PAGE
3
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
02/07/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 13>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
יום רביעי, ד' בתמוז התשע"ד (02 ביולי 2014), שעה 14:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 02/07/2014
חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014
פרוטוקול
סדר היום
1. <הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014 (מ/869)
2.
בקשה לדיון מחדש בסעיף 28(ב)(2)>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
קארין אלהרר – היו"ר
דוד צור – מ"מ היו"ר
איתן כבל
חמד עמאר
עיסאווי פריג'
רינה פרנקל
יוני שטבון
איילת שקד
שמעון אוחיון
ישראל אייכלר
דב ליפמן
עמרם מצנע
שמעון סולומון
מיקי רוזנטל
פנינה תמנו-שטה
מוזמנים
¶
>
שר התקשורת גלעד ארדן
דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת
חגית ברוק - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התקשורת
משה שלונסקי - חבר ועדת לנדס, משרד התקשורת
לימור כהן - משרד התקשורת
ענת ויסלר - משרד התקשורת
עופר מרגלית - רכז תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר
יונתן רגב - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
אייל בן שעיה - לשכה משפטית, משרד האוצר
שמואל טביב - מתמחה, לשכה משפטית, משרד הכלכלה
הווארד פולינר - ממונה בכיר, ייעוץ וחקיקה-אזרחי, משרד המשפטים
דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
נעמה דניאל - משפטנית, ייעוץ וחקיקה-אזרחי, משרד המשפטים
אמיר גילת - יו"ר רשות השידור, רשות השידור - הנהלה
בילי סגל - מנהלת הסרטייה, ארכיון הטלוויזיה, ערוץ 1, רשות השידור
חנה מצקביץ - יועצת משפטית, רשות השידור - הנהלה
דדי מרקוביץ - אומבודסמן, רשות השידור
דליה אטקין - חברת וועד עיתונות, רשות השידור ועדי עובדים
משה ליזמי - יו"ר ועד עובדי אגף הגבייה, רשות השידור ועדי עובדים
משה שגב - יו"ר ועד הנדסה טלוויזיה, רשות השידור ועדי עובדים
תמנה עורב - יו"ר ועד האקדמאים, ועדי עובדים, רשות השידור
גדי בן יצחק - בכיר ועד העיתונאים, קול ישראל י-ם, ועדי עובדים, רשות השידור
לזר צנדקוביץ - יו"ר ועד הנדסה קול ישראל, ועדי עובדים, רשות השידור
אביגדור דנן - יועמ"ש, הטלוויזיה החינוכית
ארז ברנד - ראש ענף בקרה, ועדי עובדים, הטלוויזיה החינוכית
קרן הראל-הררי - יועצת בכירה למנכ"ל, הטלוויזיה החינוכית
יואל לוי - ועד טלוויזיה חינוכית
לינוי ספקטור - יועצת משפטית, גל"צ, משרד הביטחון
אודי ירושלמי - ראש מטה גל"צ, משרד הביטחון
עידן אור - מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים
נגה בריינס - מנכל איגוד העורכים - איגוד מקצועות הפוסט פרוד, ארגוני יוצרים ומבצעים
אסנת טרבלסי - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, ארגוני יוצרים ומבצעים
אמיר רוזנברג - עו"ד, איגוד המפיקים, ארגוני יוצרים ומבצעים
עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית, איגוד המפיקים, ארגוני יוצרים ומבצעים
יוריק בן דוד - מנכ"ל אקו"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים
אופירה לובניצקי-ספוז'ניק - מנכ"לית תל"י, ארגוני יוצרים ומבצעים
נילי בן גיגי-וולף - מנכ"לית, האגודה לזכות הציבור לדעת
גלילה הורנשטיין - עו"ד מייצגת את ההסתדרות הכללית, ההסתדרות החדשה
אופיר טל - יועץ משפטי, אגודת העיתונאים ירושלים
לואיז ספורטס - יועצת משפטית, אגודת העיתונאים ירושלים
רותם אברוצקי - יו"ר, אגודת העיתונאים תל אביב
ברוך אסקרוב - יו"ר ועד עיתונאי קול ישראל תל אביב
יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים, ארגון העיתונאים
גל גולן זילברמן - לוביסטית (ברדוגו יועצים), מייצגת את אקו"ם
רומן גורביץ - לוביסט ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית, שונות
יגאל ארטנברג - לוביסט (גורן עמיר) מייצג את איגוד המפיקים
רון ליברמן - לוביסט (כהן רימון כהן), מייצג את יס
דודו היילו - אורח צופה
רישום פרלמנטרי
¶
ס.ל., חבר המתרגמים
1. <הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014 (מ/869)
2.
בקשה לדיון מחדש בסעיף 28(ב)(2)>
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני רוצה להתחיל בדיון. היום יום רביעי, 2 ביולי 2014, אני מתכבדת לפתוח ישיבה נוספת. אנחנו נתחיל, כפי שהבטחנו בהצבעה על סעיפים בנוסח המתוקן. היום ההצבעה תהיה על סעיף 28. הנוסח עבר ביום חמישי, עד סעיף 28 כולל, ומחר בבוקר תהיה הצבעה על סעיפי ההמשך בנוסח - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
לא, כי אמרתי שאני אתן כמה ימים לכל נוסח. אם היינו מעבירים את זה כמקשה אחת זה היה מוצבע כמקשה אחת. גברתי היועצת המשפטית - - -
אתי בנדלר
¶
על סעיף 1 אנחנו מדלגים, כי זה סעיף ההגדרות. סעיף 1, נאמר שנעבור עליו בסוף ונקרא אחד אחד. על סעיפים 2 עד 6 היו הצבעות והן אושרו והגענו עכשיו לסעיף 7.
אתי בנדלר
¶
אנחנו רושמים את ההסתייגות הזאת פעם אחת, זה נקרא הסתייגות לנושא ואז בכל מקום שבו מופיעה המילה תאגיד השידור, ככל שההסתייגות הזו תתקבל המונח יוחלף לכל אורך החוק, כולל ההטיות וכו'.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני רק מסבה את תשומת לב חברי הוועדה, לסעיף 7 הוגש נוסח חדש, הוא מונח לפניכם. הגיע היום נוסח חדש, שאני לא זוכרת אפילו אם הספקנו להעלות אותו לאתר הוועדה, הוא יעלה כנראה או היום או מחר לאתר הוועדה, אני מבקשת לדלג על הסעיף.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני רק אדגיש, לטובת חברי הוועדה והיתר, שבסעיף אין שינויים דרמטיים שמצמצמים משהו במטרות הגוף אלא רק מוסיפים, קרי יש לנו שפה שפותחת את נושא השידורים ומרחיבה אותו לאספקת תכנים באופן כללי, כדי שלא יגיד מאן דהו לגבי תכנים מקוונים שלא אמור או כן אמור. זה השינוי העיקרי בו.
אתי בנדלר
¶
יש בו, עד כמה שהצלחתי לעיין בו, היענות לחלק מההערות שהועלו כאן ואני חושבת שאחרי שחברי הכנסת יעיינו בנוסח החדש זה פשוט יוריד חלק מההצעות לתיקונים או הסתייגויות לאחר מכן.
היו"ר קארין אלהרר
¶
יש נוסח חדש. המשרד שמע את ההערות ורוצה להוסיף עוד דברים, הוא יובא לפניכם ואז נצביע.
היו"ר קארין אלהרר
¶
בואו נעשה מהתחלה. סעיף 7 לא מוצבע היום. הנוסח של סעיף 7 יועבר לעיונם של חברי הוועדה בהקדם האפשרי. אז אנחנו לא מצביעים היום על סעיף 7.
עיסאווי פריג'
¶
אני הגשתי תוספות לסעיף 7 אז אני מבקש שדנה תיקח אותם, כי אם יש מקום להוסיף אותם אז לא נגיש אותם כהסתייגות. איך לעשות את זה? נתתי את זה לאתי.
עיסאווי פריג'
¶
בסעיף 7 יש לי שתי תוספות שציינתי אותן, אז להעביר לדנה, במידה שהיא תחליט להוסיף את זה ואז הן לא יהיו הסתייגויות.
דנה נויפלד
¶
אני אציג את התיקונים. התיקונים שהוכנסו, התחלנו עם 9 חברים, הגענו ל-11 חברים. למעשה מה שעשינו, בעקבות התיקונים בוועדה עשינו כמה דברים. אחד, היו שני נציגי ציבור בעלי ניסיון בניהול כספים - - -
עיסאווי פריג'
¶
אני איבדתי את הצפון. אני רוצה להבין. עכשיו זה תוקן ל-11. לפחות חמש נשים, זה יהיה שש.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
קיבלנו אותה, יהיה כתוב, עקרונית, לא צריך את הניסוח עכשיו, לפחות אחד מ-11 יהיה נציג מהמגזר הלא יהודי.
אתי בנדלר
¶
ברשותך, אדוני השר, המגזר הלא יהודי זה לא ביטוי שנהוג להשתמש בו בחקיקה. אני נועצתי בנושא הזה עם הממונה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
מה שתחליטי מקובל עליי. כל עוד המהות נותרת בעינה, שהיא תנסח ככל שהיא תמצא לנכון.
חמד עמאר
¶
לא נכתוב נציג ערבי, נציג לפי החוק, בן מיעוטים, לרבות דרוזי וצ'רקסי. אני לא יכול להוציא את הדרוזים והצ'רקסים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כי לגבי המהות אלה החלטות שלי בסופו של דבר. כמו שהמהות אצלך שאתה מעלה היא החלטות שלך. האם אפשר לדבר אלייך, היועצת המשפטית? אני פונה אלייך, זה נושא שאת העלית, איך זה יהיה כתוב, איך זה לא יהיה כתוב. חוק החברות הממשלתיות, אני אמרתי כבר ואתם אישרתם זאת, שהוא חל על החוק הזה. כיוון שהוא חל יש ממילא חובת ייצוג הולם למגזר הערבי, או הלא יהודי, או איך שזה ייקרא. אינני יודע אם בחוק החברות הממשלתיות, אני מניח שכן, ערבי זה כולל גם מיעוטים אחרים, כמו דרוזים, בדואים ואחרים. אני לא רוצה לעשות משהו שונה בחוק הזה ששולל את ה - - - כמו שציין חבר הכנסת חמד עמאר. למרות שזה מיותר להזכיר זאת, כיוון שזה ממילא חל, אני מוכן שזה ייאמר פה בצורה נוספת, איך אומרת היועצת? שלייקס על השלייקס, למרות שפה אין שום צורך בזה. אז ייאמר כאן ש-1 מה-11 יהיה נציג, איך שגברתי תכתוב, כמשמעותו בחוק החברות הממשלתיות.
אתי בנדלר
¶
אז כדי שלכולם יהיה ברור על מה מדובר, בחוק החברות הממשלתיות כתוב שימנו השרים, אני מדלגת על חלק מהסעיף, ככל הניתן בנסיבות העניין ולכן ההחלה של סעיף חוק החברות הממשלתיות זה רק ככל שניתן בנסיבות העניין, וכאן תהיה הוראה - - - כפי שאדוני קורא לזה, דירקטורים מקרב האוכלוסייה - - -
אתי בנדלר
¶
אוקיי. דירקטורים מקרב האוכלוסייה הערבית, לעניין זה האוכלוסייה הערבית לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית.
דנה נויפלד
¶
אפשר להמשיך? אני מציגה רק את התוספות מאז הדיון האחרון, לא דברים שהיו בוועדה. יש פסקה (8) ופסקה (9) בהן נעשו תיקונים בהמשך לדיוני הוועדה. אחד זה שבמקום נציג ציבור אחד, בעל ניסיון משמעותי בתחום החינוך או בעל ניסיון בתחום השידור לילדים ולנוער, עכשיו יהיו שניים. והתיקון הנוסף הוא שבמקום נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בתחום היצירה הטלוויזיונית או הקולנועית יהיו שני נציגים ואפשרות נוספת שאחד מהם יהיה בעל ניסיון משמעותי בתחום היצירה המוזיקלית.
מיקי רוזנטל
¶
רק כדי להבין, זאת אומרת המכסה של היצירה המוזיקלית זה 'או בעל ניסיון ביצירה טלוויזיונית'?
היו"ר קארין אלהרר
¶
לא, אתם התבלבלתם. זה שנכנסתם זה לא אומר שאתם יכולים לדבר. עכשיו זה רק לח"כים.
יש פה התחייבות מפורשת לאנשי תוכן?
דנה נויפלד
¶
דיברנו על אנשי תוכן, אכן היה שינוי בעניין הזה. היה למעלה, בפסקה (3) נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בתחום העיתונות הכתובה או המשודרת באתר אינטרנט חדשותי.
אתי בנדלר
¶
אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב, מאחר שיש נושאים שגברתי חשבה על אפשרות להעלות, ככל שתרצי, לחייב שבוועדות מסוימות הנציג של התוכן יהיה חבר בהן, ויש כאן רק נציג אחד כזה. זאת אומרת שממילא - - -
אתי בנדלר
¶
אנחנו לא יודעים באיזה תחום. אני לא יודעת על מה מדובר כאן, איזה סוגי תפקידים יש בתחום הזה. אני מניחה שהכוונה הייתה בעיקר על מי שמחויב לאתיקה עיתונאית, או לערכים עיתונאיים. כי על זה בעצם דובר כאן. יוצא שאם זה יהיה הנציג היחידי שאולי יענה לקריטריון הזה, יכולה להיות קצת בעיה אם הוא נעדר מסיבה כלשהי בכל מיני ועדות שגברתי רוצה שהוא יהיה חבר בהן.
מיקי רוזנטל
¶
גברתי, התוספת הזאת, למיטב זיכרוני, אם זיכרוני לא מטעה אותי, נולדה כצורך לזה שייענו גם לצרכי המוזיקה וכו' וכו', אבל זה לא היה במקום איש תוכן טלוויזיוני, שחובה שהוא יהיה בוועדה. באופן תיאורטי יכול להיות מצב שיהיה איש קולנוע, שזה מבורך, ואיש מוזיקה, שזה מבורך, אבל לא יהיה אדם מתחום התוכן הטלוויזיוני. זה פשוט מגחך את החוק. לפיכך אני מציע לעשות תיקון בדבר הזה, כמו שדיברנו עליו כשנולד השינוי הזה. לא יכול להיות שלא יהיה נציג טלוויזיוני מובהק במועצה הזאת.
מיקי רוזנטל
¶
'נציג בעל ניסיון משמעותי בתחום העיתונות הכתובה - - -'. לא. יש שני תחומים שונים לחלוטין, נציג עיתונות חדשות זה נציג אחד ויש בו צורך ומובהקות, העניין של טלוויזיה, יצירת הטלוויזיה, כל תכניות הטלוויזיה, זה תחום שונה לחלוטין מתחום החדשות ושני האנשים האלה חייבים להיות במועצה. זאת אומרת נציגים של שני התחומים האלה חייבים להיות במועצה, זה לא יכול להיותש לא. זאת אומרת חלק ניכר משידורי הערוץ החדש יוקדשו לחדשות גם ברדיו, גם באינטרנט. יש תאגיד חדשות שלם וצריך להיות נציג מועצה שמבטא את הידע החדשותיץ. זה תחום אחד. תחום הטלוויזיה ותכניות הטלוויזיה, הוא נוגע לעולם שלם שאיננו מתחום החדשות וחשוב מאוד שיהיה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
יש לנו הצעה לפתרון, למרות שאני לא מסכים עם ההערה. עוד פעם, אני לא אתעקש על זה, אני פשוט קצת מתקשה - - - הרי הטענה תמיד היא שהשר, שזה סוג של מילת גנאי, לא צריך להתערב יותר מדי בשיקול הדעת וכמה שפחות, לכן כשמקימים ועדת איתור, ויש בה שופט ויש בה איש בכיר מתחום התקשורת ויש בה איש בכיר מתחום הכלכלה, היא אמורה להבין שעליה להפעיל שיקול דעת וליצור תמהיל של אנשים שירכיב את הידע המצרפי הנדרש כדי לנהל את הגוף הזה. ככל שאנחנו מתערבים פה בשיקול הדעת ותוחמים אותו ככה יהיה קשה יותר להביא את התוצאה הזו. אני גם לא חושב שזה נכון. בכל מקרה אני חושב שהפתרון למה שהעלה חבר הכנסת רוזנטל יכול להתקבל על ידי זה שבסוף סעיף קטן (9) יהיה כתוב 'ובלבד שהם מתחומים שונים'.
מיקי רוזנטל
¶
לא, אין נציג למשל של ה - - - אין בדירקטוריון אדם שתחום המומחיות שלו זה חדשות. אם הניסוח הזה.
מיקי רוזנטל
¶
לא, אנחנו אומרים ככה, (3) מדבר על איש חדשות והסעיף הקודם אומר או קולנוע, או מוזיקה או שידורי טלוויזיה ואז יכול להיות מצב שאין נציג של שידורי טלוויזיה בתוך המועצה הזו. באופן תיאורטי. אני לא מבין למה ל - - -
מיקי רוזנטל
¶
זה לא שייך לשר, אגב, כבוד השר. זה לא שייך לענייני השר, זה באמת מובן מאליו. מה שאני אומר הוא מתחום המובן מאליו, זה בכלל לא צריך להיאמר.
עיסאווי פריג'
¶
אבל מאחר ושני נציגים אנחנו צריכים להוסיף, לפחות אחד מהם מכל תחום. שלא יהיו שניים מוזיקאים או שני טלוויזיה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אין בעיה. המחיר הוא שאם יבוא במאי מפורסם שעשה את כל הסרטים הכי ידועים במדינה, אבל אף אחד מהם לא עלה לטלוויזיה ישירות דרכו, אלא בשידור משני, הוא לא יכול להיות מועמד כנציג ציבור. אם חושבים שהתוצאה הגיונית, בסדר. אני לא חושב שהיא הגיונית, אבל בסדר. זאת אומרת מישהו שיש לו ניסיון מוזיקלי כן יכול ומישהו שיש לו ניסיון קולנוע לא יכול להיות מועמד.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
מיקי, אני מזכיר עוד פעם, פה מדובר על מי יכול להיות מועמד. אתם בעצם מבקשים לשלול את שיקול הדעת - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כי אין לזה סוף. אי אפשר לרצות את כולם דרך חלוקה סוציאליסטית של המקומות. זה לא ייצוגי, אין פה ייצוגיות, יש כאן ועדת איתור שתפקידה להביא את הבסט אוף דה בסט - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ואם לא ייגשו מועמדים טובים מתחום המוזיקה, אבל ייגשו מועמדים טובים מתחום הקולנוע?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני אקשיב, אבל אני רוצה להסביר משהו לפני כן. אתם מתעלמים מהעובדה, כי אני חווה את זה ואתם פחות, שהתעשייה בכלל של טלוויזיה בישראל היא לא תעשייה גדולה. מי שטוב בה הוא מעוניין להתפרנס ממנה, מי שמעוניין להתפרנס ממנה לא יכול להיות בדירקטוריון הזה. עכשיו תבין שבסוף המלאי או המצאי של אנשים שיכולים להיות פה מועמדים הוא מאוד מאוד מצומצם, לצערי. לכן כשאתה מגביל את שיקול הדעת של ועדת האיתור, בסוף אם יבוא מישהו שהוא לא הכי מקצועי אבל הוא מתחום איקס, בגלל שהוא מתחום איקס הוא יועדף על פני מישהו שהוא אולי וואו, אבל מתחום וואי. אני חושב שלא צריך לכבול את שיקול הדעת של ועדת האיתור.
עיסאווי פריג'
¶
קארין, אני מציע להשאיר את זה איך שהוא, רק לרשום שלפחות לא שניים מאותו תחום. להשאיר את שלוש האפשרויות, הטלוויזיה, הקולנוע והמוזיקה ולפחות לא שניים מאותו תחום.
מיקי רוזנטל
¶
אני רוצה להציע הצעה וגם תשובה לכבוד השר. אין קולנוען שאני מכיר במדינת ישראל שלא עשה גם טלוויזיה, כי קשה מאוד להתפרנס מקולנוע, לצערנו. זה אחת.
מיקי רוזנטל
¶
לא, זה בתשובה לדברים שאמר מדם לבו השר. אחת. שתיים, לדעתי איש תוכן מתחום הטלוויזיה הכרחי, המוזיקה או הקולנוע יכול להיות או או, באמת אין שום בעיה.
אתי בנדלר
¶
אבל אז צריכים לשים לב שמה שאמר חבר הכנסת רוזנטל, שמי שעסק בקולנוע עסק גם בטלוויזיה וההיפך ואז - - -
מיקי רוזנטל
¶
יכול להיות פה מצב, סליחה, בדירקטוריון אתם רוצים שיהיה משפטן, זה חשוב, נכון, ומישהו עם ניסיון ניהולי זה חשוב, רק מישהו עם ניסיון טלוויזיוני, זה פחות חשוב.
אתי בנדלר
¶
בסעיף קטן (א)(1)(ב), לגבי יושב ראש המועצה, וזו שאלה לאדוני השר, תפקיד ניהולי בתחום התקשורת. במקום אחר אתה אמרת בארגון משמעותי, לגבי המנכ"ל, בתחום התקשורת, האם גם כאן הכוונה היא לארגון משמעותי בתחום התקשורת?
עיסאווי פריג'
¶
אני אציג אותן, אין בעיה. ב-9(א)(1) כתוב 'תפקיד בכיר בתחום ניהול', תואר אקדמי, אני רוצה תואר אקדמי מוסמך.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זה לא הסתייגויות, זה הצעות. הייתי מציע להסביר את ההבדל בין הצעות לבין הסתייגויות דיבור, שעליהן לא חייבים לקיים ממש את ה - - -
אתי בנדלר
¶
אני ציינתי את זה בדף ההסבר שנשלח לחברי הכנסת בהקשר הזה. חבר כנסת שאינו מגיש הסתייגות כלשהי להצעת חוק יכול לבקש רשות דיבור. במקרה הזה אני חושבת שאין סיכוי שחבר הכנסת פריג' לא יגיש הסתייגות כלשהי ולכן הנושא של רשות דיבור לא רלוונטי לגביו.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא התכוונתי פה לוועדה. התכוונתי למליאה. בסדר, לא חשוב. כשמישהו מגיש הסתייגויות שהוא לא באמת מתכוון שיתקיים פה דיון לגביהן, אלא כדי שיינתן לו זמן דיבור במליאה - - -
אתי בנדלר
¶
הנקודה היא כזאת, השאלה אם באמת אתה רוצה פשוט לקבל זמן, זו הערה שאני פונה לכל חברי הכנסת. מי שמטרת ההסתייגויות שלו היא לקבל זמן דיבור וכידוע בשל כל הסתייגות ניתן לקבל במליאה חמש דקות דיבור, אני מציעה שישאיר לנו את האפשרות להגיד 'אני רוצה עשר הסתייגויות', לא משנה, אנחנו כבר ננסח לו הסתייגויות שלא יפגעו באסתטיקה של החוק, גם אם היא תתקבל, הסתייגויות שבמקום ו' חיבור כותבים וכן וכיוצא באלה דברים ולא להתחיל באמת להציג ולדון בכל הסתייגות, בכל הצעה.
עיסאווי פריג'
¶
ואני אעלה את זה ותוסיפו, אני מבקש כאן בעל תואר אקדמי, אני מציע וחושב שתפקיד כזה צריך להיות בעל תואר אקדמי מוסמך לפחות.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת פריג'? מי נגד? להצביע, אני לא רואה ידיים. תודה, נפל.
הצבעה על ההסתייגות
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה.
עיסאווי פריג'
¶
9(א)(6). ההסתייגות שלי היא כך, מאחר שבסעיף (5) הניהול הכספי קיבל ביטוי אני לא חושב שבסעיף (6) אנחנו צריכים עוד מומחיות פיננסית נוספת כי לתאגיד ולרשות יש יועץ חשבונאי, יש רואה חשבון, יש אנשים מבחוץ שייתנו את הדעת. אני מציע לבטל את זה ובמקום זה להכניס סעיף 'עיתונאי פעיל נציג הגוף היציג של העיתונאים'.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי בעד ההסתייגות של עיסאווי? מי נגד? נפל.
הצבעה על ההסתייגות
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא התקבלה.
עיסאווי פריג'
¶
בסעיף 9(א)(7) אני מציע למחוק, אני חושב שלא צריך נציג ציבור שהוא משפטן עם ניסיון בתחום ההסדרה, מאחר שלגוף כזה יש יועץ משפטי שאמור להיות פעיל ולתת את הדעת. לא צריך, מניסיון עבר, לתת מצב שחבר מועצה הוא גם משפטן וחיצוני, משפטן ויתנהלו דברים לא - - - אני מציע למחוק ובמקום זה להכניס 'יוצר פעיל, נציג הגוף היציג של היוצרים'.
מיקי רוזנטל
¶
אתם רוצים להשאיר את זה כך, או או או? במצב שבמועצה לא יהיה נציג מתחום הניסיון הטלוויזיוני. זאת המשמעות של ההצעה.
מיקי רוזנטל
¶
כתוב 'שני נציגי ציבור בעלי ניסיון משמעותי בתחום היצירה, או הטלוויזיונית, או הקולנועית או המוזיקאלית', יכול להיווצר מצב שיהיה נציג מהקולנוע, נציג מהמוזיקה ולא נציג מתחום היצירה הטלוויזיונית. לטעמי זה ממש מוזר. שאחד מהם לפחות הוא נציג מהתחום הטלוויזיוני והאחרים, יכול להיות או קולנוען או - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני אגיד לך, זה קל. פשוט בסיפה צריך לרשום אחד מהם לפחות בתחום היצירה הטלוויזיונית.
היו"ר קארין אלהרר
¶
לא, מצנע רוצה שבכל מקרה יהיה חבר מועצה שהוא מתחום המוזיקה. אי אפשר שני נציגים - - -
מיקי רוזנטל
¶
אני גם הייתי רוצה שיהיה מישהו מהמוזיקה, שלא יובן לא נכון. אבל בתעדוף אני חושב שלא יכול להיות שלא יהיה מישהו מהטלוויזיה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אין סיבה, אבל תן לוועדת האיתור להחליט מה התמהיל שהיא רוצה, כי המחיר של מה שאתם מבקשים זה להגדיל עוד ועוד.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
עמרם, תראה, אתה ותיק ממני ומנוסה, אבל אפילו אני למדתי בפוליטיקה שכשרוצים למצוא לכולם מקום אז צריך להגדיל את המקום שיושבים בו, כי אחרת אין מקום. ועדת לנדס, ואני מקבל את זה לגמרי, המליצה לא על מודל של ייצוגיות, אלא על איזה שהוא תמהיל שמשאירים גם לשיקול דעת ועדת האיתור שהיא תבנה דירקטוריון מקצועי שבו יש את סך היכולות. אני יכול לפרוט לך את זה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
עמרם, למה שלא יהיה מישהו עם ניסיון הפקתי, עריכתי, פזמונאי, ספרותי? כל אחד לחוד. נפרק את כל תחום התרבות לסך כל המקצועות שמרכיבים אותם ונגיד שבדירקטוריון יהיה כל אחד מהם.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
קודם כל נתנו מעמד גם לרדיו, אבל הדבר המרכזי שרוצים להרגיש בו שינוי זה הטלוויזיה.
עמרם מצנע
¶
אני איתך בזה שלוועדת האיתור זה - - - אבל להשאיר את זה כמו שהיה. יש שלושה והם יבחרו מתוכם שניים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל יש היגיון במה שמיקי אמר שמכל 11 איש האלה אחד לפחות אני רוצה להיות בטוח שיש לו רקע בכיר בטלוויזיה. הוא הולך להיות בדירקטוריון של גוף - - -
עמרם מצנע
¶
אמרת מקודם בשכנוע עמוק שבשביל זה יש ועדת איתור, שהיא תדאג שמתוך 11 יש לה מספיק שיקול דעת להציב בנקודות כאלה או אחרות את האנשים המתאימים, ולכן איש טלוויזיה יכול להיות גם בסעיף 8, גם בסעיף 3.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ותאר לך שהוועדה מצאה אדם שהוא עורך בכיר בטלוויזיה וגם יש לו ניסיון במוזיקה, אז למה לחייב אותה לשים עוד אחד ממוזיקה?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בסדר, אבל אז אתה לא יכול להבטיח - - - הפתרון הוא או להגדיל ל-12, או למחוק את אחד מהמקצועות, כי אין אופציה - - -
יוני שטבון
¶
גברתי היושבת ראש, אני לא רוצה להוסיף אף נציג, אני רוצה להכניס מילים, שלדעתי יהיו מוסכמות על כולם, בסעיף (8), שני נציגי ציבור בעלי ניסיון משמעותי בתחום החינוך ומורשת ישראל, אם אפשר? או בעל ניסיון בתחום השידורים לילדים ונוער. בסעיף קטן (8)
יוני שטבון
¶
לא, לא לשנות את ההרכב ולא כלום, שני נציגי ציבור בעל ניסיון משמעותי בתחום החינוך ומורשת ישראל.
אתי בנדלר
¶
יש, אגב, בפסקה הקודמת שני נציגי ציבור בעלי ניסיון משמעותי בתחום החינוך או בעלי ניסיון בתחום השידורים לילדים ולנוער. זאת אומרת יש לך בתחום - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ואז זה אומר שאם בא איש חינוך שאין לו רקע במורשת ישראל, אז הוא לא יכול להיות שם.
יוני שטבון
¶
בתחום השידורים לילדים ונוער, סך המרכיבים פה הם מאוד רחבים. אני לא רואה בזה בעיה, אף אחד לא יפסול מישהו - - - רקע במורשת ישראל זה דבר שהוא מאוד כוללני, אני לא חושב שצריך להיות פה משהו לעומתי.
היו"ר קארין אלהרר
¶
לא, אבל אתה פוסל אותו על הרקע המקצועי. במקום שהמבחן יהיה מבחן מקצועי גרידא, אתה הופך את זה למבחן מקצועי פלוס ידיעת מורשת ישראל.
יוני שטבון
¶
גם ילדים ונוער, את גם מתחמת משהו. אני חושב שכמו שילדים ונוער זה תחום רחב, מורשת ישראל זה דבר רחב.
יוני שטבון
¶
אבל יש פה עוד הרבה סעיפים. אני לא שללתי פה, אני רוצה להכניס את הצד הפוזיטיבי, משהו חיובי, אני לא רוצה לשלול אף אחד.
איתן כבל
¶
יוני פשוט לא היה כשיצאנו ממצרים, כשעשינו את כל הדיונים. ואני אומר את זה במובן הזה שכל כך נזהרנו והיה דיון סביב העניין הזה והיו אחרים גם ממפלגתך וממפלגות אחרות ובסוף החלטנו לשים את זה, כי אם אתה פורץ את זה, לא בתוספת של בן אדם אלא של עוד הגדרה ועוד הגדרה ועוד הגדרה - - -
פנינה תמנו-שטה
¶
אני חייבת להצטרף לדבריו של חבר הכנסת שטבון, אני חייבת לומר שהמבחן אינו יכול להיות מבחן שהוא רק מקצועי.
פנינה תמנו-שטה
¶
רק חשוב לי לומר, אם אנחנו ניקח את המגמה שקרתה בארצות הברית והתקנות הפדרליות שהעניקו התקדמות בתפיסה מבחינת מועצות הקשורות - - - גברתי היושבת ראש?
פנינה תמנו-שטה
¶
ממך ומהשר. אני אומרת עוד הפעם, המבחן צריך להיות לא רק מבחן שהוא מקצועי. חשוב מאוד, ואני לא רואה שום סעיף שמביא לידי ביטוי את המגוון התרבותי במועצה ציבורית. חשוב לי לדעת, כפי שהיו במועצות הקודמות, שיש ביטוי לאנשים מהמגוון של המיעוטים שקיימים במדינת ישראל, כי זהו שידור ציבורי, אז שיהיה ייצוג כזה ולא נגביל אותו רק למבחנים המקצועיים. על כן אני מציעה שיהיה פה סעיף כלשהו שנותן ביטוי הולם ושלא נמצא את עצמנו עם בעלי מקצוע, שלא ייפגעו האשכנזים שבינינו, אבל כולם באים מחתך מסוים, או - - -
פנינה תמנו-שטה
¶
אני נורא מצטערת כי בסוף זה מביא את השידור עצמו, את איכות השידור, למקום מסוים וכך קורה גם בארצות הברית שעל ידי תקנות פדרליות ועל ידי תמרוצים, בוודאי ובוודאי בשידור ציבורי, נותנים ביטוי למגוון הקיים בחברה.
יוני שטבון
¶
גברתי היושבת ראש, אני מכבד את מה שחברת הכנסת פנינה אמרה, רק לא קיבלתי תשובה לעניין ההצעה שלי. אני מבקש לשים את זה כתוספת 'ומורשת ישראל', ואם חברים פה לא מעוניינים אז לשים את זה כהסתייגות מבחינתי.
היו"ר קארין אלהרר
¶
בסדר. השאלה אם מקבלים את זה במסגרת ההצעה הממשלתית, או שמגישים הסתייגות. זו השאלה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
קודם כל כפי שראיתי כאן, גם בקרב חברי הקואליציה, לא כל עמדה שלי היא עמדה שמתקבלת על ידי החברים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני יכול להגיד את עמדתי בעניין הזה, אבל זה גם עניין ערכי. בסעיף 7, שלא הצבענו עליו והבנתי שאנחנו לא מצביעים עליו היום, אני מזכיר עוד פעם ששידור ציבורי הוא גם מטפל בכשלי שוק והוא צריך לשדר בשפה הערבית ואנחנו נעגן בחקיקה ברדיו גם את השפות הרוסית והאמהרית כחובה, מה שלא היה עד עצם היום הזה, מאז שקם השידור הציבורי.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
טוב, כנראה שכל מה שלא יהיה בחוק הזה, שלא היה מעולם, אז יסתכלו רק על מה אין בו, חבל.
שמעון סולומון
¶
אבל אפשר להגיד גם כאילו לא היה, אז לא נכנס. אני מדבר על מה שהיה ויצא. אין בעיה, נפנה באופן מסודר- - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בסדר, הבנתי. אנחנו נכניס סעיף גם שיחייב בטלוויזיה גם שידורים בשפות שרווחות, בסדר?
פנינה תמנו-שטה
¶
רק לעניין השאלה שלי, לעניין הייצוג ההולם, שיהיה גם במועצה, שיביא באמת לקדמת הבמה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני לא יודע, אני לא מכיר את המשמעויות של זה. כיוון שזה לא עלה בפנינו מעולם, לא בפני ועדת לנדס, לא בכל החודשים שזה נדון - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני רק רוצה להעיר לגבי ההצעה של חבר הכנסת שטבון. מה שניסיתי להגיד, ואני מנסה לדבר כרגע על תוכן השידורים, שהנושא של מורשת ישראל הוא בהחלט בעיניי צריך להיות חלק מהשידורים. מורשת זה לא - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, מורשת זה לאו דווקא אורתודוקסי וזה לאו דווקא רפורמי, זה לאו דווקא קונסרבטיבי, זה היסטוריה, זה תרבות, זה ערכים, זה דברים שליוו את העם היהודי לאורך כל ההיסטוריה שלו ואני חושב שהשידור המסחרי, אין ספק שהוא לא נותן מענה בתחום הזה. אני באופן עקרוני הייתי שמח אם היה בדירקטוריון מישהו עם רקע והבנה בזה, עוד פעם, גם אם הוא היה רפורמי, לא משנה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
רקע והבנה בנושא הזה? לצערי הרב, בגלל מחדלי הממשלות לאורך כל הדורות, גם הנוכחית, מסתובבים בארץ הרבה מאוד אנשים שאין להם מושג במורשת ה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני לא יודע מה להגיד, שהוועדה תחליט עם לקבל או לא. יש לי קושי, אני חייב להגיד את זה לחברי הכנסת, באופן עקרוני מהיום ואילך, אם יעלו נושאים כאלה גדולים וחדשים מהרגע לרגע התשובה אוטומטית תהיה לא, כי אנחנו לא יכולים לעבוד בצורה הזו ואם חבר כנסת מתייחס ברצינות לנושא שלו, שיעביר לנו וליועצת המשפטית, וגם אליכם, הצעה לקראת הדיון, או לפחות ידבר איתנו. לא יכולים פתאום לשנות שמים וארץ, כי אז לעולם לא נסיים את הדיון בחוק הזה. כיוון שעמדתי האישית היא בעד, אבל אני מבין שזה בא רק כרגע, יצביעו חברי הוועדה, ירצה חבר הכנסת שטבון, אם זה לא יתקבל, יגיש הסתייגות למליאה ונגבש עמדה סופית עד אז.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל זה אומר שיכול להיות שאיש חינוך רגיל - - - חינוך גם לא קשור דווקא ללא-יהודי, יכול להיות איש חינוך שהוא בתחום הגיאוגרפיה, בתחום האזרחות או - - -
יוני שטבון
¶
אדוני השר, מה שאתה גם אמרת, בצדק, מורשת ישראל זה דבר מאוד רחב. אני לא רואה שזה מצמצם שום דבר, חשוב לי שהנושא הזה בממד הפוזיטיבי בחינוך, שזה לא יהיה גיאוגרפיה, אלא כן יהיה מישהו עם חינוך בהקשר של השידור הציבורי, שזה מדובר על מורשת. זה יכול להיות היסטוריה, זה יכול להיות הרבה דברים. אני לא רואה שיש למישהו בעיה עם זה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
חבר הכנסת שטבון, אדוני השר, תראו, בעיקרון הוועדה צריכה להצביע על הנוסח שהממשלה מביאה. אין תיקונים כרגע, אנחנו נצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת שטבון.
היו"ר קארין אלהרר
¶
בבקשה. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת שטבון? מי נגד? רגע, מי מצביע בכלל? יש פה הרבה ח"כים.
עידית חנוכה
¶
ברשות היושבת ראש אני רק אגיד מי הרשאים להצביע, כי יש פה יותר - - - חבר הכנסת שמעון סולומון במקום חברת הכנסת רינה פרנקל, חבר הכנסת יוני שטבון במקום חברת הכנסת איילת שקד, חבר הכנסת מצנע במקום חבר הכנסת דוד צור ו - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
לא, חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, אני חייבת להצביע על ההצעה כפי שהיא הובאה על ידי הממשלה. אפשר להגיש הסתייגות. אם השר יחליט שהוא מקבל אותה, תורידי את ההסתייגות.
פנינה תמנו-שטה
¶
כרגע אני אקבל את עצתך החכמה, יושבת ראש הוועדה, אני אשב עם השר ואנחנו נכניס את התיקון הדרוש כדי לתת מגוון פוליטי.
אתי בנדלר
¶
רגע, אני מבקשת להפנות את תשומת הלב, לחבר הכנסת אזולאי הייתה הסתייגות, שהוא ביקש שלפחות נציג אחד יהיה מקרב האוכלוסייה הדתית. חבר הכנסת אלעזר שטרן ביקש נציג ציבור בעל ניסיון בתחום מורשת ישראל. האם גברתי מאשרת לרשום להם הסתייגויות בלי דיון בעניין הזה, כיוון שהצעות דומות לא התקבלו?
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף 9(א), בנוסח כפי שהוסכם עליו היום בוועדה. מי בעד? 6. מי נגד?
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף 9(ב) ו-(ג) כנוסח ההצעה הממשלתית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה על סעיפים 9(ב) ו-(ג)
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיפים אושרו.
אתי בנדלר
¶
סעיף קטן (ד) שהוא כאן כרגע כסעיף קטן (ד) לסעיף 9, מאוד יכול להיות שהוא ימצא אכסניה אחרת. על כל פנים הוא סעיף שמדבר על כך שכל מינוי להפסקת כהונה של חבר מועצה יפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי. אני מציעה רק לתקן את זה באופן שייאמר שתאגיד השידור הציבורי יפרסם הודעה על וגו', כדי שיהיה ברור על מי חלה החובה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף קטן (ד) כנוסח ההצעה והתיקון של היועצת המשפטית. מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 9(ד)
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא מושך, פשוט יש בינינו מחלוקת מה זה ההגדרה של פעילות פוליטית. אני לא רוצה לפתוח את זה שוב לדיון, כתיבת טורים בעיני מי שדנים היא לא, אבל השאלה מה זה אומר, נגיד, אם מישהו ארגן הפגנות. לא יודע.
מיקי רוזנטל
¶
אם אני מאשר את זה אני מצביע עכשיו נגד עצמי. אני לא יכול להיות חבר במועצה הזאת, כבר כמה שנים עברו? די, די, סתם. בדיחה אישית.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, זה לא כתוב, כתוב פעילות פוליטית, לא זיקה לשר. אנחנו נביא הצעה לסעיף ונקיים עליו דיון.
היו"ר קארין אלהרר
¶
הדיון יתקיים כשיובא הסעיף. עזבו את זה עכשיו. לא דנים היום ב-10. סעיף 11. כן, היועצת המשפטית?
אתי בנדלר
¶
כן, סעיף 11 אושר כבר בישיבת הוועדה ב-18.6. אני רק מפנה את תשומת הלב שדובר על מילוי מקום במקרה של נבצרות זמנית ארוכה, או במקרה של השעיה. זה מפוזר בשני מקומות, לא כל כך ברור. אנחנו נאחד את זה בסעיף אחד כדי שזה יהיה ברור.
סעיף 12. יש נוסח חדש של ה - - -
אתי בנדלר
¶
עקרונית הוא היה צריך להגיש אותן. אם גברתי מאשרת אני אכלול את ההסתייגויות האלה גם ללא דיון.
דנה נויפלד
¶
אני אדבר מהר. הכנסנו את התיקונים בעקבות השינויים שהתבקשו בוועדה. בפסקה (1) הבהרנו שמספר הערוצים ומספר הרשתות כפוף לסעיף 67, שזה הסעיף שמדבר על מספר הערוצים. הורדנו וחידדנו בפסקה (2) שהפיקוח על ביצוע מדיניות צריך להיות תואם לתפקידים כאמור בסעיף 7, שהוועדה טרם הצביעה. פסקה (3) חידדנו שהסמכות היא לאשר את לוחות השידורים של תאגיד השידור הציבורי בהתאם למרכיבי ההוצאה, שזה לפרט את שיעור ההשקעה בכל אחד מהתחומים שדובר בהם. חידדנו בפסקה (6) שהדיון בהצעת התקציב יהיה רק לאחר שהמועצה נוכחה שהוא מאוזן, וחידדנו בפסקה 12 - - -
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להסביר. בהתאם לחוק יסודות התקציב, גם אם החוק הזה ישתוק לחלוטין ולא יאמר שתאגיד השידור טעון אישור של שר האוצר, הרי שבהתאם לחוק יסודות התקציב תקציבה יהיה טעון אישור שר האוצר, לכן מה שמוסיפה פסקה זו זה בסך הכול את המועד להבאת התקציב לאישורו, כאמור. יש לך מה להוסיף לנציגי האוצר על כך? וגם את הגורם האחראי, מוסיפים לי, נכון.
אתי בנדלר
¶
אם חברי הכנסת מבקשים למנוע אישור תקציב תאגיד השידור הציבורי על ידי שר האוצר, המחיקה כאן לא תעזור, מה שצריכים לכתוב זה להוסיף סעיף לחוק שאומר שעל אף הוראות סעיף כך וכך בחוק יסודות התקציב, תקציב התאגיד הציבורי לא יהיה טעון אישור של שר האוצר.
יונתן רגב
¶
בכל התאגידים הסטטוטוריים שמקבלים תקציב או מהמדינה או תקציבים ציבוריים כאלה או אחרים יש את הסעיף ששר האוצר מאשר את תקציבם. המטרה כאן היא לראות שהתקציב באמת משקף את ההוצאות הצפויות. אין כאן התערבות בתוכן, אין כאן התערבות על מה מוציאים. למשל כשאנחנו בוחנים אותו אנחנו בוחנים שסעיפי השכר מתוקצבים בדומה להוצאות שהיו בשנה שעברה, אין לנו כאן ביקורת על אם צריך יותר שכר, יותר עובדים. למשל, אם כל השנים האחרונות, תאגיד מסוים הוציא 10 שקלים על שכר והשנה הוא מתקצב שקל אחד, כנראה ברור שהתקציב שלו הוא לא סביר, לא הגיוני, ואחר כך הבעיות מגיעות למדינה בדברים האלה. זו הסיבה שאנחנו מאשרים את הדבר הזה. שוב, אני מדגיש, אין כאן התערבות, לא בתכנים, לא עם מי ההתקשרויות וכדומה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
תן לי רק להוסיף עוד משפט. עמרם, זה לא הוא אומר. תנו לי להוסיף משפט. אני את עצמי הורדתי, אני מזכיר לכם. פשוט אני מתכוון להיות שר אוצר עד ש...
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, אני את עצמי הורדתי, אני רק מזכיר לכם, תחשבו, כל אחד מכם גם עלול להיות בסוף שר אוצר. בשונה מכל הגופים במדינה, שאם האוצר למשל חושב באישור תקציב שהם לא מתנהלים נכון, או יש שם בעיות קשות, אז הוא יכול לפגוע להם בהעברת התקציב או לשחק בלוח הזמנים שלו וכו' וזה הכלי שלו לכאורה להשפעה שאתם יכולים להגיד שהיא עלולה לגרום לשר, פה אין את זה. למה? כי יש סעיף נפרד שאומר יהא אשר יהא מה שהם יגלו שם, אין לזה קשר לאותם 150, שאני מקווה שעוד מעט יגדלו ל-200, בחוק. יש כאן סעיף חוק ראשי שאומר שדרך פקודת התעבורה וגביית אגרות הרכב בישראל מועברים כל שנה 200 מיליון. אין שיקול דעת למשרד האוצר מתי, לא הוא מעביר את הכסף, אין לו שום שיקול דעת לא על הזמן ולא על - - - כל מה שהסעיף הזה מאפשר זה בסך הכול סוג של בקרה למניעת שחיתויות, למניעת אי סדרים.
מיקי רוזנטל
¶
אם אתה קורא את חוק מבקר המדינה לחברות הממשלתיות, אז אתה מבין ש - - - כאילו יש שם מהומה גדולה. סליחה, תמשיך רגע, תיכף אני אסביר את זה.
מיקי רוזנטל
¶
כן, אבל זה גוף שהוא רגיש במיוחד ולכן אנחנו היינו רוצים איזה שהוא מנגנון אחר. שהמדינה תפקח, אבל זה לא יהיה ב - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני רוצה להגיד משהו. אני הראשונה שבאתי ואמרתי, ואני זאת הייתי שרציתי להוציא את הפוליטיקה מהמקום הזה, בסדר? עכשיו אני באה ואומרת שיש פה עניין שבסך הכול השר צריך לוודא שאין התחייבויות עתידיות לשנה הקרובה שיכניסו את המקום הזה לאיזה שהוא גירעון תקציבי. בסוף, מיקי, אלה כספי ציבור - - -
מיקי רוזנטל
¶
ששר האוצר יוודא מה שאמרת ובא לציון גואל. אני חושב שגם חבר הכנסת מצנע יסכים, אם את אומרת אישור, אישור יכול להיות כל דבר.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מה זה אישור? ביטלנו את סעיף 64, מיקי, שמדבר על הדרך שבה השר יכתיב על איך ייראה התקציב וכו'. לא נכנסים פה לרזולוציות האלה, רוצים רק לבוא ולראות שלא ייכנסו לאיזה שהוא גירעון תקציבי. אני הראשונה שרוצה לבטל את זה.
יונתן רגב
¶
לאור כל המצב הקיים היום זה שמעבר לשר אוצר צריך גם אישור ממשלה ואישור כנסת. כלומר לעומת המצב היום הולכים ליממה הרבה הרבה הרבה פחות אגרסיבית של אישורים. מצד שני יש כאן כספי ציבור מאוד משמעותיים. כן צריכה להיות כאן שקיפות וכן צריכה להיות כאן הבקרה המינימלית. העולם של ההפרדה, בטח מהפוליטיקה וגם מהפקידות הממשלתית, הוא קריטי והוא עובר כאן כחוט השני בכל החוק הזה. יחד עם זאת עדיין צריכה להיות איזה שהיא בקרה. בסוף ראינו מקרים שבהם גופים מסוימים לא מתוקצבים כמו שצריך ואז מוסדות כאלה או אחרים מגיעים לסף קריסה ומגיעים למדינה עם הדבר הזה.
צריך להגיד דוגמה נוספת. ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה, שגם שם יש הפרדה מאוד ברורה בין המדינה והפוליטיקה לאקדמיה. גם שם את תקציב התאגיד עצמו מאשר באותה שיטה בדיוק שר האוצר. זה לא מביא להתערבות, זה לא פתח להתערבות. גם אם יש רצון להתערבות, עצם אישור התקציב לא מביא את זה, וכן חייב להיות איזה שהוא מקום של בקרה על התקציב הזה.
עמרם מצנע
¶
לא. בהינתן - - - אתה מכיר את זה בעצמך, משרדי ממשלה כשנותנים סמכות לשר לאשר לפעמים זה נמשך שנים.
יונתן רגב
¶
תקציב רשות השידור, לדעתי האחרון שאושר, אם אני לא טועה, בדיעבד, כלומר רוב הזמן ב-2012-13 לא אושר, 14' לא אושר - - -
מיקי רוזנטל
¶
- - - שהפוליטיקאים לא ישפיעו. אתה כל הזמן עומד על זה, למה בסעיף הזה זה לא ברור? אם השר - - - אתה אומר שזה טכני, אתם אומרים שמישהו חייב לפקח. אנחנו מסכימים שמישהו חייב לפקח, השאלה אם זה חייב להיות שר האוצר. זאת השאלה היחידה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
תקשיבו לי רגע. הסעיף הזה, אפשר היה להוריד אותו לולא העובדה שזה מחייב בימים, פשוט עניין פרוצדוראלי, שיש תקופה של 30 יום.
עמרם מצנע
¶
אז את כותבת, קארין. הלוא הסעיף הזה דן בסמכויות המועצה, סמכותה לדון בהצעת התקציב, לאשרה לא יאוחר מ-30 יום לפני שנת התקציב.
מיקי רוזנטל
¶
כן, בדיוק. שתיים, תציע לנו מנגנון אחר. יש מנגנונים אחרים. לא כל דבר במדינה שר האוצר מפקח, יש גם מנגנונים נוספים, תציע מנגנון אחר.
מיקי רוזנטל
¶
לא, הרי מה שקרה זה - - - מה קרה באגרה? באגרה הפוליטיקאים התערבו, היא ירדה, נתנו פטורים, תראה מה קרה בסוף.
יונתן רגב
¶
הוא פשוט אומר מי הגורם האחראי מהגוף הזה להעביר את התקציב לאישור. האם זה המנכ"ל, האם זה המועצה - - -
יונתן רגב
¶
הרישא אומר שהמועצה אחראית לדון על התקציב. זה ללא קשר לשר אוצר, ללא קשר לאף אחד, לאשר אותו כי זה - - - זה ללא קשר לעולם של האישורים אחר כך, היא צריכה לעשות. חוץ מזה הסעיף הזה מציין שהיא גם צריכה, אחרי שהיא דנה ואישרה, להעביר אותו לאישור שר אוצר, ככל התאגידים הסטטוטוריים שיש.
היו"ר קארין אלהרר
¶
להיפך, אוקיי. אז מה שמטריד אותך זה שר האוצר? אבל לשר האוצר יש סמכות לפי סעיף 22 לחוק יסודות התקציב.
יונתן רגב
¶
אני שוב אגיד מה שמטריד אותי. בחוק יסודות התקציב מצוינים שני דברים, אל"ף, שהתאגידים האלה צריכים להגיש תקציב לאישור שר אוצר, ובי"ת, הנושא של ה-30 יום.
פה החוק מתאר את האורגנים השונים בגוף החדש ומה תפקידם. אחד מהם צריך להיות זה שתפקידו להעביר את התקציב לאישור שר האוצר. זה הדבר היחיד שהוא מטרה מבחינתי של אזכור שר האוצר בסעיף הזה. זאת אומרת הסעיף הזה הוא לא לשם שר האוצר, המהות שלו היא ההתחלה, שהמועצה צריכה לדון כדי לאשר את התקציב, אבל גם היא זאת שאחראית להעביר, אחרי שהיא אישרה אותה לשר האוצר.
פנינה תמנו-שטה
¶
שאלה וגם הצעה, יותר נכון. מדוע לא לשים שלייקס, לאחר שזה מוגש לשר האוצר ויש לו את האיקס זמן כדי לאשר את התקציב, במידה שלא אישר, שהוא יצטרך אולי להעביר, לא נימוקים, כי אף אחד מהשרים לא אוהב לנמק את עצמו בפני שר אחר, אבל את הסיבות לאי אישור התקציב, גם למועצה וגם לשר התקשורת. שיהיה שם איזון.
היו"ר קארין אלהרר
¶
תקשיבו רגע. יוני, אפשר שזה יהיה רק אישור שר האוצר? הרי אתם מסבירים שהאישור שלו צריך להיות רק כדי שלא תהיה חריגה, נכון?
יונתן רגב
¶
מה זאת אומרת? זה אומר שבמקום להוריד את הסעיף בהמשך, צריך להכניס אותו ולפרט את כל הדברים שאתם רוצים לתת את הסמכות לשר האוצר.
היו"ר קארין אלהרר
¶
עיסאווי, תודה. עיסאווי, אני יודעת לדבר. החשש שמובע כאן הוא חשש שהוא לא בתיאוריה בלבד. זה שדרך האישור הזה שר האוצר או מי מטעמו יכתיב איזה שהיא התערבות בתוך השידור הציבורי. הוא חשש מובן. עכשיו רוצים בעצם להבהיר שמדובר פה באיזה שהיא פעולה טכנית להגדרתכם, שאתם רק רוצים לדעת האם יש חריגה תקציבית, אין חריגה תקציבית, כדי שלא יתבזבזו לריק כספי ציבור. נכון? זו הכוונה?
יונתן רגב
¶
אני אגיד למה אני חושב, בשונה ממך, שזה לא - - - את אמרת שאפילו לא תהיה אפשרות תיאורטית של התערבות. לדעתי גם היום החוק בנוי שלא ניתן, מהסיבה הפשוטה, כמו היום, שיש שלושה גורמים שאמורים לאשר ועדיין הוא לא מאושר ועדיין אין סמכות לא להעביר את התקציב ושום דבר. כלומר מהבחינה הזאת הגוף היום ממשיך, למרות שלא אושר לו התקציב. דרך אגב לא על ידי שר האוצר, אפילו על ידי המוסדות שלו עצמו לא אושר עדיין התקציב לשנת 2014.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אתם סותרים את עצמכם, אתם לא מצליחים להבין את זה. אתם רוצים שהשידור יהיה עצמאי, אתם רוצים ששרים לא יוכלו להתערב בו ולהשפיע על תכניו. אז מצד אחד העצמאות הזו מחייבת שגם אם הוא עושה משהו רע, הרי רע זה סובייקטיבי, אז שלא השר הממונה יגיד להם 'עכשיו בגלל זה תעשו איקס או וואי', מצד שני אתם צריכים לדרוש שהגוף הזה יהיה שקוף. חלק מעניין השקיפות ויכולת הבקרה זה שהוא צריך להציג את התקציב שלו לאישור משרד האוצר - - -
עמרם מצנע
¶
גלעד, יש פה משהו עקרוני, כי בלאו הכי, אומר גם יוני, בחוק התקציב זה מופיע, בין אם נכתוב את זה או לא נכתוב את זה. אז אני חושב שעדיף בחוק שזה לא יהיה כתוב. זה מקטין במידה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני מסכים. יוני, אם יש לכם ממילא בחוק יסודות התקציב, תמחקו פשוט את הסעיף מכאן.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מה שהוא רוצה לדעת זה מי מעביר לו את זה, מהמנכ"ל. הסמכות לאשר נתונה בחוק יסודות התקציב, הוא רוצה בעצם סעיף שאומר לו איזה אורגן בתאגיד מעביר לו לאישור את התקציב. זה המהות של הסעיף. זה טכני לחלוטין, אבל - - -
איתן כבל
¶
זה לא טכני, סליחה. אני לא רואה את זה טכני, אדוני השר, ואני מצטער מאוד. לא אתה תהיה כאן כדי לעשות את זה ובוודאי לא שר האוצר הנוכחי ואף אחד מאיתנו לא יודע מי יעסוק בזה, בכל הכבוד. אנחנו רוצים שתהיה פה הנחיה שהיא מהיום והלאה, שבכלל שר אוצר, בסוף, גם אם הכול שקוף והכול והכול והכול, והוא אמור להיות סוג של חותמת בסוף הדרך, זו בעיה. אני אומר את זה, זו בעיה, זו פרימה של החוק. זאת אומרת הכוונה האמיתית של הרצון שלנו להוליך את המהלך זו פרימה של החוק וזה כתוב באופן שאיננו משתמע לשתי פנים. אינני יודע מי יהיה השר, מישהו מאיתנו יודע מי יהיה השר? אף אחד לא יודע, ואני יכול לתת לך כבר שמות עכשיו שיעשו פה 'תסתסח' לאנשים.
עיסאווי פריג'
¶
אני חושב, קארין, בקטע הזה של ה-(6), כשאני קורא לעומק, בתיקון המוצע אתם מחקתם את המילה 'מאוזן' - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מקצרת תהליכים. אתה לא רוצה להישאר פה עד 1 בלילה, רק 12. מה שאני מציעה, אני אומרת ביושר, הזכות של שר האוצר, הזכות במרכאות, היא מוקנית לו, זה לא בחוק הזה, אז אני חושבת שאין לזה שום משמעות ואני מציעה ל - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אז למה כתוב 'ולאחר ש - - -', ואם הוא מאוזן, אבל היא חושבת שהוא גרוע מאוד בסדר העדיפויות?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל כאילו לפי איך שאתם מנסחים הבחינה היחידה שלה זה שהוא מאוזן. זה לא הבחינה היחידה שלה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני קורא מה כתוב, 'לדון בהצעת התקציב ולאחר שנוכחה כי הוא מאוזן לאשרה'. ואם הוא מאוזן אבל הוא רע מאוד והוא - - -
פנינה תמנו-שטה
¶
גברתי היושבת ראש, אני חושבת שיש פה הערה מאוד חשובה, אולי צריך שמעבר למאוזן להכניס שבסופו של דבר התקציב משקף את ה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, דווקא זה אומר שיש לה שיקול דעת אם לאשר או לא. דבר אחד, אין לה שיקול דעת, הוא חייב להיות מאוזן.
אתי בנדלר
¶
(מקריאה): "לדון בהצעת התקציב השנתי של תאגיד השידור הציבורי שהכין המנהל הכללי לפי סעיף 41(2) ולאשרה, ובלבד שנוכחה כי הוא תקציב מאוזן". "האישור יהיה לא יאוחר", כמובן שינויי נוסח אחר כך, "מ-30 ימים לפני תום שנת התקציב".
היו"ר קארין אלהרר
¶
כן, לגבי סעיף קטן (12), לקבוע נהלים בדבר השתתפות של חבר המועצה או של המנהל הכללי בשידורים כאמור. אני הייתי מציעה, כיוון שאנחנו לא רוצים עסקונה בתוך המקום, לא לאשר השתתפות, לא של חברי מועצה ולא של המנכ"ל, בשידורים.
דנה נויפלד
¶
הבעיה היא לא פה. אם את רוצה להוריד, זה פשוט קובע - - - בסעיפים אחרים זה קובע את הרשות לעשות את זה ואז קובעים נהלים. אם את מורידה את הנהלים, לא ניתן לעשות את זה בלי ה - - -
אתי בנדלר
¶
אני מזכירה שלגבי המנכ"ל, עדיין לא הייתה הצבעה, למיטב זיכרוני, אבל הייתה הבנה שבאופן חריג בתחום ניהול התאגיד בלבד יהיה מותר לו להשתתף. וגם לנושא הזה ראוי אולי להסמיך את המועצה - - -
אתי בנדלר
¶
לא מעת לעת, באופן חריג ובנושא אחד בלבד. זו הייתה הדוגמה שאמרו שנניח שיש שביתה, או אינני יודעת מה, איזה שהוא נושא בתחום ניהול התאגיד, שיהיה מותר לו להתראיין, להסביר מה הנושא. לא מדובר על תחום מקצועי אחר, אלא רק על נושא תפקידו, לעניין תפקידו כמנכ"ל. בנושא הזה מאפשרים לו באופן חריג ל - - -
אתי בנדלר
¶
זה בסעיף שכבר דובר כשדיברנו על המנכ"ל. לגבי חבר המועצה, השאלה אם תאפשרו בכלל. אם לא תאפשרו להם להתראיין לחלוטין, אז צריך לקבוע כללים בדבר השתתפות המנהל הכללי בשידורים, למחוק את המילים 'כמומחה בתחום עיסוקו, כאמור בסעיף 26'.
עמרם מצנע
¶
אני חושב שמה שנכון למנכ"ל נכון גם לחברי המועצה. נגיד יש דיון ציבורי ברדיו על תקציב - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
קודם כל ראיתי קודם ידיעה ב-YNET שאסור בכלל לעשות שימוש בזה אלא בתנאים מיוחדים וכו', לגבי הנושאים שקשורים לערוץ עצמו. אנחנו מדמיינים פה בכלל מצב שהוא חריג שבחריג שבחריג. הרי מתי יהיה צורך לשדר על הגוף עצמו והמנכ"ל וחברי המועצה צריכים להופיע כדי להסביר את ה - - - מה, אין דובר לגוף? אין דוברת?
איתן כבל
¶
אני אגיד לך איך יכול להיווצר מצב והלוואי שלא נגיע. תראה עכשיו את הקמפיין שהעובדים עושים היום בתוך הרשות. תיאורטית יכול להגיע מצב כזה, שלא נגיע אליו, הרי השלייקסים ש - - -
איתן כבל
¶
שנייה, תן לי. העניין הוא כזה, אם אתה פותח, למה מנכ"ל? המועצה תחליט על מישהו מתוכה, שלא ייווצר מצב - - - אני אגיד לך ממה אני מודאג, אנחנו יודעים איך הדינמיקה של החיים - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
אז הוויכוח מיותר. אנחנו מורידים גם את האפשרות למנכ"ל וגם את האפשרות של חברי המועצה להשתתף בשידורים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
כן. ולגבי כללי האתיקה, דבר נוסף שנידון בוועדה זה הנושא של כללי האתיקה, שאני לא רואה - - -
אתי בנדלר
¶
במהלך הדיונים, אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה, נשאלה השאלה האם לא ראוי לחייב את המועצה לקבוע כללי אתיקה כי נטען שכללי האתיקה הקיימים היום הם מיושנים, הם לא עודכנו הרבה מאוד זמן ונושא האתיקה לוקה בחסר, במקרה הטוב, ברשות השידור. עכשיו אני מבינה שגברתי מציעה, בהתאם להערות האלה, להסמיך את המועצה לקבוע כללי אתיקה.
אתי בנדלר
¶
אם עכשיו סעיף 12 הזה יימחק אז זו תהיה פסקה נוספת, לקבוע כללי אתיקה. כללי אתיקה לעיתונאים ואולי מעבר לזה, אנחנו צריכים - - -
אתי בנדלר
¶
אני מניחה שהם יבדקו מה קיים, יבדקו את מסמך נקדי, יבדקו את כללי האתיקה של מועצת העיתונות, יבדקו את כללי האתיקה ברשות השנייה ויעשו איזה משהו כהתחלה. ברור שהם יסתמכו, בוודאי ייוועצו במומחים. לא צריכים לכתוב להם את זה, זה ברור מאליו.
פנינה תמנו-שטה
¶
זה לא נכון, לטעמי, לעשות את זה רק לעיתונאים. זה צר מדי. במיוחד שהיום כל מי שגם נמצא סביב זה הוא גם - - - גברתי היושבת ראש, שתי הערות. הערה ראשונה, כן אני חושבת שצריך להביא לידי ביטוי את זה שקיימים כללי אתיקה ולא צריך לעשות יש מאין. אולי צריך להכניס שיפורים, כי עדיין אנחנו מדברים בשידור הציבורי, אבל מעבר לכך להחיל כללי אתיקה רק לעיתונאים זה לא נכון, כי יש אנשים שעובדים מסביב ועדיין צריכים כללי אתיקה.
איתן כבל
¶
אם כבר העלינו, גברתי היועצת המשפטית, את נושא האתיקה, יש כאן הזדמנות. יש את מסמך נקדי, אבל מסמך נקדי נוגע רק לעיתונאים - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ברוך אסקרוב הציע לי הצעה שנראית לי ראויה. אפשר להציע פה להטיל על ההנהלה להגיש לאישור המועצה קוד אתי שיחול על עובדי הרשות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל, פנינה, יש היגיון. אנשים הם אנשים הגיוניים. אם מבקשים מההנהלה להכין כללי אתיקה, ברור שהאתיקה של הצלמים זה לא האתיקה של כותבי התוכן.
פנינה תמנו-שטה
¶
אבל אתה לא משאיר את זה לאינטליגנציה של האנשים, אתה רוצה שהחוק יהיה מספיק ברור - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני חושב שכשאומרים קוד אתי זה ברור שהראשון בתור לכתוב לו את הקוד האתי זה הסקטור העיתונאי. זה ברור מאליו.
דדי מרקוביץ
¶
אני בין היתר אחראי על ענייני האתיקה ברשות השידור. רשות השידור חברה במועצת העיתונות. רשות השידור היא חברה במועצת העיתונות והיא כפופה לכללי האתיקה של מועצת העיתונות. אם רוצים באמת לקבוע קוד אתי לכלל עובדי הרשות זה בסדר, אבל מבחינה עיתונאית רשות השידור כפופה לכללי האתיקה של מועצת העיתונות. אין עם זה שום בעיה. להגיד את זה בחוק זה נראה לי מיותר לגמרי.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אז עכשיו את תצטרכי לכתוב 'ככל שזה מחמיר על כללי האתיקה - - -', למה להיכנס לזה?
מיקי רוזנטל
¶
הפיקו סרט בסין, אז מה אתה רוצה שנעשה עם זה? כאילו איך תעמיד את כללי האתיקה על משהו ש - - -
עיסאווי פריג'
¶
כן, אז הסעיף הבא אחריו, בסעיף (13) שמתחיל במדדים לעובדי התאגיד, אחרי המילה 'לקבוע' אני מבקש להוסיף 'בהסכמת נציגות עובדי השידור הציבורי'. הכללים למדידת העובדים, אני מציע להוסיף שיהיו בהסכמת נציגות העובדים. צריך מודל לקביעת המדדים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי בעד ההסתייגות של עיסאווי? 2. מי נגד? ההסתייגות נפלה.
הצבעה על ההסתייגות.
בעד – 2
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
כן, מיקי?
מיקי רוזנטל
¶
לא, ההסתייגות שלי אומרת, בנוסף לנהלים שנוגעים למבנה הארגוני, לעובדים פנימה, שיהיו גם נהלים ברורים מאוד לגבי ההתקשרויות החוצה. זאת ההסתייגות שלי, אני חושב שהיא גם לא בעייתית.
אתי בנדלר
¶
דנה, להעלות את ההערות שלי לפסקה (2) או שנשאיר את זה לשלב הנוסח? על פסקה (2) יש לי הערה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בוא נוריד את האתיקה על השידורים, האתיקה זה על העובדים. יש כללי אתיקה של מועצת העיתונות, אנחנו לא מעוניינים שחברי המועצה יפתחו לדיון את כללי האתיקה המקובלים האלה של מועצת העיתונות, בכל מה שקשור לשידורים, אני לא מדבר על העובדים. כל מה שקשור לשידורים, מה, עכשיו נתחיל לבחון איפה הם יכולים להחמיר ואיפה הם עלולים להקל? למה?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
למה בכלל שהם יתעסקו בתוכן ואז יריבו עם המנכ"ל האם מה שהוא עושה זה נוגד אתיקה ולא נוגד? זה בדיוק ההפרדה שאנחנו לא רצינו להגיע אליה. דנה צודקת בעניין הזה, שהאתיקה היא על ההתנהגות של העובדים של אותו תאגיד שהם הדירקטוריון שלו, אבל לא על תוכן השידורים.
פנינה תמנו-שטה
¶
השר, יש לי שאלה אליך. אני אמרתי את זה קודם גם לגבי כללי האתיקה על העובדים, אולי אפשר להוסיף את זה, אז למה פה זה שונה? למרות שאני מסכימה איתך.
פנינה תמנו-שטה
¶
קודם אמרתי שכללי האתיקה שיש, של מועצת העיתונות, על התנהגות, צריכים גם לחול כבסיס וגם נקדי, צריך לראות את הדברים האלה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כי היושבת ראש ביקשה, אז כיבדנו את בקשתה. אבל ככל שזה נוגע לעובדים זה פחות בעייתי. ככל שזה נוגע לתוכן השידורים זה יותר בעייתי.
איתן כבל
¶
כל העניין הוא, מה שסיכמנו, גברתי היושבת ראש, לא להמציא את הגלגל, אלא שייכתב פה בגוף החוק, כדי לתת לזה חוזקה, זה לא שעכשיו אנחנו ממציאים, זאת הייתה הכוונה, כי ברור שעיתונאי, גם אם לא יהיה כתוב פה, מחויב לכל אותם - - -למרות זאת יש מסמך נקדי. זאת אומרת למרות שיש את כללי האתיקה של עיתונאים - - -
מיקי רוזנטל
¶
יש כמה וכמה כללי אתיקה שלפיהם פועלים במדינת ישראל עיתונאים. כללי הרשות השנייה אלה לא כללים של מסמך נקדי. מסמך נקדי, בעיקרו הוא יותר מקיף ורחב מאשר כללי האתיקה של אגודת העיתונאים או של - - - ויחד עם זה אני אומר לכם, לא צריך להתערב בזה, המועצה תחליט איזה כללים היא רוצה לאמץ. ברור שיאמצו כללי אתיקה לעיתונאים. בשביל מה אנחנו ממנים מועצה אם אין לה שום שיקול דעת על שום דבר?
מיקי רוזנטל
¶
שנייה. המועצה חייבת, בין שאר החובות שלה, לקבוע כללים לשידורים. זה הרי מובן מאליו, לא? אם זה לא קיים, אז בשביל מה צריך כללים? בשביל מה יש מועצה? המועצה לא תקבע מדיניות וכללים? למה צריך סעיף נפרד? אני לא מבין.
איתן כבל
¶
הנקודה היא, דנה, את אחראית פה גם על הזה, אז תקשיבי שנייה, כדי להבין, שלא נעשה פה שגגה. מתוך רצון יתר לעשות פה טוב בסופו של עניין אנחנו עלולים למצוא את עצמנו נותנים למועצה להכתיב כללי אתיקה שמייצרים כללי משחק חדשים לציבור עובדים, שהוא ירצה כמובן שיהיה יותר קל למועצה להנהיג את הציבור של העובדים והעיתונאים.
איתן כבל
¶
לא, אני לא אומר, אני בסך הכול התכוונתי מלכתחילה, זה לא שאנחנו מוותרים על כללי האתיקה, כי כללי אתיקה קיימים ממילא. הרי יש את הכללים שהעיתונאים מחויבים אליהם ועובדים מחויבים לכללי אתיקה של - - -
איתן כבל
¶
לא, אני חולק עליו. אני מנסה רק להבין, חברים, אני לא מתכוון לקפוץ מצוק על הסעיף הזה, שנייה אחת, אני בסך הכול מנסה להבין.
פנינה תמנו-שטה
¶
אבל האמת שצריך קודם כל להגיע למסקנה אחת, המסקנה האחת - - - סליחה, איתן, אתם תסתבכו עם עצמכם אם לא נחליט אם השידור הציבורי צריך כללי אתיקה מסוימים שונים.
איתן כבל
¶
גברתי, התכוונתי לדבר אחד, כדי שלא תיפול שגגה בדבריי. גברתי היושבת ראש, התכוונתי שהמועצה לא תמציא מחדש את ה - - -
פנינה תמנו-שטה
¶
גברתי היושבת ראש, אני חושבת שיש מקומות שכן, אבל קודם כל צריך לפתור את השאלה הבסיסית, וזה כנראה לא ברור מספיק, האם שידור ציבורי דורש כללי אתיקה שונים מהשידורים המסחריים? אם אנחנו מגיעים למסקנה שכן, אז זה אומר ש - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
פנינה, כללי הרשות השנייה לא חלים על השידור הציבורי, נקודה, ולכן אנחנו רוצים להמציא כללי אתיקה שיחולו על עובדי השידור הציבורי ועל השידור הציבורי.
מיקי רוזנטל
¶
נכון. ואגודת העיתונאים התייחסה לזה בפסק דין אחר, זאת אומרת יש גם כללים אתיים לגבי הדבר הזה. אבל תודה על ההערה המאוד מדויקת והחותכת.
מיקי רוזנטל
¶
72', תודה רבה על התיקון. הוא נוגע לכללים של עובדי רשות השידור, כיצד עליהם לנהוג. הוא הרבה יותר מרחיב מכללי האתיקה של אגודת העיתונאים, הוא נוגע להרבה יותר מצבים אבל הוא גם לא מעודכן. יש לומר. כללי האתיקה של העיתונאים נוסחו על ידי ועדה בראשות אסא כשר לפני כעשור, הם תוקנו ושוקללו והם יותר מעודכנים ולכן הם יותר ראויים מבחינת האתיקה העיתונאית. אבל יש פה הרבה מאוד עובדים שהם לא עיתונאים וגם הם צריכים כללי אתיקה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ההצעה שלי. אני חוזר, אחרי הדיון ששמענו, למה שברוך הציע, שאני חושב שזאת ההצעה ההגיונית והמאוזנת ביותר. מצד אחד אני מסכים שראוי שההנהלה ברשות הזאת תיתן את דעתה ותכתוב כללי אתיקה או קוד אתי שיחול על כלל עובדי הרשות, וזה מאוד הגיוני שהקוד הזה או הכללים האלה יאושרו על ידי המועצה. כלומר המועצה תטיל על ההנהלה לגבש כללי אתיקה שיחולו על עובדי הרשות ויאושרו על ידי המועצה, אפשר להוסיף 'בשים לב למקצועות ברשות והשינויים המתחייבים מהם', או משהו כזה.
איתן כבל
¶
לא, אני אומר - - - אני שמעתי אותך, הכללים שחלים היום, שהם יחולו גם על עובדי הרשות בצורה ברורה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
את מה להחיל בחוק? איתן, מועצה שאני לא יודע מה היא תחליט מחר וזה, אני עכשיו אחייב את - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לך תדע מה יהיה במועצת העיתונות. מחר היא תרוץ, לא לנשיאות המדינה אלא לתפקיד אחר.
היו"ר קארין אלהרר
¶
רגע, סליחה, אפשר לעשות סדר? עיסאווי וחמד, תקשיבו רגע, ההצעה שלי הייתה נורא נורא פשוטה, אני לא יודעת איך הצלחנו להסתבך ככה. בסך הכול ביקשתי שיהיו כללי אתיקה שיחולו על העובדים באשר הם. אם יש עיתונאים, בוודאי יחולו - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
היא הסתבכה כי אמרת 'יהיו', יהיו זה לא ייפול עליהם משמים, מישהו צריך לדאוג שיהיו וזו המחלוקת.
היו"ר קארין אלהרר
¶
בסדר, אז אני אומרת שאני לא חושבת שצריך להיכנס עכשיו לרזולוציות של מה יאמצו ומה לא יאמצו. צריך לתת גם שיקול דעת למועצה לקבוע את אותם כללים. זה כן חשוב שהם יהיו בעיניי גם על השידור וגם על העובדים. מראה לי עכשיו היועצת המשפטית שגם לערוץ הכנסת בשידור יש כללי אתיקה.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה לומר משהו. גם בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו וגם בחוק התקשורת בזק ושידורים, שתי המועצות המפקחות על השידורים, המועצה לשידורי כבלים ולוויין ומועצת הרשות השנייה, הוסמכו מפורשות בחוקים לקבוע כללי אתיקה בשידורים. בהתאם לכך גם בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת נאמר מפורשות שהרגולטור לענייני שידורי טלוויזיה מהכנסת היא מועצת הכבלים והלוויין, והיא הוסמכה מפורשות לקבוע כללים במספר נושאים שמפורטים בסעיף - - -
אתי בנדלר
¶
שכלולים בסעיף 5 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת ונאמר בפירוש, הנושא הראשון הוא אתיקה בשידורי הערוץ. אני מחזיקה בפניי את כללי האתיקה שהמועצה לשידורי כבלים ולוויין קבעה לגבי שידורי ערוץ הכנסת. אז אני אקרא לכם רק את כותרות השוליים, שתבינו באיזה נושאים מדובר. מדובר בפירוש על אתיקה בשידורים ולא רק על העובדים. מדובר על ניגוד עניינים, מדובר על שימוש לרעה במעמד, מדובר על קידום עניינים, דיוק באימות ושידור המידע, תיקון טעויות, הבחנה בין עובדות לדעות, שילוב מידע ארכיוני, שחזור ווידוא, ציון מקורות וכך הלאה, עוד הרבה מאוד נושאים שהם אתיקה בשידורים.
עיסאווי פריג'
¶
אני רוצה להגיד על זה משפט פשוט. הרי אנחנו לא הולכים להמציא את הגלגל. באמת. יש למועצת העיתונאים כללי אתיקה, להחיל אותם מבלי להיכנס לעומק הדברים.
פנינה תמנו-שטה
¶
גברתי היושבת ראש, אני באמת חושבת שבסופו של דבר, בגלל שזה שידור ציבורי ואנחנו רוצים שבסוף הוא יפעל מהר ולא עוד שנים רבות, אני כן חושבת שצריך לתת להם להתבסס על מה שקיים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 12
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 13. אין שינויים. מי בעד סעיף 13? מי נגד? לא היו הערות. עבר.
הצבעה על סעיף 13
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 14.
אתי בנדלר
¶
היה תיקון קטן. יושב ראש המועצה יגיש לשר אחת לשנה, לא יאוחר מ-31 במרץ. הדוח יתייחס לשנה קודמת. בסעיף קטן (ב) המילה 'כראוי', בהתאם להערות שנשמעו כאן הורדה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
בסדר, אני אגיד את שם הסעיף. סעיף 14, שכותרתו דוחות כספיים ודוחות על פעילות תאגיד השידור הציבורי. מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 14
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
אתי בנדלר
¶
השינויים שהמשרד הציע בהתאם להערות שנשמעו בוועדה מגולמים בנוסח שבפניכם בקו, ב'עקוב אחר שינויים', כדי שתראו את השינויים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
סעיף 15, תקופת כהונה. מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 15
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 16, סיום כהונה והשעיה.
אתי בנדלר
¶
נכון, תודה שאת מזכירה לי. לגבי סעיף 16(א)(4), היעדרות בלא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות, נוכח השר כי הוא נעדר בלא סיבה סבירה, אחרי שהוא קיבל את הדיווח, אז הוא יעביר אותו מכהונתו, אבל קודם כל השר צריך להשתכנע כי הוא אכן נעדר מה - - -
אתי בנדלר
¶
אין לו שיקול דעת, מי שהוא נוכח שחבר מועצה נעדר ללא סיבה סבירה לפחות שלוש ישיבות רצופות, או - - -
אתי בנדלר
¶
לא, הוא מקבל דיווח מיושב ראש המועצה. אני רוצה לומר לכם, זה סעיף שקיים לגבי כל המועצות הציבוריות. הרעיון שגלום בו הוא מאוד מאוד פשוט, חבר מועצה נבחר ואנשים רוצים להיבחר, אבל הוא צריך גם למלא את תפקידו.
איתן כבל
¶
זה לא הוויכוח. סליחה, גברתי, לא לזה - - - אני פשוט התכוונתי לומר למה הוא צריך לדווח או לקבל את האישור בסוף או אי האישור מהשר. זה הכול.
איתן כבל
¶
אכן, הכול בסדר, אני שואל למה ועדת האיתור, שהיא זו שנתנה לו בעצם את האוקיי לצאת לדרך, כי מה העניין? ברגע שאתה נותן שיקול דעת לשר ואני סומך עליו, אבל פתאום הוא צריך להחליט ככה ולא ככה והיה ככה ולא ככה, אני צריך גורם אובייקטיבי. הרי מה העניין? אני רוצה שהם יגיעו, אם הוא לא מגיע, שמישהו אחר ימלא - - - אני איתך לגמרי, כל אשר אני אומר, שאם משאירים את ועדת האיתור חיה ונושמת לאורך כל הדרך, היא זו שנתנה, היא גם זו שיכולה לאסור.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להזכיר שלגבי הנסיבה שבאמת מחייבת הפעלת שיקול דעת ממשי, בפסקה (3), אז הפסקת הכהונה היא בהסכמת ועדת האיתור ולא רק זה, בהתאם להצעת השר לאחר שהוא שמע את הערות הוועדה, הוא הוסיף גם ברוב חבריה שאחד מהם - - -
אתי בנדלר
¶
16(א)(3). יש כאן נסיבות שחלקן הן נסיבות אובייקטיביות. אם מישהו הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בנוסח המקובל היום שמפאת חומרתה, נסיבותיה וכו' הוא אינו ראוי, אז זו נסיבה אובייקטיבית.
היו"ר קארין אלהרר
¶
רגע, דנה. בעיקרון, אם אתם זוכרים בדיונים הקודמים ועדת האיתור נותנת לשר את השמות. היא לא נותנת לו בחירה, היא נותנת לו שמות, ולכן הוא הממנה, הוא חותמת הגומי של ועדת האיתור. מכיוון שהגורם הממנה צריך להיות גם הגורם המפטר זה מה שקורה כאן. זה ועדת האיתור לא מינתה באופן רשמי. הסעיפים הקטנים (א)(1), (2), (4) והיתר, לא (3) הם סעיפים טכניים. אומרים לשר 'זה לא עובד, תעביר אותו מתפקידו, כי מכיוון שאתה הגורם שמינית, היית חותמת גומי, מינית - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
למעט סעיף (3). בסעיף (3) שם באמת יש עניין של שיקול דעת, ומכיוון שיש שיקול דעת אמרנו שלא נשאיר את זה לשר, לא רוצים פוליטיקה ברשות השידור, בשידור הציבורי החדש ולכן כתוב שהשר, בהסכמת ועדת האיתור ורוב חבריה, שאחד מהם הוא יושב ראש הוועדה.
אתי בנדלר
¶
לפי הוראות סעיף 9 עם ועדת איתור. מה שמדובר כאן זה נבצרות טכנית ארוכה, מה שנקרא. אם מישהו - - -
מיקי רוזנטל
¶
תשמע, אם אתה תיתקע כל כך הרבה שנים במשרד התקשורת תהיה בבעיה פוליטית. עזוב, זה לא יהיה אתה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף 16 שכותרתו סיום כהונה והשעיה. מי בעד? מי נגד? עבר. אין התנגדויות ואין הסתייגויות.
הצבעה על סעיף 16
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 17, כותרתו תוקף פעילות. מי בעד?
אתי בנדלר
¶
רגע, כאן אני רק רוצה לומר שהוסף 'ובלבד שרוב חבריה מכהנים כדין ושהשר פעל בהקדם האפשרי למינוי חבר מועצה כאמור', הוצא כאן סעיף 16, זה צריך להיות 'כאמור בסעיפים 11 ו-16(ג)'. דהיינו שזה יחול גם לגבי יושב ראש המועצה וגם לגבי חבר מועצה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי בעד? מי נגד? אין מתנגדים. עבר.
הצבעה על סעיף 17
בעד – רוב
נגד – 0
הסעיף אושר.
סעיף 18, שכותרתו ישיבות המועצה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה. מי בעד סעיף 18? מי נגד?
הצבעה על סעיף 18
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להפנות את תשומת הלב שבסעיף 18(ד) אין חובה להזמין את היועץ המשפטי לכל הישיבות. את אמרת לי שזה רק לישיבות ועדת הביקורת יש חובה, למסור הודעה.
אתי בנדלר
¶
לדעתי לא כל כך. אני חושבת שיועץ משפטי באופן כללי מקבל הודעה על כל הישיבות, כדי שאם יש דברים שהוא חושב שראוי שהוא יביע את עמדתו הוא יהיה שם.
מיקי רוזנטל
¶
יש סיבה, אדוני השר, שהוא לא יהיה ברוב הישיבות? אדוני השר או דנה, יש איזה סיבה שלא מזמינים את היועץ המשפטי לכל הישיבות?
מיקי רוזנטל
¶
אני שואל אם יש עילה לעניין הזה, כי אני הבנתי בחברות ממשלתיות זה מקובל שמזמינים אותו באופן קבוע. אני סתם שואל, זו שאלת תם, לא שאלת התרסה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
יועץ משפטי הוא עצמאי, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. הם לא יכולים ל - - - מישהו יכול למנוע ממנו ל - - -
דפנה גלוק
¶
ברשות השידור היום הסיפור הזה הוא לא בהכרח פשוט. אפשר לכתוב את זה. בדרך כלל, למיטב ידיעתי, זה לא כתוב, זה מוסדר בנהלים - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, למה לא? אני אכתוב בסעיף אחר, איפה שמגדירים את היועץ המשפטי, הרי קצבנו את כהונתו, אז נחזק אותו, נכתוב שהוא יכול להשתתף בכל ישיבה לפי בחירתו.
מיקי רוזנטל
¶
אבל הוא צריך לקבל גם הודעה, כאן זה ההודעה. תקשיב, זה לא איזה חתרנות פה, זו הייתה שאלה טכנית איך זה מנוסח בחוק החברות, זה הכול, ולכן הייתי הולך על אותו נוסח.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אין בחוק החברות, למיטב ידיעתי, קביעה שיועץ משפטי חייב להיות נוכח בכל ישיבה, או כל ועדה, או כל - - -
אתי בנדלר
¶
אז אני מפנה את תשומת לבך, לסעיף קטן (א) יש שתי פסקאות. אמרנו שבמספר עניינים שמנויים כאן, בסעיף 12(2) ו-(6) ו-12(4) לא מסתפקים ברוב המשתתפים במועצה אלא חייב להיות רוב של חברי המועצה המכהנים.
עיסאווי פריג'
¶
אני חושב שהמשך קיומו של המשפט 'המשתתפים בישיבה', 19(א)(1), 'התקבלו ברוב קולות בלי חברי המועצה המשתתפים בישיבה'.
עיסאווי פריג'
¶
לא. אתי, יש ל נו 11 חברי מועצה מאושרים על פי סעיף 9 וישיבה מן המניין, צריך שיהיו בה 6 חברים לפחות?
אתי בנדלר
¶
נכון, הם רוב חבריה המכהנים. זאת אומרת 6 חברים, יש מינימום 6 ואז צריכים 4 חברים בהחלטה רגילה.
עיסאווי פריג'
¶
נכון, זה 4. כי אם הקוורום הוא 6, אז המניין החוקי הוא רוב חבריה המכהנים, זה אומר שבנסיבות קיצוניות יכולה להתקיים ישיבה עם 4.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
מיקי, אני לא לוקח את זה אישית בכלל, אבל אני השתתפתי אחרי זה בהמון דיונים על גופים, אף פעם לא שמעתי את כל החששות האלה למספר שייקחו חלק ב - - - דווקא פה יש מנגנון שהוא לא קשור לדרג הפוליטי שמחייב כל הזמן מינויים ו - - -
מיקי רוזנטל
¶
אני הייתי מציע לך להוסיף שגם לוח השידורים יאושר ברוב של לפחות 6. זאת החלטה מאוד דרמטית.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זה מוסדר, אבל לא לפי שביעות רצונו של מיקי. בסעיף (2) לפי הניתוח של פריג', שהוא נכון, יכול להיות נסיבה קיצונית ונדירה שבה לוח שידורים יאושר בארבעה אנשים.
אתי בנדלר
¶
לא רק זה, אני רוצה להזכיר שבניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, אבל השר קיבל את זה, לשמחתי, בסעיף - - -
אתי בנדלר
¶
בסיפה של סעיף 17 הוספו המילים 'ובלבד שהשר פעל בהקדם האפשרי למינוי חבר מועצה כאמור' וכו'. זאת אומרת שלא יכול להיות שהשר יישב - - -
מיקי רוזנטל
¶
יש לי הסתייגות לסעיף 19(ב) סעיף קטן (2), שלא רק בעניין המינויים של המנהל הכללי, שגם לוח השידורים - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
אין הסתייגויות. אני מעלה להצבעה את סעיף 19, מי בעד? התקבל פה אחד.
הצבעה על סעיף 19
בעד – רוב
נגד – 0
הסעיף אושר.
ועדות משנה, סעיף 20. דנה, את רוצה להסביר את השינויים, בבקשה?
דנה נויפלד
¶
בסעיף 20 הוספנו פה את ההחלטות שהיו בוועדה, שרצו למעט כל מיני סמכויות שהוועדה לא תוכל לאצול לוועדת משנה. הרחבנו את מספר הנושאים שאותם לא ניתן לאצול. הוספנו דיון בדוחות ועדת הביקורת ונדמה לי גם את אישור הדוחות הכספיים. הוספנו בהתאם ל - - - וגם את כך שוועדת המשנה תמנה לפחות שלושה חברים כדי שזה לא יהיה בהחלטות של אחד, והחלה של סעיפים נוספים לעניין הפרוטוקולים ומניין חוקי וכל מיני דברים כאלה.
אתי בנדלר
¶
אני חושבת שצריכים להפנות בסעיף קטן (ג) לסעיף 20, שאומר איזה הוראות יחולו על פעולת ועדת משנה. נאמר כאן 18(א) רישא, (ב) ו-(ג), אני חושבת שגם (ד) צריך לחול על ועדת משנה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף 20. מי בעד? מי נגד? אין מתנגדים. עבר.
הצבעה על סעיף 20
בעד – רוב
נגד – 0
הסעיף אושר.
סעיף 21, שכותרתו ועדת הביקורת. אני רואה שלא היו שינויים.
דנה נויפלד
¶
היה שינוי רק בעניין של החלת אותם סעיפים שדיברנו עכשיו, בעניין התכנסות של הוועדה וכל מיני סעיפים שדיברנו עליהם עכשיו.
עיסאווי פריג'
¶
יש לי בלבול בהסתייגויות ואני פונה לאתי. אני הגשתי לך את ההסתייגויות, מבחינתי כולן מהותיות. אפילו הפסיק הוא מבחינתי מהותי.
עיסאווי פריג'
¶
תני לי בבקשה להשלים את הדברים. אני ניגשתי אלייך פעמיים למסור את ההסתייגויות ואת אומרת לי 'אם זה הסתייגות בשביל זמן דיבור, תגיד לי מיליון, אני אתן לך'. אז עכשיו אתם מבלבלים אותי. כל הסתייגות שאני אמרתי, אפילו שזה פסיק, אני מבקש להקריא אותה ולהצביע עליה.
אתי בנדלר
¶
לא, אני מצטערת, אני אבהיר את עמדתי בקשר להסתייגויות. כל הסתייגות שאתה רואה אותה כהסתייגות מהותית, אני מבקשת, לא רק שצריך לאפשר לך, אני מבקשת שתציע אותה בוועדה והוועדה תצביע עליה. ככל שאתה רוצה הסתייגויות רק לצורך דיבור אין צורך - - -
עיסאווי פריג'
¶
אז יפה, ניגשתי בכדי להקל עלייך את הדיון הזה, ניגשתי עכשיו והסברתי לשלושתכן ואתן אמרתן שאני צריך גם להעלות את זה להצבעה. אז זה מבלבל אותי, תחליטו מה נכון.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
הן לא יודעות מה בראש שלך באמת חשוב לך או - - - אני אגיד לך מה נהוג בכנסת, יש דברים שחבר כנסת באמת רוצה להשפיע על הסעיף פה והוא אומר 'בוועדת ביקורת היו שלושה', הוא אומר 'לא, אני חושב שצריך להיות חמישה, אני דורש שתצביעו על זה'. זה בכלל לא קשור לאתי, אתה אומר ליושבת ראש, 'אני חושב ש - - - תצביעי על חמישה ולא כמו שכתוב'.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
שנייה רגע. זה מהותי ועל זה יצביעו. וגם אם הפסדת בהצבעה, אז אתה יכול להגיד ליועצת המשפטית, 'תרשמי בנוסח החוק שאת מכינה בסוף הסתייגות למליאה, אני רוצה במליאה לשכנע שכן צריך חמישה'. ויש גם הרבה הסתייגויות שהן בעיניך לא באמת מהותיות, אם יקראו לסעיף 21 ועדת הביקורת או ועדת משה, זה לא באמת חשוב לך, אז אתה אומר לך ארבע הסתייגויות, כי אני רוצה שיהיו לי עוד 20 דקות לדבר במליאה. היא תמציא לך כבר ארבע הסתייגויות כשהיא מכינה את נוסח החוק. אבל זה לא בינך לבינה, זה בינך ליושבת ראש, להגיד לה לפני שמצביעים על הנוסח של הסעיף שכתוב, 'אני רוצה קודם כל הצבעה על הנוסח של ההסתייגות שלי'. זה בסדר ההסבר עד כאן?
אתי בנדלר
¶
אני חושבת שאולי הבהרת את זה טוב מיכולת ההסבר שלי, אבל אני חושבת שזה מה שאמרתי מספר פעמים, רק שחבר כנסת פריג' אומר שכן אכפת לו אם יהיה כתוב 'ועדת ביקורת' או 'ועדת משה'. זה מה שהוא אומר, 'אני רוצה הצבעה, הכול מהותי בעיניי'.
אתי בנדלר
¶
דנה, תזכירי לי, למועצה יש סמכות להשעות את המנהל הכללי? כי אם ככה זו הערה מאוד חשובה. ההערה היא לעניין סעיף 20(א)(2). המועצה היא שמשעה? אז אני חושבת שזו הערה מאוד חשובה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ככל שאין לה במקום אחר בחוק אז אין לנו בעיה שהיא תהיה פה, כי הפה שאסר הוא הפה ש - - - אם היא יכולה לפטר אותו ולמנות אותו, אז מן הסתם פרשנות סבירה תגיד שהיא גם יכולה - - -
מיקי רוזנטל
¶
אתה יכול לבקש רביזיה. אתה צריך לבקש רביזיה. או שהשר מסכים לשינוי הסעיף ונצביע עליו עוד פעם.
אתי בנדלר
¶
כיוון שלא מבוקשת כאן רביזיה במה שאושר, אושר ובנושא הזה חבר הכנסת פריג' לא מבקש רביזיה, הוא מבקש להוסיף נסיבה נוספת. הוא מבקש תוספת, אז אני מציעה להוסיף את התוספת ואני אחר כך אשלב את זה בסעיף 20.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אפשר גם לתת לי סמכות להשעות את המנכ"ל? סתם, סתם. ההלם כאילו על הפנים. מה קרה? לא פיטורים, רק השעיה, מה ביקשתי?
מיקי רוזנטל
¶
זה מה שאמרתי לו, אם הוא יישאר במשרד התקשורת כל כך הרבה שנים עד שישעו את המנכ"ל, אתה בצרות.
דנה נויפלד
¶
בקשת רשות דיבור, אתה לא מגיש עוד הסתייגויות. כי אם תגיש עוד הסתייגויות לא תוכל לקבל רשות דיבור, זה משהו אחר, זה שני דברים שונים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
כן, מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על תיקון לסעיף 20(א)
בעד – רוב
נגד – מיעוט
התיקון אושר.
אפשר לעבור לסעיף 21?
עיסאווי פריג'
¶
יש ועדת ביקורת ויש רואה חשבון מבקר. ועדת הביקורת צריכה לקיים את עבודתה באופן עצמאי ויש רואה חשבון מבקר. ברגע שאני נותן לכל הגופים להיות באותו זמן באותו מקום אז אין לי את מערך הביקורת המושלם שצריך להיות, מהסיבה הזו שאני חושב שרואה החשבון המבקר לא צריך להיות שם.
היו"ר קארין אלהרר
¶
טוב, מי בעד ההסתייגות של עיסאווי? מי נגד ההסתייגות של עיסאווי? נפל.
הצבעה על ההסתייגות
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
עוד הסתייגויות?
רינה פרנקל
¶
יש לי פה הוספה שבוועדת הביקורת יהיו שני נציגי עובדים, עליהם להחליט במועצת עובדים בתאגיד ובלבד שאינם נושאי משרה בתאגיד.
רינה פרנקל
¶
סעיף 21(א), להוסיף שיהיו עוד שני נציגי עובדים, עליהם להחליט במועצת העובדים בתאגיד ובלבד שאינם נושאי משרה בתאגיד. שיהיו שני נציגי עובדים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
טוב. מי בעד ההסתייגות של חברת הכנסת פרנקל? מי נגד? נפל.
הצבעה על ההסתייגות
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, אבל אני רוצה להסביר משהו. משום מה, עוד פעם, אני רוצה להסביר עוד משהו לחברי הכנסת. כשאתם אומרים לאתי הסתייגות, מבחינתה זה צריך להגיע עד המליאה. זה לא נקרא פה הסתייגות. כשחבר כנסת רוצה להעלות הצעה חלופית להצעת נוסח, אז הוא אומר 'אני רוצה להציע הצעה אחרת' ומצביעים עליה - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
כן, זה מה שהיא רוצה. הסתייגות. אז תעבירי בכתב את ההסתייגות שלך לאתי, היועצת המשפטית.
עוד הערות?
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי בעד ההצעה של עיסאווי להעלות לחמישה חברים? מי נגד ההצעה להעלות? נפל.
הצבעה על ההסתייגות
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
עיסאווי פריג'
¶
יש רשימה של הסתייגויות לסעיף 21 אצלך, מונחות מולך. או שנתרגם את זה לזמן. נעבור על זה אחד אחד?
עיסאווי פריג'
¶
כן, אז נמשיך. בסעיף קטן (א), צריך לסמן את זה, יתווסף ב-(1) 'הוא עיתונאי בעל ותק של לפחות 10 שנות עבודה בתחום'.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי בעד ההסתייגות? 2. מי נגד? נפל.
הצבעה על ההסתייגות
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
עוד הסתייגויות, עיסאווי?
עיסאווי פריג'
¶
אני אעבור על המהותיות ועל השאר נוותר. בסעיף 21(ב)(5) 'תקבע הסדרים', אני מציע לשנות את זה ל'הסדרים מחייבים'.
אתי בנדלר
¶
אני רציתי להעיר בנושא הזה. אני הייתי ממליצה לוועדה להחליף את המילה ברוח ההצעה שלך ובמקום 'תקבע הסדרים' 'תקבע כללים'. אני אגיד לך למה, משום שכללים טעונים פרסום, העובדים יידעו כך מה הכללים שחלים לגבי אופן הטיפול בתלונות שלהם, איזו הגנה תינתן להם וזה לא יהיה איזה משהו פנימי עלום.
עיסאווי פריג'
¶
אם כך, בסעיף 6 גם יש לי הסתייגות, אני מציע שתדון בדוח הממונה על קבילות הציבור שפורסם לפי סעיף 56(ו), אני מבקש להוסיף 'לא יאוחר משבוע ממועד פרסומו'.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, אני לא חושב שצריך להיכנס לרזולוציה כזאת. אני מצטער, יש עניין של סבירות בעניין הזה.
עיסאווי פריג'
¶
טוב, (6) תדון בדוח הממונה, אני פשוט רוצה לקבוע זמן מתי תביא את ה - - - לא להשאיר את זה פתוח, זה הכול.
עיסאווי פריג'
¶
אז אני מוריד.
את שאר ההסתייגויות, יש לי עוד שלוש מלל, אני אמיר את זה לזמן דיבור, מה שלא העליתי.
דנה נויפלד
¶
בקשר להצעה שלך, שהצעת שהוועדה תקבע כללים. זה ועדת משנה, ועדת משנה לא יכולה לקבוע כללים. לכן המילה הסדרים.
אתי בנדלר
¶
שיהיה הסדרים, 'ובלבד שתפרסמם', זה יפיס גם את דעתך? אתה אמרת 'הסדרים מחייבים'. ההסדרים הם הסדרים מחייבים כך וכך, אבל העניין הוא, אני חושבת שמה הפריע בהסדר הזה זה שהם לא מפורסמים, אותם הסדרים. לכן אם מוכנה היועצת המשפטית של משרד המשפטים - - -
אתי בנדלר
¶
מציעה שבמקום כללים יהיה הסדרים, כפי שהם הציעו, אבל שתיווסף הוראה שההסדרים יפורסמו באתר האינטרנט של התאגיד.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בדיוק עבר לי בראש שהיא נהייתה כל כך מתוחכמת שהיא יודעת מה צריך להגיד. אין לה שום כוונה לזה, היא יודעת בדיוק מה צריך להגיד כדי לרצות אותי.
עיסאווי פריג'
¶
שנייה, יש לנו (ד) ו-(ה). שנייה, זה סעיף ארוך, לא למהר. בסעיף (ד), אתי, על ישיבות ועדת הביקורת יחולו הוראות סעיפים בשינויים המחויבים ובשינויים אלה, במקום אחת לחודש יבוא אחת לרבעון.
ישראל אייכלר
¶
יש לי שאלה, למה באמת סעיף (ה) לא מאפשר למי שלא חבר ועדת ביקורת לשבת בישיבת הוועדה? אין איזה עניין שיותר אנשים ישמעו מה מדברים שם?
ישראל אייכלר
¶
יש הסעיף שדיבר עיסאווי, 'מי שאינו חבר ועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת הדיון'.
דנה נויפלד
¶
נכון, כדי לא להשפיע על הדיון. זאת הכוונה, הסיבה שזה נכתב ככה זה כדי שיוכל להתנהל דיון אמיתי ומעמיק נטול - - -
דנה נויפלד
¶
דווקא בגלל זה, כדי שאנשים שרוצים להשפיע על מהלך הדיון לא יהיו בדיון, על מנת שוועדת הביקורת תוכל באמת לדון. זאת הכוונה.
אתי בנדלר
¶
בזמן שחבר הכנסת עיסאווי מחפש, ברשותכם, לעניין סעיף קטן (ח), 'ועדת הביקורת תגיש למועצה ולמנהל הכללי אחת לשנה לפחות, ועד 60 ימים מתום השנה הקודמת, דוח על פעילותה'. האם המילה 'פעילותה', דנה, הכוונה שלכם כאן היא הממצאים שלה, המסקנות שלה, או משהו דומה? כי אני לא יודעת מה זה הפעילות כאן.
אתי בנדלר
¶
אז אולי נשתמש במילים קצת יותר ברורות? ככל שנמצא. אם זאת הכוונה, אני פשוט רציתי להבהיר. הנושאים שבהם היא דנה - - -
אתי בנדלר
¶
אינני יודעת, נבדוק את זה, אם זאת הכוונה. הכוונה היא הנושאים שהיא דנה בהם, המסקנות שלה, הממצאים שלה וכו', כן? אוקיי.
מיקי רוזנטל
¶
יש לי הסתייגות. לא הסתייגות, הצעה. לגבי סעיף (ב)(5), יש פה נהלים לגבי תלונות של עובדים. מאחר שהגוף הזה מתקשר עם הרבה מאוד מפיקים וכו' וכו' חשוב שיהיה גם נוהל לגבי הגופים שאיתם הם מתקשרים לצרכים קונקרטיים. זה לא כלל הציבור, שלו יש אומבודסמן, אלא נאמר הגוף מתקשר עם במאי, מפיק וכו' וכו', איך - - - זאת אומרת שיהיה גם נוהל לגבי הגופים האלה. יש להם הרבה מאוד חיכוכים, מניסיוני, עם התאגיד, ולפיכך ראוי שיהיה גם נוהל בעניין הזה.
מיקי רוזנטל
¶
יש נוהל שלפיו יש תלונות של עובדים בתאגיד, מבוררות. צריך לקבוע נוהל. אני מציע שיהיה גם נוהל מאחר שהתאגיד מתקשר עם הרבה גופי הפקה, שיהיה גם נוהל לגבי בירור תלונות של הגופים הללו, מפני שיש הרבה מאוד חיכוכים ונקודות - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
לא הבנתי. נגיד השידור הציבורי מתקשר עם מפיק סדרה, מה אתה רוצה שוועדת הביקורת - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בטח שיש בעיה, מה זאת אומרת? כי יש מחויבויות שהן מחויבויות כלפי עובדים שלך, בשביל זה יחסי עובד מעביד זה נקרא. אם אנחנו רוצים שהמדינה תהיה הכיס העמוק של גופים פרטיים שעובדים מול רשות השידור, אז זה מה שעלול להיות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בדיוק. הוא לא מדבר עליהם, אבל הוא בעצם גורם לזה שהאורגן הסטטוטורי של גוף ממשלתי הוא בודק התלונות או דן בזה של הגוף הפרטי, של מה שקורה בתוכו.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מיקי, אני אשאל אותך. השאלות המנחות הן כאלה, התלונה היא של הגוף המתקשר עם השידור הציבורי על זה שהשידור הציבורי בעצם התנהל לא בסדר כלפיו, לא כלפי עובדיו.
מיקי רוזנטל
¶
אני אסביר. למשל, על אי תשלום בזמן, על אי עמידה בתנאי החוזה. זה בכלל לא שייך לעובדים של הגוף החיצוני, אלא יש הרבה מאוד בעבודה כזאת, מהסוג הזה, חיכוכים. אתה חותם הסכם עם התאגיד להפקת סדרה, אחר כך יש - - - אני נותן את הדוגמה של התשלומים, כי היא הכי בהירה וברורה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל זה נכנס לתוך ה - - - מה שאתה אומר קיים. ברגע שגוף מוסמך לדון בליקויים בניהול תאגיד השידור הציבורי, אם הגוף הזה לא מקיים את התחייבויותיו החוזיות אז זה ליקוי בניהול תאגיד השידור הציבורי, אז אפשר לדון בזה, בוודאי.
מיקי רוזנטל
¶
למה אני אומר שצריך נוהל? כי זה לא עוד גורמים סתם, זה לא הציבור הרחב, אלה הגורמים שאיתם התאגיד התקשר. אם נחייב אותם לקבוע נוהל זה פשוט יחסוך הרבה מאוד כאבי ראש ו - - -
מיקי רוזנטל
¶
אני לא מתכוון להכניס את העובדים של החברות הפרטיות בדלת האחורית, אם אתה חושש לדבר הזה. לא זה מה שאני מתכוון. אלא פשוט בירור תלונות יומיומיות שקיימות בין גוף מזמין לגופים מפיקים. לכן שיהיה נוהל בעניין הזה. אני לא אומר מה יהיה כתוב בנוהל, אדוני השר, אלא קביעת נוהל ברור. זה הכול.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לאור מה שאתה אומר היה צריך עכשיו לכתוב, כמעט בכל דבר שם לחייב בחוק לעשות נוהל. לוועדת ביקורת יש סמכות לבדוק, גם לפי הזמן שהיא מקדישה - - - בואו נזכור שחברי המועצה, אלא אם כן אתם רוצים לתקן את זה לא עובדים במשרה מלאה, הם מתכנסים פעם בחודש, או לפי הצורך, הם עדיין לא עובדים במשרה מלאה והם קובעים סדר עדיפויות, במה דחוף להם יותר לדון ומה פחות. הם לא הופכים להיות הגוף הפוסק היומיומי. עוד פעם, אני מזכיר לכולנו שהרצון הוא לא לגרום למה שהיה בעבר, שיש בעיה בין המנכ"ל או הדרג הניהולי לבין הדרג הציבורי באיפה עוברות הסמכויות. ועדת הביקורת היא לא עכשיו גוף בורר בסכסוכים בין ההנהלה לבין הגופים החיצוניים. זה לא סביר שזו תהיה הסמכות שלה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אם אתה מוטרד מזה, אם היא תחשוש שזה לא סמכותה או אם היא לא תרצה לעסוק בזה, אז תוסיף 'תעמוד על ליקויים בניהול תאגיד השידור הציבורי לרבות התקשרויות התאגיד עם מפיקים חיצוניים'.
דפנה גלוק
¶
גם היום ועדת הביקורת דנה. לגבי הנהלים יש סמכות בהצעת החוק, אנחנו עוד לא הגענו לסעיף הזה, המועצה רשאית לקבוע כללים לניהולו של תאגיד השידור הציבורי ופיקוח על השידורים, ביצועם היעיל של תפקידיו. זה בוודאי נכנס גם למסגרת הסמכות הזו, ככל שמדובר בתפקוד.
מיקי רוזנטל
¶
אם השר עומד על הרגליים האחוריות, אז אני מוותר על זה, אבל אני חושב שזה ראוי. אני לא אגיש הסתייגות. ניסיתי לשכנע. אני מנסה לשכנע פה בהיגיון, לא - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בכל מקרה בכוונתנו להוסיף בעוד מספר סעיפים סעיף ספציפי על האחריות הציבורית לכך שכשאתה מתקשר עם מישהו גם הנאותות של ההעסקה שם תהיה באיזה שהוא סטנדרט מקובל.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אוקיי, אני מעלה להצבעה את סעיף 21. מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 21
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 22 עדיין בגיבוש, לא נצביע עליו.
סעיף 23, שיקול דעת עצמאי.
אתי בנדלר
¶
אני רק מזכירה שבסעיף שהצבענו היו מספר תיקונים. ההצבעה הייתה בכפוף לתיקונים שהוסכם עליהם.
היו"ר קארין אלהרר
¶
כן. על 22 לא מצביעים עכשיו, עיסאווי. 23. לא היו שינויים. אני מעלה להצבעה. סעיף 23. מי בעד?
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מצביעה על סעיף 23. מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 23
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 24. הזכות לקבל מידע. היה תיקון קטן, במקום המילה 'בדיקת', 'העברת'. מי בעד סעיף 24? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 24
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 25.
היו"ר קארין אלהרר
¶
סעיף 25, מי בעד סעיף 25? ניגוד עניינים. להצביע. מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 25
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 26. המשך להערתי הקודמת, כשדנו בסעיף 12 על הכללים לחברי מועצה ומנכ"ל שישדרו בשידור הציבורי. אני מבקשת לתקן את סעיף 26 באופן שיישאר רק הרישה, 'חבר מועצה לא ישתתף בשידורים'.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אם הם כאלה תותחים, שיופיעו ב-2, ב-10, בכבלים, בלוויין. זה יוצר ניגודי עניינים שההוא קונה את ההוא וההוא קונה את ההוא.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני רוצה להסביר את עמדתי. אני לא חושבת שזה ראוי, חברי מועצה נבחרים לתקופה קצובה, אפשר להאריך את כהונתם, ברוך ה' יש עוד ערוצי שידור למעט השידור הציבורי, זה לא ראוי בעיניי לנסות לקבל זמן מסך בדרך הזאת. אני חושבת שיש מספיק מקומות שבהם אפשר לדבר ולא נראה לי שאין מספיק מומחים לעניינים שונים שצריך באמת את החריג הזה. לכן אני מבקשת - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זמר על אחת כמה וכמה. מה זה? הוא יבוא להיות חבר מועצה ויקבל חשיפה לשירים שלו? זה ניגוד עניינים הכי - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
התשובה היא כן. חוות הדעת המשפטית ההגיונית שקיבלתי, גם פה וגם ברשות השנייה, ולצערי היו לי מועמדים מאוד ראויים לרשות השנייה, אבל ברגע שהם הבינו שהם לא יוכלו באותו זמן שהם חברי מועצה, גם יהיו להם פתאום תכניות - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
מיקי, בדיוק בגלל שהנושא הזה פתוח לפרשנות, וגם אם נגיד במקרים חריגים וגם אם נגיד במשורה אפשר לפרש את זה פרשנות מרחיבה. אני לא חושבת שזה ראוי, לפיכך אני מציעה לתקן את הסעיף. מי בעד סעיף 26 בהתאם לתיקון?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
למה? כי זה פותח פתח - - - אני אסביר לך למה, אם כבר את רוצה. קודם כל הרי יש פה איזה שהוא מאזן בין הצדדים, ההנהלה משבצת שידורים והמועצה מפקחת. זה בדיוק כמו היחסים שאתם לא רוצים שיהיו ביני לבין המועצה, אבל הרבה יותר אינטימי, הרבה יותר קרוב והרבה יותר יומיומי. המועצה צריכה לפקח על המנכ"ל, אז למה שהמנכ"ל או שעורכי השידורים ייתנו לחברי המועצה לפי שיקול דעתם, גם אם הוא מצומצם או אי אפשר לרדוף את זה ביום יום, להופיע שם?
אתי בנדלר
¶
יש את ההצעה של היושבת ראש, כשהיא תקבל רוב אתם תוכלו להגיש הסתייגות. לא תקבל רוב, אז - - -
מיקי רוזנטל
¶
אנחנו בוועדה קיימנו דיון ואמרנו, לפחות לפי דעתי היה, שלא יהיו תכניות קבועות חלילה או דברים מהסוג הזה, אבל מפעם לפעם בתחום איזה מומחיות שמתבקשת - - -
חנה מצקביץ
¶
אני רוצה לומר שבפועל לשבת פה ולהגיד זה מאוד קל, אבל לחיות בחיי יום יום זאת בעיה מאוד קשה ברשות וזה מעורר המון המון בעיות, הנושא הזה של ההופעות.
חנה מצקביץ
¶
אני חושבת שיש בעיות בעניין של קניית חברי המועצה ויש בעיות שכל אחד רוצה להופיע ומה הגבול ואני חושבת שראוי שזה ככה יהיה.
חנה מצקביץ
¶
אני רוצה שתדעו שבמסמכי ניגוד העניינים, כשהם מונו בוועדת שפניץ, נכתב להם במפורש שהם לא יכולים להופיע ולמרות זאת ביום הראשון שמינו את המליאה, הדבר הראשון הם החליטו שהם מבטלים את ההתחייבות שלהם, שהם לא מוכנים לעמוד בהתחייבות והם יחליטו לעצמם מה זה ניגוד עניינים. זה מאוד מושך, הדבר הזה.
חנה מצקביץ
¶
הם הופיעו בתדירות גבוהה והם מופיעים. כן, הם מופיעים בניגוד אפילו להתחייבויות שלהם. זה מאוד מפתה, כל הנושא של - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
הבהרה לעניין. למען הסר ספק. אני רוצה להבהיר נקודה. אין הכוונה היא שאם לזמר יש שיר, בעבר ובהווה, לאסור להשמיע ולהציג קליפ שלו. אני לא חושבת שהוא צריך לבוא ולעשות פי.אר לדיסק שלו, בסדר?
היו"ר קארין אלהרר
¶
ברור שלא. אני מעלה להצבעה את סעיף 26 כפי שהצעתי אותו, מי בעד? 4 מי נגד? 4.
הצבעה על סעיף 26
בעד – 4
נגד – 4
הסעיף לא אושר.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
שזה מוזר שכל אלה שמדברים בשם אי ההתערבות כשמדובר בשר, אז כשמדובר ביחסים בין מפקחים ומפוקח אז דווקא לא מטריד אותם שייפרמו הגדרות ואחד ייתן לשני הופעות. מוזר.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
עם כל הכבוד, לפי תקנון הכנסת לא צריך אפילו להעביר. אני יכול עכשיו להציג דברים ועכשיו את יכולה להצביע עליהם. אלו סעיפים שנדונו, זה לא עכשיו ממציאים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
טוב. סעיף 28 זה סעיף מינוי ועדת האיתור ותפקידה. בעניין הזה עלו מספר הצעות, כרגע המינוי של יו"ר ועדת האיתור, כפי שהוא מוצע בהצעה הממשלתית, ייעשה בידי השר הממונה בהתייעצות עם שרת המשפטים. אני חושבת שהנוסח הזה פחות טוב, אני חושבת שאם רוצים באמת להוציא אלמנטים פוליטיים וכן שהמינוי יהיה יותר טוב ציבורית, אני חושבת שהמינוי צריך להיות בידי השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. זה הנוסח שאני מציעה.
איילת שקד
¶
אני לא חושבת שבית המשפט העליון הוא האויב, אני חושבת שבית משפט צריך לשפוט ורשות מבצעת צריכה לבצע - - - חוק האחרון שלקחתי סמכויות מהרשות המבצעת והעברתי לרשות השופטת. יש לו סמכות של שפיטה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אז אני חושבת שכאן ראוי שתהיה מעורבות גם של בית המשפט העליון, של נשיא בית המשפט העליון, לא של כולם.
חמד עמאר
¶
תעמידי את זה להצבעה, גם אני מצביע נגד, שתדעי. אני מצביע נגד, אני לא מוכן ש - - - אנחנו צריכים להבדיל בין הרשויות, לא יכול להיות שתביאי את נשיא בית המשפט שיקבע בתוך חוק כאן. יש את הרשות המחוקקת ויש את הרשות השופטת.
דוד צור
¶
עמאר, אם היית בדיון אז שמעת אותי מתנגד למה שכבוד השופטת דורנר אמרה. אני התנגדתי למה שהיא אמרה, לכן אני - - -
דפנה גלוק
¶
עמדת שרת המשפטים היא שאין למחוק את השרה ולכן אנחנו מציעים שזה יהיה באישור שרת המשפטים, כמובן השר והסכמת שרת המשפטים ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט.
היו"ר קארין אלהרר
¶
'תמונה ועדת איתור שתפקידה לאתר ולהציע לשר מועמדים ראויים; ועדת האיתור תהיה בת שלושה חברים', אבל איפה מינוי ועדת איתור?
אתי בנדלר
¶
סעיף קטן (ב)(1), הנוסח המוצע על ידי השופטת ראש הוא שופט בדימוס. ועדת האיתור תהיה שלושה חברים והם, אחד, שופט בדימוס של בית המשפט העליון, או בית משפט מחוזי, שימנה השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש. בשאר ההוראות אין שינוי, לא מוצע שינוי.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מדברת על (א) ו-(ב). מי בעד? 5. מי נגד? 3.
הצבעה על סעיף 28 (א) ו-(ב)
בעד – 5
נגד – 3
הסעיף אושר.
עיסאווי פריג'
¶
אני, מאחר שזה עבר את ההסתייגות שיש לי, שאני רציתי שיהיה רק שופט עליון ולא מחוזי, אני ממיר אותה לזמן דיבור.
עיסאווי פריג'
¶
לא, אני רוצה שתקריאו אותה. קארין, ההסתייגות שלי ב-28(ב)(2), נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התקשורת, אני מבקש להוסיף ככה, במקום הסעיף יבוא 'נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות וניסיון בתחום היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית, או המוזיקלית, הכתובה או המשודרת, שימנה יושב ראש ועדת האיתור'. דהיינו אני מרחיב את ההגדרה של התקשורת, אני רוצה להכניס בה את מה שממילא הכנסתם, היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית או מוזיקלית.
עיסאווי פריג'
¶
הניסוח כזה: 'נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות וניסיון בתחום היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית, או המוזיקלית - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בסדר, מעמד ומומחיות, לא צריך גם ניסיון, ברור שזה מבוסס על ניסיון, אחרת לא היה לו מעמד ומומחיות.
עיסאווי פריג'
¶
כן. 'בתחום היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית או המוזיקלית, הכתובה או המשודרת, שימנה - - -
אתי בנדלר
¶
השאלה אם לא הייתה הצבעה. אני רוצה לבדוק, חבר הכנסת פריג', אם הייתה על זה כבר הצבעה זו בעיה.
אתי בנדלר
¶
אז צריכים בקשה לדיון מחדש. אני חשבתי שהייתה הצבעה רק על (ב)(1), אבל אומרים לי שהייתה הצבעה על (א) ו-(ב).
אתי בנדלר
¶
אי אפשר לעשות עכשיו הצבעה. ההצבעה הסתיימה. אני מתנצלת, אני פשוט חשבתי שההצבעה קודם הייתה רק על פסקה (1) שבסעיף קטן (ב), העירו את תשומת לבי שהייתה הצבעה על סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ומאחר שכך אי אפשר לתקן את הנוסח, אלא אם יש בקשה לדיון מחדש, שמתקבלת. אם מבקשים בקשה לדיון מחדש צריכים לעשות תיקון לסדר היום, להודיע שיש בקשה לדיון מחדש.
אתי בנדלר
¶
סעיף (ב) סיימנו, אם כך, אז (ג), (ד) ו-(ה). יש סעיף קטן (ה) חדש, שאני חושבת שזו הייתה השמטה. בעניין השמטה אני רוצה להפנות את תשומת הלב, להתנצל, שאלת אותי אם יש הגדרה לקרוב בסעיף 1, בדקתי את עצמי והסתבר שהושמטה מההצעה ההגדרה 'קרוב' - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
בסדר, לא מצביעים על זה. (ג), (ד) ו-(ה), יש הערות? אין הערות. אני מעלה להצבעה את 28 - - -
איתן כבל
¶
לא, גברתי, העניין של שינוי סטטוס שעלול לייצר מצב של ניגוד עניינים, בסוף בסוף כל אחד עושה את זה לעצמו, זאת אומרת אם אף אחד לא שם לב הוא יכול להמשיך עד שקורה האירוע.
איתן כבל
¶
אחר כך הוא יגיד 'לא ידעתי', 'מה ניגוד עניינים? אני בכלל לא מתעסק עם זה, אשתי, סבתא שלי', לכן זה מסוג הדברים שכן לדעתי צריך שתוך כדי תנועה יהיה גורם שיידע לבדוק, שצריך לדווח לו, שצריך - - -
דפנה גלוק
¶
אני יודעת, אני אומרת, במסגרת המינוי נעשה הסדר ניגוד עניינים. כחלק מהסדר ניגוד העניינים וכחלק מהעובדה שאם לא יכולת להתמנות אתה בוודאי לא יכול להמשיך לכהן בניגוד עניינים יש חובה לדווח. המעקב נעשה בדרך כלל על ידי היועץ המשפטי של התאגיד. ככה זה ב - - - דנה, לגבי הליווי של ניגוד עניינים של ועדת האיתור, זה יהיה - - -
דפנה גלוק
¶
המשרד. המועצה זה יהיה התאגיד, מכיוון שאת המועצה מלווה היועץ המשפטי של התאגיד, ולגבי ועדת האיתור זה יהיה משרד התקשורת, כי השר הממונה הוא שר התקשורת.
איתן כבל
¶
אני חושב שצריך, שוב, בגלל שזה תפקיד בעל משמעות מאוד גדולה, כל תוספת, כל שינוי, שלא יהיה שיקול דעת, אתה חייב לדווח ב - - -
איתן כבל
¶
שנייה, אני רוצה להבין את זה. שהגוף המדווח יחליט אם יש ניגוד עניינים או לא, לא הגוף שהחליט להגיש אם הוא חושב או ראה לנכון שיש ניגוד עניינים.
דפנה גלוק
¶
מחובתו להגיש על כל שינוי בפרטים שהוא מסר בעת המינוי וכן על כל נסיבה שגורמת לו ניגוד עניינים בהתאם - - -
חנה מצקביץ
¶
כיום הוועדה למינויים, כשהיא קובעת את הסדר ניגוד העניינים, בתוך הסדר ניגוד העניינים הוא מתחייב, הוא חותם על זה, הממונה, שהוא ידווח על כל שינוי שחל אצלו. לא תמיד - - -
איתן כבל
¶
לא, אני מדבר מעבר לעניין הזה שזה רעיון לא רע, אני רוצה להגיד שבכל מקרה, לא אם הוא חשב או סבר שיש ניגוד עניינים, אלא ש - - -
איתן כבל
¶
הוא מודיע ויש את הגוף ש - - - כי לפעמים אמות המידה שאתה קובע לעצמך הן שונות ממה שזה נראה.
חנה מצקביץ
¶
אני רוצה מהניסיון שלי לספר לכם. הרי מגישים שאלון לוועדה ועל פי השאלון והמידע שמגישים לה היא קובעת את ניגוד העניינים. במהלך השנים אולי חברת מליאה אחת עדכנה את הדברים - - -
מיקי רוזנטל
¶
היא הנותנת. זה בדיוק העניין. אולי שהעניין של ניגוד העניינים יהיה פומבי, למעט צנעת הפרט כמובן.
דנה נויפלד
¶
האנשים שמתמנים לוועדת האיתור הזאת, מפקידים בידי ועדת האיתור הזאת תפקיד מאוד מאוד משמעותיים והרבה מאוד היבטים, אם אדם שיושב בוועדת איתור כזאת, על אף שיש לו התחייבות ועל אף שהוא - - - הוא לא יידע לבוא ולהגיד אם חלו נסיבות?
איתן כבל
¶
סליחה, אני עברתי מסלול עכשיו, אני לא אפתח אותו, שגם אני אמרתי לעצמי, 'הוא כבר הפקיד, הוא כבר עשה, הוא כבר הלך, הוא כבר, הוא כבר, הוא כבר'. אני לא מציע, אני אומר את זה, שאנחנו ניתן את זה בגלל זה.
איתן כבל
¶
ההצעה שלי אומרת שכל שינוי במעמדו המקצועי, לא שהוא יחליט אם הוא רשאי לתת את זה או לא - - -
דפנה גלוק
¶
מדובר בשינויים בנתונים שהוא מסר. כשלוקחים את הסדר ניגוד העניינים יש שאלון מלא שנודע לבדוק האם יש ניגוד עניינים. השאלון הזה הוא אינדיקציה למה הם הפרמטרים שיוצרים ניגוד עניינים. כשחל שינוי באחד מפרטי השאלון יש חובה לדווח.
איתן כבל
¶
את מבינה, אני בדיוק נכנס לתוך הניואנס. אתם לא מבינים על מה אני מדבר, סליחה. אני חושב שיש לי עברית תקינה, אני מנסה לומר כך, אני בדיוק נכנס בניואנס, לא חשבתי אם יש שינוי בטופס שעלול לזה, אני טוען שבנסיבות האלה כל שינוי מקצועי, לא הוא מחליט אם הוא משנה או לא, כל שינוי מקצועי כזה או אחר, חובתו לדווח. המדווח יחליט אם יש בזה ניגוד עניינים. פגשתי לאחרונה הרבה אנשים שלא חשבו שזה ניגוד עניינים ולא דיווחו. אני מדבר ברצינות. זה בא ממקום כזה, שאתה אומר - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני רציתי שינוי ב-(ד). אני רוצה להסביר למה אני אומר את מה שאני אומר. יו"ר הוועדה הוא שופט מחוזי או עליון בדימוס. למעשה החוק נותן לו את הסמכות לקבוע מי אלה האנשים הבכירים שהוא שם לצדו, בין אם זה איש תקשורת או יצירה, אם נשנה את הסעיף כפי שעיסאווי הציע, או איש כלכלה. יש כזה תהליך גם בחוקים אחרים, כמו למשל בחוק המועצה הישראלית לצרכנות. דא עקא שבשונה מחוק המועצה הישראלית לצרכנות שם השופט הוא מחליט האם הוא מפרסם מודעה, או שהוא עושה את זה בדרך אחרת, או שהוא פונה למועמדים ומראיין אותם. למה אני אומר את זה? זה לא כזה קדוש, השוני הזה, פשוט כיוון שאנחנו עסקינן בצורך להקים בפעם הראשונה בהליך כמה שיותר מהר, אני מאוד מאוד מוטרד מזה שהשופט יפרסם מודעה ועד שהוא יביא איתו עוד שניים ואז הם יפרסמו מודעה לתשעה והתשעה אחרי זה יפרסמו מודעה למנכ"ל ובסוף יהיה לי מנכ"ל בעוד שנה וחצי, שאז יתחיל להקים את הגוף החדש. לכן פה, רק כדי למנוע סרבול ולהשאיר את זה לשיקול דעתו, לעשות את זה בצורה המהירה ביותר. ושוב אני מזכיר, כך זה מופיע בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, פשוט למחוק את העניין של פרסום ההודעה, הוא יעשה את זה בדרך שהוא מוצא לנכון.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
למחוק את המשפט 'לצורך מינוי חברי ועדת האיתור יפרסם יושב ראש הוועדה הודעה לציבור'.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מבינה את הרצון של אדוני לבנות מועצה כמה שיותר מהר ולמנות מנכ"ל כמה שיותר מהר, אני מבינה את הרצון שבפעם הראשונה זה באמת יהיה כמה שיותר מהר - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני יודע כבר איך זה עובד. השופט, עם כל הכבוד לו שהוא ועדת איתור הוא לא בעל בית, הוא שייך הרי למשרד התקשורת. עכשיו צריך להסכים על נוסח, מה יהיה נוסח ההודעה, וזה צריך לעבור אישור, אחרי זה כמה זמן היא צריכה להתפרסם, אולי אחרי זה גם צריך לערער על מישהו שנפסל בפרסום המודעה, כי השופט החליט שהוא לא עומד בדרישות, אז צריך לאפשר לו לערער על זה שהוא - - - ברגע שאתה פונה לכל הציבור במדינת ישראל זה דבר הזוי, כי בסופו של דבר ההחלטה היא שלו ושלו בלבד, של הפרשנות, לא אני קובע לו, לא הוא קובע לו ולא זה. זה פשוט סרבול. אחרי זה הרי יש עוד שתי מודעות, המודעה לדירקטוריון והמודעה למנכ"ל. זה פשוט יוצר פה תהליך של טור שאחרי זה יכעסו למה לא התחיל עוד הגוף החדש ותראי שאת בחודשים של - - - ואני לא המצאתי משהו, ככה זה מופיע בחוקים אחרים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מבינה את הנחיצות והדחיפות למינוי המועצה הראשונה, אבל למה זה נכון לכל המועצות?
אתי בנדלר
¶
סעיף קטן (ד) יישאר בחוק כפי שהוא, מה שאתה מציע זה הוראת מעבר שתאמר ש'על אף האמור בסעיף 28(ד) לצורך מינוי ועדה - - - הוראות סעיף קטן זה לא יחולו, יושב ראש ועדת האיתור רשאי לפנות מיוזמתו למועמדים'.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף 28(ג), (ד), (ה) פלוס הוראת המעבר. מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 28(ג)-(ה) + הוראת מעבר
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 29 עוד בגיבוש.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני הסברתי לעיסאווי קודם שהיועצת המשפטית היא לא העובדת שלנו. היא יכולה לעזור לנו.
אתי בנדלר
¶
גברתי, אם את מוכנה שאני אציג את ההסתייגויות שלו, הוועדה תצביע ותחליט אם היא מקבלת את ההסתייגות או לא. אני אקרא אותה כפי שהיא מופיעה במסמך. בסעיף 30(א) במקום 9 יבוא 13.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי בעד ההצעה של עיסאווי? מי נגד? ירד.
הצבעה על ההצעה של ח"כ עיסאווי
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.
אתי בנדלר
¶
זה יהפוך להסתייגות.
הוא מציע בסעיף 30(ג), במקום הסעיף יבוא: 'ועדת האיתור תפרסם את הפרוטוקולים המלאים שלה לציבור באתר האינטרנט של המשרד ובכל אמצעי אחר בתוך 3 ימים מיום קיום הישיבה ולא יאוחר מ-14 יום מיום הישיבה'.
אתי בנדלר
¶
'ועדת האיתור תפרסם את הפרוטוקולים המלאים שלה לציבור באתר האינטרנט של המשרד ובכל אמצעי אחר בתוך 3 ימים מיום קיום הישיבה ולא יאוחר מ-14 יום מיום הישיבה'. אני לא מבינה כל כך מבינה, או בתוך 3 ימים או - - - נברר איתו.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי בעד? מי נגד? נפל.
הצבעה על ההצעה של ח"כ עיסאווי
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא אושרה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
הסתיימה ההצבעה. הסעיף אושר.
הצבעה על סעיף 30
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 31, סדרי עבודת ועדת האיתור. הערות לסעיף 31?
עיסאווי פריג'
¶
יש לי הסתייגות, 31(ב), 'ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה' , למעט פרסום הפרוטוקולים כאמור בסעיף 30(ג).
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף 31, מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 31
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 32, תקופת הכהונה. אין הערות. עיסאווי? תאמיני לי, איזה ח"כ רציני אתה.
עיסאווי פריג'
¶
במרצ בשביל להיות חבר כנסת צריך לעבוד 20 שנה. לא הולכים לסופר לוקחים וזה, אלא צריך לעבור פעיל, לחלק כרוזים, חבר הנהלה - - -
איתן כבל
¶
אני מציע, כדי שלא תיפול, זה לא כזה מסובך פה, כל העניין הוא שיש נטייה למערכת. אם אנחנו רוצים לעשות את זה קצת אחרת אז צריך לקבוע את הדברים במסגרת כזו שאם רוצים כבר להחליף אותו, שיידעו לעשות את זה מבעוד מועד, לעשות את הדברים - - -
אתי בנדלר
¶
חבר הכנסת פריג', אפילו אם מאוד שבעי רצון מיושב ראש הוועדה או מחבר ועדת האיתור שהוא מינה, לא ניתן להאריך את כהונתו, חייבים למנות אחרים במקומם. אבל אם יש פער, נסתיימה תקופת הכהונה ועדיין לא הסתיימו הליכי המינוי של החליפים, אז הכהונה נמשכת רק לתקופה הזו.
דנה נויפלד
¶
לא, אני רוצה שתהיה רציפות ולא לשתק. אתם הוספתם מקום לתפקידים לוועדת האיתור. יש כל מיני דברים בתוך חיי התאגיד שעכשיו תלויים בוועדת האיתור, בהסכמה, בלא יודעת מה, אם לא יהיה מצב שתהיה לי רציפות שבו אני אדע שיש לי ועדת איתור עד אשר ממנים את החדשה יכול להיות מצב שבו לא תהיה ועדת איתור, ואז כל מיני דברים שצריכים הסכמה - - -
דנה נויפלד
¶
אני אסביר. למעשה אתה תגרום למצב שבו מי שמושפע לא יכול להשפיע. כשאתה רוצה להגביל בזמן זה הגיוני כאשר השר ממנה ואם לא, אז יש לו מה לעשות. לפעמים יש מצב שהתאגיד עצמו יכול להיות מושפע מזה שלא תהיה ועדת איתור והוא סובל מזה כשאין לו את היכולת למנות בעצמו.
עיסאווי פריג'
¶
אני מסכים איתך ומה לגבי הגבלה בזמן? לא השתכנעתי. עם כל הכבוד לא השתכנעתי. צריך להגביל בזמן, רבותיי.
אתי בנדלר
¶
כדאי אולי באמת להפנות את תשומת לבו של חבר הכנסת עיסאווי לסעיף 33, שמדבר על סיום כהונתו של חבר ועדת איתור, סעיף קטן (ג) שבו מדבר על כך ש'יפעל יושב ראש הוועדה למינוי חבר אחר במקומו' והוספנו שם את המילים 'בהקדם האפשרי', כדי שהוא לא יתחיל להתמהמה עם המינוי החדש. כך גם לגבי מינוי יושב ראש ועדת האיתור, בסעיף קטן (ד).
היו"ר קארין אלהרר
¶
לא עכשיו, משא ומתן אחר כך. סעיף 32 אושר.
הצבעה על סעיף 32
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 33, סיום כהונה של חבר ועדת האיתור.
עיסאווי פריג'
¶
מה עשיתי עכשיו ב-33? אתי, מה שאמרת 'בהקדם האפשרי', מה עשיתי? 33(ג)? ביקשתי הסתייגות, במקום בהקדם האפשרי יבוא 'ולא יותר מ-30 יום'.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אז אני יכול בכלל - - - אבל ההיפך, אם אני לא אפעל - - - 'אני', אני המטפורי, בהקדם האפשרי, אז הוועדה לא יכולה לתפקד, כי הרכב הוועדה צריך להיות שלושה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף 33 עם התיקון. מי בעד? מי נגד? מעולה. סעיף 33 עבר.
הצבעה על סעיף 33
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 34. תוקף פעולות. הערות? זו הערה שהתקבלה בדיון.
היו"ר קארין אלהרר
¶
36, גוף מבוקר. מי בעד? חברים, תרימו אצבעות, אני לא רואה. מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 36
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 37. פה יש לי הערה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, הוא הזכיר מספר שמות של עיתונאים והוא הציע לחברים לבחור מהם במי הם תומכים כמנכ"לים. הוא הזכיר את עמוס רגב כעיתונאי ומנהל חדשות בכיר לשעבר ב'מעריב'. שלום קיטל - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
תאמין לי, פתחתי את זה לייעוץ לכל המדינה, הטובים לא רוצים לבוא, הם בגופים המסחריים, כי הם לא יודעים אם נצליח להעביר את החוק, והאחרים הם יועצים של הטובים אז יש ניגוד עניינים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
דיברנו על הנושא הזה ואמרנו שיש קושי למצוא אדם שהוא גם וגם, אבל יש אנשים כאלה, האם אפשר לכתוב - - - מה שאני מציעה לכתוב זה שככל שניתן יתמלאו שני התנאים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אבל לא סיימתי. אני אומר, מה שאני רוצה לבוא זה אל הנקודה הזאת שבה אם יהיו שני מועמדים, אחד מהם מנהל, מוכשר ככל שיהיה, היה מנהל חברת טבע - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
יש לי הצעה יותר קיצונית, כאילו שאת רצית מאיתנו, שהיא יותר מזה. אני רוצה רק להסביר את תפיסת העולם, וזה בהתאם למה שאת דרשת מאיתנו. המנכ"ל, כיוון שיש לו אחריות כוללת, אני חושב שזה חשוב מאוד מאוד מאוד להשאיר לוועדת האיתור להחליט בתמהיל של התכונות שלו, אני מניח, עוד פעם, שדירקטוריון שפוי ומקצועי מאוד מאוד ישמח אם יהיה לו, כמו שאת ציינת כרגע, גם ניסיון ניהולי בכיר וגם ניסיון עיתונאי, אבל כיוון שזה מצמצם מאוד והחשש שמדובר פה, שאת העלית פה, זה בקשר לראש חטיבת החדשות, אני מוכן שבקשר לראש חטיבת החדשות כן תכניסי איזה שהוא תנאי ברקורד שלו של ניסיון, אינני יודע איך זה יוגדר, עיתונאי או תקשורתי וכו', שנדון עליו. זה כרגע בכלל לא מופיע בחוק.
איתן כבל
¶
יש, כן. אבל אני אומר, לגופו של עניין השאלה היא מי יהיה העורך הראשי. הדגש פה, גם בגלל הטראומה, הוא דגש מאוד כלכלי ובסופו של עניין כשאנחנו מדברים על שני אלמנטים, אבל בעיקר על עורך החדשות, במובן הזה מי יהיה עורך החדשות הראשי ואם יש - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
לא, חבר הכנסת כבל, לעניין הזה אני הצעתי בדיונים קודמים שנגדיר את ראש חטיבת החדשות המאוחדת - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
וסמנכ"ל כוח האדם, ניתן לו סמכויות בלעדיות בתחום כוח האדם כדי שהמנכ"ל לא יגיד לו לקבל עובדים שתומכים בי או בראש הממשלה או באיתן כבל, ומחר המנכ"ל - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
מה, זה לא מהותי? אם סמנכ"ל כוח האדם יקלוט כתבים שהם כולם, לא יודע מה מאפיין אותם והמנכ"ל יתערב לו בזה, אני לא מבין, זה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני לא אמרתי שלא יהיה עיתונאי, שיהיה עיתונאי, אבל אני לא מוכן להגביל את זה רק לעיתונאי.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
מי נותן תעודה ומה הקריטריונים לתת תעודת עיתונאי? את רוצה שאני אגיד לך כמה עיתונאים יש ברשות השידור היום? אני לא רוצה להתחיל למנות מה המקצועות שלהם, אבל את לא היית חושבת שהם עיתונאים. זה ההגדרה. יש דירקטוריון של אנשים ברמות מאוד גבוהות, שהחוק מחייב אותם, הם אמורים לרצות שייבחר - - - אם יבוא עיתונאי זוטר לשעבר אל מול מנכ"ל בזק לשעבר או לא יודע מה, אז מה, לא נשאיר לדירקטוריון שיקול דעת מה גובר פה? מה, הם מנהלים בכירים, אין להם אינטגריטי? הוא צריך להתערב בחדשות בכל יום? ברור שזה התפקיד של ראש חטיבת החדשות, האם הוא יוכל לקבוע שם - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
מנכ"ל הגוף? הוא המנכ"ל, יש לו אחריות גם כעורך ראשי. זה לא אומר שהוא מתערב בכל תוכן עריכתי בגוף הזה. אם מחר מוגשת תביעת דיבה נגד משהו שעומד להיות ועורכי הדין שלו אומרים לו 'תשמע, יש פה בסיס לעתירה, אתה הולך להיחשף פה אולי לפיצויים של הרבה מאוד כסף', אז מה? הוא יבוא ויגיד לעורך החדשות, 'תשמע, תדחה את זה עד ל - - -', הוא יגיד לו 'לא, לא, אתה לא בעל בית פה'. אז הגוף יתמוטט כספית, אבל בגלל שעורך החדשות לא כפוף לו הוא יחליט כל מה שהוא רוצה. אין גופים כאלה. אין הבדל בעניין הזה בין ערוץ לבין טבע לבין כל גוף אחר, שברגע שאתה נותן מתחת למנכ"ל לאנשים להחליט מעליו אז אי אפשר לצפות ממנו שהוא יישא באחריות לתוצאות. בשביל מה נתנו אחריות לדירקטוריון להדיח אותו, אם הגוף לא מתפקד? לא מתפקד זה לא רק כלכלית, זה הכול, זה גם האינטגריטי שלו, זה גם מה הציבור חושב עליו, זה גם אם הוא לא עושה את עבודתו העיתונאית, ובגוף הזה יש הרבה עיתונאים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
איך אני שר התקשורת ואני חותם על הרבה דברים ואני נותן דין וחשבון מול הציבור בדברים שקשורים לעיתונאים ואני לא עיתונאי? איך מנכ"ל טבע מחליט שתרופה שהמדען הראשי של טבע המליץ עליה לא תיכנס השנה לפיתוח שלהם ולשיווק, למרות שהיא יכולה להציל המון חיים במדינת ישראל? זו אחריות כוללת של מנכ"ל לתוצאות של הגוף שלו.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זה לא תחום מיוחד. ברגע שניתקנו את זה ואנחנו, 'החשודים', לא ממנים את המנכ"ל, אז הוא לא גוף מיוחד, הוא גוף כמו כל גוף אחר שצריך למלא את שליחותו על פי חוק וקבענו פה מאוד במדויק מה השליחות שלו על פי חוק, לשקף את המציאות הישראלית, על כל החברה הישראלית, לתת ביטוי הוגן ושוויוני וכן הלאה. אז אני לא חושב שצריך לעדכן.
מיקי רוזנטל
¶
מאחר שהשר חוזר על חלק מהטיעונים שהוא אמר אני חייב לחזור על הדבר המרכזי. ראשית, אני מסכים עם השר שחייב להיות ארגון היררכי, דהיינו שהעורך הראשי הוא גם המנכ"ל. כל משחק אחר הוא לא הגיוני, אבל אני חוזר ואומר את הדבר הבא, כי שוב נתת את הדוגמה של טבע, טבע וכל חברה עסקית אחרת, בסופו של דבר האתוס שלה הוא ייצור יתרונות לבעלי המניות שלה, ייצור כסף לבעלי המניות שלה והתרופות הן רק אמצעי. כמו חברת ביטוח, כמו בנק, לא חשוב, באמת הניהול הוא הדבר המרכזי בארגון הזה. הארגון שאנחנו דנים בחוק שלו, התאגיד הזה, המטרה שלו היא לא לייצר יתרונות לבעלי המניות אלא לייצר תוכן לציבור. אגב, הוא לא חייב להיות עיתונאי, כל הזמן משתמשים פה בטעות במילה עיתונאי, אני חושב שבסופו של דבר המטרה היא לייצר תוכן ולא כסף ולכן צריך שיהיה תנאי הכרחי, שהאיש יבוא מתחום התוכן. ניהול בעניין הזה הוא קריטי וחשוב, אבל אם אני צריך לבטל תכונה אחת והוועדה צריכה לבטל תכונה אחת, לטעמי המשקל שהיא צריכה לתת לתוכן הוא יותר גבוה ולכן לא יכול להיות, לטעמי, שהאיש לא יבוא מתחום התוכן לעניין הזה וזה בניגוד לדוגמה שהשר כל הזמן אומר, טבע. בטבע אתה יכול להיות מנכ"ל טבע בלי להבין בתרופות, אתה לא יכול להיות מנכ"ל של גוף תוכן בלי להבין בתוכן.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מבקשת, אם אפשר, בבקשה, לדחות את ההצבעה על הסעיף הזה, מכיוון שאני חושבת שהוא צריך להיות נדון ביחד עם הנושא של ראש חטיבת החדשות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אם זה היה כל כך חד וברור כמו שאתה אומר, דווקא בתרופות יש הסמכה ברורה ומבחנים והכול, ובתחום הזה אין שום הסמכה ברורה ומבחנים ואיזה שהוא רישוי וכל אחד יכול להיות עיתונאי.
מיקי רוזנטל
¶
אבל יש לנו דוגמאות ודגמים. ואגב, אני מסכים עם היושבת ראש, ואני גם הצעתי את זה בדיונים הקודמים, אם בונים מודל שבו המנכ"ל לא בא מתחום התוכן אז תפקיד העורך הראשי יעבור למישהו אחר. אני נגד הדגם הזה, בעניין הזה אני מסכים איתך, זה צריך להיות היררכי.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מיקי, חבל, אני מציעה שנדון בזה כשנדון בראש חטיבת החדשות.
סעיף 38, תקופת הכהונה של המנהל הכללי וסיום הכהונה. הערות? עיסאווי, יש לך, שמעתי, הערות.
עיסאווי פריג'
¶
בסעיף 38(א)(4), כשאני קורא את זה, 'המועצה קבעה כי תאגיד השידור הציבורי לא עמד בחובותיו לפי סעיף 68'. חובותיו לפי סעיף 68, כל החלוקה התקציבית שדיברנו עליה, אבל כל הסעיפים לאורך כל הסעיף הזה חוזרים על אותו דבר. אני חושב שהסעיף הזה מרחיק לכת ויש למחוק אותו.
עיסאווי פריג'
¶
זה תנאי בסיסי, אבל זה מוזכר שוב ושוב בסעיף. למה חוזרים כל הזמן עליו? 'לא עמד בחובותיו', 'לא עמד בתקציב', לא עמד בזה, לא עמד בזה.
איתן כבל
¶
זה כדי לנסות לסגור את הפינות וכדי להראות ת החשיבות שיש לעניין הזה. זה אחד הנושאים הכי - - - זה כאילו אמור להביא לידי ביטוי את הניהול, עוד לפני העניין התוכני, אם יש טלוויזיה טובה או יש טלוויזיה רעה. זאת אומרת זה הא'-ב', לפחות על פי שיטתי.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מעולה. עבר.
הצבעה על סעיף 38
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 39, השעיה מכהונה. מי בעד?
עיסאווי פריג'
¶
תמירי להסתייגויות לזמן דיבור, לא צריך לעמוד עליהן. ההסתייגויות, צוין שלושה חודשים, אני רשמתי 60 יום.
אתי בנדלר
¶
לא, יש ענייני נוסח, יש תוספת שהמשרד קיבל הערות שנאמרו כאן. זה סומן שוב ב'עקוב אחר שינויים'. אין הערות נוספות ולא היו הסתייגויות.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה. סעיף 40, מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 40
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 41.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אוקיי. בסדר, חוץ מסעיף קטן (4), יש למישהו הערות או הסתייגויות לגבי סעיף 41? לא. אני מעלה את סעיף 41 למעט סעיף קטן (4). מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 41, למעט סעיף קטן 41(א)
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
היו"ר קארין אלהרר
¶
טוב, סעיף 42, סמכויות המנהל הכללי. יש הערות? הסתייגויות? עיסאווי, יש לך הסתייגות על סעיף 42. כך גונב לאוזני.
עיסאווי פריג'
¶
לא הורדתי הסתייגויות. מרוב שאתם מחרבשים, מחכים וזה, מבלבלים. בסעיף 42 הדיון הקודם שהתנהל בכפוף לשיא כוח אדם, את זוכרת, דנה?
עיסאווי פריג'
¶
אני מבקש להכניס כאן, אל"ף, להחליף את שיא כוח אדם במגבלה של ה-35% מהשכר. מסיבה פשוטה, אני אומר לכבוד השר - - -
עיסאווי פריג'
¶
אז יפה מאוד, אז מה שאני אומר זה ככה, יש שתי מגבלות לשכר עובדים ברשות החדשה, המשדר החדש המוצע, שזו מגבלת שיא כוח אדם שנקבעת על ידי המועצה, זה נקרא שיא כוח אדם, ויש את המגבלה השנייה שזה 35% מתקציב המועצה, מגבלת השכר. שני תנאים. בא הסעיף כאן, סעיף 42(2) והתנה בכפוף לשיא כוח אדם. אני עכשיו רוצה לתת דוגמה מספרית, תקציב המועצה 700 מיליון שקל, 35% מתוך זה 245 מיליון, זה הסכום הטוטאל שאני יכול להוציא על השכר. מגבלת שיא כוח אדם. בשיא כוח אדם מדברים על 750 עובדים במועצה, פחות או יותר ממה שאני מבין - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בסדר, עם כל הכבוד, זה גוף סטטוטורי. כל עוד לא הכנסנו בחוק, הוא לא כפוף - - - אלה הערכות שנועדו בסוף כדי לייצר איזה שהוא מנגנון מימוני שלדעת הממשלה עונה על הצרכים של הגוף הזה. אבל אם מחר יחליטו שבתחום מקצוע מסוים הם נותנים תנאי שכר איקס, אף אחד לא יוכל להתערב להם חיצונית בדבר הזה.
עיסאווי פריג'
¶
אני מבין. אבל כל ההמלצות 750, ממוצע שכר שאני שמעתי מהאוצר וגם לנדס אמר את זה, 20,000 שקל ממוצע שכר, כולל עלות של עובד רגיל ברשות השידור.
עיסאווי פריג'
¶
החדשה והישנה, אותו דבר בגדול, וגם רם אמר את זה. אם 20,000 שקל עלות עובד, הוא אמר את זה, כפול 750, אני מגיע ל-160 מיליון, 150 מיליון, ויש לי מגבלה של 245 מיליון על פי המגבלה של 35%. אז אני נותן למנכ"ל תמרון של 90 מיליון, 80 מיליון, שישחק איתם וזה יהיה מין עידוד לחברות כוח אדם, אני אקח עובדים על בסיס - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל, עיסאווי, אתה צריך לברך על כך שיש לו בעצם תקציב יותר גדול פנוי ל - - - יש לו מרווח עד ה-35% שאפשר לעשות גם תגמול יותר נדיב לעובדים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
למה הוא ייקח חברות כוח אדם? זה לא קשור. הוא לא חייב, הוא יכול להגדיל את כמות העובדים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
דווקא ההיפך, השפיל הזה נותן לו אפשרות להעסיק יותר פנימיים ולא לנסות לחסוך על ידי זה שהוא מוותר על הפרשות סוציאליות דרך כל מיני חברות כוח אדם.
עיסאווי פריג'
¶
מקובל עליי בתנאי שאני לא אלך לכיוון של להעסיק אנשים על בסיס כוח אדם, דבר שאנחנו נלחמים בו יום ולילה. אני לא רוצה להגיע לפינה הזו. לאור כך, דנה, ואני חושב שאין לכם התנגדות, ההסתייגות לא צריכה להיות הסתייגות. תוספת לחוק בכפוף לשיא כוח אדם והמגבלה של ה-35% מהשכר. שניהם ביחד זה אפשרי. נכון, דנה?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אתה יודע מה? בסדר. אין בעיה. אני רק אומר ביושר, למען הצדק, שההסתדרות מתנגדת לסעיף הזה שאתה עכשיו מציע להוסיף, אבל אני תומך. מה שזה אומר, ברגע שאתה עובר 35% אי אפשר לקבל עוד עובדים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, זה לא המשא ומתן. הסעיף כרגע הוא יותר חמור, הוא אומר שאם עוברים את ה-35%, לא רק שלא זה, גם אי אפשר לתת תוספות שכר וכו'. זה 65 שעוד לא דנו בו, כי הוא בדיון בינינו להסתדרות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
תכרוך את זה עם הדיון בסעיף 65, לא חייבים להצביע על זה עכשיו, אפשר להוסיף את זה גם שם. גם סעיף 65 עוסק במה שאתה אומר.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני מבקש שיירשם שאני הסכמתי להסתייגות ופוסלים אותי על בסיס אישי ואז מסירים את ההסתייגות.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את 42(1). מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 42(1)
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 43 ירד?
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני רוצה לתת הפסקה של עשר דקות, עד 18:32. עשר דקות.
<(הישיבה נפסקה בשעה 18:20 ונתחדשה בשעה 18:40.)>
היו"ר קארין אלהרר
¶
עד שתחליט הצבענו. הסעיף עבר.
הצבעה על סעיף 44
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 45. אני מציעה להשאיר רק את הרישא, 'המנהל הכללי לא ישתתף בשידורים', ולמחוק את הסיפה, בלי 'ואולם' והלאה. מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 45
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
פרק ו', בעלי תפקידים מיוחדים.
אתי בנדלר
¶
מדובר על חבר ועדת האיתור, נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התקשורת. הייתה כאן הצעה של חבר הכנסת עיסאווי. איפה הוא?
אתי בנדלר
¶
אז רק את הבקשה לדיון מחדש, את הדיון מחדש, ככל שהבקשה תתקבל, אני מבקשת להמתין לו כדי שהוא יציע את הצעתו.
אתי בנדלר
¶
28(ב)(1), הייתה בקשה לדיון מחדש. סעיף 28(ב) מדבר על חברי ועדת האיתור. מדובר על נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התקשורת והוא הציע, בהסכמת השר, תוספת.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
עוד לא, אבל אם תדאג שאני אקבל אז אני אבצע. אמרתי כבר אז שאני תומך בהצעה שלך להרחיב את ה - - -
אתי בנדלר
¶
ההצעה של חבר הכנסת פריג' היא להוסיף בפסקה (2) 'נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התקשורת', אחרי המילים האלה את המילים 'או היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית או המוזיקלית, הכתובה או המשודרת'.
היו"ר קארין אלהרר
¶
רגע, יש לי זמזומים באוזן, אני לא יודעת לתפקד ככה. אפשר שקט בבקשה? תודה. כן, חבר הכנסת כבל.
איתן כבל
¶
ברור לי מה זה עצמאי, אבל בסוף מישהו - - - אני אמרתי, רק ישו נולד מרוח הקודש וגם על זה יש ויכוח.
עיסאווי פריג'
¶
לפני ההסתייגות אני רוצה להעלות סוגיה ולשמוע את דעתו של השר. מה שאני אומר, כבוד השר, אני רוצה לחשוב בקול רם איתך, יש לנו מועצת מנהלים, יש לנו מבקר - - -
עיסאווי פריג'
¶
כן, ולתת את זה כפוף לחוק רשות החברות. למה? יש מבקר פנימי, יש לי מבקר מדינה, יש לי מועצה.
דפנה גלוק
¶
הוא לא כפוף לאף אחד. הוא פועל לפי כללי אי תלות. יש תקנות רואי חשבון בנושא אי תלות שחלות על רואה חשבון מבקר והוא לא כפוף לאף אחד.
מיקי רוזנטל
¶
המנכ"ל התערב בלי סוף במינויים, כולל הסיפור שהיה בחברת חשמל, שרואה החשבון גילה את הבור הענקי הזה של המיליארדים ומנכ"ל רשות החברות הממשלתיות פיטר אותו. לא הייתה לו - - - אז זה לא שהדגם הזה הוא הדגם הכי טוב.
איתן כבל
¶
לא, נהפוך הוא. גם אם אנחנו מוציאים את הביקורת הזאת לגוף, זה עדיף שיהיה תמיד בגוף חיצוני - - -
עיסאווי פריג'
¶
אנחנו מתלבטים אם להוריד את ההסתייגות או לא. זה מה שאנחנו מתדיינים. בסדר, מורידים הסתייגות.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף 46, רואה חשבון מבקר. מי בעד? מי נגד?
הצבעה על סעיף 46 - רואה חשבון מבקר
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
הסעיף הבא, יועץ משפטי. אנחנו לא נצביע עליו היום, זה עדיין מתגבש.
דנה נויפלד
¶
נכון. קציבת כהונה נכנס בהצעה, אתם יכולים לראות את זה. יש לנו עוד דיון שאנחנו רוצים לעשות ובקשות משרד המשפטים לאיזה שהוא היבט אחר פה - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
אז אני מדלגת על סעיף 46. 47, מבקר פנימי. הייתה תוספת של סעיף קטן. זה קפץ סעיף, זה אוטומטי.
היו"ר קארין אלהרר
¶
כן, בדיוק. סעיף 47, מבקר פנימי. התווסף סעיף קטן (ב), 'המבקר הפנימי יתמנה לתקופה של שבע שנים בלבד'.
עיסאווי פריג'
¶
מה לגבי הסוגיה שאמרנו עליה בדיון, הסנקציות, שלא קיבלה ביטוי? מבקר פנימי שלא יגיש דוח, לא יעשה את עבודתו כראוי?
עיסאווי פריג'
¶
איזה סנקציות? אני פשוט משחזר מה שהיה במחלקת הגבייה ברשות השידור, שמבקר הגבייה לא הגיש את הדוחות.
עיסאווי פריג'
¶
אני זוכר טוב, אמיר, לא נעשה דוח. נעשה דוח ולא בא לדיון בוועדה אצלכם ולא התנהל טוב ה- - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל סנקציות על מה? יש חוק בנושא הזה של מבקרים פנימיים. הוא קובע את תכנית העבודה שלו, מגיש אותה לאישור. בנוסף ועדת הביקורת יכולה גם להטיל עליו משימות של ביקורת פנימית, לא מבצע אותן? שידאגו לפיטוריו.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אבל, עיסאווי, קיבלנו תשובה שיש על זה ביקורת. מי בעד? מי נגד? הסעיף עבר.
הצבעה על סעיף 47 – מבקר פנימי
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אנחנו דנים כרגע בקבלת עובדים סעיף 48, פרק ז', עובדי תאגיד השידור הציבורי. היו הערות על הדבר הזה?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, על זה יש הסכמה. זאת אומרת ברור לי שככל שיסוכם מספר עובדים מינימלי שיעברו, שהממשלה תתחייב כמינימום שהם יעברו לגוף החדש, אז הם יהיו פטורים ממכרז. כל הסוגיה היא רק ניסוחית.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אבל, איתן, זה לא משנה לעניין הזה. ההסכמה שהובעה, שאומרים שגם אם יעבור עובד מרשות השידור לתאגיד החדש ברור שהוא לא יצטרך לעבור מכרז וזה פותר את הבעיה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כי מה שכתוב כאן לא מתייחס עוד למכרז, הוא מתייחס כרגע ככלל לאנשים רגילים שמתקבלים שם לעבודה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בעניין של התנאים הכספיים, לא בעניין של מספרי עובדים. אבל, איתן, צודקת עורכת הדין גלוק, ככל שיושג הסכם - - -
איתן כבל
¶
אני מבין לחלוטין את מה שאתה אומר. יחד עם זאת אני אומר - - - אני הבנתי את מה שאתה אומר. לקח לי זמן - - -
איתן כבל
¶
אז מה אכפת לך? כיוון שהרי לא נזוז עד שלא יגיעו להסכמות בזה. זה סתם. יש מה שנקרא רצון טוב.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, איתן, יכול שייווצר מצב, צריך לזכור, עוד פעם, דרישות ההסתדרות התפרסמו בעניין הזה, אנחנו נתקשה לעמוד בהן.
עיסאווי פריג'
¶
אנחנו דיברנו בדיון שהתקיים על הסעיף הזה לגבי ההגנות שצריך לתת לעיתונאים ולעובדים, ההגנות בכלל, והרעיון שהעלינו בהתחלה שכאן דובר על חובות בלי זכויות, בגדול. כשעיינתי בתיקון המוצע הדברים שדיברנו עליהם לא קיבלו ביטוי בנוסח החדש. קארין, בדיון שקיימנו על הסעיף העלינו שתי סוגיות, מתן ההגנה, צריך לתת הגנה כלשהי לעובדים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מיקי, מותר לי להתייחס הסכמים קיבוציים, ככל וייחתמו חלים בכל מקרה, למה אני צריכה להכניס את זה לחוק? איפה זה כתוב?
מיקי רוזנטל
¶
לא, בוא ננסה לשכנע. מה הבעיה שלנו בהסתייגות? על הסתייגות אפשר להצביע, בוא ננסה לשכנע קודם, לפני הסתייגות. ברשותך.
מיקי רוזנטל
¶
גם אם לא חלים הסכמים קיבוציים, על העובדים האלה חלים כל החובות של עובדי מדינה, אבל אין להם שום זכויות - - -
מיקי רוזנטל
¶
חלק מהכללים שחלים על עובדי מדינה, אבל כמעט שום דבר מהזכויות של עובדי המדינה לא חלים עליהם. מאחר שמדובר בעובדים, שחלק מתנאי העסקתם יביאו גם לשיפור השירות שהם ייתנו לציבור והביטחון שיהיה להם, אז למשל הליך הפיטורים שלהם, בלי קשר לתנאי העסקתם, כמו שמקובל אצל עובדי מדינה, היה מאוד ראוי שנאמץ אותו גם פה. למשל. זה לא שייך דווקא להסכם קיבוצי, אלא לתנאים שחלים על עובדי מדינה. כמו שיש חלק מהדברים שחלים בחוק הזה עליהם, ראוי שגם חלק מהיתרונות יהיו גם פה. ברור לכם שאחד הדברים הכי חשובים זה הביטחון התעסוקתי של העיתונאים, שלא יהיו בחוזים אישיים שאפשר לפטר אותם באופן שרירותי ואין שום הליך אפילו לפי פיטוריהם, היה ראוי שאנחנו נאמץ בחוק הזה לפחות את הליך השימוע בפיטורים וכו' וכו'.
עיסאווי פריג'
¶
לא, אתה מדיניות, אתה מה? לא, אני שואל, עובד שהמנכ"ל מפטר אותו, איזה הגנה אני רוצה לתת לו?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ההגנות שמגיעות לו מכוח המשפט המנהלי, ובנוסף, ככל שיושג הסכם קיבוצי ואנחנו דיברנו עם ההסתדרות והשאיפה היא עד לתחילת השידורים של הגוף החדש לנסות ולהגיע להסכם כזה, אז יחולו עליו, ככל שיושגו הסכמות, גם ההסכמות האלה. דרך אגב, אם יתארגנו בגוף החדש שליש מהעובדים, דומני, אז גם כן יהיה צריך לנהל איתם משא ומתן על הסכם קיבוצי, כמו ביתר הגופים היום.
דוד צור
¶
אני חושב שמה שמפריע למיקי, אם אני מבין, ולעיסאווי, זה שמציינים פה רק את החובות, לכאורה אין זכויות, אבל צריך להבין שמתוקף חקיקה שהיא כמו שהיא אוסרת משהו, וכל מה שהיא לא אוסרת אז בעצם מותר, כך גם פה. היא בעצם מדברת על החיקוקים האלה והיא מטילה את המגבלות. בהיעדר המגבלות - - -
דפנה גלוק
¶
ובחוק העונשין מדובר גם על הגנות מיוחדות שיש לעובדי מדינה. מה שיש פה זה ברִירה של מספר חוקים שהם רלוונטיים לעובדי ציבור. חלקם הם חוקים מגבילים, כמו למשל חוק המתנות, כמו למשל בחירות לכנסת, חלקם, כמו פקודת הראיות, מדובר בהגשת תעודת עובד ציבור במקום הצורך להתראיין. אלה הם חוקים שמבחינה עניינית יש טעם להחילם, זה לא רק עניין של חובות.
מיקי רוזנטל
¶
לא, בסדר, אבל לצורך העניין, לא חשוב למה, חלים עליהם החוקים האלה, אבל אם אתם אומרים שחל עליהם, למשל בהליך הפיטורין, חובות של עובדי מדינה - - -
אתי בנדלר
¶
לא, לא זה מה שנאמר. מה שנאמר זה שחלים עליהם הוראות החלות בדין הכללי בדיני עבודה על פיטורי עובדים בכלל. לעובדי מדינה יש הוראות ספציפיות. שימוע חל לגבי כל עובד, למשל, אבל - - -
דפנה גלוק
¶
ככלל תנאי ההעסקה וצורת ההעסקה בגופים ציבוריים נוטה להיות הרבה יותר מגנה על העובדים מאשר במגזר הפרטי, ואת זה אנחנו יודעים להגיד. אנחנו לא צריכים לכתוב במפורש שיהיה הסכם קיבוצי, בפועל המצב הוא שיש הסכמים קיבוציים, יש יחסי עבודה קיבוציים ולכן אין צורך לכתוב את הדברים האלה במפורש במובן הזה. זה נכון שצורת ההעסקה, צורת המינויים במדינה, היא שונה, נעשתה פה הורדה של הסעיף בחוק רשות השידור מתוך ההבנה שמה שנכון לשירות הציבורי, בגודל ובמורכבות שלו, לא בהכרח נכון לתאגיד שהוא הרבה יותר קטן.
עיסאווי פריג'
¶
בכל זאת, חברים, אני חוזר ואומר, מנגנון הפיטורים בגוף החדש - - - אני בכל זאת מציג את זה.
(היו"ר דוד צור)
עיסאווי פריג'
¶
נצביע, כן. אני בכל זאת רוצה שזה יירשם. מנגנון הפיטורים בגוף החדש, אני מבקש שיהיה ברור. זה המינימום שבמינימום שאני יכול לתת הגנה לעובדים. זו דעתי.
עיסאווי פריג'
¶
אני אומר ככה, פיטורי עובד תאגיד השידור הציבורי החדש ייעשו בידי המועצה, בהסכמת המנהל הכללי - - -
עיסאווי פריג'
¶
ייעשו בידי המועצה בהסכמת המנהל הכללי וזאת לאחר שימוע שבו ניתנה לעובד ההזדמנות להציג את טיעוניו נגד הפיטורים.
היו"ר דוד צור
¶
אוקיי. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת עיסאווי? איתן, אני לא רוצה לקיים דיון, אני רוצה להצביע. מי בעד ההסתייגות?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, חלק קיים וחלק הוא הופך סדרי עולם, כשהמועצה היא זאת שמוסמכת לפטר, שהיא לא אמורה לנהל את הגוף הזה.
חנה מצקביץ
¶
הכללים של הפיטורים נקבעו בפסיקה, שאתם צריכים להיות ענייניים ומסיבות ענייניות וצריך להיות שימוע, בגוף ציבורי על אחת כמה וכמה.
איתן כבל
¶
אבל בכל זאת אני חושב, אדוני השר, שעדיין נצטרך לייצר איזה שהוא מנגנון ש - - - אני מבין מה עיסאווי רצה לעשות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני יכול להעיר לך הערה וגם לעובדים? למרות שהם לא יכולים להגיב. אני אמרתי בדיון הקודם, אני אומר את זה גם במפגשים איתם, אני לא מייצג אותם כיועץ משפטי שלהם. ככל שיש להם דינים משירות המדינה שהם רוצים להחיל על עצמם, היו יכולים להגיש לכם, לי, את ההצעות הללו. צריך לזכור שלהחלה של דיני עובד מדינה יש הרבה חסרונות גם בהקשר של שירות ציבורי. למשל הנציבות פתאום יכולה לעצור שם את קליטת האנשים או להתחיל להתערב בתהליכי הקבלה. זה קצת סותר את עניין העצמאות גם. הדינים, משרד המשפטים בכלל ביקש, או שזה גם את, מה להחיל עליהם, הם יותר בהקשרים של מאפיינים ייחודיים שלהם, של קבלת מתנות, של דברים אחרים, של עיסוק בפעילות פוליטית כעובדים, שייתנו הצעה. אני לא יכול עכשיו לסרוק את כל המשמעויות של עובד מדינה. אני לא עכשיו אפתח את זה. אם יוגש לי משהו ראוי אני אבקש לפתוח את הסעיף.
היו"ר דוד צור
¶
אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה פה. יש קודם כל התדיינות מול ההסתדרות. בי"ת, זה לא הסעיף כרגע להכניס פה את העניין הזה. אנחנו הצבענו על הסעיף הזה, אני רוצה להתקדם.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
צורי, אני אומר לך ולאיתן עוד דבר. אם הם יגישו אליי משהו שייראה גם זה, אני אהיה מוכן לפתוח מחדש את הסעיף.
היו"ר דוד צור
¶
עיסאווי, השר, לדעתי, נתן פה לא רק פתח, אפשר להתקדם.
סעיף 50. חובת הזהירות. מי קורא אותו?
איתן כבל
¶
מה קורה אם המנהל מביא סדרה מכוונת? יש חובה כלפי התאגיד, הוא מפסיד כסף. אף אחד עדיין לא העמיד את זה במבחן.
היו"ר דוד צור
¶
מי בעד? מי נגד? טוב. עבר.
הצבעה על סעיף 50
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 51. אמצני זהירות ורמת מיומנות.
היו"ר דוד צור
¶
כן, אמצעי זהירות ורמת מיומנות, סעיף 51. יש לנו הסתייגויות? אנחנו מצביעים על סעיף 51. אושר פה אחד.
הצבעה על סעיף 51
בעד – רוב
נגד – 0
הסעיף אושר.
חובת האמונים. סעיף 52. מי בעד? יפה. עבר.
הצבעה על סעיף 52
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
תרופות. סעיף 53. תרופות על הפרת חובת אמונים. מי בעד? עבר.
הצבעה על סעיף 53
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני יכול להציע, גברתי? 55 ו-56, הממונה על קבילות הציבור, היה כבר דיון. אנחנו נסביר את השינויים בעקבות הדיון, ככל שירצו יתייחסו ואם גברתי תאפשר נצביע. לגבי פרק י', תשדירי פרסומת והודעות, תשדירים לציבור והודעות חסות, 57 עד 62, זה את לא רוצה שנצביע היום.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
היה דיון על זה וקראנו אותם, אנחנו רוצים להעביר במהלך סוף השבוע את ההצעה שלנו, ומבחינתנו אפשר להמשיך לקרוא, להסביר ולהצביע מ-62.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני רוצה להבין את הטכניקה. הוסבר כאן משפטית ואישרה את זה היועצת המשפטית, שככל שמקריאים פה סעיף ומאפשרים בו דיון - - -
אתי בנדלר
¶
זה לא סעיף שאמרתם שאתם תעבירו הצעה? ואנשים לא יודעים מה ההצעה. אם מתחילים את הדיון וממצים אותו כאן - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כי לכאורה בסעיפים שעוד לא קראנו ולא דנו, אם יהיה עכשיו דיון ונעשה בו שינויים במקום אפשר להצביע.
מיקי רוזנטל
¶
בכל ארגון צריך לקבוע ממונה על חופש המידע. פה יש כבר אדם שהוא ממונה על הקשר עם הציבור, הוא אחראי על הקבילות, שיהיה גם אחראי על חופש המידע.
מיקי רוזנטל
¶
אני אסביר לכם למה. הנושא של חופש מידע, כמו שהשר אוהב לומר, זה קוץ בתחת בשביל ארגון ממשלתי. סליחה על הביטוי, ציטטתי גדולים ממני. זה נושא מאוד מאוד משמעותי שבדרך כלל ארגונים ציבוריים לא אוהבים להתעסק איתו. אם יש כבר אדם שהוא ממונה על הקשר עם הציבור - - -
דנה נויפלד
¶
אני רוצה להסביר. ממונה על חוק חופש המידע זה תפקיד חשוב ועל פי חוק צריך למנות כזה בכל ארגון, גם בתוך הארגון הזה. אבל אני לא מכירה שום חוק שאומר באופן ספציפי 'הבן אדם הזה יעשה גם את התפקיד הזה, הזה והזה'. זה לא מקובל וגם לא נכון, צריך להשאיר את שיקול הדעת למנהל למנות את מי שהוא חושב שמתאים לעניין הזה.
מיקי רוזנטל
¶
בסדר גמור, אתה יודע כמה דברים לא צריכים להיות בחוק והם בחוק הזה? חצי מהחוק הזה הוא רק מהטראומה שעשיתם.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
התוספת שבעצם אנחנו הצענו בהתאם לדיון היא שבסעיף (ב), זה מופיע בנוסח שבפניכם. הממונה על הקבילות יהיה עובד תאגיד השידור הציבורי וייבחר בידי ועדת איתור שתמנה המועצה מבין חבריה, ויש גם את התוספת שהדוח שלו יפורסם לפחות אחת לשנה והוא יהיה באתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי בנוסף לסעיף שהוא יהיה עצמאי במילוי תפקידו. כל מה שקשור לשקיפות ולחיזוק מעמדו.
אתי בנדלר
¶
אבל מחקתם גם את המילים 'ולאופן פעולתו של תאגיד השידור הציבור', מדוע? בהתאם לרישומים שלנו לא הייתה לגבי הנושא הזה הסכמה. אינני יודעת, אולי יש נימוקים טובים אבל זה לא - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כן, זה הערה שלי. היה פה דיון על מה הן סמכויותיו. אני הסברתי אז, אני זוכר אפילו את הנאום שההתמקדות שלו לא אמורה להיות בלדרוך על הסמכויות של מבקר הפנים או היועץ המשפטי ואיך הגוף הזה מתנהל או ועדת הביקורת, אלא הרצון הוא שהוא יטפל בתלונות של הציבור. לכן ביקשתי שזה יימחק.
אתי בנדלר
¶
אני רק מזכירה לך, הדיון הזה, אם אינני טועה, התנהל אגב ההצעה לאפשר לו במפורש לטפל בתלונות של עובדי התאגיד של השידור הציבורי. אני לא חושבת שמישהו - - -
אתי בנדלר
¶
יכול להיות, אני רק רוצה להעיר, כל נוסח שאני מקבלת, אחרי הישיבות אני בודקת גם איך זה מתיישב למשל עם הוראות אחרות ולגבי תאגידים אחרים. לא הספקתי לעשות את זה, כי באמת לא חשבתי שאנחנו נגיע לסעיף הזה ואינני יודעת אם זה מתיישב, עם זה מצמצם לעומת תאגידים אחרים או שזה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
נו, אז מה? מה ההשוואה בין הרשות ל - - - הרשות השנייה, גברתי, היא לא דירקטוריון של אף אחד מהגופים המשדרים, היא גוף חיצוני בכלל שאין לו שום קשר לניהול הפנימי של הגופים. אין מקום בכלל להשוואה בין הגופים.
אתי בנדלר
¶
זאת אומרת שאם מישהו מהציבור מקבל ממנו תלונות לגבי אופן פעולה של התאגיד הוא לא יכול לבדוק את זה? זה הרעיון?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני לא הולך לשים אותו בהקשר של הניהול הפנימי, התקינות של הניהול הפנימי של הגוף, מעל שומרי הסף של הגוף. אני לא חושב שזה נכון.
דדי מרקוביץ
¶
שום תלונה של האזרח כלפי איזה שהוא עוול שנגרם לו מהתאגיד, אני לא מטפל יותר, או לא אני, זה שיבוא אחריי, לא מטפל יותר. זאת אומרת מרגע שעובר החוק כל הספחים האלה של האגרה, של ה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
נכון, אבל יש מישהו אחר שצריך לטפל. היועץ המשפטי של הגוף, מבקר הפנים של הגוף, המנכ"ל של הגוף. מה לא? תן לי דוגמה. אתה רוצה להתערב בתוך יחסי העבודה?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אז תן לי דוגמה במה אתה רוצה לטפל שהוא לא יותר מתאים שיטופל על ידי היועץ המשפטי של הגוף או מבקר הפנים שלו.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
קודם כל אז מה אם הציבור חושב שהוא מנהל את רשות השידור? זה אומר שכל דבר שהציבור חושב, צריך לפי זה לנהוג?
דדי מרקוביץ
¶
אני לא רוצה לברור. אני חושב שבמקום מסודר, ברגע שכל האגפים מסונכרנים אז אפשר לדעת בדיוק, אם יש תלונה מסוימת שמטופלת על ידי ייעוץ משפטי זה עובר לייעוץ המשפטי, אם זה משהו של תהליך ארגוני - - -
מיקי רוזנטל
¶
לא, יש לנתב אותה באופן כזה שהאומבודסמן אחראי רק על התוכן של השידורים. נפגעת מהתוכן הוא הכתובת. אם עובד של רשות השידור נתן לך סטירה, זה לעניין ליועץ המשפטי או למנכ"ל, זה לא שייך לאומבודסמן. האומבודסמן אחראי לקבל תלונות על השידורים, זה הכול. גם ברשות השנייה, אגב, זה אותו דבר. לא כולם הם כתובת - - - זאת אומרת האומבודסמן לא אחראי לכל הטענות שיש לך כלפי ערוץ 2, יש לזה מנכ"ל, יש לזה יועץ משפטי.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
מה עושה מבקר פנים? הוא בודק מחלקה מחלקה ואת התפקוד שלה וחלק מזה זה איסוף מידע גם מהציבור. כמו במשרד ממשלתי.
מיקי רוזנטל
¶
אז גם פה זה גוף ממשלתי, את פונה למבקר המדינה לצורך העניין. יש רק תוספת של אדם שאחראי לתוכן השידורים וזה תפקידו, וזה בסדר גמור. גם האומבודסמן, גם בעיתון. בעיתון, כשהיה פעם כסף יותר, אז היה מבקר. הוא לא עסק בשום דבר אחר חוץ מהתוכן שהיה כתוב בעיתון, הוא לא עסק בבעיות אחרות שהיו, וזה לא ראוי שיעסוק בבעיות אחרות. זה לא מחליף מנכ"ל.
דפנה גלוק
¶
זו בדיוק הנקודה, בדרך כלל ובהרבה גופי ציבוריים המבקר הפנימי גם מוגדר בהגדרה כממונה על תלונות הציבור, גם חוק הביקורת הפנימית שקובע שמבקר פנימי לא ימלא תפקיד נוסף קובע שהוא כן רשאי, כמובן, למלא תפקיד של ממונה על תלונות ציבור וכך גם מקובל ולהבנתי האומבודסמן ברשות השידור נולד לשם השידורים, לשם התעסקות בשידורים.
עיסאווי פריג'
¶
יש לי הערה נוספת, קארין. מאחר שאנחנו מדברים בעצם על תלונות לשידורים, לגוף השידורים, למה אנחנו לא מגדירים שהממונה צריך להיות עיתונאי או אחד שמבין ב-? אם כבר התלונות הן מהתחום?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כל מה שקשור למה שהציבור רואה על המסך בבית זה שלו. פרסומות, חסויות - - - או שומע ברדיו.
איתן כבל
¶
אני לא דיברתי על דרך הפעולה אם זה ייצא טוב. לגופו של עניין אני גם מזהיר אותנו, את כולנו, שלא נייצר בסוף גוף שלא יכול לזוז. אחד הדברים שאני גם אומר לעצמי, פתאום אני קולט, זה דרך האומבודסמן, זאת אומרת שהכול נהיה משפטים וביקורות וחקיקה ו - - - צריך מאוד מאוד להיזהר וצריך שגם יהיה בסוף ניהול, שבסוף הגוף יהיה דינמי, גוף שהמנהלים שלו יכולים גם לנהל אותו. נכון שהטראומה היא כל כך גדולה שאנחנו כל הזמן מסתכלים לאחור בחקיקה שלנו, אבל אני אומר את זה גם לנו, עיסאווי, ולכל החברים פה, צריך גם לשים לב כי בסוף רוצים שתהיה טלוויזיה טובה ורדיו טוב.
איתן כבל
¶
אני רוצה לומר שהאומבודסמן בסופו של עניין, אנחנו שמחים שהוא רוצה להגדיל את מוטת הכנפיים שלו, אבל האומבודסמן אחראי על השידור, דהיינו על מה שמראים ועל מה ששומעים.
אתי בנדלר
¶
אני רק מבקשת הערה, כתוב כאן 'הנוגע למשדרי תאגיד השידור הציבורי', אין לנו הגדרה של משדרים, יש לנו הגדרה של שידורים שעדיין לא נכנסנו אליה, היא בסעיף 1, אבל כדי להסיר ספק, אני הבנתי שיש הסכמה, ככל שיהיה צורך שאני אבדוק את זה, להוסיף גם 'לרבות תשדירי פרסומת והודעות תשדירים לציבור והודעות חסות לפי פרק זה'.
איתן כבל
¶
כן, ועוד דבר, כדי שלא יתחיל עכשיו, הוא צריך להיות גם הווסת. הרי הוא לא יתחיל להגיד 'לא, זה לא שלי, תכתוב לעורך דין', 'תכתוב לזה'. זאת אומרת שהוא גם יהיה זה שמקבל ויודע להעביר, לנתב את התלונות שנוגעות - - -
דנה נויפלד
¶
בהמשך למה שאתי אמרה, דבר נוסף, שזה יהיה רק עניין נוסחי לבדוק אותו, אנחנו נכריז על כל התכנים, זאת אומרת אם זה יהיה באתר האינטרנט לדוגמה. לא רק השידורים - - -
נגה בריינס
¶
אני רוצה לתת לכם דוגמה שתמחיש עד כמה אתם לא נמצאים בשטח ומבינים את הסבל של אנשים שעובדים בתעשייה הזאת. אצלנו בכיר באחת הזכייניות איים על עורכים שאם הם לא יחתכו את שכרם הם לא יעבדו עם אותה זכיינית אף פעם. אנחנו לקחנו את התלונה הזאת - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף 55, מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 55
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 56, עצמאות הממונה על קבילות הציבור. מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 56
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
עכשיו חוזרים ל-69.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
על 62, 63, 64 אי אפשר להצביע? אני אמרתי שאנחנו רוצים לקפוץ מ-57 עד 61 כולל. מ-62 אני מזכיר שוויתרנו על 64, אפשר להצביע על הוויתור. 62 ו-63, אני כן רוצה. 65 אמרנו לא, כי זה בהסתדרות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בנוסח של דנה. גם אצלי אין. לא, ההסכמה פשוט פותרת - - - אתם העליתם בעיה של החודש בחודשו. במהלך היום הגענו להסכמה שמשרד התחבורה, יהיה כתוב שהוא יעביר כל חודש ולא פעם בשנה את הסכום הנוסף.
עיסאווי פריג'
¶
אני אומר את דעתי, 'עיסאווי'. אומר את דעתי. אני הכנתי את עצמי לסעיף 54 על פי כל השיחות שניהלתי איתך אתמול והיום. ועכשיו אתם מכניסים את זה. אני הכי דוגרי, תצביעי מה שאת רוצה. דוגרי, זה לא הגון. אני אומר לך, זה לא הגון.
עיסאווי פריג'
¶
69 עוברים זה הגון, זה מה שאמרת. הכנו את עצמנו בהתאם. את לא יכולה לשלוף מהשק כל פעם ולשנות את הנוסח.
ברוך אסקרוב
¶
גברתי, הערה שהיא לכבודו של הבית הזה. עד לפני שנתיים במשך עשרות שנים הנושא של העברת מקרקעין, נכסים חשובים לרבות מקרקעין, אני מדבר על 62(א), הייתה באישור ועדת הכספים כדי שהפרלמנט בכובעו גם כמפקח - - -
עיסאווי פריג'
¶
תודה. אני לא מבינה למה, דרך אגב, על סעיפים שעוד לא דנו בהם זה בסדר להצביע עליהם, אבל סבבה.
אמיר רוזנברג
¶
לא, להיפך. אני דווקא חושב שזו דוגמה לדברים שאדוני השר, אמרת גם בפעם הקודמת, שיש דברים שאין מחלוקת על המהות, אבל יש בעיות בניסוח. אז אני אנסה להגיד את הבעיות בניסוח. קודם כל איפה אין מחלוקת על המהות. ממה שאנחנו שמענו, כוונת הסעיף הזה, כמו שהיועצת המשפטית, עורכת דין נויפלד, אמרה בפעם הקודמת, שהכוונה היא לעשות בעלות משותפת ואנחנו חושבים שבעלות משותפת זה דבר חיובי, זה טוב, זה יעודד את השוק, זה יעזור לכוונות, כפי שאתה ציינת גם בכנס ואמרת בפעמים שונות, למקסם את רווחי הרשות ולעודד פלורליזם.
הרעיון הוא טוב, יש פה שתי בעיות מרכזיות, גם במלל וגם ברעיון של - - - בעיה ראשונה, כאשר נאמר בסעיף 69(א) שלתאגיד השידור יותר ממחצית הבעלות, ההגדרה של המילה בעלות לא מספיק ברורה, מיד אנחנו גם נגיד פתרון, ואפשר להראות את זה בדוגמה, שבעצם אתה יכול לתת לאדם טייטל שהוא בעלים של מחצית, אבל לקחת ממנו בהסכם את כל יתר הזכויות - - -
אמיר רוזנברג
¶
אז יש גם הצעה קונקרטית איך נעשה את זה. זה קל. כי שמענו שאולי יש בעיות עם הממונה על הגבלים עסקיים, אין, אנחנו חושבים שאין.
אמיר רוזנברג
¶
הדבר השני זה שבסעיף 69(ב) נקבע שרק תאגיד השידור הציבורי רשאי לעשות פעולות בהפקות מקומיות. גם זה לא מבטא את הרעיון של בעלות משותפת וגם זה בעצם שולל מהמפיקים או גם מהיצירה עצמה את האפשרות להיות משווקת ונמכרת, גם בארץ וגם בעולם.
אמיר רוזנברג
¶
זה חשוב, אני מודה לך על השאלה הזו. הסעיף הזה מתייחס לזכויות המסחור, הוא קובע ככותרת שהגורם היחיד שיהיה רשאי למכור זה גוף השידור, ומצד שני - - -
אמיר רוזנברג
¶
כתוב כאן, 'על אף הוראות סעיף קטן (א)', שורה שנייה לסעיף 69(ב), 'יהיה רשאי רק תאגיד השידור הציבורי לעשות פעולות בהפקות מקומיות קנויות', רק התאגיד הציבורי, זה מה שכתוב פה, לעשות פעולות. גם הוא לא נותן זכות פוזיטיבית למפיק לעשות את הפעולות האלה והוא כמובן גם לא שומר על - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זה בעיה? הם מדברים לא רק על הפקת הרווחים, אלא גם שרשות השידור - - - אם תדברו לא במונחים מקצועיים, אלא פשוט תסבירו את הדוגמה, אז חברי הכנסת - - - הם לא ישבו כמוני, אז איך אומרים? דבר ברור. הדוגמה, אם אני יכול לפרש אותך, זה שיש מפיק שגם יש לו קשרים בעולם והוא יודע יותר טוב להציג את מרכולתו ממה שאיזה שהוא עובד פנימי ברשות השידור יוכל לעשות והם רוצים שתהיה אפשרות גם להם בחוק, להם יש אינטרס הכי גדול, כי הם לא רק מקבלים משכורת, אם הוא מצליח למסחר זה הולך ממש לכיסם, שיוכלו גם לעשות את פעולת המסחור באמצעותם. זאת הכוונה?
אמיר רוזנברג
¶
נכון מאוד. ואפילו להדגיש, עורך דין מצקביץ, אם את שאלת את השאלה, שהכוונה היא שהפירות של המסחור, כסף, יחולק באופן - - -
אמיר רוזנברג
¶
אנחנו חושבים שהתקלה נובעת מהעובדה שבסעיף 69(ב) מתייחסים רק לסעיף 11 לחוק זכות יוצרים. אני אגיד על זה משהו אולי כן בצורה מקצועית ואחר כך אם אפשר יהיה להגיד את זה קצת יותר ברור. אני מקווה שאני אהיה מספיק ברור. סעיף 11 לחוק זכות יוצרים קובע מה היוצר רשאי לעסוק, הוא קובע את הבלעדיות של היוצר. זאת אומרת הוא אומר ליוצר 'אתה באופן בלעדי רשאי לעשות את הדברים האלה'. יש סעיף אחר שאנחנו מבקשים להכניס אותו ולקבוע, ומיד אנחנו נגיד את זה, שסעיף 69 יחול גם על 11 וגם על 36, בעצם אנחנו מוצאים בחוק זכות יוצרים סעיף שמדבר על המסחור, אדוני השר, וקל מאוד לעשות בו שימוש. סעיף 37 לחוק זכות יוצרים, 'זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזר על פי דין ורשאי בעל הזכות לתת לה רישיון בחלקה' ויש את ההסדר כולו. כלומר כשאנחנו אומרים פה זכות מסחור, היא בעצם קיימת בחוק זכות יוצרים שמפריד בין שני דברים. מפריד ומאפשר.
אנחנו מבקשים לקבוע בסעיף 69(א) שיהיה כתוב את הדברים הבאים, 'על אף האמור בכל דין', זה מתכתב עם מה שאתם כתבתם, 'בהפקות מקומיות קנויות', לא בהתקשרות לרכישה, כי זה צריך להיות לתמיד, אנחנו נתייחס לזה, 'בהפקות מקומיות קנויות לא תהיה לתאגיד השידור הציבורי יותר ממחצית הבעלות בזכויות'. עד כאן זה אותו דבר. אתם כתבתם 'קניין רוחני', אנחנו מבקשים שזה יהיה בהתאם לטרמינולוגיה של חוק זכות יוצרים, שם יש פעמיים שמופיע קניין רוחני אבל הביטוי הוא 'זכות יוצרים'. לכן אנחנו מבקשים 'לא תהיה לתאגיד הציבורי יותר ממחצית הבעלות בזכות היוצרים, כאמור בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים'.
אמיר רוזנברג
¶
סעיף 11 אומר את הדבר הבא: 'זכות יוצרים מה היא? זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה העתקה, פרסום, ביצוע פומבי ברדיו, אינטרנט', אני אומר את המילים ואני מתרגם. זו רשימת הזכויות, זאת זכות יוצרים. אז 'לא תהיה לתאגיד השידור הציבורי יותר ממחצית הבעלות בזכויות היוצרים'. כלומר כל מה שקשור ומוגדר כזכות יוצרים על פי דין, וכאן אנחנו מוסיפים 'ובזכויות לביצוע פעולות כאמור בסעיף 37(א) לחוק זכות יוצרים', שהוא בעצם סעיף המסחור שהוא נותן את ההוראה, את ההקניה החוקית, את האפשרות החוקית, 'זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי ושאינו ייחודי', הוא קובע שזה יהיה בכתב, הוא קובע שזה יהיה גם ביצירות נגזרות, הוא קובע מה זה רישיון ייחודי. כלומר יש לנו הסדר חקיקתי שמדבר על המסחור.
ואז, כשאמרנו בעלות, בעצם כללנו, אדוני השר והיועצות המשפטיות, גם את הבעלות הקניינית, אותו תואר, וגם את זכות המסחור, שיש בסעיף 37(א). השאלה היא שאלת התקופה, זה לא נוגע לבלעדיות, זה צריך להיות לתמיד. כלומר לתקופה או שאומרים ללא הגבלת זמן, או אם רוצים לדייק יותר, לתקופה כאמור בפרק ו' לחוק זכות יוצרים, כשפרק ו' מגדיר את האורך של זכות היוצרים שבה עסקינן. כי ממילא אחרי שפג התוקף של זכות יוצרים אין כבר לדבר על בעלים שבזכות, כל אחד רשאי לעשות שימוש.
מדוע זה צריך להיות לתמיד? מדוע השותפות הזאת צריכה להיות לתמיד? קודם כל כי זה הרעיון, שעשינו את זה במשותף. דבר שני, בגלל שאם היא לא תהיה לתמיד אפשר יהיה לקחת אותה בחוזה, שזה בעצם כשל השוק הכי גדול היום, שאנחנו נתקלים בו בפרקטיקה, בשידור המסחרי וגם בשידור הציבורי. תהליך של עשר השנים האחרונות, אני לא ארחיב על זה את הדיבור, אנחנו רואים אותו, הראינו אותו לגורמים מקצועיים, אנחנו נראה אותו גם בוועדת אייל במסחרי, אבל צריך לדעת, אנחנו עושים הסכם עם גוף שידור, הוא יכול להגיד לך 'אתה רוצה להפיק אצלי? מאה אחוז, אני אתן לך כותרת של 50% בעלות, אבל תעביר לי כרגע בהסכם את כל זכויות המסחור וגם תקבל 10%', או 5%. לכן השותפות - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בסדר, אבל הסכמנו שפה יהיה מסחור וזה הרי יכול להיות קוגנטי, אז אתה לא יכול לה - - -
אמיר רוזנברג
¶
לכן דרושה התקופה. אנחנו אמרנו 'וזאת לתקופה כאמור', ללא הגבלת זמן, לצורך העניין, כדי לפשט את זה. ואז אתה יודע שלעולם אתה יכול למכור - - -
אמיר רוזנברג
¶
לא, החוק לא מגביל את זה - - - אם אתה לא קובע את תקופת הזמן של השותפות, כלומר זאת שותפות לתמיד, אין בעיה ששותף אחד יקנה מחברו באותו רגע. מה זה חברו? אני לא חברו, אני כפוף אליו. כלומר הוא בא אליי בזמן ההסכם, זאת הבעיה, זה כשל השוק היום. אנחנו אמנם שותפים, אבל בזמן ההסכם אתה רוצה לעשות הפקה, 10 מיליון שקל, 'אתה לחוץ? אין בעיה, תחתום לי כאן בהסכם'.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני מבין מה אתה אומר, אבל גם הפרשנות הסבירה של הסעיף כפי שהוא הייתה מחייבת את התוצאה שאתה אומר.
מיקי רוזנטל
¶
אני צריך להגן על ה - - - זה השקעה של כסף ציבורי. לא יכול להיות שכל הזכויות יעברו גם לגורם פרטי. אנחנו רוצים להגן על היוצרים, זה חשוב מאוד, הסעיף מגן על היוצרים וכו' וכו', אבל צריך לראות גם שגם ההיפך לא נהיה. זאת אומרת שהכסף הציבורי שמושקע הופך להיות זכויות של אנשים פרטיים. גם על זה צריך לתת - - -
אמיר רוזנברג
¶
אני חושב שגם זו הערה חשובה, מפני שאני חושב שבהצעה הזו - - - היו לנו הצעות אחרות שקצת פחות מידתיות מזו. אנחנו שמענו גם את מה שאמרת, אדוני השר, וגם מה שאמרה היועצת המשפטית, אנחנו שמענו את זה והלכנו לפי המודל שאתם מציעים, של שותפות מלאה ולא שייתנו לנו את כל המסחור, כי גוף השידור לא יודע לעשות את זה. אנחנו לא שם, יכול להיות שזה הפתרון הטוב, לא שם, לכן זה לא עובר לבעלות פרטית.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
הרי אי אפשר שהמסחור יתבצע, אולי אפשר, אבל לפעמים זה עלול ליצור נזקים וקשיים, אם שני גופים מנסים למסחר אותו. לגבי מי מבצע את המסחור, הוספנו אתכם לאופציה אבל זה לא מחייב שאתם כל פעם תעשו - - - זה כן משא ומתן.
אמיר רוזנברג
¶
אני אגיד בדיוק. קודם כל זה שוב שאלה נכונה מאוד, המודל הזה אומר שני הגורמים, שני השותפים, כמו כל שותפים, יכולים ללכת ולבצע את המסחור כשהם לא פוגעים איש בזכויות רעהו. זה ברור, שני הצדדים יכולים ללכת ולמכור את זה. אין שום בעיה.
אמיר רוזנברג
¶
אני אומר מה כן אפשר לקבוע, זה לא קבוע פה, אבל אתה יכול לשקול אם אתה רוצה להכניס את זה. במודל הזה של שותפות יכולים להיות שני דברים, אחד שאומרים 'אתה לא תעשה שום דבר בלעדיי', הכול בהסכמה. זו גם אפשרות. קצת יותר קשה להזיז את העגלה, כי אז אם אני רוצה למכור, אני בסין ואני רוצה למכור, אני צריך להתקשר לגוף השידור ולבקש אישור, והוא, כשהוא רוצה לעשות עם זה משהו, הוא גם צריך לבקש ממני אישור, מראש. מודל אחר אומר שכל אחד יכול למכור. צריך לעשות תיאום, אתה יכול לעשות את זה בכללים, או גם לא צריך, כמו שעושים שותפים. אגב, זה היה בשוק לפני עשר שנים - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא בנושא הזה. למה? כי מדובר, כמו שמיקי רוזנטל אמר, בגוף שידור ציבורי, אני לא יודע, אני לא מכיר את כל המקרים שיכולים להיות, אבל אולי לפעמים ברצון שלו למסחר את זה הוא לוקח איזה שהם שיקולים ציבוריים שאתם לא לוקחים ולכן בהקשר הזה לאן ממסחרים את זה, יכול להיות שכן יש מקום לשקול עדיפות להחלטה של השידור הציבורי, האם המסחור יתבצע באמצעותו או באמצעותכם, או באמצעות שניכם, ובלבד שתוצאות המסחור מתחלקות, שיש לכם לפחות חצי מההכנסות.
אמיר רוזנברג
¶
אז אנחנו, אני חושב שניסינו לתת לזה ביטוי בסעיף 69(ב), ניסינו, כי אתה יכול לתת הוראות לזה. אני חושב שזה בהחלט - - -
מיקי רוזנטל
¶
אגב, אם מותר להעיר לטובת הדיון, אני חושב שהדבר הזה הוא עניין מקצועי מאוד שצריך להיקבע בתקנות ולא להיכנס לחוק ולרזולוציה כזו. באמת, זה עניין מאוד מאוד מקצועי - - -
מיקי רוזנטל
¶
בסדר, אני אומר את דעתי גם כמי שמבין בזה מעט וגם כמחוקק, שאני לא בטוח שכדאי להיכנס לרזולוציה הזאת בתוך החוק וכדאי שיהיה בתקנות של - - -
אמיר רוזנברג
¶
אז אנחנו נגענו בזה, לא הקראתי את זה עוד, רק ככה לסיים עם הדבר הזה. אנחנו גם הצענו, בגלל שבדיוק השאלות - - -
אמיר רוזנברג
¶
אני מתכנס, אני כבר אמרתי את זה. סעיף 69(ב), אדוני השר, 'השר, בהסכמת שר המשפטים', עד כאן זה מתכתב עם מה שקבעתם, 'יקבע הוראות לעניין תקופת בלעדיות'. עד כאן זו תקופת בלעדיות - - -
אמיר רוזנברג
¶
בסדר, דווקא הרזולוציה חשובה. אני מסיים. 'השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין תקופת הבלעדיות', אנחנו מבקשים להוסיף 'בישראל', משום שהבלעדיות היא רלוונטית בישראל. נדמה לי שזה גם מוסכם, כדי שאפשר יהיה למכור את זה בחו"ל, גם הוא וגם אנחנו, הבלעדיות תהיה בישראל, 'שלא תעלה על חמש שנים', אנחנו מבקשים - - -
אמיר רוזנברג
¶
לא, בלעדיות צריכה להיות לתקופה מוגבלת, כפי שהיה נהוג במשך שנים, אדוני השר. חמש שנים גוף שידור יכול למקסם את מה שהוא רוצה, אחר כך זה לא אומר שאין לו זכות לשדר, זה אומר שאפשר כבר לשדר את זה בגופי שידור אחרים עם תיאום עם גוף השידור. ככה זה גם עובד. כלומר אחרי חמש שנים אין לך בלעדיות, זה לא אומר שאסור לך לשדר, זה אומר שאני כמפיק יכול להתחיל בארץ לחפש ולמכור את זה ובתיאום איתך לתת חלונות, מה שקוראים אצלנו בשפה הזו ושהמסחור הזה לא יפגע בזכויות ה - - - אם אני אשלים את זה, 'שלא תעלה על חמש שנים ובלבד שלא תיפגע זכותם של בעלי זכויות היוצרים לבצע פעולות כאמור בסעיף 37(א) לחוק זכות יוצרים'. כלומר השר יקבע תקופת בלעדיות.
אמיר רוזנברג
¶
השינוי הוא בלעדיות בישראל שלא תעלה על תקופה של חמש שנים. אתה תקבע, אבל עד חמש שנים, ובלבד שלא תיפגע זכותם של בעלי זכויות היוצרים לבצע פעולות כאמור בסעיף 37, כלומר למכור את זה.
אמיר רוזנברג
¶
בתקופת הבלעדיות מחוץ לישראל. רק מחוץ לישראל. אני אומר לכם את המקובלות, שהיו מקובלות עד לפני כמה שנים ולא - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני לא מבין, ברגע שהבלעדיות היא רק בישראל, כלומר לימדונו רבותינו שבזכות הרב אינטרנט אין יותר בלעדיות, אז אתם תמכרו את זה בחו"ל, יעלה שם באינטרנט ויוזרם לישראל. אז איפה הבלעדיות שיכולה להיות למשדר הציבורי?
אסנת טרבלסי
¶
לא, אני רק רוצה להדגיש, העניין של זכויות המסחור, הם עובדים לטובת כולם, אני בעד העניין הזה שזה גם ייעשה בתיאום. אני חושבת שכל אחד מהצדדים יכול למקסם. אנחנו חווינו במשך השנים גופי שידור שלא פעילים בשוק הבינלאומי ואין להם את הקשרים שמפיקים ומפיצים עצמאים יכולים לייצר. ההסכמים כמובן יכולים להיות מאושרים ומקובלים על שני הצדדים, אבל שהדברים ייעשו ויתקדמו. זה דבר אחד.
אני רק רוצה להגיד לגבי העניין של הזכויות שלנו. בשבילנו כפרילנסרים וכמפיקים עצמאיים הסרטים האלה הם בעצם הפנסיה שלנו. אין לנו פנסיה, אלא אם כן אנחנו מפרישים בעצמנו - - -
אסנת טרבלסי
¶
אבל זה הדבר שלנו. בסדר. אבל, סליחה, היצירה, נכון שזה משאב ציבורי, הכסף, אבל היצירה היא גם אישית ולכן יש פה איזה שהיא שותפות ו - - -
מיקי רוזנטל
¶
אבל אותי את לא צריכה לשכנע. העניין הוא כזה שפעם ראשונה מבטיחים לכם לפחות 50%, שזה חסר תקדים.
מיקי רוזנטל
¶
אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים לרדת לרזולוציה כזאת של פרטי פרטים בחוק. זה צריך באמת להיקבע בכללים ולא - - -
שמעון אוחיון
¶
מי שמקבל זכויות יוצרים, הוא מכתיב גם למשל למו"ל, או לאחרים, איך לשווק ואיך למסחר את זה?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אולי תיתנו לפני כל זה למי שזה - - - אז אפשר יהיה קצת לדבר בקונטקסט של רקע - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
גברתי, אני שוב מבקש, אם אפשר לתת קודם למשרד המשפטים, שאחראי על התחום הזה, להציג את ה - - -
נעמה דניאל
¶
רק להתחיל ולהגיד, זכויות יוצרים הם בעצם הזכות של היוצר או של בעל זכויות היוצרים לבצע כל מיני פעולות ביצירה ולמנוע מכל אחד אחר לבצע את הפעולות האלה. למשל להעתיק את היצירה. אם אני כתבתי ספר, אני יכולה למנוע מכל אחד אחר להעתיק את הספר. איפה המסחור נכנס לתמונה? כשמישהו רוצה לקנות ממני רישיון להעתיק את הספר אני יכולה להתנות את הרישיון שאני נותנת לו בתנאים. זו הכוונה של זכות יוצרים.
אני רק רוצה להתייחס לכמה דברים ששמענו פה בדיון. קודם כל הכוונה, כמו שבוטאה על ידי ועדת לנדס, באמת הייתה לשמור 50% מהבעלות ליוצר, כולל זכויות המסחור. אנחנו לא נכנסנו לפרטים בתוך החוק וקבענו את העניין של חלוקת הפירות, אגב שהולך לשני הצדדים, גם מתאגיד השידור הציבורי וגם מהמפיקים או מהיוצרים או מבעל זכות היוצרים, מהסיבה הפשוטה שהוראות הדין הכללי חלות על השיתוף הזה. הדין הכללי הוא חוק המיטלטלין שמכיל את הוראות חוק המיטלטלין, אני לא אלאה אתכם בזה, אבל הוא קובע ברירות מחדל די הגיוניות, הוא קובע שכל שותף רשאי לעשות שימוש סביר כל עוד הוא לא פוגע בזכותו של השותף השני לעשות שימוש סביר, הוא קובע באמת חלוקה לעניין הפירות לפי אחוז הבעלות. הבנו שיש צורך להעביר את זה ולכן אין לנו התנגדות, אנחנו נבהיר את הדברים האלה ככל שצריך בחקיקה. אנחנו לא בטוחים שצריך לפרוט פה את כל ההסדרים, אבל נראה איך אפשר לעשות את זה בדרך הגיונית ונביא הצעה.
נעמה דניאל
¶
יש לנו הצעה שהצענו לתקן את סעיף קטן (ב) ובעצם כמו שאמרנו, מדובר בתאגיד שידור ציבורי ולכן אמנם מחצית מהזכויות תהיה שייכת למפיק או ליוצר, או למי שהיא תישאר בידיו, אבל אנחנו רוצים לאפשר לתאגיד הזה לעשות פעולות לטובת הציבור ולכן גם בנוסח המקורי הוצע לתת סמכות לשר לקבוע הוראות לעניין תקופת בלעדיות. אנחנו מציעים להוסיף סמכות לשר, חוץ מהסמכות הזאת לקבוע הוראות לעניין תקופת הבלעדיות, שתהיה לו סמכות לקבוע בעצם תנאים למשך כל חיי היצירה הזו, שלתאגיד יהיו בעצם זכויות להשתמש ביצירה הזאת לטובת הציבור בתנאים שהשר יקבע.
לעניין זכויות המסחור שעלו פה בסעיף 37(א), אכן גם לזה יש התייחסות בסעיף קטן (ב). הסעיף קובע היום, ואנחנו הצענו שינוי נוסח מסוים, שהשר יוכל לקבוע הוראות לעניין העברת זכויות הקניין הרוחני בהפקות מקומיות קנויות או מתן רישיון לגביהן.
איתן כבל
¶
נראה לי שאת מדברת עם עצמך בשלב מסוים. זה בסדר, אני לא אומר את זה חס וחלילה בטרוניה. זאת אומרת הרגל המרכזית היא שיש כאן תהליך שהפרטים שלו אמורים לבוא לידי ביטוי בתקנות או בדרך - - - נכון? זה מה שאת בעצם - - -
עיסאווי פריג'
¶
ברשותכם, אני לא הכי מומחה, עורך דין רוזנברג, בכל החלוקה של היוצרים, אבל אני רוצה לשאול את משרד המשפטים, בהבנה ובתפיסה שלי, כשאני קורא את החוק בהתקשרות לרכישת הפקות מקומיות קנויות, דבר שאני קונה, מישהו אחר עשה ואני שילמתי וקניתי. אני רוצה לדבר עם עצמי בכדי להבין את ה - - - מה שאנחנו דנים בחוק יש תקציב ליוצרים שאנחנו מתגאים בו ומביאים חידוש שליוצרים באמת נגרם עוול עשרות שנים, שנותנים להם 200-250 מיליון שקל תקציב, שתהיה לנו אחלה יצירה ואחלה תרבות. דהיינו אנחנו - - -
עיסאווי פריג'
¶
בסדר, למפיקים, זה גם באותו הקשר, אז רציתי לשאול על השוני בין הפקות מקומיות קנויות לבין הפקות מקומיות עצמאיות. מה ההבדל? שאני אבין. קנוי זה משהו שאחר עשה ואני שילמתי כסף, עצמאי זה אני - - -
דנה נויפלד
¶
יש פה שאלה מוזמנת מהקהל. יש דיון שלם שנערך בשאלה, הפקות מקומיות קנויות זה מונח שמופיע בכל הרגולציה של השידורים לגבי אותן הפקות שהגוף לא מייצר אותן בעצמו אלא רוכש אותן מבחוץ. זה המונח, זה נקרא הפקה מקומית קנויה. אמיר, אתה רוצה להסביר מה הקושי?
דנה נויפלד
¶
אני אסביר, סליחה, לא אני מעניקה את זכות הדיבור. יש טענה של חלק מהיוצרים לגבי מידת העצמאות שיש להם גם כאשר יש הפקה מקומית קנויה שנרכשת מהם.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זה בגופים מסחריים, לא בגוף ציבורי של מדינת ישראל. מה, המדינה תעשה ישראבלוף ותקים חברת בת לתאגיד השידור הציבורי כדי לעקוף את זה שזה יהיה הפקה קנויה?
אמיר רוזנברג
¶
לא, אם אפשר, אדוני, זו לא הסוגיה. אני אגיד, כי זה משהו דווקא חשוב ואני חושב שזה גם ייפול על אוזן קשובה.
אמיר רוזנברג
¶
אוה, זהו. זה אותו דבר למעשה בדיוק, כי בעצם אתם, המחוקק קבע ש-90% מהפקות יהיו קנויות, רציתם שלא יהיה מוח אחד, גורם אחד, בן אדם אחד שעומד והוא קובע את התכנים ואומר לך עם מי להעסיק, מה להעסיק, איך לעשות.
אמיר רוזנברג
¶
לא, זה קשור ל-90% כי הפקה מקומית קנויה, המשמעות שלה שאתה עושה את זה באמצעות מפיקים חיצוניים, יוצרים חיצוניים, תסריטאים חיצוניים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
המילים המשפטיות לא אומרות לי ולהם כלום, מה אתה רוצה לשנות במשמעות שכרגע החוק קיים לפיה?
דנה נויפלד
¶
אני אסביר. הוא רוצה לוודא שכאשר מדובר על הפקה מקומית קנויה, הגורם שממנו הזמינו את ההפקה ורק הוא, היא תהיה עצמאית במובן הזה שהוא יחליט מה הוא ואיך הוא עושה את היצירה. הוא רוצה לא רק שייקנו את זה ממנו, שהוא יהיה גם עצמאי.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מר רוזנברג, בבקשה בקצרה. אתה מנסה להסביר ומאורכו של ההסבר אנחנו לא הבנו את הקצר.
אמיר רוזנברג
¶
אני אתן את זה בדוגמה, זה הטוב ביותר. מגיע מפיק לרשות השידור, לגוף השידור, זה לא משנה אם הוא המסחרי או הציבורי. אנחנו מדברים על קנויה. גוף השידור אומר לו 'אתה תיקח את התסריטאי הזה - - -
אמיר רוזנברג
¶
הבעיה של השוק שגוף השידור קובע מ-א' ועד ת', אני עכשיו אגיד את זה בצורה קצת יותר קיצונית, הוא קובע מי יהיה התסריטאי, מה יהיה התוכן, מי יהיה הבמאי, מי יהיו העורכים, ובעצם אין הבדל - - -
אמיר רוזנברג
¶
בדיוק. בעצם אין הבדל היום. אם אתה מנסה היום לשבת, לעשות צוות שיחשוב מה ההבדל בין קנויה ללא קנויה, אתה לא יכול להגן על החוק שלך. וכשאתה אומר לו 'תעשה 90% בחוץ הוא לא יועד מה זה'. למה? בגלל שהוא עושה הסכם ולוקח שם את הכול. זה נראה אותו דבר. מן הרגע שאתה תגדיר את זה עצמאית, עם פרמטרים, אני לא אקסטרים, אם אתה תגדיר את זה עצמאית פתרת 90% מהבעיה. לא יצרת בעיה לגוף השידור, אבל ביטאת את מה שאתה מבקש. כי היום ההסכם - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זה סעיף ה-65% שאני הכנסתי בשידור המסחרי והטענות שזה פיקטיבי? אני לא מתכוון להגיד את זה כאן. אני לא אגדיר את זה כאן.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
יש ועדת אייל, היא דנה בנושא הזה. ככל שהיא תחליט שם דברים שאני אחיל על השיעור המסחרי, קל וחומר שאני אחיל אותם, אולי בהתאמות המתחייבות, על השידור הציבורי. בסדר? לא עכשיו נתקן את כל חוליי שוק התקשורת על הסעיף הזה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אדוני השר, כדי לייעל את הדיון, אני אשמח לשמוע האם משרד המשפטים יכול להקריא את ההצעה שלו? יכול להיות שזה מייתר את האמירות של חלק מהמבקשים רשות דיבור. אפשר בבקשה להקריא?
נעמה דניאל
¶
בשמחה. סעיף 69(א), לא נגענו בו. אני רק אציין שההצעה של עורך דין רוזנברג היא בעייתית משום שהיא מתייחסת רק לזכויות יוצרים ויש עוד זכויות, זכויות מבצעים וזכיות אחרות.
סעיף קטן (ב) המתוקן הוא כמו שאני אקריא: 'על אף האמור בסעיף קטן (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע :
'(1) הוראות לגבי תקופת בלעדיות במהלכן רק לתאגיד השידור הציבורי תהא הזכות הבלעדית לעשות פעולות והפקות מקומיות קנויות, לרבות פעולות כאמור בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים ובפרק ב' בחוק זכויות מבצעים ומשדרים;
'(2) הוראות שעניינן פעולות שיהא רשאי תאגיד השידור הציבורי לבצע בהפקות מקומיות קנויות לאחר תקופת הבלעדיות האמורה בסעיף קטן (1);
'(3) הוראות שעניינן העברת זכויות הקניין הרוחני מהפקות מקומיות קנויות, או מתן רישיון לגביהן'.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
הם לא באמת יכולים לחוות דעה כי הם לא יודעים מה ההוראות שאני אקבע בהסכמת שר המשפטים. למעשה הם באו ורצו, למרות שנאמר שיש להם 50% אז ייאמר גם שהם יכולים להתחיל למסחר את זה מיידית בחו"ל. אני מתנגד לזה. אני חושב שזאת צריכה להיות החלטה של הגוף הציבורי בעניינים האלה, אבל אני גם מוכן להשתכנע אחרת. בכל מקרה בכל ההסדרים הללו, יש כאן קביעה ערכית, שכל הכנסה שתהיה מהביצוע שנעשה - - - בואו נזכור עוד משהו שפה קצת שוכחים אותו. כמו שאמר חבר הכנסת רוזנטל, את הכסף שמים האזרחים באמצעות הגוף הציבורי ואמרה ועדת לנדס, בצדק, ואני מיד הסכמתי לזה, שאנחנו צריכים לשמש דוגמה, שכל הכנסה שתבוא מהכסף הזה תתחלק לפחות חצי, אולי יותר, עם מי שהגה, שיש לו את הכישרון וביצע. אבל עדיין הזכויות הציבוריות, איך לנהל את העניין הזה, אם לא אכפת למנכ"ל ולזה, שהם יתחילו מיידית למסחר את זה, לא מעניין אותי, בעולם, בסין, בארץ, בבקשה, שיחליט, אני לא אמנע את זה ונאפשר את זה. אבל בזה הם לא מסתפקים, לפי מה שהבנתי כרגע, הם רוצים שבעצם הם גם יוכלו להחליט לגבי חוץ לארץ וכבר מיידית.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בסדר, אני חושב שאת ההסדרים האלה, אל"ף, לא נקבע עכשיו, בי"ת, נקבע את זה יחד עם משרד המשפטים, נשמע אותם כמובן לפני שנקבע בתקנות, ולא צריך לרדת לרזולוציה הזאת בחוק הראשי.
אופירה לובניצקי-ספוז'ניק
¶
לגמרי, רק אני לא מדברת על מסחור, אני מדברת על משהו אחר. אני בזכויות אחרות.
אסנת טרבלסי
¶
קודם כל אני מצטרפת למיקי, יש פה בהחלט, השר, מהלך תקדימי שאנחנו מאוד מאוד מעריכים ומוקירים. הרצון שלנו זה אל"ף, לתת לו תוכן משמעותי, ובי"ת, שכל הצדדים ייהנו ממנו. מה שאמרתי קודם זה שלנצל את המיטב של הצדדים. יש מקומות שבהם גוף השידור חזק יותר. למשל בפסטיבל בקאן גופי שידור יכולים להיות יותר חזקים ויותר עצמאים וזה יהיה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני מבין את זה, אסנת, אבל אנחנו לא נמסור בחקיקה מראש את הזכות לכם להחליט איפה אתם יותר חזקים ואיפה לא.
אופירה לובניצקי-ספוז'ניק
¶
קוראים לי אופירה לובניצקי ואני מנכ"לית חברת תל"י, חברת התמלוגים של תסריטאים ובמאים בישראל. אני לא מדברת על זכויות מסחור, אני מדברת על תמלוגים ליוצרים. תל"י מוסדרת בחוזים מול כל גופי השידור במדינת ישראל, כולל חברות השידור, אתרי אינטרנט וחברות סלולר. בחוק השידור הציבורי לא באה לידי ביטוי הזכות של יוצרים לקבלת תמלוגים, גם בהפקות קנויות וגם בהפקות מקומיות עצמיות. במכרזי זכייניות השידור, ערוץ 2 וערוץ 10, נקבע במפורש שעל הגוף המשדר להסדיר תשלומי תמלוגים עם חברות תמלוגים. מאחר שתאגיד השידור הציבורי הוא תאגיד סטטוטורי, פועל ללא מכרז, חשוב מאוד לעגן את הנושא הזה בחוק עצמו. אני רוצה להדגיש כי בזכותם של יוצרים לקבלת תמלוגים אין פגיעה ביכולתו של בעל הזכויות ביצירה לסחור בה, או להעמיד אותה לשידור בכל מקום שיידרש.
אופירה לובניצקי-ספוז'ניק
¶
אני מבקשת להוסיף סעיף (ד) לסעיף שיאמר את הדבר הבא. על אף האמור בכל הוראת חוק זה, בהפקה מקומית קנויה או עצמאית - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זה נורא יקל עליכם, במקום להקריא ניסוח שנורא קשה להבין מה אתם רוצים תגידו פשוט מה אתם רוצים. אחרי זה, אם נקבל את הרעיון אז ינוסח הנוסח, למה לדבר במשפטית?
אופירה לובניצקי-ספוז'ניק
¶
אוקיי, אנחנו מבקשים לשמור זכויות יוצרים בהיקף שיאפשר גבייה וקבלה של תמלוגים ליוצרים ומבצעים. זה קיים בערוצים המסחריים וזה קיים נכון להיום, רק אנחנו נתקלים שוב ושוב, תלי, ואני מניחה גם חברות תמלוגים אחרות, בתלאות ופרשנויות יצירתיות מאוד. אם זה לא יהיה כתוב במפורש אנחנו נמשיך את היצירתיות שאנחנו רוצים לפתור אותה כמו שהיא נפתרה במכרזים של הערוצים המסחריים.
חנה מצקביץ
¶
אנחנו נגד זה. יש היום הסכמים עם כל אגודות הגבייה, יש לנו הסכמים שאנחנו קובעים אחוזים מהתקציב. מה שמתבקש כאן, האם זה בנוסף? הם רוצים תמלוגים נוספים על כל הופעה? זה דבר שאנחנו לא יכולים - - -
חנה מצקביץ
¶
סליחה שנייה, רציתי לעניין הקודם, לעניין של הוראות השר להסביר רגע מה הבעייתיות שאנחנו רואים ב-50-50, למה צריך להתייחס ואני מקווה שההוראות יתייחסו לזה. מאחר שהחלוקה היא כזאת, כל פעולה של הנגשה לציבור וגם שימוש של הרשות בהפקות האלה, למשל לצורך שידור באיזה תכנית אחרת, מחייבת הסכמה של המפיק, אז צריך לתת את הדעת על זה, אם לא תהיה, דבר כזה יכול פשוט לשתק את הרשות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל כתוב בהצעה של משרד המשפטים שהוראות לגבי תקופת בלעדיות, במהלכה רק לתאגיד השידור הציבורי תהיה הזכות הבלעדית לעשות - - -
חנה מצקביץ
¶
אני אומרת שההוראות יצטרכו להתייחס לדברים האלה. שההוראות יתייחסו לסוגיות האלה, שהן הבעייתיות לנו.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני הולך לכיוון של משרד המשפטים ושל הח"כים פה, שזה ייקבע בתקנות ונדון עליהן בהרחבה.
נעמה דניאל
¶
כמו שאמרתי, אני לא חושבת שהנוסח היום מחייב הסכמה של הצד השני, אבל אנחנו נבהיר את זה בצורה יותר מדויקת. נגיע לזה בסעיף הארכיון, נדרשנו גם לזה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא משנים כלום, ההיפך. את רוצה? נלך על סעיף שמשאיר הכול אותו דבר והכול בסדר. נשאיר את זה לכוח המיקוח של הצדדים. באה הממשלה אומרת אני מוותר על חצי ממה שבמצב הרגיל נמצא באיזה שהיא אפשרות של הצדדים לקבוע ביניהם בהסכמה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
נכון, ולכן יש לי ועדה שבודקת את זה היום ושואלת את עצמה האם יש הצדקה להתערב בחקיקה. אני לא מחכה להמלצות שלה ובעניין השידור הציבורי כבר מראש אנחנו אומרים שחצי לפחות אנחנו מוותרים. אז לגבי יכולת שימוש של הגוף שמשקיע את הכסף, שהוא הגוף הציבורי, אנחנו רוצים להתקין תקנות כדי שהחצי-חצי הזה לא יקשה על השימוש בגוף שהזמין את זה לטובת הציבור. אז עכשיו אני אצטרך גם לחזור לוועדת הכלכלה, להוראות האלה? לא יודע, אני חושב ש - - -
נעמה דניאל
¶
רק למה שגב' לובניצקי אומרת לנו, שאין בהצעת החוק התייחסות לתמלוגים ליוצרים או למפיקים - - -
נעמה דניאל
¶
אכן אין זכות מכוח חוק זכות יוצרים לקבלת תמלוגים. אנחנו לא חושבים שזה ראוי להסדיר בהצעת החוק הזאת משהו שאין זכות לקבל אותו לפי חוק זכויות יוצרים. לבעל זכויות היוצרים יש זכות ביצירה והוא יכול להתמקח, לנהל משא ומתן ולפעמים הוא מקבל תמלוגים מהגוף שהוא מנהל איתו משא ומתן ולפעמים לא. אנחנו לא רוצים לקבוע פה משהו שהוא חד משמעי, פשוט כי הוא לא קיים לפי חוק זכויות יוצרים. לכן אני לא חושבת שיש מקום להוסיף את הסעיף שגב' לובניצקי התייחסה אליו.
אופירה לובניצקי-ספוז'ניק
¶
אני חושבת שהזכות לתמלוגים היא זכות שונה מאשר זכויות של מסחור. אין קשר בין זכויות תמלוגים לזכות למסחור. אני רוצה לומר דבר אחד שהוא נורא חשוב לי, שאם את מצליחה למכור - - -
אופירה לובניצקי-ספוז'ניק
¶
עוד דבר אחד. אם את מצליחה למכור מהתאגיד הציבורי החדש למקום אחר, שהוא ישדר, התמלוגים לא משולמים מהתאגיד הציבורי, אלא חובת התשלום היא מהגוף המשדר, ואם את מעבירה הלאה, אין בזה שום העברת עומס על - - -
נעמה דניאל
¶
התמלוגים היא לא זכות שקיימת לפי החוק. אין ליוצר, אין למפיק, זכות לקבל תמלוגים. יש לו זכות - - -
נעמה דניאל
¶
יש לו זכות לנהל משא ומתן ולפעמים הוא יזכה לתמלוגים ולפעמים הוא לא יזכה לתמלוגים. אנחנו לא רוצים לפגוע פה גם בזכות של היוצר - - -
נעמה דניאל
¶
אנחנו גם לא רוצים לפגוע בזכות של היוצר לנהל משא ומתן על הזכויות שלו. אנחנו לא נקבע בחוק שתישאר לו בעלות כי הוא יכול להעביר את הבעלות שלו והוא יכול למכור אותה לגורם שלישי ואז הגורם השלישי - - -
מיקי רוזנטל
¶
אבל אם אפשר להמליץ לשר לאמץ את העיקרון של 50% זכויות כחוק בכלל, גם כלפי יוצרים וגופי שידור פרטיים. זה ממש רעיון מצוין.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני הייתי מציע לאדוני קודם כל לשמוע גם את הצד השני ואז להחליט מה נכון לשוק הישראלי.
יוריק בן דוד
¶
צריך להבין שבמצב היום כל גופי השידור במדינת ישראל חתומים על הסכמים עם תאגידים לניהול זכויות, תאגידים משותפים, מדוע? כי זה מאוד נוח להם, הם לא ייפנו כל אחד לכל יוצר שכתב כל פרק או כל שיר ויבקשו ממנו רישיון, הם עובדים באמצעות התאגידים. התאגיד היחיד שאינו קיים וגם בהתאם לחוק זה תאגיד לגביית תמלוגים עבור מפיקים אודיו ויזואליים. זאת אומרת מפיקי סרטים למיטב ידיעתי אינם בעלי זכויות יוצרים על פי חוק זכות היוצרים. יש פה אנשים ממשרד המשפטים שיאשרו את העובדה הזאת, כי הם לא צריכים את החוק הזה, כי הם הבעלים, יש להם מאסטר ביד, יש להם סרט. זה כמו להגיד שבעל מכונית הוא בעל זכויות יוצרים, יש לו מוצר ביד שהוא שלו וזה ברור, אוקיי? הוא לא בעל זכויות יוצרים.
לפי לשון ההצעה הזאת עולה שבעצם כל מי שכתב שיר או כל מי שכתב יצירה שמופיעה בהפקה כזאת, או כל שחקן שמופיע בסדרה הזאת, כל זמר, כל כותב טקסטים, אלה החברים המאוגדים, תימנע מהם עכשיו הזכות לקבל תמלוגים כפי שהם מקבלים היום בהתאם להסכמים שהגופי חתומים. אני חושב שגם גב' מצקביץ לא מתכוונת שאקו"ם למשל - - -
יוריק בן דוד
¶
מה שנאמר פה זה פשוט מאוד, נאמר פה שלתאגיד השידור הציבורי תהיה מחצית מהבעלות בזכויות הקניין הרוחני המגולמות בהפקות אלה. עכשיו בואי תסבירי לי מה זה מגולמות. זה אומר שכל הזכויות שנמצאות שם בתוך המפעל הזה שנקרא הפקה מקומית - - -
יוריק בן דוד
¶
יפה, אז בואו נבהיר את זה. אם אין כוונה לנשל חלילה את בעלי הזכויות הקטנים הללו, כי אחרת בעצם - - -
הווארד פולינר
¶
להבנתי מהסעיף נכון שמדובר על כל זכויות היוצרים והמבצעים שמגולמות בתוך היצירה, ויש הרבה אנשים שתורמים, אני לא צריך לספר לכם, לכל סרט או כל יצירה, ממי שעושה את האיפור עד הלחן, עד המילים, עד התסריטים, עד הבימאים והשחקנים, יש מיליון אנשים שתורמים, חלק תורמים יותר, חלק תורמים פחות, חלק מקבלים יותר וחלק מקבלים פחות, תלוי אם הם כוכבים או אם הם מישהו שעושה את הסטים או משהו כזה. לפי מה שכתוב שם בחוק, ואני מדבר רק על עובדות כפי שהן פה, 50% של הבעלות בכל זכויות היוצרים נמצאים אצל תאגיד השידור. זכות הקניין הרוחני אצל תאגיד השידור. שאר הזכויות, יכול להיות שזה 50%, יכול להיות שזה 100%, תלוי במה שייקבע אחר כך, אצל אחרים. החוק לא קובע אם זה אצל המפיק או אצל היוצרים ובפרקטיקה לעיתים קרובות היוצרים מעבירים את הזכויות שלהם למפיקים ומשם הם או שבאמצעות חוזים מקבלים תמלוגים, או שמקבלים תשלום חד פעמי עבור העבודה שלהם. זה מבחינת העובדות, זה מה שכתוב שם.
יוריק בן דוד
¶
זה מה שאני הבנתי ולכן אני לא חושב שהייתה כוונה כזאת לשנות את כל הנוהל שרשות השידור הציבורית עבדה כל השנים ועובדת עד היום עם כל הגופים, עם כל התאגידים לניהול משותף. על פי ההסכמים האלה היא משלמת תמלוגים, זה הסכמים של שנים, לשחקנים, לזמרים, ליוצרים למיניהם.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני קצת בהלם, כי קודם לא היה בכלל את ה-50% האלה. זה נורא מוזר מה שאתה אומר, קודם היא הייתה לוקחת 100%.
אופירה לובניצקי-ספוז'ניק
¶
יש משהו בזכות של יוצרים שלא עובד כמו שאתם מתארים כאן. זכות של יוצרים עובד קצת אחרת. כאשר מגיע יוצר לפתחו של גוף שידור הוא כל כך רוצה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
הוא לא מגיע, המפיק מגיע. את חושבת שגוף השידור שוכר לחוד כל בעל מקצוע ומפיק ומנהל איתו לחוד משא ומתן?
אופירה לובניצקי-ספוז'ניק
¶
כאשר יוצר מגיע למאן דהו שיש סיכוי שדברי יצירתו יובאו ויוצגו הוא מוכן להמון דברים, ואז הוא חלש, וזה לא סביר, והוא מוכן לגלח. זה מובן גם ברמה בינלאומית. הנושא של תמלוגים מעוגן בחוקים בכל העולם, מעוגן גם בישראל - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל למה על הגב של החוק הזה? תפנו למשרד המשפטים ותסדירו בחוק זכויות יוצרים את הנושא הזה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל המשבצת הזאת, אנחנו לא קובעים אותה. אי אפשר לבקש הפקה חיצונית ואז לדרוש מרשות השידור להיכנס לתוך ההפקה החיצונית ולהגיד בתוך היחסים בין המפיק לכל בעלי המקצועות שאצלו מי יקבל מה בכל השמעה, בכל מכירה. לא, זה לא עושה שכל, אנחנו לא רוצים להתעסק בזה.
אופיר טל
¶
אנחנו, אגודת העיתונאים הביעה בעבר, עוד כשהוקמה ועדת לנדס וגם תוך כדי וגם אחרי את החשש שלה ש - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
רגע, יש לי שאלה מקדמית לפני שאתה ממשיך. איך אגודת העיתונאים קשורה לזכויות קניין?
אופיר טל
¶
והעניין שלה פה הוא עניין שהגוף הזה יהיה גוף חזק ושיהיה גוף שיהיה מסוגל לעמוד בחובות השידור הציבורי שלו ויותר מזה, אנחנו - - -
אופיר טל
¶
אם גברתי לא רוצה שאגודת העיתונאים תדבר על דברים שלא קשורים נטו לזכויות עובדים או לזה, אז אפשר להגיד את זה ואולי באמת - - -
אופיר טל
¶
יש לנו אינטרס מובהק בגוף משדר ציבורי חזק, זה האינטרס שלנו. אנחנו הבענו חשש שכאשר ממנים מפיק או בעל חברת הפקות להיות יושב ראש ועדה התוצאות יהיו בהתאם והתוצאות אכן היו בהתאם. כל השידור הציבורי בעצם הפך להיות שידור של מפיקים פרטיים, דיברנו על זה, אני לא רוצה לחזור על זה, וזה מתבטא גם בסעיף הזה. אני אומר את זה בשיא הזהירות, אין לנו כוונה למנוע מצב שבו יוצרים מקבלים תמלוגים, שהם מקבלים כסף או דברים כאלה. מה שאנחנו חושבים זה שיש דברים שצריכים להיקבע במשא ומתן ולא יכול להיות שהחוק ייתן מראש את הכול למפיקים הפרטיים או ליוצרים. זה מה שמטריד אותנו ואנחנו חושבים שהנוסח כרגע של החוק הוא לא נוסח מאוזן.
אופיר טל
¶
התשובה היא כן רבתי בעניין הזה. זה הכול. אבל אני חושב שהנוסח כרגע, ואני לא בטוח שהבנתי עד הסוף למה מה שהיה בוועדת לנדס השתנה. ועדת לנדס המליצה על חצי-חצי ופה הפכנו את זה למינימום חצי למפיקים, זאת אומרת שהם יכולים לקבל יותר. לא ברור לי למה זה השתנה, אני אשמח לשמוע. כפי שגברתי אמרה, זה לא ממש לב העניין מבחינתנו ולכן אני לא מרחיב בזה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בוא נניח שרשות השידור מתקשרת פעם ב- גם עם מישהו, אולי זה לא קורה בישראל, אני לא יודעת, שהוא גם משקיע כסף מצדו ולכן יש מקום אולי שהוא יקבל יותר מ-50%, כי לא את כל הכסף - - - הפקה מאוד מאוד יקרה, רשות השידור אמרה 'אם מישהו בא להיות שותף שלי בהפקה הזאת והוא מסוגל לשים 5 מיליון שקל, אני אתן לו, לא 50%, 60%, כי לי אין עכשיו 5 מיליון'.
אופיר טל
¶
אני רוצה להשלים. מה שעוד מטריד אותנו קצת זה נושא שהיה גם בנוסח שוועדת לנדס הציעה, שאמר שבכל מקרה רשות השידור החדשה תשמור אצלה את הזכות להמשיך לשדר את ההפקה לאורך כל תקופת - - - לנצח למעשה. זה דבר שירד, גם. אני אומר שוב, זה שמפיק פרטי יילך וימכור בהרבה כסף את ההפקה ורשות השידור תיהנה ממנה, או אפילו לא ימכור בהרבה כסף, אבל היצירה תשודר בכל העולם וזה דבר ש - - -
אביגדור דנן
¶
ברשותכם אני אעיר רק איזה הערה שאולי תשפוך כאן אור בניסיון הרב שיש לטלוויזיה החינוכית בהפקות, ברכש תכניות ובהסדרת נושא זכויות היוצרים. אני מסכים עם השר, אין שום קשר בין חלוקת תמלוגים ליוצרים לבין בעלות בהפקה, בוא נקרא לזה בקלטת, היום זה בהארד דיסקים. אין קשר. התמלוגים שמקבלים היוצרים, הם מקבלים עבור שידורים חוזרים ביצירה ואנחנו משדרים שידורים, או בפלטפורמות אחרות, כמובן היוצרים מקבלים, מי שיש לו זכות לקבל תמלוגים מקבל.
אביגדור דנן
¶
הם כן יקבלו. אני מסכים, גם בנוסח הזה לא נעשה פיצול, אף אחד לא בא לפגוע ביוצרים, היוצרים כן יקבלו תמלוגים על שידורים חוזרים.
אביגדור דנן
¶
מאותם גופים. הסעיף הזה בא לפתור באמת את הבעיה של שימושים. כשתאגיד השידור הציבורי יפיק בכספי ציבור תכנית, הוא צריך שיהיה לו את חופש הפעולה לבצע כמה שיותר שימושים בכל מיני פלטפורמות שהיום הולכות ונהיות מגוונות ומשתנות. הוא לא יכול לנהל משא ומתן על כל דבר כזה. הסעיף הזה לדעתי ראוי ותומך מאוד במה שקורה בעולם הטלוויזיה.
יוריק בן דוד
¶
אתם עושים פה מהפכה, תדעו לכם, אתם לא קלטתם את גודל המהלך שאתם עושים. אני מתנצל על ההתפרצות.
יוריק בן דוד
¶
נכון להיום אנחנו מדברים על אחוז משמעותי מהפקות שתצאנה החוצה. כל ההפקות האלה, בגינן יצטרכו האמנים לשאת ולתת מול כל מפיק. מה שהיום קורה עם גוף אחד, יש גוף גדול של אמנים וגוף גדול שמשדר, ביניהם יש משא ומתן ויש הסכם. מה שאתם עושים עכשיו, אתם מפרקים את ההסכם הזה ואומרים לא, כל האמנים, השחקנים, הזמרים, כל זמר, שחקן ומלחין, יצטרך לשאת ולתת עם המפיק שקיבל את ההפקה מגוף השידור. זה מה שקורה כאן.
רותם אברוצקי
¶
אני רוצה לחדד את הדברים גם לעניין הזה של הפיקוח, כי נאמרו פה כל מיני דברים והם גם קצת חרגו מהסעיף. יש כל מיני סוגים של הפקות ויש דברים שקשה מאוד וכדאי לא להגדיר אותם בחוק. יש הפקה שהיא סגורה לחלוטין, זו הצעה של המפיק, הרשות קיבלה אותה, שם היא פחות יכולה להתערב, אבל כאשר הרשות מזמינה נושא, ראוי שהיא תוכל להתערב גם בתוך שורת מבצעי התפקידים בתוך ההפקה הזאת. צריך להשאיר חופש, מרחב פעולה, ולא לקשור לחלוטין את הידיים. זה מה שאני אומר.
דבר שני, שידורים באינטרנט. שיהיה ברור, חלק מהרעיון שלנו זה הנגשה לציבור, היצירות שהרשות הזמינה לעולם תהיינה באינטרנט, שאי אפשר יהיה לחסום את זה ושאפשר יהיה להשתמש ביצירה או בחלק ממנה, למשל בשידורים של תכנית התחקיר או בחדשות. תודה רבה.
אופיר טל
¶
רשות השידור לא תוכל לשדר את עמוד האש, זאת המשמעות. אם לא נשמרת הזכות שלה להמשיך לשדר את זה לעד, זה אומר שסדרה כמו עמוד האש אולי לא תישאר ברשות השידור. זאת המשמעות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, אל תגידי את זה - - - כדי להרגיע את יוריק אני יכול לומר שבמסגרת התקנות - - - אני רוצה שתשמעו אותי, משרד המשפטים, אני רוצה לוודא שבתקנות שייקבעו אחר כך יהיה ברור ומעוגן שמה שהם חוששים לא יקרה. זאת אומרת שכן ניתן יהיה לנהל משא ומתן ולקבוע מול הגוף המשדר את - - - נכון? זה מה שהתכוונתם?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
והכול מוחרג מהארכיון. הארכיון, כמו שרותם אמר, כלום לא חל. הכול שלנו לתמיד לעולם.
בילי סגל
¶
לעניין הזה אני הייתי מבקשת להוסיף שעל אף האמור בסעיף הזה, על 50%, שהיוצרים יאפשרו שימוש ארכיוני, משום שאם זה כסף ציבורי ב-100%, לא הפקה שחלק מביאים את הכסף, אז החומר צריך לחזור לציבור וזה באמצעות הנגשה. אנחנו הרי מתכננים אתר אינטרנט של הנגשה. אני בעד היוצרים שימכרו כמובן ואנחנו עובדים איתם, אני מכירה את מרביתם, אבל אני חושבת כאן על הציבור, אנחנו צריכים גם להנגיש ואני צריכה לאפשר גישה של חלקים מהיצירה ליוצרים אחרים. שיהיה אפשר גם ליוצרים אחרים להשתמש בחלקים מהיצירה. לפיכך צריך לאפשר פה שימוש ארכיוני, חוץ מהשימור.
דנה נויפלד
¶
בתוך הסעיף של הארכיון שלא הוקרא עדיין יש כבר התייחסות להערה של בילי ואנחנו ניתן לזה מענה בנוסח.
אמיר גילת
¶
קודם כל העיקרון צריך להיות win-win. כששני הצדדים נהנים אז אין שום בעיה, אם זה על הפצה בחו"ל, אם זה על זכויות מסחור וכו' וכו'. מתי מתחילה הבעיה? ובדיוק נגענו בעניין הזה. אם אנחנו עכשיו נהיה תלויים ביוצרים לעולמי עד כדי להנגיש את החומר לארכיון, כדי לעשות בו שימוש באינטרנט, כדי לעשות בו שימוש ביצירות ובתכניות אחרות ולרוץ כל פעם ליוצרים, אין פה חדש, מכיוון שהרשות תהיה כבולה וצריך לשנות את זה.
גם בעניין הזה אני חושב שההצעה של משרד המשפטים נותנת פתרון. זאת אומרת זה צריך להיות בתקנות ואני כמו מנטרה אגיד את זה גם בהקשר של הנושא שלי, שתשאירו את זה לתקנות ולא הכול צריך להיכנס בחקיקה.
אסנת טרבלסי
¶
אני רק רוצה להזכיר שהרבה פעמים יש יצירות שהן היסטוריות או יש יצירות שהן זה, אבל יש יצירות שהן אישיות ומאחורי הדברים האלה עומדים יוצרים, אז אם רוצים להשתמש ביצירה שלהם צריך את אישורם. אני חושבת שבעניין הזה גם במדינות אחרות יש טלוויזיות ציבוריות שמשקיעות כסף ולא יעלה על הדעת שישתמשו ביצירה של יוצר כחומר ארכיוני לכל דבר ועניין.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
התעריפים של השימוש בחומר הארכיוני הם שונים. יש שימוש בחומר הארכיוני לצרכים פרטיים, אדם בבית שלו בא לו לראות עכשיו את סל הניצחון של מכבי תל אביב, לא יודע, זה אמור להיות במחירים מאוד סמליים שהם מבוססים על העלות התפעולית של הארכיון, בתקווה שבגוף החדש יידעו כמה עולה לתפעל את הארכיון. גוף מסחרי שרוצה לקנות משם קטע, התעריף, בשונה מהיום, חייב להיות במחירי שוק. ברגע שגוף מסחרי קונה את זה במחירי שוק חצי מהכסף הולך לגברתי, ליצירה האישית שלה.
אסנת טרבלסי
¶
אדוני, אני לא מדברת על כסף, תאר לך שלמשל מישהו עושה סרט בעד דיכוי נשים ורוצה להשתמש בקטע של סרט שלי, שאני מדברת בעד שוויון נשים. אני לא ארצה אולי שהקטע הזה יהיה - - -
אסנת טרבלסי
¶
לא, אם אני עושה סרט והסרט שלי הופך להיות רכוש של הארכיון, האם זה אומר שמחר כל אחד יכול להשתמש?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
גברתי מציעה, תאגיד השידור הציבורי יפגע בזכות הציבור לדעת ולביטוי ויעדיף את זכותך להחליט על מי יכול להשתמש ביצירה ולאיזה צרכים. זאת אומרת אנחנו כבר מגיעים לספציפיקציה שמטרת המסחור צריכה לקבל את הסכמתכם. אז למה רק בארכיון? בכל מקום. אולי המדינה תרצה למכור את זה לעיריית תל אביב, אתם תגידו 'לא, עיריית תל אביב בסכסוך איתנו, מקפחת אותנו בהופעות ביום העצמאות, אתם לא תמכרו להם'.
אסנת טרבלסי
¶
תראה, אל"ף, אפשר לראות מה קורה במקומות אחרים בעולם עם השידור הציבורי ועם זה, אבל גם מדובר ביצירה פרטית שיש עליה לאנשים גם זכות ואי אפשר - - - זה לא חומר שצולם כמו נשיונל ג'יאוגרפיק או חומר אחר.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ההתנגדות שלי היא נחרצת בעניין. אי אפשר יהיה לעבוד ככה. הארכיון הזה שייך לציבור וכל ההפקה עצמה מומנה בכספו של הציבור. אז לא הגיוני שאני אתנה - - - לדעתי זאת החובה, בין הגבוהות ביותר בחוק הזה, להנגיש את החומרים האלה לשימושו ולהנאתו של הציבור.
בילי סגל
¶
אנחנו מאוד מקפידים על אתיקה של שימוש, אנחנו מקפידים שתמיד בציטוט ארכיוני תהיה מובאה מאיזה סרט זה, וכשזה מאוד אישי ורגיש - - -
בילי סגל
¶
נכון, אז אנחנו מבקשים גם מיוצר שהשתמש במשהו מאוד רגיש מיצירה של מישהו אחר ליידע. אנחנו שומרים על אתיקה, אבל באופן עקרוני זו בעיה, אי אפשר ל - - -
אמיר רוזנברג
¶
קודם היא אישרה לי. אדוני, אני מבקש אם אפשר, כי אדוני יקדיש לנו פגישה בעוד מספר ימים ואנחנו שמענו עכשיו את ההצעה של משרד המשפטים, במילה אחת, קודם כל זה נשמע בכיוון אבל לא הבנתי את זה לעומק.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
זה לא נשמע בכיוון כי זה לא נותן לך כלום עוד בשאלות שמעסיקות אותך, זה דוחה את זה הלאה לתקנות.
אמיר רוזנברג
¶
לא, אין בעיה, גם אם זה דוחה לתקנות זה בסדר מבחינתנו, הייתה אי הבנה. אבל מה שאנחנו מבקשים זה, אם אפשר על הסעיף הזה היום, על הסעיף הזה שאתה נפגש איתנו - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
הבנתי. אני מתנגד. אני מבקש להצביע. ככל שתשכנעו אותי לשנות משהו ולהכניס כבר עכשיו אנחנו נגיש בקשה ליושבת ראש לפתוח את הסעיף.
עיסאווי פריג'
¶
את ההסתייגות שהגשתי, לא קיבלתי תשובה, אז תשאירו אותה הסתייגויות, קנויות או עצמאיות. אני לא קיבלתי תשובה, לא השתכנעתי מהתשובה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני רוצה לענות לחבר הכנסת פריג' כי מעבר לזה לא תהיה עוד תשובה טובה יותר. ההגדרה שנכתבה כאן לקוחה ממה שכתוב בחוק הרשות השנייה. לגבי הפרשנות של זה בחוק הרשות השנייה יש טענות למפיקים. כדי לבדוק את הטענות האלו הקמתי ועדה ואמרתי ככל שאנחנו נקבל שם את הטענות ונצליח להגדיר אחרת, אז נשקול לשנות גם את ההגדרות כאן. אבל אני חייב לומר שתנוח דעתך, בשידור הציבורי החשש הזה הוא הרבה יותר נמוך מאשר בשידור המסחרי כי אותה התערבות ותכתיבים שטוענים שבשידור המסחרי עושים, היא נועדה כדי קודם כל לחסוך לעצמם כסף, כי ברגע שהוא מכתיב לך עם מי לעבוד ויש לו שם מחירים, או שזה מישהו שיש לו הסכמים עקיפים איתו, אז נשאר אצלו יותר כסף, אצל המשדר. פה אין את האינטרס הזה, כי לא יגדילו לו את המשכורת אם הוא יתערב לו ויחסוך כסף בהפקה.
אמיר רוזנברג
¶
כי היא עוסקת בשידור המסחרי ואנחנו פה בשידור הציבורי, אבל אני חושב שיש היגיון לגבי עצם ההגדרה לעשות את זה דרך ועדת אייל כי השר אמר מקודם שאם ועדת אייל, לגבי ההגדרה אני מדבר, תשתכנע שצריך לשנות את זה מקנויות לעצמיות, אז השר ישקול ל - - -
יוריק בן דוד
¶
אנחנו יכולים לבקש שתקיימו איתנו עוד איזה פגישות, עם הארגונים, כי כל ארגוני השחקנים, כל ארגוני ה - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
יוריק, אמר השר, אתם תיפגשו ותדברו, אם תצטרכו יגישו רביזיה, הכול בסדר.
סעיף 69(א), אני מעלה להצבעה. מי בעד? בעד. מי נגד? אין מתנגדים. עבר.
הצבעה על סעיף 69(א)
בעד – רוב
נגד – 0
הסעיף אושר.
סעיף 69(ב), לפי ההצעה של משרד המשפטים, חלופה (ב). היא לפניכם. בסדר?
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 69(ב)
בעד – רוב
נגד – 0
הסעיף אושר.
סעיף (ג). מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה על סעיף 69(ג)
בעד – רוב
נגד – 0
הסעיף אושר.
יופי, צלחנו. עכשיו אנחנו חוזרים לסעיף - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
למה? עכשיו תרמת עם הפקות קנויות ומקומיות, הוצאת ממני התחייבות שאני אחיל על זה את מה ש - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני אף פעם לא העברתי חוק שלא עם עצמי, מה זאת אומרת? מה זה הדבר הזה? איך הכנסת הידרדרה ככה?
עיסאווי פריג'
¶
בסדר, אין הסתייגויות. אנחנו מחר ב-9 בבוקר מתחילים מ-70, ביום ראשון יש לך מפרק, עוד - - -
חגית ברוק
¶
(מקריאה): "הפקות בעבור משרד החינוך. 70. תאגיד השידור הציבורי ירכוש בעבור משרד החינוך תכניות חינוכיות ולימודיות, גם אם לא ישודרו במסגרת שידוריו; התנאים להפקת תכניות אלה, לרבות התמורה בעד הפקתן, ייקבעו בהסכם בין משרד החינוך לבין תאגיד השידור הציבורי; תכניות לפי סעיף זה לא ייחשבו להפקה מקומית קנויה לפי חוק זה".
דנה נויפלד
¶
הסעיף הזה, התחלנו לדבר עליו בעבר, הוא הסעיף שמאפשר לתאגיד השידור הציבורי לרכוש הפקות עבור משרד החינוך. כמו שכבר דיברנו התאגיד הזה ירכוש מומחיות בהוצאת הזמנה ורכישה של הפקות, אז המחשבה הייתה שהוא יוכל לעשות את זה גם עבור משרד החינוך ויהיה הסכם בין משרד החינוך לבין תאגיד השידור הציבורי בדבר ההפקות שאותן משרד החינוך יבקש שתאגיד השידור הציבורי ירכוש עבורו והתכניות האלה לא ייחשבו כהפקה מקומית קנויה, זאת אומרת זה לא יבוא על חשבון אותם כספים, אותם 40 מיליון שקל שנמצאים בתוספת, שתאגיד השידור הציבורי אמור להוציא, זאת אומרת זו הכנסה נוספת על אותם סכומים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני אסביר. השר פירון, שוחחתי איתו על זה מספר רב של פעמים. קודם כל עומד להתווסף פה סעיף של תכנים שימומנו בכספי משרד החינוך, תהיה למשרד החינוך הזכות לדרוש שהם ישובצו גם בלוח השידורים של ערוץ הילדים. זה יהיה לפי שיקול דעת של מנהל הערוץ מתי במהלך היום, אבל תהיה לו זכות. מעבר לזה שר החינוך סובר, לדעתי בצדק, כמי שיש לו גם ילדים קטנים, שהחשיבות העיקרית של אותם תכנים היא בשימוש שלהם באינטרנט, ביוטיוב, בהנגשתם, בין אם במהלך שעות הלימודים, או לאחר שעות הלימודים, או המורים מול התלמידים בהקשר הזה יעשו בזה שימוש - - -
דנה נויפלד
¶
פה יהיה שיקול דעת. יש פה שיקול דעת לפי הסעיף כרגע, זה לא חייב להיות משודר במסגרת הערוץ של הילדים והנוער. אנחנו נתקן את הסעיף כך שיחויב השידור בערוץ השידור. שוב, זה יהיה בכפוף להחלטה של - - -
דנה נויפלד
¶
שיקול הדעת כרגע הוא פתוח. אנחנו נעביר את שיקול הדעת למשרד החינוך. אם משרד החינוך ירצה ל - - -
דנה נויפלד
¶
כתוב כרגע 'גם אם לא ישודרו במסגרת שידוריו'. אנחנו נוריד את האפשרות הזאת, נשנה את זה כך ששיקול הדעת יהיה בהתאם להסכמות בין השרים, שיקול הדעת יהיה לשר החינוך, זאת אומרת הגורם המזמין. יכול להיות שמשרד החינוך יחליט שהוא לא רוצה שזה יהיה, הוא הגורם המממן ולכן הוא יכול להחליט אם זה ישודר בערוץ הזה, של תאגיד השידור הציבורי, אם לאו.
אתי בנדלר
¶
בכל מקרה, כשאת מדברת כאן על תכניות חינוכיות ולימודיות, את מדברת על תכניות בפורמט שניתן לשידור. לא מדובר על תכניות משחקים לילדים או דברים שבכלל לא קשורים לשידורים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
'תכניות', המשמעות היא תכניות אודיו ויזואליות, חוזי-שמע. את רוצה לרשום חוזי-שמע? תכני חוזי שמע חינוכיים ולימודיים.
דנה נויפלד
¶
אבל אני לא רוצה שתהיה הגבלה שלא ניתן יהיה לשים אותן ולשלב אותן גם באתר האינטרנט של - - -
אתי בנדלר
¶
לא, בסדר, ברור, שניתן לשדרן בטלוויזיה או באינטרנט או באמצעים אחרים שניתן יהיה להעביר תכניות לפי הסעיף שמדבר על - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
רק שנייה, אני רוצה לדבר על המהות והניסוח ייעשה על ידי דנה ויוגש לכם. אנחנו הולכים לעשות כאן איזה שהן התאמות, שאני לא יודע אם כבר הוצגו, לגבי תכנים, להחליף את המילה שידורים, שהיא מאוד מחייבת, למשהו קצת רחב יותר כמו אספקת תכנים. אספקת תוכן. אני חושב שפה פחות תצטרך להיות התאמה שבעצם אומרת ש - - - הרי מצד אחד אנחנו פותחים את השידור גם לרדיו וגם לאינטרנט ומעגנים אותו גם לטלוויזיה ומעגנים אותו. פה בא משרד החינוך ואומר 'אני הולך איתכם עם ההמלצות', הוא לא חייב ללכת איתם, זה גוף שלו, הטלוויזיה החינוכית, הם עובדי מדינה, זה לא גוף סטטוטורי, הוא אומר 'אני מוכן מצד אחד ללכת עם ההמלצות, לסגור את הטלוויזיה החינוכית ובעצם ערוץ הילדים יהווה מבחינתי סוג של', כי זה לא אחד לאחד, 'תחליף לבמה שיש לי היום בטלוויזיה החינוכית לטובת ילדי ישראל בהקשר של תכנים חינוכיים'.
אנחנו עשינו פה שתי התחייבויות למעשה. התחייבות אחת זה שיהיה ערוץ כזה, שיש לו גם 40 מיליון. מחויבים להקצות לו מהעוגה הכללית של ה-700 מיליון ומשהו 40 מיליון להפקות חיצוניות, יהיו לו גם עובדים משלו ששכרם והתשומות שלהם לא נכללים ב-40 מיליון הללו, בנוסף, און טופ אוף איט, משרד החינוך ירכוש, והתאגיד יהיה חייב להפיק לו על פי הבקשה שלו, תכנים חינוכיים לימודיים. אם משרד החינוך יבקש שנפיק את התכנים האלה בתצורת אינטרנט דווקא, אני לא יודע, ככל שיש הבדל - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
מקובל לקרוא לזה אצלנו תכני חוזי ו/או שמע, אז אני חושב שאנחנו נלך למינוחים הללו. כיוון שזה מחליף ערוץ טלוויזיה, זה לא מחליף אינטרנט או רדיו, אז הסכמנו לדרישה של משרד החינוך שבקשר לערוץ הילדים בטלוויזיה תהיה מחויבות בחוק שככל שמשרד החינוך ידרוש את זה אנחנו נשלב את התכנים שהוא שילם עליהם בלוח השידורים. זו המהות.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף 70. מי בעד? מי נגד? הסעיף עבר פה אחד.
הצבעה על סעיף 70
בעד – רוב
נגד – 0
הסעיף אושר.
סעיף 1. עורכת דין ברוק, בבקשה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
לא, כי היו פה בהיסטריה, 'לא אמרת מראש'. בסדר, העברת תוכן באמצעים טכנולוגיים נוספים, סעיף 71.
חגית ברוק
¶
(מקריאה): "(א) תאגיד השידור הציבורי רשאי להעביר תוכן באמצעים טכנולוגיים אחרים מהאמור בהגדרה "השידורים", ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט", יש לנו כאן בקשה לתיקון, להוריד את כל הסיפה, 'ובאמצעות מערכת רדיו טלפון נייד כמשמעותה בחוק התקשורת', עד סוף ההגדרה של חוק התקשורת.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ההיפך, הרשת שעכשיו אנחנו מקימים היא בכלל במהותה רשת אינטרנט, שעליה גם שומעים שיחות. הדור הרביעי.
חגית ברוק
¶
עוד משהו באותו סעיף, במקום 'רשאי להעביר' וזה בעקבות הערות שנשמעו פה בדיונים הראשונים לגבי החשיבות של השידורים באינטרנט 'יעביר'.
(מקריאה)
¶
"על תוכן המועבר לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על שידורים, בשינויים המחויבים, למעט הוראות סעיף 68.
"(ב) תאגיד השידור הציבורי רשאי לשלב באתר האינטרנט שלו הודעות פרסומת, למעט תשדירי פרסומת, ובלבד שהן יופרדו מהתוכן המועבר על ידו באתר, בהתאם לכללים שתקבע המועצה; בסעיף קטן זה "הודעות פרסומת" – כפי שתקבע המועצה בכללים כאמור.
"(ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי למנוע מתאגיד השידור הציבורי את האפשרות להעביר תוכן כאמור בסעיף קטן (א) הכולל תשדירי פרסומת, במקביל לשידור ראשוני ברדיו לפי הוראות סעיף 57".
היו"ר קארין אלהרר
¶
בהמשך לדיונים קודמים באשר לפרסומות אני מבקשת להוריד את סעיף קטן (ב). פרסומות גם לא באינטרנט.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
קודם כל קשה לו להשתחרר מזה שהוא היה ראש אגף תקציבים, זה נכון, אבל יושבת ראש הוועדה וגם אני, יש לנו הסתכלות גם על האספקט הציבורי.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, אני לא נגד ויש מצב קיים. אני מזכיר שבתחשיב של הסכום הכולל לקחנו בחשבון רק את המצב היום. כלומר התבססנו על ה-80 וה-20, על ה-100 מיליון, שאם לא נצליח שכל דקה שם בעתיד תהיה שווה יותר אז אני נכשלתי.
איתן כבל
¶
כל עוד הדיון לא התקיים, חוזרים בפעם המי יודע, על החלוקה המחודשת של פרסומות ודברים כאלה, אתה לא יכול לשנות את התמהיל עכשיו ככה לגבי פרסומות.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
איתן, אני יודע שנעשית עכשיו עבודה מול אגף התקציבים, מפורטת יותר, ועופר, אם ירצה, יפרט, אם לא, זה אולי לא נוגע דווקא להיום, אבל אני חושב שכשאנחנו נביא לכאן את הסכומים הסופיים אז ככל שניתן - - - בוא, הרי פרסומות זה לא ערך, זה כורח, זה באסה, כן? אני מזמין כל אחד עכשיו להיכנס לאתר של ה-BBC ולראות מה זה תענוג של אתר שאתה לא רואה בו פרסומות. אז ככל שניתן לאפשר את זה ולא להשתמש בפרסומות עדיף לוותר על הפרסומות.
אמיר גילת
¶
לא, הלוואי גם ברדיו. עוד פעם, אני בכלל נגד פרסום בשידור הציבורי, אבל מאחר שזה קורה, כמו שאמרת, ואני רק רוצה - - -
אתי בנדלר
¶
יש לי שאלה. 'על תוכן המועבר לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות לפי חוק החלות על השידורים בשינויים המחויבים, למעט סעיף 68'. להזכירכם, סעיף 68, שעדיין לא הוצבע עליו, הוא הסעיף שעניינו בהפקה ורכישה של תכניות שקובע גם את המכסות ואת התמהיל. זה ברור לי למה מבקשים שזה לא יחול, אבל בסעיף 68 - - -
אתי בנדלר
¶
כל סעיף 68, ממעטים אותו, הוא לא יחול לעניין השידורים באינטרנט. אני שואלת שאלה כזאת, אני מבינה שלא רוצים לקבוע שום חובה להפקות קנויות לגבי שידורים באינטרנט, אבל במידה שבכל זאת תקנו הפקות חיצוניות, מדוע שהוראות סעיפים (ב) עד (ד) לפחות לסעיף 68 לא יחולו? אם כבר קונים, אז קודם כל הגבלת רכישה מגורם אחד וכך הלאה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כי כרגע, יכול להיות שבעתיד זה ישתנה, זו בדיוק הבעיה שאני מנסה להסביר ויש עליה את ועדת שכטר, אנחנו באיזה שהיא תקופת ביניים, עדיין הרגלי הצפייה העיקריים של רוב הציבור הם במסך הטלוויזיה, בפינת המשפחה, בסלון, במטבח.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כן, אבל יש תזוזה לכיוון צפייה במסכים וזה יילך ויתגבר בגלל הדור הרביעי, בגלל סיבים אופטיים וגם בגלל הדור הצעיר, שהרגלי הצפייה שלו הם שונים. כרגע החוק עדיין מתייחס למיינסטרים, הוא אומר שהכסף הגדול מאוד שלך יוצא על הפקות טלוויזיוניות ולכן לגביהם אנחנו קובעים כללים, לקטורים, שלוש שנים ללקטורים, 15% שאנחנו נוריד אפילו לאזור ה-10% איפשהו וכן הלאה. ככל שבסוף יישאר גם כסף ויעשו הפקות, כי הלוח בטלוויזיה מלא הפקות מופלאות, ישראליות, נשאר להם כסף לעשות, למלא עוד תכנים רק לאינטרנט, אין היום צורך לכבול את ידינו כי זה לא יהיה בסכומים האלה, זה לא יהיה בסדרי הגודל, ככל שנראה את זה מתפתח ייתכן שנצטרך לשקול חקיקה עתידית בעניין הזה.
אתי בנדלר
¶
לא, השאלה היא אם מכל הכסף שיושקע להפקות לצרכי שידורים בטלוויזיה או בסלולר, או אם יהיו אמצעים טכנולוגיים אחרים, אתה תרשה להם להשקיע אצל מפיק חיצוני אחד למשל? כי זה סעיף קטן (ב) של סעיף 68. סעיף 68 אומר שאתה לא יכול להשקיע מסך כל הכספים שלך יותר מ-15% אצל גורם אחד. לכן אתה מאפשר להם את כל ההפקות.
אתי בנדלר
¶
תחשוב אתה איזה סכום סביר לעניין הזה. אני לא רוצה להכתיב לכם בעניין הזה, אבל אני חושבת שלהשאיר את זה פרוץ לגמרי זה לא נכון. יכול להיות שככל שיהיו להם יותר הכנסות יותר ויותר כספים יושקעו ביצירת תכנים, כפי שאתם קוראים לזה, לסלולר ולאינטרנט.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אז בוא נלך על, אני יודע, בין 30 ל-50 מיליון, נשים שם איזה שהוא רף שמעליו אם סך ההוצאה הוא כזה צריך לעשות - - -
אמיר גילת
¶
אני חושב שאנחנו צריכים לקחת בחשבון שב-2014 אנחנו לא צריכים לדבר במושגים של טלוויזיה ורדיו - - -
אמיר גילת
¶
אני יודע, אני שמח על השינויים וגם על השינוי שגוף השידור הציבורי החדש חייב יהיה להעביר באינטרנט, אבל בנושא של התכנים, לא לכבול את הידיים של התאגיד החדש בזה שהוא יהיה מחויב לשדר רק בטלוויזיה. אין, היום זה לא - - -
אתי בנדלר
¶
אני לא מדברת על תכנים שמועברים במקביל או שמועברים גם בטלוויזיה וגם באינטרנט. לגבי מה שמשודר בטלוויזיה יש את הכללים שלו, אני מדברת על - - -
אמיר גילת
¶
כן, אני אומר שלא צריך את ההפרדה בכלל. אני מבין מה שאת אומרת, לא צריך את ההפרדה בכלל. דנה, לפני תיקון 27 גם היו לנו דיונים נוקבים ואני חושב שהיום המצב הוא שיש תאגידי שידור, זה כבר לא שיש תאגידי שידור שעובדים גם במדיה הדיגיטלית, היום התאגיד צריך לעבוד בדיגיטלי ולצדו גם באפיקים נוספים כמו טלוויזיה ורדיו.
אמיר גילת
¶
נכון, לא צריך לעשות הבחנה. עוד שנתיים, עם הדור הרביעי וזה לא יהיה לך טלוויזיה. אם אתה רואה פה, זה טלוויזיה או זה סלולר?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בשביל זה יש היום את ועדת שכטר, שבעוד ארבעה חודשים תגיש לי את המסקנות שלה ואני כבר אומר לך בוודאות שהן לא יהיו סופיות והן גם לא להרבה שנים, כי אף אחד בעולם לא יודע לצפות מה המהירות - - - כמו שאף אחד לא ידע מה יהיה אחוז החדירה של סמרטפונים וכמו עוד הרבה דברים אנחנו לא יודעים עדיין להעריך את זה. החוק כרגע מתייחס למצב שאנחנו מעריכים שיהיה תקף בשנים הקרובות ואני מקבל את מה שאומרת היועצת המשפטית ולכן בשלב זה אם רוצים להכניס משהו אפשר כבר להכניס, למשל, דרך אגב כל מספר פוגע, גברתי, אני חושב שככל שהגוף הזה יוציא הפקות חיצוניות שמיועדות אך ורק לשידור על גבי רשת האינטרנט בסכום של למעלה מ-20 מיליון שקלים בשנה, המועצה תידרש לקבוע כללים לגבי - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
כן, הגבלת שיעור ההוצאה המרבי שיוכל מפיק, אבל כאילו באדפטציה ל-(ב), (ג), (ד). מי זה הגוף הבוחר, מי הגוף המייעץ - - -
אתי בנדלר
¶
מה אתה אומר? אדוני רוצה להיות בטוח במאה אחוז שחס וחלילה לא יהיה בשום נושא פיקוח פרלמנטרי.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, זה לא פיקוח, ההיפך, זה סעיף הישראבלוף שגברתי מכירה ממחזור ומעוד הרבה חובות שגופים מחפשים סעיפי מילוט מחובותיהם באמצעות הליכי פטור. סעיף (ה) בעצם אומר שהמועצה, הדירקטוריון, על אף כל מה שהסברנו, שה-180 מיליון או ה-200 מיליון זה מיסודות החוק ועל זה מדיחים מנכ"ל ועל זה מפזרים מועצה, פתאום יש פה סעיף שאומר שהדירקטוריון, אם לא בא לו להוציא 200 והוא מצליח לשכנע את ועדת הכלכלה, אז הוא יכול להוריד.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אוה, אין בעיה, באישור ועדת הכלכלה. אז נשנה את זה שהכיוון, אני שיניתי את זה במחזור, רק כלפי מעלה. רוצה המועצה להגדיל את אחוז המחזור או את אחוז ההפרשות הישראליות - - -
דנה נויפלד
¶
אני רוצה להגיד משפט אחד, בשביל שלא נצטרך עוד פעם. הוועדה, אני חושבת, יכולה להצביע על הסעיף הזה, אם את רוצה. אנחנו כן נרצה למקם אותו קצת אחרת. נוכח ההערות שנשמעו כאן בוועדה, כולל מה שאמר השר, וגם על ידי חבר הכנסת איתן כבל ורבים אחרים, אנחנו נביא סעיף אחד שמדבר על כל האמצעים, גם הרדיו וגם הטלוויזיה וגם האינטרנט, כדי שזה יוחל במקום אחד ולא יפוזר, שיהיה יותר נוח להבין שהגוף הזה, התאגיד הזה, מעביר תכנים לכל מיני אפיקים, בין ברדיו, בין בטלוויזיה ובין באינטרנט.
דנה נויפלד
¶
כי התבקשנו לא להעלות את זה, אבל זה לא משנה. מצביעים, בטח מצביעים, אני רק אומרת שאני מבקשת מהוועדה שאת הניסוח אחר כך אנחנו - - -
ברוך אסקרוב
¶
קצר לגבי באמת 72, הפתיח, בהמשך להערת השר והדינמיות של התחום הזה, אז אחרי המילים 'על גבי רשת האינטרנט', הייתי מציע להוסיף וכל פלטפורמת תקשורת אחרת.
דנה נויפלד
¶
כן, העיקרון הזה מקובל. בנוסח שאנחנו נביא, שהוועדה תאשר, אנחנו נגיד ככה, התאגיד יספק תכנים על גבי רשת האינטרנט והוא רשאי לעשות כן באמצעים טכנולוגיים נוספים. אנחנו לא מגבילים, אנחנו מחייבים את רשת האינטרנט וכותבים רשאי לאמצעים אחרים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני ביקשתי שלא. נעלה את זה להצבעה, הוועדה תצביע, זו הצעתי. זו בקשתי, האמת.
אני מבקשת להביא להצבעה את סעיף 71, עם התיקון שהציעה עורכת דין נויפלד ולהוריד את סעיף (ב).
היו"ר קארין אלהרר
¶
מי בעד? מי נגד? עבר פה אחד.
הצבעה על סעיף 71
בעד – רוב
נגד – 0
הסעיף אושר.
ירד סעיף (ב).
דנה נויפלד
¶
חגית תקריא את הסעיף של השימור והתיעוד, שהוא הסעיף של הארכיון והיא תקריא את זה ואנחנו נסביר ביחד עם התוספת שכבר מתייחסת להערה שבילי טענה, לגבי הנגישות של החומרים בארכיון.
חגית ברוק
¶
(מקריאה): "72. שימור ותיעוד. (א) בלי לגרוע מהוראות חוק הארכיונים, למעט בעניין דרכי העמדת חומר ארכיוני לעיון הקהל", כאן יש תוספת בעקבות ההערה של בילי ושל חנה "ועל אף זכויות הקניין הרוחני בשידורי ובתכנים תאגיד השידור הציבורי ישמר ויתעד את שידוריו, את שידורי רשות השידור ושידורי הטלוויזיה הלימודית שהועברו לו לפי סעיפים 93 ו-107, וכן תוכן אחר שהוא מעביר לפי סעיף 71, ויעמידם לעיון הציבור בדרכים שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהתעריפים שיגבה תאגיד השידור הציבורי מהציבור לפי סעיף קטן זה ישקפו את עלויות התפעול השוטף של העמדת החומר שנשמר ותועד לפי סעיף קטן זה לעיון הציבור בלבד.
הוספנו סעיף קטן חדש, בעקבות התוספת שמגדיר "(ב) בסעיף זה זכויות קניין רוחני, כהגדרתן בסעיף 70(ג)", או 69, תלוי מה המספר.
חגית ברוק
¶
סעיף קטן (ג), אני גם מקריאה אותו עם שינויים בעקבות ההערות שנשמעו לגבי סעיף הקניין הרוחני.
"(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) ובלי לגרוע מההוראות לפי סעיף 69(ב), תאגיד השידור הציבורי יאפשר שימוש מסחרי בקטעים מהחומרים שנשמרו ותועדו לפי סעיף קטן (א) בתנאים שייקבע השר בהסכמת שר המשפטים אלא אם הוסכמו תנאים אחרים בין הצדדים, ואולם על שידורים שהועברו לתאגיד השידור הציבורי לפי סעיפים 93 ו-107 ימשיכו לחול התנאים שעמדו בתוקפם לפי הסכם או לפי כל דין ערב כניסתו של החוק לתוקף; תאגיד השידור הציבורי רשאי לגבות מאדם המבקש לעשות שימוש מסחרי בקטעים מהחומרים כאמור תעריפים מקובלים לעניין זה.
"(ד) אין בהוראות סעיף זה –
"(1) כדי לגרוע מתחולת חוק הארכיונים לעניין חומר ארכיוני אחר של תאגיד השידור הציבורי;
"(2) כדי למנוע מתאגיד השידור הציבורי להעביר לכנסת חלקים מארכיון תאגיד השידור הציבורי המתעדים את דיוני הכנסת וועדותיה, ששודרו לפי הסכם בין הכנסת לבין רשות השידור ולפי חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה), התשנ"ז-1997, ובלבד שהוראות סעיף זה לעניין שימור ותיעוד של השידורים ולעניין העמדה לעיון הציבור יחולו גם על הכנסת.
"(ה) הוראות פרק ב' לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984, לא יחולו על שמירה ותיעוד של שידורים לפי הוראות סעיף זה.
"(ו) בסעיף זה –
" "חומר ארכיוני" – כהגדרתו בחוק הארכיונים;
" "חוק הארכיונים" – חוק הארכיונים, התשט"ו-1955".
דנה נויפלד
¶
לא, הכול בסדר, כל מה שנוסף זה התוספת הקטנה שתיכף נעמה תסביר. אני אסביר שנייה, זה לא משתנה ביחס להצעה שהייתה בכחול. הסעיף נקרא שימור ותיעוד ולסעיף הזה יש שני חלקים, אחד מדבר על השימור והתיעוד והעמדה לציבור של התכנים ושל השידורים של אל"ף, שידורי רשות השידור, שידורי הטלוויזיה הלימודית, שזה ארכיונים שיועברו בפרק של הפירוק לידי תאגיד השידור החדש וכל התוכן האחר שיהיה לו מיום הקמתו ועל החובה להעמיד את החומר הזה לעיון הציבור כאשר אנחנו קובעים פה במפורש שהתעריפים שתאגיד השידור יכול לגבות מהציבור ישקפו את עלויות התפעול השוטף בלבד ותו לא. כלומר התשלום הזה אמור להיות תשלום סמלי.
ברוך אסקרוב
¶
אם בכלל. לא, כי כתבתם 'רשאי' לגבות. אז לכן אם בכלל, כי אם אנחנו ציבורי היינו שואפים - - -
דנה נויפלד
¶
התעריפים שהוא גובה אמורים לשקף את עלויות התפעול בהנחה שיש עלויות כאלה והגדרנו פה עלויות תפעול שוטף בלבד, זאת אומרת אי אפשר להעמיס על התעריפים האלה כל מיני דברים נוספים. זה בשביל להעמיד את זה לעיון הציבור. חוץ מזה יש לנו הסדר שונה למי שרוצה לעשות שימוש מסחרי. מי שרוצה לעשות שימוש מסחרי, כיוון שמדובר בשימוש מסוג אחר, עבור זה התאגיד הציבורי רשאי לגבות את התעריפים המקובלים בשוק לעניין הזה. אנחנו לא מתערבים עכשיו ולא קובעים מה הם אותם תעריפים. יש לנו עוד גופים מסחריים אחרים, גם הם גובים תעריפים עבור שימוש ולכן כתבנו התעריפים המקובלים לעניין זה, מבלי להגדיר אותם.
ההוראות הנוספות שיש בתוך הסעיף מתייחסות לכל החומר הנוסף שיש. לגבי החומר הארכיוני האחר שיש לתאגיד השידור, כמו שיש לרשות השידור, אגב, יש חומר שהוא ארכיוני רגיל ועליו חל חוק הארכיונים וזה הסדר שהוא לא ייחודי דווקא לרשות השידור.
נעמה, את רוצה שנייה להסביר את התוספת בעקבות מה שבילי העירה מקודם?
נעמה דניאל
¶
כן. בעקבות ההערות של הארכיון של רשות השידור הוספנו הבהרה לסעיף קטן (א) שמתגברת על זכויות הקניין הרוחני וזאת למרות שבעצם כמו שכתבנו גם בדברי ההסבר, הדברים האלה מותרים גם היום, אבל רק כדי להבהיר את העניין.
לגבי אפשור השימוש המסחרי, זה גם מכוח העניין שמדובר בתוכן שהתאגיד קונה, או בתוכן שיש בו חשיבות ציבורית, אפשרנו לתאגיד בעצם לאפשר את השימוש המסחרי הזה. התנאים ייקבעו על ידי השר בתקנות או בהסכמה בין הצדדים. אבל ברור מהסעיף שהתאגיד יהיה מסוגל לאפשר שימוש מסחרי באלה.
רק עוד הערה קטנה. החרגנו את סעיפים 93 ו-107 משום שהם עוסקים בתכנים של רשות השידור והטלוויזיה החינוכית, תכנים שהיו כבר לגביהם הסכמים בעבר ואנחנו לא נפקיע פה זכויות קנייניות והדין או ההסכם שחלו עליהם עד כה ימשיכו לחול.
ברוך אסקרוב
¶
למרות שבחוזים כותרות פחות קובעות, אז הייתי מציע שלכותרת שימור ותיעוד תהיה הרחבה שאומרת 'שימור, תיעוד זמינות והנגשה' שזה מכיל את הבשורה שיש פה. בעבר טכנולוגית זה לא היה אפשרי, היום זה אפשרי וערכית זה מבורך.
יוריק בן דוד
¶
אפשר לקבל הבהרה קטנה? האם זה אומר שמחר אני פונה לבילי ומבקש ממנה לרכוש על גבי דיסק, כי הם מורידים את זה לדיסק, תכניות מוזיקה מסוימות מרשתות הרדיו, היא בעצם מעבירה לי את התכנית הזאת על גבי דיסק.
יוריק בן דוד
¶
זאת השאלה, כי בחוק לא כתוב רק טלוויזיה או רדיו. גם בטלוויזיה יש תכניות מוסיקליות שיש עליהן זכויות יוצרים, האם זה אומר שאני כקונה אקבל את הדיסק הזה במחיר התפעול שלו ללא קשר לזכויות היוצרים שיש בדיסק? זאת השאלה להבהרה. משרד המשפטים, אני מבקש.
בילי סגל
¶
זו ההזדמנות שלי לדבר בוועדה, זו הפעם היחידה שאני מגיעה לכאן, אז אני רוצה לדבר על הארכיון. יש לי הערות לחוק - - -
בילי סגל
¶
אני לא יוצאת מהמפעל שלי, אז עד שהגעתי לכאן...
יש לי הערות לחוק, אבל באופן כללי אני רוצה, כי חברת הכנסת איילת שקד שאלה משהו שלא עניתי לה, אמרתי לה שאני אענה יותר מאוחר, כיום המטרה שלנו היא להנגיש לציבור את החומרים של הארכיון לאחר הדיגיטציה, שתיכף נדבר על זה, על גבי אתר האינטרנט. הרי אי אפשר לענות לכל - - - זו המטרה, לעשות דיגיטציה ולהנגיש על גבי אתר האינטרנט למטרות אקדמיות וכו' וכו'. לצד זה כמובן יש את הקטע המסחרי. היוצרים מלינים מאוד היום על המחירים כמובן, שלא אני קבעתי אותם וכולם באים אליי, אז אני כרית ספיגה, אבל - - -
בילי סגל
¶
יש לנו לב רחב ליוצרים והם כולם חברים שלי ושל כל העובדים שלי. מי שקבע אותם בעבר זה סמנכ"ל הכספים, שיווק, אני חלק מהוועדה הייתי. זה נקבע כשהבאנו מטלוויזיה ציבוריות בעולם, לא כאן, כי עוד לא היה כאן, את התעריפים ואז קבעו תעריפים וכך זה נהוג היום. המליאה והוועד המנהל אישרו. זה תמיד גבוה. אני מודה שאני לאורך השנים ביקשתי גם לעשות דירוג ולהוריד. זה קצת בעייתי. אני מציעה להוסיף - - -
בילי סגל
¶
אני אעיר לחוק בצורה מסודרת, אבל באופן כללי מה שהוא אמר היום, ההנגשה באופן כללי, אנחנו רוצים שהיא תהיה באתר האינטרנט, אבל היום, אם השר יגיע אלינו ויבקש תכנית נוסטלגית אז הוא יקבל אותה על תקליטור ועוד מעט ניתן את זה גם על memory stick. כך היום אנחנו מנגישים לאנשים את החומרים, אין עם זה שום בעיה.
יוריק בן דוד
¶
יש עם זה בעיה כי לא משולמות זכויות יוצרים על זה. אתם גביתם כסף על זה ומי שהזכויות שלו לא קיבל שום דבר.
בילי סגל
¶
טוב. קצרי, קצרי, אבל רק היום הגעתי לכאן אז בכל זאת. אני חייבת לומר, גם כדי שהשר ישמע וגם חברי הוועדה, אנחנו - - -
בילי סגל
¶
יגיע לביקור? בבקשה. היום חלק מהארכיון הוא דיגיטלי, הוא בהיי דפינישן, יש לנו חלק מהארכיון דיגיטלי ויש חלק מהארכיון אנלוגי. מה שמטריד אותי כאן בסעיף של החוק זה הטיפול בארכיון האנלוגי. בסעיף (א) 'תאגיד השידור הציבורי ישמר ויתעד', זה סעיף 48(א) בחוק הישן, אני רוצה להוסיף אם אפשר 'באמצעים טכנולוגיים מתקדמים', ואני יודעת שתאמרו לי שאני כאן מתערבת כבר בניהול השוטף, אבל אני רוויית אכזבות. אני מאוד שמחה לשמוע, גם בוועדת לנדס וגם את השר מדבר על מיליוני שקלים שיוקצו לשימור ארכיוני רשות השידור, הרדיו והטלוויזיה, אבל אני חוששת שאם החוק לא ידבר על אמצעים טכנולוגיים מתקדמים אז אנחנו נישאר גם בדיגיטציה שתהיה רק מינימלית להנגשה ברזולוציה מאוד נמוכה ואנחנו לא נשמר למען הדורות הבאים ברזולוציה גבוהה. אני חושבת שזה צריך לבוא לידי ביטוי בחוק. דנה, מה דעתך?
בילי סגל
¶
כי אני חושבת שלא מספיק - - - כי הנהלה שלא יהיה לה כסף תסתפק בלהנגיש ברזולוציה מאוד נמוכה. גם תהליך השימור שלנו היום, זה נכפה עליי, אנחנו עוד לא התחלנו אותו, אבל אני דרשתי רזולוציה הרבה יותר גבוהה, כפי שנהוג בעולם.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אדוני השר, אני מבקשת, אני אשמח לשמוע אותה עד הסוף. כמובן שבילי תקצר, כי אנחנו רוצים לסיים.
בילי סגל
¶
אני עדיין חושבת שאם אנחנו לא נעגן - - - אני מאוד שמחה לשמוע את כל ההצהרות התקציביות, אני חושבת שזה צריך לבוא לידי ביטוי בחוק.
בילי סגל
¶
ויתוקצב במיוחד השימוש בארכיון האנלוגי. להתייחס לארכיון הלגאסי שלנו, הארכיון האנלוגי, כי הארכיון החדש מטופל כבר.
ולסעיף (ב) בעניין התעריפים המסחריים, 'תעריפים מקובלים לעניין זה', כפי שתקבע המועצה שתיבחר, כי אחרת זה תלוש. צריך לתת פה סמכויות למועצה.
בילי סגל
¶
היא מאשרת כמובן לפי מדיניות. מאוד קל לקבוע מדיניות, שזה אני לא חושבת לעניין החוק פה. קל לקבוע מדיניות, יש מקורות לדעת מה המחירים. אני חושבת שהמועצה צריכה לקבוע את זה.
ההערה השנייה שלי, גבירותיי - - -
בילי סגל
¶
בסעיף (ג)(2), לגבי מסירת החומרים לכנסת. אין לי עם זה שום בעיה וגם היה לנו סיכום בעבר עם מנכ"ל הכנסת הקודם, זה לא יצא לפועל. מה שאני רוצה לומר, אני לא רוצה להשאיר את זה כפי שזה, אני חוששת מזה, להעביר לכנסת חלקים מהארכיון, אני חושבת שצריך להעביר עותקים וממילא הרשות תצטרך לעשות דיגיטציה ולמסור את זה, גם לדעתי ללא תשלום. המאבק היה מי ישלם, אם הרשות תשלם על העותקים או הכנסת. אבל אני חושבת לא להעביר, כי לקחת חלק אינטגרלי מהארכיון שכבר מקוטלג, זה לא נכון לעשות את זה. למסור עותקים פשוט. אז מי יממן את זה, אם זה הרשות או הכנסת, זה סיפור אחר.
וההערה האחרונה שלי, זה חשוב לי. חוץ מאוספי הארכיון שהם אוסף לאומי אני חושבת שאוצר גדול בארכיון זה ההון האנושי, כי הידע שיש אצל האנשים האלה בארכיון הוא לא יסולא בפז.
אסנת טרבלסי
¶
חשוב לי לציין, אני יושבת ראש פורום היוצרים הדוקומנטריים ואני רוצה להגיד כמה דברים בעניין הזה כי ארכיונים זה מבחינתנו אחד מאבני היסוד של העבודה שלנו ולצערי הרב זה חומר גלם שאנחנו מאוד ממעטים ונזהרים מלהשתמש בו, בעיקר בגלל העלויות. העלויות הן נכון להיום מהגבוהות בעולם, ואני אומרת את זה משום שאני עשיתי סרט, שהבאתי ארכיונים מכל העולם והארכיונים מהארץ היו הכי יקרים, גם בעלות שלהם וגם בזמן השימוש שמוגבל לשלוש שנים, ואם רוצים מעבר לזה אז צריך לשלם עוד כסף.
רק תיקחו בחשבון שבמדינה כמו מדינת ישראל, עם כל העבר וההיסטוריה שלה, לא נעשות סדרות היסטוריות והסיבה היא שהעלות של הארכיונים היא נורא גבוהה ואי אפשר להשתמש בהם. אם אני רוצה לעשות סרט וכל דקה של ארכיון עולה, מעבר לחיפוש, שהוא הרבה פעמים כרוך בהעברות שאנחנו צריכים לממן, כי החומרים שמורים ב - - -
אסנת טרבלסי
¶
אני יודעת ובטוחה, אני רק רוצה להציע, לבקש שהארכיונים ליוצרים הצעירים ולישראלים ולקולנוע הישראלי יהיו בחינם. אנחנו לא מסחריים. הקולנוע הישראלי, אם אני אגיד לכם את המספרים, גם שאנחנו פה, לפחות הדוקומנטרי, אם אתם תדעו בכמה מדובר כשגם מוכרים סרט מרוויח אתם תצחקו עלינו למה אנחנו עושים את זה. אז אנחנו מבקשים שלפחות לסרטים ישראליים תינתן האפשרות להשתמש במחירי עלות או בחינם בארכיון. זאת הבקשה שלנו.
איתן כבל
¶
אבל שנייה, אמרת לי להקשיב לך והקשבתי. כשהשר קבע את הגבול, התקרה של התקציב היא תקרת מינימום, הרצון הוא לייצר עוד מכל מיני גורמים הכנסות כדי להגדיל את האיכות, כדי שלכם יהיה יותר כסף להפקות. אני מסכים איתך, כמי שכבר מכיר את הנושא הזה מהעבר, שהמחירים הם לא סבירים וההתנהלות לא סבירה, זה צריך לעבור טלטלה מקיר לקיר. צריך לקבוע אולי מחיר מיוחד, אבל לא להגיד - - -
אסנת טרבלסי
¶
אמרתי, מחירי עלות. משפט אחרון. לפני שעה השר אמר שמבחינתו הסרטים שלנו מהווים חומר ארכיוני. אז אני חושבת שזה יכול להיות אחד מול השני, שאנחנו לסרטים שלנו, לסרטים הישראלים בלבד, אפילו לא לקופרודוקציות , אם אתם רוצים, או לא למפיקים זרים, או לא לצרכי מסחר טהורים, אבל לסרטים ישראלים דוקומנטריים תינתן האפשרות. אני אומרת לכם, זה ישנה, יעשו פה פתאום סרטים היסטוריים, יהיה תיעוד של - - - כי היום כמה מהציבור הולך היום ומחפש? אם יש סרט שיספר את הסיפורים של המקום הזה דרך ארכיון אז יראו, לא הולכים ומחפשים סתם חומרי ארכיון.
אתי בנדלר
¶
כן, יש לי מספר הערות. קודם כל אני רוצה להביא לתשומת לב הוועדה שסעיף בעניין שימור ותיעוד של שידורים ותוכן חוקק בשנת 2012 והוכנס לחוק רשות השידור, ועכשיו מציעים את הסעיף הזה במספר שינויים לעומת הסעיף המקורי. השינוי הראשון מדבר על כך שהתעריפים שתאגיד השידור הציבורי יוכל לגבות ישקפו את עלויות התפעול השוטף, בחוק משנת 2012 דובר על כך שהתעריפים שתגבה הרשות לפי סעיף זה ייקבעו בהתחשב בעיקרון העלות בלא רווח. הסעיף הזה חוקק אחרי שבוועדת הכלכלה שטיפלה אז בחוק נשמעו הרבה מאוד עדויות על כך שנכסי צאן ברזל בשנים רבות שרשות השידור הייתה מונופול, הייתה ערוץ הטלוויזיה היחידי, שמומן מכספי האגרה - - -
אתי בנדלר
¶
קודם כל לא כל כך ברור. אני רוצה לומר לך, גם היום כשאומרים לי עלויות תפעול, אני לא יודעת מה זה עלויות תפעול. אף אחד לא מפקח על זה. בעצם הם מונופול בכל הנכסים האדירים האלה.
אתי בנדלר
¶
קודם כל אני רוצה שיהיה איזה שהוא מנגנון פיקוח. הם מונופוליסטים בתחום הזה ואני חושבת שכמו כל - - -
אתי בנדלר
¶
אני לא יודעת, צריך להיות ברור לחלוטין שהתפעול השוטף לא כולל רווח, לא כולל תקורות, לא כולל השקעה בדיגיטציה, אלא ממש עלות כוח אדם לצורך שליפת החומר. לא יכול להיות שיעמיסו - - -
אסנת טרבלסי
¶
נכון להיום אנחנו משלמים על ההעברות, אנחנו משלמים על ההמרות ואנחנו גם שילמנו על חוק שימור הארכיונים ועל כל ההעלאה למודעות של הנושא הזה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל, אתי, רשום עלות תפעול שוטף. לא עלות שיקום הארכיון ולא עלות הנגשתו, רק התפעול השוטף.
אתי בנדלר
¶
אדוני, הנוסח היום מדבר על 'ובלבד שתעריפים שתגבה הרשות לפי סעיף זה ייקבעו בהתחשב בעיקרון העלות בלא רווח', ועדיין היו הרבה מאוד - - -
אתי בנדלר
¶
אוקיי, עלות ללא הרווח, זה הודגש בלשון החוק, ועדיין היו תלונות שהתעריפים מאוד מאוד גבוהים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
קודם כל זה לא הסעיף היחיד שלא קוים על ידי התאגיד הקיים. בשביל זה שמנו לדירקטורים אפשרות להדיח מנהלים אם הם לא - - -
אתי בנדלר
¶
בנושא הזה אני לא חושבת שמדובר בהתערבות פוליטית, וכיוון שמדובר בתעריפים שמיועדים לציבור ותעריפים מונופוליים - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, לא, לא. דנה, תסלחו לי, אתן יועצות משפטיות? סליחה, זה לא תפקידכן. זו לא עמדה משפטית. צחוק צחוק, לא רוצה את הסוס מהבדיחה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני מוכן, למרות מה שחשבתי בתחילת הדיון, כי בהתחלה דנה אמרה לי 'מה פתאום הדירקטורים יקבעו?' כי הרי הם קובעים בשוטף את התקציב, אז נעשה שעלות התפעול השוטף תאושר על ידי הדירקטוריון. כי ההנהלה רוצה לייצר זה ולהראות שהיא מאוזנת וזה וזה, פה אנשי הפיקוח הציבורי יצטרכו לאשר את עלות התפעול השוטף.
חנה מצקביץ
¶
דנה, בחוק חופש המידע, כדי לתת, יש שם משהו שאפשר ל - - - להנגיש את המידע לציבור צריך לשלם את ה - - -
דנה נויפלד
¶
אני לא מכירה אותה, אני רוצה רק להגיד שאתי צודקת. אתי צודקת, אני אסביר גם למה וגם התייחסנו לזה בדברי ההסבר. כתבנו בדברי ההסבר וזאת הייתה הכוונה, כי לא ידענו, אנחנו מאוד התלבטנו מה יהיה הסכום המינימלי לקחת אותו בחשבון. בעקבות הבעיה שאת מצביעה עליה, בדיוק בעקבות זה ועדת לנדס הציעה את עלות התפעול השוטף כדי שזה יהיה המינימלי וכתבנו בדברי ההסבר, כך שבפועל התשלום שייגבה מן הציבור יהיה סמלי. זאת בדיוק הייתה הכוונה, בדיוק כמו שאת אומרת, ניסינו למצוא את העיקרון שהוא המינימלי ביותר של תפעול שוטף. אם יש לך להציע דרך אחרת להגדיר את זה, אנחנו לא ידענו להגדיר את זה יותר טוב. אם לך הצעה, בבקשה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל זה תפעול שוטף של ארכיון ואז השייבה, השלייקס, או הפומפה, שימי את אישור הדירקטוריון לתקציב התפעול השוטף.
אתי בנדלר
¶
אוקיי. דבר שני, אני מבקשת שהתעריפים יפורסמו באתר הרשות כדי שגם הציבור יוכל להיות חשוף לתעריפים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ואני רוצה להכניס איסור על כל מי שהשתתף בחקיקת הסעיף הזה להפיק בשנתיים הקרובות סרט שמצריך חומר ארכיוני.
אתי בנדלר
¶
לעניין סעיף קטן (ב) שמדבר על שימוש לשימושים מסחריים. כאן אתה מדבר על תעריפים מקובלים לשימוש מסחרי. המילה שימוש מסחרי היא קצת בעייתית, האם הפקת סרט דוקומנטרי זה שימוש מסחרי? אני לא יודעת.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
רגע, רגע, שנייה, מה זה לא מסחרי? תשדיר בחירות זה לא מסחרי? אני משלם למפיק ימבה כסף והוא - - -
אתי בנדלר
¶
אני לא בטוחה שהמשמעות של המילים האלה בהקשר הזה ברורה. וגם אם כן, אינני יודעת מה הם תעריפים מקובלים לעניין זה. זאת אומרת יש הבדל מאוד מאוד גדול - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
גם זה יאשר הדירקטוריון. היא צודקת שהמילים 'שימוש מסחרי' הן בעייתיות, כי מפלגה למשל, הייעוד הסופי הוא לא מסחרי, אבל זה שמפיק את הסרטון כן עושה את זה בשביל כסף.
בילי סגל
¶
אני יכולה שנייה להסביר את הנושא של המחירים. אני לא הבנתי קודם, אני חשבתי שאת מדברת על המחירים המסחריים. היום, בניגוד לחוק - - -
בילי סגל
¶
לא, אני רוצה שתדעו. גורמים פרטיים משלמים היום מעט, רק עלות טכנית. כל הסיפור הוא הגורמים המסחריים ולבחירות יש תעריפים בכלל שונים ממפיק שעושה סרט עלילתי או - - -
אתי בנדלר
¶
יש לי עוד שתי הערות. אחת לעניין שידורי ערוץ הכנסת. ואני חייבת לפרוש את זה בפני הוועדה. הייתה מחלוקת בינינו לבין רשות השידור לגבי שידורי המליאה. כידוע במשך מספר שנים שידורי המליאה הועברו על ידי רשות השידור, בהתחלה מכוח הסכם בעל פה, בהמשך מכוח הסכם בכתב שקיבל תוקף בחוק, הוראת שעה, שהוארך מספר פעמים עד שחוקק חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת. שידורי המליאה, שמהווים חומר רב ערך גם לכנסת - - -
אתי בנדלר
¶
לא, כי יש ויכוח ושמעת עכשיו את גב' בילי סגל, שאני אפילו לא יודעת איך הדברים התגלגלו. באיזה שהוא שלב המנכ"ל הקודם של הכנסת הגיע להסכם עם רשות השידור שיעבירו לכנסת את כל הקלטות המרוטות של שידורי המליאה והכנסת תדאג לדיגיטציה של זה.
אתי בנדלר
¶
אני לא יודעת. אני לא רציתי לבקש ממנו לבוא לכאן לצורך הדיון הזה, אבל היו ויכוחים שנעשו בעניין הזה איך החומר הזה יגיע, כי הכנסת לא מסוגלת היום לקבל, לדעת מה היה במליאה בשנים רבות, כי היא לא מצליחה לשים את ידה על הקלטות האלה. אני חושבת - - -
אתי בנדלר
¶
זה בעצם בא כדי לתת גיבוי להסדר שנעשה בין המנכ"ל הקודם של הכנסת לבין רשות השידור, שבפועל הבנתי שהוא לא התבצע ואינני יודעת, כנראה לא מטעמים הקשורים בכנסת. את הפרטים המדויקים לא הצלחתי להעלות ולשחזר אותם, ואני חושבת שחשוב - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל זה לא מה שכתבת, כתבת שאין בהוראות כדי למנוע ממנו להעביר את זה. אז בסדר, אז זה לא מונע ולכו תיישמו את ההסכם. את לא מצפה לאכוף הסכם שאנחנו לא מכירים אותו, נכון?
אתי בנדלר
¶
דבר אחד ברור, לא יכול להיות שהכנסת תיתן את ידה לכך ששידורי המליאה של שנים רבות לא יגיעו לכנסת. זה פשוט בלתי סביר.
אתי בנדלר
¶
המחלוקת היא כזאת, אם אנחנו נקבל הצהרה שהחומר יועבר לכנסת, אז אני מסתפקת בסעיף הזה, ואם לא אני מבקשת לשנות אותו.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, אני לא מסתפק, היא לא המנכ"לית של הגוף הבא. אולי היא כן, אבל אולי היא לא. אני לא יודע. מה שהיא כתבה זה מה שצריך לכתוב, לא צריך להחליט פה בוויכוח הזה. צריך לכתוב ששום דבר שחוקקנו כאן לא מונע מתאגיד השידור הציבורי להעביר לכנסת את מה שהוא צריך להעביר.
אתי בנדלר
¶
אז אנחנו לא נברר מי לא יישם ולמה לא יישם בהמשך ואני רק רוצה לוודא שהסעיפים שמדברים עכשיו על העברת ארכיון לקניין של המפרק ואחר כך של התאגיד יהיו כפופים לסעיף הזה. שהקניין בארכיון יהיה בכפוף להוראות האלה.
אתי בנדלר
¶
שאלה אחרונה או התייחסות אחרונה. הוראות פרק ב' לחוק זכויות מבצעים ומשדרים לא יחולו על שמירה ותיעוד של שידורים לפי סעיף זה, אלא שבפרק ב' לחוק זכויות מבצעים ומשדרים הוסף סעיף 4ג1 רבא שמדבר על התאמת ביצוע או שידור לאדם עם מוגבלות. אני לא מבינה למה שהסעיף הזה לא יחול. בדקתם את הסוגיה הזאת? מדובר על הנגשה לאנשים עם מוגבלות של השידורים.
נעמה דניאל
¶
נכון. באותו פרק יש גם פטור מהסכמה על העניין של שימוש הוגן לסעיף 4. בחנו את זה ומשום שהסעיף בעצם מיועד להעניק פטור לשם שימור ותיעוד, הוא לא גורע מהחריגים. כלומר אפשר לעשות את השימור והתיעוד על אף ההוראות האלה, ברגע שהארכיון שימר ותיעוד חוזרות לחול ההוראות הרגילות.
אתי בנדלר
¶
אתם בחנתם את הסוגיה וברור לחלוטין שחומר ארכיוני שיישמר ברשות השידור, ניתן יהיה להנגשה לאנשים עם מוגבלות ללא כל סייגים?
אסנת טרבלסי
¶
רק עוד דבר אחד קטן לעניין הזה, מעבר לתעריפים שהם מאוד מאוד חשובים לנו ולדעתי בכלל לזה, יש גם את העניין של תקופת השימוש, שהוא כרגע מאוד מוגבל. אז גם אם אפשר להסיר את ההגבלה לתקופת השימוש, כלומר היום אם אני עושה סרט ואני רוצה להשתמש בארכיון אני משלמת פר דקה ואני מוגבלת מבחינת הזמן ומבחינת הטריטוריות. זאת אומרת אחרי שלוש שנים, או חמש שנים, תלוי איך הצלחתי להתמקח, אני צריכה לשלם שוב אם אני רוצה להמשיך ולשדר את הסרט או להמשיך ולמכור את הסרט. הדבר הזה אמנם לא מופיע ואני גם מבקשת שלא יופיע, שלא תהיה הגבלה של זמן ומקום.
אסנת טרבלסי
¶
היום יש הגבלה. כשאני קונה חומר ארכיוני לסרט אני מוגבלת לשלוש שנים או חמש שנים, תלוי במשא ומתן שלי מול הארכיון. בתום שלוש השנים האלה אני צריכה לחדש את רישיון השימוש ולשלם עוד כסף.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ההצעה שאני הצעתי בהמשך לדבריה של היועצת המשפטית, זה שהמסר הוא ברור, שהרצון, וגם הוספנו לשם את הנושא של ההנגשה, הרצון זה לא להקשות ולא לייקר ולא ללכת לכיוונים הקשים. אני חושב שבהמשך למה שאיתן גם אמר, יש גבול לרזולוציה. ברגע שמטילים על אנשי הציבור, הדירקטוריון, לאשר את מחירי השוק, לאשר את העלויות התפעוליות, אחת המטרות המרכזיות - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
בסעיף 7, אם עוד לא הוספת עד היום, את הנגשת התכנים, כלומר זה יהיה אפילו אחת מהמטרות המרכזיות של הגוף. מה את מזועזעת?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אני מדבר על סעיף המטרות, סעיף 7, כן, שזו תהיה אחת המטרות המרכזיות של הערוץ. הנגשה וזה זה שיקוף המציאות של מדינת ישראל, חלק מהשיקוף זה גם פספסת כרגע את השיקוף, אתה רוצה לראות אותו אחורה, אז שהוא יהיה זמין לך ולא יקשו עליך.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
טוב, זה לא קשור, אבל אפשר להוסיף גם בתפקידי תאגיד השידור הציבורי את נושא הנגשת התכנים שלו ל - - -
יוריק בן דוד
¶
לעניין עלויות התפעול, מאחר שאנחנו לא מתכוונים לפתוח פה חנות לממכר דיסקים פיראטיים שמתעלמים מזכויות, אז אני מציע שהנוסח יהיה 'שיגבה תאגיד השידור הציבורי מהציבור לפי סעיף קטן זה', העלויות ישקפו את העלויות הכרוכות במסירת או בהעמדת החומר שנשמר ותועד, כמו שכתוב לפי סעיף קטן זה לעיון הציבור. כי מה שקורה בפועל העותק נמסר, זה לא מועמד לעיון הציבור, בפירוש נותנים, מוסרים עותקים.
יוריק בן דוד
¶
לא, זה לא משנה, זה העיקרון. העיקרון הוא שנמסר פה חומר, בין אם בצורת עותק או בין אם בצורת - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אם הוא לוקח מונית ספיישל מקרית שמונה עד תל אביב בשביל למסור את זה, אז זה חלק מעלות התפעול?
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אבל זה בדיוק מה שאמרנו, זה הזוי לרדת לרזולוציות האלה. צריך סעיף סל שאומר שזו אחת מהמטרות של הגוף הזה, זה המסר לדירקטוריון, הדירקטוריון צריך לדבר על שימוש לטובת הפקת כסף, מחירי שוק, שימוש לציבור, מחירי עלות תפעולית ועכשיו שהדירקטוריון יגדיר מה הוא כן מוכן לכרוך בחישוב הזה ומה לא ושגם יטיל על גוף כלכלי לראות את מחירי השוק.
אופיר טל
¶
יש בין סעיף קטן (א) לסעיף קטן (ב) שכביכול יש חובה לגבות כסף מאדם פרטי ורשות לגבות כסף מגוף מסחרי. דיברתי עם עורכת דין ברוק בעניין הזה, היא אומרת שהפרשנות שלי לא נכונה. אז רק צריך להבהיר את זה עכשיו, שאכן למרות הטרמינולוגיה השונה, הכוונה היא זהה בשני הסעיפים, גם לשימוש הפרטי וגם לשימוש המסחרי. יוצא שמי שבא למסחרי רשאים לגבות ממנו, ומי שבא לפרטי, חייבים לגבות ממנו ובגלל הטרמינולוגיה הזאת - - - זה לא הגיוני בעיניי, מצטער.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
התשלום ככלל הוא עלות. על אף זה שאמרנו שזה עלות אתם רשאים לגבות - - - לא משנה, זה עניין של סמנטיקה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה בשעה טובה להצבעה את העקרונות, הנוסח יתוקן, סעיף 72. מי בעד? עבר פה אחד. מי נגד? אין. תודה.
הצבעה על סעיף 72
בעד – רוב
נגד – 0
הסעיף אושר.
סעיף 73. יאללה מאמץ קטן ועוברים את זה.
חגית ברוק
¶
תיקונים סמנטיים שהגענו אליהם אחרי התייעצות עם משרד הכלכלה, עם המדען הראשי שפשוט תיקן אותנו לגבי ביטויים שנכונים יותר לעבודה שלהם. אני מקריאה את הנוסח המתוקן שחולק לכולם.
(מקריאה)
¶
"73. מחקר ופיתוח. (א) תאגיד השידור הציבורי רשאי, באישור ראש המינהל ובמסגרת תקציב תאגיד השידור הציבורי, ליזום מסלולים לעידוד מיזמי מחקר ופיתוח בתחומים הטכנולוגיים שבהם פועל תאגיד השידור הציבורי; הוראות המסלולים ייקבעו בידי ראש המינהל בהסכמת המנהל הכללי.
"(ב) המסלולים כאמור בסעיף קטן (א) יופעלו על ידי המינהל ויכול שתאגיד השידור הציבורי ישתמש במיזמים כאמור כאתר לבחינת מוצר בסביבה ניסויית.
"(ג) תאגיד השידור הציבורי רשאי לקבל הכנסות הנובעות ממוצרים שפותחו במסגרת מיזמים כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם למסלולים שנקבעו לפי הסעיף הקטן האמור.
"(ד) תאגיד השידור הציבורי לא יתקשר עם אחר ולא יעביר לאחר כספים לצורך מחקר ופיתוח כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (א) ואולם רשאי הוא לבצע מחקר ופיתוח עצמי בתחום התוכן, בתחום טכנולוגיות השידורים ובתחום הפצת תכנים, באמצעות עובדיו.
"(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות המינהל על פי החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה או מהפעילויות אותן הוא מבצע.
"(ו) בסעיף זה –
" "המינהל", "ראש המינהל", "מחקר", "פיתוח" – כמשמעותם בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה;
" "חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה" – החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984".
דפנה גלוק
¶
הסעיף הזה בא בהמשך להמלצה של ועדת לנדס שתאגיד השידור החדש יהיה פעיל בתחום של מחקר ופיתוח בתחומים הטכנולוגיים שבהם הוא פועל, זה תחומים של העברת שידורים וכדומה, וכן גם הוספנו מו"פ בתחום התוכן, שזה הוא עושה באופן פנימי. ככלל הסעיף עוסק בפעילות מו"פ דרך המסלולים שהמדען הראשי מפעיל כאשר המימון מגיע מתאגיד השידור הציבורי. הפרטים של איך המסלולים האלה ייקבעו בעצם ייקבעו בידי המדען הראשי יחד עם מנכ"ל השידור הציבורי. בהמשך יש לנו סעיף שמאפשר גם לעשות מחקר ופיתוח בתוך התאגיד הציבורי, על ידי עובדיו.
נגה בריינס
¶
כשכתוב טכנולוגיים והיא אמרה מקודם בתחום התוכן, זאת אומרת גם פיתוח פורמטים או כל מיני דברים שקשורים בזה?
תמנה עורב
¶
אז יש לי שאלה. אתם מעמיסים על תאגיד השידור הציבורי הזה כל כך הרבה, פתאום גם טכנולוגיה ומו"פ ודברים כאלה.
תמנה עורב
¶
היפך, דווקא מהסיבה הזו, אדוני השר, גברתי היושבת ראש, אני מאוד מאושרת, כי אני אומרת שיהיה המון מקום להמון אנשים. כל הטכנאים יבואו, את יודעת, עם כל הרעיונות שלהם, ואנשי המחשב וכולם, יהיה מקום לכולם. אז קדימה.
קריאה
¶
ראש המינהל הוא בעצם - - - והיום התכניות מאושרות במסגרת תקציב המדינה ובאישור של ועדת המחקר והפיתוח. פה זה לא מדובר בתקציב, אני מדברת על מחקר ופיתוח, השאלה היא האם זה מספיק שתאגיד השידור הציבורי רשאי, באישור ראש המינהל, ובלי התייעצות אפילו עם ועדת המחקר של המדען הראשי במשרד הכלכלה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ההיפך, אנחנו נתנו לו פה משהו שבמקור בכלל לא צריך להיות אצלו. זה כסף של התאגיד. אנחנו רוכבים על המנגנונים הקיימים אצלו לבחינת - - - אני פשוט עשיתי את זה גם כשר להגנת הסביבה. במקום להקים מנגנון לשיפוט הצעות וכו', הם בקיאים בזה, יש להם תורה בעניין הזה, אנחנו מעמידים את ה - - - אנחנו, התאגיד הזה מעמיד את התקציב והוא אומר להם 'בואו, תהיו שותפים בייזום מסלולים לאנשים שרוצים להציע טכנולוגיות שידור חדשות, פורמטים חדשים', בסך הכול סוג של תמיכה, מעבדה, חממה כזאת לידע בתחום הזה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
חברים, יושב כאן נציג המשטרה והוא רוצה שנצביע על הסעיפים שקשורים אליו. אז רק שתדעו.
דנה נויפלד
¶
זה לא המשטרה, זה שידור הודעות בעת חירום.
יש עוד שאלות? אני מעלה להצבעה את סעיף 73. מי בעד? מי נגד? כמובן בנוסח המתוקן מהיום. הנוסח עבר.
הצבעה על סעיף 73
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר.
סעיף 76. בבקשה.
חגית ברוק
¶
(מקריאה): "שידור הודעות בעת חירום. 76. במקרי חירום או מטעמים של ביטחון ההמדינה ישדר תאגיד השידור הציבורי הודעות מטעם הממשלה, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל או ראש הג"א, כפי שהורה השר".
חגית ברוק
¶
(מקריאה): "הפניה להודות חירום מתורגמות. 77. (א) שודרה הודעת חירום בשידורים של תאגיד השידור הציבורי בשפה העברית, תשודר, סמוך ככל האפשר, הודעה מתורגמת של הודעות החירום לערבית, לרוסית ולאמהרית, בשידורי תאגיד השידור הציבורי בשפות אלה.
"(ב) מיד לאחר שידור הודעת חירום בשידורים של תאגיד השידור הציבורי בשפה העברית תשודר הודעה בערבית, ברוסית ובאמהרית המפנה לצפייה בשידורי תאגיד השידור הציבורי בשפת אלה, או להאזנה להם, לפי העניין, וכן לגל שקט, אם הוא מופעל באותה עת.
"(ג) בסעיף זה –
" "הודעת חירום" – הודעה בעניין המנוי בפסקאות (1) עד (8) להגדרה "הודעת חירום" שבסעיף 9(ד) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005;
" "גל שקט" – ערוץ או תדר רדיו שהוקצה לשידורי הודעות חירום בלבד, דרך קבע או באופן ארעי".
היו"ר קארין אלהרר
¶
הגוף משדר. אני מעלה להצבעה את סעיפים 76-77. מי בעד? מי נגד? ההצעה עברה.
הצבעה על סעיפים 76-77
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הסעיפים אושרו.
סעיף אחרון. גלי צה"ל. הנציג פה לא רוצה לחזור עוד פעם. סעיף 78, עורכת דין ברוק, בבקשה.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אפשר אולי להציע להעביר את גלי צה"ל גם - - - אם כבר יש פה נציג ואווירה טובה ואין היגיון הרי שמשרד ממשלתי יחזיק תחנה וימנה את המפקד. דרך אגב, איתן, כשבחרו את מפקד גל"צ לא היה את כל הדיון הזה אצל אהוד ברק, שהשר לא ימנה ושופט, מי ימנה את השופט? הוא בחר מתוך שלושה.
אתי בנדלר
¶
בגלל זה הארכת תוקף חוק גלי צה"ל שידורי חסות, ולא זוכרת איך קוראים לתשדירי השירות, ביקשו להפוך אותו לחוק קבוע, שהוא לא יהיה הוראת שעה - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
ממש מזיז לשר, העוד כמה מיליונים שהוא יכול להשלים ממשרד הביטחון, העיקר שהוא ימשיך למנות את מפקד גל"צ.
אתי בנדלר
¶
הוועדה לא הסכימה והאריכה את זה לתקופה מוגבלת תוך דרישה להביא חוק שיטפל גם בנושא הזה של מינוי מפקד גלי צה"ל. ואנחנו מאוד מקווים שהממשלה אכן טורחת על העניין, יומם ולילה.
חגית ברוק
¶
(מקריאה): " סעיף 78. (א) בסעיף זה "תכנית צבאית" – תכנית ששר הביטחון קבע אותה כתכנית צבאית לעניין סעיף זה, וקביעה כאמור יכול שתהיה לתכנית פלונית או לסוג של תכניות.
"(ב) למועצה יהיו לגבי גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (בסעיף זה – גלי צה"ל), בכל הנוגע לתכניותיו שאינן תכניות צבאיות, אותן הסמכויות שיש לה לגבי שידורי תאגיד השידור הציבורי והיא תמלא לגבי תכניות כאמור אותם התפקידים.
"(ג) סדרי הפיקוח על התכניות של גלי צה"ל, שאינן תכניות צבאיות, ייקבעו במסגרת הכללים שהמועצה מוסמכת לקבעם לפי סעיף 80, ואולם השר לא יאשר את הכללים החלים על גלי צה"ל אלא לאחר התייעצות עם שר הביטחון.
"(ד) מי ששר הביטחון מינהו למפקד גלי צה"ל או הסמיכו לכך" - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
רגע, יש לי שאלה. למה אני צריך להתייעץ עם שר הביטחון על תכניות שהן אינן צבאיות?
חגית ברוק
¶
(מקריאה): "(ד) מי ששר הביטחון מינהו למפקד גלי צה"ל או הסמיכו לכך (בסעיף זה – מפקד גלי צה"ל), יוזמן להשתתף, כבעל דעה מייעצת, בישיבות המועצה, ויפעל בהתאם להחלטות ולהנחיות המועצה לגבי התכניות של גלי צה"ל שאינן תכניות צבאיות.
"(ה) מפקד גלי צה"ל רשאי לערור על כל החלטה של המועצה הנוגעת לתכניות של גלי צה"ל שאינן תכניות צבאיות; הערר יוגש באמצעות שר הביטחון להכרעתם המשותפת של השר ושר הביטחון; היה הערר נגד החלטה להפסיק תכנית קבועה של גלי צה"ל או נגד החלטה לשדר תכנית חד פעמית של גלי צה"ל – רשאי שר הביטחון לעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערר".
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
אם להיות רציניים, זאת הייתה הכוונה המקורית ההיסטורית של המחוקק, שככל שקשור בתכניות צבאיות, כל אחד יגדיר לפי דמיונו מה זה תכנית צבאית. נגיד זאת של טלי ליפקין, זאת תכנית צבאית. רזי ברקאי, אני לא בטוח שזאת תכנית צבאית. מה שקרה בפועל, הפיקוח שהיה אמור להיות על ידי מליאת רשות השידור מעולם לא הופעל בנושאים הללו ולכן שם זה עולם חופשי. שים לב שאין פה הגדרה מה זו תכנית צבאית ומה זה תכנית - - -
איתן כבל
¶
סליחה, גברתי היועצת המשפטית, עכשיו ברצינות, מה הקטע הזה בכלל? גלי צה"ל עכשיו פה, ברצינות אני אומר את זה, אמור, כמו מישהו שאתה חייב לקחת אותו איתך.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
איתן, אתה רוצה שאלוף משנה או איזה שהוא קצין בצבא יפקח על שידורי - - - מי יפקח על שידורי גלי צה"ל?
דנה נויפלד
¶
אז בהיעדר כל גורם אחר וכיוון שזה גוף שעוסק בשידורים, אז הוענקו לו - - - זה לא המקום הטבעי וגם זה לא מצב כאשר - - -
איתן כבל
¶
אוי, סליחה, דנה. אני רוצה לדבר ברצינות עכשיו. אבל אין פיקוח. זאת אומרת או שאנחנו עושים פיקוח או שעושים קומופלאז'. מה שמביאים לנו כאן עכשיו זה סוג של קומופלאז'. ברצינות אני אומר. יש לך כאן אחריות וסמכות וכל הדברים האלה, זאת אומרת בסופו של עניין - - -
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
הוא צודק. אני אגיד לך מה החלופה, יש חלופה מאוד קלה. אם היה כתוב פה שההגדרה מה היא תכנית צבאית או אזרחית היא לא של שר הביטחון, שהוא בעניין הזה קצת אינטרסנט, אלא היא של הדירקטוריון, של תאגיד השידור הציבורי, אז אפשר היה לקיים באמת את מה שכתוב כאן, שתכניות צבאיות זה לא בפיקוח שלהם ותכניות אזרחיות זה כן. מה זה הפיקוח? אני לא יודע. תסבירי מה זה הפיקוח.
אודי ירושלמי
¶
אני מנהל את כל התחומים שהם אינם תחומי התוכן, תחתיי הנושאים של כספים, משפטי וכדומה. אני רק רוצה להגיד, דבר ראשון, הסעיף הזה הוא כמו שמופיע בחוק המקורי ברשות השידור הקיים. דבר שני, ועדת יתום שבחנה המליצה להשאיר את המודל הזה.
איתן כבל
¶
לא, אבל אני עדיין שואל ברצינות. אני רוצה לראות על מה אנחנו מדברים בעניין הזה. מה הוא הפיקוח של ה - - -
אודי ירושלמי
¶
לא, לוח השידורים ותכניות באופן עקרוני היה צריך להיות מוצג ומאושר בוועדת גלי צה"ל של מליאת רשות השידור.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להסביר שלמליאה יש ועדות משנה, אחת מוועדות המשנה שלה זה ועדת משנה לתכניות הלא צבאיות של גלי צה"ל.
אמיר גילת
¶
לגבי התכנים הלא צבאיים של גלי צה"ל, מליאת רשות השידור, באמצעות אותה ועדה שנקראת ועדת גל"צ, מפקחת עליהם, איתן, באותם כלים שיש לה כדי לפקח על התכניות שלה. כלומר אם זה תכניות ועדת הרדיו אצלנו, זה אישור לוח משדרים ומעת לעת לדון על תכנית. זה הסמכות של ועדת גל"צ ויש סייג בחוק הנוכחי, שמי שחבר בוועדת התוכן של מליאת רשות השידור לא יכול להיות חבר בוועדת גל"צ משום ניגוד העניינים.
כל הנושא הזה של הפיקוח של מליאת רשות השידור על גלי צה"ל עורר אין ספור בעיות מאין פיקוח בכלל ועד פיקוח קומופלאז', כמו שהגדיר את זה חבר הכנסת כבל, אבל זו המציאות. בתיקון 27 אני ביקשתי שיוציאו את זה מרשות השידור, גם בפני ועדת יתום ביקשתי שיוציאו את זה, כי אין שום היגיון, זה יוצר רק ניגודי עניינים בכל הנושאים, גם בלוח המשדרים. אם אנחנו נרצה שתכנית מסוימת של רשות השידור תהיה בשעה שש לא נאשר לגלי צה"ל תכנית, נדחף אותה לחצות, זה יוצר ניגוד עניינים. גם לגבי הדיונים על החסויות וכל השאר הדברים. אבל מאחר שאין אכסניה אחרת כרגע, זה נשאר ברשות השידור. פה אנחנו צריכים לתת את הדעת גם לנושא של ניגודי העניינים והוועדה הזו צריכה למלא את תפקידה.
אמיר גילת
¶
כן. אני מזכיר שזאת הזדמנות חדשה. עד עכשיו זה לא היה - - - אם החינוכית כבר גם בתמונה פה, בחוק הזה, אז זה בעצם מועצת השידור הציבורי ולכן דווקא פה יש יותר היגיון להכניס גם את גלי צה"ל, כי אנחנו מתרחבים פה על עוד - - -
אמיר גילת
¶
כן, קודם כל את ההגדרה של תכנית צבאית. אני חושב שאתה צודק שההגדרה צריכה להיות הגדרה של הדירקטוריון, כי אחרת אנחנו באמת מאבדים שליטה ויכול להיות בתיאוריה - - -
אמיר גילת
¶
היום בשביל שאנחנו נוכל לפקח היו צריכים להתקין כללים שיוסכמו בין שר הביטחון לבין השר הממונה. בזמנו זה גם היה ראש הממשלה. קשה למצוא את הזמן שראש הממשלה היה או השר הממונה הנוכחי, שהוא גם חבר קבינט, ימצא עם שר הביטחון, זה הרי לא הגיוני ולכן צריך לפשט את כל ההליכים האלה ולהשאיר כמה שיותר לגבי התכניות האזרחיות בידי הדירקטוריון וגם להוציא מפה את הסעיף של חובת ההשתתפות של - - - לפי מה שאני קורא זה כאילו מפקד גלי צה"ל צריך להיות מוזמן לכל ישיבות המועצה. הוא צריך כמובן רק בישיבות שנוגעות לגלי צה"ל, או רק כשעולה לסדר היום הנושא של - - -
אמיר גילת
¶
ובאמת צריך לנצל פה את העובדה, כי אני מסכים איתך, חבר הכנסת כבל, שכרגע זה ברוב המקרים היה על הנייר, זה היה כמו טקס. גם המליאה לדורותיה, היה מופיע מפקד גלי צה"ל, מציג לוח שידורים, שואלים אותו קצת שאלות, וכדי למנוע את המצב שכרגע אנחנו לא יכולים לפקח אנחנו הגענו לסיכום עם מפקד גלי צה"ל לגבי כללים, עד ששר הביטחון יתקין את הכללים עם השר הממונה אנחנו פועלים על פי סיכום וולונטרי שעשינו יחד עם גלי צה"ל. אז כדאי, אדוני השר, בתשובה לשאלתך מה כדאי לשנות, יש פה את הכללים שכרגע יש סיכום שקיים היום בפועל בין גלי צה"ל לרשות השידור, אני מציע לעגן אותם בחוק. זה מקובל על שני הצדדים.
שר התקשורת גלעד ארדן
¶
לא, אין צורך בזה, כיוון שכתוב בחוק הקיים שמי שמאשר את הכללים זה אני, לאחר התייעצות עם שר הביטחון. אם הגוף החדש יביא לי כללים כאלה אני אתייעץ עם שר הביטחון, אז אין שום בעיה. הדבר היחיד - - -
אמיר גילת
¶
נכון, לזה התכוונתי, שהכללים כבר קיימים בפועל בסיכום בין גלי צה"ל לרשות השידור. זה יכול להיות הבסיס לאותם כללים שאתה תאשר.
חנה מצקביץ
¶
לפני שנים רבות הייתה מחלוקת לגבי ההגדרה, אבל מאז ההגדרה הזאת נקבעה והיא מקובלת על שני הגופים, אין לי אותה פה, אבל אפשר אולי באמת להכניס מה זה תכניות צבאיות.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מעלה להצבעה את סעיף 78, גלי צה"ל. מי בעד? מי נגד? עבר פה אחד.
הצבעה על סעיף 78
בעד – רוב
נגד – 0
הסעיף אושר.
חברים, הישיבה נעולה, לילה טוב. מחר בתשע.
<הישיבה ננעלה בשעה 22:43.>