PAGE
30
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה

לפיקוח על יישום חוק קידום התחרות בענף המזון
09/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 2>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה

לפיקוח על יישום חוק קידום התחרות בענף המזון
יום שלישי, י"ז בכסלו התשע"ה (09 בדצמבר 2014), שעה 14:00

<הערכות לקראת כניסתו לתוקף של חוק המזון (פרסום מחירונים, סידור המדפים ועוד)>

חברי הוועדה: >
יעקב אשר – היו"ר

>
רימונה חן - מנהלת תחום תקציבים, משרד הכלכלה

יגאל גורביץ - יועץ מנכ"ל, משרד הכלכלה

תמר פינקוס - הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

ענת בן עזרא - ראש המטה הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

חנה טירי - יועץ משפטי, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

אניטה יצחק - ראש אגף חקירות,, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

נועם שטרן - רפרנט תעשיה באגף התקציבים, משרד האוצר

שירלי אביבי - מנהלת תחום מפקח ארצי כלכלה, רשות המסים

אורי צוק בר - סמנכ"ל בכיר למחקר כלכלי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ראיף פלאח - מרכז בכיר למחקר כלכלי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ארז אוסמן - מרכז בכיר למחקר כלכלי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דיויד גילה - הממונה, רשות ההגבלים העסקיים

יואב קצבוי - כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים

אורי שוורץ - יועץ משפטי, רשות ההגבלים העסקיים

אסף אילת - ראש המחלקה הכלכלית, רשות ההגבלים העסקיים

נועה צבי - עוזרת בכירה לממונה, רשות ההגבלים העסקיים

טל פניני - סגנית ראש המחלקה הכלכלית, רשות ההגבלים העסקיים

יאירה פרנקל - סגנית היועצת משפטית, רשות ההגבלים העסקיים

עידית פרוים - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

אנדרי ניקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

מניה פרידלר - מתמחה, רשות ההגבלים העסקיים

מארק שון - דובר הרשות, רשות ההגבלים העסקיים

משה קמחי - אגף הכלכלה, משרד החוץ

אורן רביד - רפרנט, התאחדות התעשיינים

אורנית רז - מנהלת איגוד המזון, איגוד תעשיות המזון

נמרוד הגלילי - מנהל תחום איגוד רשתות שיווק המזון, איגוד לשכות המסחר

הרצל קרן - מזכיר הארגון, איגוד משווקי פירות וירקות

שלום אמסלם - מבקר, פורום מזון ומכולות

אלי שלום סתוי - יו"ר, פורום מזון ומכולות

רן שיטרית - מנהל רגולציה, חברת תנובה, נציגי מחלבות

אלונה אריאלי להב - סמנכ"ל תקשורת וקשרי ממשל, חברת תנובה, נציגי מחלבות

קרן שינמן - סמנכ"לית רגולציה, החברה המרכזית לייצור משקאות, יצרני ויבואני מזון ומשקאות

אורלי ליבוב - יועצת משפטית, טיב טעם, יצרני ויבואני מזון ומשקאות

ליאור לוי - יו"ר, ביסקול, יצרני ויבואני מזון ומשקאות

אייל רביד - מנכ"ל, ויקטורי, יצרני ויבואני מזון ומשקאות

איתי ברק - ראש מטה מחלבות גד שיווק, יצרני ויבואני מזון ומשקאות

גלעד גורביץ - סמנכ"ל שרשרת אספקה, חברת חוגלה, יצרני ויבואני מזון ומשקאות

הילה ביטון - יועצת משפטית, חברת חוגלה, יצרני ויבואני מזון ומשקאות

אלברטו פסח - היועץ המשפטי ומזכיר החברה, אסם השקעות בע"מ, יצרני ויבואני מזון ומשקאות

טל שגיא - מנהל המכירות, מיה תעשיות מזון, יצרני ויבואני מזון ומשקאות

בועז יהב - יזם, פרייסז, מפעילי אתרים לעניין מאגרי מחירים

שלומית יהב - יזמית, פרייסז, מפעילי אתרים לעניין מאגרי מחירים

גיל ברנגפוינד - כלכלן, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

אהוד פלג - מנכ"ל, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

זאב פרידמן - יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

רמי לוי - מנכ"ל ובעלים שיווק השיקמה, רשתות שיווק

ענבל סיידוף בראשי - יועצת משפטית, שיווק השקמה, רשתות שיווק

איל פרקש - סמנכ"ל, קו אופ, רשתות שיווק

דותן שמחוביץ - עוזר מנכ"ל, קו אופ, רשתות שיווק

יוסי סבתו - מנהל מסחר, שיווק השקמה, רשתות שיווק

רעות בן דויד - עוזרת מנהלת מנהל סחר, שיווק השקמה, רשתות שיווק

ערן מאירי - יועץ משפטי, שופר סל, רשתות שיווק

שלום נעמן - מנכ"ל ובעלים מחסני השוק, רשתות שיווק

יהודה לניאדו - מנכ"ל, מרב מזון כל בע"מ, רשתות שיווק

אורי קילשטיין - סמנכ"ל סחר ושיווק, שופר סל, רשתות שיווק

עירית פיליפ - יועצת משפטית, מגה קמעונאות בע"מ, רשתות שיווק

זהבית שחף - עורך-דין, מגה קמעונאות בע"מ, רשתות שיווק

אברהם דניאל - יושב ראש, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

יצחק מלכה - חבר הנהלה, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

ניר מטוסביץ - סמנכ"ל מכירות, חברת חוגלה

בועז ספיר - פעיל

אתי בנדלר
אביגל כספי

לאה ורון

יפעת קדם
<הערכות לקראת כניסתו לתוקף של חוק המזון (פרסום מחירונים, סידור המדפים ועוד)>

אני פותח את ישיבת ועדת המשנה ליישום חוק המזון, ישיבה שנייה. כפי שאמרנו, אנחנו נמשיך לעשות את המעקב הזה אחת לחודש. זה אפשרי גם בפגרה, אם ועדת ההסכמות תאפשר את זה. אני מקווה שכן. כמו שאמרתי בישיבה הקודמת, אני רואה חשיבות גדולה מאוד במעקב אחרי סגירת קצוות כאלה ואחרים, הטמעה. לאחר מכן, כאשר החוק ייכנס לפועל, יש חשיבות לביצוע שלו. כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, התוצאה של הדברים האלה היא חשובה לכולם. אין פה קואליציה, אין פה אופוזיציה, לכן לכל הבחירות ולכל מה שקורה כרגע אין שום השפעה, לא צריכה להיות השפעה על העניין הזה. מה שחשוב לנו בסופו של דבר זה שיוקר המחיה במדינת ישראל ירד.

אני רוצה להתייחס בחיוב ובאהדה - היו על זה קולות עוד לפני שהתחילה מערכת הבחירות. היום זה מתגבר יותר. קוראים לזה כלכלת בחירות וכו' – לגבי הנושא של מע"מ 0 על מוצרי מזון בסיסיים. חשוב מאוד לראות על מה זה יחול. יכול להיות שהוא עוד צעד משלים - אני רואה את החיוכים, זה בסדר - להגיע למטרה. אין שום ספק שהחוק הזה הוא זרוע אחת. כולנו לא יודעים בסופו של יום איך זה יעבוד. המטרה שלנו היא לנסות ולהגיע כמה שיותר למצב שהוא יהיה חוק פרקטי, אמיתי, שיביא את התוצאה שלו. זו זרוע אחת. זרוע שנייה בהחלט יכולה להיות הורדה של מע"מ על מוצרי יסוד בסיסיים. צריך לתקוף את הבעיה מכמה מקומות. אני מקווה מאוד שבממשלה הבאה, איך שלא תהיה ומה שלא תהיה, אולי הדברים האלה , אם ייעשו נכון, בשום שכל ובהתייעצות עם אנשי המקצוע, לא בכוחנות, יביאו להורדת מחירי המזון.

אנחנו נעשה את הישיבה כמו שעשינו בפעם הקודמת. אני מבקש לשמוע מהממונה על ההגבלים על התקדמות הדברים, על נקודות, בעיות שיש עדיין לפתור. בישיבה הקודמת אחת הטענות הבסיסיות הייתה חוסר בהירות. חוסר בהירות עלול לגרום לכך שהתהליך לא יתחיל. לפחות לגבי חלק מהיושבים כאן והנציגים שלהם זה יכול לגרום למצב שאי אפשר יהיה לסגור הסכמים. נתחיל בסקירה שלך, אחר כך בסקירה של הרשות להגנת הצרכן לגבי ההתקדמות שלהם בנושא, ולאחר מכן נשמע את ההערות, את השאלות. תהיה התייחסות שלכם, דיויד, גברת פינקוס ואחרים, לדברים שיעלו פה.

הייתי רוצה ומקווה שכשיתחיל החוק תהיה איזו שהיא מדידה. יש מדדים כאלה ואחרים. אני לא הכלכלן שיודע להגיד איזה מדד נכון לדברים האלה, אבל צריך שיגיע אחת לכמה זמן לוועדה המורחבת, לא רק לוועדת המשנה - -

סעיף 56 בחוק אומר את זה. הוא מדבר על דיווח לוועדה לגבי מחירים חצי שנה מכניסת החוק לתוקף.

על פי איזה מדד? מה זה הדיווח הזה? האם יש איזה שהוא מדד שקיים היום ויכול לתת לנו תמונת מצב על מנת לראות מה קורה כמה חודשים אחרי שהחוק התחיל לעבוד? האם ירדו המחירים, או שאנחנו מחטיאים את המטרה ונצטרך לתקן תוך כדי תנועה?

הדיווח צריך להיות דיווח נרחב. בכוונה ניסחנו את זה בצורה כזאת. סעיף 56 לחוק אומר כך: "שר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על השפעתו על הגברת התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה ועל השינויים במחירי המצרכים, וכן על מספר היישומים הפעילים לשם השוואת שוטפת של מחירי מצרכים בהתאם לסעיף 30. דיווח ראשון לפי סעיף זה יהיה בתום 6 חודשים מיום התחילה".

יכול להיות שיהיה כלי נוסף שאנחנו בוועדת המשנה נרצה להשתמש בו.

זאת בדיוק הייתה המטרה של העניין הזה: ככל שתקום ועדת משנה בכנסת הבאה.

אנחנו ערוכים ליישום של החוק ב-15 בינואר. הוצאנו כבר טיוטה סופית של פטור הסדרנות. הטיוטה פורסמה ברשומות. הוצאנו את הנוסח העדכני של הפטור לגבי התערבות במחיר לצרכן. זה הנוסח הכמעט סופי. הוא כפוף לשינויי נוסח שתלויים במשרד המשפטים. המהות תישאר אותה מהות שפרסמנו באתר האינטרנט של הרשות. זה מוכן.

כשאתה אומר מוכן, זה מוכן מבחינתך. השאלה כמה זמן ייקח למשרד המשפטים.

משרד המשפטים ער ללוחות הזמנים. אנחנו פרסמנו את הנוסח הסופי, כדי שכל מי שצריך להסתמך על זה יוכל לדעת שמבחינתנו זו הנוסחה.

זה כבר עבר איזה שהוא רולינג כזה או אחר.

אנחנו מעריכים שההערות של משרד המשפטים יהיו הערות טכניות לניסוח, לא למהות.

יש טיוטה שפורסמה להערות הציבור לגבי מה הוא מצרך חדש. יש גילויי דעת סופיים לגבי איך מחשבים את העלות השולית, איך מודדים את שטח המדף. יש לנו מסמך של שאלות ותשובות שמסתמך על כל השאלות שנשאלנו במהלך הזמן ואת כל התשובות שענינו. יש 23 שאלות ותשובות באתר הרשות. זה נגיש לציבור. היו לנו 3 מפגשים עם התאחדות התעשיינים, 2 מפגשים עם איגוד לשכות המסחר.

אחרי הישיבה הקודמת שלנו?

אחד היה אחרי. היה מפגש של שולחנות עגולים של אנשי הרשות והצוות עם אנשים מהשוק ויועציהם. היו 4 כנסים שעסקו בחוק המזון, בהם הסברנו לגבי הרציונל של החוק, המטרות שלו והתכנים שלו. הדלת שלנו עדיין פתוחה לכל שאלה נוספת. יש לנו שני צוותים ייעודיים ליישום החוק. אחד במחלקה הכלכלית שלנו, אחד במחלקה המשפטית, עם אנשי קשר שיענו על כל שאלה שתבוא מהשוק.

האם אתה מזהה פער בהבנת הדברים או בהטמעה שלהם בין הקמעונאיים הגדולים, שהמערכות שלהם יותר גדולות והם יותר נמצאים בתוך העניין, לבין הקמעונאיים הבינוניים והקטנים? לכאורה יש בו היגיון מסוים. השאלה אם זה נכון או לא.

יכול להיות. לא זיהינו פער כזה. הפערים באופן כללי הלכו ונסגרו עם הזמן. כל מיני דברים שלא היו מובנים הלכו ונעשו יותר ויותר מובנים. אנחנו נמצאים עכשיו במצב שהדברים הרבה יותר ברורים ממה שהם היו קודם.

הרשות להגנת הצרכן, אני מבין שנערכה ישיבה.

נערכה ישיבה. אני מוכרחה להבהיר ולחזור על הטעות שהייתה כאן בישיבה הקודמת. זאת לא הייתה הישיבה הראשונה. עד הישיבה עכשיו שערכנו עשינו מספר מפגשים לצורך ליבון השאלות. לא כל העמדות התקבלו. זה לא אומר שלא היו מפגשים . התקנות היו ידועות. ידענו מה יהיה שם עוד לפני שזה נכתב. קיימנו ישיבה. הקשבנו בקשב רב לטענות. היו מספר נקודות שעלו לגבי שני דברים שהם ראו כמהותיים. פנינו עם זה ליועץ שלנו, שאמר שזה לא מצריך תיקון תקנות אלא שינוי של איזו מילה. אני בתור טכנופובית ידועה לא רוצה לקלקל, להגיד מושגים שלא נכונים, לשבש כאן את העובדות ולגרום לסערה.
טענה נוספת שעלתה הייתה על כך שבמתכונת של התקנות אי אפשר יהיה להביא לידיעת הציבור שיש מבצע על מבצע על מבצע. גם לזה יש תשובה. אני רק רוצה להבהיר, עוד לפני התשובה, שאנחנו מברכים על מבצעים. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה שכשעושים מבצע על מבצע על מבצע על מבצע לגבי אותו מוצר, אז גם אם הכוונה טובה, זה בא בסופו של דבר כדי לערפל את חושיי ושאני אני אגיד, וואו , כל כך הרבה מבצעים, בטוח זה זול, בלי שאני אבין במה מדובר. אנחנו בעד שקיפות. ענת תסביר את הקטע הזה.

התקנות שלנו פורסמו ב-20 בנובמבר. הם ייכנסו לתוקף תוך חצי שנה - 20 במאי 2015. אנחנו עושים סבב עם אמון הציבור, עם התאחדות התעשיינים ועם איגוד לשכות המסחר. כיוון שזה ייכנס לתוקף רק ב-20 במאי, ועוד קבענו שוט גם עם ההתאחדות, אנחנו נעשה עוד פגישות כדי להסביר את התקנות במלואן, עם התיקונים הקטנים שאנחנו עושים. אנחנו נשמח לדווח על זה לוועדה.

יש כמה טענות שעלו מאנשי המחשוב שלהם. אני לא חושבת שזה המקום להסביר מה צריך ומה לא צריך. הבנו שכדי שזה יהיה יותר פשוט צריך לעשות משהו אחיד. זה לא משהו שמצריך תקנות.

היו שתי נקודות. קודם כל, משהו שיהיה אחיד שיכול להוזיל עלויות. אם ישתמשו בתוכנה כזאת אחרת, ואל תסבכו אותי גם בעניין הזה, יכול להיות שאפשר להוזיל.

בנושא של תכנות זה או אחר או תוכנה זו או אחרת, יועץ המחשוב שלנו בא ואמר שאי אפשר לכפות על אף אחד. תוכנה מסוימת יכולה לעלות יותר אם אתה רוצה להשקיע. עסק קטן יכול לחשוב שהתוכנה פחות טובה לו והוא לא רוצה להשקיע את המשאבים. הם צריכים לתת את המענה הנכון למה שדרשנו בתקנות.

אתם רוצים את התוצאה הסופית, לא משנה איך הם מגיעים אליה. זה הליך גמיש יותר ממה שהיה בהתחלה.

אנחנו אף פעם לא הכרחנו אף אחד.

לא אמרתי שאתם.

באשר לנקודות הקטנות לגבי פישוט התהליך. אנחנו חשבנו שזה אפשרי. זה לא מצריך שינוי של התקנות. הם פשוט רצו שיהיה משהו אחיד, שיהיה איזה מלל באנגלית. אנחנו נכניס את זה, נשלח לכולם את הנושא. כמו שתמר פירטה לגבי המבצעים, אני לא חושבת שזה המקום מבחינה מחשובית לבוא ולהגיד. זה באמת באמת מסבך את העניין. התייעצנו עם איש המחשוב שישב על זה הרבה קודם. הוא הקשיב להם בקשב רב. הוא אמר שזה לא יכול לתת מענה לכל המבצעים ושכל דבר שנעשה יחטא למטרה. יש מקום שבו הם יכולים לכתוב מלל ברור לצרכן לגבי המבצע הנוסף או מבצע על מבצע, כך שהצרכן יוכל לשקול בכובד ראש מה הוא בוחר ולאן ללכת. דוגמה של מבצע לשני מוצרים, כאשר אחד מהם הוא הזול מביניהם. אני כצרכן לא כותבת איזה מוצר אני רוצה, כי כתוב הזול מביניהם. אני לא אדע איזה מוצר אני ארצה לבחור באותו רגע. אם הם לא יתנו לי את האפשרות במלל לכתוב את המוצר הזול מביניהם, אני לא אדע לעשות את החישוב שלי. צריך להשאיר את זה פתוח. זה יהיה גלוי לצרכן. זה יהיה כתוב במלל ברור. הצרכן יוכל לעשות את החישוב מה הזול מביניהם.

הטענה שעלתה בפעם הקודמת הייתה לגבי חובות אפליקטורים.

אדוני העלה את זה בישיבה הקודמת.

זה נכון שהחוק בנוסחו היום לא מטיל אף חובה על האפליקטורים. האפליקטור יכול לבחור לפרסם שתי רשתות, שלוש או אחת.

זה יכול לעוות.

אני לא יודעת אם לעוות, אבל ברשת אחת הוא יפרסם את הכל, ברשת אחרת הוא לא יפרסם את הכל. השאלה אם נוכל לאכוף עליו עניין של הטעיה היא שאלה משפטית. הנחת היסוד היא שהאפליקטור ירצה להיות רלוונטי. אם הוא לא יפרסם את הכל, הוא לא יהיה רלוונטי ולא ישתמשו באפליקציה שלו. אם יהיה איזה שהוא אפליקטור שיבוא ויגיד: אנא, תשתמשו באפליקציה שלי, אני הכי טוב, אני הכי עדכני, אני הכי אמין, אני היחיד שמספר לכם הכל, כשבפועל הוא לא עושה את זה, נפתחה לנו הדלת להאשים אותו בהטעיה, בין אם זה כתוב בחוק או לא, משום שהוא מודה בפרסום שהוא הכי טוב. אם האפליקטור לא נותן שום פרסום אלא פשוט עושה מה שעושים היום, בוחר לשים רק חלק מהדברים בזה ובאחר לא, השאלה יותר מסובכת. אנחנו נצטרך לבחון כל מקרה לגופו. יכול להיות שיהיו מקרים שלא נוכל לאכוף את החוק, יכול להיות שיהיו מקרים שכן.

הייתה הצעה בזמנו שאולי המדינה תקים את המאגר הזה וכו'.

אנחנו נותנים את הלינק למאגרים.

אני לא יודע מה מערכת החוקים של מדינת ישראל יכולה לתת היום. היא נתנה דוגמה למה שכן. אפשר יהיה, אם תהיה הטעיה חמורה. השאלה אם אי אפשר לעשות איזה סוג של מכשול או איזה שהוא סוג של התחייבות כזאת או אחרת מחוץ למערכת שקיימת היום, כך שמי שיפרסם או אמור לפרסם אפליקציה שתרצה לעשות את השירות הזה שאנחנו כל כך רוצים אותו, יהיה מחויב לאיזה שהם כללים מסוימים. יכול להיות מצב שאותם אפליקטורים מפרסמים כל מיני גופים שיש להם עניין להטעות. האם יש איזה משהו שאפשר לעשות כמחסום, אולי לא הכי גבוה בעולם, בלי חקיקה או בלי הליך מסורבל שאנחנו לא רוצים, ודאי לא היום.

הכי טוב זה חקיקה.

השאלה הזאת עלתה במהלך הדיונים. היא עלתה על ידי הרשתות הגדולות. הם טענו שמכיוון שהאפליקטורים הם פרטיים הם יוכלו לעשות מה שהם רוצים עם המידע, להחליט איזה רשתות לקדם, לא לקדם, איך לפרסם וכו'. עמדת כל נציגי הממשלה הייתה נגד באופן מוחלט. הם אמרו שהם לא רוצים לעשות שום רגולציה.

כי הם לא רוצים לקחת אחריות, הם לא רוצים לשלם על זה כסף וכו'.

אם יהיה פרסום מטעה, אפשר יהיה לבדוק את זה ברמה שאולי הם עצמם עוסקים שמטעים את הצרכן לפי ההוראות בחוק הגנת הצרכן. אין הוראות ייעודיות לעניין הזה בשלב הזה בחקיקה. אני חושבת שצריכים דבר ראשון לראות הכצעקתה.

אי אפשר להגביל כך שאפליקציה כזאת יוכל לעשות מי שמחויב לתת את התמונה הכוללת?

לא, כי זה מחייב הוראה בחוק.

את זה צריך בהוראה בחוק. היועצת המשפטית של הוועדה צודקת, צריך לראות איך זה מתנהל.

הצפי היה שהשוק יצמיח מספיק אפליקציות כך שאם תהיה אפליקציה שתיתן תמונה מעוותת, לא הוגנת וכו' - -

תמונה חסרה.

הציבור לא ילך אליה. אם, נניח, יש אפליקציה שרוצה להשוות אך ורק מוצרי טואלטיקה. רוצים לחייב אותם לעשות את הכל?

היא רק מביאה חלק מהרשתות.

כיוון שאין עליהם שום חובה הם יכולים לרצות. אם יהיה להם פרסום קודם, שבו הם יגידו: תבואו אלי, אני האפליקטור הכי טוב, הכי מלא, הכי שלם, אז כל דבר כזה יוכל להכניס הטעיה.

לחייב אותו רק בזה.

אנחנו נראה איך השוק מתנהל.

הרעיון היה לתת לשוק לשחק. אם נראה שיש כשל שוק בעניין הזה, נדרש לחקיקה.

זה תמיד ככה.

החוק עצמו בא וקובע בסעיף 30(ו):"השר, באישור שר האוצר, יקבע הוראות בדבר אופן הפרסום, הנתונים שיפורסמו, תדירות עדכון הפרסום, גישה אליו, וכן כל הוראה אחת הנדרשת לביצוען של הוראות סעיף זה". אם נציגי הממשלה רוצים להחיל את זה על אפליקציות, שיכתבו שתי שורות מה החובות שמוטלות על מפרסמי אפליקציות.

לא נריב פה על הפרשנות המשפטית. דנו על זה בוועדה הקודמת.

ברור לגמרי שאם רוצים למצוא את הפרשנות שבעצם לא מחילה שום דבר על האפליקציות, יבואו ויגידו: רבותיי, זה לא חל עלינו, זה לא שום דבר. אני חושב שזה לא נכון. אני אומר את זה כל הזמן. ברגע שהפרסום של הרשתות מותנה בזה שהאפליקציות ישקפו במלואן את כל הנתונים שהרשתות מעבירות הלאה, לא יכול להיות שעל הקטע של האפליקציות לא תחול שום רגולציה, שום פיקוח, שום הגינות, שום דבר שיכול לאפשר את הפרסום והעברה לציבור כמו שצריך.

אני רוצה להמשיך את הקו הזה ולהגיד שיכולה להיות סיטואציה שיבואו עכשיו מפתחי אפליקציה ויגידו לרשת: או שתשלמי לי כסף, או שלא תהיי בפרסום. זה מה שרצינו לעשות? זאת הגישה החופשית?

אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לכך שהמועצה לצרכנות הייתה זו שביקשה שההשוואה תיעשה באתר ממשלתי. בסוף הוחלט אחרת. כן קיבלו איזו שהיא הצעה שלנו לתקופת הביניים, שבאתר הרשות לסחר הוגן - וכך אכן נקבע בסעיף 30(ב) לחוק - יפורסמו כל הקישורים לאתרי החנויות שיציגו את המחירים שלהן. אנחנו בתקנות לא רואים שום רמז לאופן ההצגה הזה שיהיה. אנחנו רוצים לבקש משהו שיוכל להקל על הצרכנים עוד לפני שהם נעזרים באותן אפליקציות, שזה לגשת לחומר הגולמי, אם כי אני מסכים שיהיה קשה למצוא שם את הידיים ואת הרגליים. אנחנו יכולים להיות עם גישה לזה. אנחנו מבקשים שבאתר הרשות לסחר הוגן הקישורים יסודרו על פי אזורים גיאוגרפיים, כך שאם אני גר ברמת גן אני אוכל להיכנס לאתר הרשות לסחר הוגן, לסקציה של רמת גן. שם יהיו לי כל הקישורים לחנויות של רמת גן שחייבות בחובת הדיווח.

סביר להניח שבאפליקציות זה יעבוד בצורה כזאת.

כן, אבל כאן אני לא אהיה תלוי בשום אפליקציה ובשאלה אם היא מעוותת או לא. הנגישות שלי תהיה ישירות לאתר הרשות לסחר הוגן. זה יעזור לי בסידור הגיאוגרפי.

עצם פעולת השקיפות והאפליקציות שיבואו בעקבות פרק השקיפות בחוק המזון, תציג באופן ודאי את ערוותם של העסקים הקטנים כגנבי מחירים, כי כך השוק בנוי, כך שרשרת האספקה בנויה. אותם בעלי מכולות, אותם בעלי עסקים קטנים יצטרכו להתמודד מול תופעה חדשה, בה הלקוח ידע בוודאות עד כמה הם - -

אתה לא מדבר על הנקודה שדיברנו.

אם אתם לא מעוניינים לדלל את אותו תחום של קמעונאיים קטנים ולהפוך אותו לעולם הולך ונעלם, צריכים לתת את הדעת בצורה חד משמעית כיצד נותנים להם לעבור את פרק השקיפות בצורה שהם יצליחו לשרוד מבחינה עסקית. זאת נקודה שצריך לתת עליה את הדעת, כי אני לא חושב שאף אחד פה בדיון הזה רוצה להתמודד עם תוצאה הרסנית שבה הסקטור הקמעונאי הקטן בענף המזון ילך לאיבוד. פרק השקיפות הוא בהחלט חוליה רגישה שצריך לתת עליה את הדעת.

אני רוצה להזכיר עוד פעם את הסטטוס שאנחנו נמצאים בו. אנחנו לא הולכים לשנות את החוק, בטח לא בדבר מהותי כל כך כמו פרק השקיפות שיש לו הרבה מאוד מעלות. אני מסכים שבמסגרת המעקב תוך כדי הביצוע יצטרכו לתת את הדעת ,לראות מה ההשלכות של זה. הנקודה שעלתה בעקבות הדברים של הרשות להגנת הצרכן היא באמת לראות אם אפשר להציב מחסום כזה או אחר בפני בעלי האפליקציות. אני מבין שאין לנו הרבה כלים, גברתי היועצת המשפטית, בשלב הזה.

בשלב הזה אי אפשר. אנחנו מבטיחים שנראה איך זה מתנהל. אם אכן יהיו כשלים, אנחנו נהיה הראשונים שנפנה בתיקון חקיקה.

אני מבקש להתייחס לתקנות שהיו אמורות להיות מוגשות על פי החוק לאישור הוועדה 3 חודשים מיום פרסום החוק. על פי סעיף 54 לחוק , תקנות בנושא חשיפה נאותה של מצרכי מזון וטיפוח היו אמורות להיות מובאות לוועדה לאישור תוך 3 חודשים מיום פרסום החוק. החוק פורסם ב-27 במרץ. אנחנו נמצאים היום בדצמבר. התקנות האלו, למיטב ידיעתי, לא הובאו בפני הוועדה לאישור. ישנה טיוטה של התקנות האלו.

מתי הן היו צריכות להגיע לאישור?

סעיף 49 לחוק קובע שתקנות בדבר חשיפה נאותה של מצרכי מזון בפיקוח יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך 3 חודשים מיום הפרסום.

27 ביוני.

המועד עבר. הנוסח הראשוני של אותן תקנות קיים. אנחנו מחכים להן, משום שהן אמורות, במסגרת המאמץ הכולל למאבק ביוקר המחיה, לתת תוצאות בטווח מאוד קצר. הן היו יכולות לחשוף את המוצרים בפיקוח כבר בשלב מידי. דובר על הוראות שהשר, באישור ועדת הכלכלה, יקבע בעניין חובת עוסק להקצות שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח בשטח, במיקום, באופן ובמועדים שיקבע. הדברים האלה נועדו להבליט לצרכנים את קיומם של מוצרים בפיקוח, ולהנגיש אותם עבורם כחלופה זמינה וזולה למוצרים היקרים. כאשר קיימת חלופה זולה, יתקיים גם אפקט העוגן. הצרכנים, כשתהיה להם החלופה הזולה, ישקלו לקנות אותה. אז המוצרים מאותה קטגוריה לא יוכלו לטפס כל כך. הדבר הזה לא מתבצע עד שהתקנות לא תצאנה לדרך. התוצאה שהמועצה לצרכנות הצביעה עליה על כך שמוצרים בפיקוח מוסתרים בחנויות על ידי מוצרים שאינם בפיקוח, אם הם בכלל מופיעים שם, ממשיכה להתקיים. בסקר שערכנו באוגוסט 2014 התברר ש-70% מהצרכנים לא יודעים מה הם המוצרים בפיקוח, ו-73% מהצרכנים לא ראו את השילוט שהיה חובה להציב ליד המדפים של המוצרים בפיקוח.
מדוע התקנות האלו אינן מוגשות לדיון בוועדה? בנוסח הטיוטה של התקנות האלו עלולה להיות החמצה. אנחנו ניהלנו כמה פעמים שיחות בעניין הזה עם הרשות לסחר הוגן. התקנות שלה מחייבות הקצאת מדפים למוצרים בפיקוח רק לקמעונאי שהחליט למכור מוצרים בפיקוח. אם יבוא הקמעונאי שלא רוצה למכור מוצרים בפיקוח, הוא לא חייב להקצות מדפים למוצרים בפיקוח. מה הואילו חכמים בתקנתם כשהמטרה של החוק הזה הייתה להנגיש, להבליט וליצור חשיפה נאותה, על פי כותרת השוליים, לאותם מוצרים בפיקוח כחלופה זולה לצרכנים? הולכת להיות פה החמצה. אנחנו מבקשים לדעת מתי הדיון בנושא הזה יתקיים בוועדה. לצערנו העיתוי בעייתי. אני מזכיר לוועדה את הדיון הלילי שהיה אחרי חצות בנושא הזה. בזמן החקיקה העליתי את הנקודה הזאת, ביקשתי שייאמר ברחל בתך הקטנה בחוק עצמו כדי שלא יהיה ספק שלכך הכוונה. אמרה לי חברת הכנסת גילה גמליאל ואמר לי היושב-ראש ברוורמן שאני צודק, אבל את זה יקבע השר בתקנות. משכך נאמר, העליתי את העניין כשעוד אפשר היה לקבוע את זה בחקיקה. נחה אז דעתי שנמצא את זה בתקנות. היום אין תקנות. זה גם לא יהיה בתקנות, מאחר ואין הסמכה בחוק המסמיך.

ממש לא נכון.

חופש העיסוק נשמר לקמעונאי שלא רוצה למכור חלב. מותר לו. אם הוא מוכר חלב, אסור לו למכור רק חלב יקר שהוא לא בפיקוח כי אחרת יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה.

אדוני היושב-ראש, המחלוקת סביב התקנות - -

מתי התקנות האלו יגיעו לוועדה?

הטיוטה כבר מוכנה. היא הועברה להיוועצויות. ישנה מחלוקת משפטית לגבי סעיף ההסמכה, שזה היקף הנורמה שאנחנו יכולים לקבוע מתוקף הסעיף המסמיך, ולגבי שאלת הסבירות של הנורמה. המחלוקת כרגע היא מחלוקת משפטית. יש לי גם מחלוקת מול היועצת המשפטית של הוועדה. הדברים נדונו, לובנו. קיימתי לפחות שתי ישיבות עם משרד המשפטים כדי לקבל עמדה של היועץ המשפטי לממשלה, כדי שיהיה איזה גוף שעומד מעליי שיוכל לבוא ולומר מה העמדה המשפטית הנכונה. בסופו של דבר, עמדת היועץ המשפטי לממשלה קיבלה את העמדה שלנו מבחינה משפטית, לא את העמדה שמציג אהוד פלג.

לגבי החלק הזה. יש עוד דברים.

אנחנו מתעתדים לשבת עם היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה כדי ללבן את השאלה המשפטית. הוויכוח הוא ויכוח משפטי נטו לגבי היקף ההסמכה וסבירות ההוראה. אני לא יודעת אם נכון לפתוח כאן את הוויכוח המשפטי.

אני לא פותח כאן ויכוח משפטי, אני רק אומר שהתקנות האלו צריכות להגיע לוועדה וצריך לאשר אותן.

הסיבה שהן לא הגיעו זה בגלל הוויכוח המשפטי.

לא ידעתי שבגלל זה התקנות לא הובאו לוועדה. לא ידעתי שהוויכוח המשפטי מעכב את הבאת התקנות.

ודאי שזה מעכב, כי זה גוזר את השאלה של מה ייכתב בתקנות. אם אנחנו מחייבים הקצאת שטח מדף גם אם הוא לא מוכר, זה משליך על מה שיירשם בתקנות. לפני שאנחנו לא סוגרים את מה אני יכולה מבחינה משפטית לכתוב בתקנות, אני לא אגיע עם התקנות לאישור הוועדה.

את צריכה להבין שלוח הזמנים - -

אנחנו מבינים, אבל הייתה פה מחלוקת כנה שהיינו צריכים לפתור.

הייתה או לא הייתה.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה קיבלה את העמדה שלנו.

שאי אפשר לחייב.

אנחנו מוכנים להביא את התקנות לוועדה. היינו רוצים לשבת עם היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה עוד קודם לכן, כי יש פה איזו שהיא מחלוקת משפטית.

כשאני מתכוון שהתקנות יובאו לוועדה, אני לא מתכוון ישר לישיבה פה, אלא לוועדה בהליכים שצריך. היועצת המשפטית רואה את הדואר הנכנס.

אני מבינה. אני לא יכולה להביא את זה לוועדה כל עוד אני לא יודעת מה היקף - -

מתי כן?

אנחנו מתכוונים. כבר דיברתי עם היועצת המשפטית. אמרתי לה שאני רוצה שנשב יחד עם נציגת היועץ המשפטי לממשלה כדי ללבן שוב את הסוגיה המשפטית. לאחר מכן נכון להביא לאישור. יכול להיות שתישאר בינינו מחלוקת.

אני רוצה להבהיר דברים. קודם כל, ההלכה הפסוקה היא שמהרגע שהכנסת סיימה את העבודה של חקיקת החוק, כפי שבית המשפט העליון התבטא פעם, החוק ניתק מטבורה של הכנסת, הוא ייצור עצמאי. הגוף המבצע שאחראי על ביצוע של חוק הוא גם אחראי לפרשנותו של החוק באמצעות יועציו המשפטיים, באמצעות - -

קרי משרד הכלכלה.

הרשות והשר, לא משרד הכלכלה. משרד הכלכלה לא בתמונה.

התקנות הן בסמכות השר. זה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה. כל עוד לא קבע בית המשפט אחרת בעניין פרשנותו של החוק, אני יכולה להגיד מה דעתי על הפרשנות הראויה. זה לא מחייב. הבהרתי את זה בנושאים שונים, בכל מיני סוגיות. כשנציגי הממשלה מפרשים חוק בצורה מסוימת, אני יכולה לומר מה דעתי אבל זה לא מחייב אותם. דעתי מחייבת בשלב החקיקה, בשלב הדיונים בוועדה לקראת חקיקת החוק, לא אחרי. את זה הבהרתי למר פלג, אם אינני טועה, בשיחתנו הטלפונית.

התקנות מגיעות לאישור הוועדה.

הוועדה יכולה, כשמביאים לה תקנות, להציע כל מיני שינויים. השר ירצה - יקבל את השינויים, לא ירצה – לא יקבל את השינויים.

הוא מתחיל את התהליך.

אם השר יסבור, בהתאם להצעת יועציו המשפטיים, שהוא אינו רשאי, שהוא אינו מוסמך לשלב בתקנות נושא מסוים, הוא לא יקבל את החלטת הוועדה גם אם הוועדה תחליט - -

לא קובעים לפני שהמשחק התחיל מה תהיה התוצאה.

הבעתי בפני גברת טירי את עמדתי בעניין הזה. אני לא רוצה להיכנס כרגע לכל הסוגיה. גברת טירי ביקשה ממני לזמן דיון בהשתתפות נציגת היועץ המשפטי לממשלה. אמרתי שאני אעשה את זה בשמחה, רק לא הבנתי בשום שלב שכתוצאה מכך לא העברתם את התקנות לוועדה. את זה אני שומעת לראשונה.

אנחנו לא נתעכב עכשיו. כן התעכבנו עד שקיבלנו עמדה סופית של היועץ המשפטי לממשלה.

שהתקבלה מתי?

לפני שבועיים.

אני רוצה לומר עוד מילה אחת לגבי הטענה שהבקשה הזאת הועלתה בשלב החקיקה כשישבנו כאן עד 01:00 בלילה. גם לעניין הזה אמרתי שזה הכל שאלת מידתיות. אמרתי שיש הבדל בין להודיע לצרכן מה הם המוצרים בפיקוח, לשים שלט, לשים חובה על ספקים קטנים , לבין ללכת עוד צעד אחד לבולשביזם. אני זוכרת את המילה. היועצת המשפטית שיושבת כאן לצידי אמרה לי לא להגיד את המילה הזאת. אמרתי שאני אגיד, כי באתי משם ואני יודעת מה זה. אמרנו שנבדוק את זה במסגרת התקנות. אני עדיין בעמדתי שזה גובל בבולשביזם.

אני אתן לך את הבמה להגיד את זה בדיוני הוועדה שיהיו, אבל כרגע חלק מהחוק - -

אני רק מזכירה מה היה בדיון על החוק עצמו, למה זה לא נכנס.

אני לא בטוחה שזה היה בהקשר הזה.

זה בהקשר הזה.

אני מקווה שהזיכרון שלך הוא לא רק אחורנית מאוד, אלא גם לשבוע, שבועיים. אני מבקש שהתקנות יועברו לוועדה כדי להיכנס לתוך ההליך הזה. במקביל את יכולה לעשות מפגשים עם היועצת המשפטית. אנחנו צריכים על פי החוק לאשר את התקנות האלו. זה חלק אינטגרלי מהחוק.

אני מבקש שלדיונים האלה בין הרשות לסחר הוגן, היועצת המשפטית והיועץ המשפטי לממשלה תוזמן המועצה הישראלית לצרכנות.

לישיבה אצל היועץ המשפטי לממשלה הוזמן גם נציג של המועצה כדי ללבן עד תום - -

אתם תמצאו את הדרך ביניכם ללבן את הדברים. אני לא קובע ליועצת המשפטית מי משתתף בדיונים.

אני אביא לידיעתך את תוכן הדברים, אני לא אזמן אתכם לישיבה.

אנחנו נמצאים כרגע בדיון שני של מעקב אחר יישום הוראות החוק. הייתה במהלך החודש מהדיון הקודם התקדמות. היו לא מעט פרסומים עם תשובות, שאלות, טיוטות והנחיות של הממונה על ההגבלים העסקיים. עדיין נשארו סוגיות פתוחות, אם זה אישור של משרד המשפטים או סוגיות אחרות שדורשות עדיין הבהרות של הממונה לשאלות שהועברו אליו. יש את הנושא של סידור המדפים שצריך את האישור של משרד המשפטים.

זה סופי.

יש את הנושא של המבצעים שדורש אישור סופי.

רק בנוסח.

נושא נוסף זה האפשרות של רשת לחייב ספקים, מה שנקרא כיום בהתנהלות המסחרית ""חותמת אדומה"" על אי עמידה. כשאני הגעתי להסכם מסחרי על כך שהוא צריך לספק לי סחורה מסוימת בכמות מסוימת ויש חוסרים מסוימים, האם אני רשאי לחייב אותו?

קנס.

קנס מסוים על זה שהוא לא עמד בהנחיות ובהסכם המסחרי שלי איתו.

זה פיצוי מוסכם.

זה איזה שהוא כלי הרתעתי על מנת שלא יצטרכו לבדוק כל הזמן את הספקים.

ענינו לזה. זאת שאלה שנשאלה וקיבלה תשובה כמו שני הדברים הקודמים שהזכרת. זה נגמר וסודר.

איפה יש תשובה לזה?

יש תשובה באתר.

לא ראינו תשובה.

לא הבנו את התשובה.

עו"ד שוורץ, לאיזה נושא?

לשאלה של מה שהם קוראים "חותמת אדומה". במצב שבו הספק סיפק לקמעונאי משלוח שלא בהתאם למה שזומן, הייתה פרקטיקה שהייתה נהוגה שבה היו שמים חותמת אדומה והספק היה מקבל קנס. התופעה הזאת אסורה לפי חוק המזון. חוק המזון אוסר את זה. הבהרנו שזה אסור. אם צריך, נבהיר שוב שזה אסור.

פעם ראשונה שאנחנו שומעים את זה.

עם כל הכבוד, היינו באותה ישיבה שהייתה הגברת תמי בן דוד. היא אמרה שזה לא קשור לחוק המזון, זה קשור לחוק החוזים, לדברים הבסיסיים של חוזה שא' צריך לספק לב', כאשר אם הוא לא סיפק את זה, זכותו של א' לבוא ולבקש פיצוי למה שלא תואם את ההזמנה. אני שמעתי את זה. זה נאמר. אני לא מבין איך זה קשור לחוק המזון.

מה שאמרה תמי בן דוד לא מייצג את עמדת רשות ההגבלים העסקיים.

היינו שם כולנו.

זאת הייתה דעתה.

מה עכשיו קורה? עכשיו תהיה מחלוקת משפטית. עכשיו ילכו יועצים משפטיים של 20 קמעונאיים ו-400 ספקים. כולם יצטיידו בחוות דעת משפטיות. השאלה לאן מתקדמים. ברור לגמרי שאם אנחנו רוצים ליישם את החוק ב-15 בינואר, זה לא ילך, כי מדברים פה מאות ספקים עם עשרות קמעונאיים במקביל. כולם צריכים לדבר באותה שפה. אני נורא מצטער, יש עדיין מקרים שאנחנו לא באותה שפה. נכון שהתקדמנו מאז הישיבה האחרונה. אני חושב שאתם עושים את המיטב על מנת לתת תשובות ולהתקדם.

חשוב להגיד את זה, כי גם אני חש את זה.

צריך לתת פתרונות, כי החוק לא נתן פתרונות. כולנו נמצאים היום בערפל. זאת מחלוקת משפטית לגיטימית. לבוא ולהגיד שהרשות החליטה שזה אסור לפי החוק, אני יכול להגיד לך שיש לפחות 10 משרדי עורכי דין שיגידו: רבותיי, אתם טועים.

החוק אומר את מה שהוא אומר. אנחנו מציגים כאן את הפרשנות שלנו. המטרה שלנו בכל התהליך הזה הייתה לפרסם את הדברים שהיינו צריכים לפרסם.

האם יכול להיות שהפרשנות מוטעית, או שיש פרשנויות אחרות?

כמו בכל דבר. זו עמדתה של הרשות להגבלים עסקיים. אם יבוא היום ויחשוב ספק או קמעונאי שעמדת הרשות להגבלים עסקיים שגויה וירצה לאתגר אותה בהליך משפטי, זאת תהיה זכותו. אם אתם שואלים את פרשנותנו, זאת פרשנותנו.

אנחנו בסך הכל באים ואומרים שבדרך של הכתבה ומתן הנחיות - -

מה אתה מציע? הוא אומר לך שזאת הפרשנות שלהם. אם תרצה לאתגר אותה בבית משפט, תאתגר אותה. אתה חייב לקיים את הדברים כמו שהם. יש לך פתרון אחר?

מה קורה פה? ניתנת פה לגיטימציה לספקים לספק סחורה שלא בהתאם להזמנה. אי אספקה כמו שנדרש בהזמנה יכולה לגרום לשני דברים. אחד, חוסרים. אם הזמינו משטח והגיע חצי משטח, כשיגיע הלקוח לרשת ויחפש את המוצר, יגידו לו: אדוני, זה לא נמצא על המדף כי זה לא הגיע. הלקוח עכשיו עצבני, הרשת ספגה הפסדים. אין לה עכשיו ממי להיפרע, כי לפי החוק לא ניתן לעשות שום דבר. ברור שעל חצי משטח אני לא אלך לבית משפט. יכול להיות מצב שונה. ביקשתי משטח , הגיעו שניים. באותו רגע שהגיעו שניים, המשאית כבר מזמן נעלמה. אני עכשיו תקוע עם שני משטחים, עם מחסן שלא מסוגל לקלוט את המוצר הזה. מה עכשיו קורה? אני צריך להביא עוד פעם את המשאית וללכת לבית משפט? הרשתות והספקים יצרו במהלך השנים מנגנון שתכליתו למנוע את הטעויות האלו. אף אחד לא מתעשר מזה. זה לא חלק מהעניין.

התכלית היא על ידי קנס?

זה איזה שהוא פיצוי מוסכם על אי התאמה של מה שנדרש. אם הספק יספק את מה שביקשו ממנו בהתאם להזמנה, הכל בסדר, אף אחד לא יבקש שום דבר. על העניין הזה נצטרך להתדיין שבועיים. כל הספקים והקמעונאיים לא יודעים מה לעשות. זאת דוגמה למה שקורה.

מה שעמד מאחורי החוק זה שלא יהיו תשלומים נוספים כבונוסים. לא מדובר פה על איזה שהוא בונוס. זה משהו אחר. זה לא שאתה כל הזמן מחייב.

אדוני, אני חושב שזאת נקודה שקצת יוצאת מפרופורציה, כי תמיד מותר לתת הנחה. אם הקמעונאיים מסכמים עם הספקים שבמקרה של "חותמת אדומה" כזאת יש "פיצוי מוסכם" של כך וכך, תמיד אפשר לגלם את זה בהנחה למשלוח הבא.

איך אפשר לתמחר תקלה כזאת במחיר המוצר?

איך אתה מתמחר אותה היום?

אי אפשר. אם יש ספק שהוא בסדר גמור ואף פעם אין לו "חותמת אדומה", תקנוס אותו למרות שהוא בסדר? זה פשוט לאותם מקרים חריגים שספקים לא מתנהלים בדיוק כמו שצריך.

המכשיר הזה היה כדי למנוע כל מיני מצבים שבהם הנהגים והסוכנים היו לוקחים מעשר מהסחורה. החותמת האדומה הייתה איזו שהיא סנקציה נגד הספק. הספק היה נפרע מאותו נהג, מאותו מחסנאי. זה לא איזה משהו שאפשר להטיל אותו על המוצר, עם כל הכבוד. אני צריך להביא למחסנאי שלי מתמטיקאי כדי שיתמחר את זה במחיר המוצר. צריך היגיון ולוגיקה בסיסית כדי לזרוק את זה על מחיר המוצר. אני לא יודע איך עושים את זה.

זה מונע בדיקה של כל אספקה ואספקה למחסן. בודקים מדגמית. אם אין לי את הכלי הזה, אני אצטרך לבדוק סחורה סחורה, משלוח משלוח שנכנס למחסן. ברור מה הזמן שכרוך בזה, מה העלויות שכרוכות בזה. לכל דבר כזה יש מחיר. זה נועד לייעל את התהליכים, לחסוך כסף. נוצר איזה שהוא מאזן מסוים בין הספקים לקמעונאיים. כולם חיו עם זה בשלום.

אדוני, המטרה הייתה למנוע מצב שספקים משלמים בונוסים.

זה לא בונוס.

גם ההצעה שלך לעשות הנחה לצרכן - -

זה מותר. זה אפשרי לחלוטין. אנחנו ראינו הסכמי סחר שבהם זה כבר קיים. צריך להסתגל למצב החדש. אפשר להסתגל אליו בקלות. זה דבר מאוד פשוט לקבוע פיצוי מוסכם על כל הפרה כזאת. התשלום של הפיצוי המוסכם יהיה בדמות הנחה על היחידות הבאות. מדובר פה במערכת יחסים מתמשכת בין הספק לקמעונאי. אנחנו לא מבינים מה הבעיה.

גם אם קנסת מישהו, זה לא חייב להיות מחר בבוקר. יש לך המשך איתו. ייקח לך זמן לגלם את זה בצורה כזאת או אחרת, להגיד שזה היה שווה x כסף וירד בהנחה כזאת או אחרת על המוצר. זה לא איזה משהו שאתה חייב שהמחסנאי במקום יחשב לך כמה זה עולה. זה גם יכול להיות אחרי חודש.

אם אנחנו רוצים לפשט את התהליכים בין ספקים לקמעונאיים, זה בדיוק ישיג את המטרה ההפוכה. נצטרך לצאת מהדפוסים הקבועים. מפספסים כאן את המטרות.

"חותמת אדומה" נועדה לגרום לכך שרמת הדיוק והאמינות בין הספק לקמעונאי תהיה תמיד טובה.

החוק לא לקח את ה"חותמת האדומה"?

הממונה גם אומר שכל הנחה מהספק לקמעונאי תתואם מראש. "חותמת אדומה" קורית אחרי ההסכם. "חותמת אדומה" היא לא משהו קבוע, היא לא משהו שקורה כל הזמן. היא קורית רק אחרי שעשית הסכם. אפשר שהממונה יגיד שאם יש לך הסכם עם הספק, תהיה "חותמת אדומה" בסכום שהממונה יקבע. זה משהו אחיד, זה לא סכום של אלפי שקלים. יכול להיות שזה משהו מינורי שלא ישפיע בכלל על מה שהממונה חושש ממנו.

אני חושב שיש כאן אי הבנה. התיאום מראש של ההנחה הוא לגבי יחידות שעדיין לא נמכרו. אם קורה אירוע כזה של "חותמת אדומה", וקבעתם שהפרה מהסוג הזה שווה פיצוי מוסכם של 1000 שקל, אתם יכולים להגיד לספק שעל היחידות שהוא עדיין לא מכר לכם הוא ייתן את ההנחה שמגלמת את ה-1000 שקלים האלה.

אם הספק הביא לי סחורה, אני יכול להגיד לספק להוזיל את הסחורה שלא נמצאת אצלי במלאי?

מהסחורה הבאה.

מה הקשר?

אנחנו נכנסים פה בוועדה לדיון מאוד מאוד נקודתי . עלול להתקבל הרושם שיש עוד הרבה נקודות.

זאת דוגמה.

זאת לא דוגמה. אני לא מכיר שאלה פתוחה שהופנתה אלינו ולא קיבלה מענה. זאת אולי השאלה האחרונה שנשאלה.

אם זאת השאלה האחרונה - -

היא נענתה. הם פשוט לא אוהבים את התשובה.

הבעיה בגוף השאלה הזאת, אם כבר נכנסנו לפינה הזאת, היא בעיה משפטית לפני הכל. יש את סעיף 8(ד). סעיף 8(ד) אומר את מה שהוא אומר. הממונה לא יכול להעניק פטורים ביחס לסעיף 8(ד). את הדיון הזה היה צריך לקיים באותו ערב שבו הסתיימה חקיקת החוק וחוקק סעיף 8(ד). החוק אוסר במפורש על העברת תשלומים מהסוג הזה. אני מתקשה להבין את הטעם עכשיו. נקבע עכשיו שהחוק צריך להיות כך או אחרת? זה החוק.

השאלה באיזה דברים יש את התקנות.

בסעיף הזה אין תקנות.

החוק קבע לגבי סדרנות ולגבי - -

החוק איפשר לתת פטורים לגבי סדרנות.

אנחנו נתנו בכמה וכמה מקומות בחוק גמישות. אולי לא היינו פה מספיק ערים, או שכן היינו ערים. יכול להיות שזה גם מוצדק. הדיון כרגע לא רלוונטי.

האם אפשר לעשות עם ספק הסכם שאם חסרים מוצרים באספקה, אני אקבל על אותם מוצרים אחוז הנחה מסוים באספקה הבאה? זה יכול להיות משהו מקובל על הממונה?

הוא אומר לך שכן. בואו נצא מנקודת הנחה שזה החוק. אם ייערכו במהלך הזמן שינויים בחוק, אף אחד לא יודע. אנחנו מקווים שלא. כרגע זה לא רלוונטי. מה שכן רלוונטי זה ההבנה של המציאות כדי להלביש אותה על המציאות החדשה. לא צריך לעשות את זה כרגע פה בוועדה. אפשר לעשות את זה בהפניה של שאלה. מה שאמר דיויד זה שהקשר בין הספק לבינכם הוא לא קשר רגעי שהוא מביא את הסחורה, מצאת אותו גונב או לא גונב, נפל לו או לא נפל לו. יש משהו מתמשך. אתה קונס אותו אחר כך, אתה לא קונס אותו היום. יש לך זמן לעשות את התחשיבים, או לקבוע איזה שהוא מנגנון שיתחיל לעבוד כדי שהוא יידע. אתה צריך את ההרתעה מול הספק, מול בעל המשאית וכו'.

אני מסכים עם כבודו, אבל מבחינת הפרופורציות תבינו שאם יש מהלך של "חותמות אדומות" שמסתכם ב-5000 שח לחודש, כאשר ההזמנה היא של 20 מיליון שקלים, אי אפשר לתרגם את ה-5000 שקל האלה שנועדו לפיצוי נקודתי בירידה באחוז ההנחה שאני אקבל על 20 מיליון השקלים הבאים. זה עניין של רצון. אתה יכול להכניס בסעיף 2 שהחוק לא יחול על תשלומים שאינם חלק מהתנאים המסחריים ביחס לרכישת מוצרי הספק על ידי הקמעונאי הגדול, ובכלל זה פיצויים לפי כל דין. אתה יכול להגיד שאם לא סיפקת את הסחורה כפי שהיית אמור לספק, זכותו של הנפגע לקבל פיצוי לפי דין. מה הבעיה? זה עניין של רצון.

בחנתם את זה בדיני חוזים ובדינים כאלה ואחרים?

זה רק עניין של רצון.

הפרשנות של דין היא פיצויים לפי חיקוק. פיצויים לפי חוזה לא עונים להגדרה של פיצויים לפי חיקוק, לכן, להבנתנו, אי אפשר להכניס את הפיצויים - -

חוק החוזים לא חל?

המעמד הסטטוטורי של חוזה הוא לא המעמד הסטטוטורי של חוק. זה לא מה שכתוב.

חבל שאנחנו צריכים לעשות את הוויכוח הזה כאן.

אתם התחלתם את הדיון הזה. אפשר לעשות את הוויכוח הזה במקום אחר.

מטרתה של הישיבה לשים את הדברים. אני מסכים איתך. צריך לומר בשבחכם, ואני חושב שהם אמרו את זה, שהייתה התקדמות, הייתה הבנה והקשבה של הממונה, של הרשות להגנת הצרכן. אני חושב שאנחנו לאט לאט מגיעים ומנטרלים מוקשים. נשאר מוקש אחד שהוא לא מוקש. אתה אומר שהוא מוקש מציאותי. הם לא אוהבים את התשובה. אולי שווה לעשות עוד פעם בדיקה נוספת אם בדיני החוזים, שזאת לא הגדרה של חיקוק, יכולה להיכנס ההגדרה. אם מבחינה משפטית החוק הוא חד משמעי והוא לא יכול לשנות את זה, נתחיל את זה באותן דרכים, כמו שאמרת, שיכול להיות שלגדולים זה פחות משמעותי אבל לקטנים ולבינוניים זה יותר משמעותי.

אם לקטנים זה משמעותי, קל וחומר שצריך לאמץ את זה.

אני מדבר על לאמץ את הפתרון שדויד הציע ואפילו התקבל על ידי שלום נעמן. זה עושה שכל. אני מבקש, אם אפשר, לעשות עוד פעם שולחן עגול, חצי שולחן עגול בהשתתפות היועצת המשפטית של הוועדה, כדי לראות אם אפשר למצוא לזה את הפתרון.

יש את העניין של תשלומים נוספים לגבי אספקת משטחים. אתה נותן משטחים. זה נוגע לאותה שאלה אם אני רשאי לגבות ממנו תשלום על השימוש במשטחים או לא רשאי. אם אפשר, הייתי מבקש גם את הנקודה הזאת לבחון.

ניתנה על זה תשובה.

רעיון האב של החוק בהקשר הזה היה איזו שהיא התחשבנות בין ספק לקמעונאי שתיעשה דרך מחיר ליחידת מוצר, מתוך ההשקפה שבדרך הזאת ירידה במחיר מגולגלת על הצרכן, להבדיל מדרכים אחרות. זה חל על משטחים, זה חל על "חותמות אדומות", זה חל על בונוסים, זה חל על כל דבר. ההתחשבנות היא דרך מחיר לצרכן. זה ההיגיון.

אנחנו חלוקים פה. בעניין שקיפות המחירים קיימנו פגישה בשבוע שעבר. היא הייתה פגישה טובה. נוצר פה כאילו הרושם שהם לא ישבו איתנו. הם ישבו איתנו. לא אמרתי שלא ישבו איתנו. אולי אחרים אמרו את זה. אני לא אחראי על כל דבר שמישהו אומר. אנחנו הרגשנו בפגישות שהיו איתנו שהיה איזה סוג של קיבעון.

מה קרה בפגישה האחרונה?

בפגישה האחרונה דנו ב-3 דברים. אני מקווה שיאמצו מפרט אחיד שייתן פתרון. הוא לא פתרון מלא, אבל הוא פתרון על מנת שהאפליקציות יוכלו לדבר באותה שפה. האפליקציות ידעו, גם אם לא במפרט אחיד, לקרוא את זה. אנחנו עדיין סבורים שצריך היה לחייב את האפליקציות בהנחיות ובהוראות כאלו ואחרות. לא נכנסנו לזה. כבר דנו בזה. אם יהיה מפרט אחיד, לאפליקציות לא יהיה תירוץ למה הם מציגים את הרשת הזאת ולא את הרשת הזאת. הם לא יוכלו להגיד: אני לא יודע לקרוא ולא הצלחתי לקרוא. זה דבר חיובי. אני מקווה שזה אכן יקוים.
לגבי המבצעים המשולבים. אנחנו סבורים שנכון להכניס את השינוי ואת ההוספה הזאת. לא מדובר פה על שינוי משמעותי. אף אחד גם לא מבקש לדחות את התקנות של שקיפות המחירים בעוד זמן. את התאריך שנקבע של 6 חודשים מיום הפרסום, שזה 20 במאי, אף אחד לא מבקש לדחות. אם ניתן יהיה להציג מבצעים משולבים שיתנו תמונה מלאה ושקיפות מלאה, אני חושב שמי שירוויח מזה יהיה הצרכן.

שקיפות מלאה ולא מבלבלת. זה הגבול הדק.

אני לא חושב שזה מבלבל. לא כל כך ברורה לנו ההתעקשות כאן להוסיף איזה סוג של מידע לגבי ארץ הייצור, שם היצרן. אנחנו לא כל כך מבינים מה מהות הדרישה הזאת. אם אני רוצה פסטה ברילה, אני רוצה פסטה ברילה, לא מעניין אותי אם זה יוצר באיטליה או יוצר בספרד. מדובר פה על איזה שהוא תהליך של טיוב נתונים שכל הרשתות יצטרכו לבצע. זה רק ייקר את כל המהלך. גם ככה אתה משקיע במערכות מידע. זאת נראית לנו דרישה מיותרת שאפשר להוריד מנוסח התקנות.

למה היא גורמת לכם?

לתהליך של טיוב נתונים.

זאת אינפורמציה שלא קיימת אצל אף אחד במערכת. זה מושיב אנשים להכין את כל הפריטים. יש מאות אלפי פירטים ברשתות. מבקשים להוסיף נתונים שלא קיימים היום. אני מניח שכל האחרים שילמו הרבה כסף לעורכי דין על מנת שיסבירו להם את החוק. אני הולך לשלם עוד הרבה הרבה כסף לחברות התוכנה כדי לעמוד בחוק שקיפות מחירים. אני מאוד מבקש שתתחשבו. בצד השני אין אנשים רעים שכל מה שהם מבקשים זה להזיק לצרכן. האינפורמציה הזאת, המידע הזה לא יועיל לצרכן . זה יקשה עלינו, זה יעלה לנו הרבה כסף. אתם יודעים מי ישלם את זה בסוף. מי שחושב שהצרכן לא ישלם את זה, טועה בגדול. הצרכן ישלם את כל העלויות. זה יתגלגל עליו. אני לא מכיר אף בעל רשת שיביא כסף מהבית כדי לממש את החוק הזה.

הרשות להגנת הצרכן, הצורך בפירוט הזה - -

אנחנו חושבים שמדובר בפרטים מהותיים.

זה קשור להורדת המחירים?

אלה נתונים נוספים.

זה קיים על המוצר עצמו.

מה המטרה של שקיפות המחירים? שהצרכן יוכל לעשות לעצמו סל מוצרים עוד לפני שהוא מגיע לחנות, לראות מה הסל הזול וללכת לחנות שהוא בוחר.

מה זה משנה מאיזו ארץ זה מגיע?

ודאי שזה רלוונטי. אלה פרטים מהותיים.

יש אנשים שחשוב להם אם זו תוצרת סין, תוצרת יפן או תוצרת אנגליה.

מדובר פה על אוכל.

אוכל זה דבר מאוד חשוב.

כמה אנשים פה מסתכלים מאיזו ארץ ייצור הם קונים את המרשמלו?

אני תמיד מסתכלת על ארץ הייצור.

מסתכלים על המקרו.

אני לא רוצה לקנות מוצרים מסין.

זה מתאים לשכבות מסוימות באוכלוסייה שמחפשות מרשמלו משוויץ. זה לא התפקיד שלנו. אותו יצרן שמייצר שוקולד שוויצרי ידאג לכתוב את זה כשהוא רוצה. כשאתם באים ומנסים לחייב - -

חוק סימון מחירים זה לא משהו שהומצא עכשיו.

זה לא נועד להחליף את החוק.

אתם מתנהגים אלינו כאל סוחרי סמים.

אצל סוחרי סמים לא חשוב מאיפה הגיע ההרואין. כל הרואין הוא רע.

אם החוק כבר קיים היום, למה שלא - -?

אני אומר לאדוני מדוע. יכול להיות שיש מרשמלו מסין שעולה שקל, ויש מרשמלו משוויץ שעולה 5 שקלים. אני לא רוצה לקנות לפי הזול. אני רוצה לדעת איפה זה יוצר, בדיוק כמו שאני רוצה לדעת איפה יוצרה המכונית.

אין להם את אותו בר קוד. זה לא אותו מוצר.

אני לא יכולה להגיד אם ראוי לדרוש את זה או לא ראוי לדרוש את זה, אבל להגיד שזה נתון חסר משמעות לצרכן בכל המקרים - -

אני לא בטוח שבחוק הזה הוא חשוב כל כך. הוא חשוב בדברים אחרים.

הזכירו לי שבזמנו נעשה ניסיון לעשות ייבוא מקביל של חיתולי האגיס מתורכיה. לא ציינו בהתחלה שזה מתורכיה. היו תלונות של צרכנים על כך שזה באיכות שונה.

איפה האגיס מיוצר?

לא משנה הארץ, משנה הדוגמה. לצרכן חשוב לבנות סל מוצרים בידיעה מושכלת. הוא יבנה את סל המוצרים שלו ממכלול האינפורמציה – המחיר, ארץ הייצור, מאיפה זה מגיע.

השאלה כמה זה יעלה לצרכן, גברת פינקוס.

זה בדיוק אחד הדברים להגברת התחרות. אני יכולה להגביר את התחרות כשאני יודעת לא רק מה השם של המוצר, אלא מאיפה הוא בא ומאיפה כדאי לי. כשעוסק יצטרך להחליט מה הוא רוצה למכור לצרכן ואיך הוא רוצה להגביר את התחרות, ארץ הייצור היא זאת שתגביר את התחרות.

כשמשווים שני מוצרים, האחד מסין והאחד מספרד, מן הסתם יהיה להם בר קוד שונה. כשהמערכת הזאת תשווה בין מוצרים עם בר קוד שונה, זאת לא תהיה השוואה. היא מן הסתם תשווה שני מוצרים בעלי אותו בר קוד. היא לא מסוגלת להשוות שני מוצרים שהם לא עם אותו בר קוד. ארץ המוצא היא אינפורמציה. אם האינפורמציה הזאת הייתה קיימת בתוך מערכות המחשוב שלנו, הוויכוח הזה היה מיותר. מה שאנחנו באים ואומרים פה זה שזה מהלך שיעלה המון כסף והמון מאמץ, כאשר התועלת שלו היא לא מי יודע מה. זה לא שאנחנו האנשים הרעים שכל מה שאנחנו רוצים הוא לעשות רע לצרכן. כך זה משתמע.

תראו את האבסורד כשלא מתייעצים איתנו. מחר מחליט שר הכלכלה לאפשר ייבוא בפטור ממכס של עגבניות מירדן כיוון שהמחיר של העגבניות בארץ יקר. בסופר יש עגבניות. משנה למישהו אם העגבניות מירדן או מאיזה שהוא מושב בנגב? אני יכול לכתוב את זה? מישהו יכול לכתוב את זה? נניח שאני קונה מותג בינלאומי. יכול להיות שהחברה תחליט לייצר את זה פעם אחת בבולגריה, פעם אחת בשוויץ ופעם אחת בפולין.

זה אותו בר קוד.

אני קונה את המותג. האם אני צריך להחליף כל יום את שמות הארצות? כל הדברים האלה זה עלויות מטורפות. זה עדיין לא נועד להחליף את חוק הגנת הצרכן. על המוצר עצמו הכל מסומן.

תבטל את זה.

הטענה שהוספת שם המדינה תייקר מאוד את המוצר לצרכן היא קשה לתפישה. אנחנו לא מדברים על רעים. השיח הזה הוא לא שיח בין רעים לטובים. לא צריך לעשות דמוניזציה הפוכה או התקרבנות מיותרת של העסקים שעד היום מנעו מהצרכנים את היכולת הקלה להשוות. צריך גם לתת את משקל הנגד פה. יש דבר שנקרא תמורה לכסף. התמורה לכסף היא מרכיב מאוד חשוב בעיני הצרכן. זאת זכותו הבסיסית כאשר הוא בא לבצע השוואות. המחיר זה דבר אחד, התמורה לכסף זה דבר אחר. ככל שהפרטים שנדרשים פה מוסיפים על הערך של המוצר בעיני הצרכנים, אי אפשר לטעון בפטרונות כזאת שהדברים האלה מיותרים.

פטרונות זה לא שם המשחק פה.

אין בעיה שהצרכן יקבל כמה שהוא רוצה, הבעיה שהוא רוצה את הכל בחינם. היבואן מחליט אם משחת השיניים מגיעה מתורכיה או מגיעה מיוון. אני לא יכול לעקוב כל פעם ולכתוב מאיפה משחת השיניים מגיעה. אם יהיה חוק שיגיד שעל כל אינפורמציה כזאת מוסיפים 10 אגורות למוצר, אין בעיה, הצרכן יקבל את האינפורמציה הזאת. הבעיה שהוא רוצה את הכל בחינם. לנו זה עולה. אי אפשר לתת בחינם את מה שעולה לנו.

משפט אחד בהקשר לשקיפות המחירים. החוק הזה נוצר ונחקק בעקבות המחאה בשנת 2011 של הצרכנים על יוקר המחייה. לא ברור איך שקיפות מחירים תביא להוזלת המחירים. אנחנו מבינים, וגם האדם הסביר מבין, שזה בדיוק מצב הפוך. זה עניין אחד. לא על זה באתי לדבר.
עו"ד שוורץ וכל החבר'ה של הממונה על ההגבלים העסקיים נותנים לנו מענה לשאלותינו, אין לי תלונות, הבעיה היא שבמפגשים האלה מקבלים מענה x. באופן שיטתי פרופ' גילה, אנדרי ועו"ד שוורץ מסבירים לנו שצריך לנתב את כל יחסי הסחר למחיר יחידת מוצר, להנחות. הם אומרים לנו לגלם הכל בהנחה. כשאנחנו אומרים שיש לנו מחלקת שיווק עם פעילות ענפה לטובת הצרכן, שנבוא, נקבל מהספקים השתתפות בצורה של הנחה במחיר ליחידת מוצר, הם אומרים לנו שאנחנו לא יכולים. אז מה, נסגור את מחלקת השיווק? אלו הפעילויות שלנו נטו לצרכן. הם הסבירו לנו אחרת בכל המפגשים.

את מתייחסת למצב שבו הספק - -?

יש לנו פעילות שיווק.

את מדברת על פעילות שיווק שבה הספק משתתף במימון?

לא במימון. הוא מעוניין להשתתף.
,

הוא צריך לקנות את זכותו להשתתף?

הוא יקנה את זכותו בתמורה להנחה במוצרים. במכתב ששלחתם לנו עם תשובה לשאלה הזאת אמרתם שזה בלתי אפשרי. אנחנו רוצים לדעת אם זה אפשרי.

אתם רוצים לעשות פעילות שיווקית?

יש פעילויות שאנחנו עושים.

הם לא מתמחרים את זה בכסף, הם מתמחרים את זה כמו שהוא ציין קודם לגבי ה"חותמת האדומה".

הספק רוצה לקנות את הזכות שלו להשתתף בפעילות השיווקית באמצעות הנחה על יחידות מוצר?

למשל.

אני חושב שזה בסדר.

אנחנו גם מבינים שזה בסדר. לא נוח להם שניכנס לשאלות נקודתיות. אנחנו מעוניינים להמשיך לדבר איתם באופן פרטי, אבל הם נותנים לנו תשובות אחרות.

יש את האיסור על רכישת שטחי מדף.

לא מדברים על שטחי מדף.

הוא לא מתערב.

אני מקצה את שטחי המדף.

אני אומר בזהירות, לפי מה שתיארתם כרגע, שזה נשמע לנו בסדר.

יפה, אבל לאחר מכן אתם נותנים לנו תשובה אחרת.

הכי יעיל לדבר איתנו. זה לא הפורום המתאים לשאלות.

פרופ' גילה, אנחנו מקבלים תשובות לא ברורות.

התשובות יהיו מלאות.

תודה שהצגתם את זה, כי אני חושב שהדברים צריכים להיות מובנים. יכול להיות שכתשובה על מקרה מסוים יכולה להיות אי הבנה.

אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מבינה את האי נוחות לדבר פה על נקודות פרטניות, אבל מנהל הסחר פה חייב תשובות על מבצעים.

אני מבקש לתת עוד קצת אורך זמן וסבלנות לשאלות נקודתיות, כדי שכשנגיע להשקת החוק הדברים יהיו ברורים לאנשים. לצורך כך יש ישיבות מעקב. זאת דוגמה אחת. בטח יש עוד 10 שאלות לאחרים. אני מודה לך על כך.

אנחנו רוצים עמדה סופית בנושא של התחשבנות עם ספק בסוף החודש.

יש תשובה באתר.

יש תשובה, אבל היא לא מובנת, היא חלקית. זה מאוד חשוב לכלל האנשים שנמצאים פה. נניח יש מצב שבו הספק נתן לנו ב-10 שקלים מוצר אבל באמצע החודש החליט להוזיל אותו ב-2 שקלים. לא ניתן להתחשבן במחיר הקנייה מראש, כי המצב הזה קורה באמצע החודש. האם ניתן להתחשבן בסוף החודש על כל הסחורה?

תדבר עם הצוות. אדוני, זה לא הפורום לשאלות כל כך ספציפיות.

לא נתתם תשובה מלאה.

ענינו על זה. זה הכל מופיע באתר שלנו. אם זה עדיין לא ברור, אתם מוזמנים לפנות שוב.

אתם יכולים לפנות שוב. יכול להיות שיגידו לכם שהתשובה הקודמת הייתה מספקת. יכול להיות שהם טעו. אם הם טעו, הם יתקנו את זה.

כל הנתונים שעוברים מהרשתות לאותו אתר - -

אולי תחשבו שוב בעניין הזה. יכול להיות שלגבי החלק הזה הייתי נותן תקופה ארוכה יותר בשביל להיכנס אליו. יש כאן דברים שצריך לחשוב לגביהם מה העיקר ומה הטפל. אני לא אומר שזה לא חשוב. אין לי הרבה ניסיון בקמעונאות. כשאנחנו באים עם כל כך הרבה דברים ועם כל כך הרבה שינויים דרמטיים - - נכון שמדובר פה בחברות הגדולות ויש חצי שנה - -

נניח יש מצב שהגיעו 1000 משחות שיניים מתורכיה ו-1000 משחות שיניים משוויץ. שתיהן עם אותו בר קוד. מה אני ארשום - חצי חצי?

1000 כאלו ו-1000 כאלו.

מה את קונה?

אני אחליט.

זה אותו בר קוד.

אני רוצה לדעת אם המשחה היא מתורכיה או משוויץ. אני צריכה להגיד לך מראש מה אני רוצה לקנות?

אם זה אותו בר קוד, איך תזהי?

ארץ הייצור רשומה על המוצר עצמו.

בשביל מה את צריכה לקרוא את זה באינטרנט?

אם יש עדיין דברים שמחכים להבהרות משפטית וסופיות, כדאי שתאיצו את הקצב של הדברים האלה על-מנת שתהיה בהירות מוחלטת. אם לא כתוב בצורה ברורה שזה עבר, מחר פתאום יכול איזה יועץ משפטי לשנות את הדברים. אני מבקש לנסות להאיץ את הדברים, כדי שהבהירות תהיה מקסימאלית.

לגבי התהליך שהתחלתם בנושא המחשוב והדברים האלה. אני מקווה שתסיימו אותו במהרה וכמה שיותר בהבנות. אנחנו ניפגש פה, בעזרת השם ובעזרת ועדת ההסכמות, בעוד חודש. אני חושב שאם נצייר את זה באיזה שהוא גרף, אנחנו בהחלט יורדים לאט לאט בדברים הפחות ברורים, למרות שהברור לא תמיד הוא המוסכם. מאחר ויש פה מערכת ענקית שצריכה לעבוד יחד, אז ככל שנהיה סובלניים יותר - - אני חושב שהייתי מספיק סובלני.

אני חושב, מעבר לכך שנתנו מילים טובות לממונה ולממונה, שצריך לשבח את האנשים, למרות שאלה אנשים פרטיים. אפשר להבין ואפשר לשבח את זה שהם באים ועושים את זה בצורה תרבותית. הם בהחלט מנסים להתכנס לדבר שלא כולם אוהבים אצלם. זה לגיטימי לחלוטין. אני חושב שהשיח הוא בסופו של דבר שיח טוב. שני הצדדים צריכים להיזהר. בהחלט מגיע לכם ישר כוח. תמשיכו את השאלות והתשובות עד שיהיה ברור, עד כמה שאפשר ועד כמה שיד אדם מגעת. תודה רבה לכם. ניפגש אחרי ועדת ההסכמות.
<הישיבה ננעלה בשעה 15:30.>