PAGE
3
ועדת משנה של ועדת הכלכלה לאנרגיה ירוקה
24/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 3>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
לאנרגיה ירוקה
יום שני, ב' בכסלו התשע"ה (24 בנובמבר 2014), שעה 10:30

<מעקב אחר ביצוע יעדי הממשלה והתוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית.>

חברי הוועדה: >
חנא סוייד – היו"ר
אבישי ברוורמן – יו"ר ועדת הכלכלה
תמר זנדברג

דב חנין

דב ליפמן

מנכ"ל הכנסת רונן פלוט
שמואל חן - ד"ר, מנהל פרויקט "כנסת ירוקה", הכנסת

יניב רונן - ד"ר, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

יובל זוהר - מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

אדי בית הזבדי - מנהל אגף שימור אנרגיה, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

גלית בן ציון - מנהלת תחום חטיבת נכסים רכש ולוגיסטיקה, משרד האוצר

טל אלעד - כלכלן, רשות המסים

אסף גנץ - מנהל תחום חשבות, משרד הבריאות

יהודה רון - סמנכ"ל בינוי ותכנון, משרד הבריאות

רן דרסלר - יועץ מנהל תכנון, משרד הפנים

אילן סבג - מנהל תחום הנדסה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גיל פרואקטור - אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

רס"ן גילי סלוצקי - פצ"ר - קצינת ייעוץ במחלקת יעח"ק, משרד הביטחון

סא"ל אייל עזרא - ראש תחום הגנת הסביבה, אגף לוגיסטיקה, משרד הביטחון

יוזפסון אלכס - אחראי על האנרגיה, משרד הביטחון

חוה קורקוס בטיטו - מנהלת מחלקת תקשורת, משרד החינוך

רון אדם - מנהל מחלקה, OECD, נציג קבוע ל-IRENA, משרד החוץ

טלי הירש שרמן - מנהלת אגף תורת הבניה ופיתוח הנדסי, משרד הבינוי

אורי בר-חיים - מנהל אגף בכיר נכסים וחברות, משרד הבינוי

דוד אסף - מנהל תחום סביבה בתעשייה, משרד הכלכלה

עידן עבודי - ראש תחום אנרגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רפ"ק משה גולדמן - עוזר חוליה בכיר אגף תכנון ולוגיסטיקה, המשרד לבטחון פנים

פאני ששפורטה - מנהלת פרויקטים לאומיים, רשות מקרקעי ישראל

אליעזר אלטשולר - יועץ משפטי, רשות מקרקעי ישראל

אמיר ביידא - יועץ משפטי מרחב דרום, רשות מקרקעי ישראל

נתנאל היימן - מנהל המחלקה הכלכלית, התאחדות התעשיינים

חלאל חלבי - יועץ איכות וסביבה למגזר הדרוזי, מרכז השלטון המקומי

טל גולדרט - מרכז השלטון המקומי

ארנון פנץ - סמנכל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

גיתית הרש - קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

לי-היא גולדנברג - ראש תחום כלכלה וסביבה, אדם טבע ודין, ארגונים להגנה על הסביבה

דרור בוימל - רכז תכנון תשתיות וים, החברה להגנת הטבע, ארגונים להגנה על הסביבה

משה בן יאיר - ראש אגף הנדסה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

הרצל פרידמן - סגן מנהל מחוז חיפה לעניינים טכניים, חברת החשמל

צבי שטג - מנהל אגף תכנון הנדסי, חברת החשמל

אביטל פריזמנט - יועצת משפטית, המועצה הישראלית לצרכנות

רונן רגב כביר - משנה למנכ"ל ומנהל מחקר, אמון הציבור

שולמית וולפס מריומה - מנהלת פרויקטים, לשכת המסחר והתעשייה ישראל - גרמניה, איגוד לשכות המסחר

משה אביחי - מנכ"ל חברת סמארט סייב, חברות להתייעלות אנרגטית

רם מנקס - עו"ד, חברת סולאר פרי, חברות להתייעלות אנרגטית

זאב גרוס - מנכ"ל איי און דה וורלד, חברות להתייעלות אנרגטית

עומר תמיר - סמנכ"ל חברת אקוטריידרס בע"מ, חברות להתייעלות אנרגטית

אריה גרינולד - מנכ"ל גדיר הנדסה בע"מ, חברות להתייעלות אנרגטית

ניסים לוי - מנהל הפעילות בישראל, חברת פאוורסיינס, חברות להתייעלות אנרגטית

אורן מורגן - סמנכ"ל מכירות, חברת פאוורסיינס, חברות להתייעלות אנרגטית

אליעזר רוטשטיין - מנכ"ל אנרגיה סולארית, חברות להתייעלות אנרגטית

אילן סולומון - יועץ לאיגוד אנרגיות מתחדשות להתייעלות אנרגטית

סער בן צבי - מזכיר, אגודה ישראלית לאנרגיית רוח

גד הראלי - יו"ר, אגודה ישראלית לאנרגיית רוח

יעל כהן פארן - מנכ"לית, הפורום הישראלי לאנרגיה

נחום גוטנטג - כלכלן, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל

איתן פרנס - מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

הילה ביניש - מנכ"לית, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

אדם שטרנברג - מגמה ירוקה

אלי בריף - מגמה ירוקה

סהר דובל - מגמה ירוקה

הגר שרן - מנהלת מחלקת קשרי ממשל, עמידר

אפרים רימל - ע' יו"ר עמידר

דקלה טקו

הילה לוי
מעקב אחר ביצוע יעדי הממשלה והתוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לאנרגיות ירוקות. ראשית, אני רוצה לברך את כל המבקרים, את כל הבאים לישיבה הזו ולכנסת.
התכנית שלנו היום, במסגרת הישיבה הזו, מאד עשירה. אתם תצפו לראות הרבה מצגות וכמובן, זה גם לא יגרע מהאפשרות של מי שרוצה להתבטא ולהגיד משהו, אנחנו בהחלט נאפשר. יש לנו שעה וחצי ואני חושב שיש לנו מספיק זמן למטרה שהצבנו לישיבה הזו.
המטרה העיקרית של הוועדה היא להציף ולהבליט את העניין של התייעלות אנרגטית, של חיסכון באנרגיה. אין ספק, ואני חושב שאין ויכוח על כך שחיסכון באנרגיה הוא הסופר-דלק. זה הדלק הטוב ביותר שהאנושות יכולה לחשוב עליו במובן זה שהוא הדלק הנקי ביותר. אתה לא מנצל אותו ואתה לא משקיע שום אנרגיה על מנת להפיק אותו או כ-by product של השריפה שלו. לכן, המטרה הראשונה במעלה אצל כל מי שיש לו עניין באנרגיה היא התייעלות אנרגטית.
בפתיחה שלי אני אאיר את הנושא הזה מכמה פינות. אולי אני אתחיל מאנשי הסביבה – איך אנשי הסביבה רואים את העניין של חיסכון באנרגיה כעניין ראשון במעלה. אני מתחיל בהם כי כשחושבים על התייעלות אנרגטית חושבים על אנרגיות ירוקות, אבל לאנשי סביבה יש גם בעיות או תהיות לגבי אנרגיות ירוקות, אם אני מבטא נכונה את הדעה של אנשי הסביבה. גם אם מדברים על שדות פוטו-וולטאים, מדברים על הפרת קרקע, על בוהק, על קרינה ועל כל מיני דברים. ואם מדברים על אנרגיית רוח, אותו דבר – ציפורים וויזואלי וכל האפקטים האלה.

לכן, הדבר החשוב ביותר מנקודת מבט סביבתית הוא להמעיט כמה שאפשר בצריכת אנרגיה. נכון, אחר-כך להשתמש בדלקים שהם לא דלקים נקיים או ירוקים במידת האפשר.

אני מזכיר לאנשים שהעניין באנרגיה החל באמצע שנות השבעים-ראשית שנות השמונים. המוטו, הכוח הדוחף מאחורי השאיפה לחיסכון באנרגיה היה החשש שמצבורי האנרגיה, שרזרבות הדלקים בעולם הולכות ואוזלות. כפי שאני חקרתי את הנושא הזה אז, היו כל מיני תחזיות שבעוד עשרים, שלושים או חמישים שנה נגמור עם הדלק בעולם ואז לא יהיה מנוס משימוש באנרגיות טבעיות. עכשיו כולם יודעים שזה לא בדיוק המצב, נכון? הדגש עכשיו הוא יותר על פליטות, על כך שפליטות כתוצאה מדלקים פוסיליים גורמות לכל מיני השפעות שליליות על התחממות כדור-הארץ ועל שינויים אקלימיים שאנחנו מתחילים להרגיש בהם לאט-לאט, והם הופכים להיות אולי נושא מס' 1 על האג'נדה הבין-לאומית. כשאובמה ישב עם צ'י בסין הם דיברו בעיקר על העניין הזה. ואולי זה הנושא הראשון שהם הגיעו בו להסכמות, כמה להגביל את הפליטות.
לכן, הכוח הדוחף מאחורי הניסיון לחסוך באנרגיה הוא היום הקטנת הפליטות. אני חושב שזה מוסכם על כולם. כי אם נדבר על היבטים כלכליים, שימו לב שהיום מחירי הדלקים בעולם יורדים. חבית נפט כבר יורדת למתחת ל-100 דולר לחבית. ויש ציפיות ותחזיות שהיא עלולה להגיע ל-60 ול-50 ועדיין יהיה כדאי לחברות להוציא את זה ולסחור בזה. וזה אפשרי.
הגז – כמעט מכל דבר אפשר להוציא גז. אפשר מזה להוציא גז בטכנולוגיות החדשות. עם הפרקינג ועם הטכנולוגיות החדשות כבר מעץ אפשר להוציא גז וכמעט מכל דבר. כלומר, הפקת האנרגיות או הדלקים הפוסיליים, אם זה דלק oil, מה שנקרא, ואם זה גז, זה כבר פשוט מאד וקל מאד. והמחירים יורדים.

שימו לב, אם אנחנו ננהג במצב של 'עסקים כרגיל' והדלקים זולים ואין לנו חשש מפליטות, השימוש באנרגיה יילך ויגדל כי זה זול, זה נגיש וזה אפשרי. למה לא לצרוך יותר? בעצם יש לנו הזמנה פתוחה לצרוך יותר אנרגיה. לכן, מה שמגביל את העניין הזה הוא החשש משינויי האקלים, מהתחממות כדור-הארץ, מהרצון להגביל את הפליטות.

מי שחשב שגז טבעי יכול להיות תחליף יעיל לדלקים פוסיליים טועה בגדול. למה? כי הפליטה מהגז היא בערך מחצית, רק מחצית מהפליטה מדלק רגיל, מפחם, מסולר וממזוט. הדבר דומה לכך שמישהו שיש לו משקל יתר ורוצה לעשות דיאטה, אומרים לו: במקום עוגה, תאכל עוגה דלת-סוכר או דלת-קלוריות. אבל זו עדיין עוגה. נכון, זו לא העוגה השמנה, זו עוגה עם פחות סוכר ופחות קלוריות. זה יכול לעזור, אבל אם הוא מדבר על משהו דרסטי כמו שאנחנו אמורים לעשות עד 2050, להוריד 80% מהפליטות, זה כבר לא מספיק. הדיאטה הקלה הזו, העוגה הקלה כבר לא מספיקה.
לכן, במצב שבו מחירי הדלקים יורדים ובמיוחד כאשר מחיר הגז יורד, יהיה ביקוש יותר גדול, שכל מי שחשב שבעניין הזה אפשר להכניס את האנרגיות החליפיות הוא יתבדה. כי אנרגיות לא ייכנסו אם יש לך יותר צריכת אנרגיה ויותר ביקוש ויש לך מחירים נמוכים של גז ושל דלקים אחרים וקל יותר לשרוף עוד יותר.
אני רציתי לתת את ההקדמה הזו על מנת להדגיש דבר אחד ויחיד, והוא החשיבות של חיסכון באנרגיה ושל התייעלות אנרגטית. אחד המדדים שמודדים את היעילות האנרגטית של כלכלות בעולם הוא כמה אנרגיה אתה משקיע בשביל להפיק 1 מיליארד דולר ב-GDP שלך. זה מדד אחד. זה מודד את ההתייעלות האנרגטית של כלל המשק. ועוד מדדים אחרים, שאני מניח שבמשך הישיבה הזו נדבר עליהם.

בשלב זה סיימתי את ההקדמה שלי. יש לי היום מספר מצגות שאני אאפשר, כמובן, ונתחיל בסדר הזה. איך אומרים? עניי עירך קודמים. אנחנו יושבים כאן בכנסת ובכנסת יש פרויקט דגל שנקרא "כנסת ירוקה". מי שאמון על הפרויקט הזה הוא ידידנו שמואל חן, שיושב אתנו כאן. הוא כבר גלגול שני-שלישי בכנסת עד שהגיע לתפקיד הזה כממונה ואחראי על פרויקט "כנסת ירוקה". בכנסת מיישמים כבר את הטכנולוגיות של חיסכון באנרגיה והתייעלות אנרגטית ואני אאפשר למר שמואל חן להציג את פרויקט "כנסת ירוקה". אני אקציב לך כ-7-5 דקות. זה בסדר?

מצוין. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הקדמה מאד יסודית ומלמדת. אני אשתדל לעשות את זה במהירות וביעילות.

פרויקט "כנסת ירוקה" עוסק בשנתיים הקרובות בעיקר בהתייעלות אנרגטית אבל הרעיון הכולל של "כנסת ירוקה" הוא להפוך את הכנסת לבית מקיים, לבית שהקיימות היא אולי האג'נדה העיקרית שבו. ולא רק עובדי הכנסת וחברי הכנסת היו חשופים לכל הרעיון של הקיימות, אלא גם המבקרים. אנחנו מדברים על כ-160,000 מבקרים בשנה שייחשפו וילמדו את עקרונות הקיימות. גם בחזון שלנו אנחנו מדברים על "כי מציון תצא תורה" במובן זה שאנחנו גם נציג את הנושא הזה לפרלמנטים אחרים מתוך מטרה שהנושא יעבור לפרלמנטים אחרים ושוב, דרך אותם פרלמנטים יעבור למוסדות ממשלה אחרים ובסופו של דבר לאדם הפשוט, לאזרח. במובן זה, פרויקט "כנסת ירוקה" הוא פרויקט מלמד.
פרויקט "כנסת ירוקה" כולל 13 פרויקטים, בעיקר בתחום של התייעלות אנרגטית, מקצתם בתחום של חיסכון במים, אבל בעיקר בנושא של הטמעת התרבות הארגונית של קיימות בקרב הכנסת. בדקנו את הפרויקט היטב ורצינו להראות שכל אחד מהפרויקטים הוא לא רק כלכלי אלא גם מייעל כלכלית את הפעילות של הכנסת, כך שבשנתיים הקרובות הכנסת משקיעה כ-7 מיליון שקלים, אבל ההחזר השנתי הוא כ-2 מיליון שקלים. אנחנו מעריכים שתוך ארבע-חמש שנים הפרויקט יחזיר את עצמו וימשיך להראות החזר של 2 מיליון שקלים, אם לא יותר, מתוך התייעלות אנרגטית נמשכת בשנים הבאות. בסופו של דבר, גילינו בבדיקות המוקדמות שלנו שהחיסכון באנרגיה, כלומר חשמל וגז, יהיו בסביבות שליש מצריכת החשמל והגז של הכנסת. לעשות את זה בשנתיים זה צעד מאד משמעותי ורציני. כמו שאמרתי, הנושא הוא בעיקר שינוי התרבות הארגונית גם בקרב חברי הכנסת, גם בקרב המבקרים ופרלמנטים עמיתים. ואנחנו נעשה ככל שניתן בעניין הזה.
מה כבר עשינו? התקנו תוכנה לכיבוי של כל 1,200 המחשבים שבכנסת, כיבוי אוטומטי מדי יום. מדובר בחיסכון כספי של חצי מיליון שקלים בשנה. זה חיסכון מאד מהותי. בנוסף גם הספקנו במהלך פגרת הקיץ – כשאני אומר "הספקנו", אני מתכוון לעובדי הכנסת שעבדו מאד קשה – מחלקת החשמל. החליפו כמעט בכל האגף הישן את הנורות שהיו שם, נורות pl לנורות led. גם התקינו גלאי נוכחות שמכבים באופן אוטומטי את המזגנים ואת התאורה. זה התרחש בכל האגף הישן וכרגע אנחנו מתכוננים להמשך פעילות באגף החדש של הכנסת.
בתחום המים החלפנו מיכלי הדחה ישנים במיכלים דו-כמותיים. אנחנו מתכננים להשתמש בכ-4,000 קוב, שזה כ-20% מהמים שמשתמשים בהם בכנסת. מדובר ב-4,000 קוב שבאים ממערכת הקירור והם קצת מליחים. אנחנו נמתיק אותם באמצעות מתקן התפלה קטנטן שימתיק את המים בשיעור מאד קטן ואנחנו נוכל לעשות בזה שימוש לטובת השקיית גני הכנסת. סקר מקיף של ההשקייה כיום יביא, אני מקווה, לחיסכון נוסף של 20% כך שנגיע לחיסכון משמעותי במים. כמובן, אין היום בעיה של מים במדינת ישראל כי יש מתקני התפלה, אבל מה שחסר היום זה מים לחקלאות ולטבע וכל חיסכון הוא משמעותי.

צעדי ייעול קטנים ונוספים – החלפת מזגנים ישנים במזגני אינוורטר. אחד הפרויקטים הגדולים שאנחנו עומדים לבצע הוא הוספה של צ'ילר במרכז האנרגיה, שהחום השיורי שנפלט בתהליך הקירור ייעשה בו שימוש לחימום המים בכנסת וכך נחסוך כ-50% מחשבון הגז של הכנסת.

אנחנו גם מאמינים בשילוב של אנרגיה מתחדשת ולכן הכנסת תתקין את המערכת הפוטו-וולטאית הגדולה בעולם בפרלמנטים בשטח של 4,650 מטר מרובע. ככה זה ייראה. העבודות כבר נעשות בשטח לבינוי המערכת הזאת. אנחנו מקווים שבסוף יוני-יולי המערכת כבר תהיה מוכנה לשימוש. השיטה שבה נעבוד היא שיטת מונה נטו שזו שיטת הקיזוז מול חשבון החשמל הנצרך.
למדנו קצת מה קורה בעולם, הסתכלנו וראינו שישנם פחות מ-10 פרלמנטים שעושים פעילות ירוקה באופן אינטנסיבי. ראינו שבאוסטרליה יש על גג הפרלמנט מערכת פוטו-וולטאית. גם בבונדסטאג הגרמני יש מערכת פוטו-וולטאית ומערכת גאו-תרמית. וגם הפרלמנט הסקוטי עושה הרבה מאד עבודה. בסופו של דבר אנחנו מקווים שהכנסת תהיה הפרלמנט הירוק ביותר בעולם בעקבות כל הפעילויות.

כמה פעילויות נוספות שעשינו – הרבה מאד פעילויות של הפחתת נייר יחד עם מזכירות הכנסת. זאת ועדה ירוקה שהתחילה כאן ולפני שבוע המשיכה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. הדפסה דו-צדית במדפסות גם לחיסכון בנייר וכן הלאה. דיברנו על תכניות הסברה. הכסף שייחסך במסגרת הפעילות הירוקה יועבר על-פי הנחיית המנכ"ל לקרן ירוקה שתיועד לשימוש במיזמים נוספים.

המנכ"ל נכנס בדיוק לחדר.

אנחנו נדלג על תכני ההסברה שיהיו מאד אינטנסיביים בכנסת.

הסברה למי?

גם בכנסת מול עובדי הכנסת, גם כלפי המבקים וגם יציאה החוצה אל אוכלוסיות ייעודיות.

כמה תמונות על דברים שהתרחשו בכנסת: סדרת הדרכות רוחב של כל עובדי הכנסת בתחום הקיימות כבר התבצעה. התקנו בתור התחלה עמדות טעינה לרכב חשמלי. ממש היום נדון בתחילת הנושא של תחבורה ירוקה ומקווים שמכרז הרכב הבא הכנסת תעבור באופן משמעותי – אני מקווה ש-20% עד 50% מצי רכב הליסינג יהיה - - -

Wishfull thinking.

אני רק אומר שאנחנו הולכים לכיוון הזה, אבל מדברים על רכבים היברידיים. אני רק יכול לומר מידע שאנחנו אוספים כרגע, שהנושא של רכבים חשמליים לא מופרך. אני מעריך שעד אמצע-סוף 2016 רכבים חשמליים יהיו בהחלט ישימים. לכן, ההתחלה של פעילות בתחום הזה היא נכונה.

אחת הפעולות הפשוטות שעשינו היתה מעבר משימוש בבקבוקי פלסטיק של מים מינרליים לשימוש בקנקנים. פעולה פשוטה אבל חיסכון גדול.

כן. שאנשים ישימו לב שזה קורה גם פה. לבד מאנשים שהביאו אתם את הבקבוקים.

זאת פעולה פשוטה שחסכה 60,000 בקבוקים של מים מינרליים, שזה 30 קוב פלסטיק שהוא לא מכווץ וחיסכון של חצי מיליון שקלים. יחד עם החברה להגנת הטבע חנכנו את שביל הכנסת ואנחנו מתכננים יחד עם אוניברסיטת חיפה גג מחקרי ירוק בשילוב אלמנטים פוטו-וולטאים למחקר על שיפור של יעילות אלמנטים פוטו-וולטאים בעקבות נוכחות המיקרו-אקלים שנוצר מהגג הירוק. כאמור, החלפנו כבר מאות גופי תאורה מסוג led ועברנו לוועדה ירוקה, שמשתמשת באיי-פדים. אנחנו נמשיך הלאה לנושא של תחבורה ירוקה ושל פסולת. בסופו של דבר אני רק רוצה לומר שביוני האחרון הכנסת קיבלה מארגון "חיים וסביבה" שהוא ארגון הגג של ארגוני הסביבה, את "אות הגלובוס הירוק" כאות לפרויקט חדשני לשנת 2014 בתחום הסביבה והקיימות.

בוא לא נשכח את יום שני ללא בשר.

כמובן, יום שני ללא בשר. Meatless Monday.

הפרלמנט הראשון בעולם.

יפה. תודה רבה, אני מודה למר שמואל חן על הסקירה המעניינת שהוא נתן. אני רוצה להדגיש שמאחורי היוזמה הזו יש רוח חיה והיא בדמות המנכ"ל של הכנסת, שמכבד אותנו בנוכחותו בישיבה הזו. אתם בטח רואים חלק מהמאמץ על-ידי הקיר הצמחוני שהוא עשה ממש במבואה, בכניסה לחניון של הכנסת, ודברים אחרים ששמואל הסביר כאן. אני אתן למנכ"ל גם הזדמנות להשמיע את דברו בקונטקסט הזה. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, ליושב-ראש הוועדה, לחבר הכנסת שנמצא אתנו כאן, לכל הנוכחים, אני חושב שהדיון הזה מאד מאד חשוב. אני מאד שמח שהוזמנתי לכאן ממש למספר דקות כדי להיות אתכם. ד"ר שמואל חן נשאר אתכם. במשפט אחד אני רק רוצה לשאול מה הכנסת קשורה לכל הסיפור הזה שדיבר עליו שמואל? ולמה הכנסת? יש ממשלה, יש משרדי ממשלה, יש תקציבים מאד גדולים. למה דווקא הכנסת הקטנה הזאת, שהיא בעצם בית אחד ולמה לנו לעשות את זה?
חברים, היוזמה היא של יושב-ראש הכנסת, מר יולי אדלשטיין. אני המנכ"ל, אני הביצוע. מי שיזם זה פורום ירוק עם מספר חברי כנסת – דב חנין, הורביץ, כלפה, שהם דחפו את העניין יחד עם יושב-ראש הכנסת. אנחנו לא האמנו שהשלב הראשון שתכננו לפני כשנה, אפשר לומר שהוא כמעט הסתיים. ד"ר שמואל חן דיבר על השלב השני של מכוניות ודברים אחרים.

אם מישהו מכם יסתובב בכנסת וישים לב הוא יראה דברים מאד מאד מוזרים שאולי קודם הוא לא ראה אותם. למה אנחנו צריכים לשתות מים מהקנקן כאשר מאד נוח שיש בקבוק אישי שאפשר ללכת אתו מישיבה לישיבה והוא יחד אתנו ולשתות כמה שאנחנו רוצים? אם מישהו חושב שכל חברי הכנסת וכל באי הבית קיבלו את זה בברכה וכולם עמדו ונתנו לנו מחיאות כפיים – הוא טועה. להחדיר לתוך הוועדה טאבלט? רק לפני מספר ימים הייתי בוועדת הפנים. היה שם חבר כנסת חרדי שאמר לי: כל חיי בכנסת אני רגיל שיש לי פה פתק קטן ופה פתק קטן ואני משחק עם הפתקים האלה. בלילה אני רושם, ביום אני מסתכל על מה שרשמתי, מה בעצם אתה עושה עכשיו? אתה מחסל לי את כל הפתקים ואני אצטרך לקנות לעצמי טאבלט קטן ולהסתובב אתו.
הפיילוט שעשינו בוועדת הכלכלה של הכנסת הוכיח שאפשר לעשות את זה. בהתחלה חשדו שזה לא יילך ובסיכומו של הפיילוט הוא מאד הצליח. עברנו עכשיו לפיילוט בוועדת הפנים ואין לי ספק שגם הוא הולך להצליח.

חברים, הדבר החשוב ביותר שכנראה יקרה בחודש יוני זה 4,600 מטר מרובע על הגגות של הכנסת. כל אחד יוכל לראות את הפאנלים הסולארים והכנסת של מדינת ישראל תהפוך להיות הכנסת הכי הכי מתקדמת בעולם, הכי ירוקה בעולם. למה עשינו את זה? כי אנחנו מאמינים שכולם בכל העולם רואים אותנו. אין בית-ספרף, אין אוניברסיטה, אין גן-ילדים שלא מבקרים כאן. יש כאן מסלול ירוק ואפשר לעבור ולראות את כל הדברים האלה. מכאן בכנסת יוצאת הדוגמה.
אני אתן לכם דוגמה פשוטה, אני לא רוצה לקחת את הזמן היקר שלכם. צילמו תמונה לפני מספר ימים בוועדת הפנים של הכנסת. פתאום התקשרו מערוץ 10 ואמרו: רגע, ליד התמונה יש פחית. מה קורה עם הפחיות? זאת אומרת, שכחנו כבר. כל מה שנעשה פה לא חשוב. למה? כי יש פחית. אז לך תסביר שיש פחיות מסוימות ואחרי זה יש מחזור והכל, אבל בעצם הם לא רצו לפרגן. הם לא רצו לפרגן, הם רצו לחפש איפה עשינו לא טוב.

אנחנו מקבלים הזמנות מכל העולם להגיע ולתת הרצאה כי כולם רוצים לעבוד יחד אתנו בשותפות גדולה.

חברים, ברכות לכולם, ליושב-ראש שהוא איש נמרץ ולפי דעתי הוא עושה דברים נפלאים בכנסת. בריאות לכולם ושיהיו לכולנו הרבה הצלחות. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני. אני מודה, כמובן, בשם כולם למנכ"ל הכנסת על דבריו וגם על היוזמה. זה אחד הפרויקטים המובנים, המעטים, אני חייב להגיד. אולי עכשיו ניחשף לעוד פרויקטים מובנים אחרים במקומות אחרים, אבל זה הפרויקט המובנה הכי נצפה עבורי בתחום של רפורמה בדרך החשיבה, חשיבה של קיימות וחשיבה של התייעלות אנרגטית ואנרגיה ירוקה.
לפני שאני עובר למצגת הבאה אני אשאל את חבר הכנסת, הרב ליפמן, אם יש לך משהו להגיד. אני יודע שאתה קשור לעניין של אנרגיות טבעיות.

קודם כל, תודה, כבוד היושב-ראש, על היוזמה ועל הישיבה. באמת "כנסת ירוקה" זה מודל לחיקוי. אנחנו צריכים לדאוג לכך שהמסר ייצא מהכנסת לממשלה. יש הרגשה שיש לנו כל מיני מאבקים בכל מיני נושאים ואנחנו לא רואים את ההתקדמות. אנחנו מנסים להכניס כל מיני יוזמות ותקציבים, אבל בינתיים לא הצלחנו. אני רק רוצה להגיד לכל הגורמים שנמצאים כאן שיש לנו דיוני ועדות כל הבוקר, אבל רציתי להגיע כדי להגיד שאני לפחות אהיה חייל כדי לנסות ולהגיע למצב שלא רק אנרגיות מתחדשות.

יש טעות, הרבה אנשים בממשלה חושבים שהגז הטבעי הוא הפתרון לכל הנושא. כמעט בכל ישיבה זה מה שאני שומע. יש לנו עכשיו תפקיד להביא את הנושא הזה למודעות.

זאת הדיאטה הקלה שאני דיברתי עליה.

נכון, נכון. שמעתי ואהבתי את הדוגמה. אני חושב שצריך להעלות את המודעות ולהסביר כל הזמן שזה לא פתרון וזה חלק מהבעיה. בעזרת השם, יש קואליציה בתוך הכנסת בין מפלגות של חברי כנסת שרוצים לעבוד על זה. בעזרת השם, ביחד עם הגורמים והארגונים אנחנו ננסה להצליח.

יפה. תודה רבה, אני מודה לחבר הכנסת דב ליפמן מיש עתיד על דבריו. אני מקבל בברכה את חברת הכנסת תמר זנדברג שמשתתפת אתנו ויש לה עניין בכל התחום של סביבה ואנרגיות טבעיות.

צריך להזכיר שיש תכנית ממשלתית להתייעלות אנרגטית ולחיסכון באנרגיה. הממשלה החליטה מתישהו, ותכף נשמע פרטים, שעד שנת 2020 יש תכנית להפחית או להקטין את צריכת האנרגיה ב-20%. ביחס למה? תכף נשמע מד"ר יניב רונן, מה-מ.מ.מ. – מרכז המחקר והמידע של הכנסת. נשמע סקירה בת חמש דקות על יישום התכנית הזאת, איפה אנחנו עומדים ביחס לתכנית. בבקשה, ד"ר רונן.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אסקור בקצרה גם את ההחלטה המדוברת שהתקבלה בספטמבר 2008, לפני שש שנים, להפחית 20% ביחס לצריכה הצפויה לשנת 2020.

צפויה במובן 'עסקים כרגיל'.

נכון. היא נעשתה בהתאם לנתוני חברת החשמל שהיו באותו זמן, ב-2008, ובהתאם להערכות של גידול קבוע בצריכת החשמל מדי שנה. זאת היתה החלטה אחת ואחריה באו עוד החלטות. נראה מה נעשה ומה קרה.
עיקרי ההחלטה היו להנהיג תמריץ של חיסכון במשרדי הממשלה, למנות אחראי לעניין בכל משרד, לבנות בניינים לפי דגם תקן של דירוג אנרגטי והנחיות לבנייה ירוקה, שבעצם דואגות לכך שהבניינים גם בעתיד יצרכו פחות חשמל. חלק עיקרי מהצריכה הוא הבניינים ומערכות האקלום – מיזוג וחימום.
ב-2011 התקבל תיקון לחוק מקורות האנרגיה, שקבע שהממשלה חייבת לאשר תכנית רב-שנתית להתייעלות, שתכלול יעדים, מדדים, הוראות ביצוע, הגשת דיווח שנתי לוועדת הכלכלה ועדכון כל חמש שנים. עוד לפני התיקון הזה קיבלה הממשלה כמה החלטות: 1. ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, דבר שמתכתב עם החלטת ההתייעלות. 2. החלטת "ממשלה ירוקה". 3. תכנית להפחתת פליטות גזי חממה. 4. תכנית למניעה ולצמצום זיהום אוויר. כל התכניות האלה חופפות/משיקות בדרכים שונות.
אם בהחלטה המקורית ובתיקון שהתקבל אחרי רוב ההחלטות האלה, הממונה העיקרי על נושא ההתייעלות היה משרד האנרגיה, ההחלטות פיזרו את הביצוע בין מספר משרדים, בעיקר משרדים אחרים – הגנת הסביבה ומשרד הכלכלה. משרד האנרגיה הוציא תכנית ב-2010, שנקראת "התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית", ומפורטים בה הצעדים. נוסח מתווה התייעלות ולפי התכנית החיסכון החזוי הוא 16.5 מיליארד קוט"ש ב-2020, 25 מיליארד שקל לתקופת התכנית של 10 שנים, והפחתה של 72 טון שווה ערך פחמן דו-חמצני. זה מה שאמרנו על ההשקה והחפיפה בין ההחלטות והתכניות השונות.

בפועל, התכנית שנקראת "התכנית הלאומית" היא לא לאומית כי היא לא הובאה לאישור הממשלה. היא מיושמת, חלקה בדרכים אחרות דרך החלטות אחרות, בעיקר דרך החלטת ממשלה ירוקה שלפיה עובדים רוב המשרדים היום.

השאלה שאתה מעלה לאוויר היא למה התכנית לא קיבלה עדיין אישור? למה היא לא עלתה לדיון בממשלה ולא אושרה? אולי כשנציגי המשרדים יתייחסו אולי הם יענו גם על זה.

כן, בהחלט. דוגמאות לכמה צעדים שנעשים ונעשו בשנים האחרונות: החלפת מכשירי חשמל במשקי הבית – מקררים, מזגנים וצ'ילרים במפעלי תעשייה. תקנות שעברו פה בוועדת הכלכלה וחייבו מכשירים שמיובאים להיות יותר יעילים, הרחבת התעו"ז – תעריף עומס/זמן. זה תעריף שבו משלמים חשמל בהתאם לשעות ביממה ולעונות בשנה. זה תעריף שמעודד התייעלות. התייעלות אנרגטית במשרדי ממשלה, "ממשלה ירוקה" ועוד.

האם היתה השפעה לכל זה? מסתבר שכן. לפי נתוני חברת החשמל, בשלוש השנים האחרונות המשק עומד ביעדי ההתייעלות, אפילו קצת משיג אותם ב-2011 וב-2013. ב-2012 הנתונים היו קצת גבוהים מיעדי ההתייעלות וקצת נמוכים מהתחזית.

הגרף הזה הוא על-פי נתונים של חברת החשמל?

הגרף הזה יש בו שני דברים: הירוק העליון מסמן את התחזית שעשה משרד האנרגיה ב-2008. התחתון הכחול מסמן את מתווה ההתייעלות והקו האדום זה גרף שאני עשיתי, בעצם הרכבתי על הגרף של משרד האנרגיה על-פי נתונים שהתקבלו מחברת החשמל.

זה כולל את מה שהיח"פים מייצרים?

בוודאי. זאת צריכה. זה נמדד בצריכה של המונים.

וזה נאסף בחברת החשמל גם אם אלה יצרנים פרטיים?

כן.

חברים, אני לא רוצה לפתוח את הדיון בשלב הזה. אולי אחר-כך. יכול להשתמע מהנתונים שהצגת שההקטנה בצריכה אולי מקורה בצריכת חשמל או בייצור חשמל שלא חברת החשמל מדווחת עליו אלא במקומות אחרים. זו הכוונה, כן? צריך לקחת את זה בחשבון. אולי תתייחס לאפשרות או למהימנות של cost/effect שבעצם כתוצאה מפעולות שננקטו אכן קיבלנו את ההקטנה שאתה מראה כאן. אולי תגיד כמה מילים על העניין הזה.

אוקיי. בגלל הזמן הקצר נעבור למסקנות ביניים שאפשר להסיק, כי כרגע אנחנו רק בתחילת התכנית. לעומת התכנית של משרד האנרגיה יש שלוש שנים, למרות שעברו כבר שש שנים מאז ההחלטה. יש התייעלות מסוימת ועדיין מוקדם לקבוע אם מדובר במגמה או שהמשק באמת עלה למתווה של התייעלות. מי שמוביל כרגע הם משקי הבית והתעשייה. המגזר הציבורי/מסחרי – הפוטנציאל לא מנוצל. הוא מגזר יותר בזבזני ומדובר בערך בשליש מצריכת החשמל במשק למבני ציבור ומסחר.

שזה קניונים וכו'?

כן. קניונים, מרכזים מסחריים, חנויות, מתקנים של רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה. הכנסת אמנם משמשת דוגמה, אבל האחרים עדיין לא הולכים בעקבותיה. צריך בקרה ומעקב גם אחרי הצריכה וגם אחרי הדברים שנעשים וכמה הם משיגים או לא משיגים, וגם אחרי היעדים, אם היעדים הם ריאליים.

אתה מתכוון למתודולוגיה מסודרת איך למדוד אם אכן התוצאות של הצעדים שננקטים באמת נותנות פרי? כי בלי מתודולוגיה מסודרת כל אחד יבוא עם מספרים אחרים וידמה לנו שיש התייעלות כשאין התייעלות. זה בהחלט צורך חשוב מאד.

גם איך למדוד וגם מה מודדים וגם אם התחזיות שלנו באמת מעודכנות למה שקורה בפועל. בהנחה שהיתה התייעלות יחסית למעט הצעדים שנעשו, צריך לבדוק האם היעדים טובים או שצריך לעדכן אותם.

תודה רבה, יניב. אני חייב לציין שיניב עוקב אחרי הנושא הזה, עוזר לי רבות, כמובן, על מנת להכין את הישיבות האלה, כולל חומרי המחקר השונים.

לפני שאנחנו עוברים למצגת הבאה אני רוצה להבהיר משהו, למה אנחנו עורכים דיון כזה כאן בוועדה הזו בכנסת. אני שואף לכך שכתוצאה מהצפת הנושאים האלה כאן, מהדיון, ולו המרוכז והקצר שאנחנו מקיימים כאן, שנמצא איזושהי דרך איך ליישם באמת ברמת בית-אב וברמת המוסד הציבורי ומשרדי הממשלה והרשות המקומית ואיך להגיע למצב שבו חוסכים אנרגיה. אני אתן דוגמה פשוטה. הוזכר כאן תעו"ז. אני חושב שכל מי שעוסק בעניין הזה יודע מה זה תעו"ז וד"ר רונן הסביר את זה. אבל להגיד לכם שאני יודע לנצל את זה? אני לא יודע מה זה. אם אני רוצה עכשיו בבית שלי להנות מהתעו"ז, אני לא יודע מה לעשות, למי לפנות ואיך לעשות.
אני חושב שזאת המטרה, אולי המטרה העיקרית, שאנחנו נדע את ה-cutting edge של המחקר ושל הפרויקטים המיוחדים. בסדר, יש לנו כנסת ירוקה וכולנו שמחים על זה ומחאנו כפיים למנכ"ל ולד"ר שמואל חן, אבל אני רוצה שהפרויקט הזה יגיע לכל בית ובית. שאני אדע בבית שלי בשיטות הקיימות ובטכנולוגיות הקיימות, ואני יודע שקיימות הרבה טכנולוגיות מאד פשוטות, שאני יכול לחסוך חלק מהאנרגיה שאני צורך בבית.
תראו למה אני רוצה להגיע. המטרות החברתיות היום הן מטרות ראשונות במעלה. העניין הזה הוא עניין חברתי ממדרגה ראשונה. אם מיליונר חוסך 10,000 שקל בשנה, לא אכפת לו. הוא מוכן אפילו להוציא עוד 10,000 שקל בשנה. אבל למשפחה מעוטת יכולת, אם היא חוסכת 3,000-2,000 שקל בשנה, זה יכול להיות משכורת של בית. לכן חשוב מאד להגיע מדיבורים כלליים לרמה של בית-אב. אני חושב שחברת החשמל ורשות החשמל ומשרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה ומשרד האוצר ובעצם כל מי שיש לו say בעניין הזה, חייב לעשות משהו בשביל לפשט את המהלכים האלה, להציף אותם ושהם יהיו בהישג-יד של כל בית-אב. אחרת נדבר בתיאוריה ונציג כאן מחקרים מתקדמים, אבל היישום בשטח יהיה לקוי או יהיה חלקי במצב הטוב ביותר. לזה אני חותר ואני מאד מאד מבקש להתייחס לדברים האלו.
אני רוצה לשמוע מחברת החשמל. יכול מישהו לחשוב שיש פה ניגוד אינטרסים בין האינטרס של חברת החשמל למכור יותר חשמל לבין כך שחברת החשמל תהיה פעילה בחיסכון באנרגיה. בעצם היא רוצה לטרפד לעצמה את ההכנסה או את הביזנס. אבל דעו לכם שבאירופה זה המצב – חברות החשמל הפכו להיות ה-saving agent, המובילות בחיסכון באנרגיה.
זאת עוד הרצאה קצרה ואני לא רוצה להרצות הרבה כאן. אני רוצה לעבור לד"ר גיל פרואקטור מהמשרד להגנת הסביבה. תציג לנו את פרויקט הגבלת הפליטות. בבקשה.

תודה רבה. הגבילו אותי לשבע דקות.

אפילו פחות.

אפילו פחות. אני אשמור על המסגרת הזאת. שני הנושאים המרכזיים שאני הולך לדבר עליהם הם עבודה שעשינו במהלך מרבית 2013, וזה איסוף נתונים על מספר החלטות ממשלה רלוונטיות. עבדנו בעיקר מול המשרדים המרכזיים, שהם משרד האנרגיה והמים, משרד הכלכלה וחברת החשמל, בנוסף לנתונים שיש לנו מבית. בעצם ביצענו מעקב ובקרה אחר אותן החלטות ממשלה שהן רלוונטיות גם להתייעלות אנרגטית וגם להפחתת פליטות גזי חממה. ההחלטות האלה הוזכרו קודם ולכן אין טעם לחזור עליהן.
אני אציג את התוצאות של הדוח שהן מעט שונות ממה שהוצג על-ידי ד"ר יניב ואני אשים את כל הנושא של התייעלות אנרגטית והפחתת גזי חממה בקונטקסט. אנחנו, כמדינת OECD וכחברים באמנת האקלים של האו"ם, חשוב לזכור שבשנה הבאה כל הסימנים מראים על כך שהעולם הולך לחתימה על הסכם גלובלי מחייב. הוזכרה כאן ההתקדמות פורצת הדרך שהיתה לאחרונה בין אובמה לנשיא סין והתחייבויות חסרות תקדים שהאיחוד האירופי כבר קיבל על עצמו ל-2030, legally binding targets ומדינות נוספות. זה בצד מה שהיה לאחרונה בפסגת האקלים של האו"ם, שנציגי כל הגופים המוסדיים הגדולים בעולם דיברו על תכניות והקציבו תקציבים של מיליארדי דולרים בשביל להשקיע גם בהתייעלות אנרגטית וגם בכל מה שנקרא בעגה המקצועית או לא מקצועית, תלוי באיזה עיניים, תעשיית ה-clean-tech. זה אחד המנופים הגדולים ביותר. השורה התחתונה היא שישראל כמדינת OECD תידרש בשנה הבאה להציב יעד שאפתני ל-2030. לא יעד של relative to business as usual.
לגבי הדוח עצמו, בהחלטת הממשלה 2508 נקבע שהשר להגנת הסביבה יבצע בקרה ומעקב וידווח לממשלה. אני מציג לכם פה את הדוח הזה, שהיה אמור להיות מוצג לממשלה, אבל נכון לעכשיו אין לנו שר ולכן אין מי שיציג אותו לממשלה. זה הפורום הראשון בכנסת שבו יש לנו הזדמנות להציג את התוצאות של הדוח הזה, והוא מדבר על השנים 2011 עד 2013.
אני אתחיל מהסוף, מהמסקנות. המסקנות הן שממשלת ישראל לא מצליחה לעמוד לא ביעד להתייעלות אנרגטית ולא ביעד להפחתת פליטות גזי חממה. אני אגיד מה המשמעויות של זה. הקפאה של התכנית הלאומית שמשרד האוצר החליט עליה, למורת רוחם של אנשי המשרד להגנת הסביבה, אנשי משרד האנרגיה ואנשי משרד הכלכלה מביאה לכך שלא רק שאנחנו לא עומדים ביעדים אלא שאנחנו גם מפספסים הזדמנויות משמעותיות מאד לכלכלה.

התוצאות שאספנו גם מהפרויקטים שלנו במשרד להגנת הסביבה, שסייע לתעשייה, למסחר ולמגזר המוניציפלי בעיקר, והתוצאות שנאספו ממשרד האנרגיה והמים בפרויקטים למגזר הביתי בעיקר, מראות שהתייעלות אנרגטית כפי שאנחנו כבר יודעים וכפי שמודגם בעולם, היא כדאית גם למתייעל וגם ברמת המשק. לא רק שהיא כדאית ברמת המשק וברמת המתייעלים אלא שכאשר אנחנו לוקחים בחשבון את העבודה שנעשתה רק לאחרונה של ועדת יוגב, שמדברת על הצורך בהגדלה של רזרבת החשמל, ובסופו של דבר מדברת על בניית תחנות כוח חדשות בעלות של כ-20-17 מיליארד שקל רק בעשור הקרוב, וזאת על-פי דיונים שהיו לנו במשרד האוצר עם אגף התקציבים. התייעלות אנרגטית מסוגלת לקזז את העלייה הצפויה בצריכת חשמל ובצריכת דלקים – חשוב לדבר גם על צריכת דלקים, לא רק על צריכת חשמל. בסופו של דבר היא תביא לחיסכון כלכלי במקום להוצאה. את זה אני אומר בלי כל הנושא של עלויות חיצוניות שלהן יש מחיר עצום בבריאות ובמשאבים נוספים.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר הוא שאפשר להשיג את היעד האסטרטגי על-ידי ביצוע של מתווה משולב שיאפשר חיסכון מאד גדול בהיקפים של עד 80% בהתאם לחישובים שאנחנו עשינו ובהתאם לפרמטרים שהיוו את הבסיס לוועדת יוגב.

ולסיום?

תן לי עוד שלוש דקות ואני מסיים.

שלוש זה הרבה. תשתדל. אני לא רוצה לסחור בזמן הזה. אני רוצה לתת לאנשים לדבר.

התוצאות הן אלה: היה לנו יעד הפחתה של 21.8% מיליון טון. כל פעולות הממשלה הביאו לירידה מזערית של 0.6 מיליון טון. ה"תרומה" הגדולה ביותר היא של המעבר לגז טבעי. היא תרמה באופן משמעותי, אבל למרות המעבר לגז טבעי, מעל 50%, קרי כ-12.8 מיליון טון, חסרים. אתם רואים שבלי עשייה משמעותית ומיידית של הממשלה לא ניתן יהיה להשיג את זה. לגבי התייעלות בצריכת חשמל, לא היתה כמעט בצריכת החשמל ולכן אפשר להגיד בצורה ברורה שלא הושגו התייעלות או צמצום בצריכת החשמל. כמובן, ההקפאה של התכנית הביאה לזה, בין השאר.

אפשר לסגור את זה על-ידי יישום מלא של תכניות סקטוריאליות, על-ידי יישום של חובות התייעלות בהיתרי פליטה שהמשרד להגנת הסביבה מטמיע במפעליITPC ובנייה של מתווה משולב. הפרמטר העיקרי אולי שאפשר להשתמש בו ליישום של התייעלות אנרגטית רחבת היקף הוא קביעה של ערך לקוט"ש נחסך. זה יכול להוות בסיס למינוף של כסף פרטי בהיקפים גדולים להתייעלות אנרגטית שהיא כדאית. המשפט האחרון שאני אגיד הוא שעכשיו אנחנו בהסתכלות קדימה, גם לנוכח מה שאמרתי על כל הנושא של אמנת האקלים של האו"ם. במשרד להגנת הסביבה, בשיתוף משרד האנרגיה והמים, משרד הכלכלה, משרד ראש הממשלה, רשות החשמל וגורמים מהתעשייה וכו', אנחנו מקימים צוות וועדה שעכשיו מבצעים עבודה. בעוד כשמונה-תשעה חודשים היא תגיש לממשלה המלצה ליעד ולאסטרטגיה ארוכת טווח ל-2030 להפחתת פליטות גזי חממה. זה יגיע בעיקר, כמובן, מהתייעלות אנרגטית, לאחר מכן גם מאנרגיות מתחדשות ומדברים נוספים. הדברים האלה כדאיים למשק וכמו שאתם רואים, האבנים ששמתי כאן מהוות אינטרס ראשון במעלה קודם כל של הכלכלה והמדינה ורק לאחר מכן זה מגיע מתוך הצורך הבין-לאומי.

תודה רבה. שמתי לב שיעד החיסכון או יעד ההקטנה של הפליטות הוא בערך 20 מיליון טון.

זה ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל' שצפוי ב-2020.

ואני רוצה רק להמחיש את המספר הזה – זה בערך טונה לכל דונם בישראל. מהשטח של ישראל זה בערך 20 מיליון דונם, כלומר טונה לכל דונם משטח המדינה. זה הרבה.

זה נכון. דרך נוספת להציג את זה היא מדד לנפש.

אוקיי, בסדר. ראיתי קורולציה בין זה לבין השטח. חברים, אנחנו ממש במחסור של זמן. אני רוצה לתת לחברת הכנסת תמר זנדברג להגיד את דבריה ואחר-כך לעבור למצגת קצרה. אחר-כך נשמע את משרדי הממשלה, בעיקר האנרגיה והחוץ ולפתוח את הנושא לדיון רחב. תמר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ממש בקצרה אני רוצה להדגיש שלוש נקודות ולקשר בין שלוש נקודות שעלו פה בדיון, אבל להדגיש את הקשר ביניהן. כשאנחנו מדברים על חיסכון באנרגיה ועל עמידה ביעדים, גם הבין-לאומיים שישראל חתומה עליהם, יש שלושה גורמים שצריך לשים לב אליהם. הראשון הוא מה שנקרא התייעלות אנרגטית, הפחתת השימוש במשקי הבית, במשרדי הממשלה וכו'. זה באמת דבר מאד מאד חשוב. כל קוט"ש שלא נצרך הוא חיסכון והוא התייעלות בהקשר הזה. הדבר השני הוא מעבר לאנרגיות מתחדשות. אנחנו לא נוכל לצמצם את השימוש עד אין סוף ונהיה חייבים לייצר אנרגיה באמצעות אנרגיות מתחדשות. לזה יש קשר הדוק לתכנית להפחתת פליטות שציינת כאן, שקוצצה בחוק ההסדרים הקודם, אם אינני טועה. כלומר בתקציב הדו-שנתי הקודם.

אני חושבת שיש כאן משהו מאפיין, איזשהו סימפטום של ההתייחסות לנושא הזה. אנחנו נמצאים כאן בהרבה ועדות – בוועדת הכלכלה, בוועדת הפנים. רואים את משרדי הכלכלה, התשתיות והגנת הסביבה. בדרך כלל הם משני צדי המתרס, נלחמים זה בזה. כאן יש תמימות דעים ויש לי הרגשה שתמימות הדעים הזאת, יותר משהיא משמחת היא קצת מחשידה. אולי אם נגיע למשמעויות האמיתיות של המחיר – מה זה אומר? מה זה אומר ליישם את התכנית להפחתת פליטות עם יעדים שצריך לעמוד בהם? עם אמצעים אופרטיביים שצריך לעמוד בהם? אולי פתאום נבין שיש כאן איזשהו ויתור שאנחנו צריכים לעשות למרות שבטווח הארוך, כמו שציינת, כולם מרוויחים. גם המתייעל מרוויח ובטח ובטח שהמשק מרוויח.

הפחתת פליטות קשורה קשר הדוק להתייעלות, למעבר לאנרגיות מתחדשות. מה מזהם? מה שמזהם זה החומרים שאנחנו צריכים להפחית את השימוש בהם ולעבור לאנרגיה מתחדשת. לכן, אם רוצים לעמוד ביעדים האלה ואם רוצים לעמוד בהם ברצינות, צריך להגיע לתכנית לאומית שתאומץ כחוק ולא תסתתר בהחלטות ממשלה כאלה ואחרות ואפילו לא בכנסת. אנחנו כאן עברנו ל"כנסת ירוקה" ויש ועדות שעברו לאיי-פדים. אנחנו שותים מקנקנים וזה אחלה. באמת. זה סמלי וטוב ויפה וכתוב "כנסת ירוקה" והכול, אבל אם לא נעמיד כממשלה, כחברה, כציבור יעדים ברורים ואת האמצעים להגיע אליהם, העולם בינתיים ממשיך. אז הציבו יעדים ל-2020 ואנחנו לא עומדים בהם. עכשיו הציבו ל-2030 יעד הרבה יותר גדול שאם לא נתחיל עכשיו, ב-2014, בטח ובטח שלא נוכל לעמוד בו.
אני פונה מכאן בעיקר למשרדי הכלכלה והתשתיות. זאת התחייבות שצריך לקחת על עצמנו ולעמוד בה. חוסר הרצון להתחייב ברור לנו. זה נורא קשה. אי אפשר לדעת אם יהיו בחירות, עוד פעם יקצצו לנו, יבוא עוד חוק הסדרים וזה הדבר הראשון שיקוצץ. אבל הצעד הראשון אם לוקחים ברצינות את הדבר הזה הוא להביא הצעת חוק ממשלתית שיש בה יעדים והיא מחייבת ויש בה קנסות – מה קורה אם זה לא קורה – יש בה סנקציות. כל זה על מנת שנוכל לקחת את החלק שלנו, שהוא אולי חלק קטן אבל הוא חלק חשוב, במאמץ הגלובלי הזה. תודה.

תודה, תמר. איתן פרנס הוא מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה ויש לו מצגת קצרצרה. אחר-כך נציגי משרדי הממשלה ונפתח את הנושא לדיון רחב יותר. איתן, בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש ולוועדה החשובה הזו. קודם כל פתיח לפני המצגת – תודה לגיל פרואקטור, ששם אותנו במקום והאמירה היא ברורה: ישראל לא עומדת ביעדים שלה לחיסכון, היא לא עומדת ביעדים שלה להפחתת פליטות. צריך לשים את זה על השולחן. לי מותר להגיד כי אנחנו ארגון שהוא לא ממשלתי ואין לו קשר לממשלה. התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית כרגע היא בסטטוס של ישראבלוף, ממש כך, כי אין תכנית. התכנית לא עברה בממשלה ולמעשה אנחנו רואים טלאים של מדיניות שלא מסונכרנת. אולי הדבר החשוב ביותר הוא שאפילו לא סופרים את ההתייעלות. אין היום לתכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית מי שסופר כמה התייעלנו, כמה עשינו. אין דיווח ואין איגום של נתונים.
אנחנו באיגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, מתוך חקר של השוק הזה לבדוק מה מעכב את ההתפתחות שלו – אני אומר בצורה הכי ברורה שהדבר הזה לא יקרה לעולם בלי תאגידים שירוויחו כסף, חברות שירוויחו כסף מהתייעלות אנרגטית. כשהנס הזה יקרה ויהיו בישראל חברות שירוויחו מאנרגיה ירוקה, אז פני החברה ישתנו. כי אותן חברות הן שליחים, שליחים של הידע, אותו ידע שאדוני מדבר עליו שיגיע למשקי הבית. אף אחד לא יביא אותו. זאת תהיה בשורה שתגיע מהכלכלה, מחברות שיבואו וירוויחו ויהיה להם אינטרס לשווק את המוצרים האלה וזה יהיה כדאי וכלכלי.
מה גילינו? במחקר מאד משמעותי שעשינו גילינו שאלה חסמי הלבה, כמו שאנחנו רואים אותם היום, מעבר לחסמים הממשלתיים. בצד ימין של המשולש הציבור חסר ידע ומודעות. חסר לציבור ידע על התחום וחסרה מודעות. גם כאשר יש ידע ומודעות, אמון הציבור בתחום לא קיים. אפילו הייתי אומר שההפך – כשחברה או יזם משווקים פרויקט התייעלות אנרגטית למפעל בישראל או לחברה בישראל, הוא נתפס בחזקת רמאי כי הוא מספר סיפור שאפשר להחזיר את ההלוואה תוך שלוש שנים. זה נשמע טוב מדי ואין בשום אתר של משרד ממשלתי פירוט על הטכנולוגיות השונות וכמה אפשר לחסוך. למעשה, גם כאשר הציבור בעל ידע ומודעות, אין לו אמון בשליחים – באותן חברות ובאותם אנשים שמקדמים התייעלות אנרגטית. הוא פשוט לא מאמין שאפשר לחסוך ולהתייעל.
מעבר לזה, החסם השלישי והחשוב – תסלחו לי על המצגת המאד פשטנית – הוא מקורות המימון. ההתייעלות האנרגטית מגיעה מאובליגו העסק או מהכיס של הצרכן ואין אפשרות לקבל היום אשראי חוץ-בנקאי מעבר לאובליגו שלך. זה אומר שעסקים קטנים ובינוניים שבדרך-כלל נמצאים במצוקה כלכלית, לעולם לא יוכלו לקדם התייעלות אנרגטית. זה תמיד יבוא על חשבון דברים אחרים.

מעל שלושת החסמים המהותיים האלה, עמודי התווך, נמצאים שני עמודים אפורים מאד שהראשון בהם הוא האנרציה התפעולית. ציוד שקיים ופועל ותקין, למה להחליף אותו? מדוע להחליף מזגן שעובד? יש לנו כאן חסם קבוע שציוד שעובד בדרך-כלל לא צריך להחליף אותו. הדברים נמשכים כך וההחלטות בתוך ארגונים לוקחות שנים. נמצאים כאן נציגים מחברות מצוינות שאני מניח שאם תינתן להם זכות דיבור הם יספרו לכם על המסע לאישור פרויקט התייעלות אנרגטית בוועד מנהל של חברה.
פיתוח עסקי תחילה – חסם שאולי הוא חסם הלבה של תחום ההתייעלות. כאשר יש כסף זמין, בדרך-כלל, במיוחד באקלים העסקים הישראלי, הוא יילך לפיתוח עסקי. לא יחליפו את הצ'ילרים, יחליפו קודם כל דברים אחרים. יקימו את מחלקת אפריקה בארגון לפני שישקיעו בהתייעלות אנרגטית. זה צורך מהותי ובסיסי של חברה, למקסם את רווחיה. התייעלות אנרגטית בתרבות העסקים הישראלית תמיד תהיה אחרי הפיתוח העסקי.
הפתרונות פשוטים והם מופיעים פה. להביא ידע לציבור – אפשר לעשות קמפיינים, אפשר לעשות כנסים ממוקדים, חומר מקצועי וגם חובות וסנקציות. בצד אמון הציבור בתחום המדינה צריכה לקבוע מדריכים רשמיים של משרד האנרגיה או של משרד הכלכלה, לספר את סיפורי ההצלחה בתחום, במדיה הציבורית, לקבוע כללים למדידת התייעלות וגם לעשות סקר אחוד, שזה דבר שהמשרד להגנת הסביבה כבר עושה כדי שאפשר יהיה להאמין לאותם סוקרים שמגיעים אליך. בצד מקורות המימון אפשר להכניס כאן את המערכת הפיננסית לתוך התמונה, את קרנות הפנסיה שידעו טוב מאד להקים קרנות ייעודיות לאנרגיה מתחדשת. הם יכולים להביא כסף מקרנות הפנסיה שלנו וממקומות הרבה יותר טובים ולמעשה לממן פרויקטי התייעלות. הדבר הזה יזין את עצמו.
ידע של הציבור, מודעות ואמון הציבור ומקורות המימון יצרו את אותו מעגל, את אותה התנעה של התחום הזה שאנחנו שואפים אליו. תודה.

תודה. אני חושב שאיתן הציף את הנושאים של המטרה האמיתית שעומדת מאחורי קיום הישיבה הזאת, והיא לפשט את הדרכים איך להגיע לרמה של יישום בפועל, ברמת בית-אב והעסק הגדול או הקטן או המפעל. איך ליישם את הכללים ואיך ליישם את השיטות של חיסכון באנרגיה.
אני אתן לנציג משרד האנרגיה והתשתיות לומר את דבריו. תציג את עצמך ותגיד לנו מה אתם עושים במשרד האנרגיה, לעומת כל הדיבורים שיש כאן, שלא עומדים ביעדים ובמטלות הכבדות. אחר-כך יאשימו אתכם בהתחממות ובשינויי האקלים. מה אתם עושים בנדון?

אדוני היושב-ראש, גב' זנדברג, אדוני דב חנין.

אני מברך את חבר הכנסת דב חנין, אולי הדמות הדומיננטית בכנסת בנושאי סביבה וקיימות וגם דברים אחרים.

אני אומר שלדבר על התייעלות אנרגטית אני יכול לדבר שבוע מהיום.

לא בישיבה הזאת.

אני מבין שכנראה לא כל-כך יעלה בידי לדבר בזמן הזה ולכן אציין כמה נקודות. קודם כל, הייתי רוצה לברך את תל-אביב שזכתה בשבוע שעבר בכנס ברצלונה כ"עיר חכמה", למרות המלעיזים. עיריית תל-אביב ותל-אביב עושות לא מעט בצריכת האנרגיה בכלל. כ-85% מצריכת האנרגיה במדינת ישראל נצרכת בעיר ותשומת הלב חייבת להיות שם. אני חוזר, כ-85% מהפעילויות מצריכת האנרגיה נצרכת בעיר ולכן אנחנו צריכים לשים את מלוא תשומת הלב לנושא הזה.

"בעיר" הכוונה בערים?

כן, לא רק בתל-אביב. אתם יודעים ש-90% מהאוכלוסיה של מדינת ישראל גרה ביישובים עירוניים, לכן הנושא אקוטי. מן הסתם, אולי כדאי לרכז את תשומת הלב לטיפול במכלול הנושא של "ערים חכמות".
משרד האנרגיה עוסק בנושא של התייעלות אנרגטית כבר למעלה משלושים שנה, בעזרתם של חברי הכנסת, בעזרתם של המחוקקים ובעזרתם של אנשי מקצוע. בשנת 2010 סיימנו לכתוב את התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, תכנית מקיפה שנבנתה מלמטה למעלה וגם קבעה איך לבצע את הדברים.

אתה יכול לענות על השאלה למה זה לא אושר בממשלה?

כן, אני אגיד למה זה לא אושר. התכנית נכתבה ב-2010. אחרי שהתכנית הוצגה לראשונה החומר נלקח ממנה ועל בסיסו הוכנה תכנית לאומית להפחתת פליטות. ברגע שנכנסה התכנית הלאומית להפחתת פליטות, ברגע שזה הגיע להחלטת ממשלה אמרו: מה אתם רוצים? אנחנו כבר תקצבנו התייעלות אנרגטית במסגרת הפחתת פליטות. לכן העסק הזה נפל.

למרות שאין זהות בין שתי התכניות.

יש איזושהי חפיפה, אבל אין זהות. בהחלט.

אוקיי. אולי נדבר אחר-כך, לא במסגרת הישיבה, מה אפשר לעשות והיכן ללחוץ כדי לקדם גם את העניין הזה.

אני יכול להראות לכל מי שאולי לא יודע, אבל בהחלט לולא ההתייעלות האנרגטית היינו היום בצריכת אנרגיה של 36 מיליון טון שווה ערך נפט, והעובדה היא שאנחנו נמצאים רק ב-24 מיליון טון שווה ערך נפט כאנרגיה ראשונית. אנחנו שומרים על ה-24 האלה כבר כחמש-שש שנים. זאת אומרת, עם כל הכבוד למי שיודע או פחות יודע לעשות חשבון, אנחנו כן עוקבים וכן יודעים את הדברים האלה.

תסלח לי שאני קוטע אותך אבל זה לטובת העניין של שנינו. דיברו על התכנית של הפחתת פליטות ואין מקום לדבר על זה עוד הרבה. אני רוצה לפשט את הדברים, להביא את זה לרמה של האדם, של בית-אב, של בעל העסק. תעזור לי להציג איזה יוזמות יש לכם להפיץ את הידע, שאנשים יידעו. שאם אני רוצה לחסוך 2,000 שקל בשנה באנרגיה אני יכול לעשות מספר דברים. כפי שאמרתי, אני מדגיש את הפן החברתי של העניין הזה.

כמובן, התייעלות אנרגטית בנויה משני דברים: א. מכשירים. ב. חקיקה.

תעזוב את החקיקה.

למרות שנדרשנו על-ידי חוק מקורות אנרגיה, ביוזמתו של חבר הכנסת דב חנין, לשדרג את תקנות מכשירי חשמל ביתיים, אנחנו נתקלים בחומה בצורה - - -

שזה החלפת המזגנים והמקררים. זה מצוין.

שזה הגברת ההתייעלות של המערכות האלה על מנת לחסוך באנרגיה. אגב, מקרר שהוחלף השנה או בחמש-שש השנים האחרונות מאז התקנות נכנסו לתוקפן, חוסך לכל משפחה כ-800 עד 1,200 שקל, תלוי בגודל המקרר שהיה להם.

יפה. בשנה?

כן, בשנה.

אתה אומר שנתקלתם בחומה בצורה. ומה היה סוף המשפט? מצד מי?

מצד כל גורמי החקיקה במדינת ישראל. אני לא רוצה להרחיב.

ברשותך, בוא נעזוב את העניין של החקיקה כי יש לו המגבלות שלו ויש ויכוחים מסוגים אחרים. בטכנולוגיות הקיימות, ואני מניח שיש כאן נציגים של המון חברות שיש להן צ'יפים קטנים וגאדג'טים שבעזרתם אפשר לחסוך, איך אנחנו מביאים את הידע הזה לבתי האב?

כל מה שאני אומר לך נמצא באתר משרד האנרגיה. בארבע השנים האחרונות הוצאנו למעלה מ-20 מיליון שקל בפרסומים בטלוויזיה, בתכניות וכן הלאה.

כמה ביקורים של אנשים יש באתר של משרד האנרגיה?

יש לנו עשרות אלפי ביקורים.

אני מעריך כל מה שאתם עושים ואתה יודע את זה, אבל אני הפה של האדם הפשוט.

אדוני, רק לחלק של ההתייעלות האנרגטית יש למעלה מחצי מיליון ביקורים בשנה, בעיקר בתקופות שהיינו במבצעים. אגב, החלפנו מעל 30,000 מקררים, 50,000 מזגנים, 3,000 דודי חשמל בדודי שמש. אנחנו כרגע עושים כמה פרויקטים בנושא של בידוד מבנים יחד עם תמ"א 38.

הכוונה לבידוד תרמי?

בהחלט. כמובן, בלי להשקיע כסף אנחנו לא יכולים להרוויח. אתה יודע שאם יש לך 100 שקל ואתה שם בבנק, אולי תקבל חצי אחוז. אם תשים במניות תקבל אולי יותר ואולי גם תפסיד. אבל אם אנחנו מתוקצבים ברמה של תקצוב חסר, אנחנו לא יכולים.

אני חייב לקטוע אותך כאן. בעניין ההשקעה אני רוצה להגיד משפט קצר. אדם שרוצה להשקיע יכול להשקיע בחברה שבעוד עשר שנים לא תהיה קיימת. תסתכלו אחורה, היו חברות מזהירות שאנשים השקיעו בהן והחברות האלה התאדו והלכו. להשקיע ברוח – רוח תמיד יש. להשקיע בשמש – שמש תמיד יש. אין סיכוי שלא תהיה שמש. אם לא תהיה שמש, אנחנו לא נהיה ולא תהיה משמעות לחיסכון. כך שאולי אתה בעצם מכוון לכך שאנשים ישקיעו דווקא בדברים שהם של קיימות, של אנרגיה שלא מתכלה.

אני אומר חצי משפט על הנושא. אף אחד לא יחשוד בנו, במשרד האנרגיה ובטח לא בי שאנחנו נגד התייעלות אנרגטית ונגד אנרגיות מתחדשות. עם זאת, יש עלויות כלכליות שאותן אנחנו צריכים לקחת בחשבון. יש פה נציג של הרשות לשירותים ציבוריים חשמל והוא יאמר כמה אנחנו משתמשים באנרגיה מתחדשת וכמה זה עולה לכל אחד מאתנו בחשבון החשמל שלו. אנחנו צריכים למצוא את החלק שאנחנו יכולים באמת לומר – עד כאן זה אנרגיות מתחדשות ומכאן זה כבר הופך להיות נטל, כמו שקרה בגרמניה. מי שלא יודע מה קרה בגרמניה - - -

מה זה קשור לאנרגיה מתחדשת?

היושב-ראש שאל אותי על אנרגיה מתחדשת, אדון פרנס.

לגבי המימונים של התייעלות אנרגטית, אני מאד מקווה שבימים הקרובים ייצא דוח של חברת גיזה בעניין הזה.

אנחנו נקבל אותו.

אני מאד מקווה. בהחלט. אנחנו ביקשנו לעשות בדיקה יחד עם האוצר האם ואיך כדאי לממן את הפעולות להתייעלות אנרגטית. אגב, בעבודה שעשינו רשום שאנחנו צריכים קרן. גם המלצנו לקבל איזשהו סכום חד-פעמי שייתן ערבות לבנקים על מנת שיוכלו חברות שמשקיעות בהתייעלות אנרגטית לקבל הלוואות בתנאים טובים ומזה לממן את ההתייעלות האנרגטית.

יפה.

חברת גיזה בודקת את העניין ואנחנו ממש לקראת הסוף. בשבוע הבא יש לי דיון מסכם על הנושא וברגע שיהיה לי אקסמפלר חתום וסגור אני בהחלט בכבוד אעביר לכם אותו.

תודה. אני אשמח, כמובן, להפיץ את זה כאן במסגרת הישיבה הקרובה של הוועדה.
אני אבקש מנציג משרד החוץ שיושב אתנו כאן, שהוא גם פועל בעניין הזה, לומר את דבריו.

אני מתאם בנושא אנרגיה במשרד החוץ, שזה תפקיד שמתפתח בשנים האחרונות. זה כולל גם גז וגם אנרגיות מתחדשות. אני הנציג הקבוע של ישראל לאירנה, שזאת הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיות מתחדשות, שמקום מושבה באבו-דאבי, ואני מייצג את כולכם שם, מה שניתן לייצג.
ראשית, לגבי יעדי הפחתת פליטות – ברור שאנחנו רואים חשיבות רבה לעמידה ביעדים שנקבעים במסגרות האו"מיות הגלובליות, שאלה ההסכמים שדובר עליהם קודם, וגם במסגרות של מועדונים יותר מצומצמים כמו האיחוד האירופי וה-OECD. אותנו מחנכים בפורומים האלה שכל אחד מחובר לעניין הזה, גם ברמה המדינית וגם ברמה הארצית וכולנו מושפעים משינויי אקלים. אנחנו רואים הצפות, אנחנו רואים אסונות טבע. פחות במדינת ישראל, תודה לאל, אבל בהחלט זה קורה גם לנו, ואת זה צריך לזכור. הכל קשור לעניין הזה.
לגבי התייעלות אנרגטית, זה הולך ביחד בדיונים ובפורומים הבין-לאומיים בסוכנות הבין-לאומית לאנרגיות מתחדשות. אלה שני דברים שלא נפרדים אחד מהשני. זה משלים אחד את השני והדיונים על התייעלות אנרגטית זוכים למקום מאד מכובד. ברור שניתן לומר תמיד שלא חשוב מה העולם חושב עלינו ואנחנו מסתדרים יופי בדל"ת אמותינו, אבל זה לא המצב. העולם היום הוא כפר גלובלי והחיבור לעולם, ליעדים, לנורמות הבין-לאומיות ולהתנהגות הבין-לאומית הוא הכרחי.
מילה אחרונה על "כנסת ירוקה". למדנו על הנושא, אנחנו מחוברים אליו ואני קבעתי להיפגש עם המייצג של הנושא.

ד"ר חן.

זו גאווה ישראלית וזה חלק ממיתוג וממיצוב ישראל היכן שניתן לעשות את זה. תודה רבה, היושב-ראש, ותודה רבה לך על המעורבות הרבה בנושא.

תודה. אני מציין את שיתוף הפעולה בינינו. יש לי הערה קצרה בעניין הזה, במיוחד לסכנת הוויכוח שהיתה בפתיחת הדיון בין אנרגיות ירוקות לחיסכון באנרגיה. המחקרים המובילים ביותר בעולם אומרים שבמידה ולא תהיה הקטנה בצריכת אנרגיה, חדירה של אנרגיות חלופיות תהיה קשה יותר. זאת משוואה שהמחקרים הכי מתקדמים בעולם הגיעו אליה עכשיו. למה? כי קל יותר לכסות את הגידול בצריכה, במידה ויהיה, מגז שהוא עכשיו כמעט בחינם ומדלק, שהמחירים שלו יורדים. לכן, מי שרוצה לדחוף אנרגיות אלטרנטיביות וחלופיות חייב קודם כל לדאוג להוריד את הצריכה של האנרגיה. אני חושב שיש תמימות דעים מדעית בעניין הזה.
אני רוצה לתת לעמיתי דב חנין לומר את דבריו ואחר-כך נמשיך בדיון.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה פעמיים – תודה לרשות הדיבור ותודה לעבודה שאתה עושה בראש הוועדה הזאת. הוועדה הזאת, גבירותי ורבותי, היא דוגמה מאד טובה לאיך כנסת יכולה וצריכה לעבוד. השיטה של ועדה שמתמקדת בנושא, עובדת עליו, לומדת אותו לעומק ומלווה אותו באופן שוטף, היא שיטה שאנחנו חייבים ללמוד ממנה גם לנושאים אחרים. לצערי הגדול, העבודה של רוב הוועדות בכנסת מאד מאד אקלקטית – נעים מנושא לנושא, נוגעים בנושא לרגע וממשיכים לנושא אחר. הוועדה הזאת מראה ומוכיחה שאנחנו יכולים וצריכים לעבוד אחרת: שיטתי, עם רצף, עם איזשהו היגיון, עם איזושהי הצטברות של ידע. כך יכולות וצריכות לעבוד ועדות בכנסת.
אדוני היושב-ראש, אני לגמרי מצטרף להערה שלך ממש לפני שנתת לי את רשות הדיבור. אכן, התייעלות אנרגטית היא חשובה כשלעצמה והיא גם תנאי מאד חשוב לקידום השינוי והמעבר לאנרגיות מתחדשות ולאנרגיות ירוקות. אני רוצה לגופו של הדיון הזה להעיר שלוש הערות מאד בקיצור. ההערה הראשונה היא שהפוטנציאל שקיים אצלנו להתייעלות אנרגטית הוא עצום. אגב, הוא יותר גדול ממה שכתוב בהחלטת הממשלה 4095. אנחנו מדברים על אפשרות של חיסכון באנרגיה בסדר גודל של 20% מהצריכה החזויה בשנת 2020. אלה הנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. תודה, יניב, על המחקר שלך ועל החומר המלמד הזה. זה מלמד שפה יש לנו win-win. אנחנו יכולים לחסוך אנרגיה, יכולים לחסוך כסף, יכולים לחסוך בהשלכות ותוצאות סביבתיות אם נעבוד נכון.
הנתון שהכי מצער אותי אומר שמכל שלושת המגזרים, המגזר הציבורי-המסחרי הוא המפגר מכולם. הוזכר פה חוק התייעלות אנרגטית שעבר כתיקון לחוק מקורות אנרגיה ב-2011, התפיסה שלנו היתה שאם נשנה במגזר הציבורי, אחריו יוכלו ללכת כל המגזרים כי הם יראו את הדוגמה החיובית של המגזר הציבורי. התוצאות מאד מאד מאכזבות, אני חייב להגיד לכם. למרות שבנינו כלים מאד יפים בחוק מקורות אנרגיה, המגזר הציבורי לא משתמש בכלים האלה, לצערי.
אני רוצה לדבר בקצרה על כמה מהכשלים המרכזיים: החלטת ממשלה שנדרשה עם תכנית רב-שנתית לא התבצעה. אומר את זה גם מבקר המדינה. אני חושב שהגיע הזמן שהממשלה תבצע את החוק. קודם כל הממשלה צריכה לבצע את החוק. אנחנו צריכים יעדים מדידים, כמו שקובע החוק. הם צריכים להיות בהחלטת הממשלה כדי שנדע אם אנחנו מתקדמים לכיוון הנכון. צריכים להיקבע אמצעים לעמידה ביעדים האלה. לא רק יעדים מדידים אלא גם אמצעים קונקרטיים לעמידה ביעדים. גם זה חסר. חסר לנו היום בסיס נתונים מספיק טוב על צריכת האנרגיה של המערכות השונות, לא רק בשוק הפרטי אלא קודם כל במערכות הציבוריות. חייבים להתקדם כדי שיהיה לנו בסיס נתונים מספק בתחום הזה. יש ליקויים מאד גדולים בבקרה. אין לוחות זמנים של התקדמות. חברות וחברים, יש לנו בסך הכל חוק טוב, אבל הממשלה מתייחסת לחוק הזה כאילו שהוא המלצה.
אני מנצל את ההזדמנות שאנחנו נמצאים פה בכנסת, בפורום מכובד, ונמצאים פה נציגי משרדי הממשלה. חברות וחברים, בואו נסכים – יש ויכוחים על חוקים, אבל מרגע שהחוק התקבל הוא מחייב לא רק את האזרחים אלא קודם כל את המדינה ואת הממשלה. תודה רבה.

תודה רבה. נמצאת אתנו קבוצת סטודנטים ממכללת ספיר בשדרות. הם מאד ביקשו שאחד הסטודנטים ידבר ואני נענה לפנייה שלהם.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, לחבר הכנסת דב חנין ולכל מי שכאן. אנחנו סטודנטים משדרות וחלק מ"מגמה ירוקה" בשדרות. אני נציג של "מגמה ירוקה" בספיר וסטודנט בשדרות. אנחנו מציעים כאן איזשהו חזון, גם בעקבות הקיץ האחרון וגם בעקבות ההצעות שעלו כאן.
בקיץ האחרון, כפי שכולכם יודעים, חווינו את מבצע "צוק איתן" וגם העיר שדרות חוותה אותו. אנחנו רוצים להציע מיתוג חדש לשדרות. במקום עיר של טילים וקסאמים אנחנו רוצים להציע אותה כעיר הסולארית הראשונה בארץ, ואני אתמקד בשלושה נושאים.
הנושא הראשון הוא, כמובן, יישום החלטת הממשלה כפי שנדון כאן. אם אנחנו מדברים על יעד עד 2020, אפשר ליישם את היעד הזה כבר במקום יחסית קטן, במקום יחסית ממוקד וכבר שם אפשר לבצע את החלטת הממשלה.

הדבר השני הוא העניין של מיתוג שדרות. אנחנו מדברים על הנגב בכלל כמקום שטוף שמש ואפשר להפוך את העיר לעיר סולארית. לדעתי אנחנו תמימי דעים לגבי המקום הזה.

הדבר השלישי הוא העניין הכלכלי בעיר. שדרות סובלת מבעיה כלכלית, הן של מקומות עבודה והן מגירעון כלכלי, גם של התושבים וגם של העיר עצמה. כאשר נצליח לעשות את זה, אנחנו מדברים על חיסכון של אלפי שקלים בשנה לפחות לכל תושב שדרות, ולדעתי זה דבר ראוי. כמו כן חיסכון של העיר.
אני רוצה לסיים ולומר שכאשר ניצור פאנלים סולאריים בעיר ומתוך כך גם ניצור מקומות עבודה לתושבי העיר וגם נספק אנרגיה, כולנו נצא מורווחים מהעניין הזה. לכן אני קורא גם לך וגם לחברי הכנסת כאן כדבר ראשון במעלה, בואו ניקח את הדבר הזה וניצור אותו ביחד. תודה רבה.

תודה רבה לך. חברות וחברים, קודם כל הצטרף אלינו פרופ' ברוורמן שהוא יושב-ראש ועדת הכלכלה, שאנחנו ועדת משנה שלה. באדיבותו הוא נתן לי להמשיך ולנהל את הישיבה הזאת, אז אנחנו מברכים אותו. קיבלתי כאן פתק מאחד המשתתפים, דן בר-משיח. הוא כותב לי שעד כה שמענו רק נציגי ממשלה וכנסת וחשוב שדעתנו תישמע. זה נכון מאד. מכיוון שאין לנו זמן, אני מבטיח לכם שבקרוב נזמין את כולם לישיבת המשך, שבה לא נשמע נציגי ממשלה וכנסת. אנחנו נשמע אך ורק נציגי ציבור, חברות ורשויות שיש להן זיקה לעניין של חיסכון באנרגיה.
אני מאד מאד מצטער, אבל אני מאד מקווה שהישיבה שהיתה עד עכשיו הציפה את הבעיות. אולי בישיבת ההמשך נדבר יותר על פתרונות אחד לאחד, פתרונות ליישום המשימה של חיסכון באנרגיה. אני שוב מודה לכם ואני רוצה להודות באופן מיוחד לדקלה, שבלעדיה כל הדבר הזה לא היה מתקיים, וגם לעוזרים שלי שעזרו לי לקיים את הדיון הזה. אני מאד מודה לכם. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>