PAGE
3
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
28/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 22>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
יום שני, א' באב התשע"ד (28 ביולי 2014), שעה 18:00

<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>
1. עלות שכר העובדים
2. סיום העסקתם של נושאי משרה ברשות השידור

חברי הוועדה: >
קארין אלהרר – היו"ר
יואב בן צור

איתן כבל

רינה פרנקל

דוד צור

נחמן שי

שמעון אוחיון

>
שר התקשורת גלעד ארדן
ד"ר דוד האן - האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי

אוריה שילוני - עו"ד, ראש תחום חקיקה, האפוטרופוס הכללי

אמיר לוי - הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יונתן רגב - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

דנה נויפלד - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד התקשורת

חגית ברוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עופר מרגלית - רכז תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

נטע דורפמן רביב - עו"ד, המשנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

אורי אפלבום - עו"ד, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

דפנה גלוק - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אלידור בליטנר - מתמחה, משרד המשפטים

אבי ניסנקורן - יו"ר ההסתדרות החדשה

אלי יריב - עו"ד, ההסתדרות החדשה

יעל רון - יו"ר הסתדרות המח"ר

דורון קרני - מזכיר ארצי, הסתדרות עובדי המדינה

משה שגב - יו"ר ועד הנדסה, הטלוויזיה

אביגדור דנן - עו"ד, היועץ המשפטי, הטלוויזיה החינוכית

ארז ברנד - ועד הנדסה, הטלוויזיה החינוכית

לזר צנדקוביץ - יו"ר ועד הנדסה, קול ישראל

ברוך אסקרוב - עו"ד, יו"ר ועד העיתונאים, קול ישראל, תל אביב

תמנה עורב - יו"ר ועד האקדמאים, רשות השידור

משה ליזמי - יו"ר ועד עובדי הגביה, רשות השידור

יהודה כהן - יו"ר ועד עיתונות, הטלוויזיה

אדיסו וובה - חבר ועד הנדסה, רשות השידור

אחיה גינוסר - עו"ד, יו"ר אגודת העיתונאים, ירושלים

רותם אברוצקי - יו"ר אגודת העיתונאים, תל אביב

רומן גרביץ - לוביסט (פוליסי), מייצג את שח"ם

אתי בנדלר

עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר המתרגמים
<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>
1. עלות שכר העובדים
2. סיום העסקתם של נושאי משרה ברשות השידור

ערב טוב. כידוע החוק הוחזר מהמליאה לצורך תיקון בשני עניינים בלבד. אני כבר אומרת שאנחנו כאן לצורך אישור שני עניינים בלבד. האחד, עניין שיא כוח האדם כאשר סעיף 81 משתנה ובהתאם משתנה סעיף 11, סעיף 44 וסעיף 40.

השאלה אם קודם נקריא או קודם נתייחס כי דיברנו עם אתי ויש עוד כמה תיקונים.

אולי לפני ההקראה תסבירו את מהות השינויים.

יוני יסביר את הרעיון ולאחר מכן נקריא.

בהמשך לדיונים שהיו לנו עם חברי הכנסת ועם ההסתדרות, הוחלט לשנות את המגבלה שנקבעה כאן בוועדה לעניין השיעור המקסימלי להוצאות שכר ולעשות את ההתאמה הזאת לקביעת שיא כוח אדם כאשר הכוונה היא שהגוף – שכולנו מקווים שיהיה גוף יעיל ושידור ציבורי כמו שאנחנו רוצים – לא יסתאב עם השנים ויהפוך להיות גוף שרוב תקציבי הולך לשכר אלא שבאמת התקציב יגיע למסך, לרדיו וכדומה. כל השינויים כאן הם בעצם התאמה של השינוי שאמרתי לעניין קביעת שיא כוח אדם, קביעה מי קובע וכמובן הסנקציות יכולות להיות ומותאמות מהעולם שהיה, שאושר על ידי הוועדה, מהשיעור המקסימלי של השכר, לחריגה מהתקציב, חריגה משיא כוח האדם או חריגות שכר לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב.

אני רק אומר שאני חשבתי שסעיף 81 כפי שהיה, היה כלי ניהולי אבל יש הסכמות ואני כמובן מכבדת אותן.

הנוסח שמונח לפניכם הוא הנוסח שהעברנו לוועדה ועליו יש הערות של אתי. אני אקריא אותו כדי שכולם יהיו מסונכרנים ואחר כך אני אסביר את השינויים.

הדבר הראשון שאנחנו מתקנים זה את סעיף 11 שמדבר על תפקידי המועצה. כמו שיוני הסביר עכשיו, אנחנו משכללים את עניין שיא כוח האדם. הסעיף כפי שהיה, שיא כוח האדם מאושר על ידי המועצה ואנחנו מתקנים עכשיו את פסקה (5) בסעיף 11 והוספנו כאן שתפקיד המועצה יהיה לקבוע, בכפוף לאישורים הנדרשים, את שיא כוח האדם. אנחנו נשנה את זה ונכתוב: לאשר. המועצה תאשר את שיא כוח האדם בתאגיד לאחר שהתקבל אישור הממונה על התקציבים באוצר.

אני אסביר את התהליך. המנהל יציע את שיא כוח האדם, הממונה על אגף התקציבים באוצר יאשר ולאחר אישורו זה יובא לאישור המועצה. הכול יהיה בסעיף 81(א) שתכף אני אציג אותו.

המנכ"ל מגיש את ההצעה לשיא כוח אדם למנהל אגף התקציבים, מנהל אגף התקציבים מאשר ורק אז זה עובר לאישור המועצה. זה יהיה התהליך.

אני מעלה להצבעה את סעיף 11(5). מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 11(5) אושר

הסעיף אושר פה אחד.

לסעיף 81.

סעיף 81, כפי שהסבירה היושבת ראש, עסק במגבלה על עלות השכר. אנחנו משנים את זה כך שהסעיף יהיה כך ששיא כוח האדם בתאגיד השידור יאושר בידי המועצה לאחר הקבלה של אישור הממונה במשרד האוצר ולעניין זה אנחנו ניסחנו מי ייספר מכוח האדם בתאגיד. הנוסח שהועבר אליכם אמר: "לעניין זה ייספר כחלק מכוח האדם בתאגיד השידור הציבורי כל מי שעבודתו או חלק עיקרי ממנה מבוצע במתקני התאגיד או מי שעבודתו בליבת עיסוקו של התאגיד והכול לרבות מי שמועסק על ידי קבלן כוח אדם או קבלן שירות כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התנש"ו-1996".
לסעיף הזה יש לנו שינוי. קבלן שירות יורד.

אולי תבהירו.

אנחנו מבהירים.

אין הכוונה לאשר עובדי חברות שמירה ועובדי ניקיון. הרעיון הוא שיא כוח אדם ולכן התוספת הזאת מיותרת ולכן אנחנו מבקשים למחוק אותה.

אנחנו נקריא את הנוסח החדש לאחר שני תיקונים כאשר אחד מהם הוא בעקבות תיקון של אתי.

(א)
לעניין זה ייספר כחלק מכוח אדם בתאגיד השידור הציבורי עובד תאגיד השידור הציבורי וכל מי שעיקר עיסוקו דרך קבע מבוצע במתקני התאגיד או מי שעבודתו בליבת עיסוקו של התאגיד והכול לרבות מי שמועסק על ידי קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

למה לרבות? הכוונה היא לקבלני כוח אדם. זה לא לרבות. לא צריך את המילה לרבות.

זה לא רק מי שמועסק דרך קבלן כוח אדם כי למשל אדם שהוא עיתונאי ומחליטים להעסיק אותו לא בצורה של עובד אלא כפרילנסר אבל מה שהוא עושה, כל היום הוא עובד עבור תאגיד השידור הציבורי, במקרה הזה, למרות שהוא לא מועסק דרך קבלן כוח אדם, אנחנו כן נרצה לספור אותו כחלק משיא כוח אדם בתאגיד. לכן זה לא רק קבלני כוח אדם אלא יש לנו גם גורמים אחרים.

יש אנשי אבטחה וניקיון.

לא. זה קבלן שירות.

הרעיון הוא שלא יעקפו את שיא כוח האדם.

הרעיון הוא שבשיא כוח אדם יעבדו עובדי התאגיד ולא יעבדו בצורות העסקה אחרות. כאן אתם בעצם מייצרים מצב שאתם דווקא מאפשרים לו.

הפוך. אנחנו מגבילים.

אתם סופרים את זה.

ולכן ברגע שיש לו מגבלה, הוא לכאורה אדיש. הרי מתי יעסיקו עובדים אחרים ולא שיא כוח אדם כי הייתה את המגבלה? ברגע שגם העובדים העקיפים נספרים במגבלה, לא יהיה לו תמריץ לקלוט. כאן אומרים לו שכולם אותו הדבר, אותו דין ואל תעשה משחקים.

מכיוון שעכשיו אמרו לנו באמצע הדיון שהוחלט שקבלני שירות לא נכנסים, אני חושבת שלאור ההגדרה של עיקר עיסוקו, צריך לומר למעט מי שמועסק על ידי קבלן שירות כי אחרת הוא נכנס בהגדרה שרוב עיסוקו בתאגיד.

קבלני שירות אלה עובדי שמירה וניקיון.

צריך לומר לרבות מי שמועסק על ידי קבלן כוח אדם אך למעט מי שמועסק על ידי קבלן שירות. אז הפרילנסרים נכנסים בשיא כוח אדם, אנשים שמועסקים בתוך התאגיד שהם לא דרך קבלן שירות נספרים בשיא כוח אדם, העובדים הרגילים כמובן נספרים בשיא כוח אדם אבל מי שמועסק דרך קבלן שירות, לא נספר.

יש לי עוד הערה לגבי סעיף קטן (א). כפי שנאמר, מדובר כאן על תהליך לפיו המנכ"ל פונה לממונה על התקציבים שצריך לאשר את שיא כוח האדם וזה מועבר לאישור המועצה. בהוראות המעבר או בהוראות התחילה, אינני זוכרת היכן, יש שתי הוראות שקובעות למועצה את התאריך האחרון לקביעת שיא כוח האדם, האחת היא עד ליום התחילה והשנייה שישה חודשים לאחר מועד התחילה. יכול להיות שהממונה על התקציבים יהיה מאוד עסוק באותן תקופות. אני חושבת שראוי במקרה הזה להציב לממונה על התקציבים זמן להגיב על פניית המנכ"ל לאישור שיא כוח האדם.

כמו שאת רואה, אני לא חסם לשום דבר וב-9:30 בערב אני מוצא זמן.

יפה. אנחנו מכירים תקופה ארוכה ואני משוכנעת שכל עוד אתה תמלא את התפקיד הזה, זה יהיה תוך 48 שעות.

היו תקופות שתקציב רשות השידור היה נתקע במשרד האוצר.

אני מעירה הערות על סמך ניסיון מצטבר בטיפול בכל כך הרבה נושאים. לכן אני חושבת שצריך להגביל כך שיהיו שלושה ימים, שיהיו עשרה ימים, שיהיו שבעה ימים אבל שייקבע פרק זמן לאשר או לדחות.

במהירות ובהקדם האפשרי.

בהקדם האפשרי, זאת בדיוק הבעיה כי לפעמים זה לא יהיה אפשרי.

אני מציע שנתקדם עם ההקראה ונעשה חשיבה.

בסדר. סעיף קטן (ב).

(ב)
אם לא התקבל אישור הממונה על אגף התקציבים לשיא כוח האדם בתאגיד השידור הציבורי כאמור בסעיף קטן (א), לא תאר המועצה את הצעת התקציב לפי סעיף 11(6).

זה סוגר את זה מבחינת הקשר בין שיא כוח האדם לבין התקציב.
בסעיף קטן (ג) שינינו ובמקום עלות השכר יבוא שיא כוח האדם. הורדנו את עלות השכר ואותו הדבר נעשה גם בסעיף (ד) ו-(ה).

תיקון נוסף לסעיף 40. סעיף 40 קובע כיום את העילות שבהתקיימן המנהל הכללי חדל מלכהן לפני תום תקופת הכהונה שלו. אנחנו מתקנים שלוש עילות. לפני התיקון, לפני שחזרנו לוועדה, אם לא התקיימה מגבלת עלות השכר, זאת הייתה עילה להפסקת כהונתו של המנכ"ל. עכשיו אנחנו מתקנים וקובעים שאם תאגיד השידור הציבורי חרג משיא כוח האדם שנקבע בהתאם להוראות סעיף 81(א), זאת תהיה עילה להפסקת כהונתו של המנכ"ל.

אפשר להפנות כאן ל-11(5). בסעיף (7) אני חושבת שאולי אפשר להפנות ישירות לסעיף 11(5) שממילא הוא מפנה ל-81.

אין בעיה. בסדר גמור. בהתאם להוראות סעיף 11(5).

אם הוא חורג ממגבלת שיא כוח אדם, זאת עוד סיבה לפיטורי המנכ"ל.

כן.

לפני כן זאת הייתה חריגה ממגבלת שכר שקבענו.

פסקה (8) מדברת על מצב שבו יש חריגה מהוראות סעיף 29(א):

(8)
מצא שר האוצר או מי מטעמו – אנחנו נשנה את זה וייאמר או הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר – כי תאגיד השידור הציבורי הסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות הקשורות לעבודה, בניגוד להוראות סעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב, ולא מצאה המועצה כי המנהל הכללי נקט בכל הצעדים הנדרשים על מנת להימנע מהשינויים או מההטבות כאמור.

אפשר במקום "ולא מצאה" לומר "אלא אם כן מצאה המועצה שהמנהל הכללי נקט בכל הצעדים הנדרשים".

אלא אם כן מצאה המועצה. בסדר.

(9)
נמצא בדוחות הכספיים של תאגיד השידור הציבורי שאושרו על ידי המועצה כי בתקציב השוטף של תאגיד השידור הציבורי קיים עודף התחייבויות על נכסים או קיים עודף הוצאות על הכנסות.

הכוונה היא שלתאגיד יש גירעון בשוטף. או שיש לו גירעון נצבר או גירעון שוטף. המשמעות היא גירעון צבור. אם יש לך עודף הוצאות על הכנסות, יש לך בעיה בגירעון השוטף. אם יש לך עודף בנכסים, יש לך בעיה בגירעון הצבור. אם אחד המקרים האלה קורים, זאת בעצם עילה לכך המנכ"ל יפוטר.

כפי שמנוסחות הפסקאות האלה. אם יתקיימו העילות החדשות, הכהונה פוקעת. זאת אומרת, זה לא שיש מישהו שדן ובודק אם אכן צריך לפטר אותו.

כאשר אנחנו מדברים על פסקה (7), תאגיד השידור הציבורי חרג ממגבלת שיא כוח האדם שנקבעה בהתאם להוראות סעיף 81(א), מישהו צריך לקבוע שאכן כך נעשה. הקביעה יכולה להיות לפי אחת משתיים: או המנכ"ל עצמו מודיע על כך בהתאם להוראות סעיף 81(ד) או ששר האוצר מחליט על כך לפי סעיף קטן (ה) לאותו סעיף, אבל צריך להיות האקט הזה.

למה אין בפסקה (7) את הסיפא שיש ב-(8)?

זאת השאלה השנייה.

זה פותר את הבעיה כי אז המועצה מצאה. בסעיף (8)( סיפא כתוב "ולא מצאה המועצה כי המנהל הכללי נקט בכל הצעדים הנדרשים על מנת להימנע מהשינויים או מההטבות כאמור".

הם שינו את זה ל"אלא אם כן מצאה המועצה". אם הוא עשה את זה כמו שצריך, לא מפטרים אותו.

סעיף 81 בו דנו קודם, אם תסתכלו על סעיף קטן (ה), כתוב ש"הודיע המנהל הכלי בהודעתו לפי סעיף קטן (ג) כי לא התקיימה מגבלת שיא כוח האדם בשנת הכספים שחלפה או החליט כך שר האוצר לפי הוראות סעיף קטן (ד), יחולו, במועד ההודעה או ההחלטה, לפי העניין (בסעיף קטן זה – המועד הקובע) וכל עוד לא החליט שר האוצר אחרת, הוראות אלה".

זאת אומרת, יש מועד קובע בו יש ראיה כמעט חלוטה לצורך החוק לכך שאכן לא התקיימה מגבלת שיא כוח האדם.

כאן צריך לומר שתאגיד השידור הציבורי חרג ממגבלת שיא כוח אדם שנקבעה בהתאם להוראות סעיף 81 או בהתאם להודעתו לפי סעיף קטן (81(ד) או בהתאם להחלטת שר האוצר לפי סעיף קטן (ה) כי אחרת אין לך נקודת ייחוס. מתי פוקעת הכהונה?

גם בנוסח הקודם זה היה כך.

זה בסדר. מקובל.

להערה שנאמרה כאן. בפסקה (8) נאמר בפירוש ש"אלא אם כן מצאה המועצה כי המנהל הכללי נקט בכל הצעדים הנדרשים על מנת להימנע מהשינויים או מההטבות כאמור". לעומת זאת, לעניין חריגה ממגבלת כוח אדם, אין אפשרות בכלל למנכ"ל להוכיח.

שיא כוח אדם, זה עניין פשוט. יש מספר ואו שאתה עומד בו או שאתה לא עומד בו. קבעו 700 עובדים, אין כאן עניין של פרשנות וזה לא עולם מורכב מדי. לעומת זאת, סעיפים של חריגות שכר, זה עולם תוכן מלא. אלה הסכמי עבודה, אלה תוספות שניתנו בצורות מסוימות, אלה הסכמי שכר כאשר חלקם הם הסכמים כלליים וחלקם הסכמים ייחודיים עם הגוף. זה עולם הרבה יותר מורכב ולפעמים מנכ"ל יכול לעשות, אפילו בשוגג, טעות בעולם שיש בו הרבה פרטים. כשיש לו מספר איקס עובדים שמותר לו להעסיק בגוף, אין מקום לפרשנויות, או שאתה עומד במספר או לא ולכן אין כאן מקום לזה שאם המועצה מצאה או השתכנעה או לא השתכנעה.

זה אמור להיות מאושר במועצה.

זה יאושר במועצה, יבוא לאישורנו באוצר וזה סעיף מאוד מאוד פשוט. לכן לא הוספנו.

האמת היא שעכשיו זה הרבה יותר פשוט. כמו שזה היה מנוסח קודם, אי אפשר היה לדעת אם הוא חרג או לא חרג, אם הנגר נחשב לחלק מהעובדים לצורך העניין הזה או לא נחשב כחלק מהעובדים.

אני רוצה לוודא לגבי פסקה (9). גם כאן מדובר על נתונים ברורים וחד משמעיים?

כן. אלה דוחות.

כן.

מי אמור לבחון את זה ולהגיע למסקנה הזאת? זאת אומרת, באיזה נקודת זמן פוקעת כהונתו?

גם כאן אתה רוצה לעשות את זה בלי שיקול דעת?

המועצה מאשרת את הדוחות.

לגבי המנכ"ל חייבים שיקול דעת. האוצר סגר אתו הסכם על העלאת שכר במשק, התייקר לו בשבעה אחוזים השכר ובגלל זה בלבד הוא חרג מהתקציב. אוטומטית חייבים לפטר אותו? אין שיקול דעת?

אם יהיו תוספות שכר, המגבלה תעלה. לא?

זאת עילה. הם יכולים לדרוש ממנו להתייעל ואם הוא לא עושה את זה, הם תמיד יכולים לפטר אותו, אבל אי אפשר להגיד שאוטומטית הוא מפוטר.

אני מצפה שמנהלים, גם בגופים ציבוריים - - -

אבל אתה לא משאיר שיקול דעת. זה לא הגיוני. אין חוק כזה כי זה לא תלוי רק בו. יש אירועים חיצוניים שלא תלויים רק בו.

בתפיסת עולמי, כל דבר תלוי במנהל. כל דבר. אם אתה מנהל, תנהל את הגוף.

זה גם לגבי אגף תקציבים שבשנה מסוימת פרצת את תקרת ההוצאה?

כן. הטעות היא שלנו.

אבל לא מפטרים אתכם אוטומטית בלי להסביר את הנסיבות.

משנים את סעיף ההכנסות. סעיף ההכנסות מיד מתעדכן.

המועצה מאשרת את הדוחות הכספיים.

לכן אמרתי שהמועד בו זה ידוע הוא כאשר המועצה מאשרת את הדוחות ובדוחות הכספיים יש עודף התחייבויות לנכסים.

זה לא נמצא. זה מצאה המועצה. זה לא מאן דהוא. זה לא שאני עכשיו עותרת להכריז על פיטורי המנכ"ל כי אני מצאתי שיש חריגה.

לא. אני לא חושבת שהמועצה צריכה לקבוע את הממצא הזה. הממצא הזה כתוב בתוך הדוחות. עצם זה שזה כתוב בדוחות, זה מספק. לא צריך להיות אקט שהמועצה צריכה עכשיו לנקוט בו.

לא ביקשתי שהמועצה תמצא. אני רק אומרת שבנוהל השוטף הדוחות האלה לא מעוברים לשום מקום עד שהמועצה לא מאשרת אותם.

כך אף אחד לא יבוא לכאן. ראתה המועצה, זה אומר שגם המועצה צריכה לעשות איזה בירור או שניים. יש הבדל בין מה שנכתב בטבלה, לכאורה מה שאת אומרת זה שבאופן אוטומטי נכתב בטבלה – ישלחו לו מכתב פיטורין.

אפילו לא שולחים לו. הכהונה פוקעת.

הדירקטוריון אמר למנכ"ל לקנות טכנולוגיה חדשה שלא קיימת, הוא קנה אותה ולכן הוא התקרב לשני אחוזים בתקציב. למחרת עלה מחיר החשמל כי האוצר שולט ברשות החשמל. זה הגיוני שאין לדירקטוריון שום שיקול דעת והמנכ"ל אוטומטית מפוטר?

לכן אני מעלה את הסוגיות האלה.

נראה לי שיהיה תור ארוך לנהל את הגוף הזה. יהיה קשה לשופט לבחור.

צריך לבחור את המנכ"ל הראשון ואת המחליף שלו.

נכון.

בדרך כלל כאשר עושים תקציב, יש סעיף תקציבי של התחייבויות בלתי צפויות מראש. בדיוק לדברים כאלה. אם הוא מנכ"ל עושה תקציב כמו שצריך, שיכין תקציב כמו שצריך. גם בתקציב המדינה יש בלתי צפוי מראש. אנחנו חוטפים על כך שיש רזרבה, אבל אי אפשר לעשות תקציב אחרת.

רצינו שהממשלה לא תמנה ותפטר מנכ"ל כי לממשלה יש שיקולים שהם לא תמיד השיקולים הענייניים. דירקטוריון אמור לשקול שיקולים ענייניים. או שאתה מאמין לו שיהיו לו שיקולים ענייניים, או שאתה לא מאמין לו. אם אתה לא מאמין, בוא נוותר גם על דירקטוריון כי לשם מה צריך דירקטוריון? אם הדירקטוריון הזה החליט לדרוש מהמנכ"ל לקנות משהו למרות הבצ"מ. אני בניתי בית, שמתי בצ"מ הרבה יותר גדול וחרגתי. אשתי לא פיטרה אותי אלא הפעילה שיקול דעת וראתה שהיו סיבות הגיוניות.

למרות שהייתה לה עילה.

סעיף כזה הוא פשוט לא רציני. אתה רוצה, אני לא אתווכח על זה. תכניסו אותו אבל אני אומר לך שזה דבר לא רציני לכתוב בחוק שאין שיקול דעת לדירקטוריון.

בסופו של דבר מתקיים דיון במועצה ולא מעבירים את זה הלאה ב-31 בדצמבר אלא אם כן התקיים דיון. מה הבעיה שהמועצה תקיים דיון בעניין הזה? תגידו לי אם יש בעיה עם זה.

באותה שנה אל תאשר לו את שיא כוח האדם ותדרוש ממנו להוריד את שיא כוח האדם.

נטע, יש לכם הצעה?

אני רוצה להזכיר.

לא להזכיר. להציע.

להציע, אמרו לי לא להציע.

אני יכול להציע? נוסיף בסעיף (ב) את המילה: המנהל הכללי יכול ויחדל.

חבר הכנסת צור, אני רוצה להגיד לך שהנוסח הזה הוא נוסח שמופיע בעשרות ואולי במאות חוקים. הפסקת כהונה של ממלא משרה וכך זה מופיע בכל המקומות. יחדל לכהן בתום תקופת כהונתו באחד מאלה. מה שצריך עכשיו לנסח ולבדוק זה מתי מדובר בעילה אוטומטית. למשל, אם אני מתפטרת, זאת עילה אוטומטית, הכהונה שלי תיפסק כי אני מתפטרת, או נבצר ממני דרך קבע, הלכתי לבית עולמי. יש מקרים שצריך להפעיל שיקול דעת או שמישהו צריך להיווכח שהתקיימו אותן נסיבות.

אנחנו מדברים במצב שבו יש תקציב שחייב להיות מראש מאוזן. המועצה לא יכולה לאשר תקציב לא מאוזן. יש כאן מנכ"ל שחרג מהוראות המועצה. אנחנו מציעים לאפשר לו, אלא אם כן תוקנה החריגה – נראה איך מנסחים את זה – תוקן הגירעון השוטף תוך הרבעון הבא.

יש לי הזדמנות לתקן. אם הוא חרג והוא בגירעון, ברבעון הבא יש לו אפשרות לתקן.

הרבעון הבא, זה לא קרוב מדי?

לא. אמרו לו לקנות טכנולוגיה, עלו מחירי החשמל, הוא יראה להם תקציב מאוזן.

הוא לא מצליח להביא את הגוף הזה לאיזון למרות לפי החוק המועצה גם לא יכולה להגיש תקציב לא מאוזן.

אבל הוא חרג במידה קטנה. מדברים על חריגה קטנה.

ואיך אנחנו יודעים כמה טילים יש לחמאס? גם זה שיקול תקציבי.

משה, ערב טוב. לא עכשיו.

איתן, אמרת שרבעון זה מעט.

כן.

שני רבעונים נראה לך יותר? שני רבעונים.

מחצית השנה.

מחצית השנה. בסדר.

זה לפי רבעונים ולכן אני מציעה שזה יהיה לפי רבעונים.

תוך שני רבעונים עוקבים.

כדי שלא יהיה מצב שאותו מנכ"ל יגלגל את החריגה הזאת כל הזמן שנה אחרי שנה ותהיה לו חצי שנה, אנחנו רוצים לומר ובלבד שזה לא היה בין שתי שנות תקציב ברציפות.

זאת אומרת שהוא לא חורג ומתקן, חורג ומתקן.

אם הוא תיקן, מה הבעיה?

זאת התנהלות שחוזרת על עצמה.

שלא יהיה דפוס התנהגות.

חריגות שונות לא יראו במשך שתי שנים כי אם אנחנו מדברים על שני רבעונים, זה כן יכול להתפרס על שתי שנות כספים.

נאמר שבשנה איקס הייתה חריגה והוא צריך לתקן אותה בחציון. בשנה שאחרי כן, בדוחות השנתיים, הוא לא יכול להראות חריגה. אנחנו מדברים על חריגה ברמה השנתית.

גברתי היושבת ראש, זה קיים בגוף במדינה? אתם ממציאים כאן את הגלגל. למה להמציא את הגלגל?

לפעמים צריך להמציא, כשמשהו לא עובד.

זאת דיקטטורה ניהולית.

תנו לגוף להתנהל. מה הפחד הזה? שיתנהל עם מגבלות. יש לו מגבלות. בלי אישור שלך הגוף הזה לא יכול להתנהל.

תודה רבה על ההצבעות החשובות. אני מעלה להצבעה את סעיף 40 כנוסח הוועדה עם התיקונים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 40 אושר

הסעיף אושר פה אחד.

אמיר, יש לכם תובנה לגבי הזמן?

לגבי שלושת הימים? זה מסרבל את החיים כי מתי נספור? מהרגע שהם פנו? ואם הפניה שלהם היא לא פניה מלאה ואם חסרים בה דברים? זה נראה לי די מיותר. אני לא אתעקש על זה. לא אכפת לי לכתוב שלושים ימים וזהו אבל אני מכיר את החיים.

יש כל מיני הוראות קשיחות וטוב שכך.

אני מוכן.

אמיר, אם קשוח – גם עליך.

אני אומר שלושים יום, בסדר גמור. קיבלנו. לא חריגות אלא אישור שיא כוח האדם. מרגע שהמועצה פנתה, תוך שלושים ימים.

ובלבד שהוגשה בקשה מלאה.

שלושים יום לאשר בקשה מלאה, זה המון זמן. להם לא נותנים את שלושים הימים. אם אתה רוצה מרגע שנמסרו כל המסמכים שאתה דורש, אלה 14 ימים.

תני לי לחשוב.

14 ימים מרגע שהוגשו כל המסמכים הנדרשים לצורך קבלת החלטה.

אתי, 21 ימים.

בתוך 21 ימים מהמועד שבו נמסרו לממונה כל המסמכים והנתונים הנדרשים לצורך קבלת החלטה.

אני מעלה להצבעה את סעיף 81 כנוסח הוועדה עם התיקונים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 81 אושר

הסעיף אושר פה אחד.

בסעיף 44 אנחנו לא צריכים את התיקון.

מכיוון ששינינו את סעיף 11(5), אין צורך להפנות ל-81.

לא צריך את תיקון סעיף 44. ירדנו מזה.

עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף 106. הייתה בקשה של שר התקשורת לתיקון הסעיף. על פי הבקשה שלו למפרק צריכה להיות הסמכות גם להזיז נושאי משרה אחרים מלבד המועצה והמנכ"ל ככל שהם יפריעו לעבודת הרשות בתקופת הפירוק. זה בעצם התיקון שאנחנו רוצים להביא. דנה, את רוצה להקריא את סעיף 106?

אני אקריא.

דוד, אתה רוצה לומר משהו בעניין?

גברתי היושבת ראש, אני חושבת שזה בכל זאת מחייב הסבר כי הנושא נדון בדיוני הוועדה. ככל שנושא משרה מפריע לניהול השוטף, אין ספק שיש למפרק סמכות לפטר את נושא המשרה לפי סעיף קטן (ב) המוצע הקיים, שכבר אושר. עכשיו מבקשים משהו נוסף ואני חושבת שזה מחייב הסבר.

אני לא יודע אם לראות את זה כעניין נוסף. אני נכחתי כמוכם בדיון הקודם בוועדה שעסק בפרק הפירוק ואינני היחיד. מסתבר שגם שר התקשורת ביקש את זה והוא הבליט והדגיש את העניין שכל האמירות המפורשות שנאמרו בדיון בוועדה ושהוחלט עליהן שייכללו בסעיף החוק בעניין זה שהמפרק לא יפטר עובדים משיקולי צמצום או התייעלות וכולי, הם נכונים ככלל מבחינת העובדים אבל הייתה בפירוש הדגשה שזה לא מתייחס לנושאי המשרה של הרשות אלא לציבור העובדים הרחב. לא לנושאי המשרה. השר הדגיש את זה כבר בדיון הקודם וחזר על זה כמה וכמה פעמים אבל איכשהו זה לא בא לידי ביטוי. אכן השר ביקש את התיקון הזה. התפיסה היא שזאת בעצם הבהרת דברים שאכן עלו והובהרו בדיון הקודם בוועדה.

אני רוצה להגיב על הדברים האלה. קודם כל, אני רוצה להבהיר מלכתחילה שאין לי התנגדות לסעיף המוצע אבל לא הייתי רוצה להציג את זה כאילו הדברים לא היו בהירים ואולי החלטות הוועדה בעקבותיהם לא היו בהירות ולכן גם הצעת החוק לא נוסחה בהתאם להחלטות הוועדה. כדי להיות משוכנעים בעמדתנו, הקשבנו היום לדיונים בהקשר הזה ולא נראה לי שהייתה כאן אי בהירות. יכול להיות שהיה חוסר הבנה בין הצדדים ואת זה אני מקבלת.

אם כך, זאת הסרת ספקות.

זאת הסרת ספקות. לי לא היו ספקות. לנו לא היה ספק כי נאמר מפורשות שבקשר לחברי המועצה יש סעיף מפורש, הדברים ייאמרו במפורש, ובקשר לעובדים, נושאי המשרה ייכללו בהוראות שמתייחסות לעובדים בסעיף קטן (ב). כאמור, אין לי התנגדות אם הוועדה מאשרת להוסיף סעיף בקשר לנושאי משרה שהם עובדים, דהיינו, המנהלים ברשות השידור, אבל ראוי שהדברים ייאמרו על השולחן בצורה ברורה.

נכניס שמספרו של הוא (ב1) נוכח הנחיותיה של היועצת המשפטית לוועדה אבל כנראה הוא יהיה סעיף קטן (ג):

"על אף האמור בסעיף 106(ב) לא יראו בהוראת המפרק על סיום העסקתם של נושאי משרה ברשות כפיטורים במסגרת צמצום מספר העובדים או התייעלות של הרשות. בסעיף זה "נושא משרה" – כהגדרתו בסעיף 1".

אם אני מבינה, המפרק לא מורה על סיום העסקה אלא אתה מקבל החלטה לסיים את העסקתם. אם כן, לא יראו בהחלטת המפרק לסיים את העסקתם.

רק מי שכפוף למנכ"ל.

אנחנו גם לא מדברים על נושא משרה כהגדרתו בסעיף 1 כי בסעיף 1 מוגדר נושא משרה כעובד תאגיד השידור הציבורי. אנחנו צריכים להגדיר את המנהלים.

אין בעיה.

אני אקרא את ההגדרה אותה נאמץ לכאן.

"המנהל הכללי, משנה או סגן למנהל הכללי וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי".

גם היושב ראש?

היושב ראש הוא חבר המועצה.

המליאה מפוזרת ביום כניסת החוק לתוקף.

ביום הפרסום.

נכון. ביום הפרסום.

אני מעלה להצבעה את סעיף 106, כולל סעיף קטן (ב1) או (ג). מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
הסעיף אושר

הסעיף אושר פה אחד.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה. חוזרים למליאה.

<הישיבה ננעלה בשעה 18:45.>