PAGE
46
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים
24/06/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 4>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
למאבק בתאונות הדרכים
יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 24/06/2014
הצגת תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לשנת 2014: תכנון מול ביצוע
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
<הצגת תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לשנת 2014: תכנון מול ביצוע>
מוזמנים
¶
>
שי סופר - המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
פיליפ פארן - מנהל אגף תשתיות עירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ד"ר יעקב שיינין - יו"ר הרשות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
יובל פרידמן - מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
מרדכי בהירי דואני - המנכ"ל הנבחר של הרשות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
ירון אבטליון - מרכז בכיר תקציבי משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
תנ"צ אלברט אוחיון - סגן ראש אגף התכנון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק נוגה ברגר - תקציבאית אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
יוחאי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי
גבי בן הרוש - יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים
עודד שאולוף - חבר הנהלה, איגוד קציני בטיחות בתעבורה שכירים ועצמאיים
שמעון לוקמן - קצין בטיחות, איגוד קציני בטיחות בתעבורה שכירים ועצמאיים
יניב יעקב - מנהל תחום מדיניות ציבורית, אור ירוק, ארגונים למאבק בתאונות דרכים
ד"ר יעקב אדלר - אנשים באדום
גלית גלעד - מנהלת אגף ממשל ומדיניות ציבורית, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים
אביטל אפל-פנקס - מנהלת תחום מדיניות ציבורית, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים
אילן כרמית - מנהל פיתוח עסקים ופרויקטים, מכון התקנים
משה בר - יו"ר ארגון נכים למען נכים
תהל שטובר - נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית
היו"ר דוד צור
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הדיון של ועדת המשנה של ועדת הכלכלה בנושא של המאבק בתאונות הדרכים. נמצאים איתנו פה גם יושב ראש הרשות, דוקטור יעקב שיינין, וגם – יש מנכ"ל חדש?
היו"ר דוד צור
¶
סגן ראש אגף התנועה, וגורמים נוספים שבטח נשמח שיתרמו לדיון.
אנחנו בעצם קיימנו דיון בינואר, אם אני זוכר, או בפברואר, משהו כזה, ממש לפני הפיזור, שבו דיברנו על כך שבעצם התקציב, שהוא בעצם ביטוי לסדרי העדיפות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שיוצג בפנינו, ונשמע גם את תכניות העבודה, ואיך התקציב, איך זה בא לידי ביטוי בתקציב, ואחרי זה גם נוכל לעשות פיקוח על העניין הזה כדי לראות גם שהוא משיג את המטרות שלשמם בעצם התכנון התקציבי הזה קיים.
אפתח ואומר שאז כבר גם נאמר שעדיין הוא לא אושר, והיו הרבה מאוד עוד דברים בדרך. גם הרשות עברה איזו תהפוכה, ואין ספק שעזיבתו של המנכ"ל, כניסה של מנכ"ל חדש, מייצרים גם, מצד אחד, נאמר איזו עצירה ברצף. מצד שני, מביאים רוח חדשה, ואנחנו מקווים שהיא רק לטובה כמובן.
אנחנו לא נפרדנו ממר רון מוסקוביץ, אבל בסך הכול מר רון מוסקוביץ' היה חבר פה, אצלנו, הרבה מאוד זמן ומאוד הערכנו את העבודה שהוא עשה. איש מקצוע, ענייני. אז מפה אנחנו גם מאחלים לו בהצלחה בהמשך דרכו, ולך כמובן הצלחה בכניסתך לתפקיד.
אנחנו מייחסים חשיבות גדולה מאוד לנושא הזה. אמרנו כבר בעבר שאנחנו מוצאים שיש עשייה עצומה ומאוד מבורכת של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שנציגיו לא נמצאים פה, - - - בדיון הקודם.
היו"ר דוד צור
¶
נמצאים, אז סליחה. אני רואה. כן, כן.
אז אני אומר, כמעט רציתי להגיד, אנחנו אומרים שבחם של אנשים שלא בפניהם. כי לא, זה לא דבר מובן מאליו שמשרד, בצורה מאוד אינטנסיבית משקיע בנושא התשתיות, כפי שאנחנו רואים בשנים האחרונות, אבל אנחנו עדיין, לדעתי, בפער גדול מאוד בתחום, בכל מה שקשור לתחומי הבטיחות, בנושאים, גם בכבישים אדומים ותשתיתיים, בנושאים תשתיתיים, וגם בנושא, בעיקר הגורם האנושי, ששם אנחנו מזהים הרבה מאוד נקודות תורפה. אנחנו גם דנו לא מעט בדיונים האלה שקשורים למבחני נהיגה, לרישוי, למורי הנהיגה, קציני הבטיחות, שזה דיון מאוד טעון, אל כל התקנות שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים הביא.
בסך הכול יש פה כוונה לעשות איזו עשייה רחבה שהוועדה מפקחת עליה. וככל שנדרש, אנחנו נדרשים לקידומי חקיקה, וכנ"ל גם אמרנו את זה גם בדיונים הקודמים וגם בפגישות עם הרשות: במקומות שתחשבו שהוועדה יכולה וצריכה לסייע לכם, בחקיקה, ברגולציה, ובעוד כהנה וכהנה דברים, תמצאו אותנו שם, כי הבטיחות מאוד מטרידה אותנו. בגלל זה גם קמה ועדת המשנה הזאת, כדי לראות שהדברים האלה קורים בהתאם למדיניות, גם של ממשלת ישראל וגם אנחנו כמחוקק לעניין הזה.
אז אני הסתכלתי על המצגת ששלחתם לי – ארוכה, מפורטת. אני מקווה שאתם לא מתכוונים להציג את כולה אלא את עיקריה, ואז נשמע קצת, ביקשתי גם מהמשטרה קצת להתייחס לענייני כבישים אדומים, אכיפה, איך המשטרה משתלבת בתוך התכנית הזאת בנושא האכיפה, ואחרי זה נשמע גם מגורמים נוספים שיש להם נגיעה בעניין – השלטון המקומי ודאי.
אז היושב ראש, בבקשה, דוקטור יעקב שיינין.
יעקב שיינין
¶
טוב, תודה רבה. אל"ף, אני מוכרח להגיד שאני מאוד שמח שוועדת הכלכלה הקימה את ועדת המשנה לענייני המאבק או לענייני הבטיחות בדרכים, ואני חושב שזה נכון וראוי שאנחנו נופיע כל שנה בוועדה הזאת, בכנסת ישראל, ונסביר את התקציב שאנחנו מוציאים, ונצטרך גם להגיד מה עשינו בתקציב של השנה הקודמת. אני חושב שזה הכרח. אני חושב שאנחנו מנסים לפעול מעבר לקופסא. אני חושב שאנחנו צריכים וזקוקים לעזרה של הוועדה, לעזרה של חברי הכנסת, ולכן אני רואה שמחובתנו להראות לכם שאנחנו לא מבזבזים את כספי הציבור ואנחנו יעילים. וזה מבורך - - -
יעקב שיינין
¶
אני אתייחס לאיחור כי הייתה פה בעיה של ראייה שונה בין ההנהלה לבין מועצת הרשות, ולכן זה לקח את הזמן שלו. אני מבטיח לכם שזה לא יקרה יותר כי היום, בואו נגיד ככה, אנחנו מתכוונים להגיש את התקציב ל-2015 ב-31 ליולי השנה. הייתה בעיה מאוד גדולה שראו שני תקציבים והמועצה היא זו שקובעת את התקציב. המועצה תגיש ב-31 ביולי לשר את התקציב ל-2015. כבר במצגת הזאת יש את התקציב שאנחנו רוצים ל-2015 וגם ל-2016. זאת אומרת, אנחנו עובדים אחרת לגמרי - - -
היו"ר דוד צור
¶
אולי תגיד לנו אבל לפני, רק הערה מקדמית, האם האיחור הזה גם משליך על זה שבעצם יש קושי, היה קושי בהוצאה של הזמנות, של הוצאה לפועל של דברים בהיעדר תקציב מאושר או שהתייחסו לזה?
יעקב שיינין
¶
לא. היו קשיים, היו לחצים מצד משרד האוצר שיאושר התקציב, אבל חלק מהדברים אנחנו עשינו למרות הקשיים, ואני חושב שאנחנו יכולים לעשות כך שנשלים את הפיגור. עשינו דברים, אולי לא בא לידי ביצוע. ואם זה היה נמשך עוד זה היה באמת עיכובים מאוד חמורים. אני חושב שנצליח השנה להוציא את כל התקציב שלנו. למזלנו הרע, התקציב הולך ויורד, לכן זה הולך ונהיה יותר ויותר קל. אני מקווה שבשנה הבאה התקציב יחזור ל-400 מיליון שקל – מה שביקשנו. אני אתייחס לזה. ומ-2016 לסכום המקורי הנומינלי – 550 מיליון שקל.
היו"ר דוד צור
¶
תודה. הצטרפו אלינו גם חברי הכנסת עפו אגבאריה ובועז טופורובסקי. עוד מברכים אותם. שניהם גם מאוד - - - לנושא, ושמח לראות אותם איתנו.
יעקב שיינין
¶
אני מקווה באמת שתמיד תלוו אותנו, ותקפידו, ותשאלו ותכריחו אותנו לתת לכם תשובות בזמן אמת כל הזמן, ואני חושב שאנחנו חייבים להפוך את זה למסורת. זאת אומרת, מה שאנחנו עשינו שזה שונה, אף פעם לא נעשה. המצגת שהיא תהיה public, כבר אתם שמים אותה, יש שם את התקציב, את הפירוט של התקציב, את העמידה בביצוע, את התכניות שלנו, את מה שאנחנו רוצים. הכול אנחנו עובדים בשקיפות מלאה. החלטנו שמעכשיו אנחנו עובדים בשקיפות מלאה, הכול יהיה באתר של הרשות, וכמובן בוועדת הכלכלה של הכנסת לפי המצגת.
אני רוצה להתחיל, לפני שאני אדבר על הרשות, אני רוצה לתת סקירה עדכנית על מה שקורה בבטיחות בדרכים. אני מזכיר לכם שב-2004 כשהוקמה הוועדה המקורית להחלת תכנית לאומית היו 500 הרוגים. התכנית שלנו הייתה, לפני 10 שנים, לרדת ל-360 ב-2010, ולרדת מתחת ל-300 ב-2015. אם אנחנו מסתכלים זה נראה שאנחנו עומדים בעצם היעדים שהוכתבו לפני 10 שנים. ואתם יכולים לראות, אם אני מסתכל על הגרף אתם יכולים לראות את הירידה המרשימה בתאונות הדרכים. מה שאמר היושב ראש דוד צור, הוא צודק במאה אחוז, זו מהפכת התשתיות שאפשרה לנו לעשות את זה.
וזה לא רק מהפכת התשתיות, זו גם המודעות. לפני עשר שנים, אני זוכר, כיוון שאני הייתי יושב ראש הוועדה, לא הייתה לזה מודעות ציבורית, את אף אחד זה לא עניין כמעט, והיום זה אחד הנושאים שהם א-פוליטיים לחלוטין, לא חשוב מי. ואני חושב שיש פה דבר שכל הכנסת מאוחדת בו, ודבר שאנחנו יכולים להוריד, ואני אגיד מהם היעדים, לאן אנחנו יכולים לרדת. ואני חושב שהמודעות הציבורית, ההסברה, האכיפה היותר אפקטיבית של המשטרה, והתשתיות, זה הגרף, מה שקיבלנו.
בעצם, אם אתם מסתכלים, מה שנכון להסתכל, זה לא רק על הירידה בהרוגים, אלא זה מה שנקרא ירידה בהרוגים למיליארד קילומטר נסועה, לקילומטראז', כי זה בעצם מה שקובע. כי אנחנו גדלנו באותה תקופה ב-40% במצבת כלי הרכב, וב-20 וכמה אחוז בנסועה; ואנחנו ירדנו משנת 2004 מ-12.5 הרוגים למיליארד קילומטר ל-5.8 הרוגים – למעלה מ-50% ירידה. מבחינה זאת זה מדהים ומרשים. עדיין אנחנו במקום 11 בעולם בבטיחות בדרכים. היינו במקום ה-20, עברנו למקום ה-11, ואנחנו שינינו את היעדים ולכן אני רואה חשיבות עצומה של הוועדה ושל הכנסת לעזור לנו ביישום היעדים.
אבל מה שאני חייב להגיד
¶
תראו, עברנו ממקום 20 למקום 11. אתם יכולים לראות את הטבלה, מקום ראשון זה נורבגיה ודנמרק – 3.3, 3.4 הרוגים למיליארד קילומטר; אנחנו במקום ה-11 – 5.8. אנחנו, מועצת הרשות החליטה על יעד, לפני שנת 2020, להיות בין חמש המדינות המובילות בעולם בקריטריון הזה, לא בסיפורים – הרוגים למיליארד קילומטר. תראו היום, חמש המדינות הן מתחת ל-3.6 הרוגים. אנחנו ב-5.8 הרוגים.
יעקב שיינין
¶
עד היום עשינו יופי. זה מה שאני רוצה להגיד לך, שהיופי נגמר. כי ההתחלה תמיד היא קלה. זו בדיוק הנקודה שאני רוצה להתייחס אליה. לזה אני רוצה להתייחס. אבל - - -, היעד הזה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים אימץ את היעד הזה. הצגתי אותו בפני ממשלת ישראל – לא אימצו אותו רשמית אבל בירכו עליו. אני מקווה שהוועדה, ועדת הכנסת, תאמץ אותו רשמית, ואז זה דבר שאי אפשר יהיה יותר להתווכח עליו. אנחנו חייבים ב-2020 להיות בין החמש הבטוחות בעולם. תדעו שזו עוד ירידה של 40%.
ומה שאני רוצה להגיד לכם, ולזה אני אראה לכם את הגרף, תסתכלו: אנחנו נתקעים. ממוצע דו שנתי אנחנו עושים עם זה כי זו מדינה קטנה ויש בה תנודתיות מאוד גדולה. אבל מה שקורה, בשנת 2012 ירדנו ל-290 הרוגים; ב-2013 עלינו ל-309, שזה בסטיות; אבל ל-2014, כשאנחנו מסתכלים אנחנו רואים בחודשים האחרונים שאנחנו נתקענו ברמה של 300 הרוגים.
עכשיו, מה שיש, הנתונים קצת מטעים, כי בחודשי ינואר ופברואר הייתה ירידה של 20% בהרוגים לעומת ינואר ופברואר 2013. אבל עבודה שאני אישית עשיתי, ויש לי איזה 40 שנה ניסיון בסטטיסטיקה, זה נבע מזה שהיו פחות 14 ימי גשם, מירידה בימי הגשם. כשאתה מנטרל את זה ואתה הולך לראות מה קרה: מארס, אפריל, מאי, יוני, עד היום – בדיוק כמו השנה שעברה. זאת אומרת, אנחנו נמצאים על תוואי שקשה לנו לרדת מה-300 הרוגים. כשהירידה מה-500 הרוגים ל-300 הרוגים הייתה קלה יחסית, הייתה מהפיכה גם של התשתיות שעזרו לנו, אין יותר מהפיכה בתשתיות. זאת אומרת, יש שיפורים, יש תוספות, אבל זו לא המהפכה שהייתה מ-2004, זה מה שאני רוצה להדגיש. אין לנו עוד פעם את המנוף הזה. וזה הולך ונהיה קשה הרבה יותר.
יעקב שיינין
¶
אתה צודק במאה אחוז. ואם אני צריך לקפוץ, להראות לך בכמה - - -, תראה, זה מה שעלול לקרות: אנחנו ברמת מינוע נמוכה מאוד, יחסית לאירופה. אם אני לוקח מעל גיל 15, אנחנו 480 כלי רכב לאלף איש. אירופה, היא נמצאת ב-750. לא אגיד לכם על ארצות הברית של אמריקה שזה למעלה מאלף לאלף איש - - -. ואנחנו, עד 2030, הערכות שלנו, שנגיע לרמה של אירופה. ישראל ב-2030 תהיה עם 760 כלי רכב לאלף איש, מעל גיל 15, והיום אנחנו 480. כמעט מכפילים את כמות הרכב. ופה זה הדבר, הדילמה הכי גדולה.
יעקב שיינין
¶
אז אנחנו באים ואומרים שתזכרו שב-2030 כמעט תוכפל המצבה, מצבת כלי הרכב.
עכשיו, אנחנו, כמדינה מודרנית, בעד זה שיהיו כלי רכב, אבל כלי רכב, תזכרו, כלי רכב לא עושה תאונת דרכים, כלי רכב נוסע עושה תאונת דרכים. אנחנו בעד שכל משפחה תהיה לה מכונית, אבל לעבודה – שתיסע במערכת הסעת המונים. בערב לבלות, שתבלה עם המכונית. זאת אומרת, יש פה שני דברים שלא קשורים אחד לשני: זה שכל אחד רוצה שתהיה מכונית במשפחה, וזה שהיום אנחנו נוסעים במכונית שלנו לעבודה כי אין מערכת הסעת המונים נוחה. אין סיבה בעולם שזה לא יהיה. לכן מה שאתה אומר, אדוני היושב ראש, זה מאה אחוז נכון. בוא נעודד שייקנו כלי רכב, שלכל משפחה יהיה לה כלי רכב, לעבודה שתיסע ברכבת. בערב לקניון או בערב לסרט או לחברים – תיסע במכונית שלה.
היו"ר דוד צור
¶
יש לך, למשל, או שזה מרחק, זמן קצר מדי, מחקר שמראה למשל בירושלים או בחיפה, המטרונית, שזה די חדש - - -
יעקב שיינין
¶
אנחנו רוצים להסתכל, לעקוב אחרי זה. אני אדבר על זה, שבכלל אנחנו אמרנו שכל דבר שאנחנו עושים יהיה מחקר מלווה. אין יותר דברים סתם. זה תחום שהוא לא מדע מדויק כמו פיזיקה. אם אתה לא עושה מחקר מלווה ואתה בודק את התוצאות, יכול להיות שאנחנו מתאמצים ומוציאים הרבה מאוד כסף אבל אין אפקטיביות לזה. לא באשמתנו, אבל אנחנו צריכים לדעת את זה שניסינו, לא הולך, הולכים לכיוון אחר. אני אדבר על זה.
אבל הדבר החשוב, אני חושב, זה שאנחנו לא נגד מכוניות פרטיות, אנחנו חושבים שכל משפחה זה בסדר שיש לה מכונית פרטית, אנחנו נגד זה שנוסעים לעבודה עם המכונית הפרטית. ולמה נוסעים לעבודה? לא כי הישראלי אוהב את המכונית שלו, כי הוא ניסה ללכת ברכבת התחתית בתל אביב אבל אמרו שעוד אין את הרכבת.
ולכן אנחנו נמצאים היום במצב שאם אני צריך לציין אותו, אנחנו צריכים להגדיל את היעילות ואת האפקטיביות של הרשות, כך שנוכל להמשיך ולרדת לקריטריונים שאנחנו התחייבנו עליהם ל-3.6 הרוגים או פחות בשנת 2020. רק שתבינו על מה מדובר: זה אומר שאם היום אנחנו ב-300 הרוגים, ב-2020 אנחנו צריכים להיות מתחת ל-200 הרוגים. זה עוד 100 הרוגים לרדת ואז יהיה 3.6 הרוגים. כי בעצם תזכרו שכלי הרכב גדלים והקילומטראז' גדל. וזה לא דבר פשוט. נכון שירדנו מ-500 ל-300, אבל זה היו, מה שאני אומר, 200 ההרוגים הקלים יחסית.
ואנחנו נמצאים בתקופה מאוד קשה. כשהקימו את הרשות, לפי המלצות הוועדה שאני עמדתי בראשה, הוסכם והממשלה קיבלה את זה, להקציב לנו 550 מיליון שקל. אנחנו הידרדרנו, שהיום זה 270 מיליון שקל בלבד. ותזכרו, עברו כבר שמונה-תשע שנים. ריאלית זה פחות מ-240 מיליון שקל. אני לא מסתכל על האחורה. אני יודע את הבעיות של תקציב המדינה, אתם יודעים את הבעיות של תקציב המדינה. אני רק טוען שבמונחים כלכליים, ציניים, ואם אתה מוכיח אפקטיביות, כל שקל שאתה נותן לבטיחות אתה יכול להחזיר ארבעה וחמישה שקלים, בלי לקחת בחשבון את השכול, את הצער, ואת הסבל. פשוט בהורדה של הנזקים הישירים של תאונות הדרכים. אבל זו חובה עלינו להוכיח שבאמת, שאם נבקש עוד שקל ונקבל, שנוכל לעשות.
ולכן אני אומר, אני מסתכל קדימה, ואני חושב, ואני אדבר על זה, אני חושב שאנחנו היום יכולים ללכת לתוואי שנקבל את הסכום המקורי הנומינלי, וזו תהיה המחויבות שלנו להראות שאנחנו לא מבזבזים את הכספים של המדינה. ואתם בתור ועדת הכלכלה, אתם לא צריכים לתת לנו, בוא נגיד ככה, רגע שקט.
אז זו נקודה בעצם שאני מתייחס אליה, שאני מזהיר שאנחנו נמצאים עכשיו בחודשים שכאילו אנחנו אסימפטוטית נשארים ב-300, וזה לא טוב לנו. ומסתכלים על הגרף אחורה, זה מאוד מרשים. הנקודה היא שזה כבר לא רלוונטי, זה היה. אנחנו מוכרחים להסתכל על הגרף קדימה. ואנחנו עושים את זה כל יום. אנחנו יושבים על הנתונים. תזכרו שיש תנודתיות. הלוואי ואני טועה ויש את הירידה. אני לא חושב שתתפסו אותי ותגידו לי משהו רע אם טעיתי, אבל אנחנו מוכרחים להתכונן לתקופה הזאת שהולכת להיות תקופה הרבה יותר קשה, לרדת מתחת ל-300.
זו הנקודה בעצם, אני חושב, אם אני צריך להגיד מבחינת הבטיחות בדרכים, זו הנקודה הכי חשובה. אנחנו יושבים על בסיס כמעט יומי, ואני חושב שאנחנו גם צריכים לדווח לכם, לוועדת המשנה, פעם בחודש או בחודשיים, מה קורה, איך הנתונים, לאן זה הולך, כי יכול להיות שצריך לכנס, בואו נגיד ככה, דיון חירום, אם זה הולך ולא משתפר. ואני מבטיח ליושב ראש ועדת המשנה שאני אדאג שכל חודשיים או שלושה אני אעדכן אותך בנתונים ומה קורה.
היו"ר דוד צור
¶
מה שכן, בואו נתחם את זה בעוד עשר דקות, ואז נלך ללב העניין: איפה האוכלוסיות הפגיעות באמת, זאת אומרת, הנושאים הפגיעים; המגזר הערבי זה משהו שמאוד רצינו להתרכז עליו, ויש לנו דיון גם נפרד בעניין הזה, ואנחנו רוצים לקבוע - - -
בועז טופורובסקי
¶
כי אתה עכשיו דילגת על זה, דוקטור יעקב שיינין, על הנפגעים מקרב הולכי רגל – מכת מדינה. הנה.
יעקב שיינין
¶
הנה, אני הולך לזה.
אם אני צריך להגיד דבר אחד, אני יכול לדבר, בואו נגיד ככה, לא עשר דקות, עשר שעות על כל דבר ודבר, אבל אם אני צריך לבוא ולהגיד דבר אחד שהוא הקריטי, אני קראתי לו מכת מדינה: הולכי הרגל. אנחנו מספר אחת בעולם בשיעור ההרוגים - - -
יעקב שיינין
¶
ובקלות, ולא בעלות גדולה.
ושם, בואו נגיד ככה, לפי החשבונות שלי, שזה נורא ציני, אבל אפשר לרדת ב-40 הרוגים רק בתחום הזה, עם עלויות יחסית נמוכות. ואני אומר לכם, זה בעצם שלושה מגזרים: זה הילדים והתינוקות במגזר הערבי, שזה בכסף קטן שאתה מלמד אותם לא לנסוע אחורה ברברס עם המשאית; זה האנשים המבוגרים, אני אקרא להם הקשישים, מעל גיל 65, היהודים במגזר העירוני, שלנו, היהודי. לא ערבים. ערבים בגיל 65 כמעט ולא נהרגים יחסית לאוכלוסייה שלהם. אצלנו הילדים והתינוקות כמעט ולא נהרגים. אולי יש אחד בשנה. ולכן אני אומר, אם ניקח את אותו שכל שלנו במגזר היהודי ונשווה אותו על אותם ישובים ערבים, בדיוק את אותו שכל, אנחנו יכולים להוריד שם לחלוטין את הילדים ואת התינוקות ההרוגים שם.
אם ניקח את השכל של המגזר הערבי ונשים אותו אצלנו, אצל האנשים המבוגרים, נוריד את ההרוגים אצלנו מעל גיל 65. אצלנו יש אנשים שלא מודעים כל כך, שחוצים רחובות ראשיים בבינעירוני. כבר לא שומעים טוב כמו ששמעו פעם, לא רצים טוב כמו שרצו פעם, ולא רואים טוב כמו שראו פעם, אבל עדיין הם חושבים שהם בני 25, וזה ההרוגים.
והדבר הנוסף, שזה מיותר, ממש לחלוטין, זה העצירות בשוליים, ועל זה אני אדבר. עצירות בשוליים, שאנשים עומדים, ואנחנו רואים את הטרגדיות, ואתה אומר: זה מיותר. זאת אומרת, אני מסתכל על כל הולכי הרגל כמכלול, אני מסתכל על שלושת הדברים האלה, וזה בעצם, אן לי מילה אחרת מאשר לתאר את זה כמכת מדינה.
יעקב שיינין
¶
ודאי, ודאי, ודאי. אני לא יודע אם אני אצליח את הכול בעשר דקות, אבל אני - - -
ולכן כשאנחנו מסתכלים על האוכלוסיות הפגיעות, ואנחנו סימנו לנו למטרה שש קבוצות: - - - דיברתם, המגזר הערבי; הילדים במגזר הערבי; קשישים-הולכי רגל במגזר היהודי; רוכבי אופנועים, הכלים הכבדים; נהגים צעירים שנהרגים פי חמישה או פי שישה יותר יחסית לנסועה מאשר נהגים עם ניסיון; ויש עכשיו מכה חדשה למדינה: האופניים עם מנוע העזר שהופך להיות כלי רכב, כמו אופנוע לכל דבר ועניין. אבל בזה אנחנו צריכים לטפל. ואני חושב שיושבים בזה בוועדת הכלכלה, ואנחנו הגשנו נייר עמדה - -
לאה ורון
¶
- - - למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בנושא של התקנת תקנות לעניין אופניים חשמליים וקורקינטים.
יעקב שיינין
¶
והנושא השישי זה ההתנהגות בשולי הכבישים המהירים. אלה הם ששת הנושאים שאנחנו זיהינו - - -
יעקב שיינין
¶
לא, לא, לא, לא, - - - ההתנהגות בכביש היא הרבה יותר קשה, אתה צודק, אבל ההתנהגות בשוליים, שאתה עומד, ואתה לא מקפיד, והורגים אותך, זה הדבר, סתם, אין פה כלום. זה הקל. אתה צודק כשאתה אומר בכל מקום בכביש, אבל זה בשוליים זה כמו, בוא נגיד תינוק שאתה שם אותו מאחורי הגלגל של האוטו. בדיוק אותו דבר.
היו"ר דוד צור
¶
אני מסכים עם מה שאומר חבר הכנסת עפו אגבאריה. מה שכן אני חושב שפה, בצדק, לקחת על איזה עיקרון פארטו שבו אתה יכול, יחסית בהשקעה קטנה, להביא לירידה משמעותית, ולכן זה משהו שבאמת צריך לראות אותו.
אבל - - - יש משהו אופרטיבי שאתם מציעים מבחינת תכניות? כי אני ראיתי במצגת, אז אני מציע שנדלג גם לשם, וגם נדבר קצת על החלוקה של התקציב כיוון שאנחנו - - -
יעקב שיינין
¶
בסדר, אז אני אגיד כמה מילים. במגזר הערבי, פשוט צריך להיכנס למגזר הערבי ולהסביר להם. זה פשוט הסברה. עם אנשים, בוא נגיד ככה, שמקובלים במגזר הערבי. ברור שנצליח. הרי בני משפחה, הרי זה אסון שבן אדם דורס את הבן שלו או את האח, את האחיין. הרי זה ברור לנו שנצליח. הרי אין פה מה לעשות, בואו נגיד ככה. אז אנחנו צריכים בעצם, יחד עם המשטרה, ואני חושב להיכנס ליישובים הערביים עם האנשים שלהם ולהסביר להם. זה החלק הקל.
אני חושב שבתחום של היישובים היהודים, של המבוגרים מעל גיל 65, מעבר להסברה ולכל הדברים האלו, שזה מאוד מקשה לראות את האפקטיביות שלו, אנחנו הקמנו 25, יש לנו 25 ניידות שאנחנו - - - סיירת בטיחות עירונית, שאנחנו מוכנים לתת ניידות לפקחים בעיר, שיסתובבו במקומות - - - שחוצים, עוברים, הולכי רגל עוברים את הכביש שלא במעבר חצייה, שלא מוכנים. אפילו אם אין להם עדיין את זכות הענישה והאכיפה, עצם הנוכחות שלהם, עצם זה שהם עומדים שם, עצם זה שהם נמצאים ליד מקומות שמרוכזים באוכלוסייה שחוצה את הכביש בלא לשים לב, אני חושב שאנחנו נצליח, בוא נגיד ככה, להוריד בצורה דרמטית. עשינו ניסוי, יש לנו 25 ניידות, קשה לנו עוד להגיד, אנחנו מלווים את זה, קשה לנו להגיד אם זה הצליח או לא או מה צריך לעשות. אבל מבחינתנו, גם אם יצטרכו 100 ניידות, שזה שיטור משולב, והמשטרה מוכנה לשתף איתנו פעולה ולקחת את זה למשמרת שנייה ושלישית, אני חושב שזה לא, זה נפרד ממשטרת התנועה, זה נפרד מהמתנדבים, זה בנוסף. זה בעצם ברמה של ראש הרשות המקומית, שהוא צריך לתת דין וחשבון למה אצלו נהרגים. על זה בעצם המגזר הערבי - - - המגזר היהודי - - -
היו"ר דוד צור
¶
למעשה, יש פה רעיון יפה - - - לוועדה בעניין של המשרד לאזרחים ותיקים, שבראשות השר אורי אורבך. יכול להיות שיתוף פעולה בנושא הזה, בתחומי ההסברה, בתחומי, שנעשה או?
יובל פרידמן
¶
זה לא רק זה, גם יש שם הרבה מאוד נכונות להעמיד מערכי מתנדים מהגיל השלישי, מה שנקרא, וזה יכול להיות כר פורה להתנדבות בקהילה בתחום מאוד חשוב.
יעקב אשר
¶
שאלת הבהרה: כשאתה אמרת לגבי נתונים של ילדים ותינוקות במגזר היהודי. כמה זה במגזר היהודי? והאם יש - - -
אלברט אוחיון
¶
אתה מדבר על תאונות חצר. אנחנו קוראים, מגדירים את התאונות האלה במגזר הערבי תאונות חצר - - -
יעקב שיינין
¶
הולכי רגל. אתה לא מדבר על זה שנסעה באוטו משפחה וקרה לה משהו כי זה לא רלוונטי בן כמה אתה. אתה מסתכל - - -
היו"ר דוד צור
¶
במגזר הערבי, המצב הזה שבו גם התשתיות מאוד בעייתיות, אין הפרדה בין הבית לכביש, ואז הילד יוצא מהחצר ומסתובב, והאבא שלו נוסע רברס. איום ונורא, וזה קורה הרבה.
יעקב אשר
¶
כי הקטע של ההסברה הוא גם קטע בעייתי גם בציבור החרדי. יש פחות הסברה באופן טבעי בגלל שכלי המדיה הם אחרים. מה שילד נחשף ושהוא רואה בתכנית טלוויזיה, בבני ברק הוא לא רואה את זה.
יעקב שיינין
¶
אדוני, יש לנו חבר מועצה מאוד פעיל מהמגזר החרדי, קוראים לו יעקב אייכלר. הוא מעדכן אותנו, אנחנו יושבים איתו, אנחנו מודעים לכל הדברים האלה, הוא דוחף את זה.
יעקב שיינין
¶
יש נציג במגזר הערבי - - -. יש לנו ערבי ויש לנו חרדי, והוא פעיל. זאת אומרת, יעקב אייכלר זה לא - - -
יובל פרידמן
¶
אני מבקש להבהיר שבשנת 2014 צפויה הכפלה ושילוש של כמות השידור באמצעי התקשורת החרדים. זה עוד לא נחתם אבל זאת הכוונה. ממש כל שעה לעלות.
יעקב שיינין
¶
אנחנו בעצם בנושא של נהגים צעירים, התקופה של הליווי של המבוגרים, אני חושב שזה שינוי מאוד גדול של השישה חודשים. אני יכול להגיד לכם עכשיו ובתור אבא שהבן שלי עובר את זה עכשיו, והנה הוא יושב פה היום, שזה מאוד-מאוד אפקטיבי. הבעיה שלנו זה אותם הורים שלא מסוגלים לתת את זה. אנחנו רוצים ליצור קבוצה של מתנדבים שהיא תיתן את זה לאותם - - -. יש לנו בעיה, שבואו נניח 60%, 70% אולי כן יכולים לתת. מה אנחנו עושים עם אלה שלא יכולים לתת?
היו"ר דוד צור
¶
- - כשהצעת החוק אושרה לחצי שנה, באמת לבנות pool של מתנדבים בעניין הזה, וזה מה שלדעתי אתם כבר צריכים להיות מאחורי.
יעקב שיינין
¶
אנחנו לקחנו את זה על עצמנו, אנחנו צריכים תקציב יותר גדול, אנחנו צריכים לעשות את זה. אני חושב שזו חובה. לא יכול להיות שה-70% מההורים שמוכיחים כמה זה חשוב, ויש, בוא נניח, 30% שלא יכולים לעשות את זה מכל מיני סיבות, ולא מעניין אותי הסיבה כי אני מדבר על הילד ואני לא מדבר על ההורים.
אני רוצה להגיד רק שני דברים על הרשות: אני חושב שהיום עיצבנו את הרשות בשנה האחרונה, זה לא היה קל אבל עשינו. הרשות, בעצם מועצת הרשות, היא קובעת את התפוקות, את המדדים, את סדרי העדיפויות, את המדיניות, ואת היעדים. הכול בסוף בא בתקציב השנתי, והשר האחראי, שהוא שר התחבורה והבטיחות בדרכים, הוא חייב לאשר את זה, ובעצם - - - הזאת המועצה קובעת והיא היום הרבה יותר פעילה משהייתה. הרשות לא תהיה יותר צינור להעברת כספים. זה הוויכוחים הגדולים שהיו כל השנים עם הרשות, אמרו: אתם תשתקו, תתנו את הכסף ותשתקו. בשביל זה אני חושב שאגף התקציבים יותר טוב מאיתנו. עם כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להעביר כסף בתור גבאי, לא רוצה. ואני חושב שתעשה את זה. אם אנחנו, אנחנו מסתכלים על המערכת כולה.
יעקב שיינין
¶
אנחנו העברנו ישר 39 מיליון שקל למשטרה. אמרתי שזה לא יכול להיות שאנחנו נעביר כסף, כסף של הרשות, למימון שוטרי קבע. ישר שילך משטרה. העברנו את הכול לתקציב המשטרה – קחו אותו. אבל אנחנו עובדים היום בשיתוף פעולה עם המשטרה, יש לנו תכנית אסטרטגית עם המשטרה. אני חושב שאף פעם לא היו כאלה ימים טובים עם המשטרה כמו שעכשיו. אני מוכרח לציין, אני לא יודע אם הוא הגיע, את משה אדרי. אבל אני רוצה להגיד, אף פעם לא זכינו לכזה שיתוף פעולה. הוא הולך איתנו על הכול. ואנחנו הבחנו שנקנה 100 ניידות של מתנדבים, אנחנו קונים. זה מגיע לידי שיתוף פעולה שיש לנו, בוא נגיד ככה, אנחנו יודעים תפוקות, אנחנו שותפים בתפוקות של הניידות, ואנחנו מקבלים אפילו ב-G.P.S. איפה נמצאת הניידת. אנחנו משתפים פעולה באופן מלא עם המשטרה, ואנחנו כנראה הולכים לקנות להם עוד 100 ניידות מבצעיות, שזה כנראה הרבה יותר מסובך, אבל גם את זה אנחנו הולכים לעשות. ואני חושב שכל בקשה שלהם, אם נלך לדרך שבה אנחנו רצינו, שיהיו 450 ניידות פעילות בבטיחות בדרכים, זה להערכתנו דבר שיהיה אפקטיבי מאוד מבחינת האכיפה, ואנחנו רואים במשטרה גורם מרכזי היום שיעזור לנו.
אני לא רוצה להיכנס איך נראית הרשות, זה נמצא הכול ב-.
יעקב אשר
¶
זהו, יש גם שקף שמדבר על פעילות ב-2014, אז בוא, תן לנו סטטוס, איפה זה אוחז, מה כן, מה לא. זאת אומרת, הדיון הערכי הוא יכול להימשך באמת הרבה זמן.
יעקב שיינין
¶
אנחנו מדברים על 2014. אנחנו עושים כמה דברים במקביל.
אני אלך רגע קודם לשקף קודם, פשוט שתראו, שתבינו על מה אנחנו מדברים. אני הולך לשקף 21. זה מבנה הרשות החדש בשינוי המבנה הארגוני. יש לנו שלוש חטיבות: חטיבת המידע והמחקר, שזה בעצם חלק מחוק הרשות – מרכז מידע לאומי, ואנחנו עוד לא שם. וזה צריך להיות מרכז מידע לאומי כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; איחדנו שתי חטיבות – יש לנו את חטיבת ההסברה והחינוך, והחטיבה שבעצם גם היא מכמה יחידות, זו חטיבת המבצעים, ואני אסביר, כל שלושת אלה מה הן צריכות לעשות.
מה שאנחנו עשינו, דבר ראשון, אנחנו שינינו בצורה יסודית – אתה שואל אותי מה עושים ב-2014 – אם עד 2013 נתנו כספים לטכניון, לאוניברסיטת בן גוריון, לבר אילן, לכולם, ואנחנו היינו שוב פעם מחלקי הכספים, לא היה שום ידע במחקר, שום ידע בכל הנושאים של מידע ובסיס נתונים, אנחנו העברנו לכולם, אנחנו הפסקנו את זה. אנחנו מכנסים את הכול לתוך הרשות. החוקרים הם חוקרי הרשות. הוא יכול להיות פרופסור באוניברסיטה אבל הוא עובד ברשות. הוא יכול לעשות דוקטורט באוניברסיטה אבל הוא עובד של הרשות. מרכז המידע הלאומי ברשות. אנחנו הולכים לצבור את הידע בתוך הרשות. אם אתם רוצים את הדוגמה הכי טובה למה שאנחנו הולכים לעשות, מבחינתי ככלכלן, זה חטיבת המחקר בבנק ישראל. יש את אוניברסיטת תל-אביב, יש את האוניברסיטה העברית, אבל נתונים ומחקר יישומי על כלכלת ישראל – בנק ישראל. אני רוצה להיות בדיוק כמו בנק ישראל אבל בבטיחות בדרכים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כאן יש את הכול. אני לא מתחרה באקדמיה, אני לא מתחרה באוניברסיטה, אני לא עושה את זה, - -
יעקב שיינין
¶
- - אבל הדברים הספציפיים שלנו. וזה לא היה. זו מהפיכה שהיא קשה מאוד להביא ולהקים את זה - - -. ואני אומר: כל הכוח של הרשות בסוף יהיה במוניטין שלה. לא ביכולת של האכיפה, במוניטין שלה, במקצועיות שלה. וזה מה שאנחנו בעצם עושים מ-2013.
אנחנו אותו דבר הולכים לחטיבת המבצעים, ואני מדבר על חטיבת המבצעים שאנחנו מקימים אותה. היא תהיה האחראית על כל המיפוי של כל כשלי הבטיחות: גם העירוני, גם הבינעירוני. - - - כל מי שירצה להתקשר יתקשר, ידע מה קורה, איפה יש כשלים. אנחנו לא יכולים לסגור כביש, אנחנו לא יכולים לסגור גשר, אנחנו יכולים להגיד שהוא מסוכן או לא מסוכן.
אנחנו נקבע קריטריונים וסדרי עדיפות לטיפול בכשלים. אנחנו נאסוף את כל הכשלים, נאמוד כמה זה עולה לטפל בהם, ואת סדרי העדיפויות לטפל בהם.
אנחנו, יש לנו מנהלי מרחבים ומנהלי אזורים שהם יהיו בקשר עם כל הרשויות המקומיות. יש לנו 18 אנשים כאלה ברשות שהם צריכים להזין את המטה של הרשות ואת חטיבת המחקר והמידע במה קורה בכל כביש, בכל ישוב. זאת אומרת, זה התפקיד שאנחנו לקחנו על עצמנו.
אנחנו נקים אגף שליטה ובקרה ששם יהיו מוקדנים 24 שעות ביום והם ידווחו לכל מי ששואל. הגענו להסכם עקרוני עם המשטרה. אני רוצה להגיד אותו כי הוא אחד הדברים הכי חשובים: יש את המוקדנים של המשטרה, שאנחנו מכירים את התאונה המחרידה של משפחת אטיאס בטבריה שמוקדן מקומי במשטרה היה צריך לענות על שאלות כאלה. אבל תזכרו, מוקדן במשטרה הוא צריך לענות על שאלות של בטיחות, הוא צריך לענות על חבלה, והוא צריך לענות על רצח, הוא צריך לענות על שוד – איך יכול לעשות הכול?
יעקב שיינין
¶
או על חטיפה. איך הוא יכול לעשות את הכול? אמרנו: אנחנו לוקחים על עצמנו את כל הנושא של הבטיחות בדרכים. ברגע שמצלצלים למוקד 100 עם בעיה של בטיחות בדרכים, הם מעבירים אוטומטית, הם יעבירו אלינו. אנחנו לוקחים את זה על עצמנו. אמרו לנו שאנחנו טאמבלים שאנחנו מוכנים לקחת, אבל אני חושב שלכן הקימו את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ואנחנו לוקחים את זה על עצמנו, וזה יהיה, בוא נגיד ככה, חלק ממה שאנחנו קוראים חטיבת המבצעים. כמובן שהמשטרה שמחה עם הדבר הזה, ותעזור לנו, ותיתן את הכול, אבל - - -
היו"ר דוד צור
¶
דוקטור יעקב שיינין, מכיוון שאנחנו רוצים להתרכז בתקציב, אני חייב לשאול פה כמה שאלות - - -
יעקב שיינין
¶
44, יש את התקציב. 44 יש את הפירוט של התקציב, אם אתם רוצים לראות באמת את השנים גם קדימה, אז אני הייתי לוקח מעמוד, מראה לכם את עמוד 49. תסתכלו בעמוד 49, יש את 2014, את התקציב, לפי המשרדים הגדולים.
היו"ר דוד צור
¶
תראה, אני רוצה שלאול שאלה עקרונית: אני רואה שמירב התקציב הולך בעצם להשתתפות במשרדי ממשלה וגופים אחרים, - -
היו"ר דוד צור
¶
- - שהוא בתחום החינוך, האכיפה, הצלה וכן הלאה. אני רואה פה, למשל, מימון של עשרה שופטי תעבורה בעשרה מיליון שקל בשנה. ובתשתיות, שזה מירב הכסף, ב-120 מיליון שקל.
השאלה
¶
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים משקיע מיליארדים בתשתיות. למה לא מסיטים יותר? האם התקציב של הרשות הוא זה שנועד לתמוך בתחום התשתיות?
יעקב שיינין
¶
- - כל הדברים הקטנים ולא הפרויקטים הענקיים, מה שצריך להיות וזה עדיין בשלבים שלא - - - אוו, שאנחנו קובעים את הקריטריונים, אנחנו לא מבצעים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא מבצעת. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - - -. אנחנו קובעים את הקריטריונים.
בכלל, כל ההשתתפות במשרדי ממשלה, ואני רוצה לתת דוגמה שאתה שאלת אותי על משרד החינוך: אנחנו ניתן כסף למשרד החינוך אם ילכו איתנו בדרך שאנחנו רוצים. עד היום נתנו כסף למשרד החינוך ואמרו לנו תשתקו. זה נגמר. אנחנו נותנים כסף למשרד החינוך, ויש פה את התכנית שאומרת מה אנחנו רוצים – יהיה מבחן בגרות בתורת הנהיגה והבטיחות בדרכים. לא יהיה מבחן בגרות? לא יהיה כסף. אם משרד החינוך צריך יותר כסף ילך למדינת ישראל, למשרד האוצר, יקבל יותר כסף. אנחנו ניתן את הכסף על תכנית ברורה.
בועז טופורובסקי
¶
רק אני אוודא: זאת אומרת, רוב התקציב באמת יהיה תקציב העברה, אבל העברה בתנאים שלכם - - -
בועז טופורובסקי
¶
כי יכול להיות שה-550 מיליון שקל, ינוצל מתוכו רק 200 מיליון שקל, תיאורטית, אם אף משרד לא יסכים - - -
יעקב שיינין
¶
מה שמתברר שאם אתה עומד על שלך, וזה הגיוני וזה נכון, הולכים איתנו. הדוגמה המאלפת זו המשטרה – היא הולכת איתנו. היא הולכת איתנו. היא הולכת איתנו, ממש יד ביד. גם משרד החינוך ילך איתנו כי אנחנו באים ואומרים; אמרו: רוצים להקטין את מספר מבחני הבגרות. אנחנו לא רוצים מבחן בגרות בתורת הבטיחות בדרכים, עוד להעמיס על התלמיד. אמרנו: לא צריך. אנחנו נעשה תורת הנהיגה והבטיחות בדרכים, ומי שיעבור את זה, במקום עיוני, שרשות הרישוי תלך איתנו ביחד, נעשה מבחן ואז הוא פטור, כי 90% מהתלמידים עושים ממילא מבחן עיוני, אז מה אכפת לו שהוא עושה את זה בבית הספר? אבל אנחנו רוצים שזה יהיה לא רק מבחן עיוני אלא יהיה תורת הבטיחות והנהיגה, וזה יהיה חלק מהבגרות, זה יהיה כתוב בבגרות. זה נותן לזה מעמד אחר לגמרי. ואם ילכו איתנו אנחנו מוכנים להקציב לזה, ואני אומר לכם, בואו נגיד ככה, 40 מיליון שקל בשנה.
קריאה
¶
לא, התוצאות הן הפוכות: יש כאלה שזה מאוד משפיע עליהם. יש כאלה, שמכיוון שהטראומה היא גדולה, אומרים שלנו זה לא יקרה. אנחנו לשם לא נגיע כי זה מאוד-מאוד רחוק.
היו"ר דוד צור
¶
למשל: נושא שופטי התעבורה. אתם אמורים לממן ב-10 מיליון שקל שופטי תעבורה? משרד המשפטים?
יעקב שיינין
¶
תראה, אני יודע מה אנחנו. היה כזה דבר, אני אגיד לך מה היה: אמרו, יש תור מאוד ארוך, אם לא תממן אז יחכו שנה, שנה וחצי, שנתיים. עד שאתה הולך זה מאבד מהערך שלו. למשטרה גם, היא לא יכולה לרשום דו"חות כי ממילא זה נתקע, אז היא רושמת דו"חות רק על מהירויות מאוד. אמרנו לה: אנחנו מוכנים כי זה חלק - - -
יעקב שיינין
¶
שם, בשופט? ממש צינור כי אני לא יכול להגיד. אני רק יכול להגיד לו שתעבוד ותקיים יותר דיונים. אני לא יכול להגיד לו מה לעשות.
היו"ר דוד צור
¶
טוב, אני ארצה קצת שאלות מחברי הכנסת ואחרים או תגובות. אולי משפט סיכום, דוקטור יעקב שיינין, כי חרגנו עם הזמנים.
יעקב שיינין
¶
אם תסתכלו בעמוד 49, יש לנו את 2014 שזה 276 מיליון שקל. אנחנו מבקשים – כבר היום אני אומר לך מה שיהיה ב-31 ביולי: 400 מיליון שקל אנחנו רוצים ב-2015, ולהגיע ל-550 מיליון שקל ב-2016. הנה, נתתי לך את התקציב. יהיה פירוט. תקבל, ב-31 ביולי יהיה פירוט כמו הפירוט פה. אבל סך הכול, אם אני מקבץ את זה, אנחנו הכנו, אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, וזו חובה עלינו להוכיח שאם תתנו לנו 400 מיליון שקל שלא נבזבז אותם. בסך הכול זה כספי המדינה, אבל אני חושב שאנחנו נוכל לעמוד בזה. אני חושב שאנחנו נוכל לעמוד בזה. זה התנאי שאני רואה בשביל לרדת מה-300 לכיוון ה-200. אין לי דרך אחרת. הלוואי והייתי יכול לעשות בלי כלום. גם ככה זה הולך ונהיה קשה, גם המחקרים המלווים. אמרתי לכם, יש דבר שהוא נורא מקשה עלינו, ואנחנו הולכים עליו והוא בירוקרטי: כל כסף שאנחנו מוציאים אנחנו רוצים מחקר מלווה בזמן אמת, כי אנחנו, עכשיו, בשוליים, אנחנו יכולים לעשות הרבה מאוד דברים שהם לא אפקטיביים ואז אנחנו צריכים מחקרים מלווים, אנחנו צריכים לראות, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לעצור תכנית ולהגיד: טעינו, זה לא נותן שום דבר. אז זה הולך להיות מסובך הרבה יותר, אין לי פתרון יותר טוב מזה.
עפו אגבאריה
¶
כן, אני דיברתי על זה ששאלתי את חיים אם אפשר לעשות את זה באיזשהו סיור בבית לוינשטיין, כי אני ראיתי את הדברים מאוד-מאוד מקרוב לאנשים האלה, ואני חושב שזה כן יכול להשפיע על האנשים אם זה במסגרת בית הספר.
והדבר השני שאני רוצה לדבר עליו זה תרבות הנהיגה: אני חושב שבמדינת ישראל תרבות הנהיגה היא מאוד-מאוד נמוכה. איך אנחנו יכולים להשפיע על זה או איך אתם יכולים להשפיע על זה – אני לא יודע. זאת אומרת, כשדיברת על כבישים מהירים, אז אני פעם הצעתי לשר התחבורה שאם אפשר לשים שלטים או אם אפשר להעביר לאנשים מסר שהמסלול שהמסלול השמאלי הוא לצורכי עקיפה ולא לצרכי נסיעה. תראה איך האנשים נוסעים: כולם נוסעים בצד השמאלי, אי אפשר לעקוף, ואז באים אנשים חמומי מוח שאין להם את הסבלנות ומתחילים לעקוף גם מצד ימין וגם מצד שמאל, וכשהולכים לעקוף מצד ימין אז הוא מוצא את עצמו מחוץ לכביש, ואז מי שנמצא מחוץ לכביש או מחוץ לשוליים או על השוליים אז קורית התאונה.
אז יש פה - - - שאפשר אולי לנצל אותו ולעשות את זה הסברה אולי - - -: להחדיר לנהגים שהמסלול השמאלי הוא לצרכי עקיפה ולא לצרכי נסיעה. שמישהו יראה - - -
עפו אגבאריה
¶
לא, כשהם נוסעים אז הוא חושב שבגלל שזה פנוי קצת אז הוא יכול לנסוע שם כל הזמן, וזה נורא.
דבר שני, בכבישים האלה, אני לא יודע איך אתם יכולים לטפל בזה: הכבישים המהירים שאין מקומות, מעט מאוד, למשל, בכביש 6 - - -
עפו אגבאריה
¶
מעט מאוד מפרצים כאלה שאפשר לעשות את זה. לא חסר כסף לכביש 6. זה בית דפוס לשם כסף. הם יכולים לעשות את זה. לעשות את זה במרחקים יותר קטנים, שזה יתחיל גם - - -
עכשיו, אני רוצה לדבר על המגזר הערבי: אני יודע שבמגזר הערבי העניין הוא הרבה יותר חמור, שאחוז הילדים הנדרסים במה שנקרא תאונת חצר הם הרבה יותר גדולים. למה? כי קודם כל אין תשתיות, וזה דבר מורכב. אני לא חושב שזה שייך לכם. זה בטוח שזה לא שייך לכם. זה אולי שייך למשרד הפנים, שמשרד הפנים לא נותן את האישורים לתכניות מתאר, לא נותן את האפשרות להתרחב, ואז האנשים בצפיפות חיים, אבל זה לא העניין שלכם, אני יודע שזה הרבה יותר מורכב. אבל יש אפשרות לעשות את זה בתוך העיריות, שהעיריות יוכלו בהסברה של המועצה או של הרשות שבאמת, איך אתה אמרת, שאפשר אולי שם בהסברה לעשות את זה, וההסברה הזאת מאוד-מאוד נחוצה. אם אפשר לעשות לפחות את התשתיות, מה שהעיריות צריכות לעשות, להפעיל את חוקי העזר שכמעט ברוב הכפרים הם לא מופעלים, של חנייה, ושל מעברי חצייה, ושל אפשרות איפה הילדים האלה יוכלו לשחק, בדברים מסוימים שצריך ללחוץ עליהם בדברים האלה ולהסביר להם. אז זה הדברים שאפשר באמת לעשות אותם.
חוץ מזה, אני חושב שיש עוד הרבה מה לעשות עם הדברים האלה. יש גם הרבה מה לעשות עם המשטרה. במשטרה לפעמים שמים את המלכודות, אני קורא להן, לא מכמונות מהירות, מלכודות מהירות במקומות שלא צריך להיות שם, ואיפה שבאמת צריך אז שם אין מלכודות כאלה. למשל: קח את כביש 65 מגבעת המורה עד צומת עמיעד. זה הכול שני מסלולים חופפים, אין גדר הפרדה. שם, רק אולי במקום אחד יש מכמונת. למרות זאת, איפה שיש הפרדה, בוואדי ערה, מכפר קרע עד מגידו, שזה בסך הכול איזה 15 או 16 קילומטר, יש איזה שמונה מכמונות מהירות, וזה מופרד, בשני הצדדים. מה ההיגיון? שם לא קורות תאונות, זה רק מלכודת לכסף ולא מלכודת כדי להפחית את התאונות. התאונות קורות במקומות איפה שיש כבישי דמים, וכבישי דמים ידועים לכולם. מה הרשות עושה כדי להפחית את זה? ואנחנו יודעים שבאמת הירידה, שהיא באמת אולי בגלל גם כביש 6, כביש 6 לא היה ב-2004; מ-2004 עד היום, אם היינו עושים את החישוב, אז יודעים שבאמת יש ירידה כי המסלולים יותר רחבים, אין התנגשות, אז אוקיי.
אז כבישי הדמים, אני חושב שזה מה שצריך להשקיע, ואני חושב שהממשלה עושה דברים מאוד-מאוד טובים, גדולים, בזה שהתשתיות הן כל כך היום מתפתחות וטובות, שזו הדרך הנכונה לעשות את הדברים. תודה.
יניב יעקב
¶
בוקר טוב, יניב יעקב מ"אור ירוק".
דבר ראשון, אני רוצה באמת לברך את יושב ראש הוועדה ואת הוועדה על עצם קיום הדיון הזה, דבר שלא היה בעבר, והכניסה למעקב מידי חצי שנה, באמת, על התקציב ועל ביצוע התקציב. זה דבר ראוי, מבורך. וגם על הגישה של דוקטור יעקב שיינין שבא ואומר שהוא מסכים עם הגישה שיש צורך לבוא ולהציג בפני הוועדה את הדברים החשובים האלה.
מה שכן אני חושב שלא נאמר פה בצורה מספקת זה שהעובדה שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במשך חצי שנה פעלה בלי תקציב מאושר – זה מחדל, ומחדל שצריך לראות איך הוא לא חוזר על עצמו. כי הרשות, למעשה, התפקיד שלה זה להציל חיים, ואם סוגרים לה את הברז של התקציב ולא מאפשרים לה לפעול במלוא היכולות שלה, המשמעות היא שלא הצלנו עוד חיים. וחצי שנה זה חצי שנת פעילות שפגעה באופן משמעותי, וצריך לראות איך מבטיחים שהמחדל הזה לא יחזור על עצמו.
לעניין התקציב
¶
דוקטור יעקב שיינין ציין את זה כיעד לשנת 2016, תקציב של 550 מיליון שקלים. אנחנו רואים בתקציב כזה כדבר שהצורך בו הוא מיידי. אם בשנת 2005 הומלץ על תקציב של 550 מיליון שקלים, צריך לראות איך אפשר לפעול להגיע ליעד הזה אפילו עוד קודם לכן ולהעלות את התקציב, במיוחד לאור העובדה שהנזק הכלכלי של תאונות הדרכים עומד על 15 מיליארד שקלים בשנה, ככה שזה כאין וכאפס לעומת 550 מיליון שקלים שיכולים לתרום הרבה.
מספר נקודות שעלו בדיון
¶
לעניין ניידות הבטיחות, הניידות שאמורות להיות מועברות לידי המשטרה. היו הצהרות שעד סוף אפריל 2014 יועברו 100 ניידות. כיום הועברו 25 ניידות בלבד. זה פוגע בפעילות של המתנדבים, זה פוגע ביכולת האכיפה ויכולת השיטור בנושא הזה. אני חושב שצריך לראות כיצד מקדמים את זה.
אני רוצה להצטרף לדברים של דוקטור יעקב שיינין לגבי הנושא של בחינת בגרות, דבר שהוא חשוב מאוד. לצרף את נושא הבטיחות בדרכים לבגרויות – יכול לקדם, יכול לתרום הרבה למערכת.
ונושא נוסף בעניין המשטרה
¶
הייתה גם אמירה לגבי 1,500 סטודנטים. שוב, מהלך מבורך. צריך לראות איך מקדמים את זה ואיך גורמים לזה לקרות.
לגבי ההערות של חבר הכנסת עפו אגבאריה: לעניין בית לוינשטיין – יש לא מעט מחקרים – מר יובל פרידמן התייחס לזה גם – שמצביעים על זה שנקיטה בשיטות, נקרא לזה בהקצנה הפחדה, לא תורם באופן משמעותי, ובעיקר לא מחזיק לאורך זמן מבחינת יצירת ההרתעה והגישה הנכונה בקרב התלמידים.
ונקודה אחת לעניין מצלמות המהירות
¶
כיום יושבת ועדה, שבאמת המטרה שלה, ביחד עם המשטרה, ביחד עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לוודא שכל המצלמות ממוקמות במקומות רלוונטיים להצלת חיים ולתאונות, ולא כמובן לגביית כספים מיותרת; וצריך גם לקדם, גם את הוועדה וגם השלמה של הצבה של 300 מצלמות, כמו שצוין בתכנית הלאומית, כמה שיותר מהר.
יעקב אשר
¶
כן. קודם כל, אני מקווה באמת שהרשות תהפוך להיות מאיזה בן חורג שהיה עד היום, וגם ההגדרה של צינור להעברת כספים היא גם נכונה, ואני אומר את זה בתור ראש רשות שמכיר את העניין, למשהו באמת יותר אפקטיבי. ועצם זה, גם הנושא של חטיבת המחקר והדברים הללו, להביא - - -in house, ולא להפוך את זה לאיזשהו משהו מחקרי בעלמא אלא משהו שיעובד וישתנה תוך כדי תנועה, וזה החוכמה שלו. כי אם אנחנו נכנסים סתם לאקסיומות, וכשמשתנית מפת הדרכים במדינת ישראל אז היא כבר לא רלוונטית.
אני חושב שיש דגש אחד שאולי חסר פה בעניין והיה שווה באמת לחשוב עליו: הנושא הזה של בעצם הפיקוח. מה השיניים שלכם כרשות בעניין הזה של הפיקוח על החלקים הטכניים? שהטכניים בעצם, בסופו של דבר, זה חיי אדם. כי לדעתי הפיקוח שצריך להיות פה, אדוני היושב-ראש, הוא פיקוח גם על הרשויות. זאת אומרת, זה לא בא ממקום רע, זה בא גם משיתוף פעולה עם הרשויות, אבל גם עם פיקוח, וגם על המשרד עצמו, ואני אסביר למה אני מתכוון: אני מסתכל על יעוד חטיבת המבצעים – החטיבה תאסוף נתונים בזמן אמת על כשלי בטיחות בדרכים עירוניות, המיפוי יהיה ממוחשב, תקבע קריטריונים לסדרי עדיפויות. הכול טוב ויפה. כל זה ברמה התיאורטית. מי דואג לכך שזה יקרה?
אני אתן דוגמה ממקום אחר, כראש רשות שאני מכיר את זה, ולא הוקרתי את זה כל כך אבל זה דבר חשוב מאוד: למשל בנושא של תקינה על משחקים שנמצאים בגינות עירוניות. שם, אם יש כשלים, ראש הרשות מקבל מכתב אזהרה, ואחרי איזה שניים-שלושה מכתבי אזהרה הוא מוזמן לשימוע או משהו מסוג כזה. אם יש מקומות שבהם לא צובעים מספיק את – במקומות שהרשות אחראית עליהם – ואם יש כשלים, בורות או דברים מהסוג הזה, אז המשטרה הרבה פעמים עושה את זה תוך כדי תנועה שלה, אבל זה משהו וולונטרי או שזה קורה אחרי תאונה - - -
היו"ר דוד צור
¶
הבוקר התעוררנו עם ידיעה שיכול להיות ששר התחבורה והבטיחות בדרכים או מנכ"לו יֶיחָקרו בעניין כביש ז'בוטינסקי. אז - - -
יעקב אשר
¶
כביש ז'בוטינסקי, הרי אני מכיר את חלקו לפחות מבני ברק, ותת ניצב אלברט אוחיון מכיר, אני חושב, כל סנטימטר באלספט שם. אבל בדרך כלל מה שקורה, שהמשטרה נותנת את ההמלצות שלה לאחר שיש תאונה או וולונטרית תוך כדי אם יש שוטר חרוץ שראה את הדברים או קיבלו איזושהי תלונה.
אני חושב, דוקטור יעקב שיינין, שהיה צריך להכניס בתוך עץ המבנה הזה או בתוך, במיוחד בחטיבה הזאת של המבצעים, גורם פיקוח, ויכול להיות שגם יצטרכו בחקיקה מסוימת לתת אפשרות לאותם מנהלי אזורים או אנשים שהולכים להיות בשטח, שהם יוכלו לבוא לרשות המקומית ולחייב לעשות דברים מסוימים. שוב, לא מדברים על פרויקטים, לא על גשרים, לא על דברים מהסוג הזה, אלא לקבוע באמת רף מסוים.
כי הרי מה קורה? כל ראש רשות יש לו תקציב של פיתוח מעבר לפרויקטים הגדולים: פיתוח שוטף, תיקונים כאלה ואחרים. השאלה כמה מהם הולכים לנושאים של בטיחות. כמה הולך ליופי ולאסתטיקה, וכמה הולך לבטיחות. וברגע שיש רשות עם שיניים, שיושבת מול הרשות המקומית, ויש לה גם קונוס שזה תלונה כזו או אחרת או שימוע כזה או אחר; ויש לה גם בונוס, כי אתם הרי מתקצבים אותם. ותגידו להם: אם אתם לא עושים את הדברים הללו לא תקבלו את הכסף. תקבלו הרבה יותר אפקטיביות בפריסה המצוינת שאתם מתכננים כאן. אחת.
שתיים, הגיע הזמן גם, שלמרות שזו יחידת סמך של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, אבל אתם צריכים לקבל שם גם מעמד מסוים בנושא של קביעת סדרי עדיפויות. בקביעת סדרי עדיפויות צריך להיות איזשהו מעמד, יותר מהמעמד של היום. בוא, אני יודע שבישיבות הגדולות - - -
יעקב אשר
¶
בענייני תשתיות והשקעות מסוימות, להחליט מה יותר חשוב כרגע מבחינה בטיחותית ומה פחות. אין להם מעמד היום. עזוב, מזמינים אותם לישיבות, אני יודע, יש חוות דעת כזו או אחרת, בסוף זה נגמר עם החלטות מסוג אחר. אתם צריכים במסגרת, גם הרה-ארגון המצוין שלפחות על הנייר הוא נראה מצוין, ובחשיבה - - -
יעקב אשר
¶
אבל עזוב, אנחנו מתעסקים כל הזמן בתקציב שלהם וזה נהדר. אני לא הייתי רוצה לשבור פה עכשיו את כל התזה ולבוא ולומר שאני, בעיני רוחי, אם הייתי ממציא מחדש את הרשות לא יודע אם הייתי הופך אותה דווקא לגורם המתקצב. למה? בגלל שברגע שזה התקציב שלהם, אז הוא יכול לדבר רק במסגרת של 550 מיליון שקל במקרה הטוב, אם זה יגיע. מעבר לזה, אין לך say כביכול.
אני חושב שהכוח שלכם צריך להיות דווקא מעבר לזה: בידע, במחקר שתקבלו. והמחקר הזה, והידע הזה, והפיזור שלכם בשטח ביחד, בשיתוף עם המשטרה, נותן לכם כוח שחסר בו רק דבר אחד: פיקוח, אכיפה.
היו"ר דוד צור
¶
תיכף. אני רוצה לעשות סבב של אנשים שעוד לא, ואז ניתן לך גם כמה מילות סיכום.
אני רוצה לשמוע את משטרת ישראל, ואחרי זה את מר גבי בן הרוש, ואחרי זה את מר משה בר, ואת חבר הכנסת בועז טופורובסקי. כן.
אלברט אוחיון
¶
בוקר טוב לכולם. אז לגבי הנושא של, כמה נתונים. דיברת על הנושא של רחובות אדומים. אז יש לנו 168 רחובות אדומים בכל הארץ.
אלברט אוחיון
¶
רחובות אדומים. לגבי קטעי כביש, אני לא מדבר על 13 קטעי כביש של כבישים אדומים. סך הכול מצטבר של 287 - - -
היו"ר דוד צור
¶
כן. אנחנו נקיים דיון רק על נושא המגזר הערבי ונושא הבטיחות בדרכים, ונרצה את הפילוח הזה, תגיעו מוכנים עם זה, כולל תכניות לטיפול - - -
אלברט אוחיון
¶
אני אגיד כמה דברים - - - במגזר, מה עשינו ומה אנחנו עושים גם.
לגבי נתונים, אז אנחנו עומדים כרגע, נכון לבוקר, פחות 27 הרוגים. אנחנו עומדים על 132 הרוגים השנה לעומת 159 בשנה שעברה. סך הכול בתאונות דרכים, ואני לא אלאה פה את האנשים, אנחנו עומדים בירידות וירידות יפות של 10%, למעלה מ-10%. בנפגעים אנחנו עומדים בכ-20% פחות נפגעים מהשנה שעברה, ואני מדבר רק על חמורות וקטלניות.
לגבי הפעילות המוכוונת, גם פה אני אגע בכותרות כי זה לא הנושא, הנושא הוא התקציב, אני גם אגע בזה: אנחנו עובדים, גם כן, על פי מוכוונות, על פי מחקר, על פי עבר, ועל פי זה אנחנו עובדים. אותו כנ"ל גם לגבי המצלמות. המצלמות שממוקמות, כל מצלמה שממוקמת זה אחרי בדיקה, ולמה אנחנו מקימים את זה שנה, ולאחר שדנים בזה, ואם היו שם תאונות, בכל מיני קטעי כביש כאלה ואחרים. וגם עכשיו הוקמה ועדה לעניין הזה, ואני מעריך שיהיה פיקוח יותר צמוד על הנושא הזה.
האכיפה שלנו יותר ממוקדת בנושא של גרימת תאונות דרכים, ואנחנו מטפלים גם בנושא של האופנועים, ואתה גם מכיר את זה מתל אביב, ואנחנו עושים לא מעט בעניין הזה.
לגבי המגזר הערבי, אני יכול להגיד ליושב ראש שבשנה שעברה עשינו שבוע במגזר הערבי בצפון, ואנחנו, ממש בימים האלה עומלים ועובדים על תכנית שנעשית במגזר הערבי בדרום, ושם אנחנו נכנסים גם לבתי ספר וגם למשאיות. גם הארגון היה שותף לנושא הזה; גם מר גבי בן הרוש, הייתה גם הרצאה בעניין הזה; ואני מקווה שגם השנה נעמיד את הנושא הזה אם לא תהיה בעיה של תקציב.
אבל לגבי הנושא של התקציב, אז אני כבר יכול להגיד שעד לפני שבוע שלא אושר התקציב, בשבוע שעבר אושר התקציב על ידי השר, שר האוצר, ולמעשה מתחילת השנה לא קיבלנו כלום. לא קיבלנו כלום. אז למעשה אנחנו עובדים שישה חודשים ללא תקציב, והמשמעות של הדבר הזה: אנחנו ב-100 ניידות פחות.
דיברו על ניידות של "אור ירוק": כל ניידת של "אור ירוק", מ-85 ניידות מהן לדעתי נשארו אולי בודדות. כל ניידת ש"יורדת" לא מקבלים בחזרה, לא מקבלים במקום. כלומר, היא "יורדת", ברגע שהיא יורדת היא - - -
אלברט אוחיון
¶
זה המתנדבים בתנועה, זה לא ניידות של המבצעים שלנו. אבל מ"אור ירוק" קיבלנו 25 לפני כארבעה-חמישה חודשים - - -
אלברט אוחיון
¶
סליחה, סליחה, עשיתי טעות. 25 ניידות קיבלנו של מתנדבים בתנועה והן חולקו למתנדבים בתחנות.
אנחנו כמובן משוועים לניידות חדשות לפעילות, וגם הניידות שיש לנו כרגע הן ניידות של 400 ו-500 אלף קילומטר, והן גם בעייתיות בפני עצמן.
אלברט אוחיון
¶
כן.
כל הנושא, כל שנה זה עולה הנושא של התקצוב של העניין הזה, ולמעשה - - - כל שנה אנחנו הולכים ומידלדלים בעניין הזה כי הן עובדות בשלושת רבעי משרה, וכל שנה זה מוטל בספק – כן יאריכו להן, לא יאריכו להן. ולצערי אני אומר שכל שנה הן מתפטרות, - - - מוצאות עבודה אחרת והן הולכות מזה. אי הוודאות הזאת גורמת להן לעזוב אותנו.
יעקב שיינין
¶
יש כוונה לשדרג אותו, לשלם פי שניים, אבל להיות אפקטיבי. לא להראות דבר שהוא בן 50 שנה, שהוא לא אפקטיבי, שהוא רק נראה בסדר. 40 שוטרות, פחות מ-40 שוטרות. אנחנו רוצים להפוך את זה לחלקו מתנדבים עם 300 אנשים שיישבו ויעשו את 3,000 בתי הספר. יש 3,000 בתי ספר, אבל זה קשה לנו כי אף אחד לא רוצה לשנות. ואנחנו מוכנים להקציב פי שניים ממה שאנחנו מקציבים היום, ואנחנו דורשים אפקטיביות. אנחנו הולכים לתכנית כזאת. המשטרה הבטיחה שתלך איתנו ביחד לזה. משרד החינוך גם יהיה מוכן ללכת איתנו ביחד. אנחנו לא נהרוס את האחד לפני השני. אנחנו הבטחנו למשרד החינוך שאנחנו נשאיר את המצב הקיים עד שנבוא עם משהו שמקובל על משרד החינוך והמשטרה, והוא יהיה יותר טוב. זו ההחלטה שיש - - -
יעקב אשר
¶
למה אי אפשר שמשרד החינוך, מורות יקבלו איזשהו? אתה אומר שאתה הולך להכפיל את התקציב, אז זה אומר שיש לכם יותר תקציב. אולי כתוספת - - - תורנות שבבתי הספר יקבלו על זה איזושהי שעה נוספת או משהו מהסוג הזה - - -
היו"ר דוד צור
¶
רבותיי, אני חייב להתחיל לחתור לסיום כי יש לנו תיכף דיון שמתחיל גם כן, אז אני רוצה. לא אמרנו איזו מילה לגבי מדיניות האכיפה של המשטרה.
אלברט אוחיון
¶
שנייה, לגבי הנושא של דרגרים וינשופים: אנחנו ב-1 לינואר 2015 חייבים תקצוב, תקציב לרכוש את הנושאים האלה של דרגרים - - - וינשופים. כי מה-1 לינואר 2015 אנחנו לא נוכל לעשות יותר אכיפה בנושא של שכרות, וחשוב לראות את הנושא הזה - - -
היו"ר דוד צור
¶
רק תסביר לי משהו, תת ניצב אלברט אוחיון: האם כל התקציב של אגף התנועה מגיע מהרשות? משטרת ישראל אמורה להסיט מתקציבה היא גם לנושאים כאלה, לא? אג"ת? אג"ת או?
היו"ר דוד צור
¶
מה החלק היחסי – לא, מה הנתח, שבא מהרשות, ומה הנתח שמשטרת ישראל מתוקצבת ישירות בתקציבה?
נוגה ברגר
¶
התקציב הישיר של משטרת ישראל מהווה סדר גודל של 50% מהתקציב של אגף התנועה. אני לא מדברת כרגע על שוטרים, אני מדברת על התפעול, על התקציב התפעולי, שזה כל הנושא של חלפים והפעלת כל מערך הרכש, אמצעים, פלוס הדרכות, והכשרות וכולי.
מהתקציב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אנחנו מבצעים את הרכש של האמצעים בעיקר, והתחזוקה של כל החלפים וכל המערכות שקיימות אצלנו, מכיוון שאין לנו תקציב ישיר מספיק. הוא אמור להספיק לבדיקות אלכוהול שנעשות במעבדה בתל השומר ועוד מיליון ואחד אלף פעילויות. אז התקציב הזה הוא קריטי לקיום של אגף התנועה.
ואני מחזקת פה את הנושא שעד עכשיו לא קיבלנו ולו שקל אחד, ומשטרת ישראל גם לא נותנת לנו הלוואת ביניים לנושא של תקציב הרכש לטובת האמצעים. אז כל הפעילות שאנחנו רוצים לעשות - - -
היו"ר דוד צור
¶
1,300. ומתוך זה התקנים האלה מתוקצבים על ידי, כולם מתוקצבים על ידי משטרת ישראל היום בתקציב הישיר, כולל ההעברה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
נוגה ברגר
¶
לא, לא, לא, על הרכבים שבמימון הרשות פלוס משמרות הזה"ב היא לא מתוקצבת. היא מתוקצבת - - - מהרשות.
נוגה ברגר
¶
והוא תקציב נמוך יותר מכיוון שמשטרת ישראל יודעת שאגף התנועה ממומן בחלקו מתקציב הרשות. התקציב הישיר הוא - - -
היו"ר דוד צור
¶
אם אתה הולך היסטורית, אני לא רוצה להיכנס להיסטוריה אבל בגדול משטרת ישראל, אם היא הייתה צריכה לעשות סדרי עדיפויות שלה, אז היא לא הייתה בהכרח מקימה אגף תנועה לעצמה אם זה היה תלוי רק בה, זה נאכף עליה – אני אומר לך את ההיסטוריה כרגע. ואז סוכם שיהיה פה איזה matching בין משרד התחבורה והבטיחות בדרכים למשטרת ישראל. כי פעם, מסורתית, כל נושא התנועה היה בתוך המחוזות, וזה היה עוד נושא שטיפלו במחוזות. אומר לך את זה מי שזה – זה לא היה טוב. זאת אומרת, זה לא נכון מקצועית. מפקד מחוז שיש עליו את דומרני מתפוצץ לו עם מכוניות תופת ושודים ביפו, לא מעניין אותו הולך הרגל שנדרס, ואני אומר את זה בצורה כאילו הכי ברורה, ובטח לא בבינעירוני, לא היו מקדישים תשומת לב. לכן, הקמת אגף התנועה היא דבר חכם מאוד, אבל אנחנו נתייחס לעניין הזה.
תת ניצב אלברט אוחיון, מילת סיכום?
היו"ר דוד צור
¶
תודה. אוקיי, מילת סיכום טובה.
אני ארצה לשמוע את מר גבי בן הרוש, ואחרי זה את חבר הכנסת בועז טופורובסקי, את מר משה בר. מי עוד נשאר לנו? ואת עורכת הדין גלית גלעד.
גבי בן הרוש
¶
באתי דרוך, מוכן, לנושאים של הוועדה, שאני מברך שאתה עומד בראשה, הנושא של התאונות, אבל אני כבר פה ומדברים על תקציב הרשות. וכמי שעשה הרבה שעות עם אריק שרון זכרונו לברכה בזמן הקמת הרשות – אה, סליחה, קודם, המנכ"ל החדש, נכון? ברכות. קודם כל, בהצלחה בתפקיד.
גבי בן הרוש
¶
היו לי הרבה-הרבה שעות במשרד ראש הממשלה, ואני חושב שהפספוס הגדול, דוקטור יעקב שיינין, ודיברנו על זה, שאתם לא רשות עצמאית. זה שאתם כפופים למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים שינדב לכם את ה-500 מיליון שקל או את ה-400 מיליון שקל; רבותיי, חברי הכנסת, אני חושב שהפספוס הגדול הוא והרעיון של הקמת הרשות הוא באמת שתהיה גוף עצמאי, סטטוטורי, בלתי תלוי, במשרד ראש הממשלה. זו ההצעה בכלל שהונחה בדיונים שקדמו, וחבל מאוד שמקזזים פה ומקזזים משם ועושים טובה, אם בכלל הרשות מכל מיני שיקולים, לדעתי, זרים.
אני תיכף בתחום שאני מתעסק בו: אוטובוסים ומשאיות. אני בענף ההובלה הכבדה מעל 40 שנה. פעם ראשונה בהיסטוריה, מאז שקיימת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שמתוך 50 אלף נהגי משאיות, וכמובן עוד 20 אלף נהגי אוטובוסים, עשינו מבצע, קורסים, גם לנהגים, גם למנהלים, וגם לקציני הבטיחות. מה המשמעות? שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ואני אומר את זה במלוא הצער, מבחינתי לא קיים: לא מתעסק בתאונות דרכים, זה בכלל לא מעניין אותו, מעניינים אותו דברים אחרים, והכתובת שלי היחידה זו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ואם היא הייתה במשרד ראש הממשלה כגוף עצמאי הדברים היו נראים אחרת.
ולשמחתי, אגף התנועה בשנים האחרונות, בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יש לנו היום סנכרון יחד של כל המערכות האלה בשביל לתרום. איך אמר לי דוקטור יעקב שיינין באחת הפגישות: גם אם תחסכו בן אדם אחד – דיינו.
לסיכום, אני רוצה להגיד לכם
¶
למה באתי דרוך? אתם מדברים על חינוך ואור ירוק מדברים איתי על; הלכתי לחקירות לעומק אישית, מה קורה בכלל כשאני גם בא להרצות לאגף התנועה, מה קורה בכלל בענף התחבורה בישראל, לא רק הרכב הכבד, ואני מגלה שהבעיה היא מהיסוד – אפילו מורי הנהיגה בהסמכה ובלימוד שלהם הם לוקים בחסר. אז איך אנחנו מלמדים את אותו קצין בטיחות, את אותו נהג ואותו מנהל? וזו הבעיה העיקרית.
תודה.
(היו"ר בועז טופורובסקי)
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
- - - מורי הנהיגה. אוקיי.
עכשיו, תורי לדבר אבל רק שאלה: אני רואה בעמוד 9, בנתונים של ההרוגים בתאונות דרכים מ-2004 עד היום, ירידה ממוצעת של 5%. עכשיו, הרשות הוקמה ב-2007. זאת אומרת, אם אני לוקח את מה שקורה זה בעצם לא השפיע על - - -
יעקב שיינין
¶
אני אענה לך בשנייה: אני סופר מהיום שהמדינה החליטה או ממשלת ישראל החליטה שזו בעיה ומינו את הוועדה הלאומית שאני עמדתי בראשה. מאז אני מסתכל על זה כתהליך אחד, כי בעצם נפל להם האסימון. כשהם החליטו ב-2004 ללכת על זה, וזה היה ראש הממשלה אריאל שרון שאמר, מראש הוא אמר: כל מה שהוועדה תגיד אני אקבל. הוא אמר את זה בבית המשפט העליון.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אבל אנחנו נצטרך לקבל החלטה על ה-500 מיליון שקל תקציב, השאלה עד כמה הוא אפקטיבי. קצת קפצנו על הנושא של האפקטיביות, אבל השאלה עד כמה הוא אפקטיבי. זו אולי לא שאלה לעכשיו, אבל זו שאלה לאחר כך.
יעקב שיינין
¶
אגף התקציבים. תראה, יש בעיה. אני אסביר, אני אסביר, ואני לא מתבייש, אני אסביר את הבעיה: השאלה שאתה העלית היא שאלה קריטית – האם אתם, בגללכם, או למרות קיומכם? הירידה הגדולה, ממה היא נבעה? באמת הרשות עשתה את הירידה הגדולה? צריך את הרשות? מה היה קורה? אם היינו עושים במעבדה היינו עושים אחד ככה ואחד ככה. וזו בעיה כי זה מה שנקרא רב-תחומי. אתה עובד בשוליים. מאוד קשה לראות את האפקטיביות שלנו. ועד היום אתה שואל אותי מה התרומה שלנו בתוכו? נורא קשה לי לכמת את זה. אני יודע שיש לנו תרומה, אני לא יודע כמה.
מה שאנחנו משנים, וזה אמרתי שיהיה מחקר מלווה על כל דבר שנראה את האפקטיביות. אבל זו שאלה שהיא בסיסית. ומשרד האוצר אמר: לא הוכחתם לי שאתם אפקטיביים מספיק, ולכן חבל לתת כסף, לתת 550 מיליון שקל ולא הוכחת שאתה אפקטיבי. וחובת ההוכחה היא עלינו, ואנחנו צריכים להראות שאנחנו אפקטיביים, ואנחנו תורמים בשוליים להוריד את הגרף. כי יש חלק שהוא לא תלוי בנו בכלל. תזכור, יש חלק שהוא לא תלוי בנו בכלל, למשל: טכנולוגיית כלי הרכב, שהיא משתפרת כל שנה ב-3%, 4% – אנחנו לא אשמים בזה. היה לנו מכונית סוסיתא, אנחנו כבר לא עושים מכוניות במדינת ישראל, זה לא אנחנו. וזה כל שנה משתפר. אבל יש את הדברים, בוא נגיד ככה, שאתה, בשוליים אתה יודע שאתה תורם בהוצאה קטנה, בדברים קטנים, בהסברה, במערכת. למשל: אנחנו הולכים על מסרונים, על קמפיינים מאוד אגרסיביים. אנחנו עדיין גם עוד לא יודעים כמה אנחנו - - -
היו"ר דוד צור
¶
דוקטור יעקב שיינין, אני אתן לך משפט סיכום. אני רוצה לשמוע רגע את אלה שעוד לא שמענו, את מר משה בר, בבקשה.
משה בר
¶
שמי משה בר ואני יושב ראש עמותת תנו יד לחרש, נכים למען נכים, וארגון ארצנו החברתית.
אני רציתי שתי שאלות קצרות לשאול: אתם עוד טוענים בתחבורה הציבורית. הנכים מזלזלים בהם בצורה לא רגילה בתחבורה הציבורית. אנחנו שולחים מכתבים ואף אחד לא מתייחס. לוקחים אותנו כאנשים, לא יודע מאיזה סוג. אנחנו עומדים בתחנה לעלות לאוטובוס, לפעמים שעה, שעתיים ושלוש. הנהגים עומדים, לא רוצים להוריד לנו את הרמפה. אומרים לנו: רגע, נתיישר, ובורחים לנו. איך אתם רוצים שניסע בתחבורה הציבורית? אם אנחנו צריכים ברכבות צריכים להודיע מראש. אם אנחנו מגיעים, כן יש מי שיעזור לנו, אולי אין מי שיעזור. פשוט מאוד, צריכים לעשות סדר. עשרות רכבים של נכים, מוכנים להשאיר את הרכב ולנסוע בתחבורה הציבורית אם הם יורדים לעיר או יורדים לאיזה מקום. מה, אין להם את האפשרות הזאת בכלל. לא ניתנת להם. זו שאלה ראשונה.
שאלה שנייה, אני רוצה להעלות עוד דבר: אני ומר דן קדרון מדריכים בהרבה בתי ספר על נושא הבטיחות. אנחנו שומעים מהמנהלת של בית הספר שלמשטרה אין תקציבים לעשות את זה, ואור ירוק לא יכולים להגיע לשם. אנחנו עושים את זה בהתנדבות מלאה, מגיעים לכל חלקי הארץ, עם סרטונים, עם שיתוף הילדים, ומדריכים אותם כיצד לעשות, והופכים אותם להיות לשגרירים שלנו לגבי המשפחות שלהם ולכולם. ואני חושב שזה האפקט הכי גדול, שברגע שילד מודע לדברים והוא מעביר את זה הלאה, הדברים נקלטים. שמענו גם על ילדים שאנחנו משתפים אותם: אבא שלי מדבר בטלפון, אבא שלי לא זה, ואנחנו מסבירים להם והם אומרים: אנחנו באמת נעיר לאבא ולדברים. וזה דבר שצריכים להעלות אותו בראש ובראשונה, שעמותות שמוכנות לעשות את זה בהתנדבות אפילו – אנחנו לא מבקשים כסף – לשתף אותנו בדברים האלה, להעביר את המסר, שנוכל להעביר את ההדרכה הזו בכל חלקי הארץ. כל ילד שנחסוך, חסכנו עולם ומלואו.
מודה לכם מאוד.
היו"ר דוד צור
¶
צריך לומר שבנושא של הנגשת התחבורה, במיוחד הציבורית, לנכים, ועיוורים במיוחד אגב, לא התקדמנו הרבה. יש התקדמות מסוימת ממה שאני זוכר, יש התייחסות, גם בחקיקה אפילו, במקומות שבהם זה חייב להיות, אבל עדיין מרובה הדרך, וטוב שמר משה בר כל הזמן מזכיר לנו.
גלית גלעד
¶
שלום, אני מדברת מארגון בטרם, בשם ארגון בטרם לבטיחות ילדים. קודם כל, אני רוצה להודות לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים על הפעילות שהיא עושה גם במוגבלויות שלה. ארגון בטרם, מאז שהרשות הוקמה, היה שותף אסטרטגי של הרשות. הרשות ראתה תמיד לנגד עיניה את הבטיחות של הילדים. אני פה באה ומבקשת, לא קיבלנו את הבריף של כל תכנית העבודה, זה בלתי אפשרי, אבל אנחנו מאוד-מאוד חשוב לנו לשים דגש על: שנת 2013 – 49 ילדים הרוגים בכל מה שקשור לתאונות דרכים. הפילוח הוא: 23 ילדים בתוך רכב מנועי; 12 ילדים הולכי רגל; 15 ילדים בסביבת הרכב, שזו דריסה לאחור; ועוד שניים בתאונות אופניים.
אנחנו בקיץ קשה. יש לנו כמעט כל יום הרוג, ילד, מהיפגעות ילדים. הרשות מטבעה הוקמה במטרה לבטיחות. זו כמעט הרשות היחידה במדינת ישראל שהיא סטטוטורית לנושא של בטיחות.
אני קוראת לכם לשתף איתנו פעולה. אני תומכת. אנחנו בעד התכנית לבגרות. אני חושבת שזה משתלב עם התכנית הלאומית לבטיחות ילדים שרוקמת עור וגידים. אני מקווה שתאושר בחודשים הקרובים בממשלת ישראל.
אני מושיטה יד לעשות את שיתוף הפעולה כמה שיותר שהילדים ייפגעו, כי 49 ילדים זה הרבה מתוך התמותה שלכם.
פיליפ פארן
¶
טוב, אני רוצה להתייחס על כל סוגיית התקציבים לתשתיות. קודם כל, המספרים שאתם ראיתם בכל הנוגע לתשתיות זה חלק מהתקציבים שהמשרד משקיע.
פיליפ פארן
¶
בתחום הבטיחות. אם זה בבינעירוני, אם זה בעירוני. בשני הנתחים יש שתי ועדות מקצועיות - - -
פיליפ פארן
¶
ראש אגף תשתיות עירוניות.
ושני התחומים, העירוני וגם הבינעירוני, ישנן שתי ועדות מקצועיות שמתמקדות בזיהוי מקומות שמיועדים לתאונות דרכים, וגם כן לתת להם את המענה באמצעות תקציבים – או לרשויות המקומיות או לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
פיליפ פארן
¶
רק מבחינת תקציבים: ל-2014, בבינעירוני ישנם תקציבים של כ-240 מיליון שקל להשקעה במוקדי סיכון, שהם זוהו כמוקדי סיכון. ההרכב של הוועדות המקצועיות זה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המשטרה, האגפים המקצועיים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, - -
פיליפ פארן
¶
עכשיו, זה בדיוק מה שרציתי להגיד. בנוסף למספרים האלה, בבינעירוני אין הבחנה כי מזהים מוקדי סיכון ואין הבחנה בין ערבי או לא ערבי. אבל בנוסף, בתשתיות העירוניות יש תקציב של כ-165 מיליון שקל, ייעודי לטובת שיפור התשתיות במגזר הערבי, שזה תקציב שכולו הולך לשיפור התשתיות מבחינת הבטיחות. כי יש תת תשתית שם, - -
פיליפ פארן
¶
- - וכל שקל שמושקע שם הולך לטובת הבטיחות.
עכשיו, לא צריך להדגיש שישנן עוד הרבה תכניות של השקעה בתשתית, שאם זה הפרדה מפלסית בין כביש לרכבת, שזה הולך גם בעיקרו - - -
היו"ר דוד צור
¶
אמרנו, כן, אמרנו.
מה לגבי הסעת המונים, שזה עלה כנושא מרכזי? איך משרד התחבורה והבטיחות בדרכים תוקף את זה? כי זה באופן ישיר ועקיף יתרום לבטיחות.
פיליפ פארן
¶
בגדול, לא באתי ערוך לשאלה הזאת אבל אני אתן כמה מספרים של אינדיקציה: ברכבת הקלה בירושלים נוסעים ברמה היומית כ-140 אלף נוסעים ליום. אם לוקחים את רמת הבטיחות של הכלי הזה, זה כלי להסעת המונים שכמעט ולא רואים תאונות. בתקופה של ההפעלה חששנו מאוד מתאונות דרכים עם נפגעים, דווקא הציבור התארגן, למד, ועובד, ומשתמש בכל הכלי הזה טוב מאוד.
כנ"ל עם המטרונית בחיפה. מבחינת ההתנהגות של הנוסע ושל הסביבה עם כלי התחבורה הזה, חששנו, נערכנו, מכל הבחינות, והקליטה של הכלים האלה היא לטובה. כנ"ל עם המטרונית. המספרים עדיין עוד לא התייצבו, אבל אני מדבר מעבר ל-60 אלף נוסעים ביממה ממוצעת בכלים האלה. זו עדיין ההתחלה.
היו"ר דוד צור
¶
טוב. תודה. אנחנו מקווים מאוד שגם נשמע את זה היום על תל אביב.
אז אנחנו נרצה לשמוע עכשיו את תהל שטובר, ואחרי זה את מר שמעון לוקמן, ואחרי זה נשמע משפט סיכום של דוקטור יעקב שיינין ונסכם את הדיון.
כן. תהל שטובר, מאיפה את?
תהל שטובר
¶
אני ממועצת התלמידים והנוער הארצית.
רציתי להגיב על הרעיון לבגרות בתורת הנהיגה. אני חושבת שזה רעיון מצוין, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים להתמקד גם בתלמידים נוספים, שלבני הנוער עד גיל, לדוגמה, 16 ו-9 חודשים אין רישיון, וגם לתלמידים שכבר בגיל להוצאת רישיון נהיגה. ההוצאות שכרוכות בהוצאות הרישיון הן באמת מטורפות, בין אם זה הטסטים עצמם, שהם בין 500 ל-600 שקלים לטסט, למרות שהובטח לנו שעד יולי 2014 הם ירדו ב-50%.
היו"ר דוד צור
¶
יפה. יפה שאת עושה מעקב אחרי הוועדה. אני אמרתי את זה. אני באמת קבעתי שאם זה לא יקרה בהסכמה אז אנחנו נעביר את החוק של חבר הכנסת חמד עמאר, ואני מתכוון לעמוד בזה, כיוון שאנחנו נזמן לזה דיון ונקבע דיון ב-7 ביולי 2014 בעניין הזה. אנחנו עומדים בזמנים, ואת תעקבי אחרינו אם זה מתקיים.
היו"ר דוד צור
¶
זה שהגעת בחופש הגדול לפה, לדיון בכנסת, בגלל זה אני מאריך את הדיון של הוועדה בחמש דקות, ואין לי בעיה, אני לא מקצר אותך, וזה יפה מאוד.
תהל שטובר
¶
תודה רבה.
אבל בנוסף גם השיעורים שהם עצמם מאוד יקרים גורמים לתלמידים לקחת את המינימום של המינימום של השיעורים, מה שגורם גם לחוסר ניסיון ובעצם בהליך הנהיגה לאחר מכן.
היו"ר דוד צור
¶
אם כי אני זוכר ששיעורי הנהיגה, דווקא ביחס להרבה מאוד מקומות ודברים, לא מצאנו שהם; זה שוק חופשי כעיקרון, הרי זה לא בפיקוח, ולא מצאנו שזו בעיה. אני מסכים איתך לגבי אגרת הטסט.
תהל שטובר
¶
ובנוסף אבל תלמידים שאין להם, שעוד לא בגיל להוצאת רישיון או שכלכליות או דברים אחרים, שרוצים לנסוע בתחבורה הציבורית, וגם שם המחירים נורא יקרים. בשנת 2008 עלה להוציא כרטיסייה 49 שקלים, והיום זה 69 שקלים לכרטיסייה. זו עלייה באמת ענקית שמקשה גם עלינו לנסוע בתחבורה הציבורית. וגם התדירות של הקווים, אנחנו רואים רק עכשיו באירוע של החטיפה שבאמת התדירות של הקווים היא מאוד-מאוד נמוכה, במיוחד ליישובים. גם בתוך הקו הירוק. וגם המחיר של הנסיעות בתחבורה הציבורית וגם התדירות שלה בהחלט נתונות לשיפור.
היו"ר דוד צור
¶
יפה. שמענו קול צעיר ומבטיח. תודה רבה.
כן, מר שמעון לוקמן, ממש בקצרה כי אני חייב לסיים ומשפט סיכום.
שמעון לוקמן
¶
שאלה, הבהרה ובקשה: האם הרשות מממנת באיזושהי צורה ארגונים חוץ ממשלתיים – עמותות, ארגונים כאלה ואחרים? אם כן, בכמה - - -
יובל פרידמן
¶
הרשות לא תומכת בארגונים חוץ רשותיים, אלא אם היא עושה פרויקטים משותפים, כמו למשל שיתופי הפעולה שהיו בעבר עם ארגון בטרם בנושא תאונות חצר. אין תמיכה ייעודית - - -
שמעון לוקמן
¶
אם אפשר לפרסם את זה, טוב?
דבר שני, בעצם אני מבין מהדברים שנאמרו פה שהרשות הולכת להקים חטיבת מבצעים עם איזשהו חמ"ל, אני קורא לזה. נכון? ההמלצה הראשונה לפחות בתור user: את נוהל ה-6 תיקחו אליכם.
שמעון לוקמן
¶
אני לא יודע, זה לא חשוב. אבל אם הוא ממשיך מעבר לאוקטובר השנה, שזה המועד שבו הוא צריך להסתיים, קחו אותו אליכם עם מספר אחיד על כל הארץ, תקבלו הרבה מאוד נתונים.
שמעון לוקמן
¶
והדבר האחרון: הרשות מחלקת כספים במאקרו, זאת אומרת מנהלת תקציב במאקרו, ובסוף תאונות הדרכים זה פעולות של המיקרו, זה האיש הבודד. וכשאתה אומר שכמות הורדת הנפגעים בתאונות הדרכים, צריכים לפלח את זה מאיפה זה בא, מעבר לשיפור. זאת אומרת, אני בא ואומר – וזה מתחבר לדיון אחר של ועדת הכלכלה – בבקשה, אם אפשר לבצע מחקר סטטיסטי של עשר השנים האחרונות, מעורבות כלי הרכב בתאונות דרכים לפי המשקלים ולפי הסיבה, ואז בעצם יהיה אפשר אולי להצביע על איזשהו גורם שבו צריך לתת יותר דחיפה.
יובל פרידמן
¶
יש. הרשות מפרסמת מידי שנה ספר מגמות בטיחות בדרכים, ותראה את רוב הפילוחים שאתה מדבר עליהם, עם פירוטים מאוד-מאוד גבוהים.
יעקב שיינין
¶
אחת, אני רוצה לענות לחבר הכנסת יעקב אשר: אנחנו בוועדה ב-2005 רצינו זכות של אכיפה, אבל הכנסת החליטה שאנחנו אין לנו זכות של אכיפה, שאנחנו רק גוף מייעץ ואין לנו את היכולת לאכוף. ואז אנחנו הגענו למסקנה לאחר מכן שאם יהיה לנו את המוניטין המקצועי נהיה כמו זכות אכיפה. אם אנחנו נגיד שקטע כביש מסוכן ויהיה לנו את המוניטין המקצועי, יתקנו אותו בו ביום ואף אחד לא יעז לנסוע. ולכן זו תחלופה. מה שאתה אומר, בוא נגיד ככה, אני אמרתי בדיוק במילים שאתה אומר בוועדת הכלכלה - - -
פיליפ פארן
¶
קודם כל, כל העניין של כללי העבודה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הם נקבעים בהתאם למדיניות של שר התחבורה והבטיחות בדרכים. מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא ליד הרשות, והרשות לא כפופה אליו. אז מהבחינה הזאת יש לנו את הדעה המקצועית שהיא ליד, הדעות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, - -
יעקב שיינין
¶
אני לא חושב שהם מתנגדים לזה. אני חושב שמה שקיבל השר; תזכור, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים זה גוף עצמאי, סטטוטורי. השר אחראי גם על התחבורה, שנקרא לזה זרימה מהירה, וגם על הבטיחות, שבטיחות לא אכפת לה כל כך זרימה, אכפת לה הבטיחות. בסוף, כל בעיה הוא חייב להחליט, כי הוא צריך לקחת את האיזונים, ולכן זה היתרון שזה אצלו ולא אצל ראש הממשלה. כי בעצם אתה אומר לו: תשקול את הכול. אתה אחראי גם על הבטיחות וגם על הזרימה.
היו"ר דוד צור
¶
טוב, אני לא רוצה לפתוח את הדיון. אני חייב לסכם אותו, אני לא רוצה לפתוח את זה. רק ממש לסכם.
יעקב אשר
¶
אם אני צריך במילה אחת: יש הרבה מאוד בעיות, מה שמעלים פה, ואני חושב שכולן נכונות, וזה מאלף את הדור הצעיר שהוא מעורב בדברים האלה.
אני לא חושב שפתרנו את כל הבעיות. אני חושב שלקיים דיונים כאלה פעם או פעמיים בשנה, וכל פעם להעלות את הבעיות, ושננסה לפתור אותן ולהתייחס אליהן, זו הדרך שבה נהיה הרבה יותר אפקטיביים לטובת כולם. ואני ממש מודה לכולם, כל אחד את ההערות שלו. כל מי שיש לו הערה וחושב שהוא יכול לתרום הוא מוזמן לדבר, לכתוב, להגיד לנו. אנחנו פתוחים לכול. זה תחום שאנחנו מודים שלא הכול אנחנו יודעים.
היו"ר דוד צור
¶
טוב, לעניין התקציב שזה בעצם היה ליבת הדיון. כמובן, מתוך ראייה של סדרי עדיפויות וכיצד הוא מתבטא גם ביישום שלו. אז קודם כל צריך לומר שהמצב הזה שבו אנחנו ביולי, רק ביוני 2014, למעשה, בסופו של דבר אושר התקציב במובן של הפשירו את התקציב, כי עד אז הוא הוקפא, למעשה מאפריל, אם אני מבין נכון. למרות שזה דיון תקציבי אין פה אף אחד ממשרד האוצר, ואני מבקש ממנהלת הוועדה להוציא להם עוד פעם הערה בעניין הזה, גם עם הרפרנטית שלחה לנו בכתב את דבריה. לפחות לטענתם סוגיית ההקפאה נבעה מהעובדה שהתקציב הוגש באיחור.
היו"ר דוד צור
¶
אז זה בדיוק מה שאני בא להגיד כרגע, חבר הכנסת יעקב אשר. אז קודם כל, אנחנו כן בוכים על חלב שנשפך כי יש לו משמעויות גם ל-2014. אז אני קורא פה מהר להאיץ את כל התהליכים הנדרשים כדי שהעיכוב שהיה בחצי השנה האחרונה לא ישליך באופן דרמטי בעצם על ניצול התקציב ב-2014, וזה אולי הדבר הכי חשוב שאפשר לצאת ממנו מבלי עכשיו לעשות איזה תחקירים אחורה – למה זה לא הוגש בזמן ולמה הייתה בעיה, ואני מבין שהשר לא אישר, ועוד כהנה וכהנה דברים. לכן, צריך להתגבר על כל הנושאים האלה. כמי שהגיש איזה תקציב או שניים גם כן אני יודע את כל המהמורות שצריך לעבור. אז לכן אנחנו בציפייה. וכפי ששאל גם חבר הכנסת יעקב אשר, וענית שכן, ואמרת את זה גם בדבריך קודם, אז אנחנו מצפים ואנחנו גם נעשה בהתאם את לוחות הזמנים והדיונים באופן כזה שיוכלו לעקוב אחרי גם יישום התקציב.
תראו, לגבי מעמד הרשות בכלל, דיברנו על זה גם בעבר: אני באמת חושב שהרשות היא גורם לא רק מתקצב וגם משפיע בעצמו. יש בו – אם אני צריך לעשות ככה שתי אנלוגיות – יש פה בעצם גורם אחד מקצועי אופרטיבי, שהוא מפעיל דרך התקציב שלו גם דברים כפי שראינו בחלק מהתכניות; והוא גם גורם מקצועי מנחה, וככזה צריך לראות אותו. זאת אומרת, הוא גורם מתכלל ידע, הוא גורם שבעצם מרכז ידע, וככזה הוא גם מפקח על הרבה מאוד נושאים: אם זה בנושא חינוך, אם זה בנושא תשתיות בטיחות, ואם זה גם בנושא אכיפה. ואני חושב שהיושב ראש פה, דוקטור יעקב שיינין, גם כוותיק בעסק הזה וגם בתפיסת העולם שלך הבהרת את זה שאתה רואה את זה ככך, וטוב שכך.
לגבי הנושא של שיפור תשתיות
¶
אמרתי לך, לנציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. מר פיליפ פארן, אין לנו הערה אפילו קטנה לדבר על מהפיכת התשתיות הזאת שקורית במדינה. ממש להסיר את הכובע בפני השר ושר האוצר שנותנים לזה את כל המשקל.
היו"ר דוד צור
¶
המפרצים זה בשוליים. בדיוק. אבל אני מדבר על הפיגור העצום בתחום של התשתיות של הסעת ההמונים. הפיגור העצום הזה של הסעת המונים, ששם אנחנו ממש-ממש מדינה מפגרת. פשוט כואב לי הלב. אני, כמי שמסייר לא מעט בעולם, כואב הלב לראות את זה. מדינות שאני אומר: הן עולם שלישי, יש להן כבר רכבת תחתית נורמלית. כתושב תל אביב אני אומר בסוף לא יעזור כלום, אם אנחנו לא נצליח לעשות הסעות המונים כמו שהרכבת הקלה בירושלים וכמו המטרונית; אז אני מבין שיש קושי גדול, אבל שנים כבר לא רואים את, מה שנקרא, את האור בקצה מנהרת התחתית, רכבת התחתית בתל אביב. ועוד כהנה וכהנה. הכבישים נהדרים, הפריפריה משתמשת לא רע ברכבת הקיימת, הרכבת מתפתחת יפה, אבל בסוף הכול מתנקז לגוש דן ששם אין מערכת הסעת המונים נורמלית. עוד פעם, זה אותם אוטובוסים, מוניות וזה הכול.
בועז טופורובסקי
¶
רק שנייה. כשאתה יצאת מר גבי בן הרוש דיבר ולא ענו לו במה שהוא אמר. דוקטור יעקב שיינין או משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, הוא שם דיבר על הנושא של לימודי נהיגה - - -. נכון, מר גבי בן הרוש?
פיליפ פארן
¶
רשמתי בפניי. מכיוון שזה לא התחום המקצועי שלי, אני בא מהתחום של התשתיות אז אין לי אפשרות לענות על הסוגיה הספציפית.
יעקב אשר
¶
אני מבקש להוסיף לסיכום, ברשותך, לגבי הנושא של התקציב גם לקרוא בעצם למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולמשרד האוצר להגדלת התקציב.
יעקב אשר
¶
אז אתה יודע מה, אז אני אגמור את ההצעות שלי ואחר כך - - -. יש לי עוד - - -. אני לא רוצה להפריע לך.
יעקב אשר
¶
מילה אחת על הגידול בתקציב שאתה הולך להגיד. ודבר שני, אני מבקש להכניס לסיכום התייחסות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שהוועדה מבקשת התייחסות לגבי הנושא של הוספת סמכויות אכיפה גם כן, לקבל את ההתייחסות שלהם. נשמע - - -
היו"ר דוד צור
¶
זה נושא בפני עצמו. זה לא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, זה משרד המשפטים, משרד הפנים והמשרד לביטחון פנים. אגב, יש ועדה, יש חוק אפילו בתחום של ביזור סמכויות האכיפה. למשל: השיטור המשולב; למשל: - - -
יעקב אשר
¶
הוא מדבר על האכיפה לאזרחים, אני מדבר על האכיפה על הרשויות, ובעצם מעמד סטטוטורי מול משרד - - -
היו"ר דוד צור
¶
תגיש הצעת חוק כזאת, פרטית, אני אומר לך, חבר הכנסת יעקב אשר. אין מצב שבו זה יעבור באיזו תקנה או משהו שיאשר שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
היו"ר דוד צור
¶
לעניין התקציב: אז קודם כל כמובן שהוועדה מאוד הייתה רוצה לראות חזרה בתקציב 2015, 2016, תקציב של 550 מיליון שקל ו-500 מיליון שקל, כפי שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים רוצה. אני הייתי חושב שבעניין הזה אנחנו נעשה פנייה למשרד האוצר גם לצורך גיבוש התקציב הקרוב. ניתן לכם תמיכה אולי כוועדה שעוסקת בתחום הזה. אני עדיין חושב, למשל, הסטים נכונים, ופה אני אומר לך, מר פיליפ פארן: אני לא סתם שאלתי למה המאה עשרים ומשהו מיליון שקל שזה היה, זאת אומרת, חצי מהתקציב הנוכחי הולך בעצם לתשתיות בטיחות. אני חושב שמתוך תקציב המיליארדים, שהוא כמה, בתשתיות?
היו"ר דוד צור
¶
12 מיליארד שקל. אפשר להכניס, אפשר, מה שנקרא, אם לא יאושרו ה-500 מיליון שקל, שחוששני שזה מה שיקרה, כי אני לא רואה פה איזו שנת תקציב מאוד אופטימית, אז אני חושב שהסטה של חלק מתקציבי התשתיות, שממילא מושקעים בתשתיות, יושקעו גם בבטיחות, ולא דווקא מתקציב הרשות, וייקלו על תקציב הרשות, לנושאים אחרים, אז, לדעתי, אם היה פתרון שיכול להיות. אלא אם כן אני אתבדה ואנחנו נהיה אופטימיים מאוד, ונראה שמשרד האוצר היה מאוד נדיב והעביר 500 מיליון שקל.
פיליפ פארן
¶
הזכרתי שהתקציב, הוא מתייחס לתקציב העירוני, והוא מהווה נתח קטן מההשקעות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
היו"ר דוד צור
¶
על זה דיברתי. אני יודע, אני יודע, דיברתי בדיוק: להסיט מהתקציב הבינעירוני גם לתוך העירוני.
מספר עשרות מיליונים יכולים לעשות לפעמים, לחולל שינויים מהפכניים, להוריד את התאונות בהולכי הרגל, שזה רובם ככולם בתוך השטח העירוני. אני טועה?
היו"ר דוד צור
¶
רובם ככולם. זה נראה לי מטרה בפני עצמה.
לגבי המגזר הערבי אנחנו נקיים דיון בפני עצמו. אין ספק שהפילוח שלו בתוך תאונות הדרכים ביחס לחלקו היחסי באוכלוסייה הוא מעל ומעבר - - -
היו"ר דוד צור
¶
פי שניים, וזה פשוט מדהים. הוא נובע מתרבות נהיגה ותרבות אי שמירת חוק באופן כללי. יסלח לי חבר הכנסת עפו אגבאריה שלא נמצא פה. הוא נובע מהיעדר תשתיות, פער עצום של תשתיות בין המגזר הערבי למגזר האחר. ובעניין הזה אנחנו יכולים וצריכים להשפיע רבות.
נושא החינוך
¶
אני לא רוצה להוסיף פה, כל מילה מיותרת. נאמר פה, הם עושים פה לא מעט. אל תגעו במשמרות הזהב. אני חושב שזה לגיטימי לבוא בדרישה לאפקטיביות מוגברת של משמרות הזהב. אני אומר לסגן אגף התנועה פה: תת ניצב אלברט אוחיון, תרימו את הכפפה הזאת. תבואו עם תכנית שמנערת ועושה את העסק הזה יותר מקצועי. זה נכון, זה די מסורתית קיים כמו שקיים כבר 40 שנה, וצריך להכניס בזה רוח אחרת. מה עוד שיש לכם הבטחה להגדלה אפילו של התקציב, במשאבים, שילוב נכון של מתנדבים בעניין הזה גם יביא להגדלה של כמות בתי הספר שיוכלו להשתלב בעניין הזה.
לגבי כל הנושאים שהעלתה פה הנערה ממועצת התלמידים, אז אנחנו נדון בזה. אמרתי, גם בדיונים עם ועדות אחרות שנוגעות לנושא של מבחני הנהיגה, שיעורי נהיגה. הנושאים האלה נמצאים על המדוכה כל הזמן, הכשרות המורים, וגם על התכנים של שיעורי הנהיגה, לא רק על כמות וכן הלאה, אבל הדברים נכונים.
ככלל אני אומר, השילוב שיכול להיות פה, שאתם תתכללו אותו, הרשות, עם התקציב שלכם ועם הידע שנצבר בין הגורמים השונים שעוסקים בעניין הזה הוא סופר קריטי, עם עמותות למיניהן, "אור ירוק" היא הבולטת ביניהן אבל היא לא היחידה, אבל אין ספק שהיא המרכזית שמובילה, ובבתי ספר כפי שדובר כאן, ועמותות שמגינות על בטיחות הילדים. אפשר לעשות פה שילוב גם של גורמים ואיגום משאבים כדי להגיע לתוצאות טובות יותר.
אנחנו נעשה דיון מעקב בהמשך לניצול התקציב של 2014, ואחרי שתכינו את התקציב ל-2015 תשלחו לנו עותק, ננסה לסייע ככל שניתן בתוך הקואליציה.
תודה רבה לכם.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:48.>