדרי גודל.
היו"ר איילת שקד
בגיל 20 אתה צריך להוריד את יעדי הגיוס. אם אנחנו רוצים להוריד את הגיל לגיל 20 אז צריך להוריד את יעדי הגיוס.
עפר שלח
צריך להוריד אותם לאפס פחות או יותר.
אלעזר שטרן
אני יכול להגיד משהו? יעדי הגיוס, אנחנו יודעים ש-50% מהם, סלחו לי על הביטוי, זה עבודה מעשית, זאת אומרת זה כדי ליצור להם ג'ובים בצבא. מי שבא בגיל 22, על 50% מהם – לא יודע, גדי יושב פה, בקיא בזה יותר ממני – הצבא היה יכול לוותר עליהם, אם היו ממצים אותם לתפקידים הנכונים. ואותו דבר אני אומר לכם גם בשירות הלאומי – מי שיגיע בגיל 22, נשוי עם ילדים, יצרנו לו ג'ובים בשירות הלאומי.

ולכן אם כבר הולכים לסוג של פשרה כזאת, אז השקפת העולם שלי היא שתשתחרר אותם כבר בגיל 20. הצבא לא יפסיד מזה וכמו שאומר השר, המדינה תרוויח הרבה.
יהודה דובדבני
אז אתה משחרר אותם, כשהאחר יושב עכשיו בגדוד "נצח יהודה" ועושה את השירות שלו.
אלעזר שטרן
זה ברור, את זה אני עושה ממילא.
היו"ר איילת שקד
מיכל, תמשיכי בבקשה.
עפר שלח
אתה מחזיר אותנו לנקודת האפס.
אלעזר שטרן
לא לאפס.
עפר שלח
אתה מחזיר אותנו לדיון אם בכלל שאלת הגיוס צריכה לעמוד פה על הפרק.
שר-שלום ג'רבי
השסע החברתי כאן מתרחב בצורה מדהימה.
אלעזר שטרן
הוא לא יתרחב.
היו"ר איילת שקד
טוב, חברים, אני רוצה שמיכל תמשיך.
מיכל צוק
אוקיי. עוד משהו שחשוב להגיד: אנחנו מדברים כאן על תוכנית חמש-שנתית. ויחד עם זאת, מאחר שיש חוסר ודאות איך באמת הדברים יתנהלו, אם ביום הראשון תהיה הצפה מאוד גדולה של תשתיות התעסוקה שתיכף נפרט לגביהם או להיפך אולי תהיה התכנסות לתוך הישיבות פנימה בגלל השיח הציבורי ששר הכלכלה ציין קודם, אנחנו יודעים להעמיד תוכנית שהיא גמישה.
אנחנו מעמידים את התשתיות, אבל בהבנה גם עם האוצר לאור החוסר בידיעה מה באמת הולך לקרות, ככל שתהיה הצפה ויבואו אלפי אנשים יותר ממה שאנחנו חוזים בזמן מאוד קצר, נדע להקדים את התקציבים מהשנים היותר מאוחרות לשנים היותר מוקדמות. ולהיפך, ככל שנראה שהטפטוף הוא יותר איטי ונידרש לתקציבים בשלב יותר מאוחר על מנת לשלב בתעסוקה ולהפעיל את הדברים שאנחנו עושים, אז נדע בהבנה עם האוצר לדחות את זה לשנים היותר מאוחרות. ככה שיש לנו גמישות תקציבית ויכולת גם בתשתיות להרחיב ולצמצם. אנחנו עובדים על זה כדי שנוכל לתת את המענה הנכון לשטח.
אז מה בעצם אנחנו מדברים? אנחנו רוצים דבר ראשון לציין כאן בפניכם את תשתיות התעסוקה. בשלב הראשון, וזה מה שאנחנו עובדים עליו ממש בימים אלה, אנחנו רוצים להקים ולהפעיל מספר דברים. קודם כול שיהיה לנו מוקד טלפוני. יש כאן הרבה סימני שאלה גם בקרב הציבור החרדי, שיהיה להם כתובת עם מספר טלפון, עם אנשים שידעו לתת את השירות ולהגיד לאן לפנות, מה הכלים שאנחנו מציעים ולהפנות אותם ליתר תשתיות התעסוקה. זה אמור להיות במהלך הרבעון הקרוב, מספטמבר עד סוף השנה יהיה מוקד טלפוני שיוכל לתת מענה ראשוני לאותם פונים.
במקביל אנחנו גם מקימים אתר אינטרנט שבו יהיה כלול כל המידע הרלוונטי והוא יתעדכן מעת לעת, כי זה באמת איזשהו דבר ראשוני שגם אנשים לא צריכים להגיע לאיזושהי תשתית פיזית, יכולים לעשות את זה בשקט בצורה יותר דיסקרטית ולקבל מענים ראשוניים.

במקביל אנחנו פורסים תשתיות תעסוקה. אנחנו נמצאים היום בתהליך מאוד משמעותי של פתיחת מרכזי תעסוקה, מרכזי הכוון תעסוקתי ברחבי הארץ. המרכז הראשון שאמור להיפתח ממש בחודש הקרוב, בתחילת ספטמבר אולי באוקטובר, זה המרכז בבני-ברק. בבני-ברק יהיה לנו מרכז שיוכל לטפל בכמה אלפים בשנה, כ-4,000 איש בשנה. אתם רואים כאן מספרים מוערכים, שזה אומר שעשינו איזשהו אומדן ראשוני, עוד לא סיכמנו את זה עם הצבא, של מה יטפל בני-ברק ב-2013 ומה הוא יטפל ב-2014 מבחינת אוכלוסיית היעד של התוכנית שזה בערך 50% מיתר הדברים.
חשוב לי לציין
התשתיות האלה שאני מציינת בפניכם הן לא ייעודיות רק לכלל היעד, הן מטפלות גם בגברים ונשים בנוסף על הגברים שבתוכנית. חשוב לנו שהם ימשיכו לטפל גם בגברים מבוגרים יותר וגם בנשים החרדיות כדי שגם נוכל לעמוד ביעדי הממשלה בנושא הזה, אבל גם כדי לא ליצור איזושהי תגובת נגד שמטפלים רק באוכלוסייה מאוד מוגדרת. אבל אין ספק שהאוכלוסייה שציינו קודם היא בעדיפות.

התשתית הבאה שתהיה פרוסה להערכתנו היא בירושלים. ירושלים נמצאת בהליך מכרזי, אני מקווה שבימים הקרובים כבר יהיו זוכים ושזה יעבור חלק. ירושלים גם מרכז תעסוקה מאוד גדול, יכול לטפל ב-6,000 איש בשנה.
היו"ר איילת שקד
מיכל, מה עושה מרכז תעסוקה?
מיכל צוק
אוקיי, אז אני מיד אסביר מה זה מרכז תעסוקה. מרכז תעסוקה זה One Stop Center, מקום שבו יושב צוות ייעודי שיודע מצד אחד לעשות את ההתאמה התרבותית לאוכלוסייה שעליה אנחנו משוחחים – אנחנו עושים את זה גם במגזרים אחרים, לא רק במגזר החרדי – אבל יודע לעבוד עם המגזר שאותו אנחנו רוצים לקדם בתעסוקה.
ויושב הצוות הזה ויודע מצד אחד לעשות reaching out ולפנות לאותם אנשים שאנחנו רוצים לקדם בעולם העבודה ולהתחיל איתם תהליך, תהליך שאומר להם למה כדאי להם לעבוד ולמה זה נכון לעבוד למי שיש לו חסם כזה שהוא לא מעוניין, לעשות ממש את ה- reaching out. או אם מישהו מעוניין, כבר יושבים ועושים שמה את האבחונים התעסוקתיים, נותנים את הכישורים הרכים – להרבה מהגברים החרדים יש פער מאוד גדול בכישורים הרכים ובהשכלה הרלוונטית לעולם העבודה. אז אנחנו נותנים כישורים: קצת שפה, השפה האנגלית, כישורי מחשב, חיפוש עבודה, איך מתראיינים. זה מה שנקרא המעטפת הרכה.
במקביל יש משאבים כדי לאפשר הכשרות מקצועיות – הכוונה להכשרה מקצועית ומימון של ההכשרה המקצועית.
היו"ר איילת שקד
זאת אומרת שההכשרה המקצועית עצמה, זה לא שיש קורסים טכנולוגיים במרכז תעסוקה אלא אתם מפנים למקום עם - - -
מיכל צוק
במרבית המקרים. המרכז יכול, במקרים מסוימים כשיש לו כיתות, הוא יכול להכניס שמה גם קורס, אבל הוא גם יכול לתת למשל שובר או תקציב ולהכווין את אותו אדם למרכזים אחרים שבהם אנחנו מקיימים קורסים רלוונטיים.
היו"ר איילת שקד
במרכז היום בבני-ברק כבר יש הכשרה טכנולוגית?
מיכל צוק
נכון. זו דוגמה אחת. במרכז בבני-ברק יש כיתות שבהם הם עושים את ההכשרה, אבל לא רק, גם הם חלק יקיימו אצלם וחלק יפנו ויממנו במקומות אחרים, כדי שיהיה לנו מגוון מאוד גדול ולא תהיה סתימה של התשתיות. אנחנו הרי מקיימים מגוון רחב של הכשרות מקצועיות.
השוברים שהשר ציין קודם זה כלי מאוד גמיש ומשמעותי, אבל חשוב לנו מאוד שהמרכז הוא זה שמקצה את השובר והוא יפנה. הוא יוכל להסתכל על אותו אדם, לא מספיק שמישהו רוצה אל"ף, אלא המרכז יוכל לעשות גם את הקשר לפרט, לראות מה הכישורים שלו ושזה אכן מתאים לו, וגם ולא פחות חשוב מזה, לעבוד עם המעסיקים ולעשות את קשרי המעסיקים.

ולכן זה One Stop Shop. הוא מפנה ומממן את ההכשרות למיניהם, את הכישורים הרכים, וגם נמצא בקשר עם מעסיקים פוטנציאליים כדי לעשות את החיבור. בסוף אנחנו לא רוצים הכשרה בשביל הכשרה, אנחנו רוצים את החיבור עם עולם העבודה ועם המעסיק. והרבה פעמים החיבור הזה שהאינטגרטור שלו יהיה אנשי המקצוע בתוך תשתית התעסוקה, בתוך מרכז התעסוקה, זה דבר שהוא מאוד משמעותי.
יש לנו בזה ניסיון גם במגזר החרדי, במרכזי מפתח שאני מיד אספר לכם איך אנחנו הולכים להרחיב אותם, אבל גם במגזרים אחרים וזה עובד. תשתית התעסוקה הזאת במגזר החרדי זה כלי שאנחנו משתמשים בו בצורה רחבה בכל פעילויות התעסוקה שאנחנו עושים במרכזים, ויש לנו גם במגזר החרדי וגם במגזרים אחרים ניסיון טוב עם הצלחות בנושא הזה. מה שאנחנו עושים כאן זה בעצם להרחיב בצורה משמעותית את הפעילות במגזר החרדי, להשקיע משאבים מאוד גדולים במרכזי התעסוקה האלה כדי שהם יוכלו לתת מענה, גם איכותי אבל גם לכמויות הנדרשות.
יהודה דובדבני
מיכל, סליחה, אתם נותנים גם איזה הטבה לאותם מעסיקים? כי כרגע יש לנו בעיה בנושא. אז אם המרכז מלווה אותם, האם אתם חושבים על הטבה כזאת או אחרת, חוק מתקן, כדי שיכניסו את הציבור הזה לעבודה?
מיכל צוק
זאת שאלה מצוינת ואני מיד אתייחס אליה, כי דיברנו על שלוש רגליים, כרגע אנחנו ברגל הראשונה שאני סוקרת לפניכם והיא הרגל של תשתיות התעסוקה, של מרכזי ההכוון. לאחר מכן אנחנו נדבר גם מה בכוונתנו לפעול עם המעסיקים ומה בכוונתנו לתת גם לפרט מבחינת הכישורים שלו, אז אני מיד אגיע לזה.
אלעזר שטרן
מיכל, שאלה קטנה, גדי, גם אליך יחד: האם חשבתם על זה שחלק מהקורסים יהיו צרכים של הצבא? למה אני אומר את זה? בגלל שהצבא שהוא מקבל עכשיו חלק מהאנשים, ונגיד הוא או החרדים, לא משנה מי, צריכים לעמוד ביעדים, חלקם לא מוכשרים וגם חלקם הקפיצה הזאת ישר לצבא היא קשה להם מאוד מבחינה מנטלית. יכול להיות שאם במרכזי ההכשרה שלכם יכשירו צרכים שהצבא אחר כך צריך אותם אז זה יעזור לשני הצדדים.
יהודה דובדבני
"שוחר טוב".
אלעזר שטרן
זה גם יעזור לעמוד ביעדים מצד אחד וזה גם יעזור לגשר על הפער המנטלי של להתגייס ישר. כבר היית פעם במרכז השמה או במרכז הכשרה, כבר יצאת מהישיבה. זאת אומרת, אחרי זה להגיד: אוקיי, עכשיו תלך למסלולים המיוחדים בצבא, לדעתי זה יהיה יותר קל. עכשיו, זה לא שאלה, אני זורק את זה.
מיכל צוק
זה רעיון שכבר אנחנו היום מממשים אותו. כלומר מה שאני מציגה לכם כאן זה לא כל הטיפול שלנו במגזר החרדי, זה הטיפול שאנחנו ממקדים כרגע אגב המתווה של השוויון בנטל. ומה שאתה מציין זה משהו שאנחנו עושים בכמה מישורים: קודם כול יש לנו בתי-ספר מקצועיים לנוער חרדי, יש לנו מסגרות קהילתיות.
אלעזר שטרן
אני מכיר את זה, אני מדבר על 23-22.
מיכל צוק
על הגדולים יותר?
אלעזר שטרן
ב"שוחר" אני מכיר. דווקא אלה שאנחנו רוצים להביא אותם, ובגלל זה זה קצת קשור למה שאמרתי קודם לגבי גיל 20, צריך לקחת בחשבון שאם היינו לוקחים את גיל 20, ואני מבין שלא לקחו, אני חושב שזאת טעות, אבל אם בגיל 21 היית מביא לצבא ילדים שעשו את ההכשרה המקצועית שלכם, גם הם היו קופצים יותר בקלות לצבא וגם הצבא היה מוצא להם הרבה יותר תפקידים מאשר תפקידים של אנשים שלא מוכשרים.
מיכל צוק
אז כאן אני חושבת שאנחנו ניסינו לתת מענה, גם אם אתם זוכרים מה שציינתי קודם לפניכם, שבזמן דחיית השירות מגיל 18 עד גיל 22, שאמורים להיות 45 שעות לימוד בישיבה, מתוכן אנחנו יכולים לעשות הכשרות מקצועיות, ואין ספק שאנחנו ננסה לעשות את זה במקצועות רלוונטיים לעולם העבודה ולצרכים של הצבא, כי בסוף זה פוגש אחד את השני, בהחלט.
עכשיו, מרכזי מפתח. מרכזי מפתח זה באמת ה- One Stop Centerשפועלים היום, הם פועלים יותר בקטן. אנחנו הולכים להרחיב משמעותית את הפעילות שלהם, זה מה שאתם רואים במצגת באדום. אני מעריכה שזה יהיה בסוף השנה, כבר יהיו לנו מרכזים שפועלים בהיקפים גדולים יותר ממה שיש היום. זה משמעותי לנו בשני היבטים.
היו"ר איילת שקד
אלה מרכזים שקיימים היום?
מיכל צוק
אלה מרכזים קיימים היום, כן. הם מרכזים שקיימים היום אבל היום הם קטנים. אנחנו הולכים לעבות, כמעט להכפיל את הפעילות שלהם. זה חשוב לנו פעמיים. קודם כול שזה יהיה buffer אם פתאום תהיה הצפה, עד שיתר תשתיות התעסוקה שאני תיכף אגע בהן יהיו מוכנות. אבל גם אחר כך, מאחר שהטיפול שלנו בתעסוקה של המגזר החרדי לא מתחיל ומסתיים רק בתהליך הזה של השוויון בנטל, אותם מרכזים יוכלו לתת גם מענה לנשים חרדיות, לגברים יותר מבוגרים ולזרם העתידי שיהיה.
זו תשתית שתהיה פרוסה ברחבי הארץ, אתם יכולים לראות שהיא פרוסה בכל המקומות. התשתית הקיימת הולכים חוץ מלעבות אותה גם לפתוח שני מרכזים נוספים, אחד בדרום ואחד במודיעין עילית.
מרדכי יוגב
זה חוץ מבני-ברק וירושלים שציינת קודם?
מיכל צוק
בבני-ברק וירושלים היום יש שני מרכזי מפתח קטנים, אבל כבר עכשיו, כמו שציינתי בפניכם, אנחנו נמצאים גם בהתקשרות כדי להרחיב מאוד את הפעילות.
שר הכלכלה נפתלי בנט
אני רוצה לתאר מה זה. ביקרתי בבני-ברק, זה דבר באמת מדהים. בא חרדי לבניין – הכול גם באווירה נקייה, מודרנית, זה לא בניין ממשלתי מיושן ומוזנח – מקבלים את פניו בסבר פנים יפות חרדים – מי שמנהל את מרכזי המפתח בשטח זה חרדים, לא אחרים שיודעים יותר טוב מהם – מבינים מה הצורך. אם הצורך הוא צורך של אני חייב דחוף עבודה, אז עובדים על השמה לעבודה שבדרך כלל תהיה עבודה לא מי יודע מה אטרקטיבית, אבל אם זה דחוף זה דחוף. עושים מיון בעצם לכל אחד.
אופציה שנייה זה הכשרה קצרה ואז השמה לעבודה ואופציה שלישית זה להכשרה ארוכה. חלק מההכשרות קורות בתוך המרכז עצמו: לימודי אנגלית, לימודים בסיסיים, וחלק בוואוצ'רים ובכל סט הכלים שמיכל ציינה. זה דבר יפהפה. החבר'ה האלה בשונה מאתנו לא עובדים פה בניאונים, הם בחזית. ובפגישה אתמול גם בנינו, מיכל, צינור לפידבק ישיר מהשטח. אני גם ביקשתי מהם: אם יש משהו שנראה להם עקום, שאפשר לעשות יותר טוב, אז ממש שיגידו לי כשר ונפתור את הבעיות, כי הם יודעים יותר טוב מאתנו.
ובעצם הקונספט הוא קודם כול, כיוון שזה עובד כל כך טוב בבני-ברק, בירושלים, במקומות האחרים זה בהיקפים קטנים, פשוט להרחיב את זה בצורה מאוד משמעותית.
עפר שלח
מיכל, אם את יכולה באמת בעניין הזה להיות ספציפית לגבי הגדלת התפוקה של המרכזים האלה, כי גם בפגישות שלנו, נכון להיום המספרים הם קטנים. וכמה אתם מתכוונים להגדיל את זה לנוכח האפשרות, שהיא אומנם תיאורטית אבל כולנו רוצים שהיא תקרה, שבאמת יצטרכו לטפל בפי ארבעה ופי חמישה, לפחות בתקופה של עד סוף 14'?
מיכל צוק
אוקיי. אז קודם כול אם תרצו תיכף גם נוכל לשבת בצורה יותר מצומצמת ממש לראות מספרים, אבל כבר בירושלים ובבני-ברק יכולים לטפל ב-6,000 איש בשנה.
עפר שלח
כל אחד או יחד?
מיכל צוק
ביחד 6,000. יכול להיות שקודם אמרתי 6,000 - - -
לורה וורטון
הם לא מגיעים ליעדים. צריך לציין, שאף אחד מהמרכזים לא הגיע עד היום ליעד שלו. וגם יוסי דאי שהוא יושב ראש קמ"ח אומר שהוא לא מאמין שגם בהשקעה של 19,000,000 שקל בירושלים, יש סיכוי בכלל להגיע ל-1,000.
מיכל צוק
קודם כול המרכזים שקיימים היום זה בדיוק מרכזי המפתח הקטנים. מה שהיום נפתח, בבני-ברק נמצאים כבר בתהליך מאוד מתקדם ואמורים בחודש-חודשיים הקרובים כבר להיות עם מרכז יותר גדול ממה שיש שמה היום, אבל גם בירושלים. היום בירושלים יש מרכז מפתח קטן, ומה שהממשלה משקיעה זה 16,000,000 שקל בשנה על מנת לאפשר את ה-4,000 איש בשנה של מרכז התעסוקה בירושלים.
כלומר זה לא משהו שקרה כבר אלא משהו שהוא עתידי, ואני מקווה שכבר בחודשים הקרובים, כי אנחנו עובדים עם העירייה והם יצאו במכרז, אז אני מקווה שלא יהיו שמה תקלות מכרזיות שהם לא בשליטה שלנו ויהיה ממש בפועל, יהיה כמה חודשים של הקמה. והמרכז הזה לפי התקצוב שלו שהוא תקצוב מאוד מפורט, יוכל בירושלים לטפל ב-4,000 פונים בשנה. אנחנו גם הצבנו שם יעדים בתמהיל ששם דגש הרבה יותר גדול על הגברים.
מה שאנחנו עוד נעשה וזה בעצם עבודה שלנו כרגע, זה שאם אנחנו נראה שיש הצפה אנחנו כבר נדע לעבוד עם שני המרכזים האלה על מנת להרחיב את הפעילות, בעצם להקצות לשם משאבים נוספים. כי למה הולכים המשאבים, הם הולכים לשלושה דברים: אחת, לתשתית הפיזית כי צריך מקום; שתיים, לכוח האדם שצריך להיות שם, וזה בהחלט משהו שברגע שיש לך כסף נוסף אתה יכול לקחת עוד אנשי מקצוע שיטפלו באותם האנשים; ושלוש, לסלים שאנחנו נותנים להם לטיפול, שזה הכשרות מקצועיות וזה הסלים למעסיקים, וזה באמת המשאבים שיש לנו היום בתוכנית הזאת עם האוצר, מה שסיכמנו איתם.
ולכן אני חושבת שאנחנו נדע להרחיב את הפעילות בהתאם לצורך. אני לא רוצה שיהיה שמה פיל לבן מעבר למה שתכננו, ולכן אנחנו כרגע נערכים ל-4,000 איש בשנה. אם אנחנו, ואנחנו עם יד על הדופק כל הזמן וקשר ישיר גם עיריית ירושלים וגם עם עיריית בני-ברק, נראה שהתחזיות שמתממשות הן גדולות יותר, נפעל להרחבה ולהקצאה גדולה יותר של משאבים לנושא, כמו שפרטתי קודם. יש לנו את הגמישות הזאת. אנחנו נפעל גם בגמישות התקציבית וגם שההסכמים שלנו יאפשרו את ההרחבות האלה כדי שנוכל לתת מענה בשטח.
עכשיו, באמת לשאלתך, זה לא מרכזים שקיימים היום בהיקפים האלה ובתקציבים האלה, זה משהו שבחודשים הקרובים אמור להתחיל לפעול. זה דבר ראשון.

לגבי מפתח. מפתח היום אנחנו הולכים להכפיל את התקצוב שלו, וגם התקצוב הזה אמור לתת צוות יותר גדול שיוכל לטפל ביותר אנשים, לצד הכלים הנוספים של הכשרה וכלים למעסיקים שאני אפרט בהמשך שאנחנו מעמידים במסגרת התוכנית.
ולכן אני חושבת שיש כאן מעגל סגור. אם פתאום נראה שהייתה הצפה מאוד גדולה ומיצינו את כל התקציבים האלה ואת כל הכמעט 500,000,000 שקל שיש לנו בשנה, שנה וחצי, נבוא להידבר עם האוצר, נראה מה זה עשה ואיך השתלבו בתעסוקה. זה יעד של הממשלה, אין כאן צדדים שונים, ואנחנו ניתן לזה מענה. אבל אני חושבת שתקציב של חצי מיליארד שקל כמעט זה תקציב מאוד גדול. החשש שלי הוא אגב הפוך, הוא לא מהצפה אלא מהסתגרות של אותם בחורי ישיבות בתוך הישיבות בגלל השיח הציבורי ומה שקורה.
אז אנחנו פשוט עם אצבע על הדופק ונהיה ערוכים עם התשתיות בשטח, עם אנשי המקצוע בשטח וננסה לתת מענה למה שיש. אנחנו אגב לא עשינו "שגר ושכח". במסגרת החלטת הממשלה ובמסגרת הסיכום שלנו יש עם משרד האוצר, יש פורום בראשות מנכ"לית משרד האוצר שאמור ללוות את הפעילות שלנו, אנחנו נדווח על הפעילות שלנו, במידה שניתקל בחסמים יסייעו לנו לפתור אותם. זה משהו שהוא מעוגן גם בסיכום וגם בהחלטת הממשלה על מנת באמת לראות שאנחנו מתקדמים בקצב הנכון, ביעדים הנכונים, ושזה לא משהו שהוא "שגר ושכח", אנחנו מתכוונים לנטר את זה בצורה מאוד - - -
עפר שלח
אני רוצה להבין. נכון לעכשיו לתוכנית ולתקצוב שיש לכם עכשיו, וברור שאתם מתכננים משהו שיכול להתרחב ולהתכווץ או בעיקר להתרחב עם ביקוש יותר גדול, ב-1 בינואר 2014 בכמה אנשים אתם אמורים לדעת לטפל?
מיכל צוק
תראה, ב-1 בינואר 2014 אנחנו אמורים להיות עם תשתיות שאמורות להיות בירושלים פרוסים ל-4,000 איש בשנה, בבני-ברק ל-2,000 איש בשנה נוספים. מרכזי מפתח אמורים גם כן לטפל בכמה אלפים בשנה. ומה שלא הגעתי אליו ואני עכשיו אפרט, אנחנו אמורים לצאת במכרז ייעודי לגוף תעסוקתי ייעודי שיהיה פרוס ברחבי הארץ, שייתן מענה לכל הדלתא שתגיע מהתוכנית הזאת, כי מפתח כמו שאמרתי זה buffer שאמור אחר כך לטפל באוכלוסייה באופן שוטף ורגיל.

כאן יש לנו אירוע, נקרא לו מקרו, אירוע לאומי שהוא באמת חד-פעמי בגלל הביטוי שאני חוזרת עליו עוד פעם של "ריקון הבריכה", שזה מאסה של 30-20 אלף איש שאנחנו נדרשים לטפל בהם בטווח זמן מאוד קצר, ואליו אנחנו הולכים לצאת גם בגוף ייעודי מעבר לתשתיות הקיימות. אז אנחנו מעריכים שהתשתיות האלה והגופים האלה שיהיו בשטח יוכלו לטפל בכל כמות האנשים שתגיע. ככל שהפריסה של הכמות תהיה יותר רחבה, אז כמובן שזה יהיה יותר קל.
יהודה דובדבני
אני לא הבנתי. מה שאת מציגה כאן, את לא נותנת פתרון למסה, לדור המדבר, ל-28, שנניח חלקם, 10,000 ימשיך ללמוד. לפחות תגידי 15,000, 10,000, אנחנו בנויים לקלוט אותם אחרת יהיה כאן מצב חמור מאוד.
מיכל צוק
אז בהחלט כן. אם תתנו לי להשלים אני אוכל להראות את המספרים.
היו"ר איילת שקד
מיכל, עוד שאלה: איזה מקצועות ספציפיים אתם מייעדים להם? מה ההכשרות הספציפיות?
מיכל צוק
אוקיי, אז תיכף אני אגיע לנושא של הכישורים, רק רגע. אבל תסתכלו רגע כאן, התוכנית הלכה למעשה בשנת 2014 להערכתנו תטפל בעוד 4,000 איש, זה המכרז הייעודי לתשתיות תעסוקה ייעודיות לתוכנית הזאת. כלומר תסתכלו אתם על המספרים, אתם יכולים לראות שיש לנו בירושלים כמה אלפים של אנשים, במרכזי ההכוון של מפתח כמה אלפים של אנשים, בבני-ברק גם כן כמה אלפים של אנשים.
כלומר בהחלט לצפי שלנו, כשאנחנו עושים את האומדנים של מי יגיע מתוך אותם 20 ומשהו אלף איש כתוצאה מהפטור בגילאים של 28-22, אנחנו כן נהיה ערוכים לטפל. אני אומרת עוד פעם: החשש שלי הוא הפוך, זה שהם לא יגיעו כולם במסה. אנחנו נעשה להם את ה-reaching out כדי להביא אותם כמה שיותר מהר. אבל כן, אם שאלת, אנחנו חושבים שהתשתיות שאנחנו מקימים ויהיו פרוסות במהלך סוף 13' וב-14', יוכלו לטפל באותם פונים, באותם אלפים של אנשים.
אני אומרת עוד פעם: אין לי אמירה וזה גם לא מה שקורה בעולם השטח. אנחנו לא אמורים לגעת בכולם, הממשלה לא אמורה לגעת בכל אחד ואחד, זה לא מה שקורה בפועל, חלק מהאנשים לא ישתלבו בעבודה בכלל ויישארו מרצון בעולם הישיבות וזה לגיטימי.
חלקם יגיעו אלינו ואנחנו גם נפנה אליהם בצורה אקטיבית, וחלק מהאנשים כמו בכל מגזר גם יעשו את התהליך בעצמם, שלא צריכים אותנו אלא יודעים כבר למצוא את המעסיק. וממילא היום למדו וקיבלו במהלך השנים שהם היו בצבא, הרי אנחנו לא התחלנו היום לפעול, כבר נתנו מימון של השכלה גבוהה והמערכת נותנת השכלה גבוהה, ונתנו הנדסאים ונתנו הכשרות מקצועיות, ויכול להיות שכבר יש להם מעסיק בפועל. אז חלק מזה השוק יעשה את שלו, אבל לנו יהיה חשוב ואנחנו ננטר את מספר הפונים מצד אחד, ומצד שני את ההשפעה על שיעורי התעסוקה כדי שנראה שאנחנו באמת נותנים מענה לאותם אנשים.

לכן אגב היה לנו מאוד חשוב לקבל את המידע ואת הנתונים על כל אחד שמקבל את הפטור. ולכן בחקיקה הזאת שמונחת לפניכם אנחנו נוסמך לקבל את המידע, כדי שאם נראה שמגיעים פחות מדי אנשים נוכל להתקשר אליהם ולהגיד להם: תקשיבו, בואו תתעניינו, יש לנו מה להציע לכם. וזאת תהיה ממש חלוקה גאוגרפית, יש לנו מרכזים שפרוסים בכל רחבי הארץ, בעיקר וזה חשוב שתדעו מתרכזים במרכז.
ירושלים ובני-ברק זה בערך 50% מהאוכלוסייה, המרכז שעוטף אותם זה עוד חלק גדול ויש בצפון ובדרום ריכוזים יותר קטנים, של אשדוד, של אזור נתיבות, של צפת, של טבריה. אבל זה הריכוזים היותר קטנים של האוכלוסייה. ובהחלט כן, אנחנו יודעים שיש לנו משאבים ויש לנו תשתיות תעסוקה שייתנו מענה לדבר הזה, לכך אנחנו נערכים.

אז זו באמת התוכנית כמו שאנחנו רואים, עם פריסת לוחות הזמנים, וזה המספרים. גדי כאן ציין 28,000, המספרים שאנחנו מכירים זה 22,000 מגיל 22, אבל אנחנו בהחלט יושבים כל הזמן ומעדכנים את הנתונים בהתאם למידע שמצוי אצל הצבא. על התוואי המדורג והתיאום בין הצבא ובינינו, ציינתי בפניכם.
על מה אנחנו מסתמכים בעצם? יש לנו איזשהו מודל כרגע רק כדי לפרוס את התשתיות. אנחנו מעריכים שיש איזושהי פריסה הדרגתית, שלא כולם ירוצו ביום הראשון, אלא שבשנה הראשונה פחות או יותר 40% מהתלמידים שיקבלו את הפטור, מאותם בחורי הישיבות, יתעניינו בעבודה, בשנה השנייה 20% ובשנה השלישית 15%. וזה אומר שבערך 25%, וזה צפי שאנחנו מעדכנים אותו כל הזמן בהידברות עם המגזר החרדי ועם אנשים שנמצאים עם יד על הדופק. זה הצפי האחרון שיש לנו ועל הבסיס הזה אנחנו נערכים. עוד פעם, כמו שציין חבר הכנסת עפר שלח, אנחנו נערכים גם להגדלה אם נראה משהו אחר בפועל.

חוץ מזה אנחנו עומדים כאוכלוסיית יעד לטפל גם באותם גברים יותר מבוגרים שמעל גיל 28 שקיבלו פטור ב-2011, כי השוני מול מה שהיה אז ומול מה שיש היום זה שאז לא היה לנו שום מידע וגם לא היו תשתיות מספיק גדולות בשטח, אז אנחנו לא ידענו מיהם אותם האנשים ולא יכולנו לפנות אליהם, ולכן באמת חלק גדול מהם לא השתלב בעולם העבודה. גם הם באוכלוסיית היעד שלנו. אנחנו מניחים ש-40% מתוכם, בעצם ממי שלא משולב היום בעבודה, יגיע אלינו לאותם מרכזים.
ובנוסף וחשוב לא פחות, באוכלוסיית היעד של התוכנית נמצאים גם מי שמשתחרר מהצבא, כלומר שירת שירות צבאי או שירות אזרחי, גם להם אנחנו רוצים לתת מענה. שם אנחנו מעריכים שכ-20% יגיעו למרכזים שלנו והיתרה ממילא תשתלב באופן עצמאי בעולם העבודה, ושיעורי ההשמה של מי שעשה שירות צבאי בנתונים שיש לנו הם שיעורים מאוד גבוהים גם היום.
אז זה פחות או יותר התרשים של הגאנט שאנחנו רואים לנגד עינינו מבחינת חלוקה ללוחות זמנים. המספרים כאן, אני מדגישה עוד פעם, הם ראשוניים, זו פשוט התוכנית כולה הראשונית שלנו. נשב עם הצבא ונגבש באמת את המספרים ואת הגאוגרפיה שלהם. חשוב לנו לנסות שהשחרור, שמתן הפטור יהיה גאוגרפי, כדי שבמקומות שבהם יש תשתיות תעסוקה, כמו בבני-ברק ולאחר מכן ירושלים או במרכזי מפתח, לשם אנחנו נדרג ונפנה קודם כול את הפטור, שלא יהיה מצב שאנחנו נותנים פטור במקומות שעדיין אין לנו תשתיות תעסוקה.
וזה לשאלה שעלתה כאן גם שלך, אני חושבת שזה המענה הכי נכון. אנחנו ניתן את הפטור בחודשים הקרובים, אבל בהתאם לקצב התקדמות תשתיות התעסוקה שלנו, כדי שלא יהיה מצב שאנחנו לא נהיה ערוכים. ועל זה כבר ישבנו גם עם גדי אגמון ויש נכונות של הצבא לעשות את זה. אז אנחנו מצד אחד מתקדמים בפריסה מהירה של התשתיות, ומהצד השני נדרג את הפטור בהתאם למוכנות בשטח, כדי שבאמת לא יפלו דברים בין הכיסאות.
יהודה דובדבני
נניח אני נמצא כאן, אני עם שלושה ילדים במצב הזה, עד עכשיו קיבלתי כל מיני מלגות מהישיבה, מהמדינה. מה עכשיו קורה אתי, כשאני בא אלייך, מקבל את הפטור, מה קורה עם המשפחה שלי בחצי שנה הזאת, בשנה הזאת? עכשיו אני לא מקבל מהמדינה כסף, עכשיו אני עומד עם משפחה ברשות עצמי, ומי עוזר לי לחיות?
מיכל צוק
אוקיי, אז יש כאן שוני מאוד גדול וזה עוד פעם החשיבות של הגילאים הצעירים. ככל שהגיל יותר צעיר, יש פחות תלויים באותו אברך. ככל שהגילאים יותר מבוגרים אז ודאי שיש לו - - -
יהודה דובדבני
נגיד שיש לו שלושה ילדים, משפחה נורמטיבית בציבור החרדי בגיל הזה, מה קורה איתה?
היו"ר איילת שקד
דובדבני, דקה, תן לי רגע להבהיר משהו. מר דובדבני שואל: האברך מקבל קצבת כולל, הוא מגיע אליכם למרכז תעסוקה. האם הוא יכול את כל התהליך במקביל כשהוא בינתיים ממשיך להיות אברך ועדיין לומד, ואת כל ההכשרה לעשות במקביל ללימודים בכולל וקבלת קצבת כולל, ואז רק ברגע שהוא מקבל עבודה הוא יכול לעזוב את הכולל?
מיכל צוק
אז קודם כול זו החלטה של הפרט, ואנחנו בהחלט מאפשרים לימודים יותר גמישים במהלך היום למי שיצא מהכולל ומעוניין ללמוד לימודי יום, אבל גם יש לנו לימודים של אחרי הצהריים שהם גמישים יותר, יש כולל חצי יום. מי שנכנס לתוכנית תעסוקה, אנחנו ממש לא אומרים לו: תעזוב את הכולל.
היו"ר איילת שקד
אבל בואי נחדד את זה. על-פי החוק הוא יכול רק 15 שעות בשבוע.
מיכל צוק
לא, ה-15 שעות זה משהו אחר.
עפר שלח
זה מי שנמצא בדח"ש, זה לא אותו דבר.
מיכל צוק
מי שנמצא בדחיית שירות בין גיל 18 ל-22 חייב לפי הצעת החוק שמונחת לפניכם ללמוד 45 שעות בישיבה, והוא יוכל 15 שעות הכשרה.
היו"ר איילת שקד
אה, נכון. אוקיי, אז מי שהוא מעל גיל 22?
מיכל צוק
מי שמעל גיל 22 לא חייב שום דבר. הוא מחליט, הוא אדם חופשי. אנחנו אומרים לו: אתה יותר לא חייב גיוס כי קיבלת פטור מהצבא, עכשיו תעשה מה שאתה מבין.
היו"ר איילת שקד
לא, אבל בשביל לקבל את מלגת האברך - - -
מיכל צוק
בשביל לקבל את מלגת האברך הוא צריך ללמוד בכולל.
היו"ר איילת שקד
נכון. מה שדובדבני העלה פה זה נקודה נכונה.
מיכל צוק
נכון. היכולת שלנו להכווין אותו להכשרה מקצועית לא בהכרח תפגע ביכולת שלו ללכת לכולל, זה החלטה שלו. לנו יש מגוון רחב של הכשרות מקצועיות שהן גמישות. הוא יכול לצאת מהכולל אם הוא בוחר ואם יש לו אלטרנטיבה וללמוד, או ללכת לעבוד ואנחנו נעזור גם בהשמה תחילה, בעבודה תחילה.

מי שמעוניין ללמוד יכול עדיין להמשיך ללמוד בכולל ולקבל את מלגת הכולל, לפי התנאים של הכולל, זה לא בסמכות שלנו, עדיין ללמוד בערבים, אחרי הצהריים, למלא את מכסת השעות שלו שם ועדיין יוכל ללמוד. וזה קורה גם היום, זה לא משהו חדש שאנחנו ממציאים.
היו"ר איילת שקד
שנייה, יש פה בעיה שיכול להיות שעכשיו אנחנו נביא אותה לפתחו של המחוקק, כי מה שדובדבני העלה זה דבר נכון. מציאת עבודה זה תהליך שהוא פרוס על פני כמה חודשים, וכדי שאברך יקבל את מלגת הכולל הוא מחויב להיות בישיבה וללמוד מספר שעות. צריכים לפתור את זה.
איה דביר
אפשר להעיר?
היו"ר איילת שקד
כן.
איה דביר
מי שהוא אברך בכולל לא יכול לקבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.
היו"ר איילת שקד
נכון.
איה דביר
אבל אדם שמחפש עבודה ואיננו אברך, איננו תלמיד בכולל, זכאי לקבל קצבה של הבטחת הכנסה אם הוא מעוט יכולת או קצבאות אחרות לפי הזכאויות.
היו"ר איילת שקד
אבל אנחנו לא רוצים לזרוק אותם להיות מקבלי קצבאות, אנחנו מעדיפים שהם יישארו בכולל עד שהם ימצאו עבודה. האינטרס של המדינה הוא לא להרגיל אותם עכשיו לקבל קצבת הבטחת הכנסה.
איה דביר
אני לא נכנסת לשאלת המדיניות, אני רק אומרת שמי שמקדיש את כל עתותיו לא ללימודים אלא לחיפוש עבודה – עושה הכשרות מקצועיות, מחפש עבודה בכל שעות היום בניסיון אמיתי להשתלב בתעסוקה – המדינה דואגת לו דרך קצבאות ביטוח לאומי, יש מענה דרך סל אחר, לא דרך גמלאות של לימודים לכולל.
היו"ר איילת שקד
הסל הזה הרבה יותר יקר למדינה.
איה דביר
המשמעות של לימודים בכולל היא שבאמת אדם יושב ומקדיש את ה-45 שעות השבועיות ללימודים.
עפר שלח
איילת, זה אגב הפוך, זה הרבה יותר גבוה מאשר קצבת הכולל.
היו"ר איילת שקד
ברור, זה מה שאני אומרת. אז האינטרס של המדינה עכשיו זה לא לזרוק אותו לחצי שנה לקבל קצבאות.
עפר שלח
אפשר להגיד שאנחנו צריכים לקבוע סוג של קצבה למי שיצא מהכולל ויהיה מחפש עבודה וצריך לחשוב על זה.
נתן נתנזון
אפשר לעשות את זה כמו שעושים לדחויי שירות. כדחוי שירות הוא מחויב ללמוד 45 שעות, אומרים לו: כשאתה עושה השתלמות מקצועית, מורידים לך 15 – אותו דבר אפשר לעשות על המלגה כדחוי שירות.
קריאה
רעיון טוב.
נתן נתנזון
הוא כבר לא דחוי שירות, אומרים מהמדינה: המלגה שלך היא 1,000 שקל בחודש, אתה יכול - - -
עפר שלח
אבל אז שיהיה ברור: הוא לא יקבל את הקצבה האחרת.
היו"ר איילת שקד
בסדר, אבל זה אינטרס של המדינה שהוא לא ייפול למעגל הקצבאות.
עפר שלח
אני מסכים אתך. קצבת הכולל היא נמוכה יחסית. לא זו אף זו, הרי הסכום הכולל הוא סכום קבוע, כשהוא מקבל אותו מישהו אחר שלומד שם לא מקבל.
אלעזר שטרן
דבר ראשון, אני חושב שקודם כול הנקודה היא לא רק כמה כסף הוא מקבל. יש אנשים שיגידו: אני מעדיף ללמוד תורה עד שיש לי עבודה, בלי קשר. זה דבר אחד.
היו"ר איילת שקד
נכון, ברור.
אלעזר שטרן
והדבר השני, שלא נתבלבל, בכל הנתונים שמציגים היום על כמה חרדים לומדים ב"אונו" ובכל המקומות האלה, אף אחד לא עושה את ההצלבה ובודק כמה מהם בו זמנית רשומים בישיבות. ואני אומר לכם: מאות אם לא אלפים. זאת אומרת זו מציאות שמתרחשת היום.
קריאה
בוודאי.
מיכל צוק
שנמשיך?
היו"ר איילת שקד
כן, נדון בזה אחר כך בוועדה. יש פה איזה בעיה שצריך לפתור.
מיכל צוק
אוקיי. אז כרגע מה שאתם רואים זה איזשהו תרשים של תוכנית העבודה שלנו.
דוד רותם
השאלה היא רק האם החרדים יגיעו למרכזים האלה לבד?
מיכל צוק
קודם כול, המרכזים האלה הם מרכזים שגם הקהילה החרדית מכירה אותם. הם נמצאים היום בתוך המרכזים והם יודעים לעשות את ההתאמה התרבותית ולפעול בהתאם לצרכים של הקהילה בשטח, ולכן חשוב לנו מאוד שככה זה יישאר. עדיין המרכזים האלה הולכים לפנות, לא רק לשבת ולחכות למי שיגיע אליהם, הם הולכים לפנות בצורה אקטיבית לאותו קהל יעד כדי להביא אותו לעולם העבודה, לשכנע אותו להגיע למרכז וליהנות מסל הכלים המאוד גדול שיש לנו להציע לו על מנת להשתלב בעולם העבודה. הם לא רק ישבו ויחכו, הם יהיו מאוד אקטיביים בפנייה לאותם גורמים.
אוקיי, אז באמת המספרים שאתם שואלים יהיו מאוד תלויים בשני דברים. קודם כול בהתאמת קצב ומקום השחרור לתשתיות תעסוקה, ואת זה אנחנו נתאם עם הצבא. ודבר שני, באמת למציאות בשטח, ואנחנו נעשה את כל מה שאנחנו יודעים כדי להיות ערוכים לזה.
מרדכי יוגב
מיכל, אני חושב גם על סמך כל השאלות שנשאלו פה, כרגע פחות מהצד של מה הוא יקבל בתוך השלב הזה, יותר מהצד, אני מסתכל על יהודה דובדבני, התוכנית הצבאית בסוף הצליחה עם פרויקטור כזה, ועם הליכה אם לא אחד על אחד אז אל ראשי הציבור.
זאת אומרת אם הייתי שם רגל רביעית של תשתיות מעסיקים, טיפול בפרט, שיווק במובן המקצועי ובמובן הרגיש שלו, הליכה אל ראשי הקהל, שהם יודעים שהציבור שלהם עני, שהם היו רוצים לחלץ אותו ממצוקת העוני הזאת, והשפעה של רבנים על מוישל'ה ואברהם-יצחק שילכו לקהילת קודש פה וקהילת קודש שם, בחסידות זו, בחסידות אחרת. כמו שיהודה התמחה בראשי הקהל, אז פרויקטור כזה של שיווק שחודר פנימה, לא מכתב לדלת כי את המכתב הם ידחו.
מיכל צוק
זה בהחלט דבר שהוא מאוד נכון ואנחנו עובדים בהקשר הזה בשני אופנים. קודם כול, התשתיות בשטח הן תשתיות שמועסקים בהן בדרך כלל חרדים שמכירים את הקהילה המקומית ויודעים להגיע גם באופן המקומי.
וחוץ מזה גם אנחנו כממשלה, כמשרד הכלכלה, מודעים לזה ואנחנו נמצאים היום בתהליך לנסות ולראות סוג של פרויקטור כזה שיוכל להיות מבחינתנו ראש גשר לעולם החרדי ובאמת לשקף גם להם את מה שהממשלה עושה. וגם להיפך, לשקף לנו את הצרכים ואת הרגישויות כדי שגם אנחנו לא נעשה דברים, כי אנחנו לא תמיד יודעים הכי טוב, אלא שנוכל לשמוע באמת ברגישות הראויה ולענות על הצרכים. אז בהחלט זה דבר שאנחנו מנסים לקדם בימים האלה.
אוקיי. רגל נוספת זה הרגל של המעסיקים. לרגל של המעסיקים, נכון לרגע זה מתוך התוכנית יש לנו סדר גודל של כ-120,000,000 שקלים, שבאופן עקרוני הדברים המרכזיים שבכוונתנו לעשות זה הדברים הבאים: קודם כול, אנחנו עובדים עם ארגוני המעסיקים.
את שאלת, חברת הכנסת, לגבי איזה מקצועות אנחנו מייעדים לחרדים. אז כאן אני חושבת שאנחנו צריכים ללכת בשני הכיוונים, גם לראות מה תמהיל המקצועות שהעובדים הפוטנציאליים, שאותם חרדים מעוניינים, כי לכל אחד יש את ההעדפות ואת היכולות והכישורים שלו, אבל גם חשוב לא פחות זה לעבוד יחד עם המעסיקים. אנחנו יושבים עם מעסיקים, עם ארגוני המעסיקים ושומעים מהם מה הצרכים שלהם, איך הם משתלבים בתוכנית הזאת, איזה דברים הם צריכים מאתנו – האם הם צריכים תמריצי מעסיקים? האם הם צריכים הכשרות מקצועיות כדי שהעובדים בעצם יוכלו? ואנחנו יושבים איתם.
היו"ר איילת שקד
אז השאלה מה המעסיקים רוצים.
מיכל צוק
ההמלצה הראשונית שלהם הייתה קודם כול, ואת זה אנחנו מתחילים לעשות עכשיו, לעשות סקר בקרב מעסיקים, גם לגבי התחומים הנדרשים וגם לגבי הכלים הנכונים. אז אנחנו כבר אחרי מספר פגישות איתם, ואני חושבת שבשבוע הקרוב נצטרך לשבת גם עם יושב-ראש לשכת התיאום יחד עם השר על מנת לראות איך אנחנו מתקדמים הלאה בהקשר הזה, כדי לראות מה המעורבות שלהם, כי בסוף צריך להיות מעסיק. אנחנו מנסים ונדע ללכת בצד של המעסיקים, ולתת להם, וזה חשוב לא פחות, לתת מסלול תעסוקה, לתת תמריץ למעסיק, למי שיקלוט את אותם חרדים שנמצאים באוכלוסיית היעד שלנו.

ואז אנחנו נדע גם שמה לפעול אולי בצורה גאוגרפית, אולי בשילוב תשתיות התעסוקה שיש להן את קשרי המעסיקים, להביא את המעסיקים, הם יזינו להם את העובדים, נוכל לגשר על הפערים, על החסמים של ההכשרה, על אולי הכנסה בתוך המפעל. לעשות את הכישורים שנדרשים למפעל הספציפי, למעסיק הספציפי ולסבסד את השכר לאחר מכן לתקופה מסוימת, כדי באמת להתגבר גם על המחסום האמיתי של הפערים בכישורים אבל גם על המחסומים האחרים. וגם כאן אני חושבת שיהיה חשוב לנו לעשות קמפיין.
היו"ר איילת שקד
אז את אומרת שאין לכם רשימה היום להגיד לי: בודקי תוכנה. אין לכם רשימה היום – עובדים עליה.
מיכל צוק
יש לנו רשימה היום באופן כללי, שאנחנו יודעים איזה מקצועות הם במחסור במשק, מופיע אגב באתר, מפורסם אצלנו ברמה הסטטיסטית. אבל זו רמה סטטיסטית שנותנת לנו אינדיקציה. בסופו של יום כדי לעשות את החיבור הזה אנחנו נדרשים אחד לאחד, צריך מעסיק ספציפי שיגיעו אליו עובדים ספציפיים. וכאן אנחנו נידרש לעבוד דרך המעסיקים שיגיעו אלינו, ודרך אותם מרכזי התעסוקה שמגיעים גם בצורה אקטיבית - - -
יהודה דובדבני
יש מוסדות ציבוריים גדולים שכבר דיברתם איתם, ושווה כאן להציג אותם. נניח "התעשייה האווירית" מוכנה ללכת, "רפא"ל" מוכן ללכת, מוסדות שהשרים יוכלו להנחות אותם כן לקבל, כן שתהיה פתיחות גם בעניין הזה.
עפר שלח
אני רוצה לחבר לזה, אפרופו גם מה שהשר אמר קודם לגבי זה שאם חרד וחילוני מועמדים לאותה עבודה, הנטייה הטבעית בגלל גם הקושי של ההכשרה ואולי גם הקושי בעבודה עצמה, בן-אדם שיש לו מערכת ערכים שלפעמים מתנגשת עם צרכי העבודה. יש הרבה מאוד חברות, כולל גדולות, שמקבלות סיוע גדול ממדינת ישראל, בין אם זה הטבות מס, בין אם זה מו"פ, כל מיני דברים כאלה.
האם נשקל שהחברות האלה יחויבו, כחלק מהחבילה של ההטבות שהן מקבלות ממדינת ישראל ומכיוון שאנחנו מדברים כרגע על פרויקט לאומי שאתה תיארת אותו יפה ככמעט הצלת מדינת ישראל, לחייב אותן במכסות מסוימות, בסכומי כסף מסוימים שהם ישקיעו בדבר הזה?
שר הכלכלה נפתלי בנט
מה שאנחנו עושים קדימה – לא עשיתי אחורה, האמת שאני פתוח פה – זה כל פעם שחברה באה בשביל הטבות מיוחדות ותפירה שהיא טובה למדינת ישראל, אני מלביש עליהם בסוף רשימת wish list.
עפר שלח
השאלה היא אם זה חובה או wish.
שר הכלכלה נפתלי בנט
תראה, ללכת אחורנית - - -
עפר שלח
לא, אני אומר מעכשיו.
שר הכלכלה נפתלי בנט
כן, מעכשיו.
עפר שלח
חברה שזכאית לפי חוק עידוד השקעות הון, לפי כל דבר אחר, להטבות ממדינת ישראל, ואנחנו יודעים שמדובר בהרבה כסף - - -
שר הכלכלה נפתלי בנט
רעיון טוב. אני אקח את הרעיון הזה. מיכל, זה מול הצד השני, מול מרכז ההשקעות. רעיון יפה.
לצערי אני נאלץ כרגע להיפרד. כמה דגשים: קודם כול הרוח פה היא מאוד עניינית ואני מברך על זה. דבר שני, התפיסה שלי לגבי המהלך פה זה הרבה ניסוי וטעייה. ננסה הרבה כיוונים, חלק יהיו הצלחה, חלק ייכשלו, הכיוונים שמצליחים נעבה אותם. לכן רוב הכסף הוא ברזרבה, כדי להפנות למאמצים שכן מצליחים. דבר שלישי זה תקשורת מתמשכת עם השטח, כמו אתמול וכמו הרעיון הזה. האמת, לא חשבתי על הרעיון. גם לגשת אחורה, מי שמקבל היום לפי חוק עידוד השקעות הון – למה לא? רעיון נהדר.
זהרה ברגר צור
אבל הוא חייב לקבל חיילים משוחררים?
שר הכלכלה נפתלי בנט
יש פה בעיות, אנחנו נצטרך למצוא את הדרך.
גדי אגמון
זאת אחת הבעיות גם שאנחנו מדברים בעיקר על "ריקון הבריכה". אבל אוכלוסייה שאנחנו משחררים, ואני מבקש דקה לפני שאתה עוזב גם לציין את העובדה שחשוב שנבנה תוכנית השמה כדי לעודד גיוס לתוך הצבא וטיפול בחיילים שמשתחררים בהקשר של ההשמה, כי בסוף חרדי גם כשהוא נכנס לצבא עם כל התוכניות שלנו והפעילויות שאנחנו עושים, אי-אפשר שלא ליצור את הרצף. הוא קורה, יש לנו עבודה מצוינת עם מיכל, אבל חשוב גם להסתכל על תוכניות האצת השילוב של חרדים שמשרתים בצה"ל לאחר מכן.
שר הכלכלה נפתלי בנט
תודה רבה.
היו"ר איילת שקד
שאלה לחבר הכנסת יוגב.
מרדכי יוגב
אני חושב שכל מערכות האיזונים האלה, ואני לא מכיר את הגברת – איך שמך?
זהרה ברגר צור
זהרה.
מרדכי יוגב
ואת?
זהרה ברגר צור
מהפורום לשוויון בנטל.
מרדכי יוגב
כל הדיון הענייני פה, בוודאי יש ערכים למשוחרר צה"ל, ורק עכשיו היה דיון, ויכוח, ואני לא נכנס לתוכו, על סדרי עדיפות לאומית – איפה כן, איפה לא. האם להקים מפעל בבני-ברק או בקריית-שמונה? פשוט לגמרי שיעמדו פה לחברה הישראלית ולכולנו לאורך כל הדרך, ואני שמח שנפתלי פה אמר, שצריך לעשות הערכות מצב מתמידות בכדי לראות ואיזונים מתמידים. אם תשאלו אותי, לצורך העניין קריית-שמונה יקרה לא פחות בצורך שלא תיפול.
אבל נצטרך כל הזמן לפי דעתי, ופה יש משימה לאומית, ושר הכלכלה דיבר פה על גמישות, ויושבים פה עוד אנשים שיש להם עוד רעיונות – מה שיצליח אל מול דברים אחרים, אל מול האיזונים של כלל החברה הישראלית. ברור שמי שהיה כבר בצה"ל אין לפגוע בו בחשבון הזה, אלא הצורך לעודד כיוונים נוספים.
מיכל צוק
בהמשך להערה של גדי, אני חושבת שגם לנו מאוד חשוב ואני מדגישה את זה עוד פעם: גם האוכלוסייה של גברים חרדים שהתגייסו לצבא או לשירות האזרחי ואחר כך השתחררו ממנו מן הסתם היא אוכלוסיית יעד של התוכנית. אנחנו בהחלט נסייע גם להם בכלים שעומדים לרשותנו לשילוב בעולם העבודה. ככל שיהיה לנו יותר מידע לגביהם אז נדע לעשות את ה-reaching out, אחרת במקרה הזה אם לא יהיה לנו מספיק מידע אז אנחנו נקווה שהם פשוט יגיעו אלינו. אז זה דבר אחד.
דיברנו, רק הזכרתי בקצרה, נצטרך כאן גם ללכת לאיזשהו קמפיין להכשרת לבבות המעסיקים בגלל השוני שקיים במגזר החרדי. ננסה לגבש משהו ביחד עם משרד הכלכלה, הדוברות שלנו, עם נציבות שוויון, כדי לראות באמת איך פונים למעסיק ומסייעים לו לגוון את אוכלוסיית העובדים שלו גם בגברים חרדים.
חשוב לנו אגב, אם שאלת לגבי מקצועות, להגיד עוד משהו. זה ברור שגם במגזר החרדי יש התפלגות והם ישתלבו במגוון המקצועות והתחומים הקיימים במשק. כן חשוב לנו ואנחנו מנסים לראות איך בכל זאת יוצרים תוכנית שהיא כמו "תלפיות" לחרדים, למגזר החרדי. לקחת גם אם לא מסה גדולה, בוודאי לא בראשית הדרך, ולנסות לשלב אותם במקצועות טכנולוגיים, בטכנולוגיה העילית.
לצורך זה גם אנחנו עכשיו מקיימים דיונים, גם אנחנו מכניסים ומשלבים אותם במוסדות האקדמיים היוקרתיים, איך לוקחים מעסיקים ואומרים להם: אוקיי, אנחנו רוצים שיהיו גם חרדים שמשתלבים לצורך העניין בהיי-טק או בטכנולוגיה העילית המובילה של ישראל. ואנחנו נקדיש גם לזה חלק מהמשאבים שלנו בתוכנית, כי אני חושבת שזה משהו שחשוב לפרוץ דרך ולהראות שזה אפשרי. זה טוב גם להיי-טק וגם למגזר החרדי וגם לעולם העבודה בכלל.

מבחינת ההכשרות. אנחנו הולכים להעמיד לטובת ההכשרות גם כן סכום של כ-130,000,000 שקלים שאמור להיות מחולק למגוון של כלים: גם לשוברים שציינו קודם אז אני לא ארחיב, שזה כלי מאוד גמיש במגוון רחב מאוד של הכשרות, גם בהכשרות מקצועיות באמצעות האגף להכשרה מקצועית או זכיינים שלנו או מרכזי ההכשרה הממשלתיים, גם לימודי הנדסאות שציין קודם השר שחשוב לנו וגם יזמות. חלק מהאנשים לא יהיו שכירים אלא כמו בכל מקום ישתלבו כעצמאים ובצורה יזמית. אנחנו רוצים לאפשר את המעטפת שנדרשת גם לזה.
אנחנו גם, וזה לא כתוב כאן אבל אני אגיד בפניכם, נמצאים בקשר עם ות"ת והמועצה להשכלה גבוהה, שהם יעמידו תשתיות של הכשרה אקדמית, השכלה אקדמית, לטובת המגזר החרדי, כדי לראות איך אנחנו עושים את החיבור, בין אם במכינות, בין אם בהפניה של מרכזי ההכוון שלנו גם ללימודים אקדמיים, בין אם כשאנשים מסיימים את הלימודים האקדמיים לחבר אותם למעסיקים. כדי שבאמת יהיה כאן מעגל סגור שמתחיל בטיפול גם בהכשרה ומסתיים בעולם העבודה, גם בדברים שאנחנו אמונים עליהם ישירות וגם בדברים שאנחנו נתממשק להשכלה האקדמית ולגופים אחרים שפועלים בשטח.
זה באופן עקרוני. אם תרצו עוד פרטים אחר כך, יש לנו גם להרחיב יותר לגבי תשתיות התעסוקה אבל אני פתוחה לשאלות.
היו"ר איילת שקד
אני נפגשתי עם התאחדות תעשיית האלקטרוניקה, והם רואים את החרדים היום כמו העלייה הרוסית של שנות ה-90, שהחרדים היום יכולים להביא את התנופה הטכנולוגית שהייתה בשנות ה-90, לחדש אותה, כי אנחנו קצת בדעיכה. אז באמת האם אתם עובדים איתם על הכשרות טכנולוגיות ספציפיות?
מיכל צוק
שני דברים כאן. קודם כול, גם אני יושבת ומשוחחת עם אלישע ינאי, ובמסגרת ההידברות שלנו עם המעסיקים זה כולל את כל ההתאחדויות, גם ההתאחדות הזאת. כמו שאמרתי קודם, מאוד חשוב לנו לשלב גם את המגזר החרדי בהיי-טק ובטכנולוגיה העילית, אז בוודאי שזה יהיה חלק מהתוכנית. ואנחנו ממפים עכשיו את מגוון הגופים שעוסקים בתחום שיוכלו לעזור לנו לפרוץ את הנושא הזה, בהחלט כן.
היו גם ניסיונות בעבר, שקודם כול אני חושבת שבשלב הראשון אפשר לקחת גם גברים חרדים שהוכשרו במסגרות השונות, זה בעיקר השכלה גבוהה כי זה דורש בעצם הנדסה. ומה שקשור ללימודי הנדסאות שזה בתחומים שלנו אנחנו בהחלט מקדמים ויוצרים תוכניות מיועדות עם תקציב נוסף לחרדים שישתלבו גם בהנדסאות. בכל מה שנוגע גם למהנדסים, ללימודי הנדסה, זה הממשק שדיברתי עליו קודם, גם עם המעסיקים, ההתאחדויות וגופים אחרים שפועלים בתחום, וגם עם מערכת ההשכלה הגבוהה.
יהודה דובדבני
מרחיבים את "מכון לב". פתחתם איזה מחלקה בטכניון?
מיכל צוק
זו בהחלט התוכנית ויכול להיות ששווה לבקש מהם להציג. יש תוכנית מאוד מפורטת לות"ת, עם מכסות נוספות ועם משאבים נוספים שניתנו למגזר החרדי, עם מגוון רחב של מכללות ואוניברסיטאות, מוסדות אקדמיים שפותחים היום תוכניות, גם טכנולוגיות לחרדים, בהחלט כן. זה משהו שאני חושבת שנכון להציג בפניכם כאן בוועדה, זה במסגרת האחריות של ות"ת.

אנחנו יושבים איתם באמת על הסנכרון הזה, שמה שהם עושים, איך עושים את העברת המקל, או לחלופין מישהו שהתחיל אצלם ולמד מכינה, כי יש כאמור פערים, ואחר לא השתלב בלימודים האקדמיים, איך לוקחים את הדבר הזה ואומרים: אוקיי, תשתלב בלימודי הנדסאות או הכשרה מקצועית, כדי לא לאבד כבר את ההכשרה שהוא כן קיבל דרכם. ואיך אנחנו מפנים אליהם אנשים רלוונטיים לעולם הלימודים של ההשכלה הגבוהה. בהחלט כן.
היו"ר איילת שקד
אוקיי. ד"ר ראובן גל.
ראובן גל
אני שמח, גברתי היושבת-ראש, שהזכרת את נושא האלקטרוניקה וההיי-טק, כי החרדים הם הפוטנציאל המרכזי היום לענות על המענה הזה.
היו"ר איילת שקד
נכון.
ראובן גל
ואני רוצה לומר בעניין הזה, שמוסד שמואל נאמן בטכניון שאני מייצג אותו, יחד עם חברת "סיסקו" ועם "קמטק", ומיכל מעורבת בעניין, הגשנו תוכנית שקראנו לה שחמ"ט – שירות חרדים במקצועות טכנולוגיים, זו מילה טובה לנושא הזה, שמטילה חלק מהאחריות על הגופים המעסיקים, על "אינטל" ו"אלביט" וכל אלה, לקלוט את החרדים בעודם סטודנטים כמתמחים בארגונים שלהם. הדבר הזה אם יקבל גם תמיכה ממשלתית יש לו סיכוי טוב לפעול.
היו"ר איילת שקד
נכון. פרופ' צמרת.
צבי צמרת
אני רוצה לומר: אני חבר הנהלת המכללה החרדית של עדינה בר-שלום. יש שם פגיעה גדולה בזמן האחרון על-ידי הות"ת בדיוק בנושא הזה. היו להם כ-1,500 תלמידים, עכשיו מחייבים אותם להיות חלק מהאוניברסיטה העברית. המשמעות של זה: מאות סטודנטים שנשרו בזמן האחרון.
היו"ר איילת שקד
אוקיי. כן, בבקשה.
לורה וורטון
אני רוצה להגיד כמה דברים. שמי ד"ר לורה וורטון, אני חברת מועצת עיריית ירושלים וגם פעילה בפורום לשוויון בנטל. אני חושבת שצריכים לחזור קצת למציאות. וגם כשאני שומעת על הסיפור של האוניברסיטה העברית, יש על זה ויכוח גדול, זה כנראה לא יתקבל לידי האוניברסיטה העברית, יש התנגדות לכל התהליך וכל המסלול.

דבר שני, לגבי ההשוואה עם עולים מברית-המועצות. אין בכלל מה להשוות. יש מאות, אולי אלפים, שהשתלבו בהשכלה הגבוהה אחרי הרבה עבודה והרבה השקעה במכללות. רוב הציבור החרדי הוא על סף אנאלפביתיות.
צבי צמרת
את הנשים אפשר להשוות.
לורה וורטון
נכון, נשים כן. רוב הציבור החרדי מפסיק ללמוד כל נושא שהוא לא לימודים תורניים בכיתה ו', וקשה מאוד להעסיק אותם, קשה מאוד להכשיר אותם לכל עבודה. וכל המחשבות של ההשוואה הן פשוט לא ריאליות, אז תשכחו מזה. מדובר על ציבור גדול שיודע לקרוא ולכתוב, לא יודע חשבון בסיסי, לא יודע אנגלית, לא לומד מדע, לא לומד שום דבר.
דוד רותם
אבל יש לו שכל ישר.
לורה וורטון
אני לא יודעת אם יש שכל ישר. אמרו לי לא מעט: אני לא מטומטם, אני פשוט לא יודע שום דבר, וזה המצב. זה כמו לקלוט 22,000, 28,000 ילדים בכיתה ו'. זה המצב מבחינת ההשכלה.
עכשיו חוץ מזה, מישהו אמר משהו מאוד חשוב לגבי גיוס הציבור. אני חושבת שרואים משהו היום מאוד ברור, רואים כמה החדר גדוש בחרדים וכמה הציבור החרדי והמנהיגים וחברי הכנסת החרדים נמצאים פה אתנו ורואים בזה חשיבות עליונה. עד שלא יהיה שינוי בכיוון הזה, ממש אין על מה לדבר. הם לא מגיעים לכאן, לא אכפת להם.
היו"ר איילת שקד
הם מגיעים.
לורה וורטון
יש אולי אחד, שני חרדים פה, לא מעניין אותם בכלל.
היו"ר איילת שקד
חברי הכנסת החרדים מגיעים לדיונים של הוועדה.
לורה וורטון
אני יודעת מה מעניין אותם ולזה אני אגיע, זה העניין הבא. הנקודה הכי חשובה שעלתה בדיון בעניין הזה במועצת עיריית ירושלים, הנושא הכי חשוב לחרדים בדיון במועצת עיריית ירושלים היה איוש, שיהיו שם רק חרדים. וברור לגמרי והם אומרים את זה, שהדבר הכי חשוב בכל המערכת הזאת, שחצי מיליארד שקל, ובירושלים עומדים להשקיע 19,000,000 שקל על עוד מרכז לתעסוקה, זה אספקת ג'ובים לחרדים. זה העניין העיקרי בעיניהם וצריכים להבין את זה.
אלעזר שטרן
את אומרת את זה לטוב או לרע?
לורה וורטון
סליחה, זה התנאי. סגני ראש העיר בירושלים אמרו שזה התנאי להסכמה שלהם שהם לא יטרפדו את זה, שיעסיקו שם רק חרדים.
היו"ר איילת שקד
בסדר, אנחנו רוצים להעסיק חרדים, מה הבעיה?
לורה וורטון
אני רק מנסה, תהיו מציאותיים. אם תדברו עם האנשים, זה מה שהם אומרים.
היו"ר איילת שקד
אבל אין בזה שום פסול, אנחנו רוצים שיעבדו חרדים.
לורה וורטון
כן, יש בזה פסול וגם לזה אני אגיע.
היו"ר איילת שקד
לא, אין בזה פסול. החיים הם לא מושלמים ואין בזה פסול.
לורה וורטון
זה פסול. רגע, סליחה, נתת לי את רשות הדיבור, נכון?
היו"ר איילת שקד
בבקשה.
ראובן גל
יש לך גם הצעות קונסטרוקטיביות?
לורה וורטון
כן.
ראובן גל
נשמע אותן.
לורה וורטון
אני אגיע גם אליהן. לגבי העניין של העסקת חרדים, יש עם זה בעיה, כי הבעיה היא שנותנים להם להמשיך לחיות באשליה שכל העולם זה חרדים והם יכולים לחיות ככה. וזה נושא גם בקשר לנשים, שיש הפרדה גם במסלולים והכול. אם רוצים באמת שהם ישתלבו בחיים, בחברה במדינת ישראל ובצבא, הם צריכים גם לדעת שיש נשים בעולם ויש אנשים שלא חרדים.
יהודה דובדבני
את רוצה לשנות את התרבות שלהם?
לורה וורטון
לא. אני רוצה שהם יידעו, שהם יכולים לחיות בשכונות שלהם איך שהם רוצים, אבל כשהם מגיעים למקום העבודה יש גם אנשים לא חרדים ויש גם נשים. וכל מה שעושים כאן זה לתת להם להמשיך לחיות באשליה שזאת המציאות, וזאת לא המציאות. כשיחפשו עבודה יצטרכו להתמודד גם עם נשים וגם עם אנשים חילונים.
אז מה שקורה כאן בעיני זה שבונים בועה נוספת בעלות של חצי מיליארד שקל שתיתן לכל חרדי להמשיך להשלות את עצמו שיוכל ככה להתקיים במדינת ישראל.
צבי צמרת
מה ההצעות החיוביות שלך?
לורה וורטון
עכשיו, בעיני הרעיון הוא שצריכים לתת להם להבין שהם צריכים לעבוד, צריכים ללמוד דברים חוץ מהתורה שבעל-פה, וכשיעשו את הדברים האלה יצטרכו לבוא במגע עם אנשים כמונו.
אני רק אציין שאני מזועזעת מהרעיון של בקו"ם חרדי. אם רוצים לקלוט חרדים בצבא אז אפשר כל מיני תוכניות כדי לחפות על הפער העצום שיש להם בהשכלה, בקו"ם חרדי זה לתת להם להבין שיש להם צבא שלהם כמו שיש להם את המדינה שלהם ויש להם את המימון, וזה לא המצב. יש צבא אחד נכון להיום במדינת ישראל, ואם רוצים לקלוט אותם לאותו צבא צריכים לקלוט אותם לבקו"ם יחד אתי ויחד עם הילדים שלי והנכדים שלי.
עכשיו, לגבי הנושאים האקטואליים, אני אגיד לכם מה אני חושבת שצריך לעשות. אני חושבת שכל התוכניות האלה לא יצליחו לטווח ארוך אם לא יהיו תיקונים רציניים במערכת החינוך. עכשיו כל הבעיה וכל העלות של חצי מיליארד שקל באה לחפות על זה שאנשים יוצאים בגיל 21 אנאלפביתים.

במקום להשקיע במדרגות בונים להם מעקה של זהב. הם לא צריכים מעקה, צריכים לעשות עבודה יסודית במדרגות. וכל זה זה מעקה כדי להוביל אותם לאיזשהו מקום לא ברור. אם לא משנים את כל מערכת החינוך מאל"ף ועד תי"ו, או א' עד י"ב, אין סיכוי, נמשיך להשקיע מיליארדים לנסות לחפות על זה שלא עשינו את זה קודם.
מה גם, חוץ מזה שזה לא יעבוד וזה בזבוז כספי ציבור אדיר, זה אומר שהילדים שלי ילמדו 12 שנה ואז יצטרכו לשלם שכר לימוד, להתגייס והכול, וילדים אחרים, גם אם במקרה נצליח לתפור להם איזשהו שירות שהרבנים יחיו אתו, אז הם מקבלים עוד שלוש שנות לימוד לפחות ועוד ליווי צמוד ומישהו יחזיק להם את היד אחר כך. לא ייתכן. הם צריכים לעבור מסלול כמו כולם. הם לא צריכים 15 שנות לימוד, הם יצטרכו את החינוך.
דוד רותם
מה זה קשור לשוויון בנטל, רק אני רוצה להבין.
קריאה
מה אתה לא מבין? זה אותו דבר.
לורה וורטון
זה אותו דבר. אם בודקים, ואני עשיתי על זה בדיקה, גם פרסמתי על זה משהו, אם בודקים למה הצבא לא רוצה לגייס חרדים? בעיקר כי זה יקר. למה כל כך יקר? יש שתי סיבות: אל"ף, כי גייסו אותם מאוחר - - -
גדי אגמון
טוב, יש דברים שאני מוכן לשמוע עד כאן, אבל נראה לי שיש פה נתונים שהם לא מדויקים. לא נאמר באף מקום ובאף עמדה מוצהרת של הצבא שהצבא לא מוכן לגייס חרדים. הצבא מעוניין, רוצה, זה נאמר בוועדה הזאת, זה נאמר בוועדות הקודמות. אני לא יודע מאיפה מובא הנתון הזה פה לוועדה, ואני מציע שמי שידבר בשם הצבא זה רק הצבא.
לורה וורטון
אוקיי.
היו"ר איילת שקד
לורה, תודה רבה.
לורה וורטון
אפשר עוד דבר?
היו"ר איילת שקד
סליחה שנייה, את דיברת יותר מכל חברי הכנסת כאן. חבר הכנסת מוטי יוגב רוצה להגיב לדברייך. תודה.
מרדכי יוגב
הייתי אומר בעדינות: אל"ף, אני מרגיש שרובנו פה מדברים מעמדה של פחות יודעים, כי אנחנו מדברים פה בתהליך שהוא באמת היסטורי, כמו שציין אותו שר הכלכלה, ואנחנו לא יודעים איך הוא יגיב. ולכן המטרה שלנו היא להגיע בסוף לכך שהעולם החרדי יהיה הרבה יותר משולב גם בשירות הצבאי, בשוויון בנטל, וגם בתעסוקה, קרי יהיה פחות כנטל, גם בשביל עם ישראל כולו, גם בשבילו.
והייתי מציע לקחת את זה יותר מנקודה, כמו שלצורך העניין "נערי רפול", שהצבא עשה להם את חוות השומר ועשה להם מחנות ועשה להם מכינות, וברוך השם מיצה על-ידי זה את האוכלוסייה הזו הרבה יותר לטוב, כאזרחים יותר טובים וכמשולבים הרבה יותר טוב, לקחת את זה מנקודת ראות כזו. אם תתנפלי על הדבר הזה אז התוצאה שלו לא בהכרח תהיה – היא תהיה תוצאה של המשך, לצורך העניין מלחמת שמד, התנגשות ולא תגיעי אל אותה מטרה, אל אותו יעד.
לכן כולנו פה חושבים איך אנחנו מגיעים אל היעד הזה שיהיו הרבה יותר משולבים בשירות ובתעסוקה, ולא איך נגיע להתנגשות שלא תביא אותנו לתוצאה הזאת.
לורה וורטון
ההבדל הוא שכשהשקיעו ב"נערי רפול", במקביל השקיעו בבתי-הספר. מה שקורה כאן שמקצצים במשרד החינוך, בתקציבי החינוך, ומשקיעים חצי מיליארד שקל בדבר הזה. ואני גם אציין, רק מדובר בכפילות והכול, יש בירושלים היום לשכות העבודה הרגילות של משרד התעסוקה, יש עוד רשות התעסוקה, שזה דבר מיוחד בירושלים, ובנוסף רוצים עוד 19,000,000 כדי להעסיק עוד חרדים כדי שיהיה עוד מה לעשות עם החצי מיליארד שקל.

במקום כבר ברמה של רשות תעסוקה או לשכות תעסוקה, שישלבו אותם. יש כבר מישהו שמטפל באופן מיוחד, רכז תעסוקה לחרדים בתוך לשכות התעסוקה בירושלים. אז למה עוד גוף נפרד? זה יהיה הגוף השלישי שיבוא עם עוד רכזים מיוחדים להעסקת חרדים בירושלים. פשוט בזבוז כסף אדיר.
היו"ר איילת שקד
טוב, לורה, תודה רבה.
צבי צמרת
אבל אם את חברת מועצה בירושלים, למה צריך רשות לתעסוקה בירושלים? למה גוף שני?
לורה וורטון
האמת היא שזה בא לדיון כל פעם. אבל זה יהיה הגוף השלישי.
צבי צמרת
אבל השני הוא שלכם.
לורה וורטון
ואגב יש 4,000,000 שקל להעסקה לכל האנשים המובטלים בירושלים, ועכשיו רוצים 19,000,000 רק לחרדים בירושלים. זה פשוט מקומם.
היו"ר איילת שקד
טוב. חברים, אני רוצה לסיים את הדיון הספציפי הזה. אנחנו נמשיך דיון אחר יותר מאוחר. נעשה הפסקה של 20 דקות. הדיון הבא הוא דיון רק לחברי כנסת בוועדת הכנסת. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:35.>

קוד המקור של הנתונים