PAGE
3
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי

07/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 16>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
יום שני, ט' בתמוז התשע"ד (07 ביולי 2014), שעה 9:00

<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
קארין אלהרר – היו"ר
יואב בן צור
איתן כבל

עיסאווי פריג'

רינה פרנקל

דוד צור

יוני שטבון

איילת שקד
שמעון אוחיון

באסל גטאס

תמר זנדברג

עפר שלח

>
שר התקשורת גלעד ארדן
דנה נויפלד - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד התקשורת

חגית ברוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

משה שלונסקי - חבר ועדת לנדס, משרד התקשורת

עופר מרגלית - רכז תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי אפלבום - עו"ד, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

דלית זמיר - עו"ד, משרד המשפטים

דפנה גלוק - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רבקה ורבנר - עו"ד, סגנית הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד הכלכלה

אמיר גילת - יו"ר רשות השידור

חנה מצקביץ - עו"ד, היועצת המשפטית, רשות השידור

מרסיה צוגמן - עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, רשות השידור

יואב אשכנזי - סמנכ"ל גבייה בפועל, רשות השידור

איתי נבו לנדסברג - מנהל מחלקת תעודה, רשות השידור

ברוך אסקרוב - יו"ר וועד העיתונאים בקול ישראל תל-אביב, רשות השידור ועדי עובדים

לזר צנדקוביץ - יו"ר ועד הנדסה קול ישראל, רשות השידור

תמנה עורב - יו"ר ועד האקדמאים, רשות השידור

משה שגב - יו"ר ועד הנדסה טלוויזיה, רשות השידור

גדי בן יצחק - ועד עיתונאים קול ישראל ירושלים

אביגדור דנן - עו"ד, היועץ המשפטי, הטלוויזיה החינוכית

ראובן נסים - יו"ר וועד עיתונאי תפעול, הטלוויזיה החינוכית

לילך גבאי שזר - יו"ר ועד הנדסה, הטלוויזיה החינוכית

מונדר אבו קנדיל - יו"ר ועד עיתונאים, הטלוויזיה החינוכית

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית, איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה

ליזקה אסא - הנהלה הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים

נגה בריינס - מנכל איגוד העורכים - איגוד מקצועות הפוסט פרוד

אורלי פרוינד מיה - עו"ד, יועצת משפטית, אמ"י

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים

לואיז ספורטס - עו"ד, יועצת משפטית, אגודת העיתונאים ירושלים

רותם אברוצקי - יו"ר אגודת העיתונאים תל אביב

יורם בן דוד - מנכ"ל תעשיית המוסיקה כחול לבן

מלי פולישוק - דירקטורית, אקו"ם

פרופ' אלי פולק - יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

גלילה הורנשטיין - עו"ד, מייצגת את ההסתדרות הכללית

מיכאל שיזף - המשמר החברתי

גל גולן זילברמן - לוביסטית, ברדוגו יועצים, מייצגת את אקו"ם

רומן גרביץ - לוביסט, פוליסי, מייצג את שח"ם

אתי בנדלר
מירב תורג'מן

עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר המתרגמים
<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>

אני פותחת את ישיבת הוועדה. היום יום שני, ה-7 ביולי 2014. אני רוצה להמשיך ולסיים את הדיון שהיה אתמול בנושא תביעות החוב ובקשתה של עורכת הדין הורנשטיין לעניין הגדרת תביעת החוב. אני מבינה שנעשה מאמץ גדול ויש נוסח מוסכם. עורכת הדין זמיר, את רוצה להציג?

זאת בעצם תוספת לאותו סעיף של המועד להגשת תביעות חוב, תוספת של סעיף קטן (ב), סעיף 90 שכותרתו המועד להגשת תביעות חוב. אנחנו מוסיפים את סעיף קטן (ב) שאומר:

"על אף האמור בסעיף קטן (א), עובד של הרשות יגיש תביעה כוללת בשל חוב שנוצר לפני יום הפרסום ובשל יום שנוצר לאחר מועד הפרסום, לרבות בשל חוב שנוצר עקב סיום העסקתו לפי חוק זה, לא יאוחר ממועד שיקבע המפרק שיהיה לאחר מועד התחילה".

אני צריכה להצביע על הסעיף הזה.

בוודאי.

סוכם אתמול גם לגבי התחייבויות להפקות, לתת עוד מרווח.

זה כבר הוצבע.

זה ניתן.

זה ניתן והנושא הושלם.

זה הוטמע בנוסח. דיברתם על זה והוועדה הצביעה.

הצבענו על העיקרון.

אני רוצה להצביע על סעיף 90(ב). מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 90(ב) אושר

הסעיף אושר.

אני מבקשת לדון בסעיף 22, גמול והחזר הוצאות.

אני אזכיר במה מדובר. סעיף 22 שהוקרא הוא סעיף שמדבר על גמול והחזר הוצאות. היה כאן דיון ביחס להבדל בין עובד של גוף מתוקצב לעובד של גוף שאינו מתוקצב או עובד חלקי של גוף מתוקצב. בהסכמה עם הממונה על השכר, אנחנו נבקש להוריד את סעיף (א), (ב) ו-(ד) ולהשאיר רק את סעיף קטן (ג) שאומר: "שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם תאגיד השידור הציבורי גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה ואת שיעוריהם".

הכול עובר עכשיו לתקנות?

כן. הכול יעבור לתקנות.

לאור ההערות של השר בישיבה הקודמת והבעיות שהוא העלה, סוכם אתו שאנחנו רוצים לקבל יותר פירוט ולהבין לעומק את הבעיות שהוא מדבר עליהן ונקבע את זה אתו בהמשך, איך זה ישולב. כרגע אנחנו מסכימים לא להגביר את זה.

בסדר גמור. אני מעלה להצבעה את סעיף 22 עם התיקונים שהוצגו, דהיינו להשאיר רק את סעיף קטן (ג) והוא יהיה עכשיו סעיף 22. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 22 אושר

הסעיף אושר.

יש לי עוד סעיף שהוספנו בעקבות הערה של היועצת המשפטית. הוספנו סעיף שהוא איסור על ניגוד עניינים, בתוך הנוסח שהעברנו אתמול לוועדה. אין לו מספר בגלל שלא רציתי לבלבל את המספור. זה לפני סעיף 29.

איסור הזיקה?

זה לא איסור הזיקה אלא זה איסור לפני כן. זה איסור ניגוד עניינים של חבר ועדת איתור. זה היה בעקבות הערה של אתי ואני חושבת שזה היה מקובל על הוועדה עת הקריאו את הנוסח.

הטכניקה היא מאוד פשוטה. אם זה אחרי סעיף 28, קוראים לזה סעיף 28א. אחר כך אנחנו עושים את המספור. הסעיף עכשיו לא ממוספר. זה סעיף שבא אחרי סעיף 28 שכותרת השוליים שלו היא איסור ניגוד עניינים.

אני מסבירה. הסעיף הוא סעיף על איסור ניגוד עניינים שיחול על יושב ראש ועדת האיתור או על חבר ועדת האיתור.

בנוסח שחולק לכם ונמצא על שולחנכם, אחרי סעיף 28 יש פסקה שלא ממוספרת, בעמוד 16, והכותרת של הסעיף היא איסור על ניגוד עניינים.

עורכת הדין נויפלד, תסבירי מהיכן זה בא.

יש סעיף שכבר הוצבע. דובר על כך שחבר הוועדה ימונה באישור הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות. בטכניקה שעשינו במינויים האחרים זה היה להחיל את חוק החברות הממשלתיות שכולל גם סעיפים של ניגודי עניינים. בעניין ועדת האיתור כתבנו באופן מפורש שחבר הוועדה ימונה באישור הוועדה לבדיקת מינויים. על מנת לוודא שבטכניקה הזאת שהיא קביעה ישירה לעומת החלה, הוספנו כאן סעיף של ניגוד עניינים על חבר ועדת האיתור או על יושב ראש ועדת האיתור. זה עניין של טכניקה כי היה ברור מלכתחילה שאחד הדברים שוועדת ברנר בודקת זה את שאלת ניגוד העניינים.

חבל שלא עשיתם את זה לגבי ועדת לנדס.

בוועדת לנדס נבדקו גם ניגודי עניינים.

תקריאי את הסעיף.

"איסור על ניגוד עניינים.

לא ימונה כיושב ראש ועדת האיתור או חבר הוועדה מי שעלול להימצא במישרין או בעקיפין באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים בתפקידו כחבר ועדת האיתור, בין עניין אישי שלו או תפקיד אחר. בפסקה זו, עניין אישי – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר ועדת האיתור או קרובו מנהלים או עובדים אחרים בו או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל ובזכות הצבעה. לעניין הגדרה זו, קרוב, לרבות ..."

אם זה גוף שקונה ממנו הרבה הפקות למשל?

אז יש לו עניין אישי.

ניגוד עניינים.

את התייחסת למקרה שעלול להתעורר ניגוד עניינים במהלך פעולת הוועדה?

לא. הוא לא יכול להיות ממונה. זה אמור להתקיים בו בכל עת שהוא חבר ועדה.

זה מכוח המשפט המינהלי. אין הוראה כי בדרך כלל אנחנו מוסיפים לגבי פעולת ועדות שהכהונה נפסקת אם יש מתקיים בו תנאי שהיה פוסל אותו מלכתחילה.

יש את זה בסעיף העברה מכהונה.

לדעתי אין את זה.

ניגוד עניינים, לפי איזו הגדרה? בחוק יש הגדרה האומרת מה זה ניגוד עניינים?

זה המשפט המינהלי.

כי גם אם היום אין ניגוד עניינים, ניגוד עניינים יכול לכלול משהו שהוא פוטנציאל.

אפשר לומר לא ימונה ולא יכהן.

לא ימונה ולא יכהן. אני מציעה. אני מיד אתייחס לשאלה שלך. אם כן, לא ימונה ולא יכהן. בסדר. דנה, שואל חבר הכנסת באסל גטאס אם יש לנו הוראה המגדירה מה זה ניגוד עניינים באיזשהו מקום.

לא שאני יודעת.

ניגוד עניינים, המילה לא צריכה הגדרה. מה שצריך להגדיר, בין מי למי ניגוד העניינים. למשל, בין עניין של קרובו, אז מי הוא קרובו לצורך העניין. אלה דברים שאתה צריך להגדיר כי אחרת אתה לא יכול לדעת אם רק בן זוג הוא קרוב או גם ילד או גם בן זוג של הילד וכולי. המילה ניגוד עניינים היא מילה מאוד מפורשת.

מי יכול לפרש אם זה באמת ניגוד או לא ניגוד?

הפסיקה רצופה בפסקי דין.

אין חקיקה בישראל שאומרת מה זה ניגוד עניינים.

ניגוד עניינים זה כאשר יש ניגוד בין שני עניינים.

למיטב זיכרוני אין בחקיקה הישראלית הגדרה מפורשת של מהו ניגוד עניינים. בתי המשפט עסוקים לא מעט בתיקים בהם היה חשד לניגוד עניינים והם פירשו מהו ניגוד עניינים. תמיד צריך להגדיר בין מי למי צריך להיות ניגוד העניינים.

למשל בחוק הדירקטורים זה יושב ראש דירקטוריון.

ניגוד עניינים זה ניגוד בין עניינים.

רק כדי לחדד. בחוק חברות ממשלתיות פשוט כתוב שלא יהיה ניגוד עניינים.

לפעמים מגדירים מתי לא יראו התרחשות מסוימת או נסיבות מסוימות כניגוד עניינים.

פסיקה של בית המשפט העליון לגבי ניגוד עניינים, זה לא חייב להיות היום.

אם יש פוטנציאל לניגוד עניינים.

זה כולל, נכון.

את ממנה מישהו והיום אין לו ניגוד עניינים, אבל ניגוד העניינים יכול להיווצר בעתיד.

נכון. לכן נאמר לא מונה ולא יכהן. הוספנו עכשיו: לא ימונה ולא יכהן, וזה אומר שאם נוצר לו במהלך הכהונה ניגוד עניינים, זה לא רק מי שמונה אלא גם מי שמכהן. הוספנו את זה עכשיו בעקבות של היועצת המשפטית לוועדה.

בסדר. אני מעלה להצבעה את סעיף 28א.

את הסעיף שעניינו איסור ניגוד עניינים.

כן. אני מבקשת ממנהלת הוועדה להבהיר לי מי הם חברי הכנסת המצביעים.

חבר הכנסת שטבון יצביע.

זה היחיד שיש שאלה לגביו?

כן.

באסל, אתה לא מצביע.

אלא אם אתם רוצים ממלא מקום.

אני מתנצלת. אולי בוועדה מיוחדת אחרת.

אני מעלה להצבעה את הסעיף שעניינו איסור על ניגוד עניינים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
הסעיף אושר

הסעיף אושר פה אחד. תודה.

לעניין הטלוויזיה החינוכית. לסעיף 70.

הפקות עבור משרד החינוך.

כן. אלה הפקות עבור משרד החינוך. אני רוצה להסביר. דנה, בסעיף 70 שכחת להוסיף מילה.

61.
היחידה המסחרית

(1) לתאגיד השידור הציבורי תהיה יחידה מסחרית שפעילותה תופרד משאר פעילות התאגיד.

(2) היחידה המסחרית תהיה אחראית להכנתם ולהפקתם של תשדירי פרסומת והודעות, תשדירים לשירותה ציבור והודעות חסות וכן למכירת זמן השידור בעבורם, בין בעצמה ובין באמצעות אדם אחר, אחד או יותר, שייקבע בדרך של מכרז.

(3) המועצה תקבע, בהתייעצות עם המנהל הכללי, כללים בדבר:

(1) סייגים להשתתפות אדם במכרז במטרה למנוע ניגוד עניינים ולקדם את התחרות בתחום פרסומת השידורים.

(2) כל הנוגע להכנתם ולשידורם של תשדירי פרסומת והודעות.

(ד)

(1)
בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי סעיף קטן (ג)(1), לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לפי סעיף זה תאגיד שהוא מוציא לאור של עיתון יומי או עיתון אחר לרבות ירחון (להלן – תאגיד עיתונות) מי שהוא בעל זיכיון או רישיון לפי כל דין לשדר לציבור או לחלק ממנו (להלן – תאגיד השידור) או מי שאוחז במישרין או בעקיפין בשיעור כלשהו מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד עיתונות או בתאגיד שידור או ביכולת לכוון בדרך אחרת את פעולתו של תאגיד כאמור.

(2)
בסעיף קטן זה, אחזקה במישרין או בעקיפין ואמצעי שליטה – כמשמעותם בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

5) המועצה תמנה לפי הוראות סעיף 20 ועדת משנה לפיקוח על פעילותה של היחידה המסחרית או על מי שפועל מטעמה.

אני אסביר. קראנו לזה עכשיו היחידה המסחרית. אני אסביר מה היה במקור ומה תוקן. אם היועצת המשפטית של רשות השידור תוכל לעזור לי כאן, אני אעריך את זה. היום זמן פרסום ברדיו נמכר והתשדירים מוזמנים ומופקים על ידי גורם חיצוני לרשות השידור. בהצעה שהממשלה הביאה האופציה שכתבנו בהצעה הייתה שזה ייעשה בתוך תאגיד השידור הציבורי באמצעות גורמים פנימיים ויהיה פיקוח על הגוף הזה על ידי יושב ראש המועצה. שמענו כאן דברים בדיונים וגם מחוץ לדיונים ונאמר שיכול להיות שהדרך הטובה יותר תהיה בכל זאת להוציא את זה החוצה. על מנת לא להכריע בשלב הזה, אמרנו שהמנהל יוכל להכריע בעניין כחלק מהניהול של הגוף, האם נכון יותר שזה ייעשה על ידי יחידה פנימית או על ידי גוף חיצוני במכרז. מה שעשינו, למעשה זה מועתק מחוק רשות השידור היום במובן הבא: ככל שהמנהל החליט להוציא את היחידה, זאת אומרת, ההפקה ומכירת זמן הפרסום וטיפול בכל העניין – וכאן זה מורחב יותר וזה לא רק לעניין הפרסומות אלא גם להודעות וגם לתשדירי השירות - ירצו לעשות את זה בחוץ, תאגיד השידור הציבורי יצטרך לערוך מכרז על מנת לבחור את אותו גוף שיעשה את זה. יש כאן את אותן מגבלות שיש היום בחוק לעניין בעלויות צולבות, של מי הגורם שיהיה רשאי להתמודד במכרז כזה על מנת למנוע כל מיני גופים שיש להם עניין בתוך השוק כבר היום, שהם לא יוכלו להתמודד ויהיה אפשר לקבוע סייגים נוספים.

חנה, את רוצה להוסיף על זה משהו?

לא. אני חושבת שזה נכון לעשות את זה, להשאיר את כל האופציות פתוחות כדי שיבחרו באופציה הטובה ביותר.

נותנים את שיקול הדעת למנהל לראות מה הדרך הכי יעילה וטובה על מנת למקסם את האופציה הזאת לטובת התאגיד.

רציתי לשאול לגבי סעיף קטן (ג)(1), לקדם את התחרות בתחום הפרסומת - בשידורים בכלל או בשידורי הרדיו?

זה אמור להיות רדיו.

בשידורי הרדיו.

אין להם פרסומת בטלוויזיה.

נכון וגם לא באינטרנט. לכן זה רק בשביל הרדיו.

אני חושב שבזמנו אמרתי שאני באמת עדיין תמה למה אין פרסומת לא בטלוויזיה ולא באינטרנט.

גם אני חושבת. דיברנו על פרסומות וגם אני דיברתי על זה.

הוועדה חשבה שלא כדאי להכניס פרסומות ואנחנו רוצים שידור ציבורי נקי מתכנים שיווקיים. זה נראה לנו הדבר הראוי ביותר והנכון ביותר לשידור הציבורי.

אני יכול להסביר? בוקר טוב. לגבי הפרסומות היה דיון ואני קיבלתי את העמדה של יושבת הראש ואני חושב שזה נכון. אני מציע לכולם להסתכל על אתר האינטרנט של ה-BBC. זה נכון שהעידן של הצפייה הוא ילך ויעבור לכיוון של האינטרנט, אבל אנחנו חשבנו שבגלל שמדובר בשידור ציבורי וכיוון שממילא החוק אמור לייצר בסיס הכנסות שהוא מובטח לא על בסיס הגדלת הפרסום. אם בזכות זה שהרייטינג יעלה, כל פרסומת תהיה שווה יותר כסף – מה טוב, אז יהיה יותר כסף לתכנים. הרי יש מגבלה של הוצאות השכר שמחייבת להשקיע אחוז מסוים לטובת התוכן, שלא הגידול בשכר יבוא כל הזמן על חשבון התוכן כמו שהיה בעבר. לכן אין סיבה. פרסומות הן כורח. זה לא משהו שהציבור רוצה ומצפה לו. הוא לא רוצה. תראו את האתר של ה-BBC, איזה תענוג זה כשהוא נקי ושום דבר לא קופץ לך ואתה לא צריך לחכות.

עם התקציב שלהם ועם האגרה שלהם.

בסדר. האגרה כאן הוחלפה במודל מימוני אחר אבל אני מניח שאתה לא חושב שהציבור יפסיק לקנות כלי רכב. אני הייתי מאוד שמח אם הוא היה מפסיק לקנות כלי רכב, אבל בוא נגיד שבעשור הקרוב אנחנו לא רואים את זה. רמת המינוע, אחוז כלי הרכב לאלף אנשים, יחסית למדינות המערב היא נמוכה ולכן התחזית היא די ברורה לעשור הקרוב והיא אומרת גידול. זה ייצר תזרים הכנסות מאוד ודאי לשידור הציבורי ולכן אין סיבה שכאשר אנחנו מעמידים תקציב מסוים לעניין הזה, לאפשר לשידור הציבורי להיראות כמו שידור מסחרי, לא בהקשר של תכנים ממונים ואני מניח שעוד מעט נגיע לשם ולא בהקשר של איך נראה אתר האינטרנט של השידור הציבורי. אם פתאום נגלה שתחזית ההכנסות שלנו איננה מתממשת, תמיד אפשר לפתוח את זה לדיון בעתיד ולהרחיב את תחום הפרסום, אבל כרגע, אם הולכים לשידור ציבורי בשאיפה לשדרג אותו – למרות שמי שמקשיב לו וצופה חושב שסוגרים אותו – אבל כיוון שאנחנו הולכים לשדרוג השידור הציבורי, בואו ננסה לעשות את זה ככל שניתן נקי מפרסומות. אם נראה שזה לא מספיק, להרחיב לפרסום תמיד אפשר אבל לצמצם יהיה מאוד קשה.

מה רמת ההכנסות היום מהפרסום ברדיו?

ברדיו שמונים מיליון ובטלוויזיה כעשרים מיליון. זאת אומרת, סך הכול כמאה מיליון שקלים.

כמה אחוזים?

היום זה מתוך כ-900 מיליון תקציב רשות השידור, פלוס-מינוס. תלוי, לפעמים הסכום הוא 950 ולפעמים 850.

אלה הכנסות ברוטו ולא הכנסות נטו משום שמזה צריך להוריד לפחות שליש הוצאות של הפקה וכן הלאה וזמן שידור. כלומר, מבחינה אמיתית ההכנסות מפרסומות הרבה יותר קטנות. לכן מאוד מקובל מה שהשר מציע.

השאלה אם 900 מיליון, עלויות ההפקה, זה היינו הך.

פרופסור פולק מעיר שגם כדי לייצר את ההכנסות מפרסום, זה עולה כסף כי יש שיווק, הפצה וכולי.

השר אמר עכשיו שהמודל הוא ה-BBC. נכנסתי לאתר ויש כאן פרסומות.

לא באתר שאני נכנסתי אליו.

האתר של ה-BBC ב-גוגל.

אולי מותקן לך "אד בלוק".

ב-BBC COM ב-גוגל.

ב-COM. אבל ב-BBC UK אין פרסומות. אם רשות השידור תפתח COM, לא אכפת לי שיהיו פרסומות. תיכנסי ל-BBC.CO.UK. נכון שאין שם פרסומות?

לא. כאן אני לא רואה. ב-COM יש פרסומות. ב-UK אין פרסומות.

אני רוצה להצביע על סעיף 61 שכותרתו היחידה המסחרית. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 61 אושר

הסעיף אושר.

עכשיו אני מבקשת לעבור לסעיף 7.

בוקר טוב עיסאווי.

אני חייב ללכת. אני מנהל את ועדת הכלכלה.

עורכת הדין בנדלר, יש לנו הסתייגויות לסעיף 7. נכון?

אני אבדוק.

מדובר בסעיף 7 שהכותרת שלו היא תפקידי תאגיד השידור הציבורי. זה סעיף שעורר המון תגובות בוועדה והמון בקשות. המשרד בהחלט שמע והדברים שנאמרו כאן נפלו על אוזניים קשובות ולכן הם הגיעו עם הצעה מתוקנת בעניין הזה. אני מבקשת מעורכת הדין נויפלד להציג את הדברים.

אני אומר את העיקרון אותו ניסינו לעשות ואחר כך, אם צריך, נקריא. לדעתי היו כאן שני דיונים מלאים על השאלה של תפקידי תאגיד השידור הציבורי. אני מבקשת להבהיר את הדבר הבא: היה בלתי אפשרי להכניס את כל ההערות של כולם כי גם היו כאן הערות סותרות. יותר מזה, אם היינו עושים את זה, מעבר לעובדה שהיו תפקידים סותרים, היה יוצא סעיף שאורכו יותר ממגילת העצמאות האמריקאית. לכן ניסינו לקחת ולשלב את רוב ההצעות שהיו כאן שמסתדרות זו עם זו ועדיין ליצור סעיף שהוא מספיק פתוח כדי שיהיה אפשר לתת לו אחר כך תוכן מעשי.
דבר נוסף. התקבלו כאן הערות של המכון הישראלי לדמוקרטיה – אני חושבת שזה היה בעקבות הערות יושבת הראש - בנוגע לראייה העתידית של הגוף הזה, להתייחס לתפקידים בראייה עתידית. לבוא ולומר שהגוף הזה הולך לספק תכנים והתכנים האלה יופיעו בכל צורה שהיא. זאת אומרת, לא רק שידורי הטלוויזיה.

גם באינטרנט.

גם באינטרנט ובפלטפורמות מתפתחות. לכן נתנו לזה ביטוי בשני סעיפים. האחד, הסעיף הזה, והשני, סעיף שאחר כך אולי נעבור עליו והוא הסעיף של באיזה אפיקים ובאיזה אופן התכנים האלה הולכים להיות מסופקים. זה גם נותן מענה להערות שקיבלנו על כך שלא שילבנו במסגרת הגדרת השידורים את האינטרנט. למעשה איחדנו גם בתפקידים וגם אחר כך באופני ההפצה של התכנים את הרדיו ואת הטלוויזיה באינטרנט ונתנו להם מעמד שווה. יבוא יום והשידורים יחלפו מן העולם. יכול להיות שהיום הזה הוא קרוב ויכול להיות שהיום הזה רחוק, אנחנו לא יודעים מתי הוא יבוא אבל אנחנו נערכים לזה. אנחנו בחרנו בדרך ביניים שאומרת שעדיין מרב התקציב ומרב תשומת הלב שיש לגוף הזה הוא במסגרת שידורי הטלוויזיה והרדיו. יכול להיות שיהיה תיקון מספר 1 לחוק בעוד שלוש-ארבע שנים שיבטל את הפצת השידורים. אנחנו עוד לא נמצאים שם. אני חושבת שהלכנו כברת דרך. עוד לא הלכנו את כל הדרך כדי לבטל בכלל את ההתייחסות לצורת ההפצה.

חגית תקריא את הנוסח החדש. אני רוצה לבקש. אני לא אומרת לחברי הכנסת כי הם כמובן מחליטים, אלא אני מדברת אל המוזמנים ואני לוקחת לעצמי את החרות בכל זאת לומר את זה. לא הייתה אפשרות לתת את כל המענה לכל מה שהתבקש כאן.

יש נוסח?

כן. הוא היה על האתר מיום ראשון.

של ההסתייגויות?

לא של ההסתייגויות.

מה זאת אומרת אם יש נוסח של ההסתייגויות? יש לי רשימה של הסתייגויות שהוגשו והן יועלו כאן להצבעה.

תהיה הצבעה בנפרד על ההסתייגויות.

רק להבין. חברי כנסת וכל מיני גופים הגישו הצעות ועכשיו אנחנו עומדים להקריא מה שהתקבל על ידי הייעוץ המשפטי של המשרד.

על ידי המשרד. לא הייעוץ המשפטי.

השאלה היא האם לפחות אנחנו יכולים לראות את ההצעות שהוגשו על ידי חברי הכנסת על מנת שנוכל להשוות את זה ולראות.

בשביל זה היית צריכה להיות בדיון.

מה זה קשור להיות בדיון?

יש חברי כנסת שנמצאים הרבה מאוד בדיון. כמו שאת יודעת, הדיונים מתנהלים באופן שמקשה מאוד מאוד על כל חברי הכנסת להיות בדיון ועדיין אנחנו מנסים לעשות את עבודתנו בכפוף לעוד דיונים.

גם חברי כנסת שאינם חברים בוועדה מגיעים אחת לזמן מסוים וזה מעולה בעיני. אני לא חושבת שצריכה להיות טענה לגבי התקדמות עבודת הוועדה.

טענתי טענה? שאלתי האם אפשר לראות את הנוסח. אולי יש משהו שכל חברי הוועדה חושבים שהייעוץ המשפטי של המשרד לא הכניס ואנחנו חושבים שכן צריך להכניס.

חברת הכנסת זנדברג, אני אתן את שירותיי גם לעניין הזה. אחרי שהמשרד יקריא את הצעתו ואחרי שיישמעו הערות, אני אקריא את כלל ההצעות שהגישו חברי הכנסת וחברי הכנסת יחליטו על מה הם מבקשים להצביע. אני מניחה שחלק מההצעות הוטמעו וחלק לא. מה שחברי הכנסת ירצו, עדיין אפשר להגיש הסתייגות אחרי שהוועדה תצביע.

זה בדיוק מה שביקשתי. תודה רבה.

7.
תפקידי תאגיד השידור הציבורי
(1) תאגיד השידור הציבורי יקיים שידורים ויספק תכנים חזותיים קוליים וכתובים בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט.

(2) תכני תאגיד השידור הציבורי יהיו עצמאיים, יפנו לכלל אזרחי מדינת ישראל, ישקפו ויתעדו את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל ויתנו ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(3) תאגיד השידור הציבורי יספק תכני חדשות ותכנים בענייני היום באופן שקוף, מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, נטול פניות ואמין תוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי מתוך נאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.

(4) תאגיד השידור הציבורי יספק תכנים מגוונים הפונים לילדים ולנוער ובמסגרתם יקדם יצירה של תכנים ערכיים, חינוכיים ולימודיים לילדים ולנוער.

(5) תאגיד השידור הציבורי יספק תכנים הפונים למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית ובכלל כך שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה הערבית בישראל, ושידורים בשפות נוספות הרווחות בציבור הישראלי.
(6) במילוי תפקידיו כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), תאגיד השידור הציבורי יפעל:
(1) להרחבת ההשכלה והדעת.
(2) לקידום התרבות, לקידום היצירה האיכותית הישראלית המקורית ולקידום המוזיקה הישראלית.
(3) לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם בטכנולוגיות השידור.
(4) לטיפוח ולקידום השפה העברית.

כדאי שתסבירי איזה מההערות שהיו כאן הטמעתם בתוך ההצעה.

אני צריכה להסתכל על המקור.

בוודאי ההערה בקשר לשפה העברית.

השפה העברית, בוודאי.

המוזיקה הישראלית.

אני קצת לא מבין את הבקשה הזאת. לא נשחזר עכשיו את כל ההיסטוריה. שיתעניינו ויכינו שיעורי בית. היו עשרות הערות, מהמוזיקה העברית, השפה העברית ושפות נוספות. ניתן כאן מענה להמון הערות שנאמרו לאורך הדיונים.

השפה הערבית היא שפה רשמית במדינה.

יש התייחסות אליה.

איפה?

בסעיף קטן (ה).

לא מזכירים לא את הכמות ולא את האיכות.

בשום שפה לא מדברים על כמות ואיכות.

מדובר על התפקידים. אין כאן עניין כמותי.

אותו משקל ניתן לשפה העברית.

הסעיף הזה עוסק בתפקידים של התאגיד. לא מדובר כאן כרגע על היבטים.

אפשר להגיד לספק לאוכלוסייה הערבית בישראל שידורים בערבים בכמות ובאיכות. היום בשידור המסחרי נותנים חצי שעה או שעה ביום בערבית וכך יוצאים ידי חובה. בשידור הציבורי אין ערוץ.

אבל יש לזה תשובה בהצעת החוק, בהוראות אחרות שכבר הוקראו.
דנה, תאמרי לחבר הכנסת גטאס הוראות אחרות שכבר אושרו בוועדה לגבי האוכלוסייה דוברת ערבית.

בתוך הצעת החוק יש עיגון בפעם הראשונה לערוץ טלוויזיה בשפה הערבית. זה סעיף שהוא סעיף כללי שמדבר על תפקידים. חוץ מזה, בסעיף אחר שעוד לא הוצבע, יש ערוץ טלוויזיה וזה מעוגן בחוק שיהיה ערוץ טלוויזיה לרבות כמות הכסף שמושקעת בהפקות וברכישת תכניות.

איזה סעיף?

תכף נגיע אליו.

איפה ניתן ביטוי בתכנים במורשת ישראל? את זה אני לא רואה כאן.

אני רוצה להבהיר משהו. הסעיף הזה – שיהיה ברור – הוא סעיף כללי. הוא לא יורד לרזולוציות.

אולי נביא לוח שידורים.

כותבים תכנים, אז שיהיה ברור.

שאלת שאלה ואני רוצה להשיב לך. לא יעלה על הדעת שבחקיקה ראשית אנחנו נרד לרזולוציות ששמורות למנכ"ל, לעורך הראשי, למועצה. לשם מה אנחנו ממנים אותם? הם יהיו בובות?

אבל תסתכלי בסעיף 7(ד). תאגיד השידור הציבורי יספק תכנים מגוונים הפונים לילדים ונוער.

מה אתה רוצה לכתוב מעבר לזה? שאני אכתוב כמה לילדים, כמה לנוער וכמה מורשת?

לא אמרתי. תכנים במורשת ישראל. מה כל כך קשה?

ברשותכם חברי הכנסת, אני רוצה לענות.

אולי נוסיף עוד הערות ותענה על כולן במרוכז.

כן. בבקשה.

יש לי שתי הערות. קודם כל, אני חייבת לברך מאחר ומהנוסח הקודם לנוסח הזה חל שיפור במעמדה של החברה הערבית בישראל. עם זאת, אני חושבת שעדיין יש כאן איזושהי התייחסות מבחינת הטרמינולוגיה. אני מקבלת את ההערה שזה סעיף כללי וצריך להישאר כללי אבל שני דברים. האחד, מבחינת הטרמינולוגיה של האוכלוסייה הערבית. ההתייחסות היחידה כאן לאוכלוסייה הערבית היא לצרכים, לצרכיה של האוכלוסייה הערבית, בעוד שהחברה דוברת עברית, היהודית, הדמוקרטית, מקבלת כאן מעמד טבעי ומובן מאליו וטוב שכך. אני חושבת שמילה נכונה יותר תהיה שיקוף או לשקף. כלומר, תפקיד השידור הציבורי הוא לשקף את כל החברה הישראלית ולא לענות לצרכים. יוצא כאילו יש איזה צורך שצריך לענות עליו ולא איזשהו מעמד אינטגרלי.

ודיברנו על זה רבות.

זה בעקבות ההערות שלך.

לא. זה לא השתנה. המשכתם להתעקש על החברה הערבית לפי צרכים. מה הוא צריך, לשתות מים? נביא לו מים.

תשנו את המילה "צרכים".

אני רוצה להסב את תשומת לבכם. סעיף קטן (ב) אומר: תכני תאגיד השידור הציבורי יהיו עצמאיים וייתנו לכלל מדינת ישראל, ישקפו ויתעדו את היותה של מדינת ישראל וכולי וייתנו ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור הישראלי. כאמור, זה כולל הכול.

אני רוצה לקרוא לכם מתוך דף ההצעות שאתם הגשתם, הסתייגויות של חברי הכנסת אילן גילאון, עיסאווי פריג', זהבה גלאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין ותמר זנדברג. הצעה מספר 17 מציעה להוסיף פסקה האומרת: לקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה הדוברת ערבית ולקדם את ההבנה והשלום עם מדינות שכנות.

בסדר. אנחנו רוצים לשפר את עצמנו.

לכן אמרתי שקיבלנו את ההצעה שלכם בחלקה.

אני חולק עליך גברתי היועצת המשפטית.

אני קוראת לך את מה שכתבתם.

אני מבקש שתקשיבי לי עד הסוף.

עיסאווי, היא קוראת מהדף שאתה הגשת.

יפה. הועברו אליה שני דפים. למה היא לא קוראת מהדף השני?

לא הבנתי. יש לכם הצעות חלופיות?

אנחנו העברנו דף משלים של סעיף 7 ויש בו סעיף מושלם לגבי החברה הערבית ולא מה שהוקרא עכשיו.

זה בדיוק אותו הדבר. אחרי החברה הערבית בישראל יבוא "לקדם את השלום עם המדינות השכנות".

התוספת שביקשת בדף המשלים היא לקדם את השלום עם המדינות השכנות.

אחרי האוכלוסייה הערבית בישראל.

על מה הוויכוח?

אתם באים בטענות.

אנחנו לא באים בטענות.

אנחנו לא באים בטענות.

גברתי היושבת ראש, זאת פעם שנייה שאת אומרת לי. אני באה למלא את תפקידי, להעיר על נוסח ואת אומרת לי שאני באה בטענות. אני לא באה בשום טענות. אני מבצעת את התפקיד של חבר כנסת שזה לראות נוסח ולהעיר עליו. אמרתי בפתח דבריי שסעיף המטרות מאוד השתפר יחסית להתחלה ואני מניחה שזה היה בין היתר בגלל הערות של הרבה גופים וביניהם קבוצת מרצ. עכשיו הנוסח מונח לפנינו. אני העליתי את זה ולא דיברתי עם עיסאווי לפני כן ואפילו לא קראתי מה הוא הגיש וההסתייגויות הן גם בשמי. אני אומרת בשם כולנו שעכשיו, כאשר רואים את כל הסעיף שהשתפר מאוד, המילה "צרכים", הגם שאנחנו הצענו אותה, היא צורמת. אם אפשר את המילה הזאת להחליף.

למה לא להחליף?

עיסאווי.

אל תגידי לי עיסאווי כאילו אנחנו בגנון. מותר לנו להעיר.

בסדר, אבל זה כמו שאתה ביקשת.

אתה כל הזמן צועק.

לא, אני לא צועק כמוך.

אתה לא מעיר. אתה רק צועק.

אני עוד לא הגעתי לרמות שלך בצעקות. ייקח לי המון זמן להגיע לזה. אני מבקש, בלי הערות ביניים מיותרות.

אתה לא תצעק כאן.

אני מציע לך. בסדר? גם אתה תסתכל על עצמך איך שאתה מדבר ומתפרץ בכל הדיון.

קיבלת תשובה מהיועצת המשפטית של הוועדה.

אני חושב שאתה מנהל את הוועדה הזאת ולא מתקיימת כאן הפרדה בין חקיקה לביצוע. אני עומד על שלי ואני רואה את זה.

אני מבקשת מהייעוץ המשפטי להחליף את המילה "צרכים" במשהו שישקף או משהו מן הסוג הזה. המילה הזאת צורמת לנו אחרי שאנחנו רואים את הנוסח.

אפשר למחוק את המילה "לצרכיה" ואולי לומר לאוכלוסייה הערבית בישראל במקום לצרכיה של האוכלוסייה הערבית בישראל.

בסדר.

תכנים איכותיים בשפה הערבית.

הכול אמור להיות איכותי.

הכול כאן איכותי.

הערה שנייה נוגעת לתפקיד, בעצם הליבה של רשות השידור וזאת העיתונות. מההתרשמות הכללית של הסעיף הזה, ובמיוחד סעיף (ו)(1) עד (4) - - -

את מדברת על סעיף קטן (ג)?

המקום היחיד שזה נמצא כאן כרגע זה ב-(ג). יכול להיות שאולי חסר סעיף קטן נפרד או להכניס בתוך (ג) את זה שתפקיד תאגיד, או לדעתנו רשות השידור הציבורי, היא צריכה לספק עיתונות עצמאית וביקורתית, מנותקת משיקולים כלכליים ופוליטיים.

זה כתוב.

איפה זה כתוב?

תאגיד השידור הציבורי יספק תכני חדשות ותכנים בענייני היום באופן שקוף, מקצועי.

זה בדיוק ההבדל בין תכני חדשות ותכנים בענייני היום לבין עיתונות עצמאית חוקרת וביקורתית. זה בדיוק ההבדל. חדשות יש גם בערוץ הילדים שמופיע בסעיף (ד) כאשר מקריאים קצת ממה שיש בחדשות. איפה תחקירים? איפה עיתונות חוקרת? איפה עיתונות ביקורתית? איפה עיתונות שמנותקת משיקולים זרים? הדברים האלה הם הלב. יש כאן שישה סעיפים שדנים בתפקידי השידור הציבורי ועוד סעיף (ו) שבעצם הוא (1) עד (4) האומר מה התפקידים. אני לא רואה כאן בשום מקום שתפקיד הרשות הזאת הוא להיות ביקורתית וזה לספק עיתונות חוקרת.

זה חלק מהגדרת המקצוע של עיתונות.

יש הבדל גדול בין שידור חדשות ותכנים לבין עיתונות עצמאית וחוקרת. זה לא אותו הדבר.

שמענו. מתנגדים להצעתך. תקיימו הצבעה.

זה כבר עניין אחר. זאת כבר שאלה אחרת. כלומר, השר אומר שלא שזה מוטמע כאן.

אני אומר שזה מוטמע כאן ולכן אני מתנגד לנוסח שאת מציעה. זה מובנה בהגדרה של עיתונאי.

איפה כתוב כאן עיתונאי או עיתונאית? תפקיד התאגיד הוא להיות עיתונאות.

את רק מרצה ולא מעוניינת לשמוע אותי. תגידי לי מתי לענות ואני אענה.

אני קודם כל אשמח לסיים את דבריי ואז לקבל את התייחסות השר.

תודיעי לי מתי לענות.

רק בלי צעקות אדוני השר.

די.

תגידי לשר שצועק.

תגיד לי, אנחנו בגן?

גברתי היושבת ראש, אני רוצה להביע תמיהה עד כדי דאגה מהדברים. באתי להביע דבר מסוים ואני מבקשת לסיים את דבריי ולקבל התייחסות. למה אני צריכה לקבל כל הזמן צעקות שאני באה בתלונות, שאני לא רוצה להקשיב? מה קרה? למה זה כך?

בבקשה חברת הכנסת זנדברג.

תודה רבה. בארבעת הסעיפים הקטנים של (ו) חסר כאן מאוד. יש כאן השכלה, דת, תרבות, חדשנות, קידום השפה העברית, סיפוק תכנים, ענייני היום אבל אני לא רואה כאן את התפקיד המרכזי, את הליבה של ערוץ השידור הציבורי והוא עיתונות. קיום עיתונות חוקרת, ביקורתית, עצמאית שהיא מנותקת משיקולים זרים כאשר אך ורק האתיקה העיתונאית וחוש הביקורת הבסיסי מנחה אותה. אני חייבת אפילו להוסיף שהתפרצות השר כמי שנשכו נחש קצת מדאיגה אותי בהקשר הזה. אני לא מבינה למה זה לא יכול להיות מעוגן באופן ברור, כמו שהתכנים ישקפו את היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית ואת מורשת ישראל. להדגיש גם יהודית ודמוקרטית, מעוגן בחוק היסוד.

הצעתך.

הצעתי היא או בסעיף (ג) או בסעיף נוסף בין לבין להוסיף שתפקיד תאגיד השידור הציבורי הוא לספק עיתונות עצמאית וביקורתית שכללי האתיקה העיתונאיים מנחים אותה והיא מנותקת משיקולים זרים, כלכליים או פוליטיים.

לכן כתוב נטול פניות.

חברת הכנסת זנדברג, אני מבינה את ההצעה שלך. לפני שנמשיך אני רוצה להסב את תשומת לבך שוב לנקודה. מדובר בסעיף שמנוסח בצורה הכללית ביותר שניתן, מכיוון שברור שעולם השידור הציבורי הוא עולם ומלואו ואפשר לרדת לרזולוציות מאוד קטנות אבל ביקשנו שלא לעשות זאת במסגרת הסעיף הזה.

לגבי תפקיד העיתונאים והחדשות. לי, ואני חושבת שגם ליתר חברי הוועדה, היה די ברור שכאשר מדובר בתכנים חדשותיים ובתכנים עיתונאיים, הרי מכללא אנחנו מדברים גם על כתבות שהן ביקורתיות, כתבות שהן חוקרות. אני חושבת שבאמת ככל שנרבה במלים, הרי ברור לכולם שככל שמרבים במלים בחקיקה ראשית, זה סותם את הגולל על אופציה לראות ראייה רחבה יותר. לכן המחשבה הייתה לתת כמה משפטים שהם באמת המתווה, מתווה העקרונות של הסיפור הזה ולאחר מכן כמובן שהדבר פתוח לפרשנות ויותר מזה, זה הרי מתבקש הסיפור של חדשות ביקורתיות וכתבות תחקיר מעמיקות.

אבל יש הבדל בין עיתונות חוקרת, עצמאית וביקורתית לבין לספק תכנים בענייני היום ותכני חדשות. עיתונאי שיוצא לשטח ומקבל שזאת הגדרת התפקיד שלו, תפקידו להביא מה קורה בענייני היום. תפקידו בהחלט לא לבצע תחקירים.

עיתונאי עצמאי שרוצה לייצר כתבת תחקיר, זה אומר שיש לו את המרחב ואת שיקול הדעת ללכת ולהביא את כתבת התחקיר הראויה.

השאלה מה רוח המפקד שמנחה אותו. זה נותן את רוח הדברים.

זה בדיוק העניין, שאנחנו לא רוצים ליצור רוח מפקד שבאה ואומרת תעשה רק כזה או רק כזה.

לא רק. הסעיף הזה נכנס לפרטים הרבה יותר קטנים בדברים אחרים כמו בשידורי ילדים ונוער ובכל הדברים האחרים. עיתונות חוקרת ועצמאית, זאת הליבה של הדברים.

בעיני זאת הליבה ולכן אני לא רואה מקום לשבת ולהרחיב.

הליבה, ודווקא היא לא מופיעה כאן בכלל.

אני חושבת שהיא מופיעה.

היא לא חלק.

אם את תתעקשי, אנחנו נצביע על הדבר הזה.

אני יכול להתייחס ברשותך מתי שהוא לטענות הלא מוצדקות שנשמעות כאן?

מבחינתי זאת הייתה הצעה.

חשוב לי להדגיש את החשיבות של הדברים האלה. בסופו של דבר אנחנו מפרקים עכשיו מוסד שנוצר אצלו אתוס של עשרות שנים ויוצרים משהו חדש מאין. יש כמובן הרבה מאוד חשש מאיך הגוף הזה ייראה. לכן הדברים הם חשובים. יש הבדל בין להגיד לייצר חדשות לבין לדבר במונחים של עיתונאות ובמונחים של ביקורת. אני אומר לך שכאשר אני קורא את התפקידים על פי החוק של גוף השידור הציבורי, זה מריח לי כמו איזה גוף הסברה של המדינה. אני מבין את התפקידים ההסברתיים אבל העניין הביקורתי שהוא חלק מהדברים שלדעתי הייתה אחת הסיבות שבכלל היה צריך לקדם את הרפורמה הזאת שתיווצר עיתונות ביקורתית מנותקת מהעטינים של השלטון, שמסוגלת להעביר ביקורת על השלטון ועל מוקדי הכוח בחברה, אני חושב שהעניין הזה לא קיים כאן וצריך להדגיש אותו. זה תפקיד מרכזי. זה לא עוד איזה משהו שולי.

טוב שאמרת את הדברים. אני רוצה להסב את תשומת לבכם שבחוק רשות השידור הקיים היום סעיף 3 מדבר על תפקידי הרשות. אני רוצה להסב את תשומת לבכם מה אומר הסעיף היום ולמה אנחנו רוצים להביא אותו. הוא אומר לשדר מידע מהימן, הוא אומר לקיים שידור איכותי בשים לב לתפקידה של הרשות לקיים שידור ציבורי, הוא אומר לחזק את ערכי הדמוקרטיה, הפלורליזם והסובלנות, והוא אומר בסעיף (4) הבטחת שידור מהימן, הרשות תבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי מתאים ומאוזן של השקפות שונות הרווחות בציבור ותשודר אינפורמציה מהימנה.

עכשיו תגיד לי אתה, ואתה עיתונאי ואתה רוצה לבוא ולהביא את כתבות התחקיר הטובות ביותר שיש, תבוא ותגיד לי שהסעיף החדש המוצע לא עונה על הקריטריונים האלה.

החוק החדש בהרבה מאוד דברים הוא הרבה יותר טוב מהחוק הישן אבל חשוב להבין שגוף שקיים עשרות שנים כבר לא מתנהל על פי חוק אלא יש לו איזה אתוס ויש לו אנשים.

אנחנו רוצים ליצור את האתוס החדש. אתם הרי לא תסגרו את כל הפינות. זה מכללא. אי אפשר בחקיקה ראשית להגיד כל מילה שעולה לנו בראש.

אני מבקש להכניס שתי מלים – את המילה עיתונות ואת המילה ביקורת על שלל ההטיות האלה.

אני מקבלת את המילה להוסיף ביקורת.

עיתונאי וביקורתי.

עיתונאי ביקורתי.

אנחנו לא מקיימים עכשיו דיאלוג עד הלילה. יש עמדה ואני מבקש להציג אותה. תקבלו אותה, תקיימי עליה הצבעה. אבל זה לא שכנוע עכשיו עד הלילה. תגיד את העמדה שלך. הבנו. בסדר.

לומר שהשידור הציבורי ייצר עיתונות עצמאית שאחד מתפקידיה הוא גם לבקר את השלטון, את מוקדי הכוח.

הם בעלי זכות ההצבעה שנבחרו לשם כך לכנסת.

אנחנו בעלי זכות ההצבעה. גברתי היושבת ראש, אני חושבת שיש כאן בלבול.

באת לעשות פיליבסטר? הבנו. בסדר.

אני ממש לא מצליחה להבין את ההתנהלות כאן.

הדיון הזה כבר קיים מתחילת הדרך. אתה פותח את הכול מחדש כאילו החוק הזה נועד ל - - -

סליחה, אנחנו בשלב קבלת ההערות. הוא לא פותח את הנושא.

היו דיונים עמוקים.

יאיר, העמדה שלך הובהרה. רותם.

אנחנו מבקשים את התיקון הזה של עיתונות ביקורתית וחוקרת. לא סתם. כמה תחקירים היו עד היום ברשות השידור?

תודה רבה.

זה הדבר הכי מהותי.

אני מבין למה לא מוזכרת בחוק כל שפה מה-17 שפות שרשות השידור משדרת היום. חסר לי מאוד הקשר לתפוצות וחלון לעולם. אני לא הייתי רוצה לראות את מדינת ישראל – לא אקרא לזה ממלכה – נותנת לגופים פרטיים לשדר מה קורה כאן. בחוק הזה כתוב רק לאוכלוסייה הישראלית. אנחנו לא מעוניינים בדעת העולם ומשאירים את העולם לאחרים כדי שיסבירו אותנו או שישדרו, לא יסבירו, מה קורה.

אבל אנחנו לא רוצים ליצור גוף הסברה.

לא גוף הסברה. למה יש ערוץ כנסת? זאת לא הסברה אלא זה משהו שנותן את העניין בשפות אחרות.

אני לא מקימה כאן ערוץ כנסת.

למה בקול ישראל יש שידורים לחוץ לארץ? כדי שלא יגידו לנו מה לעשות אלא אנחנו כעיתונאים. אם נשאיר את זה בחוץ, או משרד החוץ הוא המבצע או הסוכנות תסביר איך נראית המדינה.

תודה רבה. אני מעלה להצבעה את סעיף 7.

צריך קודם להצביע על הסתייגויות.

אפשר להעיר הערה?

כן. אחרונה.

ראשית, אני רוצה להודות. אני חושב שסעיף 7 של היום נראה הרבה יותר טוב מסעיף 7 המקורי ואני חושב שהוא מראה התחשבות של הגורמים שקובעים את הסעיף בדעות שהושמעו כאן בוועדה.

שנית, הייתי רוצה לומר שאפשר לפתור את הבעיה של ביקורתיות על ידי מילה אחת, כאשר בסעיף (ב) נאמר תכני תאגיד השידור הציבורי יהיו עצמאיים, אפשר להוסיף לזה "וביקורתיים". אני חושב שזה עונה על הרבה מאוד מהטענות שנאמרו.

שלישית, אם מותר לי לומר. זה עומד לפני הצבעה אבל לחברי הכנסת יש מחלוקת מאוד מאוד מהותית מהי רשות השידור. האם רשות השידור היא מתעדת ומשקפת או שרשות השידור היא מחנכת. אין מחנך גדול במדינת ישראל מאשר התקשורת ובוודאי התקשורת המסחרית. רשות השידור בתור גוף משדר הוא גוף מחנך. העובדה הזאת איננה מתמצית אך ורק לילדים אלא בעצם לכלל האוכלוסייה.

ולכן כתוב להרחבת ההשכלה והדעת בסוף סעיף 7.

בחוק הקיים הדברים האלה הרבה יותר חזקים וחבל שכאן הם נחלשים.

ומה קרה מהחוק הקיים?

במקום רק ישקפו ויתעדו, היה אפשר להוסיף שם עוד שתי מלים ולומר "יחזקו ויעמיקו" כפי שנמצא בחוק הקיים.

בסך הכול הצעתי שלוש מלים.

דרך אגב, גם חיזוק הדמוקרטיה והסובלנות שהקראת כרגע בחוק הקודם.

לא נמצא, וגם לא צמצום הפערים החברתיים ושיפור איכות הסביבה ועוד הרבה נושאים שהיו בחוק הקודם ואינם. הגוף החדש כנראה יעסוק בהרבה פחות נושאים חשובים.

אני לא רוצה לחזור לעניין של ההתנצחות. אני אסביר את עמדתנו. סעיף 7 איננו מדבר רק על חטיבת החדשות ברשות השידור אלא הוא מדבר על תפקידי תאגיד השידור הציבורי בכלל. ועדת לנדס ישבה ושמעה את כולם.

לא נכון. היא לא שמעה את כולם.

היא שמעה את מי שרצה וביקש להישמע בפניה.

לא.

אדוני, אני אצטרך להוציא אותך.

הוא מציין עובדה שלנו כחברי ועדה חשוב לשמוע אותה.

שמעת אותה רק 10,000 פעמים ולא יותר.

מי שלא נשמע בפני ועדת לנדס, בוודאי שהיה יכול היה להישמע כאן ואף אחד לא חסם אותו מלומר את עמדתו כאן, ומי שישב כאן בכל הישיבות. הוועדה המקצועית ישבה וחשבה והמליצה, ואני אמרתי את זה נדמה לי בדיון הראשון. יש במדינת ישראל אלף בעיות ואלף נושאים לטיפול וזה לא רק התחום של החינוך. אפשר לחנך אנשים לכל דבר. אפשר לחנך אותם להתנהג יפה בתחום של איכות הסביבה ואפשר לחנך אותם לעזור לקשישים לחצות את הכביש ואפשר לחנך אותם לעזור לעניים ואפשר לחנך אותם לפעול לצמצום הפערים החברתיים ואני יכול למנות עוד מאות נושאים, וגם צריך לחנך אותם לייצג יפה את ישראל בעולם או לייצג גם עמדה ביקורתית כלפי ישראל בעולם. כנראה שאנחנו לא עומדים לפתור את כל בעיות החברה הישראלית דרך התכנים של השידור הציבורי. לכן ההסתכלות צריכה להיות כמה שיותר רחבה בעניין הזה וזה מה שניסינו לעשות כאן. המקום שבו סעיף המטרות או התפקידים נוגע בחדשות הוא סעיף קטן (ג) ובסעיף קטן (ג), כך הבין את זה כל מי שהיה שותף בניסוח הסעיף, שהתפקיד שלו הוא לספק תכני חדשות בענייני היום, וכתוב במפורש שצריך לעשות את זה באופן שקוף, עצמאי ומקצועי, אז בעיני ובעיני כל מי שהיה שותף – והיו שותפים אנשים עם רקע תקשורתי – בתוך זה מובנית גם הגישה הביקורתית העיתונאית.

ביקשה היושבת ראש – ואני מכבד את בקשתה – למען הסר כל ספק שתהיה כתובה כאן גם המילה ביקורתי, אז תתווסף המילה ביקורתי ואנחנו מסכימים לכך.
מעבר לזה, לאחר כל שמיעת ההערות כאן והשינויים – בין אם זה בענייני שפות, תכנים, מורשת ישראל והשפה הערבית – את ביקשת גם להוריד את המילה "צרכים" מהמשפט הזה, בסדר, זה באמת לא מהותי ואין כאן התעקשות על העניין הזה, אבל מעבר לזה אני מבקש, אין לנו עניין לפתוח עוד ועוד כי הדיון הזה יכול להיות אין סופי. כל אחד עם הכאב המוצדק שלו בחברה הישראלית יכול לבקש שזה ייתן מענה וזה לא ייתן. בסוף אלה בני אדם ובסוף צריך לנהל גוף, ואם מי שמנהל את הגוף צריך לחפש איך בשידורים לתת מענה לעשרות נושאים, הוא גם יפספס אותם וגם את המשימה הגדולה והרחבה יותר. תודה.

תודה. גברתי היועצת המשפטית.

גברתי, יש הצעות, חלקן של חברי כנסת שלא נוכחים כאן כרגע וביקשו באיזשהו שלב להגיש את ההסתייגויות.

אני מתירה.

את מתירה. אני אציג. חבר הכנסת חמד עמאר מבקש בסעיף 7(ה), שבסופו יבוא "ובכלל זה שידורים בשפה הרוסית".

כתוב שפות רווחות במדינת ישראל.

הוא רוצה להוסיף במפורש "ובכל זה שידורים בשפה הרוסית".

אני ביקשתי את זה עוד לפניו.

לא הגשת את זה כהסתייגות.

זה נמצא ברדיו במפורש. יש את כל השפות.

השפה היחידה שמוזכרת בסעיף הזה היא רק עברית וערבית כיוון שהן השפות הרשמיות של מדינת ישראל.

וגם כל השפות האחרות שרווחות בחברה הישראלית.

בסעיף אחר יש התייחסות מפורשת לשפה הרוסית.

גברתי רוצה להצביע על ההצעה הזאת?

מי בעד קבלת הצעתו של חבר הכנסת חמד עמאר?

הצבעה
בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההצעה לא התקבלה

הצעתו של חבר הכנסת חמד עמאר לא התקבלה.

הצעתו של חבר הכנסת נחמן שי. אחרי "לצרכיה של האוכלוסייה הערבית בישראל" שזה יהיה עכשיו "לאוכלוסייה הערבית בישראל" יבוא "ותושבי האזור". אני לא יודעת מה המשמעות של זה ומה זה האזור.

מי בעד קבלת ההצעה של חבר הכנסת נחמן שי?

הצבעה
בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההצעה לא התקבלה

ההצעה של חבר הכנסת נחמן שי לא התקבלה.

שוב הצעה של חבר הכנסת נחמן שי. "ובכלל זה שידורים בשפה האנגלית".

הצבעה
בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההצעה לא התקבלה

ההצעה של חבר הכנסת נחמן שי לא התקבלה.

הצעתו של חבר הכנסת עמרם מצנע. בסעיף קטן (ו)(2), בסופו יבוא "ובכלל זה הזמר העברי".

יש התייחסות מפורשת למוזיקה הישראלית.

כן. הוא רוצה גם זמר ולא רק מוזיקה.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת עמרם מצנע?

הצבעה
בעד – מיעוט

נגד – נגד

ההצעה לא התקבלה

הצעתו של חבר הכנסת עמרם מצנע לא התקבלה.

יש לי הסתייגויות של קבוצת מרצ, בל"ד וחד"ש. יש לי הרבה מאוד דפים של הסתייגויות. אני לא יודעת מאיזה דף לקרוא.

על סעיף 7 או בכלל?

אני מדברת רק על סעיף 7 ואת הכול קיבלנו מחבר הכנסת עיסאווי פריג'.

אני מבקש, את השאר, תשאירי את ההסתייגויות. מה שחשוב להסתייגות של התוכן שאני מבקש להוסיף. תוכן לחברה הערבית. תקריאי את זה בקול רם בבקשה.

"המשדר הציבורי יקיים שידורים בשפה הערבית שיפנו לאזרחי המדינה הערבים ולדוברי הערבית במדינה וישקפו את התרבות הערבית של אזרחי המדינה הערבים. השידור ידווח ויתעד את הנושאים העומדים על סדר היום בחברה הערבית בכל תחומי החיים בהתייחס למלוא מורכבותם".

"השידור הציבורי ישקף את מלוא המורכבות של החברה הישראלית על כל המיעוטים שבה, כולל את ייצוגם ההולם של החברה הלא יהודית הערבית, האתיופית והרוסית".

את הסעיף הראשון (ו), אני מבקש להוסיף כהגדרת תפקידים נוספת. לחדד את הסוגיה. אני מבקש להעמיד את זה להצבעה ושיירשם בפרוטוקול.

וכל שאר הדברים?

שאר הדברים, אם את רוצה להעביר להצבעה, תעבירי, או שנוריד אותם כדי שנרוץ.

הסתייגויות דיבור?

כן.

את השאר להמיר לא בנוסח שאתם הצעתם אלא כהסתייגויות דיבור.

רק תזכירי לי כדי שאוכל לאשר לך האם כן או לא.

קודם כל, גברתי, תעמידי בבקשה להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת עיסאווי פריג' להוסיף סעיף קטן המדבר על כך שהמשדר הציבורי, תאגיד השידור הציבורי יקיים שידורים בשפה הערבית שיפנו - במקום מה שכתוב היום – לאזרחי המדינה הערבים ולדוברי הערבית במדינה וישקפו את התרבות הערבות של אזרחי המדינה הערבים. השידור ידווח ויתעד את הנושאים העומדים על סדר היום בחברה הערבית בכל תחומי החיים בהתייחס למלוא מורכבותם.

מי בעד קבלת הצעתו של חבר הכנסת עיסאווי פריג'?

הצבעה
בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההצעה לא התקבלה

ההצעה לא התקבלה.

ההצעות הבאות. אתה מבקש להוסיף סעיף קטן: תאגיד השידור הציבורי יקיים חינוך לסובלנות ולמאבק בגזענות ובאפליה על כל גווניה ובכלל זה יטפח אזרחות טובה וערכים של שוויון ויחזק את ערכי הדמוקרטיה, הפלורליזם והסובלנות.

כן. לאור מה שקורה היום במדינה, אני מבקש להעמיד את זה להצבעה.

הצבעה
בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההצעה לא התקבלה

ההצעה לא התקבלה.

תאגיד השידור הציבורי ירחיב את ההשכלה ויפיץ דעת.

אני מוותר.

תאגיד השידור הציבורי ישקף ויתעד את חייהם של אזרחי ישראל ושל העם היהודי בתפוצות, את תרבות העמים ואת היצירה האנושית.

זה קיבל ביטוי. לא צריך את זה.

תאגיד השידור הציבורי ישתף את ההוויה הישראלית בשידור אל מחוץ לישראל ויקיים שידורים ליהודי התפוצות.

זה לא בא לידי ביטוי?

לא.

לא נמצא בשום מקום?

לא. התפוצות לא בא לידי ביטוי כאן.

יש הרבה דברים שלא קיבלו ביטוי ספציפי אבל הם יהיו.

אין התייחסות לגבי השידור לתפוצות. כלומר, זה גם מכוון.

זה לא בא לידי ביטוי. התקציב הוא עוגה אחת. תחייב אותו לפזר על שלושים נושאים, אף אחד מהם לא יהיה טוב ברמה שאתה רוצה. לי נראה שקודם כל שידור ציבורי איכותי, המחויבות שלו היא כלפי אזרחי מדינת ישראל. אם הוא עושה את זה כל כך טוב ומוצלח וגם נשאר לו כסף, שיעשו שידורים לעולם. לחייב את זה מראש בחוק, אנחנו לא חשבנו שצריך לעשות את זה.

כילד שמעתי את קול ציון לגולה.

אני אומר לך מעכשיו שלא יישאר כסף לשידורים בפרסית.

מה אתה רוצה לומר בזה?

באמת לא צריך שידורים בפרסית. נכון?

אני יכול להגיד שיש לי גורמים חיצוניים שמוכנים להמשיך ולממן את השידורים בפרסית משיקולים אחרים.

לא הופתעתי, אבל השאלה אם זאת תהיה עיתונות או משהו אחר.

זה תרתי דסתרי. אתם הרי מבינים היטב שכאשר מדברים על עיתונאות, כשאתה מדבר על שידורי הסברה, אתה מכניס DNA אחר לדבר הזה.

עשיתי את זה שלושים שנים. רק דבר אחד שעובד יותר טוב. האמת, מוכר.

ספר את זה בעולם.

האם זאת כניסה של אינטרסים כלכליים השידורים בפרסית? מישהו מממן את זה?

חבר הכנסת פריג', אתה מבקש להצביע על ההסתייגות הזאת?

אלא אם חבר הכנסת אוחיון יצביע נגד, אז אני אמשוך.

אני נמנע. אני חלק מהקואליציה.

אם חבר הכנסת אוחיון נמנע ולא רוצה, אני לא מעמיד את זה להצבעה.

ההצעה הבאה. תאגיד השידור הציבורי יקדם את החינוך הממלכתי על כל גווניו ואת מטרות החינוך הממלכתי כאמור בחוק חינוך ממלכתי התשע"ג-1953.

כל השאר הסתייגות דיבור.

כל השאר הסתייגויות דיבור?

כן. להקל עליכם.

תודה רבה. אני עוברת להסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב. תאגיד השידור הציבורי יקיים תכניות לקידום הדת והמורשת.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת נסים זאב?

הצבעה
בעד – מיעוט

נגד – 3

ההצעה לא התקבלה

ההצעה לא התקבלה.

הסתייגות.

יש הצעה של חבר הכנסת שטבון.

ממיר את זה להסתייגות דיבור.

חמש דקות רשות דיבור.

זה מה שיש לי כאן. אתה שבע רצון מההצעות שלך שקראנו עד כה?

אני בסדר גמור. מה שחשוב לי זה החינוך לסובלנות והמאבק בגזענות לאור מה שקורה היום בארץ. אני רואה שהחברים התנגדו וזה עצוב ומכאיב. אני חושב שזה לא מתאים לרוח הדברים שקיימת היום במדינה. צר לי מאוד שאתם עוברים על זה בקלות ראש כזאת.

אני מעלה להצבעה את סעיף 7 כנוסח ההצעה הממשלתית המתוקנת. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 7 אושר

סעיף 7 אושר.

דילגתי על הצעה אחת של חברת הכנסת עליזה לביא. הצעתה של חברת הכנסת עליזה לביא על ערכי השוויון הופנמה לתוך הנוסח ולכן אין צורך להצביע עליה.

סעיף 7 בנוסח שהוצע התקבל בכפוף לתיקוני נוסח בהמשך.

לסעיף 67 שכותרתו הספקת תכנים. היה סעיף 67 שכותרתו ערוצי שידור. המשרד, בהתאם להערות שהתקבלו כאן בוועדה, עשה עבודת תיקון נוסח סעיף כדי לתת ביטוי להערות שהושמעו ובעצם מה שהיה בזמנו 67א, כל הסעיף שהתייחס לערוצי השידור ברדיו, הוטמע לתוך סעיף 67 המקורי ושמו שונה ועכשיו הוא קרוי הספקת תכנים.

אני רוצה להעיר שוב. בשלב ניסוח, אחרי שכל סעיפי הצעת החוק יוצבעו כאן, אנחנו נעבור לשלב הכנת הנוסח לקריאה שנייה ושלישית. הסעיף עליו הולכת עכשיו הוועדה להצביע מדבר גם על הפלטפורמות וגם על התכנים ולדעתי זה עירוב מין בשאינו מינו. אחרי שהוועדה תאשר את זה, בשלב הנוסח ככל הנראה נפריד את זה.

אני אסביר מה העיקרון שניסינו לעשות כאן. כמו שאמרה אתי, יכול להיות שנצטרך להפריד את זה לשני סעיפים. בעקבות ההערות הרבות שנשמעו על כך שהאינטרנט מקבל מעמד פחות מכובד ולרדיו לא היה עיגון, הרחבנו את הסעיף שדן בשאלה איך התאגיד יספק את התכנים ובאיזה אמצעים הוא יספק תכנים לציבור. על מנת לא לתת עדיפות לאף אחד מהמדיות, איחדנו את זה בסעיף אחד ועכשיו אפשר לראות שיש כאן למעשה שלושה אופנים שניתן לספק תכנים - במסגרת שידורי הטלוויזיה, במסגרת שידורי רדיו ועל גבי רשת האינטרנט וזה בלי לתת מעמד עודף לאף אחד מהם ולכולם אנחנו מתייחסים כך שכל אחד מהם יכול בצורה לגיטימית להעביר תכנים. לכן זה נקרא הספקת תכנים כי באינטרנט זה לא שידור במובן של החוק.
אנחנו נקריא את הסעיף.

למה אתם לא מדגישים שאלה ערוצי טלוויזיה?

כתוב. המילה נשמטה. יהיו כאן שלושה ערוצי טלוויזיה.

אפשר רק להעיר שהמילה אינטרנט בעברית היא מרשתת?

כן. אפשר להעיר. מקובל בחקיקה להשתמש במונח אינטרנט.

למה לא מרשתת?

לגבי הנוסח אנחנו נשב בסוף. המילה אינטרנט הוטמעה בחקיקה. המילה מרשתת לא הצליחה להיקלט כראוי בשפה העברית והמילה אינטרנט משמשת בכל העולם והיא מילה בינלאומית. יש היתר מהאקדמיה להשתמש בה.

אני לא יודע למה לא משתמשים בה.

תאגיד השידור הציבורי יספק תכנים באופנים הבאים:

(1) במסגרת שלושה ערוצי טלוויזיה לפחות והם:
(1) ערוץ שידורים מרכזי.

(2) ערוץ לילדים ולנוער.
(3) ערוץ בשפה הערבית.
(2) (1)
במסגרת שידורי רדיו בנושאי אקטואליה, מוזיקה, מורשת ישראל, שידורים לילדים
ושידורים בשפה הערבית ובשפות שונות הרווחות בציבור הישראלי ובכלל כך בשפה הרוסית והאמהרית. מחצית לפחות מהשירים המשודרים ברדיו במהלך כל חודש יהיו שירים בשפה העברית. בסעיף זה, שיר בשפה העברית – שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית.

(2) על גבי רשת האינטרנט, ורשאי הוא לעשות כן באמצעים טכנולוגיים נוספים על האמור בהגדרה שידורים. על תוכן המועבר לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות לפי חוק זה החלות על שידורים בשינויים המחויבים למעט הוראות סעיף 68.

כמו שאמרנו, יש לנו שלושה אופנים להעביר תכנים – האחד, ערוצי טלוויזיה, שלושה ערוצי טלוויזיה, השני, במסגרת שידורי הרדיו וזאת פעם ראשונה שמעגנים את שידורי הרדיו כי עד היום לא היה העיגון הזה בחוק רשות השידור וזאת פעם ראשונה, ויש כאן גם, מה שלא היה בעבר, את סוגי השידורים שיהיו, המאפיינים של השידורים ברדיו. זה חידוש שלא היה עד היום, לרבות בשפה הרוסית והאמהרית ולרבות בשידורים לילדים. אלה דברים שלא היו עד היום מעוגנים. כמו כן התקבלה ההערה לעניין השידורים של השירים בשפה העברית, לבקשת הוועדה. כתבנו רשת האינטרנט בתור חובה ולא בתור רשאי וגם זה היה בהמשך להערה שנשמעה כאן. בנוסף, אם יהיו אמצעים טכנולוגיים אחרים שהיום אנחנו לא יודעים לצפות אותם, תאגיד השידור יהיה רשאי גם באופן הזה להביא לשיקול דעת - הנוסח הוא מספיק רחב - ולאפשר להעביר באמצעים נוספים.

תודה.

אני חוזר על שאלה שכבר שאלתי. בהמלצות ועדת לנדס שאני רואה שהרבה פעמים הם נר לרגליה של הוועדה נאמר לשמור על שמונה תחנות הרדיו. משום מה הן נעלמו. אני חושש שעוד פעם מדובר בכמה כסף יעמוד לרשות המנהל המצוין שיגיע ולא יהיה עיתונאי ואז ייעלמו חלק מהתחנות שהצרכים שלהן ייענו על ידי שירותים פרטיים כמו השידורים בפרסית לדוגמה.

אין כאן שום התייחסות? אני רואה שיש כאן סעיף שנמחק. אין במקומו שום דבר לגבי שידורי הרדיו?

הוא בתוך (ב). זה פשוט עבר למעלה.

שלוש לטלוויזיה. לרדיו אין שמונה.

הסברתי פעם ואם אתה רוצה, אני אסביר את זה שוב. היום בטלוויזיה יש שניים. כדי לחייב שיהיו שלושה, אנחנו מחדשים. זה חידוש. עד היום לא היו שלושה ערוצים אלא היו רק שניים. דבר שני, במסגרת שידורי הרדיו אנחנו מעגנים את החובה וגם מעגנים את הנושאים.

למה קשה לכתוב שיישמר כל מה שיש, שמונה התחנות?

כי אנחנו לא מעוניינים להתחייב על זה.

עכשיו נאמר מפורשות.

תמיד נאמר. תמיד. הנה, אני אגיד עוד פעם מפורשות. תפסת משהו?

לא תפסתי כלום. אני חושב שהציבור צריך לדעת.

הציבור יודע מצוין. אתם יכולים להמשיך להשמיע לו שקרים בכל שעה עגולה.

למה שקרים? עכשיו הצהרת שכן ייסגרו תחנות.

לא הצהרתי. אל תכניס מלים לפה שלי. אם כך אתה עורך חדשות, אני מבין טוב מאוד למה משמיעים שקרים בקול ישראל. אל תכניס מלים לפה שלי. לא אמרתי שתיסגר שום תחנה.

זה מה שאני הבנתי.

שאלת למה לא מכניסים לחוק את כל שמונה התחנות.

אמת.

אמרתי שכיוון שלא רוצים להתחייב לעולמי עד שזה יהיה בתצורה של שמונה. אולי יהיו תשע, אולי יהיו עשר, אולי יהיו שבע. לא יודע. זה שיקול דעת של מנהל הרדיו יחד עם מנכ"ל הרשות בהתחשב בתקציב שעומד להם, בהתחשב בהתפתחות הטכנולוגיות ושל רדיו אינטרנטי בכלי הרכב ובכלל. הם יעשו את השיקול. לעומת זאת, אל מול המצב היום שבו רדיו קול ישראל איננו קיים בחקיקה הישראלית ובכל רגע נתון אפשר לסגור את השידורים שלו ברוסית, באמהרית, באקטואליה, במוזיקה, למרות זאת כאן בחקיקה, לראשונה מאז הקמת רשות השידור, מעוגנת החובה בחוק לשדר שידורי רדיו בכל הנושאים שהזכרתי ועוד. במקום לראות את 95 אחוזי הכוס המלאה, אתם רוצים לדבוק במודל הקיים שלא בטוח שהוא הכי נכון והוא הכי יעיל והוא הכי עיתונאי והוא הכי והכי, כי אולי בגלל שמבזבזים כסף באיזושהי תחנת רדיו על משהו מיותר, אין כסף ליותר תחקירים עיתונאיים של רשת ב'. דמגוגיה גם אני יודע, כמו ששמת לב. לא בטוח שעובדים שאולי אין הצדקה לקיומם, שבאים על חשבון תחקירים עיתונאיים מוצדקים נגד הממשלה, לא בטוח שזה הדבר הנכון בעיתונאות וברדיו וזה המודל שאנחנו תומכים בו.

אני חייבת להתייחס לתוכן הדברים. אני חייבת הערה לסדר. עם כל הכבוד, אני חושבת שהשר הממונה יושב כאן ועולב בצורה משתלחת וברוטלית בעובדים שהם תחת משרדו.

הם לא תחת משרדי. תלמדי משהו. הם לא תחת משרדי.

עם כל הכבוד, עלי אתה יכול לצעוק ולחנך ולעשות מה שאתה רוצה כי אני אענה לך.

וגם אני אענה לך.

בסדר גמור. זאת זכותך כפוליטיקאי קטן, גדול, זה לא משנה, אתה תעשה מה שאתה רוצה.

בשונה ממך, אני מדבר עניינית ולא אישית.

קודם כל, עד עכשיו אני דיברתי מאה אחוזים עניינית ונדהמתי מהדברים בין היתר שלך. אני רואה בעיניים מה הטעם לפגם שהשר יושב כאן. עם כל הכבוד, בתור השר הממונה שאינו חבר ועדה והוא לא חלק בהקשר הזה מהוועדה הפרלמנטרית המחוקקת - - -

מודל חדש דמוקרטי. תשאלו את היועץ המשפטי של הכנסת.

כן. זה המודל הפרלמנטרי שמלווה את ישראל מאז קום המדינה, שאתם מנסים פעם אחר פעם להחריב אותו ואנחנו מנסים בשארית כוחנו לשמור עליו ועדיין אחרי כל זה, זה יכול להיות ויכוח פוליטי בינינו. אתה שר, אני חברת אופוזיציה, אולי יום אחד זה ישתנה, הכול פתוח, הדמוקרטיה פתוחה. זה שאתה בתור השר הממונה יושב כאן ועולב בעובדים ואומר שהם משדרים שקרים וכולי, אני מבקשת לפחות את ההערה הזאת למחוק מהפרוטוקול כי היא לא ראויה. תודה.

את מבקשת למחוק את עמדתי מהפרוטוקול? זאת עמדתי. מה זאת אומרת?

אדוני, יש לך גם אחריות בתור השר הממונה.

את יכולה לבקש למחוק דברים שאת אומרת לפרוטוקול. אל תקבעי איזה אחריות יש לי. אני מבין טוב מאוד את האחריות שלי. תאמרי את עמדתך ואל תחנכי אותי. אני אומר את עמדתי ולא אחנך אותך.

כל מה שאני אומרת, זאת עמדתי. מילא שאתה מחנך אותי בתור חברת אופוזיציה, אבל אתה מחנך את עובדי רשות השידור בתור השר הממונה ובכך יש טעם לפגם.

אני לא השר הממונה. גם בזה את טועה.

אז מה אתה?

אני השר האחראי על ביצוע חוק רשות השידור.

אתה השר הכול יכול בחוק רשות השידור.

אני ממש לא כל יכול.

חברים, בואו נהיה ענייניים. ההתייחסות בחוק לרדיו היא דלה מאוד. יש התייחסות לטלוויזיה על מגוון ערוציה בצורה ברורה, בצורה של תקציבים, שמית וכולי. אני שואל את עצמי, ואני חושב שמחובתו של השר להגיד את זה ואפילו ברמה של התחייבות וזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בחוק, האם יש לך התחייבות מינימלית של מספר תחנות רדיו בחוק?

הדבר היפה הוא שלפני שנייה טענו שאני לא צריך להיות כאן, אבל עכשיו ביקשו שאני אצהיר על משהו. אם לא הייתי כאן, איך היו יכולים לבקש ממני להצהיר?

היו קוראים לך. מרכזים את כל השאלות.

הבקשה היא שאני אהיה בחדר סמוך וכשנוח לחברי הכנסת, אני אגיע.

לא ייאמן לאיזה רמה יורד שר בישראל. עם מי אתה מתקטנן? עם חברי הכנסת מהאופוזיציה? אלוהים אדירים, מה קרה?

כנראה שהרמת הקול לא שמורה רק לי.

נכון. בהחלט לא.

מה קורה היום?

דרך אגב, לא אמרתי מילה על הקול. כנראה אתה מפנים את תחושת האשמה הפנימית שלך. אני לא אמרתי מילה אחת לא על הקול ולא על שום דבר. מרגע שנכנסתי לכאן הודעת שאני באה בטענות בעודי מנסה לבצע את תפקידי. אני עכשיו בהחלט באתי בטענה. גברתי יושבת הראש, כנראה גם את התבלבלת בתפקיד חברת כנסת.

המבולבלת היחידה זאת את.

גברתי יושבת ראש הוועדה, אני באתי לעשות את תפקידי.

כן. לעשות הרבה רעש.

יכול להיות. גם זה במסגרת התפקיד שלי. את לא תחנכי אותי. את באת להקשיב למה שיש לי להגיד על הסעיפים. איך שהערתי על הסעיפים, את כבר אומרת שאני באה בטענות. אם כך את מתייחסת לחברי הכנסת החברים בוועדה שלך.

תשמעי את טון הדיבור שלך.

טון הדיבור שלי באמת עלה לטונים האלה מפני ש - - -

לא, מלכתחילה הוא היה.

לא. ממש לא מלכתחילה. זה הקול שלי, מה לעשות.

עניינית, את רוצה להגיד משהו?

כל הזמן היא דיברה עניינית.

אמרתי את מה שהיה לי ענייני. כל מה שאמרתי, היה אך ורק ענייני.

תודה רבה. סיימת. עיסאווי, יש לך משהו להגיד?

אני שאלתי לגבי התייחסות דלה לערוצי הרדיו. אני חושב שמן הראוי שבחוק תהיה התייחסות יותר מפורשת לעניין. רציתי לשמוע מהשר האם יש לו התחייבות מינימלית למספר תחנות רדיו שיהיו בשידור הציבורי כי בחוק לא ניתן להבין כלום.

התשובה היא כפי שהסברתי לגדי קודם. אין לנו התחייבות למספר ערוצים. יש לנו התחייבות לנושאים שצריכים לקבל מענה וזאת העמדה.

אבל אפילו התחייבות מינימלית אין?

אין.

יכול להיות מצב שלא תהיה לנו תחנת רדיו.

לא. זה כתוב בחוק.

זה לא כתוב בחוק.

פעם ראשונה זה בחוק.

הערה עובדתית. אמר כבוד השר - ואני באמת מצטער אם העליתי את הטון אבל זאת סערת רגשות ואני מניח שאתם מבינים למה, ושוב, סליחה – לא פעם ולא פעמיים שבחוק הזה סוף סוף הרדיו מוסדר אך בחוק הקודם לא. זה נכון. החוק הוא מ-1965 כאשר בארץ הזאת לא הייתה טלוויזיה ועל אינטרנט לא חלמו. התחילו לדבר על זה כמה מדענים בארצות הברית. לכן כל מה שכתוב בחוק בעצם מתייחס לרדיו ואחר כך הוסיפו קצת על טלוויזיה, כמו שהיום הוספנו קצת על אינטרנט. מכאן לבוא ולומר שהחוק הזה לא מתייחס לרדיו, זה נראה לי מוזר.

הנקודה השנייה, הסתייגות שהגשתי ואני אתייחס אליה.

כרגע זאת הצעה. עוד לא הסתייגות.

כן, הצעה שיכול להיות שיקבלו אותה ואז לא תהיה הסתייגות. אני רואה שקיבלו את מה שהגשנו לפני כן בסוגיית שירים בשפה העברית שאני עכשיו מבקש להרחיב אותה. אתי, כתבתם שם מחצית מהשירים המשודרים על ידי תאגיד השידור הציבורי, כתבתם על ידי הרדיו ולא תאגיד השידור הציבורי. אני מבקש לציין שזה תאגיד רדיו וטלוויזיה ולא רק רדיו.

אתה רוצה שבפסקה (2), לפני הרדיו, יבוא בטלוויזיה וברדיו.

ובאינטרנט.

גם באינטרנט?

כן. תאגיד השידור הציבורי, כל השידורים שלו.

לפחות מחצית מהשידורים בשידור הציבורי.

הכנסתם את התיקון אבל תחמתם את זה רק לרדיו. כמובן שזה יהיה בתוספת שהגשנו בסוגיה של הטלוויזיה בערבית והרדיו בערבית. זה ישליך אותו הדבר, חמישים אחוזים מהשירים יהיו בשפה הערבית כדי לעודד את השירה הערבית המקומית והתפתחותה. אלה שני התיקונים שאני מבקש ואשמח אם יהיו בגדר של תיקון ולא הסתייגות כי הם מחויבי המציאות.

אני חוזרת. אתה רוצה בסעיף קטן (ב)(2), במקום "ברדיו" יהיה "בשידור הציבורי", בסעיף שמדבר על השידורים בשפה הערבית ייאמר שהשירים המשודרים ברדיו בערבית, בערוץ בערבית, חמישים אחוזים לפחות מהשירים יהיו בשפה הערבית.

נכון.

אנחנו כמובן תומכים בכך שגם השידור הזה צריך להיעשות על כל תאגיד השידור וכמובן לפתוח פתח גם לשפה הערבית ולשירים בשפה הערבית. גם אם יש ערוץ רדיו או תחנת רדיו בשפה הערבית, צריך באמת להקפיד שיהיו שירים של יוצרים ערבים. ההבדל הוא משמעותי מאוד כי בואו נסתכל על ערוץ השידור לילדים למשל. אנחנו מקימים כאן ערוץ שידור לילדי ישראל ובטלוויזיה אנחנו אומרים לא, לא יהיו שירים ישראליים, לפחות חצי. לכן זה מאוד משמעותי שזה יהיה בכל תאגיד השידור. למי שחושש שזה מכריח את התאגיד לשדר שירים כל הזמן, זה לא כך. זה אומר רק שאם הוא משדר, אם הוא משמיע שירים.

אם יש שיר בדרמה, השיר חייב להיות בעברית?

לא. מחצית. מדובר על מחצית בלבד. לא מדובר על תכנית בודדת אלא מדובר על מכלול התכנים של הערוץ. במכלול התכנים צריך להיות מאזן. מה לעשות שאנחנו במדינת ישראל ויש כאן תעשיית מוזיקה כמו תעשיית הקולנוע שאת מייצגת אותה. אם בצרפת עשו את זה, גם לנו מותר. אין לנו פלטפורמות אחרות לצערי.

תודה. הערות נוספות.

להעיר ולהאיר. הערוצים מופיעים בסעיף 66 מופיעים כסעיפים מאוד כלליים. ברדיו כן יותר פירוט, ובצדק, על התכנים, הכיוונים והמגמות. חשוב לי לומר לפרוטוקול ואשמח מאוד אם השר יגיב לדברים שתכנים בערוץ הטלוויזיה לגבי מורשת ישראל, האם הם נספרים ונמצאים? בסוף היום מחלקות שלמות שעסוקות בנושא הזה כאשר ברדיו כן כיוונו לשם והגדרנו שזה נושא ובערוצי הטלוויזיה התכנים לא נמצאים.

רק לפני רבע שעה אישרנו את סעיף 7.

אני מתייחס ספציפית לגבי הטלוויזיה.

ב-(ב) יש חובה כללית שישקפו ויתעדו את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, דמוקרטית, ערכיה ואת מורשת ישראל. מה יותר?

אני מבין מהשר שהדברים חלים על ערוצי הטלוויזיה.

חלים על כלל שידורי התאגיד. כל עוד הטלוויזיה היא החלק המרכזי של התאגיד, ודאי שזה חל עליה.

אני אומר את זה לטובת הפרוטוקול, כי יש משמעויות רבות, כי יש מחלקות שלמות שעוסקות בנושא הזה גם בערוצי הטלוויזיה.

חבר הכנסת שטבון, הצעתך?

זה לטובת הפרוטוקול.

הוא רצה שתהיה הצהרה לפרוטוקול והצהרתי.

אבל ראויה לציון התגובה העדינה של השר כאשר חבר קואליציה מדבר.

הכול תלוי בצורת הדיבור, חבר הכנסת פריג'.

כן. שמתי לב.

אנחנו מאמינים בהדדיות.

פרופסור פולק.

אני מוותר.

תודה. גברתי היועצת המשפטית.

אני מבקשת להצביע על שתי ההצעות של חבר הכנסת פריג'. הצעה אחת אומרת: בסעיף קטן (ב)(2) שמדבר על כך שמחצית מהשירים המשודרים יהיו בעברית יחול לא רק על הרדיו אלא על כלל השידור הציבורי. זאת הצעה ראשונה.

אנחנו מתנגדים להצעה.

אני מעלה להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת פריג'. מי בעד?

יש נימוק להתנגדות?

אני באמצע הצבעה.

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא התקבלה

ההצעה לא התקבלה.

הסתייגות.

הנימוק נשמע כאן קודם, שזה מאוד מאוד מגביל את הנושא של עריכת תכניות ודרמות. נגיד שיש דרמה לבחור יהודי או ערבי שהוא נורא אוהב את הרולינג סטונס וכל הזמן הוא שומע בחדר הרולינג סטונס, אז נשנה את העלילה בגלל זה?

אבל אנחנו צריכים לשדר מה שאנחנו. אנחנו רוצים לחזק.

אבל יש אצלנו גם אנשים ששומעים מוזיקה. האמת, למדתי לקחים לחוקים הבאים שלי. בסדר. הלכנו מהתחלה על מודל שהולך על מאוד כללי ולאפשר גמישות ניהולית למנהל כדי לעשות את המוצר הכי טוב, שלא יהיו אחרי כן תירוצים ולומר שהחוק חייב אותי לכאן והחוק חייב אותי לשם. על הדרך רצינו לבוא לקראת גופים מסוימים. מסתבר שכאשר באים לקראת גוף מסוים, זה לא עוצר רק במקום שהוא הציב. הרי בחוק הקודם החובה הייתה רק ברדיו כי העיקר של השמעת השירים היא ברדיו. נוסעים בדרך, שומעים רדיו. לא רצינו להתחיל להגביל את העריכה הטלוויזיונית.

חבל. אני בדיוק התייחסתי לנקודה הזאת, כבוד השר.

אני שמעתי את התייחסותך. תאמין לי ששמעתי.

ההצעה השנייה של חבר הכנסת פריג'.

זה נפל. לא צריך. נשמע את אותו הנימוק.

השאלה אם אתה רוצה להצביע על זה או לא.

בסדר. נצביע.

ההצעה אומרת שברדיו בערבית ובערוץ בערבית, חמישים אחוזים לפחות מהשירים יהיו בשפה הערבית.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת פריג? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא התקבלה

ההצעה לא התקבלה.

יש עוד הצעות?

הייתה הצעה של חבר הכנסת מצנע לגבי המוזיקה הישראלית. לדעתי היא הוטמעה בנוסח.

יש הצעה של חבר הכנסת רוזנטל שאני לא בטוחה שהיא קשורה לסעיף הזה, אבל אני מציעה בכל זאת, לפני שמצביעים על הסעיף, להצביע גם עליה. הוא מציע להעביר את המבנה הארגוני, את מספר התחנות ואת עובדי הרדיו הקיימים ברשות השידור לתאגיד השידור הציבורי.

לא הבנתי.

הוא רוצה שלא תהיה רפורמה ברדיו.

אני מעלה להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת מיקי רוזנטל. מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 3
ההצעה לא התקבלה

ההצעה לא התקבלה.

לדעתי אלה כל ההסתייגויות שאנחנו זוכרים.

אם כך, אני מעלה להצבעה את סעיף 67 שכותרתו הספקת התכנים. מי בעד אישור הסעיף כולל התיקונים?

הצבעה

בעד – 3
נגד – מיעוט
הסעיף אושר

הסעיף אושר.

לסעיף 68 שכותרתו הפקה ורכישה של תכניות.

הערה חשובה בהקשר של ההפקה והרכישה של תכניות. בוועדת לנדס, בדוח שהיא הוציאה, נאמר למעשה במפורש. ראשית, הדוח כמובן ממליץ להוציא הפקות ותכניות להפקה חיצונית אבל הוא מדגיש שם בצורה מפורשת שאין לעשות את זה בנושאים של חדשות, אקטואליה, תחקירים וספורט. לי יותר חשוב העניין של החדשות והאקטואליה, אבל זה נכון גם לגבי ספורט. אני לא מבין למה הצעת החוק לא מגבילה את זה וההפך. למעשה באופן שבו הצעת החוק מנוסחת, יש חשש מאוד גדול שיש כאן תמריץ בגלל ההגבלה של ה-35 אחוזים על השכר שבסופו של דבר כמה שיותר דברים יצאו החוצה, גם עניינים עיתונאיים, וזה מנוגד להמלצות הוועדה ומנוגד לחוות הדעת של ארגוני העיתונאים השונים. זה משהו שהוא חייב להיות בחוק. אסור לדעתנו שהוא יישאר לשיקול הדעת של המנכ"ל כי זה ייצר סחף החוצה. עיתונות היא ליבת העיסוק של השידור הציבורי, היא צריכה להישאר בבית בהפקה פנימית. זה חשוב אמנם גם לתנאי ההעסקה של העיתונאים אבל לא פחות מזה, זה חשוב לחוסן של התחקירים, החדשות והאקטואליה.

אחר כך אנחנו ניכנס לתוספות?

בוודאי.

זה בנפרד מהתוספות.

לא. זה ייקרא עם התוספת.

בהמשך למה שציינו קודם לגבי היצירה המוזיקלית. אני רוצה להשליך אותה כאן בחוק גם בהגדרתה בתוך סוגה עילית. לשם כך אני מבקש מחברי להתייחס לעניין סוגה עילית, דוקו ודרמה מוזיקלית. אני רוצה להרחיב את ההגדרה.

של תכנית תעודה ושל תכנית דרמה.

זה מפריע?

זה מפריע מאוד.

תכף תראי שלא יפריע. להוסיף לתכנית תעודה, תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות אנושיות, חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, תיעוד של יוצרים ישראלים ותהליכי יצירת מוזיקה ישראלית.

החשש הוא שיהיה יום בחייו של אייל גולן.

אייל גולן הוא לא יוצר, בכל הכבוד. יוסי גיספן הוא יוצר ובהחלט ראוי.

אבל תכנית על נתן זך היא לא תכנית תעודה? תכנית על יצירתו, היא ממילא תכנית תעודה.

נצא להפסקה.
<(הישיבה נפסקה בשעה 11:10 ונתחדשה בשעה 11:45.)>

אני מחדשת את הדיון ומבקשת לדון סעיף 68.

הוסכם על תיקונים.

השינויים, לאור הדיונים כאן, הם כדלהלן.

אדוני מדבר עכשיו על התוספת או על הסעיף?

קודם על הסעיף ואחרי כן על התוספת, נוסח משולב. דנה תתייחס לכל השינויים גם יחד, בתקווה שיבינו.

ראשית, נענינו להצעת הוועדה, להצעת חלק מחברי הוועדה והיוצרים, להפחית את התקרה שמותר לרכוש מגורם אחד במהלך שנה אחת, כך שהיא לא תעלה על עשרה אחוזים. הורדנו את זה מ-15 אחוזים לעשרה אחוזים. רק לשם הפרוטוקול והפרשנות, הכוונה היא עשרה אחוזים מסך כל ההוצאות שמוציא הגוף על הפקות חיצוניות, קרי, אם הוא מוציא 180 בערבית ועוד ילדים, אנחנו מתייחסים לסכום הכולל. אם זאת לא תהיה הפרשנות, יאמר מי שיאמר שבערוץ בערבית אי אפשר לעשות הפקה ביותר משני מיליון שקלים ולכן עשרת האחוזים אלה עשרה אחוזים כללי. לצורך העניין, אם אני לוקח את זה לקיצון, במקרה הקיצוני ביותר יהיו לפחות עשר חברות הפקה שעובדות עם רשות השידור. בתקווה שיהיו הרבה יותר, אבל זה במקרה הקיצון.

בנושא של נציגי ציבור אתם תהיה חובת ההתייעצות וסיכמנו אז שהמועצה תקבע כללים וכולי, התקופה שלהם לא תהיה יותר משלוש שנים.

שמותיהם יפורסמו באתר התאגיד.

המועצה תקבע כללים.

נציגי ציבור זה משהו אחר, לקטורים זה יותר קומוניקטיבי.

המילה לקטורים לא מופיעה בחקיקה. כתוב בדברי ההסבר ואנחנו יודעים שזאת הכוונה. אני מניחה שמי שאחר כך יקבע את הכללים, בטח ייעזר. לקרנות הקולנוע יש נהלים בדבר לקטורים ואפשר יהיה לראות.

אני מציע לא לכתוב להם עכשיו את הנהלים. לשם כך יש את הגוף ויועץ משפטי. הם צריכים לעשות את זה גם בצורה שעומדת בכללי המשפט המינהלי עם כל מה שמשתמע מכך.

לגבי התוספת שסעיף 68 מפנה אליה. אנחנו עשינו בה מספר שינויים ואני מסביר אותם עכשיו בעל פה וחלק מהנוסח יצטרך להשתנות בהתאם להסבר. ההוצאה השנתית כפי שנאמר בתוספת בסעיף 2 היא להפקות חיצוניות, לרכישה, למימון וכולי, וזה מאתיים מיליון שקלים לפחות. הוספנו את המילה לפחות. מתוך זה 180 לפחות חייב להיות מקומי ומקסימום עשרים מהמאתיים האלו יכול להיות רכש זר. עד עכשיו זה בעצם מה שכתוב ועוד מעט אני אצביע ואומר מה שינינו. בתוך ה-180 יש תשעים שהיו מיועדים לדרמה ודוקו ותשעים למעשה לכל השאר וספורט. בתשעים של הדרמה והדוקו אנחנו מבקשים לשנות את זה מ-45 ו-45 ללפחות חמישים לדרמה ומקסימום ארבעים לדוקו.

יש כאן טעות בנוסח שהעברתי לוועדה.

כרגע אני ממילא משנה את הכול.

למה? מה הנימוק לזה?

הנימוק הוא שהשתכנענו שתכניות דרמה באופן כללי העלות שלהן גבוהה יותר. דוקו ניתן גם לבצע על בסיס חטיבת החדשות והאקטואליה. אנחנו לא שללנו את זה. לכן במצרפי ארבעים מיליון פה ועוד מה שיכולה לעשות חטיבת החדשות והאקטואליה, אנחנו חושבים שזה מענה הולם וראוי. הגדלנו בחמישה מיליון את הדרמה. אני מודה ומתוודה, זה לא מדע מדויק.

אבל עלות הפקת דרמה הרבה יותר יקרה.

לכן אמרתי חמישים ולפחות חמישים. שוב, לא נוכל כאן לרדת לרזולוציות ולהחליף את הדירקטוריון ואת ההנהלות העתידיות של גוף השידור.

הם יוכלו לשנות שוב?

זה גם סגור בחוק עם אפשרות לשנות בצורה של העלאה.

אז זאת הפחתה של הדוקו?

לא. מה לא היה ברור?

אם יכולים להעלות את הסכום של הדרמה, האם המשמעות של זה היא הפחתה של הדוקו?

לא. אני לא אמרתי שאפשר להעלות. אני אחזור על ההסבר שוב. לצערנו למדנו מילדות שכאשר מושכים שמיכה, הרגליים נחשפות. הקצינו כאן תשעים מיליון לדוקו ודרמה. אחרי ששמענו את כולם, החלטנו לשנות את הנוסח כך שמתוך התשעים, לפחות חמישים יהיו מיועדים לדרמה. זאת קריאת הכיוון של המחוקק בהקשר הזה. ירצה הדירקטוריון להגדיל ליותר מחמישים, הוא יוכל להגדיל את זה אבל זה יהיה או על חשבון הדרמה או על מקור אחר ברשות השידור החדשה. לא קובעים לו מהיכן.

לגבי הספורט. הספורט כרגע נמצא בצד של התשעים השני שהוא כל השאר.

אני לא הבנתי את המשפט האחרון של אדוני.

יש 180 מיליון. זה תשעים ותשעים. תשעים דרמה ודוקו, תשעים כל השאר וספורט. בתשעים דרמה ודוקו, לפחות חמישים זה דרמה.

יוצא שהדוקו הוא ארבעים לכל היותר.

מתוך התשעים.

כן. לכל היותר.

זה לא שאסור לעשות יותר מארבעים. מתוך התשעים לא יהיה יותר מארבעים חיצוני לדוקו. הוא יכול לעשות יותר הדוקו, אבל זה יהיה ממקור אחר. אם הוא עושה יותר מארבעים, זה לא מתוך התשעים האלה.

השאלה אם אנחנו אומרים לפחות בשני המקרים.

לא.

לא. אי אפשר מהתשעים לפחות.

אי אפשר מתוך תשעים להגיד על שני הצדדים לפחות. ה-לפחות יכול להיות רק על הדרמה.

זאת מתמטיקה בסיסית.

המשמעות של זה היא שאם על הדרמה אומרים לפחות חמישים ועל הדוקו מקסימום ארבעים, יכול להיות שבעים ועשרים.

אנחנו נבדוק אם צריך לתקן משהו בנוסח.

בלבד שהדרמה החיצונית לא תפחת מארבעים אבל זה לא מתוך התשעים.

לפחות חמישים ולפחות ארבעים, נותן ביחד תשעים. הבנתי.

התוספת קובעת סכום מינימלי. נניח מחר בגלל שיש רדיו מדהים, יש עלייה במאתיים אחוזים בפרסומות ופתאום יש להם תקציב שהם לא חשבו עליו. אנחנו בנינו כאן איזשהו תמהיל על סמך מקורות ההכנסה הצפויים. אז תהיה תוספת הכנסה לגוף ואת הדלתא של הסכום שמתקבל בידי תאגיד השידור הציבורי, המנהל יכול לחלק את התוספת, את מה שיש On top. הוא יכול לחלק ולתת יותר לכל אחד מהרכיבים. מה שאמרתי ברור?

כן.

ה-לפחות צריך להיות לשניהם.

נכון. ה-לפחות צריך להיות לשניהם.

זה קובע רף תחתון.

נכון. אם מאיזושהי סיבה תהיה תוספת.

זה מה שאני אומר. שה-לפחות יהיה גם על הדוקו.

אם צריך להבהיר את זה בנוסח, נבהיר את זה.

בכל זאת, הוא מציג עמדה שונה מזו שאני הצגתי מלכתחילה. מה שאני הצגתי מלכתחילה משאיר שיקול דעת למשל להגדיל ל-55 ואז הדוקו מתוך התשעים האלה יהיה 35 מתוך תקציב ההפקות.

אתה רוצה לאפשר את זה? אתה רוצה להפחית גם את הארבעים?

אני לא רוצה. אני רוצה לתת לכולם שני מיליארד, אבל מה לעשות?

לא. אתה רוצה לאפשר להפחית את הארבעים של הדוקו?

את זה צריך לעצור.

זאת הפקה מקומית קנויה. זה משהו אחר מאשר אקטואליה.

במקור רציתי והאמת היא שעדיין אני חושב שזה יותר נכון כי אם לא יימצא מקור חיצוני נוסף וירצו להגדיל את הדרמה, לא תהיה אפשרות. לעומת זאת, בהקשר של דוקו, יש את חטיבת החדשות והאקטואליה שגם ממנה ניתן להשתמש בתקציב לסרטים דוקומנטריים והם אקטואליים.

לא. זה לא נכון.

מדוע זה לא נכון. אתה לא עשית אין האוס סרטי דוקו?

אני עושה אבל בתקציב החדש לא תישאר הפקה פנימית וחטיבת החדשות מפיקה בהפקה פנימית ולא בהתקשרויות. קודם זה נאמר.

נכון, אבל דרמות אתם לא תעשו פנימית.

דרמות לא, אבל דוקומנטרי הופך להיות.

זאת אומרת שלדרמה אין מקור נוסף לקחת ממנו כסף מלבד החיצוניות. בדוקו יש.

לא. דוקו אין. זה לא נכון שחטיבת החדשות תוכל להפיק סרטים דוקומנטריים. זה פשוט לא נכון. ההתקשרויות גם לדוקומנטרי מתבצעות בחטיבת התכניות מתוך התקציב הזה של הארבעים מיליון וצריך להגביה את הרף התחתון של הדוקומנטרי. המועצה תוכל לקחת מתוך הסכומים האחרים של התשעים מיליון האחרים, משם היא תוכל לקחת ולהעביר לדרמה או בגיוס של מקורות חיצוניים כמו קרנות וגורמים בחוץ לארץ אבל חייבים להגדיל את הרף התחתון.

אדוני השר, אני רוצה להצביע על הרביזיה של חבר הכנסת שטבון. אני מצטערת, אני קוטעת בגלל הזמנים.

אני ביקשתי להגיש רביזיה על סעיף 9 שקשור למועצת תאגיד השידור הציבורי. אני מבקש להוסיף נציג ציבור נוסף למועצה הציבורית שהוא נציג ציבור בעל ניסיון ורקע ביהדות ומורשת ישראל.

אני מעלה להצבעה את בקשתך לדיון מחדש. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הרביזיה התקבלה

הבקשה התקבלה. אני מעלה להצבעה את ההצעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההצעה התקבלה

מה הנוסח?

נציג ציבור בעל ניסיון ורקע ביהדות ומורשת ישראל.

אני מבינה שזה נציג ציבור נוסף. אני רוצה להעיר שהמשמעות של הבקשה הזאת, יש לה השלכה על הרבה מאוד סעיפים נוספים, למשל על מספר החברים שוועדת האיתור צריכה להמליץ עליהם בפני השר וכן הלאה. זאת בעצם הייתה הצעה או הסתייגות לנושא ולא לסעיף כי קבלת ההצעה של חבר הכנסת שטבון גוררת בעקבותיה שינוי בסעיפים נוספים וצריך לשים לזה לב. אולי צריך לפתוח גם את הנושא של מספר הנשים במועצה, של מספר המומלצים.

תפתחו מה שאתם רוצים.

אני מציעה שנפתח את סעיף 9 ונראה איזה עוד שינויים בעניין הזה. עכשיו צריך לעשות סקירה.

זה לא משנה שום מאזן. עם כל הכבוד, אנחנו היום יושבים במליאה של 31 חברים. אני רוצה להגיד את עמדתי ואני מאוד גאה בה ואני לא מסתתר מאחורי שום דבר. הרצון במקור היה לתשעה חברים. בעקבות דיוני הוועדה נעשו כאן שינויים שאני תמכתי בהם כי זה ידוע שבתהליך חקיקה עושים גם פשרות ושומעים את רחשי לב חברי הכנסת וזה בסדר גמור. למרות למשל שחוק החברות הממשלתיות מחייב שיהיה נציג ממגזרי המיעוטים, הסכמתי, ואני חושב שזה נכון שיהיה גם דקלרטיבית וחשוב שיהיה והלוואי שיהיו יותר מנציג אחד גם לא יהודי במועצה הזאת כי אני רוצה שהשידורים האלו גם ידברו אל למעלה ממיליון אנשים שיש במדינת ישראל, אולי כבר מיליון וחצי, שהם לא יהודים. אדם שהוא לא בא מהם, אין לו מושג איך לטפל בנושא הזה ובאופן טבעי הוא גם לא יאבק על זה. לא פחות חשוב מהעניין הזה הלא יהודי, גם העניין היהודי חשוב בעיני.

אבל לא ידעת על כך קודם? רק היום גילית את זה?

פנה אלי חבר הכנסת שטבון ואני מכבד את דעתו לא פחות מזה שאני מכבד את דעתך, ונעתרתי. דרך אגב, אם לא היה רוב בוועדה, אז לא היה רוב בוועדה. אני חושב שכאשר ההרכב היום – ומסתכלים עליו – לא מבטיח, יכול לקרות שיצא מישהו שיש לו גם רקע בתנ"ך או ביהדות ואני אומר לפרוטוקול שלא מדובר באדם דתי לתפיסתי. יסלחו לי אבל אני חושב שלפעמים המפלגות הדתיות והחרדיות מרחיקות את הדור הצעיר מזיקה לתרבות היהודית ולהיסטוריה היהודית ואני ממש לא מתכוון שיבוא לכאן נציג דתי. אבל מישהו שיש לו איזשהו רקע וידע ביהדות – כן חשוב בעיני שיהיה בדירקטוריון הזה כי זה אחד מכשלי השוק. השידורים המסחריים לא מתעסקים בנושאים האלו כמו שהם לא מתעסקים בשפה רוסית, כמו שהם לא מתעסקים במתן מענה לאוכלוסייה הלא יהודית ואני חושב שנציג אחד מ-12, השמים לא ייפלו אם הוא יהיה. לא יהיה רוב לזה, ייפול, בסדר, חבל אבל זאת השקפת עולמי.

אני לא חולק עליך, זה בסדר, אבל אני שואל האם רק עכשיו גיליתם את זה בישיבה של היום?

לא.

אני הגשתי את הרביזיה.

היה כאן תהליך. התחילו להיכנס לשפה הרוסית ולשפה האמהרית וזה בסדר מבחינתי. באו אלי ואמרו לי למה זה שהיה בחוק הקודם לא קיים כאן בכלל ואין אפילו אחד כזה. אמרתי, תביאו להצבעה ויהיה מה שיהיה.

אפשר להקריא את התוספת?

התוספת היא: נציג ציבור נוסף בעל ניסיון ורקע ביהדות ובמורשת ישראל.

כשאומרים נציג, מתכוונים לנציג או לנציגה.

ברור. עכשיו אני בודקת מה הן ההשלכות של קבלת ההצעה הזאת. גברתי היושבת ראש, ברישא לסעיף קטן (א), בסעיף 9(א), כתוב שמתוך 11 החברים שהיו עד עכשיו, אנחנו משנים את המספר ל-12, נקבע שיהיו שש נשים לפחות. בבקשה להצביע.

אני מציע 12 נשים. אני לא חושב שגברים צריכים להיות בגוף הזה. בואו נקצין את זה עוד יותר.

אני לא חושבת כך.

כיוון שהייתה הסתייגות לנושא, כמובן שוועדת האיתור תמליץ לשר על 12 מועמדים.

צריך לבדוק אם יש צורך לשנות גם את סעיף 20(ב) ואם כן, גברתי תגיש בקשה לדיון מחדש וזה על מניין מינימלי של חברי ועדת משנה. כאשר היו תשעה חברים, דובר על שליש ועכשיו כבר עלינו ל-12 חברים. השאלה אם ראוי או לא ראוי לשנות רק את המספר המינימלי של חברי ועדת המשנה. אם אין צורך לשנות, אז אין צורך לשנות.

אין צורך.

הייתה הצבעה.

מה לא ברור? הוא אמר רקע וניסיון.

אדוני, כזכור, כאשר יש בקשה לדיון מחדש, יש שתי הצבעות. קודם כל יש הצבעה על עצם הבקשה לדיון מחדש ואחרי שהבקשה התקבלה, צריכים להצביע על הנוסח החדש.

היו שתי הצבעות. הייתה הצבעה לפתוח את הסעיף והייתה הצבעה על הסעיף. אני מציע לך שיפור, אבל זה צריך להיות על דעתו. אני משתדל להציע הצעות הגיוניות. אני מציע לא לסגור את הסעיף הזה. אנחנו נקרא לו חזרה והוא יסביר שוב כי להבנתי, כפי שהוא פנה אלי, כרגע, כשאת אומרת רקע וניסיון, זה בעייתי. הוא אמר את זה בחטף. הכוונה הייתה צריכה להיות רקע או מעמד במורשת ישראל או יהדות.

אדוני השר, מה זה רקע ביהדות?

תנו לו להסביר.

אישה יהודייה מהווה רקע ביהדות?

אולי רב צריך לשבת שם.

אני לא מחליטה על דעתי. זאת הייתה הצעה של חבר הכנסת שטבון. אני לא יודעת מה זה רקע ביהדות ומה זה ניסיון ביהדות.

מה יש בחוק הקודם? יש איזה סעיף על הנושא הזה בחוק הקודם.

נשוב לזה כאשר חבר הכנסת שטבון יחזור.

מאחר ויש מחלוקת, בואו נרד מזה.

נחכה לו. אני חושב שזה די ברור. אם נוריד את המילה יהדות יהיה ידע וניסיון במורשת ישראל. זה אומר שאם הוא לימד תנ"ך או חוקר תנ"ך או חוקר יהדות או מישהו שמתמצא בזה. כשפוגשים אותו, יודעים מה זה.

היא.

אני יכול להגיד מי לא.

בשעה 13:30 יש דיון מגדרי, אז תתרגל להגיד גם היא.

מורשת ישראל, זה גם היסטוריון.

נכון. היסטוריון שחוקר היסטוריה יהודית.

צריך להבהיר.

אין בעיה. הוא יבוא ובינתיים אפשר להמשיך הלאה.

הנה הוא. רק עשית צרות והלכת. חבר הכנסת שטבון, ניסיון ביהדות זאת הגדרה מאוד מאוד בעייתית. אני לא מכירה מה זה אומר ניסיון ביהדות.

שהוא חווה חוויות יהודיות.

הוועדה כבר הצביעה. אנחנו עכשיו מדברים רק ברמת נוסח כדי שאני אוכל לנסח את זה.

אתה אמרת רקע וניסיון ביהדות ובמורשת ישראל. כל אדם שנולד בישראל והוא יהודי, יש לו רקע ביהדות. או אישה שנולדה בישראל, חבר הכנסת פריג'. יש טקסים יהודיים. אני מניח שזה לא הניסיון אליו התכוונת. הידע שלך הוא מסוג כזה שהוא מסוגל גם להעניק איזשהו חינוך יהודי או ידע יהודי בתרבות היהודית ובמורשת היהודית על בסיס הניסיון שהוא צבר. זה יכול להיות היסטוריון שחקר את ההיסטוריה היהודית או את מורשת ישראל או את התנ"ך או את הספרות היהודית. צריך לנסח את זה בצורה אחרת כי בצורה הזאת זה לא ברור מה זה.

אני מקבל את ההערה. נכון, לא כל מי שחווה חוויה יכול להעניק בתחום החינוכי לשידור הציבורי.

אני מציע לך להסמיך את היועצת המשפטית של הוועדה לנסח.

מבחינתי אין שום בעיה שתביאו נוסח שיבטא את היתרון היחסי שיש למי שיש לו רקע בתחום. אשמח לשמוע כי המטרה היא שיביא את הניסיון.

בעל מעמד בתחום מורשת ישראל.

בעל מעמד בתחום מורשת ישראל ויהדות.

לא גם וגם. ואם זה היסטוריון שחקר את ההיסטוריה היהודית?

כבוד השר, תגיד שמעתי ותציע להעמיד את זה להצבעה.

זה כבר הוצבע.

עיסאווי, אתה דווקא תמכת בזה. אני חושב שזה בסדר גמור בעל מעמד בתחום יהדות ומורשת ישראל.

אני לא יודעת מה זה מעמד בתחום היהדות.

כבר הצבענו על הנוסח. נכון?

הצבענו.

חבר הכנסת שטבון, אני מבקשת להציע הצעה ואני מקווה שתשקול אותה בכובד ראש.

מצביעים על העיקרון אבל לחוק יש פרשנות.

זה מדהים שזה נושא שמעורר מחלוקת.

אני לגמרי יכולה להתחבר לבקשה שיהיה אדם שיש לו ידע במורשת ישראל. אני לא מצליחה להתחבר לבקשה בידע ביהדות. מצטערת. מורשת ישראל כוללת את יהדותה.

אין לי שום בעיה אבל אני רוצה להעיר הערה לפרוטוקול. אני מקבל את ההערה של מורשת ישראל. דווקא כאן בכנסת ישראל המילה יהדות מלחיצה גורמים כאלה ואחרים.

היא לא מלחיצה.

אני יכול להעיר את ההערה? היושבת ראש, קיבלתי את הערתך ואני מקבל בעל מעמד ורקע במורשת ישראל למחוק, לצערי, את המילה יהדות.

מה זה רקע? אין רקע.

ידע.

בעל מעמד.

ידע ומעמד.

אני מקבל את ההערה. חשוב לי להעיר ולהאיר שחבל שיש גישה שיהדות מאיימת על מורשת ישראל. אין הכוונה לדברים. מבחינתי מורשת ישראל היא יהדות ויהדות היא מורשת ישראל על גווניה השונים וזה בסדר גמור.

סדרה על מלחמת יום כיפור, היא מורשת ישראל?

ברור שזאת מורשת ישראל. רק אמרתי שהמילה יהדות מלחיצה כאן אנשים.

הנוסח הסופי יהיה: בעל מעמד בתחום מורשת ישראל.

אין בעיה.

אני חושב על סיטואציה שיכול להיות ערבי שיש לו תואר שלישי במורשת ישראל. יכול להיות שלא לכך התכוון המשורר.

ברור שזה יכול להיות. נכניס כאן שהוא חייב להיות יהודי?

אחרי שסיימנו את הפרשה הזאת, אני רוצה לחזור לסעיף 68. אדוני השר, הסברת את החלוקה של התשעים מיליון הראשונים מתוך ה-180 מיליון. סיימנו את העניין של ה-לפחות, ארבעים-חמישים, דוקו-דרמה.

התקבל הביטוי לפחות גם לארבעים כרף תחתון של הדוקומנטרי.

לא.

אני מבקש להעיר על זה. אם אין רף תחתון לדוקומנטרי זה אומר שתיאורטית אפשר שכל התשעים מיליון ילכו לדרמה ולכן צריך לקבוע רף תחתון. אם כבר גרעת חמישה מיליון, חייב להיות רף תחתון.

בסדר. קיבלתי. כמו שאמרה היועצת המשפטית, כיוון שאפשר להוסיף ממקורות אחרים, בחלוקה של התשעים, יהיו לפחות חמישים דרמה ולפחות ארבעים דוקו.

בתשעים האחרים, לגבי הספורט יהיה כתוב שהספורט הוא לכל היותר 15 מיליון שקלים בשנה. כלומר, אפשר גם יותר אבל לא על חשבון ה-180 מיליון של ההפקות הישראליות.

ספורט, אתה מתכוון ל-אאוט סורסינג?

כן. אאוט סורסינג.

למה? למה אתה לא מעוניין?

לא. סליחה, אתה צודק. הסעיף לא מדבר איך עושים את הספורט.

היום יש לנו מומחיות בספורט.

מתוך ה-180 האלה, לכל היותר 15 מיליון ילכו לספורט. אני לא קובע פנימי או חיצוני. גם הסעיף לא קובע את זה. ירצו מעבר לזה עוד - ממקורות, יש אירוע מונדיאל, שימצאו אבל לא על חשבון זה. לא על חשבון הפקות המקור החיצוניות.

צריך לתת ניסוח אחר לתוספת בעקבות ההערות שנשמעו כאן. אנחנו נתקן את זה. חשוב לי להבהיר כדי שהוועדה תצביע על זה ואז יהיה אפשר להכניס לנוסח. ה-15 לכל היותר לספורט הם מתוך הסכום של המאתיים.

מתוך הסכום של המאתיים או של ה-180?

כל ההוצאה שמחולקת עכשיו מתחילה במאתיים. סעיף (2). אפשר גם מחוץ למאתיים. כאשר הוא אומר 15 מיליון לכל היותר לספורט, זה מתוך הסכום הזה.

דנה, תחזרי על זה.

הסכום של ה-15 מיליון – יש לנו פירוט בסעיף הזה כאשר מתחילים ממאתיים ואז גוזרים ממנו סכומים – נגזר מתוך זה. זאת אומרת, אם יהיה מקור אחר כי תאגיד השידור הציבורי יהיו לו הרבה הכנסות ממקורותיו, הוא יכול להוציא עוד מעבר למה שכתוב כאן בהתאם לחלוקה ושיקול הדעת הוא של המנהל. אם יש מונדיאל פעם בארבע שנים, הוא יכול לשים בצד ולחסוך.

המאתיים צבועים.

כן.

למה שזה לא יהיה גם 15 מיליון לפחות?

זה יהיה. לא, לא לפחות. סליחה. יהיה 15 מיליון מתוך המאתיים צבוע.

לכל היותר.

אם הוא יביא ממקור אחר שהוא לא מתוך המאתיים, יהיה אפשר.

נשארו עכשיו 65 מיליון שקלים ומה קורה אתם?

אדוני השר, אבל אז אתה נמצא מבחינת הספורט בבעיה. אני לא מדבר רק כעובד רשות שידור אלא מבחינת צורכי הספורט. רק רשות השידור לצערי מצליחה בשנים האחרונות להביא את ליגת העל בכדורגל, ליגת העל בכדורסל, ספורט נשים. הערוצים האחרים, זה לא רווחי ולא רלוונטי לגביהם ואנחנו יודעים שיש לדברים האלה רייטינג באמת לא רע, גם בנקודה של היום. ב-15 מיליון אלה, אתה תגביל מאוד את הצופה והערוצים האחרים פשוט לא יספקו את הצרכים האלה לצופה.

אבל יש לך את האפשרות לקחת ממקורות אחרים.

אני חייב להגיב על זה. יש נושאים שיש בהם כשלי שוק ויש נושאים שיש פחות. אני לא רוצה כרגע לדבר על הספורט והיכן יש בו והיכן אין בו. יש הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל – אני לא נמנה עליהם – שמוכנים לשלם הרבה כסף על שידורי ספורט. זה התחביב שלהם.

לא הרבה.

לעומת זאת, בדרמות ובנושאים אחרים, לצערי זה עדיין לא המצב. כשאתה מדבר על זה ששידור ציבורי לא צריך לכוון בעיקר לשיקולי רייטינג, אנחנו חייבים לשים איזושהי מכסה בנושא הזה. אני לא רוצה לדרדר את הדיון הזה לאווירה לא טובה אבל באופן עקרוני, אם לא נגביל את זה, שידורי הספורט אפשר לקנות מהארץ ומהעולם ובסכום בלתי מוגבל ודרך זה להשיג רייטינג לא רע של קהל חובבי הספורט בישראל שיעדיף את זה מאשר לשלם כסף בערוצים ייעודיים לזה אבל אנחנו מפספסים את הייעוד המרכזי של השידור הציבורי. אתה רוצה להפרות את היצירה הישראלית, את שוק התוכן, שחקנים, כותבים, תסריטאים, אז כל סכום שאני אכתוב כאן, הוא לא יהיה מספיק. אם הרשות תהיה טובה ואם יהיה כסף והכנסות מפרסום – ודרך אגב, לדעתי האוצר יביא עוד בשורות על הגדלת התקציב – אני חושב שלאירועים כאלו לאומיים שמעניינים את כלל הציבור, יותר מהקהל השבוי של שידורי הספורט, המנכ"ל יצטרך לתכנן לקראת אותה שנה. הרי מונדיאל לא נופל בהפתעה וגם לא אולימפיאדה, אז שייקח את זה בחשבון לקראת הפעם בשנתיים או פעם בארבע שנים וישריין מראש תקציבים. ראינו גם שכאשר יש אירועים כאלה, יותר קל למכור על בסיסם פרסומות וחסויות. ברור שזאת פשרה.

15 מיליון זה לא סכום קטן. כמה אתם משלמים היום לליגת העל בכדורסל?

אנחנו מדברים בכלל.

אתם לא מגיעים לסכומים כאלה.

בליגת העל מגיעים.

עיסאווי, יש שאלה אחרת והיא האם זה שווה את הסכום הזה. יכול להיות שאם ידעו שם שיש לרשות פחות, תראה שהמחיר גם יכול לרדת. אני כבר למדתי שכאשר באתי לבזק עם הרשות השנייה והודענו להם שמבטלים, הם הורידו חמישים אחוזים ממחיר ההפצה של ה-DTT. כשרואים שיש כסף בקופה, המחיר עולה.

יש הגדרה על מה אפשר להוציא את הכסף הזה?

לא. המנכ"ל יחליט.

אדוני השר, בהתייחס לשאלה של עפר. אני חושבת שאחד הדברים שבאמת השידור הציבורי, התפקיד שלו הוא גם להביא את הספורט שהוא לא הפופולרי ביותר. אחד הדברים – קיבלתי פניות – הוא אותו ספורט נשים שלא משודר בערוצים אחרים, הספורט הפרה-האולימפי שלא מקבל ביטוי באף ערוץ תקשורת שמשדר ספורט אחר. אני חושבת שכן יש מקום ולו בהתייחסות בפרוטוקול לקרוא למשדר הציבורי החדש כן לתת את הדעת בדיוק לסוג הספורט הזה כך שגם אם אני ארצה לקנות אותו בערוץ 5 בלוויין, אני לא אוכל לעשות את זה כי הם לא קונים את הזכויות לדבר הזה.

ספורט בערוץ הילדים. ליגת נוער וכולי.

שאלה לכבוד השר. למה בכל זאת את ה-15 מיליון לא חשבת לקחת לחדשות? זה סכום גדול.

קודם כל, הייתה התחבטות גם אצלנו וגם בוועדת לנדס בנושא הזה. בתחום של חטיבת החדשות, כשאנחנו רוצים לייצר גוף – קודם צלבתם אותי על עניין הביקורתיות, הכוח והעוצמה של חטיבת החדשות והאקטואליה להיות גוף שנותן מענה – והגוף הזה צריך לתת מענה, ובוא נשווה את זה לחדשות 2 שהתקציב שלהם הוא 95 מיליון שקלים ואין להם שמונה תחנות רדיו.

גם כאן אין לך שמונה תחנות רדיו.

כרגע יש לי שמונה ואני מאמין שבטווח הנראה לעין השמונה האלה גם יישארו. את העתיד אף אחד מאתנו לא יודע. לכן אני חושב ש-160 מיליון זה לא סכום מאוד מאוד גדול ולהתחיל להוריד ממנו עכשיו את הספורט, עלול להחליש את הגוף הזה. הייתה דילמה. אני לא אומר שלא הייתה דילמה. חשבתי שלאור העלייה המשמעותית שיש כאן בהקצאה להפקות חיצוניות, אף אחת מהאופציות היא לא מושלמת. שוב, יש מגעים להוסיף עוד כסף לתקציב אבל בין להוריד את זה מחטיבת החדשות והאקטואליה לבין שזה יהיה, אם זה יהיה, כמו ששמת לב, לא חייבנו את ההשקעה הזאת בספורט. לא חייבנו. זה לא לפחות כמו בדרמה.

אנחנו יודעים שיהיה.

אני לא יודע. אם יהיה מענה דרך השוק המסחרי לשידורי ספורט, וכאן אני רוצה לומר גם לחבר הכנסת שלח. יש בהחלטות מועצת הכבלים והלוויין החלטות ומאפיינים של שידורי ספורט והסוגים שלהם היכן הם חייבים להיות משודרים בערוץ שהוא פתוח והוא בחינם לכלל האוכלוסייה. בין היתר זה המונדיאל משלבים מסוימים שלו.

ערוץ 5 לצורך העניין הוא ערוץ שפתוח היום לכלל האוכלוסייה. הוא עונה על הקריטריון הזה.

רק למי שמחובר ללוויין ולכבלים.

תכניס אותו לחבילה השנתית. 15 מיליון שקלים זה סכום שבשוק הספורט הוא נופל בין הכיסאות. הוא לא מספיק גדול כדי להיות שחקן על הדברים הפופולריים שאני מעלה בכלל שאלה אם הם צריכים להיות בשידור הציבורי. אני ממש לא בטוח שהם צריכים להיות. אגב, מסורתית רשות השידור שידרה למשל אירועים כמו המונדיאל והאולימפיאדה כתוצאה מכך שהיא הייתה חברה ב-IBU והיה לזה סוג של בלעדיות על העניין.

גם היום אבל שזה ב-IBU, עדיין זה עולה 21 מיליון שקלים. בכמה מכרתם לרשת?

שלושה מיליון אבל האולימפיאדה הבאה היא כבר לא של IBU אלא של רשות השידור.

בדיוק. ב-2016 היא תשודר בערוץ הספורט.

לא בטוח שערוץ הספורט ישמח להשקיע את הכספים שם.

להבנתי הוא ישקיע. לא זאת הנקודה. זה סכום שהוא לא לכאן ולא לשם. אני חושב שספורט הוא עמוד שדרה של תחנת טלוויזיה ראויה ואני אומר שבסוף כשאתה לוקח את מפת השידורים, אתה בסופו של דבר, היסטורית, רשות השידור השקיעה בנכסים שהם היו נכסים אטרקטיביים אבל בעיני לא ראויים לשידור ציבורי כמו למשל שידורים של קבוצת כדורסל אחת, דבר שיצר עיוות גם בשוק של הכדורסל, או בדברים שיש להם תחרות בספורט. בעיני מה שיש לו תחרות ראויה בשוק המסחרי לא צריך להיות בשידור הציבורי. גם הסכום הוא סכום שאתה לא תהיה לא לפה ולא לשם.

אתה מדבר על ליגה לאומית.

אם ייקחו למשל את הליגה הלאומית בכדורגל ולא את ליגת העל, על זה אני מוכן לדבר.

רק להזכיר לכם שלמשל השנה החולפת עם מכבי חיפה ומכבי תל אביב ששיחקו בליגה האירופאית, הכריחו אותנו. אנחנו בכלל לא ניגשנו למכרזים האלה אבל הכריחו אותנו וגם קבעו לנו את המחיר. אתם צריכים להבין שיש דברים שפתאום בא מישהו וכופה עליך, למה? כי אתה השידור הציבורי. מה פתאום בערוץ 5? אנחנו רוצים שזה יהיה בשידור פתוח ונקי לכל עם ישראל.

אנחנו אומרים שיש שוני, ואני מסכים עם עפר, בין ליגת העל שהיא מקצוענית וליגה ברמה אחרת לבין ליגות אחרות שהן ממלכתיות עממיות עם אספקט חברתי.

כמו שאנחנו רואים היום, הספורט הוא מנוף ליצירת רייטינג גם לחדשות וגם לסדרות שמשדרים. לכל.

זה לא אמור להיות הטריגר.

השידור הציבורי יהיה כל כך טוב, שלא יצטרך מנוף.

הלוואי.

עפר, אני מבין מה אתה אומר ועדיין אנחנו לא חסמנו. הרצון הוא להמריץ ספורט מבחינת גוף שידור וזה הדבר הכי פשוט לעשות אל מול התחקירים, התעודה, הדרמה והדברים האחרים כי אתה קונה זכויות של משהו שקורה ואתה משדר אותו. יש לך גם קהל של צופים די גדול. שוב אני אומר, השמיכה היא אותה שמיכה. ה-15 מיליון, אני מסכים אתך שזה לא יהפוך אותו לשחקן משמעותי בתחום הזה אבל זה עדיין כן יכול לתת מענה לכשלים שלא משודרים בשום מקום. היו אלי פניות, לא משנה אם זה הפועל ירושלים שמייצגת את ישראל כאן ושם וזאת לא מכבי תל אביב שזה מבוקש ממילא, כדורסל נשים. דרך אגב, אני לא בטוח שהם צריכים ללכת לדברים שהם ממילא הכי מבוקשים ויקנו אותם בערוצים פתוחים אחרים אם הם לא יקנו אותם.

הפועל ירושלים בכדורסל עם רייטינג פחות מהדוקו הכי זול.

מה המסקנה?

יש דפוס צריכה ישראלי שצריך להבין אותו.

אבל השידור הציבורי לא אמור ללכת על פי הרייטינג.

זה מה שאני אומר. אם אתה מחליט שהספורט הוא ספורט שהולך לשקף, כמו שקארין אמרה, דברים שלא משודרים במקומות אחרים, זה סיפור אחד וזה נכון מאוד בעיני ואז הסכום הוא סביר. תבין שאתה לא מדבר כאן לא על רייטינג אלא אתה מדבר על משהו שהוא בקטגוריה אחרת.

ואז התקציב מספיק.

אני רק אומר שיהיה ברור על מה אנחנו מדברים.

ברור שספורט הוא אחד הרגליים של השידור הציבורי. אם אתה הולך על כשלי שוק והדברים שרוצים, אתה כן במסגרת התקציב. אם אתה הולך לכיוון של רייטינג, אתה לא.

אני באמת חושבת שלאורך כל הדיונים דיברנו על זה שהמדד שעל פיו ייבחן הערוץ הוא לא הרייטינג. זה לא המקום לרייטינג. המקום הוא לשידור ציבורי איכותי. בעיניים שלי, כשאני רואה שידור ציבורי איכותי, אלה בדיוק אותם דברים שכשלי השוק לא מביאים לשידורם במקום אחר. אני בהחלט חושבת שבנסיבות האמורות ונוכח העובדה שהמועצה מורכבת ברובה מנשים, 15 מיליון שקלים זה סכום שיספיק.

שלונסקי, בבקשה.

בסדרי עדיפויות, הספורט לא יכול להיות ראשון. אם הציבור לא משלם בעצמו אגרה, הוא צריך להבין שיש לזה מחיר. הספורט יהיה באמת לדברים יחסית איזוטריים. הערוץ הזה לא יכול להיות שחקן מרכזי בשידורי הספורט אלא אם יש לו, בגלל הנוכחות שלו בארגון האירופי, הוא מקבל את האולימפיאדה בזול. בעיקרון הוא לא מרכיב מרכזי בשידורי הספורט וצריך לוותר.
הערה קצרה לך. אל תגידי את המשפט לא שיקולי רייטינג. אין רייטינג, אין ערוץ. אוי ואבוי אם הערוץ הזה לא יביא בערב את השבעה, שמונה, תשעה אחוזים כי אז הוא לא יהיה קיים. זה לא ערוץ 8 שיכול להביא חצי אחוז. הוא חייב להביא מה שאני קורא רחב וגבוה ואוי ואבוי אם הוא לא יהיה שם.

הכוונה שלי הייתה ששיקול הרייטינג לא עומד לבדו כמו שהוא עומד בערוצים המסחריים.

ה-15 מיליון שהשר מציע ואנחנו אומרים שזה לא בסדר העדיפות, אין אגרה והציבור ירגיש שיש פגיעה.

אתה לא בא להעניש את הציבור.

אני לא מעניש. אתה כאיש תקשורת, איש ניהול ועיתונאי, איך אתה רואה את המכלול הזה, איך הוא יקבל ביטוי בשורה התחתונה של רייטינג?

אני רק יכול להגיד לך שאני מצטער אבל אין ברירה. בסדרי עדיפויות, זה החדשות והיצירה הישראלית באות לפני הספורט. לספורט יש אלטרנטיבה וליצירה הישראלית אני לא בטוח שיש אלטרנטיבה. בין זה לזה הייתי מוותר על הספורט, לצערי הרב.

אז אתה מסתפק ב-15 מיליון.

כן, כדי שיהיה משהו.

אני רוצה לשאול לגבי השקעה בקולנוע. החשיבות של השקעה בקולנוע.

לגבי הקולנוע היה דיון ארוך עם כל המפיקים, עם כל היוצרים ועם כל הבימאים. דיברנו על הדברים. אם השר ירשה לי, אני יכולה לחזור על הדברים שנאמרו, שהמקום של קידום הקולנוע בישראל הוא דרך משרד התרבות ולא דרך החוק הזה. יש הרבה דברים שהיו הצעות כדי לשפר את מצבה של החברה הישראלית וכולן הצעות ראויות וטובות אבל לא מקומן של כולן בתוך חוק שכל מטרתו היא להקים תאגיד שידור ציבורי ישראלי. זה חשוב. אני לא מפחיתה.

לעולם גופי שידור ציבוריים משקיעים בקולנוע. קולנוע מאוד משמעותי בגוף ציבורי.

אני בטוחה שאם התקצוב יבוא ממשרד התרבות, הדבר עדיין יקדם את הקולנוע ואם יהיה צריך, זה ייחשב כהפקת מקור קנויה. הכול יהיה בסדר.

אני מציע - מאחר ויש לנו מגבלה תקציבית בכל הסוגיה של רשות השידור היום, אני רואה את ההשלכות הרוחביות של זה - שבמידה ויחול שינוי מבני ברשות שיפתח תקציבים נוספים, אני מציע לציין את הסוגיה של הקולנוע בפרק.

אם יצליחו לגייס מאות מיליונים בפרסומות, אף אחד לא מפריע להם.

אני רוצה להזכיר שיש היום חוק קולנוע והסכום במסגרת חוק הקולנוע יגיע קרוב לשמונים מיליון שקלים. נדמה לי שזה מצב יותר טוב ממצבה של רשות השידור.

אנחנו מסכימים שיהיה גם חוק המוזיקה.

על הגב הדואב של רשות השידור צריך לתקן גם את הדבר הזה. מי כמוני בעסק הזה.

השאלה אם יש עוד תיקונים לתוספת.

אני מבקשת להזכיר לשר שאמרת שתביא לוועדה אם להקצות חמישה אחוזים מהתקציב לערוץ הילדים ונוער לסוגה עילית.

מתוך הארבעים?

אתה העלית את זה.

כן. אתה אמרת את זה. חמישים אחוזים סוגה עילית. אתה העלית את זה.

אני לא זוכר שהעליתי וגם לא מבין את מה העליתי.

אני שאלתי.

אמרת שתשקול את זה.

באיזה סעיף?

אני מניחה שמדובר בסעיף 4 לתוספת. מישהו העלה כאן שיקנו סדרות מסין.

זה מקומיות לבקשתו של שר החינוך.

כל הכסף הוא למקומיות וחוץ מזה חזקה על משרד החינוך שהודיע לי אתמול ששוריינו לו בתקציב השנתי ארבעים מיליון שקלים לטובת הפקת תכנים חינוכיים ויש כאן סעיף שמחייב אותנו לשדר אותם בערוץ הילדים. יחד עם העובדה שמדובר בתאגיד שידור ציבורי שהוא לא אמור בשום דרך להוות תחליף לערוצי ילדים אחרים שהתכנים בהם הם מסוג אחר – ואני אומר זאת בעדינות – אני לא רואה צורך כאן לכבול באיזו הגדרה שלא ברור מהי.

יש שינויים נוספים בתוספת שאתם מבקשים להצביע עליהם?

בסעיף 5 יש את ה-לפחות לגבי הערוץ הערבי. ב-4 וב-5 צריכה להתווסף המילה לפחות לסכומים. גם ב-3.

כבוד השר, אתה בדקת את העשרים מיליון וזאת המסקנה הסופית אליה הגעת?

כן. זה לא עשרים אלא זה עשרים בהתחלה ואחרי כן שלושים וזה לא כולל ההפקות הפנימיות, העובדים והשכר.

כן, אבל בחדשות לא צבעת במחלקת החדשות המאוחדת לגבי החדשות בערבית.

איך אני יכול לצבוע את זה? ברצינות. נגיד שיש עובדים בחטיבת החדשות, אקטואליה, שהם עושים תכנים גם לעברית וגם לערבית. אני לא יודע, אני לא הפעלתי אף פעם חטיבת חדשות. הולכים ומצלמים חדשות, חלק שמים קריינות בערבית ומשדרים את זה בערוץ בערבית ובחלק שמים קריינות בעברית. אני לא עשיתי בחטיבת החדשות שום חלוקה פנימית בנושא הזה.

אני מציע, כמו שיש את משרד החינוך בחינוכית והוא דואג לכמה עשרות מיליוני שקלים, ובצדק, לטלוויזיה, אולי יש מקום לפנות לרשות לפיתוח כלכלי במסגרת תכניתה חומש שעכשיו עובדים עליה ולקחת נתח עבור הטלוויזיה כמקור נוסף. עקבת אחרי מה שאמרתי?

שמעתי, כן. אני מאוד בעד שהם ייתנו כסף אבל אני לא השר הממונה עליהם. על איזה גוף דיברת?

על הרשות לפיתוח כלכלי שם עכשיו עובדים על תכנית החומש והיא מאגמת את כל המשאבים של המגזר.

באיזה משרד ממשלתי?

נדמה לי שהממונה הוא יעקב פרי, יושב ראש ועדת השרים.

במשרד ראש הממשלה.

אני לא יכול להציע על חשבון המשרד שלו שהם ישקיעו בזה. אתה יכול לפנות אליו ישירות ואם הוא ירצה, הוא ישקיע. אני חושב שזה רעיון יפה ואין לי דבר נגדו. זה לא הכסף שלי.

עיסאווי, אם אתה רוצה, תפנה.

אני אפנה. בוודאי שאני אפנה.

הגשתי את זה כהסתייגות אבל אני מעלה את זה כתיקון. בהגדרה של סוגה עילית, וכאן התקיים דיון בין המפיקים למוזיקאים ולפי מיטב ידיעתי הם הגיעו להבנה, רציתי להרחיב את ההגדרה של סוגה עילית ולהכניס בה את הצד המוזיקלי. שתהיה בסל יצירה מוזיקלית.

התנגדות מוחלטת.

גם אני.

כבר קיימנו דיון בנושא.

מותר לו להביע את דעתו. אל תפריעו לו.

אני לא מציע את זה כסעיף נפרד אלא אני מציע את זה כהרחבת סל סוגה עילית.

מה ההצעה?

בהגדרת סוגה עילית, תוספת האומרת תיעוד של יוצרים ויצירות ישראליות ותהליכי יצירה מוזיקלית ישראלית. הדבר הזה יבוא כהגדרה לתכנית תעודה ותכניות דרמה. להוסיף דרמה מוזיקלית.

אבל אנחנו לא פותחים על זה דיון. אלה הצעות שלו שכבר נדונו בעבר אבל הוא חוזר עליהן כדי שתהיה הצבעה עליהן.

אפשר להתייחס?

לא. היה דיון ונגמר. הוא מעלה את זה להצבעה.

יש את ההצעה של חבר הכנסת פריג' ויש עוד הצעות. אני שאלתי את עופר מרגלית. סעיף 6 לתוספת מדבר עדכון סכומי ההוצאה השנתית ומדבר על כך שהסכומים שנקובים בתוספת הזאת יתעדכנו מדי שנה ב-1 בינואר. שאלתי אותו מתי יהיה העדכון הראשון בהתאם להצעתם כדי להבהיר את זה.

מועד תחילת הגוף הוא 2015 לפי החקיקה ולכן שנת הבסיס היא 2015, מה שאומר שהעדכון הראשון יהיה ב-2016.

זה מה שמוצע. זאת אומרת, עדכון ראשון יהיה ב-2016.

כי הגוף קם בין אפריל לסוף ספטמבר 2015. עופר צודק.

עדכון ראשון יהיה ב-1 בינואר 2016. אפשר לכתוב את זה. או ב-1 בינואר בשנה שלאחר הקמתו. נראה איך ננסח את זה.

רציתי לשאול את השר כי התרשמתי שהשר אמר שהוא יבדוק אפשרות שמהתשעים מיליון הנוספים מתוך המאתיים יוקצה איזשהו אחוז ולו קטן לטובת עידוד המוזיקה המקומית הישראלית. אין לנו פלטפורמות אחרות כידוע לכבוד השר.

למיטב הבנתי, במטרות או בתפקידים של הגוף הכנסנו את הנושא של המוזיקה העברית ולכן חזקה על חברי הדירקטוריון שם שהם יפעלו לממש את התפקידים שהמחוקק הטיל על הגוף הזה. אמרתי בתחילת דבריי היום, עת הצגתי את הנושא, שאנחנו לא מעוניינים לרדת לרזולוציות של כבילת שיקול הדעת של הדירקטוריון באיזה סכום לעשות את הדבר הזה.

נשארו 65 מיליון שקלים מתוך המאתיים שאין להם כתובת ברורה.

יש להם כתובת ואפילו הרבה כתובות.

כן, יש משכורות. ברור.

ממש לא. ממש ממש לא.

טוב שזה נאמר לפרוטוקול.

זה ליצירה בהגדרות שונות. לא משכורות.

פוטנציאלית 65 מיליון יכולים ללכת לאיבוד.

אני יכולה להעיר משהו בבקשה?

כן.

תודה רבה. אני רוצה להעיר לטובת אנשי הקולנוע שבזמנו בין שנת 1993 לשנת 2000 היו קופרודוקציות בין רשות השידור לבין מפיקי קולנוע. היו שם כל מיני הסדרים ואני יודעת את זה מידע אישי. נמצאים כאן אנשי המחלקה המשפטית שיוכלו להעיד על כך. אני חושבת שאפשר אולי לעשות את אותם דברים גם לטובתם בפעם הזו, בשידור הזה.

תודה. איתי.

בפעם שעברה העליתי את העניין של האמנה הבינלאומית שמאפשרת עזרה בקופרודוקציה.

דיברת על זה. כן.

היה כאן חשש שזה יפגע ביוצרים הישראלים. הבאתי לכאן את שני הסעיפים הרלוונטיים, האחד מתוך האמנה עצמה עליה חתום משרד החוץ הישראלי ומשרד התעשייה הישראלי, ואני מבקש ממשרד התקשורת שידבר עם שני המשרדים האלה. האמנה קובעת שכל צד ינהג בארצו בסרט הבא – נגיד סעיף קטן (1) - בסעיף זה כבסרט לאומי למטרת הטבות כלשהן המוענקות באותה מדינה לסרטים לאומיים. חוק הקולנוע שמחיל את האמנות האלה, קובע שהסרט מוכר על פי אמנה בינלאומית לאחר שאושרה בידי מדינת ישראל כסרט שנעשה בשיתוף פעולה בין גורמים מפיקים מישראל לבין גורמים מפיקים מן המדינה שהיא צד לאמנה. אין שם שום דבר שפוגע ביוצרים אלא להפך, מסייע. אם משרד התקשורת חושש, אני אומר שידבר עם משרד החוץ ועם משרד התעשייה שחתומים על האמנה הזאת.

אני לא מצליח להבין את הטענה. אני לא חושש אבל אני לא רוצה להכיר בזה כהפקה מקומית.

למה לא?

כי יש הגדרה מהי הפקה מקומית ואתה אמרת שאתה לא רוצה לעמוד בקופרודוקציה.

אני אמרתי?

כן. אני לא יודע איפה זה היה אבל הקראנו שזה 75 אחוזים מכל שרשרת הייצור שצריכה להיות עם אנשים מקומיים.

אבל האמנה הזאת מאפשרת לך בדיוק כמו שקראתי בסעיף הראשון.

אבל האמנה הזאת היא לא לצרכים האלה אלא היא לצרכים אחרים של שיתופי פעולה אתה רוצה שעל בסיס האמנה הזאת אני אכיר בקופרודוקציה כהפקה מקומית לצורך המאתיים מיליון.

על פי החוקים שלנו.

מה זה חוקים? איזה חוקים? לי יש את החוק הזה ואין לי חוקים אחרים. אני רוצה לשאת באחריות שיהיו בשוק היצירה המקורי 180 מיליון שקלים לפי ההגדרה מהי הפקה מקומית. עכשיו תסביר לי, אם אני אכיר בקופרודוקציה כהפקה מקומית, איך אני אוכל אחר כך להישיר מבט אל היוצרים ולהגיד שהשקעתי 180 מיליון כאשר למעשה אולי השקעתי בהם שמונים מיליון ומאה מיליון יצאו לחוץ לארץ אצל השותפים.

לא. הכסף מחוץ לארץ מגיע מחוץ לארץ מאותם גורמי הפקה מחוץ לארץ. הכסף הישראלי מגיע מישראל כאשר יש גורם הפקה ישראלי. זה מה שהאמנה קובעת.

אתה מבקש את החלק היחסי.

לפי הפרשנות שלי זה גם היום כך. זאת אומרת, הכסף שמיוחס שם להפקה הישראלית יוכר כהפקה מקומית ישראלית.

אני יכול לתת דוגמה ספציפית.

אני רוצה לעודד שהרוב יקרה בישראל. אני לא רק רוצה שייחסו כסף.

אני יכול לתת דוגמה ספציפית מהימים האלה. יש סרט שצולם במחנות ההשמדה על ידי היצ'קוק בהפקה בריטית שחלקו מצולם בישראל, התזמורת הפילהרמונית, חלק מהניצולים וכולי, על ידי צוות ישראלי כאשר מה שמתבצע בישראל, יש בו את ה-75 אחוזים צוות ישראלי וכולי. ההפקה בכללה היא לא 75 אחוזים צוות ישראלי אלא היא בשיתוף פעולה עם הבריטים.

אם ההפקה היא לא 75 אחוזים, אז היא לא 75 אחוזים.

אבל האמנה מאפשרת.

אבל האמנה היא לא לצורך הכרה בהפקות. מה זה אמנה? מה אומרת האמנה? תסביר מה אומרת האמנה. המילה אמנה לא מעבירה אותי לדום. מה אומרת האמנה? במה היא מחייבת אותי?

האמנה אומרת שכל צד ינהג בארצו בסרט הבא כבסרט לאומי, כלומר, הפקה מקומית למטרת הטבות כלשהן המוענקות באותה מדינה לסרטים לאומיים. ההפקה שהצגתי לך כרגע, הסרט הזה למרות שבכללותו הוא סרט בריטי בשיתוף פעולה עם מפיקים ישראלים, הוא ייחשב כהפקה מקומית בישראל כיוון שחלקו שמצולם בישראל, יש בו את העמידה בתנאים שלנו, של ישראל.

אבל זה לצורך קבלת הטבות. כמו שאמרתי קודם, זה משרד התרבות. זה לצורך קבלת הטבות. גוף שידור שרוצה לשים על המסך שלו את תוצרת הארץ ואתה רוצה שיכירו בקופרודוקציות האלה, מעבר לקבלת הטבות כספיות, גם כהפקה מקומית. זאת מחלוקת ערכית בעניין הזה.

אפשר להוסיף משהו על דבריו של איתי?

לא. העובדה שבכלל התרתי דיון שחוזר על עצמו היא יפה. אנחנו לא נפתח מחדש את כל הדיון.

יש כאן נקודה שלא מובהרת וזאת הבהרה קטנה. אני חושבת שהשר לא מבין שבסך הכול - - -

אל תגידי השר לא מבין. תגידי שאולי לא הובהר.

יכול להיות שאני לא מבין.

לא, סליחה, חס וחלילה, לא פגעתי באינטליגנציה של השר. אני מתכוונת לומר שהאמנה היא סיטואציה שהיא וין-וין. כאשר אנחנו עושים קופרודוקציה עם הבריטים, אנחנו מביאים 400 אלף שקלים והם מביאים מיליון שטרלינג, אנחנו על המסך הישראלי בשידור הציבורי מקבלים תוצאה של מיליון שטרלינג פלוס 400 אלף שקלים. הפרודקשן שם הוא מאוד מאוד גדול. בהפקה הישראלית, מתוך ה-400 אלף שקלים שהשידור הציבורי ישקיע, יהיו 75 אחוזים שהם הולכים לשוק הישראלי.

אז מה את מבקשת? אם זה עומד בהגדרה של הפקה מקומית, זה מוכר כהפקה מקומית. מה אתם מבקשים? האם אתם מבקשים שכאשר יש משקיע זר והוא לא עומד בהגדרה של הפקה מקומית, זה יוכר כהפקה מקומית? זאת הבקשה?

לא.

אם זה עומד, זה עומד ולא משנה גם אם משקיע מאו צה טונג את הכסף. לא אכפת לי מי משקיע את הכסף. זה לא משנה. כתוב בסעיף 1 הפקה מקומית, תכנית טלוויזיה שרוב יוצריה – את מייצגת את היוצרים בישראל – רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע. כלומר, אם אפילו שישים אחוזים הם ישראלים וארבעים אחוזים הם זרים, זה מוכר. מה אתם מבקשים?

אנחנו מבקשים שאם עושים הפקה כזאת, איך שזה נספר היום, איך שמתייחסים לזה היום, מתייחסים לזה כאל הפקה של מיליון ו-400 ואומרים שמרבית הכסף בא מחוץ לארץ. אנחנו מבקשים, כדי שנוכל לעשות הפקות יוקרתיות שייראו על מסך השידור הציבורי - - -

הבנתי. תודה. לדעתי פרשנות הסעיף היא שאם תכנית עומדת בהגדרה של הפקה מקומית, אז כל הכסף שיצא אליה הוא כסף לעניין הזה.

אני מבקש להסביר במילה אחת. הקופרודוקציה מורכבת משיתוף פעולה. שיתוף הפעולה הזה הוא גם בהשקעה של כסף וגם בהשקעה של צוותים.

אתה מבין שעכשיו אתה מבקש משהו שונה ממה שהיא אמרה?

לא. אני מסביר לך את אותה בקשה מקורית שלי. אנחנו מדברים באותה שפה. הקופרודוקציה מאפשרת להכיר בחלק הישראלי של הקופרודוקציה כהפקה מקומית. כאשר באה לוועדת התקשרויות של רשות השידור כל ההפקה, כל ההפקה נחשבת בריטית.

החלק היחסי יוכר רק אם ההפקה תגרום לזה שה-75 אחוזים הם ישראלים כי אחרת התוצאה יכולה להיות שהכול יהיה קופרודוקציות, הכול יהיה ארבעים אחוזים ישראלי ויוציאו מאתיים מיליון שקלים רק על קופרודוקציות ויהיה שוב שידורי ספורט. יופי, ויש לנו מישהו מחוץ לארץ שיעשה את העבודה עבורנו.

יש מצב שאתם מדברים עם משרד החוץ ועם משרד התעשייה?

הם יכולים לדבר אתי. אני לא אלך לרדוף אחריהם.

אדוני השר, אתם מתכוונים להציע הצעה?

לא.

אני מעלה להצבעה.

רגע. יש לי שאלה.

יש לכם הצעה, תביאו אותה לפני.

בהגדרה שאמרת, תכנית טלוויזיה שרוב יוצריה, למה רק טלוויזיה? למה אין רדיו? בסעיף הגדרות, הפקה מקומית.

יש הפקות חיצוניות ברדיו?

יש. למה אתם מתעלמים מזה?

אני לא מבין את השאלה. בנוגע להפקות מקומיות טלוויזיוניות, אתה רואה שיש סוללה של אנשים בכל דיון שרוצים. פעם פגשת כאן מישהו שאמר למה לא מוציאים הפקות ברדיו?

לא, אבל אני יודע שיש הפקות רדיו.

אלה לא אותם מספרים. אין ברדיו את המספרים שיש בטלוויזיה. אין את הבעיה.

כי כנראה שאין בעיה שצריך לחייב את זה בחוק. דרך אגב, אני לא מעוניין לעשות את זה.

תודה. אני מבקשת להעלות להצבעה את סעיף 68.

בסעיף 68, אני מזכירה שיש בו את כל השינויים שהשר פירט בתחילת הדיון. לסעיף 68 אין לנו הסתייגויות. אני מדברת כרגע על סעיף 68 ולא על התוספת.

אני מעלה להצבעה את סעיף 68 עם התיקונים ובלי התוספת. מי בעד?

הצבעה
בעד – 4

נגד – מיעוט

סעיף 68 אושר

סעיף 68 אושר.

התוספת.

לגבי התוספת. בנוסף לתיקונים שהשר פירט, יש הסתייגויות כדלקמן. חבר הכנסת נחמן שי: מימון שידורי חדשות מקומיות, ההוצאה השנתית שיוציא תאגיד השידור הציבורי למימון הפקה של שידורי חדשות מקומיות יומיות בטלוויזיה וברשת האינטרנט יהיה עשרה מיליון שקלים מדי שנה.

נחמן שי רוצה שהחדשות המקומיות יהיו בתוך רשות השידור, בתוך השידור הציבורי החדש.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת נחמן שי?

הצבעה
בעד – 2

נגד – 3

ההצעה לא התקבלה

ההצעה לא התקבלה.

הצעתו של חבר הכנסת נחמן שי לגבי פרט 5 שעניינו במימון תכניות המיועדות לשידור בשפה הערבית. חבר הכנסת נחמן שי מציע להרחיב את זה, שהסכום הזה יכלול גם תכנים בשפה האנגלית וישודר באמצעות שידור לווייני ואינטרנטי לאוכלוסיות האזור ומדינות הסביבה.

מי בעד ההצעה של נחמן שי?

הצבעה
בעד – 2

נגד – 3

ההצעה לא התקבלה

ההצעה לא התקבלה.

חבר הכנסת פריג', אתה הצעת שהחלוקה של מאתיים מיליון שקלים תהיה לפני הפחתה של עשרה אחוזים.

נכון.

אתה עדיין עומד על זה?

אני הצעתי ככלי עזר לשר בגלל סוגיית הספורט.

ובהנחה שזה לא עוזר לו?

עשרת האחוזים, מתחילים להפחית אותם בהצעה המקורית מהמכה הראשונה. אני אמרתי אחרי חמישים אחוזים תתחילו בעשרה אחוזים. שתושבי חוץ לארץ ייהנו פחות. השר התעקש שהם יעלו בעשרים מיליון.

זה לא תושבי חוץ לארץ ייהנו. כשאחימאיר קונה מה-BBC או ממקום אחר תכנים זרים לשים ב"רואים עולם", אנחנו נהנים ולא הזרים נהנים.

הכסף הולך לכיס שלהם. אם השר לא תומך, אני מוריד את זה.

מוריד. הצעה נוספת שלך הייתה להרחיב את ההגדרה סוגה עילית.

כלי עזר לשר לאורך כל הדרך. הוא עשה את העבודה הכי חזקה כאן מכל האופוזיציה. אמיתי.

נכון. אני הודעתי את זה גם לזהבה.

עוד מעט זהבה תהיה כאן. יש דיון על נשים. עד שזהבה הגיעה, קריב הכניסה הכול.

היה כאן אילן והייתה מיכל.

חבר הכנסת פריג', האם אתה רוצה להצביע על ההצעה שלך להרחיב את ההגדרה של סוגה עילית כך שגם המוזיקה תיכלל בפנים?

הוא כבר אמר שהוא תומך בעמדתי.

נכון. אני חושב שהמוזיקה צריכה להיות בפנים.

מי בעד ההצעה של חבר הכנסת פריג'?

יש כמה הצעות בתחום הזה.

כולן תחת אותה כותרת.

במסגרת תכנית תעודה הכלולה בסוגה עילית, ייכלל גם יוצרים ויצירות ישראליות ותהליכי יצירת מוזיקה ישראלית. בדרמה תיכלל גם תכנית דרמטית מוזיקלית.

לא. זה על חשבון הדברים האחרים.

אני מעלה להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת פריג'.

אני מיד אקרא את ההסתייגויות של חבר הכנסת אלעזר שטרן בתחום המוזיקה. ההצעה החלופית שלו זהה להצעה שאת מעלה עכשיו להצבעה.

אם אפשר יהיה להוציא את התכניות העיתונאיות החוצה. זה פשוט משהו שאני לא מצליח להבין.

לא הגענו לזה.

אנחנו בסעיף 68.

אבל זה לא בא על חשבון דברים אחרים.

אתם רדומים? הצבענו עלף סעיף 68.

כבוד השר, מישהו הטעה אותך ואמר שזה בא על חשבון דברים אחרים אבל זה לא בא על חשבון דברים אחרים.

אני מעלה להצבעה את הצעתו של עיסאווי פריג' ואת הצעתו של אלעזר שטרן שהיא אותה הצעה. מי בעד?

הצבעה
בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההצעה לא התקבלה

ההצעות לא התקבלו.

באותו עניין, הסתייגות אחרת. חברי הכנסת עמרם מצנע ואלעזר שטרן מציעים שבפרט 1 לתוספת אחרי פסקה (2) יבוא:

(3) תכנית מוזיקה ישראלית, תכנית באורך של 45 דקות לפחות או סדרה בת כמה פרקים כאשר כל פרק, אורכו 24 דקות לפחות מתוכן 15 דקות של שידור יצירה מוזיקלית ישראלית העוסקות באחד מאלה:

(1) ביצירה מוזיקלית ישראלית או בתהליכיה.

(2) ביוצרים ומבצעים ישראליים.

(3) במורשת המוזיקה הישראלית כאשר התכנית כוללת 25 דקות שידור לפחות של יצירה מוזיקלית ישראלית באורך מלא וכן 15 דקות שידור לפחות של יצירה מוזיקלית ישראלית.
לעניין זה, יצירה מוזיקלית ישראלית - יצירה מוזיקלית שמתקיימים בה שניים לפחות:

(1) המלים של היצירה חוברו על ידי תושב ישראלי המתגורר דרך קבע בישראל.
(2) הלחן של היצירה הולחן על ידי תושב ישראל המתגורר דרך קבע בישראל.
(3) היצירה מבוצעת על ידי תושב ישראל המתגורר דרך קבע בישראל.

מי בעד ההצעות של חבר הכנסת עמרם מצנע וחבר הכנסת אלעזר שטרן?

הצבעה
בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – 2

ההצעות לא התקבלו

ההצעות לא התקבלו.

אני נמנע.

אני נמנע.

אפשר להצביע על התוספת עם כל התיקונים.

אדוני השר, אני רוצה לומר לך ולכל חברי הוועדה תודה על התוספות. יש בהחלט שינוי לטובה ואנחנו מאוד מרוצים. היכן שמגיע, מגיע.

אני מעלה להצבעה את התוספת. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – נגד

התוספת התקבלה

התוספת התקבלה.

אני מבקשת להעלות בקשה לדיון מחדש בסעיף 17. אני רוצה להסביר את העניין. סעיף 17 שכותרתו תוקף פעילות, קובע כי המועצה, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו ובלבד שרוב חבריה מכהנים כדין. הייתה תוספת שאמרה: ושהשר פעל בהקדם האפשרי למינוי חברי המועצה כאמור בסעיף 16(ג) או (ד).

התוספת הזאת, שהשר פעל בהקדם האפשרי, יכולה בפרשנות שלה לפגוע בסמכות הפעילויות. לכן אני מבקשת להוריד את הסיפא על מנת לא לפגוע בהחלטות שנתקבלו ושלא יהיה ניתן לומר שנתקבלו שלא בסמכות.

כמובן זה לא מוריד מהחובה של השר לפעול בהקדם האפשרי כפי שבא לידי ביטוי בסעיפים הרלוונטיים.

כמובן. לפיכך אני מעלה להצבעה את בקשתי לדיון מחדש בסעיף 17. מי בעד?

הצבעה
בעד – פה אחד

הבקשה אושרה

הבקשה אושרה. בהתאם אני רוצה להעלות להצבעה את סעיף 17 עם התיקון המבוקש. מי בעד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 17 אושר

הסעיף אושר. תודה רבה.

אני מודה ליועצת המשפטית.

ולא בפעם האחרונה אני מקווה.

אני מבקש להעיר הערה. לפני כמה ימים ישבתי על החומר והגשתי הסתייגויות. בסעיף 11(ב), רשאי השר למנות ממלא מקום, שיניתם וזה דבר שלא נדון כאן.

הכול נדון.

רשאי השר למנות ממלא מקום ליושב ראש המועצה שאינו. המילה "שאינו" לא הייתה.

אני רוצה להסביר לך את משמעות הדברים. אם יושב ראש המועצה מושעה מתפקידו או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ממנים ממלא מקום מבין חברי המועצה. זאת אומרת, באופן אוטומטי המועצה פועלת כתוצאה מכך בהרכב חסר. אמרנו שמשאירים את הסמכות הזאת גם יכול להיות שנבחר למילוי מקום מי שאין לו את הכישורים של יושב ראש מועצה כי הכישורים הנדרשים למילוי יושב ראש מועצה הם כישורים מוגברים מעבר לחברי המועצה. נאמר שאם יסתבר שנודע לשר שההשעיה עלולה להימשך תקופה ארוכה או שהנבצרות עלולה להימשך זמן רב, בנסיבות כאלה אפשר או למנות מבין חברי המועצה או נותנים לשר שיקול דעת למשך תקופת ההשעיה או הנבצרות הזמנית למנות מישהו שאינו חבר מועצה אבל באותה דרך שממנים חבר מועצה. זאת אומרת, עם ועדתה איתור וכל הכללים. אם מדובר במילוי מקום לתקופה ארוכה, שמי שימלא את התפקיד הזה יהיה מישהו שעומד בכל התנאים. זה הכול. זאת תוספת ולא בא במקום הדרך הראשונה. אלא רק שיקול דעת לשר להפעיל את הסמכות הזאת במקרה של היעדרות ארוכה של יושב ראש המועצה.

כשאת מוסיפה את המילה "שאינו", יש לזה משמעות.

אבל סעיף (א) נותן לך כיסוי לזה לחצי שנה.

לא מסתדר לי, אבל כבר דיברנו על זה.

אני רוצה לצאת להפסקה עד 1:30.

בכל מקרה, חבר הכנסת עיסאווי, אני רוצה להפיס את דעתך, אנחנו נבדוק את זה שוב כדי שהכוונה תהיה ברורה. ברור שמדובר כאן על מינוי בהתאם להוראות סעיף 9 ויכול להיות שבמקום זה נכתוב חבר חדש או מילה אחרת. אנחנו נבדוק את זה.

הפסקה עד 13:30.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>