הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 7

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ה (30 ביוני 2015), שעה 10:30

ישראל דיגיטלית, התקשוב הממשלתי וממשל זמין

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

מנואל טרכטנברג

מיקי רוזנטל

השרה לאזרחים ותיקים גילה גמליאל

ד"ר יאיר שינדל - ראש מטה ישראל דיגיטלית, המשרד לאזרחים ותיקים

יאיר פראנק - ראש רשות התקשוב הממשלתי, משרד ראש הממשלה

צופית חי - מנהלת היחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור, רשות התקשוב, משרד הממשלה

ד"ר נחמן אורון - יועץ אסטרטגי, רשות התקשוב הממשלתי, משרד ראש הממשלה

יוסי קטריבס - משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה

יעל צח - יועצת מנכ"ל משרד ראש הממשלה

רותי אבלין רווה - מנהלת תחום בכירה פרויקטים לאומיים, משרד ראש הממשלה

אופיר בן אבי - מנהל ממשל זמין, רשות התקשוב הממשלתי, משרד ראש הממשלה

רווית קורן זילברפרב - מנהלת ההקמה, רשות התקשוב, משרד ראש הממשלה

איתן קלינמן - מתכלל ישראל דיגיטלית, המשרד לאזרחים ותיקים

שי-לי שפיגלמן - סגן תכנון מדיניות וקשרי חוץ, ישראל דיגיטלית, המשרד לאזרחים ותיקים

מיכל גורן מילר - עורכת דין, יועצת משפטית ישראל דיגיטלית, המשרד לאזרחים ותיקים

עדי ברק - מנהלת פרויקט ישראל דיגיטלית, המשרד לאזרחים ותיקים

רבקי דבש - ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים

שרון שמש עזריה - עורך דין, ממונה על משפט וטכנולוגיה, הרשות למשפט, משרד המשפטים

מיכל אברהם - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורית פודמסקי - עורכת דין, ועדת הגנת פרטיות, משרד המשפטים

דרור גרנית - עורך דין, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

צילי נאה - משפטנית, משרד המשפטים

שמעון ברונר - מנהל אגף בכיר למערכות מידע, משרד הכלכלה

ינון אלרועי - המשנה ומ"מ מנכ"ל משרד הכלכלה

מורן קוגן גרינברג - מנהלת תחום רגולציה ופרויקטים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ערן כרמון - מנמ"ר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ד"ר יהלומה גת - מנהלת מדעית בכירה, לשכת המדען הראשי, משרד הבריאות

ניר ינובסקי - מוביל דיגיטלי, משרד הבריאות

עמי בן יהודה - מנהל מחלקה ליחידה רפואית, משרד הבריאות

נועם קוריאט - מנהל אגף א', מערכות מידע, דיגיטל וניו-מדיה, משרד התיירות

עמיר אריהן - מנמ"ר, הרשות הביומטרית, משרד הפנים

יוגב שמני שמני - מנמר, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

אופיר שלום לב ארי - מנמ"ר, משרד התקשורת

יצחק בוים פיין - ניהול ידע, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רביד שמואלי - מנהל מערכות מידע ראשי, רשות מקרקעי ישראל

איתמר קורנפלד - מנמ"ר, עיריית ירושלים

ישראל בכר - עורך דין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

רמסיס חרבאווי - רפרנט משרדי ממשלה, נציבות שירות המדינה

איתן עמרם - יושב ראש מדע, טכנולוגיה ואינטרנט, לשכת עורכי הדין

סטפן גז דור - עוזרת מדעית, האיחוד האירופאי

אבנר גבאי - מנהל עמותת "מכון עמרם למען אנשים עם מוגבלות

אריה עמית - חבר הנהלה, לשכת מנתחי מערכות המידע בישראל

אילן לוין - מנכ"ל לשכת מנתחי מערכות המידע בישראל

אירית חצרנוב - מנהלת הוועדה המקצועית, לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים הארצית

זהר נתן - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים הארצית

עדי בן שלום - סמנכ"לית עמותת מחשבה טובה

יוסי שקד - מנכ"ל מבקיעים פתרונות תוכנה

אהרון לפיד - שותף וסמנכ"ל פיתוח, מבקיעים פתרונות תוכנה

עופר דליות - מיקרוסופט

זיקה אב צוק - סמנכ"לית פיתוח עסקי, חברת סיסקו

משה פרידמן - מנהל פרויקט קמאייטק לשילוב חרדים בהייטק, חברת סיסקו

אלינור בכר - יחסי ציבור, חברת סיסקו

צביקה פליישמן - מנהל תחום ציבורי AVAYA ישראל

גלית לוי - מנהלת קשרי ממשל ורגולציה, אינטל ישראל

יהודה גוטמן - עורך דין

פנינה צברי - המשמר החברתי של הכנסת

דוד לב - המשמר החברתי של הכנסת

דינה רווה - המשמר החברתי של הכנסת

רחל מלול - מנהלת אתר האינטרנט והניו-מדיה בכנסת

יובל וורגן - ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רועי גולדשמיט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חניתה חפץ - לוביסטית (פוליטי), מייצגת את חברת HP

ענת לוי

ר.כ, חבר המתרגמים

ישראל דיגיטלית, התקשוב הממשלתי וממשל זמין

בוקר טוב לכולם. אנחנו המתנו לשרה גילה גמליאל, אבל היא מתעכבת עוד קצת, אז אנחנו נפתח את הדיון והיא תצטרף בהמשך הדיון.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע בנושא ישראל דיגיטלית, רשות התקשוב הממשלתי וממשל זמין. יכול להיות שאפילו נתרחב עוד קצת בעניין הזה.

מדובר בשלושה פרויקטים חשובים מאד, כל אחד בתחום שלו. לא ברורה לנו עדיין ההגדרה המדויקת של כל תחום וכל רשות או כל מיזם בפני עצמו, אבל אנחנו נקווה שמי שאמון על זה יודע.

בשנה שעברה התקיימה פה ישיבה בוועדת המדע, אשר באה להגדיר את ההגדרות מה בתחום אחריותה של רשות התקשוב הממשלתית, מול ישראל דיגיטלית, שזה היה מיזם חדש שהממשלה החליטה עליו לפני שנה וחצי ולאחר מכן התקיימה ישיבה מיוחדת בעניין הזה. אני לא השתתפתי בישיבה, אך כפי שנמסר לי וכפי שראיתי בפרוטוקולים, נאמרו דברים רבים, כל אחד בתחום שלו, ולכאורה הייתה גם סתירה בין התחומים ובין תחום האחריות.

רובכם אנשי מקצוע, לכם אני לא צריך להסביר, אבל אני, אם הייתי אזרח שקורא את זה, בסופו של דבר הגדרת השם של רשות התקשוב הממשלתי מורכבת ממחשוב ותקשורת ואנשים שואלים אותי מה זה רשות התקשוב? למה אתם לא קוראים לזה רשות המחשוב הממשלתי? עניתי להם כפי שהשכילו אותי, רועי במיוחד, שזה תחום שמורכב מתקשורת ומחשוב ביחד. היום זה לא רק מחשוב, היום זה תקשורת.

אני מכבד את חבר הכנסת מיקי רוזנטל ואת חבר הכנסת מנואל טרכטנברג. אני לא אאריך בדברי הפתיחה.

נגדיר את זה שרשות התקשוב באה לענות על התחום הטכנולוגי ואולי תחום ישראל דיגיטלית באה לענות יותר על תחום התוכן. אני מבין שזה מופשט.

נרצה לשמוע לגבי תחום האחריות ואיך אתם פועלים בעניין הזה. נרצה לשמוע על הממשקים, על הסמכויות, מי אחראי. בסך הכל אנחנו נתקלים בריבוי גופים שמתעסקים בזה וחלק מהעבודה של הוועדה היא לשמוע ולקבל דיווח, אבל גם לפקח, לראות איך העסק עובד. אנחנו מסתכלים מבחוץ. יכול להיות שמבפנים התרגלתם, אבל יכול להיות שבסופו של דבר התמונה הכוללת קצת שונה בתוצאה של כל הגופים האלה אשר מטפלים. אנחנו נלמד נושא-נושא.

היה שינוי בשנה האחרונה, מאז הייתה הישיבה האמורה והשאלה אם זה רק שינוי של מהות או שינוי של מיקום. ישראל דיגיטלית הועברה לתחום האחריות של המשרד לאזרחים ותיקים, כשהתקשוב הממשלתי נשאר במשרד ראש הממשלה.

הגיע הזמן שנקבל סקירה בקצרה, מיוסי קטריבס, אחראי על התקשוב הממשלתי בישראל דיגיטלית, במשרד ראש הממשלה.

האם חברי הכנסת רוצים לומר משהו תחילה?

לא, נשמע. יש פה חברי כנסת שאוהבים גם לשמוע.

זו תופעה נדירה, אבל התקשוב פה, הוא נותן אווירה אחרת.

בוקר טוב כבוד יושב הראש, חברי הכנסת, אורחים. אני מברך על ההזדמנות השנייה שניתנת לי להופיע בפני הוועדה הזו. אני הופעתי כאן גם ביולי שנה שעברה. מה שהשתנה מאז, אחד - זה שהתקדמנו בחלק מהדברים שאנחנו רוצים לעשות, ושניים – הכנסת השתנתה, חברי הכנסת, חברי הוועדה השתנו, אז בהחלט בכל מקום שאנשים רוצים להבין יותר ולהבחין יותר בהבדלים בין הגופים שפועלים בתחום ולראות מה הממשלה החליטה ואיזה כלים היא מעמידה לטובת מימוש ההחלטות שלה – אני שמח להופיע ולהרחיב ולהבהיר. ככל שהדברים תלויים בי, כמה שתשאלו - אנחנו נשמח לענות ולהבהיר.

ברשותכם, אני אפתח בסקירה קצרה על הכרונולוגיה, עוד לפני הכניסה לאחריות של כל אחד מהגופים. בשנת 2011 קמה ועדה שעמד בראשה חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שעניינה הסתכלות על איך נכון שממשלה תטפל בנושא התקשורת והמחשבים שלה – התקשוב. הוועדה הזו ישבה על המדוכה, כתבה דו"ח ולמעשה החליטה שנכון יהיה – כמו שאגב היום זה די מובן מאליו, בוודאי במגזרים העסקיים, שנכון יהיה שלממשלה יהיה – CIO - Chief Information Officer, או ממונה על התקשוב הממשלתי.

החלופות שהוועדה הזאת הצביעה עליהן, המומלצות היו שתי חלופות אפשריות. האחת, שהגוף הזה יקום במשרד האוצר, השנייה שהגוף הזה יקום במשרד ראש הממשלה. הממשלה החליטה לאמץ את החלופה של משרד האוצר, והתקשוב הממשלתי הוקם במשרד האוצר.

התקשוב הממשלתי פעל במשרד האוצר לאורך תקופה מסוימת, עם הצלחות יותר, פחות, ולאחר תקופה מסוימת, עם הבנות של הקשב והיכולת לקדם את התהליכים בתוך משרד האוצר, בחנו פעם נוספת את מיקומו האופטימאלי של הגוף הזה, והבאנו לממשלה המלצה להעבירו ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה, בהבנה שהיכולת להוביל תהליך חשוב, רוחבי, משמעותי מהסוג הזה דרך משרד ראש הממשלה, יכול להביא להצלחה טובה יותר מהאופן שבו הגוף הזה פעל והשיג הישגים במשרד האוצר. היו על כך דיונים. היו על כך דעות שונות. הממשלה ישיבה והחליטה שהיא מעבירה את הממונה על התקשוב הממשלתי, ועוד מעט אני אגיד מה הוא, כי זה לא יותר מדי גופים. זה נשמע כמו יותר מדי גופים, אבל זה שני גופים מרכזיים, שבתוכם יש יחידות.

אז התקשוב הממשלתי עבר ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה ולמעשה פועל היום במשרד ראש הממשלה. זה אחד הגופים. עכשיו אני אגיד מילה לגביו, ולאחר מכן אני אסביר על גוף נוסף שקם, שנקרא ישראל דיגיטלית, שלמעשה הוא לא גוף. הגוף שהוקם זה מטה תיאום, אבל מה שהממשלה החליטה עליו זה על מיזם לאומי ואני אגיד עליו מילה בהמשך; ובסוף הדברים אני אראה את המאמץ הכולל הזה ומה חלקו של כל אחד מהגופים בתוך המאמץ.

אז אתם יכולים לראות בשקף את תפקידה של רשות התקשוב הממשלתית, את ייעודה. בסוף, אם הייתי צריך לעשות הבחנה, ועשיתי אותה גם בהופעתי הקודמת בוועדה, בין ישראל דיגיטלית לבין התקשוב הממשלתי, ההבחנה שעשיתי בפעם הקודמת ואני עומד מאחוריה, אומרת ככה: אסטרטגיה בכל אחת מתחומי העיסוק: חינוך, בריאות, רפואה – לא צריך להוביל טכנולוג, את האסטרטגיה. הטכנולוג צריך להיות חלק מהמהלך, אבל הוא לא צריך להוביל אותו.

ולכן, אנחנו חשבנו שלא נכון שהתקשוב הממשלתי, כגוף טכנולוגי בעיקרו, יוביל מאמץ אסטרטגי בכל אחד מהתחומים. זו הסיבה שקם מיזם שנקרא ישראל דיגיטלית ועוד מעט אני אציג את המבנה שלו, ששם יש צוותי יישום בכל אחד מתחומי העיסוק, שהם מומחי תוכן. את צוות היישום של משרד החינוך מובילים אנשי פדגוגיה ואסטרטגיה, לא מוביל המנמ"ר (ממונה מחשוב) של משרד החינוך. וכנ"ל במשרד הבריאות וכנ"ל במשרד הרווחה. ואת הדבר הזה אני חושב שכשאני אסכם את הסקירה שלי, אם אני אצטרך להעביר את המסר הזה, אז הבנתם את ההבדל בין זה לבין זה.

התקשוב הממשלתי הוא גוף שאתם יכולים לראות את ייעודו. משימתו העיקרית, מה שאתם קוראים ממשל זמין, זה הנגשה של שירותים לאזרח. כל התשלומים לממשלה, הטפסים, הממשק שבין ממשלה לבין האזרחים מתנהל באמצעות הגוף הזה. אתם יכולים לראות כאן ועוד מעט אגיע לתכנית. אנחנו רוצים לשפר את הממשק הזה, להפוך אותו לפחות בירוקראטי, להפוך אותו ליותר ידידותי למשתמש, להפוך אותו ליותר נגיש בכל מקום ובכל אמצעי. מה הכוונה? לא צריך היום לתקשר עם הממשלה רק כשאתה מגיע למחשב הנייח בבית. אתה צריך לתקשר עם הממשלה במובייל, כמו שעושים גופים עסקיים, ובכל אמצעי המובייל ובצורה ידידותית, פשוטה.

הגיע הזמן שהממשלה, כמו המגזר העסקי, תפתח יכולת לתקשר לא עם PDF שאתה צריך למלא ואז להדפיס ולשלוח בפקס, אלא לתקשר בתוך הרשת ולשם אנחנו מכוונים וזה ייעודו העיקרי של התקשוב.

התקשוב הממשלתי מורכב משלוש יחידות עיקריות וזה קצת עונה אולי לבלבול או ליותר מדי גופים. אחד זה המטה. אתם יכולים לראות כאן את משימותיו העיקריות של המטה. אלה משימות תשתיתיות. הוא גוף מנחה למנמ"רים במשרדי הממשלה. גם על זה אני רוצה לומר מילה, כי בתוך החלטת הממשלה האחרונה אנחנו רצינו להעצים את הממונה על התקשוב הממשלתי, את ראש רשות התקשוב. הוא לא המנהל של המנמ"רים במשרדים. חשוב לעשות את ההבחנה הזאת, אבל הוא כן מנחה מקצועי. לטובת העניין, כל מי שגדל כאן בצבא או במקומות היררכיים הוא מנחה מקצועי. זאת אומרת יש לו אמירה בהתפתחויות בתחום הזה, יש לו אמירה בתכניות העבודה.

הוא נשאר בהגדרה של ממליץ, בסופו של דבר.

כתוב: חובת היוועצות ופעולה בשים לב לחוות דעתו. כך כתוב בהחלטת הממשלה. ואנחנו חושבים שזה דבר נכון. לטובת העניין, מעולם התוכן שאני גדלתי בו 23 שנה, שזה הצבא – קצין חיל ראשי, בעיקר בנושאים של בניין כוח. בפיתוח כוח אדם, בהצטיידות, בתכניות עבודה, ברור שקצין חיל ראשי כזה, כשהוא מתסכל רוחבית – יש לזה יתרון גדול מאד.

היחידה השנייה היא יחידת ממשל זמין. די מפורסמת, די ידועה. רוב מי שמדבר על תקשוב בממשלה מדבר על ממשל זמין. זה אותו גוף שאמון על הספקת שירותים רוחביים ואמון על הקשר והנגשת המידע בין הממשלה לבין האזרחים.

הגוף השלישי, יחידה שעומדת בראשו צופית, שנמצאת איתנו כאן. אגב, לא הזכרתי, בראש יחידת ממשל זמין עומד אופיר בן אבי, ועומד מעט אציג את שני ראשי המטות. צופית עומדת בראש היחידה לשיפור שירות ממשלתי לציבור. גם כאן אנחנו מנסים ללמוד מהמגזר העסקי.

אני אומר מראש, אנחנו לא יכולים כל שנה מחדש לעשות את הטקסים החגיגיים.

זו היכרות.

כולנו חדשים, אבל יחד עם זה אנחנו רוצים להיכנס קצת פנימה, איפה נתקלים, איפה אתם מניעים תהליכים ואיפה לא. מה ההגדרה, הסמכות, שיתוף הפעולה שיש בין הגופים הממשלתיים.

אלה הפרויקטים המרכזיים שכבר אושרו בממשלה. אני רוצה לומר, למרות שתקציב המדינה לשנת 2015 טרם אושר - - -

אם חברי הכנסת כאן רוצים יותר הרחבה, אז בבקשה, אבל מבחינתנו - - -

ככל שתרצו אני אענה לשאלות ואתעמק.

אני מכיר.

אז אתם יכולים לראות, כי אני לא אעבור על כל הדברים. אלה פרויקטים שאושרו בתכנית העבודה. לגבי התקשוב הממשלתי, עדיין לא אושר התקציב. אני יכול להגיד לכם, כמו שאמרתי בישיבה הקודמת, הוא לא יפחת מהתקציב של התקשוב הממשלתי בשנים קודמות. וזה בהכי understatement שאני יכול להתבטא והתכנית הזאת תהיה מתוקצבת. לגבי ישראל דיגיטלית – התכנית כבר מתוקצבת, אני חייב לומר בנדיבות ובאמונה של אגף התקציבים באוצר במה שאנחנו עושים.

סליחה, יש לי שאלה. לגבי הקמת היחידה הממשלתית להגנה בסייבר.

כן, אני אגיד מילה, זו שאלה במקום. יש מטה סייבר לאומי שהוא רגולטור לכל המדינה. מתחתיו יש רגולטורים לתחומים. יש את המפקח על הביטוח, אז הוא אחראי על הביטוח. יש את המפקח על הבנקים שהוא הרגולטור לבנקים בתחום הזה. בממשלה זה מודל של שלוש שכבות: מטה סייבר לאומי, מתחתיו רגולטורים ומתחתיו גופים שפועלים. התקשוב הממשלתי הוקם בו. הוא גוף קטן, מספר תקנים מצומצם, שהוא הרגולטור של משרדי הממשלה בנושא אבטחת מידע. הוא מונחה מקצועי בחלק מהדברים על ידי - - -

אוקיי. באותה מידה זה יכול היה להיות במטה הסייבר, כי זה - - -

כן, אבל רצינו לשמור על מעמדו ותפקידו של גוף התקשוב כלפי משרדי הממשלה גם בתחום הזה.

אני מניח שהתקפות סייבר יכולות להיות ממוקדות על החלקים האלה שבסך הכל התקשוב הממשלתי אחראי עליהם. הגם שאתה צודק בשאלה שלך, זה לא משנה, אבל זה יכול להיות מישהו שבמטה הסייבר הכללי אחראי.

הגופים פועלים בשיתוף פעולה מלא. רשות התקשוב מונחית מקצועית גם על ידי מטה הסייבר וגם על ידי שב"כ, כל אחד בתחומו הוא.

תגיד מילה על גיבוש מדיניות בדבר קבלת מידע מאזרחים פעם אחת בלבד ושיתופו בין משרדי הממשלה. איך התקדמתם בעניין הזה. הנושא זה מעניין אותנו.

נתן אתמול אחד השרים בישיבת ממשלה, אגב, אני אעדכן אתכם שאתמול בישיבת הממשלה הייתה הערכת מצב אסטרטגית שהעביר פרופסור יוג'ין קנדל. עושים את זה מדי הקמתה של ממשלה חדשה. ישראל דיגיטלית תוקף שם כאחד מהפרויקטים האסטרטגיים גם של הממשלה החדשה. כמעט כל השרים, לא כמעט, כל מי שהתבטא תומך במיזם הזה, רואה בו חשיבות רבה, חושב שצריך לקדמו.

השר נתן דוגמא למה כשאזרח פונה למקום מסוים, הוא צריך לצלם תעודת זהות ולשלוח בפקס, כדי שלמשטרה יהיה צילום תעודת זהות, כשלמשטרה יש נגישות למאגרים עם תעודת הזהות. את הדברים האלה אנחנו רוצים לשנות. הדברים האלה נמצאים בתוך תכניות העבודה של הגופים. אני לא רוצה להיכנס כאן לפירוט של ממש לגבי הפרויקטים. יש כוונה שלאזרח ובוודאי בתהליכים בין משרדיים, יהיה One stop shop. אתה נכנס בנקודה מסוימת ואתה יוצא בנקודה אחרת ואתה מקבל את השירות ב-Back office, בלי שאתה צריך לעבור את כל התהליך.

אני בכלל לא מכיר התקשרות עם המשטרה דרך המחשב. אי אפשר לשלם דו"ח דרך המחשב, הדבר המינימאלי שקיים בכל ארגון הכי קטן. זה אפשרי היום? אתה יכול לערער דרך המחשב?

לא, רק לשלם. אתה לא מדבר עם הממשלה, אתה משלם.

אז לנגד עיניכם זה נמצא לצורך רענון למי שזה רענון ולידיעה לפי מי שטרם מכיר את זה. זה מופיע בתוך החלטת הממשלה, למי שירצה להתעמק. זה הייעוד של המיזם ישראל דיגיטלית. אני חוזר ואומר, כי ההבחנה הזאת חשובה – ההבדל כאן הוא השירותים המשמעותיים – ה-substance – איך מחנכים במאה ה-21, איך נותנים שירותי בריאות במאה ה-21, איך נותנים שירותי רווחה במאה ה-21. זה לא האקט הטכני של ממשק בין הממשל הזמין לבין האזרח. זה כבר ה-substance של איזה שירותים ואיך הם ניתנים.

אתה יכול לתת דוגמא, כדי לסבר את האוזן?

כן, אני יכול לתת דוגמא מתחום הבריאות. אתה היום הולך לבית חולים, יש נתונים רפואיים מסוימים לגביך. אחרי זה אתה תלך לקופת חולים, יש נתונים אחרים, מה שאגרה קופת החולים במגעים איתך. ואתה תלך לרופא, אז יש לו נתונים רפואיים אחרים לגביך. ואנחנו פועלים על מנת להסדיר שתהיה רשומה רפואית אחידה, כשהאזרח יכול ללכת לכל מקום כזה ושיהיה לגביו את כל הרקורד הרפואי.

בנושא הזה יש שאלה עקרונית.

זה קצת מפחיד.

זה קודם כל נושא עקרוני, הדבר הזה.

זה כמו אח גדול. איך אתה מבטיח? הרי כל אחד שמתגייס לצה"ל מוסר את ה-DNA שלו, את טביעות האצבעות שלו, את תצלום השיניים שלו ואתה אומר אוקיי, עכשיו כולם יחגגו על המידע הזה שאמור להיות מידע ספון ופרטי.

אני לא יודע אם זה הדוגמא הנכונה. אני מקבל בברכה את השרה גילה גמליאל. כבר קודם אמרנו שאת קצת מאחרת. בדיוק עכשיו נכנסנו לנושא של ישראל דיגיטלית ודיברנו על כך שלפני שנה הוועדה קיימה ישיבה בנושא מיזם ישראל דיגיטלית והתקצוב הממשלתי היה שינוי חשוב לא בתוכן של המשימות, אלא באכסניה והאכסניה היום זה המשרד לאזרחים ותיקים, שאנחנו בטוחים שזה נעשה כדי לקדם את הנושא, כדי לקבל משרד שלם. זה לא משהו קטן רק בתוך משרד ראש הממשלה. יוסי בדיוק נותן סקירה ואחר כך נשמח ונתכבד בדברים שלך.

הדוגמא שאתה הבאת על רשומה רפואית, כפי שאמר חבר הכנסת רוזנטל, אני לא חושב שזה הדוגמא הנכונה, מכיוון שכאן יש ויכוח או שאלה מהותית ועקרונית האם הרשומה הרפואית של כל בן אדם אמורה להיות פתוחה בכל מקום, שכל אחד יכול להיכנס אליה.

בדיוק. זו הטענה.

זו השאלה מצד אחד. מצד שני, התועלת שיש בה, ויכול להיות אפילו שהיא תועלת שמצילה חיים. יש את החלק של הערכיות והחשיבות של הנושא הזה, שגם אם קורה משהו איפה שהוא נמצא, יש לו איזה מגע או אם הוא רוצה לקבל טיפול רפואי או אבחנה רפואית, אז כל מי שאמור לטפל בו רואה את הכל לפניו, מצב שלא קורה כשהמידע אינו חשוף. זו שאלה מהותית יותר.

תתייחס לדוגמא של המשטרה. או דוגמא בנושא חינוך.

אני אתן דוגמא מתחום החינוך. אני יכול לסבר את האוזן. היום התכנית שהממשלה אישרה הולכת לכיוונים של יצירת תכנים דיגיטליים כחלופה, ואני בכוונה עושה הבחנה, כי יש פה שלוש רמות. אחד זה לקחת את הטקסט בוק שאתם מכירים היום במערכת החינוך ולהפוך אותו ל-PDF.

אבל זה כבר לא דרככם, אני מניח. אשתי מורה בישראל, והיום חלק גדול מהשיעורים נעשים עם מחשב, עם תכניות.

אדוני, זה עדיין לא מספיק. עדיין אנשים קונים ספרי לימוד בהיקפים יקרים מאד. אני לא רוצה לצטט את משרד החינוך כאן, אבל משרד החינוך יכול להציג לכם את הנתונים כמה הורים במדינת ישראל מוציאים מדי שנה על ספרי לימוד. אתם תופתעו. אז ברור שאפשר למשל להוריד יוקר מחייה על ידי זה שחלק מהספרים אתה שם כ-PDF כבר בענן ונותן לילד איזה טאבלט PC, שעולה היום 50 דולר ואתה צריך להחליף אותו אחת לשלוש שנים ולא כל מהדורה חדשה של ספר שיוצאת אתה צריך לרכוש ספר חדש. יש תכנית שלמה כזאת על מערכת החינוך, אבל יש לה חזון יותר מאשר להפוך ספר ל-PDF, אלא כבר להתחיל לייצר את תכני הלימוד כדיגיטליים. לשם צריך לכוון.

מכיוון שעדיין לא התחלתם להציג את המיזם של ישראל דיגיטלית, אני חושבת שמן הראוי שיאיר יציג את המיזם, כמי שאמון על כך מטעם המשרד. לדעתי זה דבר יותר נכון לעשות.

השרה גם באה לזמן קצוב, לכן היא מבקשת שתדונו בחלק שלה בזמן שהיא נמצאת. אחרי זה אנחנו נמשיך בעניין הזה. אני רק אומר, אנחנו מעריכים את בואך. הישיבה נקבעה לא מזמן להיום ואת היית צריכה לבטל הרבה דברים בשביל הישיבה הזאת ולכן אנחנו גם מגלים גמישות גדולה.

בגלל חשיבותה.

תודה, בוקר טוב, אני ראש מטה ישראל דיגיטלית. המטה הוקם בשביל לשמש כאיזה שהוא יזם ממשלתי וקטליזאטור לחדשנות משמעותית גם בתוך התחומים של בריאות, חינוך, רווחה, גם עסקים קטנים, בינוניים וגם לעבודה בנדבכים רוחביים, כמו השינויים שאנחנו צריכים לעשות ברכש, בהון אנושי, בתשתיות טכנולוגיות וכו'.

אני רוצה להתרכז בנושאים שבהם אנחנו רואים קפיצת מדרגה משמעותית. מה שקורה עכשיו בכל תעשיית המידע בעולם זה סוג של מהפכה אקספוננציאלית, שיש עליה הרבה מאד נתונים, אבל בגדול לא חווינו מהפיכה כזאת, שיש אומרים שהיא יותר גדולה מהמהפכה התעשייתית, מהמהפכה החקלאית. אנחנו רואים חברות שפושטות רגל בגלל מודלים שהתבטלו ותעשיות שנעלמות.

אם לתת את הדוגמא הקונקרטית בנושא הבריאות, קפיצת המדרגה המשמעותית היא לאו דווקא במקומות שהם מזוהים, אלא דווקא במקומות שה DATA הוא אנונימי לגמרי והוא בכמות ענקית שיש לנו היום. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל מדינת ישראל מובילה בתחום ה DATA הדיגיטלי הרפואי. שתי קופות החולים הגדולות שלנו – קופת חולים כללית ומכבי, הן מאגרי המידע הרפואיים הדיגיטליים השני והשלישי בגודלם בעולם.

בארצות הברית נמצא המאגר הכי גדול ואחרי זה קופת חולים כללית ואחרי זה קופת חולים מכבי. מבחינת רשומה רפואית ממוחשבת - Electronic health record – יש למעל 90% מאזרחי ישראל תיקים רפואיים ממוחשבים. האמריקאיים מגרדים את ה-50%, אחרי שהם היו ב-30% לפני כמה שנים והיתרון הדרמטי בסיפור הזה, זה שכשהיום מישהו או מישהי צריכים לקבל טיפולים כימותרפיים, שבדרך כלל עולים עשרות ומאות אלפי דולרים בשנה.

והיום ברפואה, עם כל מה שאנחנו יודעים עדיין רב הנסתר על הגלוי, אנחנו לא יודעים איזה חולה או חולת סרטן יגיבו לטיפול כימותרפי כזה או אחר. זה בעיקר אמפירי – 50%. אבל היום, כשיש לנו דטא אנונימי גם קליני, גם גנטי על אנשים, אנחנו יכולים לשים שתי רשימות אחת מול השנייה, ולדעת מראש איזה אישה תגיב לטיפול בסרטן שד. הסיבוכים של זה הם קטסטרופליים. מישהי שמקבלת טיפולים כימותרפיים כאלה תסבול אחרי זה לשארית חייה, ואם אנחנו יודעים מראש שהדבר הזה לא יעיל – גם נחסוך מאות אלפי דולרים וגם נחסוך לה סיבוכים יוצאי דופן בהקשר הזה, וזה משהו שהוא בקצות אצבעותינו, בגלל DATA שהוא אנונימי והוא אגרגטי.

אז קפיצת המדרגה המשמעותית ב DATA הגדול, הוא לאו דווקא נחשב בצד הפרטי. גם פה יש יתרונות. כשמישהו צריך לעשות עכשיו אקסס לתיק הרפואי שלו, לטפל באחד מילדיו או בהוריו הקשישים, היום אין לו אפשרות לגשת לתיק הרפואי. ואגב, יש לנו היום פתרונות לכל הנושא של הפרטיות. יש פה שותפים שלנו ממשרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה, מהרשות למשפט וטכנולוגיה. אנחנו היום מאמצים גישה שהם מובילים, של Privacy by design, שאנחנו מתכננים מהלכים שכרוכה בהם פרטיות והם חלק בלתי נפרד מהתהליך הזה. היום יש לנו כלים לוודא שאנחנו מצד אחד שומרים על הפרטיות, מצד שני משפרים שירותים בצורה מאד משמעותית.

יש משהו מסודר בעניין הזה? מה מותר? מה אסור בדברים האלה?

בהחלט, בהחלט.

יש שפה אחת לכל הדברים? בבריאות אני מבין שזה תחום מאד רגיש, אבל בסך הכל זה צריך להיות רגיש בכל הדברים. מישהו קבע את זה? זה אושר באיזה מקום?

בתוך החלטת הממשלה יש צוות שמוביל את נושא הגנת הפרטיות.

והוא מחליט בעצמו?

לא, יש כרגע ועדה. אנחנו בעיצומן של גיבוש ההמלצות.

אז העניין לא מוסדר, בניגוד למה שנאמר פה. הדברים עדיין לא מוסדרים.

לא רק זה, אלא גם מדובר על זה שזה יוסדר בחקיקה ראשית.

נכון, וזה צריך להיות מוסדר בחקיקה ראשית ולא בהסדרים כאלה ואחרים.

צריך להגיש הצעה. הוועדה תסיים את עבודתה ואז הם יגישו את ההצעה.

בסדר גמור, רק בניגוד למה שנאמר פה, עוד אין הבנות וזה עדיין לא מוסדר, הדבר הזה.

כגודל ההתפתחות, כך גודל הרגישות היום.

מה הצפי של סיום עבודת הוועדה?

שמי שרון שמש, עורכת דין מרמות. אנחנו יושבים גם בוועדה. זו ועדה של משרד הבריאות. אנחנו כרגע הגשנו איזו שהיא טיוטא שרצה בין המשרדים. אני לא כל כך יודעת מה הDeadline, כי אני לא ראש הוועדה ונציג משרד הבריאות לא נמצא כאן כרגע, אבל זה דבר שהוא באמת מאד מורכב, כי יש שם באמת היבטים גם של מצד אחד לאפשר באמת שימוש במידע לצרכים של מחקר ושיפור השירות הרפואי; ומצד שני כמובן ... קשים של פרטיות. אנחנו רוצים לשלב שם מנגנונים של אנונימיזציה וחדרי מחקר, כדי - - -

יש לכם יעד ותאריך שאתם רוצים לגמור את הדיונים האלה? הדיונים האלה יכולים להמשך לאורך הרבה שמנים.

הצפי היה תוך חודש. הם רצו תוך חודש-חודשיים. קשה לי לתת Deadlines שאני לא אחראית להם. אני לא רוצה סתם להגיד.

אנחנו נבקש.

אולי אני אוסיף עוד מילה. אנחנו חברים גם באיזו שהיא קבוצת עבודה ב-OECD, אני רוצה להגיד שכל הנושא הזה מעניין את כל העולם.כולם עוסקים בזה. גם ב-OECD מנסים עכשיו לגבש המלצות והנחיות למדינות. זאת אומרת כולם עוסקים באותן בעיות. זה נושא שהוא מאד סבוך ויש לנו אחריות מאד כבדה על הכתפיים שלנו.

נמצא כאן נציג משרד הבריאות?

כן, שמי ניר ינובסקי, משרד הבריאות, פרויקט ישראל דיגיטלית בבריאות או בריאות דיגיטלית. בעצם יש ועדה שנקראת הוועדה לשימושים במידע, שעובדת תחת המועצה הלאומית לבריאות דיגיטלית, נמצאת בהשתתפות של עשרות גורמים ובאמת הנושא הראשון שעלה לדיון בוועדה זה נושא ההסדרה של כל נושא השימושים במידע, כדי לאזן בין הצורך בפרטיות לבין הצורך בשימוש במידע מציל חיים.

הוועדה הזאת כבר גיבשה את ההמלצות שלה, וההמלצות צריכות להידון בדיון הבא של המועצה הלאומית לבריאות דיגיטלית, כך שזה עניין של שבועות עד שזה יעלה בסופו של דבר לרגולציה הנדרשת.

חשוב לי רק להסביר במענה למה שחבר הכנסת רוזנטל אמר, באמת זו סוגיה שדנים בה הרבה ויש מודלים בינלאומיים מאד משוכללים לנושא של הגנה על הפרטיות. המודל שאנחנו מדברים עליו הוא מודל שלצורך טיפול במטופל, מותר להסתכל על מידע שמגיע ממקורות שונים. זאת אומרת שאם אני מאושפז באיכילוב ואחר כך אני מגיע לקופת חולים אחרת, רק ברגע שאני נמצא בקופת החולים, רק באותו רגע שאני אושפזתי במקום חדש, אפשר להסתכל על מידע טיפולי שלי במקומות אחרים. אי אפשר להסתכל על מידע טיפולי מזוהה שלי, אלא אם אני נמצא מול הגורם המטפל, ורק הגורם המטפל בשעת הטיפול יכול להסתכל על המידע שלי.

וזה מופרד ממידע מוטמע, מידע שעבר אידנטיפקציה, המידע שיאיר דיבר עליו קודם. מידע שעבר דה-אידנטיפקציה יכול לשמש בתוך מודלים של Dig data, כדי לתת תובנות על בסיס מידע שאין בו סיכון של חשיפת פרטיות, שעוזרים בהצלת חיים, עוזרים בהכוונת - - -

זאת אומרת שזה בתהליך חקיקתי?

זה קודם כל בתהליך של גיבוש המלצות.

אבל מה המטרה? איך אתם רוצים, לגבש את הנהלים שלכם?

זה חייב להיות.

אני לא בטוח שזאת ההמלצה.

זה כמו המאגרים הדיגיטליים, הביומטריים שאנחנו כבר חרשנו אותם ושאנחנו מודעים לסכנות שלהם וגם ליתרונות שלהם, כמובן.

חשוב לציין כאן את היתרון הממשי, שזה שאם הולכים נכון להיום לטיפול אצל רופא, וזו הדוגמא שיאיר תמיד אוהב לתת, אם הוא מתמחה או בתחילת הדרך והוא נמצא רק מספר קצוב של שנים, אז כל מי שהולך לרופא הזה, אז נניח הרופא טיפל ב-10 מקרים או ב-20 מקרים טרם הגעתו וכשהולכים לרופא מומחה שהוא בכיר, אז הוא פגש ב-500 מקרים, אבל בסיס ה DATA הזה ייתן לו עשרות אלפי מקרים בפוטנציאל הידע, שזה ממחיש באופן פרופורציונאלי את היכולת לבוא וכן לסייע בסוגיות האלה, וזו הסיבה עד כמה זה חשוב.

זאת כמובן תחת הצורך הממשי של לא ליצור סיטואציה שכל החומר והמידע האישי של האנשים יהיה פרוץ, ועל כן צריך לסיים את העבודה הזאת כמה שיותר מהר, כדי שהדברים יוכלו לקבל את הביטוי שלהם גם בפעם הבאה.

רק לדוגמא, זה לא נושא הדיון, אבל מספר בעלי ההרשאה היום שיכולים להיכנס ולקבל מידע רפואי על סמך תעודת זהות בלבד, הוא עשרות אלפים, וברגע שמדובר במספר כזה, האנשים לא מוגנים.

זה נושא אחר.

בסדר, אני סתם מעיר את זה כהערה, אבל זה מאד משמעותי.

אנחנו רואים כמה שהנושא הזה הוא רחב. הוא הביא את זה כדוגמא, אך זו דוגמא שהיא אכן תוססת, שאכן מעלה כאן את הצורך ואת השאלה מה מותר ומה אסור.

במקרה, או שלא במקרה, אתמול אחרי הצהריים, אפילו אתמול בלילה, סיכמתי עם עוזר השר שאנחנו נקיים דיון. הוא גם הביע נכונות להגיע לפה ודיברנו בגדול שזה יהיה בנושא מידע רפואי. אני לא ידעתי עד כמה זה רלבנטי. אולי כיוונתי רק לחלק קטן, אבל אנחנו נקיים דיון מיוחד עם משרד הבריאות בנושא הזה כאן בוועדה, לגבי החלק העקרוני של מידע רפואי.

סליחה, חשוב לי לציין עוד משהו. אני צילי נאה ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. ההסדרה של הנושא הזה – בוודאי של מידע מזוהה וגישה למידע רפואי מזוהה - זה נושא שנדון בינינו בעבר, אנחנו בהחלט מעורבים בו. גם בשאלה של אופן ההסדרה ורמת ההסדרה, בוודאי שיש פה עבודה בשיתוף פעולה בנושא הזה. זה מאד חשוב מבחינתנו.

תגידי לנו אם הכוונה שלכם היא להביא את זה בתהליך חקיקתי.

שוב, יש כאן תהליכי עבודה.

גם בזה יש לכם ויכוח.

זה תהליך עבודה.

הפיילוט כבר היה, הוא כבר קיים.

בבקשה, פרופסור טרכטנברג, יש לך שאלה?

לא שאלה, יש לי אמירה. אני פשוט צריך ללכת לוועדת הכספים.

גם זה חשוב. אנחנו צריכים גם כמה כספים בשביל הפרויקטים האלה.

קודם כל אני רוצה לברך על הדיון הזה, על תחילתו לפחות. אין ספק בכך שהעתיד כבר כאן בתחום הזה ומדינת ישראל לצערי הרב קצת התמהמה, אבל לאחרונה התחילו פעילות בכיוון הנכון. אני לא ארחיב על כך.

אני קצת מודאג מחלוקת האחריות, הסמכויות, תחומי העיסוק, בין הגופים השונים. לפי מה שאתם הצגתם, ואני מכיר את הדברים מקודם, מן הסתם, אנחנו בקשר כבר זמן רב, אבל הרושם שלי הוא, לפי הניסוח שאתם הצגתם, זה שבעצם ישראל דיגיטלית, אם אני צריך להבין את זה לטווח ארוך יותר בכל הנושאים האלה. תקשוב ממשלתי וממשל זמין זה טווח קצר-בינוני. כי הרי ברור שיש חפיפה בין הדברים.

כשאתה בא ואתה רוצה להפוך שירות ממשלתי בתחום הבריאות או בתחום החינוך או בכל תחום אחר, ליותר נגיש, אז אתה נוגע בשאלות מן הסתם, שהן גם שאלות שאתה מעלה בישראל דיגיטלית.

אני חושב שמאד חשוב שלא ייווצר פה בלבול ושלא ייווצר פה מצב של מאבקי כוח על הגדרת תחומי האחריות. זה יותר מדי חשוב כדי שזה יקרה ואתה יודע, מן הסתם זה קורה כשכל הגופים האלה הם לא מתחת לאותו גוף, באותה אחריות, תחת אותו שר. לאור מה שקרה לאחרונה בממשלה הזאת, ואני לא אומר שזה טוב או רע, זו עובדה – יש איזו שהיא חלוקה וצריך לתת את הדעת ואני חושב שההבנה הזאת טוב תעשה אם היא תידרש בדיוק לנקודה הזאת, כי זה אחד שאנחנו יכולים להשפיע - - -

עוד לפני שנכנסנו, עוד לפני שהצטלמנו, כבר ראינו שזה קיים.

זו נקודה שאפשר להשפיע עליה. בתחום הטכנולוגי יותר של רפואה למשל וכו', אני חושב שהערך המוסף של הוועדה לא יהיה כל כך גדול.

אני רק אציין כהערת אגב, מה שקורה בתחום הזה לא מחכה לממשלה. במכון ויצמן יש יוזמה מדהימה שכבר הושקעו בה 100 מיליון דולר של פרסונל מדיסין, רפואה המותאמת אישית. זה מתחיל שם מהתחום הגנטי, אבל יש להם קשר עם קופת חולים. הדברים רצים ואכן אנחנו הולכים לשם וטוב תעשה הממשלה, דרך הגופים האלה, שלפחות לא תישאר מאחור, אלא תוכל להיות שותפה לתהליכים האלה.

הייתי מאד רוצה לשמוע מכם על תיחום תחומי האחריות והחזון של כל גוף, אל מול השני בתחומי החפיפה.

בהחלט.

לא מזמן פורסם הדו"ח של ה-OECD. זאת אומרת מבחינה מסוימת אנחנו באמת מדינה מובילה מבחינה דיגיטלית בהרבה מאד דברים. המחשוב הממשלתי הוא כמו במדינת עולם שלישי. התוכנות שיש בידי הממשלה הן ברמת הקטסטרופה, הן לא מדברות עם רוב התוכנות שיש בידי הציבור. הדיבורים יפים, אבל בתכלס, מה עושים עם זה?

רחוקים במה שנקרא פעם שנות אור, היום זה שנות מחשב, שנות טכנולוגיה.

אני אשתדל לקצר בתשובה ולתת גם לעמיתי, יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב, להגיב, אבל אני אשתמש בדוגמא שהיא יחסית מאד חדה. היום במערכת החינוך, כל אחד מאיתנו שהוא הורה, צריך לרשום את ילדיו לבית ספר. זו אינטראקציה אחת של אזרח מול ממשלה. פעם שנייה יש מה קורה בתוך הכיתה. איך מחנכים.

היום בישראל, בניגוד לרוב העולם, ברוב הכיתות שלנו, שהן באינטגרציה, יש לנו 30% מצטיינים, 30% בינוניים ו-30% שמתקשים. ברוב העולם 10% מצטיינים ו-10% מתקשים, 80% באמצע. אלה נתונים שבאים מהפדגוגיה ברחבי העולם. מאד קשה למורים ללמד, כמובן כשיש גם הרבה ילדים בכיתה, שזה המצב. את מי אתה מלמד? את ה-30% שבאמצע? את ה-30% שמתקשים? את ה-30% שמצטיינים?

היכולת להשתמש בחינוך בעידן דיגיטלי, במערכות שבהן לתלמידים יש את הצד שלהם, המורה עושה היום פליפ, חלק גדול מהתיאוריה הם לומדים בבית, הם באים ועושים 20 תרגילים. אם היום המורה יושב עם מערכת לניהול למידה ורואה שיאיר, בשאלה 2 וגילה בשאלה 18, הוא יידע לגשת ליאיר, או שהוא יידע להגיד לגילה – בואי שבי רגע עם יאיר ותעזרי לו להתקדם בתפקידיו. זו למידה פרסונאלית, זה לא רק רפואה פרסונאלית.

אבל איפה זה צריך להיות? אתם מדברים על הרצוי ואנחנו מדברים על המצוי.

לא, אני נותן דוגמא.

אנחנו יודעים וזה לא רצוי. תספר לוועדה כמה כיתות כאלה יש.

לכן אתה לא נגד המיזם.

חס וחלילה, אנחנו בעד המיזם.

זה מה שהמיזם הזה נועד לשרת.

ישראל דיגיטלית צריכה לדחוף. האמת היא שזה היה צריך לבוא מתוך משרד החינוך. משרד החינוך היה צריך ליזום, אך מכיוון שאולי הם לא חשופים, ישראל דיגיטלית באה לדחוף ולקדם את הדברים האלה.

הרי יש עלייה עצומה בצרכים וביכולות ובתרומה של הטכנולוגיות לחברה וללימוד ולבריאות. אין בכלל שאלה.

בבקשה, המנכ"ל יסכם.

השאלה היא אם הובן ההבדל בין שירותים - E Government, לבין תוכן. מה שקורה בתוך הכיתה זה לא עכשיו התקשוב של משרד החינוך, זה איך נראה חינוך. כש-30% ממפגשי רופא-חולה עוברים להיות טלא-מדיסון, רפואה מרחוק, זה איך נראית הבריאות, לא איך נראה התקשוב או המחשוב של משרד הבריאות. זה שני דברים שהם שונים בתכלית.

אנחנו נרצה לשמוע גם על מה שנמצא במשרד אצלך ומה נמצא במשרד ראש הממשלה ואיך פועל הממשק, אבל אני לא יכול לעכב את השרה.

השרה תגיד כעת את דבריה.

קודם כל, כל הדברים שנטענו כאן הם בדיוק הסיבה להקמה של המיזם – ישראל דיגיטלית. במקור הוא אף הוגדר לפרק זמן מסוים על מנת לקדם את החזון. מדובר פה בפוטנציאל ממשי, בעיני, מהבחינה הזאת, כדי לפתור הרבה מאד מן הבעיות, וזה חלק גם מההגדרות, כמו צמצום פערים חברתיים, שבעיני אם בשנות ה-80 מנחם בגין היה צריך לעשות פרויקט שיקום שכונות פיזי, אז פה יש שיקום יכולות טכנולוגיות, שבסופו של תהליך יוכלו להוביל למהפכה חברתית עצומה בכל התחומים.

זה בדיוק התפקיד שלנו. אני לא בכדי ביקשתי להעביר לסמכותי את פרויקט ישראל דיגיטלית. אני מאמינה ביכולת הממשית של ניצול הפוטנציאל שטמון במיזם, תוך הפיכתו ליעד מרכזי אצלי במשרד, על מנת להצליח למקסם את היכולות של המיזם הזה עבור כלל האוכלוסייה.

אני אתן דוגמא לפרויקט, כדי להמחיש את היכולות. אם בתקופת צוק איתן הייתה סולידריות חברתית ברחבי ארצנו, כך שאנשי הדרום הגיעו עם מרכולתם למרכז הארץ והיו רבים וטובים שאף נסעו לאזור הדרום על מנת לסייע לעסקים הקטנים, אז מיזם של ישראל דיגיטלית, שמוביל להפיכת המסחר למקוון והפיכת כל העסקים הקטנים למקוונים, תוך כדי סבסוד ההיבט הזה, לטעמי לא רק שמפתח את הפוטנציאל של העסקים הקטנים בדרום ומאפשר להם להוציא את כל יכולת המכירה שלהם ברחבי הארץ, אלא אף בעולם כולו.

כלומר, אלה דברים שמבחינתי, אם אנחנו נשתמש בהם בצורה מושכלת, אז אם נסתכל על מה שקורה היום בעולם, באוניברסיטאות, איך הן מתפתחות, באוניברסיטת הרווארד אנחנו יכולים לדאוג שבאמת אנחנו כאור לגויים, יכולים להוות באוניברסיטאות שלנו את המימד של לימודים מכל העולם, שילמדו באוניברסיטאות שלנו, ברגע שאנחנו ננגיש את הלימודים בהיבט הזה.

מקרים נוספים שדיברנו עליהם כאן קודם - הכיצד מערכת החינוך שלנו לא מותאמת בכלל לעידן של המאה ה-21. זה משהו מקומם. הילדה שלי עולה לכיתה א'. לחשוב על התיק הזה, שצריך לקחת בו כמות ספרים לא נתפסת בכלל, עם יכולת פוטנציאל של ספרים דיגיטליים. זה דבר שנראה שאנחנו בכלל לא מדביקים את הקצב, עם כל הפערים של כיתות חכמות, שדיברו כאן קודם, ערים חכמות בכלל.

היום, משרד החינוך נתקל בבעיות אובייקטיביות, שגם אם אנחנו נצליח בישראל דיגיטלית להוביל את כל הטכנולוגיה, עדיין אנחנו צריכים שכל הצד הטכני - ותיכף ניגע בממשקים שדיברתם עליהם וביכולת ההפרדה בין כל אחד והתחום שלו ועיסוקיו – צריכים גם כן להיות באותה הלימה של התכוננות מבחינת הפיתוח הטכנולוגי במקביל, על מנת שנצליח להוביל את אותן מהפכות מדוברות.

לדעתי, לוועדה הזו יש חשיבות עליונה לעבוד במקביל על מנת לבחון את ההתקדמות של כל אותם מיזמים, גם של רשות התקשוב הממשלתית, גם נושא ממשל זמין. אלה דברים שמקבילים, אין בהם סתירה , הם משלימים אחד את השני ועם עבודה בשיתוף פעולה, לטעמי ניתן יהיה להתקדם בקצב הרבה יותר מהיר.

זאת אומרת, אין סתירה בין ישראל דיגיטלית - - -

לא רק שאין סתירה, יש השלמה.

אבל, אולי זה צריך להיות תחת קורת גג אחת.

אני אשמח שהכל יבוא תחת קורת הגג של משרדי.

אנחנו גם בעד.

אני לא רואה בזה סתירה, כשזה נמצא במקביל במשרדים שונים. רק רצוי, שכפי שאני מתכוונת לשים את הדגש במשרד שלי על ישראל דיגיטלית, כך תהיה ההתייחסות הראויה מטעם המשרדים האחרים, בצרכים של אותם ממשקים, על מנת שאנחנו לא ניצור פער בינינו ושנצליח בהחלט במקביל להוביל את כל הפיתוחים ביחד ואז נוכל להוביל לעידן אחר.

יש תוספת של כוח אדם?

אנחנו נצטרך יותר כוח אדם, בהחלט. אנחנו נצטרך יותר תקציבים, בוודאי. אני גם פותחת את זה לזה שאנחנו נתחיל לעשות איגום משאבים, כך שלא כל כובד המשקל יהיה רק על ישראל דיגיטלית כמיזם, אלא זה ייפתח יותר לאיגום משאבים גורף, על מנת להשיג את אותן מטרות בסופו של יום.

אני רואה את היכולת שלנו לראות את הממציאה החדשה, את ה- "מרקית צוקרברג" הישראלית בדימונה ובכל אזור הדרום, באזור הצפון, בכל האזורים האלה, שאנחנו נדאג להוביל לכך שהדלת תהיה פתוחה עבור כולם.

זה בדיוק היעד החברתי ממדרגה ראשונה, ולא בכדי, כשלקחתי לידי את המשרד, משרד לשוויון חברתי, טכנולוגי, לא במובן הזה, אלא במובן הדיגיטלי שבו, יוביל בסופו של יום למהפכה המדוברת. אני רואה בזה פשוט שלמות בתוך המשרד. כמי שאמונה על צעירים, אזרחים ותיקים, כל הנושא של המגזר הלא יהודי, שגם שם צריכה לקום דרך חכמה, וזה יוביל בסופו של יום למודל שאותו אנחנו נדרש להצלחה באופן גורף וכללי.

אנחנו כאן על מנת לא להשאיר את זה בגדר חזון, אלא להגשים את היעד הזה, כשישראל דיגיטלית היא בהחלט הפוטנציאל מבחינתנו על מנת לממש את החזון של המשרד שלי, ובכלל של מדיניות הממשלה.

אני רוצה לעדכן, שהשבוע עברה החלטת ממשלה, שהסמיכה אותי לבנות תכנית אסטרטגית בהיבט של הפיתוח של ישראל דיגיטלית, להגיש את המסקנות בתוך מספר חודשים לממשלה, עם כל ההגדרה של היעדים. זה יכלול גם את כל המשאבים הנלווים שנצטרך לגבש סביב זה. אז כל רעיון, החלטה, שלדעת מי מכן ומכם פה בשולחן הזה – יתקבלו בברכה.

אני רוצה להודות לך, יושב ראש הוועדה, על עצם היוזמה ואני מכירה את המסירות שלך ואת הרצון שלך לעבוד איתנו במקביל. אני מקבלת את זה בברכה ואני חושבת גם שזה דבר נכון לעשות. תודה רבה על עצם הדיון. אני אשאר עוד קצת ולאחר מכן יהיה הצוות מטעם הפרויקט ומטעם המשרד. נשמח לקבל את המסקנות בסוף.

תודה רבה על עצם הנכונות וההשתתפות. אנחנו גם מאחלים הצלחה גדולה מאד, אנחנו יודעים שלקחת את זה כמשימה לאומית, אישית, עם הרבה מוטיבציה ועם הרבה יכולות להניע תהליכים. את בקיאה גם בקביעת מדיניות וגם ביישומה. כשזה מגיע מתוך שוויון חברתי, שוויון בכלל ובטח חברתי, אנחנו בטוחים שזה נותן לזה הרבה כוח ערכי, כדי לקדם את זה.

אנחנו יודעים, שקיימות לא מעט בעיות. אנחנו יודעים שזה לא יהיה קל, במיוחד כשזה עוד לא גוף סמכותי. בסך הכל, לא קיבלתם את הסמכות כדי להוביל את הדברים האלה. אתם יכולים לייעץ, אתם יכולים לדחוף, אבל עדיין, אני חושב שבעניין הזה צריך לחשוב, עם ההתקדמות צריך לחשוב, מאחר שאת עשויה להיתקל בהרבה דברים שתרצי ושיתוף הפעולה עם המשרדים הוא מאד אקוטי, מעבר לדברים ולפרויקטים שתעשו בעצמכם.

אנחנו נהיה השולחן ונשמח תמיד לשתף פעולה וגם בסמכות, מאחר שאנחנו הגורם המפקח. אנחנו נעשה את זה גם מתוך מטרה לקדם את הדברים. אנחנו נתפלל ונקווה שנוכל כל הזמן לפעול יחד כדי לראות התקדמות של הדברים.

אני חייבת לומר, שאת הסמכות כן קיבלנו.

סמכות למה? סמכות לפעול בעצמכם, אבל סמכות לגבי אחרים? את יכולה להטמיע את הדברים במשרד החינוך? את יכולה להורות על דברים?

אני רוצה לומר לך שהיום זה כבר עובד הפוך. היום המשרדים האחרים צובאים על דלתנו, על מנת שאנחנו נדאג להיות חלק מטעם משרדם. הפוטנציאל של הפרויקט הוא - - -

מבחינת הידע?

לא רק הידע, מבחינת המימון של התכניות בתוך משרדם ושיתופי הפעולה, על מנת שהפרויקט עצמו יהיה גם במשרד. ואם דיברנו על משרד החינוך, אז אני רוצה לציין בחיוב את השר בנט, שהוא ממש מחויב לעניין. אני מאמינה ששיתופי הפעולה האלה, עם שאר המשרדים – ואני ידועה כמי שפעילה בחתך רוחבי – וזה דבר שכן יקבל את הביטוי שלו בצורה המקסימאלית ונוכל להיעזר על מנת לפקח ועל מנת לזרז הליכים במקביל אלינו בנושאים של המקבילות שלנו, כפי שדיברתי על זה קודם.

אני כולי תקווה שאנחנו בהחלט נצמח כולנו יחד באותה הלימה, על מנת שהדברים לא יצטרכו להיעצר באיזה שהוא שלב.

תודה רבה. יוסי, בבקשה.

יש פה שקף שעונה, אני לא יודע אם על החששות, אבל על השאלה שעלתה והשרה התייחסה אליה, על האופן שבו בעידן הניהול המודרני לא צריך להיות מנהל של גוף כדי להוביל משימות. גם מטה ישראל דיגיטלית, לא משנה איפה הוא נמצא, הוא עובד בשיתוף פעולה עם המשרדים, הוא עובד יחד עם כל המשרדים הרלבנטיים. חלקם מהגופים, אגב, הם לא גופים ממשלתיים. מטה ישראל דיגיטלית עובד עם גופים שהם לא בהכרח מהממשלה ואתם יכולים לראות כאן את המנגנונים שנבנו לטובת סנכרון, תיאום, שיתוף פעולה בין הגוף הטכני-טכנולוגי לבין הגוף, ה- Substance והאסטרטגי, שזה מטה ישראל דיגיטלית, שאפשר לראות כאן.

ראש מטה אחד כבר שמעתם, תיכף ברשותכם הייתי מבקש שגם יאיר פראנק, ראש מטה התקשוב, ידבר. יש תכניות עבודה מסונכרנות, מתואמות, גם במשימה, גם בלוחות זמנים. אני לא רואה שום בעיה עד עכשיו ואני לא חושב שצריכה להיות בעיה מעכשיו, כולל בייצוג של מדינת ישראל בפורומים בינלאומיים.

אני יכול למנות לך עשרות בעיות. אני לא רוצה להפריע לך, אבל אתה יודע, והן לא רק מתחום של ריבוי סמכויות או ריבוי גופים, אלא בתפיסה העקרונית הבסיסית של הממשלה, חלק מהממשלה וחלק מפקידיה ואפילו חלק משריה, שהמידע לא שייך לציבור. המידע שייך לממשלה. ומשם והלאה זה מתגלגל לכל מיני מקומות. חלק. לא כולם. די בזה שיש עמדה כזאת במשרד כזה כדי לייצר דיכוטומיה שמקשה על ההתקדמות של הדמוקרטיה הדיגיטלית.

אבל אתה יודע, יש הרבה בעיות. אתה מכיר אותן ואני לא רוצה - - -

תראה, יש אתגרים לתכנית הזאת. אנחנו מנסים להתמודד איתם, גם דרך ההחלטות שהממשלה כבר קיבלה וגם דרך תכניות העבודה שכבר קיימות, ואמרתי כשהתחלתי לדבר, הן קיימות ובעיני המבחן המשמעותי ביותר לאמונה בדרך הנכונה, זה הכסף שהממשלה מעמידה, התקציב שהממשלה מעמידה. אני חייב להגיד לכם כמי שיצא לדרך עם אנשי אגף תקציבים במיזמים האלה בהתחלה, לבין איפה שהם נמצאים היום, אנחנו נמצאים במקומות אחרים.

כמה זה תוקצב בשנת 2014?

בשנת 2015 לגבי ישראל דיגיטלית, כבר עברנו ועדת חריגים אז יש להם תקציב של - - -

של 1/12?

יש להם תקציב שמאושר והם עובדים לאורו. לגבי התקשוב הממשלתי, בגלל שהם עוד לא עברו את ועדת החריגים הזאת, זה צפוי לקרות ב-1 ביולי, אם אני זוכר נכון, ואז גם התקציב שלהם להתנהלות בשנת 2015, יאושר.

אלה הדברים וזה המנגנונים. אתם רואים פה את שני הג'נטלמנים האלה. במקומות שבהם יש אנשים שמבינים שהמהות חשובה, כל השאר מסתדר.

מיזם ישראל דיגיטלית פועל 11 חודשים. אנחנו מדברים על שישה .... זה מצוין. למיזם הזה אין זכות קיום בפני עצמו בלי משרדי הממשלה. יש לנו שיתופי פעולה הדוקים עם כל המשרדים שאנחנו עובדים איתם. בלי הקשר הזה אין פה. אנחנו לא מבינים שום דבר בעצמנו, כולל אגב בנושא התקצוב. אין מקום שאנחנו עושים עבודה שהיא לא match. זאת אומרת, זה נכון שהממשלה רוצה לעודד, אבל זה לא ישראל דיגיטלית שמובילה. המשרדים מובילים, אנחנו סוג של accelerator, סוג של מנוע עזר, שנותן לזה לזוז יותר מהר קדימה.

מבחינה תקציבית, יש לנו אמנם קצת ויכוח על זה עם האוצר, אבל אני יכול להגיד לך שב-11 החודשים שאנחנו קיימים, אנחנו חסכנו כבר למדינה, כי יש פה פוטנציאל אדיר של חיסכון תקציבי, מעבר לשיפור השירות וצמצום הפערים, פשוט לחסוך כסף. אחד מהפרויקטים בתכנית הבריאות, ויכולים להרחיב על זה במשרד הבריאות, חסך כבר למדינה, תלוי את מי אתה שואל, בין 500 מיליון שקלים למיליארד שקלים ב-11 חודשים שאנחנו קיימים. אין מודלים כאלה שמחזירים השקעה - - -

אתה יכול להרחיב?

כן, אני ארחיב בהחלט. כל שנה יש בערך 1,000 איש שמסיימים לימודי רפואה, סטז'רים בארץ ובחו"ל, הם צריכים לקבל רישיון. היום לקבל את הרישיון הזה לוקח כשלושה חודשים. לפעמים חודשיים אם יש לך מזל, וזה ככה דורות. אני קיבלתי את הרישיון הרפואי שלי ככה, הורי ככה לפני 30 שנה וכו', וחותמים בלשכה. חודשיים-שלושה אתה הולך חותם בלשכה. משרד הבריאות בנה פתרון דיגיטלי, לא מאד מורכב, אגב. עלה מעט מאד כסף, מעט מאד מתכנתים והיום אתה יכול ברוב בתי החולים בארץ לקבל את רישיון הרפואה שלך יומיים אחרי.

מה המשמעות של הדבר הזה? סדר גודל של 250 שעות רופא בשנה, כל שנה, שנוספו למערכת. זה בסביבות 100 מיליון שקלים בשנה. על זה יש עוד כ-30 מיליון שקלים של דמי אבטלה, שאנשים היו חותמים בלשכה. למה שלא יתחילו לעבוד? מי שרוצה לקחת חופש, יכול לקחת חופש. אבל ל-30 הבאות חסכת 130 מיליון שקלים בשנה. זה כמעט 4 מיליארד שקלים. באוצר יודעים לעשות היוון.

אותם רופאים לא עבדו באותה תקופה?

לא, הם לא יכלו לעבוד. אין לך שום אישור להתחיל לעבוד עד - - -

יש עדיין מאות כאלה שסיימו בחו"ל והם צריכים לעבור מבחנים ומצבם הרבה יותר קשה, אבל זה נושא אחר.

התקציב הזה שכבר חסכנו ב-11 חודשים, הוא יותר גדול מהתקציב שישראל דיגיטלית תוקצבה בו. אגף תקציבים יודע שיש פה חיה שהיא קצת שונה. שהיא לא רק מוציאה כסף, היא גם חוסכת כסף למדינה. אנחנו מוציאים אין סוף כסף על הכשרות מקצועיות היום, גם בתוך שירות המדינה. מאות מיליוני שקלים על זה שאנשים באים, יושבים בכיתה, יש מרצה, חלק מזה זה גם גמולי השתלמות שלא תמיד מצדיקים את עצמם והם נכונים.

היום בתעשייה הכל, או 80% קורה ב-online. הוא קורה בלמידה מקוונת. למה צריך לשבת שעות בתוך כיתה כשמישהו רושם על הלוח? אתה חייב להיות שם, הם חייבים להיות שם. עושים את הלימוד online, חוסכים 80% מההוצאות. הלימוד הזה online, יכול לעזור לנו בתעסוקת חרדים.

הוא יכול לחסוך, אבל הוא יכול גם להוסיף. אתה מדבר על חינוך מקצועי?

גם הכשרות מקצועיות, גם הכשרות בתוך שירות המדינה למורים, לעובדים סוציאליים, לסגל רפואי. אנשים שנכנסים לתוך שירות המדינה, יש להם קליטה לתוך שירות המדינה, יש להם קורס שמכשיר אותם איך להיכנס לשירות המדינה. כל הדברים האלה צריכים לקרות online. שום דבר לא צריך לקרות ב - - -

רק עוד משפט אחד לגבי ממשל זמין. איפה ממשל זמין בא לידי ביטוי ברשויות המקומיות? אני חושב שחלק גדול מהשירות שמקבלים האזרחים במדינת ישראל זה דרך הרשויות המקומיות, חוץ מהמשרדים הממשלתיים.

הנושא של רשויות מקומיות עלה בוועדה גם בפעם הקודמת. אני רוצה לחלק בין אחריות לבין מה נכון לעשות. מבחינת אחריות - אנחנו גם באיזה שהוא דו שיח עם השלטון המקומי ועם משרד הפנים, על מנת לבחון דרכים לשפר את השירותים שהשלטון המקומי נותן באמצעות כלים של ממשל זמין או כלים אחרים לאזרחים. וכן חשוב לומר שבהחלטת הממשלה האחרונה שהתקבלה, הוקם גם צוות יישום שעניינו שלטון מקומי, על מנת להסתכל גם על נושא שיפור השירותים של השלטון המקומי לאזרחים.

השקף האחרון שלנו מסדיר בהסתכלות כוללת איך זה נראה.

למה אי אפשר לתלות תקציבים ברשויות המקומיות על ידי פיתוח ושיפור בדברים האלה?

אתה רוצה תשובה אמיתית או תשובה מורכבת?

אם אתה יכול לתת תשובה.

אי אפשר בגלל מרכז הליכוד, זאת האמת.

איך זה קשור למרכז הליכוד?

כי קשה מאד לשנות את הדפוסים של - - -

יש דברים שאנשים אוהבים שמכריחים אותם. גם ראש רשות - - -

לא, אני לא התכוונתי לפגוע.

אבל למה זה היה קשור?

כאילו שראשי הרשויות מתנגדים ואז אי אפשר להכריח אותם, אבל זה פרויקט לאומי, זה לא מול ראש העיר. אם אתה עושה את זה כהחלטת ממשלה, כפרויקט שלהם, שנותן תוספת תקציבית שתהיה תלויה בהתפתחות טכנולוגית כזו או מתן שירות. זה נקרא אצלי קידום, זה לא יכול להיות רק - - -

אני רוצה להגן על כבודם של חברי מרכז הליכוד. צר לי, אבל אין לי מושג לחלוטין על מה אתה מדבר בנושא הזה.

זה מחוץ לפרוטוקול.

זה הפך למותג כזה, שאפשר להדביק אותו לכל דבר. זה ממש לא רלבנטי הפעם.

אני אשם בזה שאני השתמשתי בזמנו להכריח, או לתלות תקציבים. בסך הכל אני מדבר במובן יותר קל, יותר רך של הדברים, לקחת דברים משותפים, תוספת תקציבית שתהיה לשיפור הנושא הזה, לפיתוח הנושא הזה.

תיקחי את הדוגמא של התאגידים. המדינה החליטה לבטל אותם, לצמצם אותם ולא מצמצמים אותם בגלל בין היתר. אבל זה באמת לא הדיון.

אם רוצים לראות את הפערים הגדולים ואפשר גם לשבח, אז תיקח חברה ציבורית כמו חברת חשמל במסגרת ממשל זמין והקשר עם הציבור, היכולות שהציבור יתקשר עם חברת החשמל – כמעט הכל אפשר לעשות, את הרוב אפשר לעשות אם לא שופטים, ואני מדבר על התקופה האחרונה. אפשר להשוות זאת אל מול תאגידי המים למשל, ששני הגופים נותנים כמעט אותו שירות. שהרי מה ההבדל בין אם אתה מספק מים או מספק חשמל? הכל עובד עם מערכת של שעונים, מערכת שעונים של מים, מערכת שעונים של חשמל, ותראו איזה פערים אדירים וגדולים מאד בין השירות שאפשר לקבל, בין קידום השירות, בין השירות הטכנולוגי שאפשר לקבל בחברת החשמל לבין תאגידי המים, שהן כבר גם כן חברות פרטיות.

העברה של שם של שוכר למשכיר, או דברים מסוג כזה, שיש להם משמעויות לא רק אדמיניסטרטיביות של יכולת או של נגישות. יש כאן גם משמעויות כספיות. אם החוזה הוא על שם המשכיר או אם החוזה הוא על שם השוכר הקודם, זה גורם אחר כך להרבה השלכות – הוא השתמש, הוא לא השתמש, העבירו את השם ולא העבירו את השם ורק אם אתה מוכיח, ורק אם אתה מעביר את השם וכדומה. יש הרבה יותר בירוקרטיה וזה הרבה יותר קשה, לעומת תהליכים שעובדים דרך המחשב.

אני רק רוצה לספר לך, בעיר מסוימת שאני לא רוצה לנקוב בשמה, מישהו בדק כמה שירותים אתה יכול לקבל במחשב בעיר ממוצעת במדינת ישראל. לא עיר טובה במיוחד, לא גרועה במיוחד. מתוך 400 שירותים שהעירייה מציעה – 10 שירותים אפשר לקבל בלבד. יש קנסות, אפשר לשלם ארנונה.

לשלם?

לשלם. אי אפשר להוציא תו חניה. אי אפשר למסור מידע כמו חוזה שכירות. אי אפשר לשנות כתובת. אי אפשר. אז כמעט כל השירותים הם - - -

הם בכיוון אחד.

אני חושב שזו תמונה. זו לא התמונה בכל העיריות, יש כאלה שמצבן הרבה יותר טוב, אבל זאת התמונה הממוצעת ברשות מקומית במדינת ישראל. עכשיו, רוב המגע של הציבור הוא לא עם הממשלה, הוא עם הרשות העירונית. החינוך של הילדים שלו ו - - -

יש עכשיו שר פנים חדש, אנחנו מקווים לרתום אותו לנושא ואני מאמינה ש - - -

אני מעלה בפניכם את הדבר הזה. כדאי לעשות ישיבה בעניין הזה.

יהיו שינויים רציניים סביב הנושא הזה.

מאה אחוז.

צריכה להיות מודעות וצריך לקדם זאת, גברתי השרה.

עם כל ההערות, אני מקווה שתצליחי.

נראה לי שהמנכ"ל יאיר רשם את העניין הזה, של הרשויות המקומיות ושילובן בישראל דיגיטלית. שיתוף הפעולה יכול להיות מאד לתועלת.

שאלה אחרונה לפני שאעבור לדובר הבא. השפה בין משרדי הממשלה. בסופו של דבר אתה גם אמרת שיש מנמר"ים בכל מקום, יש אחראים, הסמכות אצלם, לבין זה שאתם רוצים לעשות אחידות. בסופו של דבר אתם יכולים ליצור משהו, אבל כל אחד ייקח את זה לכיוון אחרת.

זו הזמנות מצוינת, אני מציע שיאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתית, יתייחס.

אנחנו מודים לשרה.

תודה רבה.

אני ממשיך לוועדת הכספים.

תודה, מיקי. תדאג לנו לכמה אגורות פה, לכל הפרויקטים האלה.

צהריים טובים, אני ראש רשות התקשוב הממשלתי מה- 10 במאי השנה.

בהצלחה.

תודה רבה. לפני כן הייתי במשך חמש שנים מנהל מערכות מידע, מנמ"ר של משרד המשפטים. המשפט האחרון שלי בדיוק מתחבר יופי עם השאלה ששאלת. כמי שצמח מתוך המנמ"רים הממשלתיים לתוך התפקיד הזה, בוודאי אני מבין מה צריכה להיות מערכת יחסי עבודה ומה צריכה להיות מערכת התן וקח בין רשות התקשוב הממשלתית לבין מנהלי מערכות המידע.

אני חייב לציין שמנהלי מערכות המידע, כאורגן, זה אורגן שמתנהל כבר כמה שנים ביחד. הם נפגשים במפגשים שנתיים, בשותפות בוועדות של הסיעה ביחד. יש דו שיח שוטף בין רשות התקשוב הממשלתית על גלגוליה הקודמים וגם עכשיו, לבין המנמ"רים.

אני רוצה לציין נקודות שעלו במהלך הדיון הזה, רק בשביל קצת לסבר אולי מספרים לגבי מיקומה של מדינת ישראל בכל מה שקשור לשירותים מקוונים. אין ספק שיש לנו עוד הרבה מאד מה לעשות, אבל אם 600,000 איש מחדשים את רישיונות הנהיגה שלהם בעמדות שירות שפרושות בסניפי סופר פארם, שזה עבודה משותפת של משרד התחבורה יחד עם ממשל זמין, שהוא חלק מרשות התקשוב הממשלתית, זה הישג נאה. אם 5.5 מיליון טפסים מקוונים ממולאים כל שנה, זה גם משהו יפה. 70,000 נרשמים למעונות יום בצורה מקוונת, שזה פעילות משותפת עם משרד הכלכלה.

אתה עוד חדש בתפקיד, אבל הישיבה הבאה שלנו היא בנושא הזה. אני לא בטוח שהנתונים שם כל כך מעודדים.

אני יודע אדוני, לכן אמרתי את הנתון הזה, זה בהמשך. וסתם מתוך איזו שהיא חוויה אישית שלי, נולד לי נכד לפני כחודש וחצי.

מזל טוב.

תודה רבה, מספר שלוש. את שם היילוד החתן שלי נתן באחת לפנות בוקר מהכורסא בבית, כשהוא מחזיק את הילד. עד לא מזמן היית צריך לעמוד בתורים בשביל לעשות את הדבר הזה.

מעניין באמת איזה שם הוא נתן באחת בלילה.

השם הוא טל צבי.

הרבה נחת.

תודה רבה. לעניין קשרי עבודה וחלוקת הסמכויות בין ישראל דיגיטלית לבין רשות התקשוב הממשלתית, שבהמשך למה שאמר המשנה למנכ"ל ראש הממשלה, מר יוסי קטריבס, אני חושב שאנחנו צריכים להבין שישראל דיגיטלית, כגוף יוזם, בסיכומו של דבר את היוזמות שלו מישהו צריך לבצע. הביצוע נעשה על ידי גופי המחשוב בתוך הממשלה, בין אם זה בתוך המשרד עצמו, כשמי שאחראי על הביצוע זה המנמ"ר בתוך המשרד, ובין אם זה נעשה על ידי גוף מרכזי, כמו לצורך העניין ממשל זמין.

ולכן יש כאן תהליך של השלמה ולא תהליך של ניגוד וצריך גם לזכור שיש לא מעט פעילויות שנעשות על ידי רשות התקשוב הממשלתית, שאינן משרתות דווקא את ישראל דיגיטלית. העשייה היא רחבת היקף גם מעבר לפעילות הזאת.

אם ניקח לדוגמא, את פעילויות המטה של רשות התקשוב הממשלתית, במשרדי הממשלה יש משרדים שבהם אנחנו נמצאים בתהליכים של החלפת דורות של טכנולוגיה. יש מערכות מאד ותיקות. נכנסות מערכות חדשות. נכון ורצוי שניצור איזה שהוא סטנדרט טכנולוגי, כדי שהמערכות האלה בסיכומו של דבר יוכלו ביתר קלות אחר כך לדבר אחת עם השנייה, כדי שזה ישרת את מה ששאלת את מר קטריבס – איך אנחנו נגיע למצב שבו האזרח אומר לנו נתון פעם אחת ולא כל רשות שואלת אותו כמה פעמים.

אז כמה אתרים באמת עברו לשרתים הממשלתיים?

זו שאלה אחרת. נכון להיום יש חלק מכובד מאד. אני לא רוצה להגיד שזה 60%, 70% או 50%, אבל יש חלק מכובד מאד של אתרים שנמצאים בתוך חוות השרתים של ממשל זמין.

זה לא קשור אחד לשני, שכמה שיותר יהיו ככה התשובה תהיה אחת? מסמך אחד יכול להיות טוב לכולם.

אדוני, אני חושב שאנחנו צריכים להפריד בין חוות ... של אתרי הממשלה, לבין דו-שיח בין המערכות של המשרדים. אלה שני נדבכים שונים. אנחנו למעשה מטפלים בשלושה נדבכים. אנחנו מטפלים פעם אחת בנדבך של המערכות הייעודיות של המשרד. למשרד המשפטים יש מערכת ייעודית שעוסקת במיכון הפרקליטות. במשרד הכלכלה יש מערכת ייעודית שעוסקת במיכון מסוים של גוף מסוים שלו. יש לנו רובד מעל זה, מערכות שיש להן תפיסה שהיא תפיסה רוחבית.

בכל משרדי הממשלה אנחנו רוצים לנהל מסמכים. לא נכון שנפתח את זה 20 פעם, אלא נכון שניצור איזו שהיא מערכת אחת. יש לנו מערכת אחת שעוסקת בתכניות עבודה. אנחנו רוצים יותר ויותר לקחת מערכות כאלה רוחביות. והנדבך השלישי, זה אותם אתרי אינטרנט, שהם סוג של ממשק למול האזרחים וצריך לזכור, גם למול העסקים. וגם כאן אנחנו רוצים לבוא לבשורה והבשורה אומרת, שאם היום אתה כאזרח רוצה להוציא נניח נסח טאבו על דירתך, אז אתה מחפש איך אני מוציא נסח טאבו, ומגיע לתוך אתר משרד המשפטים ומוציא את זה בצורה מסוימת. יש שם דרך מסוימת להוציא.

אבל, אם אתה רוצה לעשות פעולה אחרת שנופלת בתוך הביטוח הלאומי, לצורך העניין, אז כל דרך ההתנהלות שלך היא אחרת. אז אנחנו מדברים היום על ליצור אתר אחוד לשירותי הממשלה ולמידעי הממשלה, שהוא מנקודת המבט של האזרח. האזרח הוא במרכז והוא ניגש לשירותים והחלוקה בין המשרדים איננה מעניינת אותו. מבחינתנו יש ממשלה אחת. זה נכון, ואם נגיד שכל משרד רוצה גם לשמור על גאוות היחידה שלנו, אז אנחנו לא מבטלים את המשרד בתהליך הזה. עדיין למשרד יש מקום חשוב ומהותי בדבר הזה, אבל כאזרח אתה צורך את השירותים מנקודה אחת.

צדקת אדוני, כל הקשר למול הרשויות המקומיות הוא קשר משמעותי, וכמו שציין מר קטריבס, הסמכות והאחריות לא אצלנו, אבל יש לנו בהחלט כוונה לעסוק בזה ולעשות בזה, כדי שבסוף האזרח יוכל לקבל את כל השירות ממקום אחד.

אותן מכונות שדיברת עליהן, הן בפרישה ארצית? זה פיילוט?

לא, יש מכונות כאלה שפרושות שהן אינן פיילוט.

השם שניתן להם זה קיוסקים, זה נכון להגיד את זה?

כן, אפשר לקרוא לזה קיוסק, על אף שזה לא מוכר גזוז. עמדות שירות זה מונח יותר נחמד. יש לנו כרגע היום 44 עמדות כאלה שנמצאות בתוך הסופר פארם, 64 תחנות כאלה שנמצאות בתחנות המשטרה. אתה יכול לראות את זה בהרבה מאד לשכות, למשל בלשכת טאבו תל אביב, שם תראה יחידות כאלה. תראה את זה גם ביחידות נוספות. אנחנו מדברים היום על - - -

זה מיזם מאד חשוב ומיוחד שיש להנגיש לכלל הציבור. ההכוונה שלכם צריכה להיות, דווקא באזורים ששם יש פחות שימוש ביתי באינטרנט ופחות נגישות לאינטרנט, לתת להם את זה, כשזה יכול להיות משהו במקום ציבורי – בסניפי דואר, אולי בסניפי בנקים. אני חושב שזה דבר שצריך לעשות.

אתה צודק ביותר. יש לנו למשל עמדה כזאת גם במודיעין עילית. אנחנו בהחלט חושבים שזו דרך להנגיש שירותים למי שפחות נגיש לעולם האינטרנט.

אין ספק שזו העמדה הכי פעילה, במודיעין עילית.

כן, בנושא מתן שם ליילוד, כן יירבו, היא פעילה מאד.

זה ברור. אני חושב שזה המקום שיש בו את היילודה הכי גבוהה.

סליחה שאני מפריע, חשוב גם לומר שאחד היתרונות הגדולים בהסתכלות רוחבית-מערכתית, זה שבמקום שכל משרד יציב קיוסק או עמדת שירות משלו, הגיע הזמן שנסתכל כממשלה. ואז, בעמדת שירות אחת אתה יכול לקבל רישיון נהיגה ואתה יכול לקבל שירות של משרד אחר - - -

כולל גם הרשויות המקומיות. זה צריך להיות על יד. אבל אם דיברת כבר על מודיעין עילית ועל מתן שמות, האמן לי שהשם זה הדבר הקטן בכל העניין, אבל אם אתה גם תלווה את הנכד הטרי (גם לי נולדה נכדה לפני שישה שבועות, נוכל לעשות שידוך), או אם יבוא אילך החתן והכלה ויגידו – נורא ואיום מה שהולך בטיפת חלב.

הם יספרו - בגיל 3 חודשים קבעו לנו תור לקבל חיסון כזה או אחר, באתי, טרחתי, כן הפסדתי יום עבודה, לא הפסדתי יום עבודה, המתנתי וכל מה שכרוך סביב, ואם יש עוד ילדים אז צריך למצוא סידור אחר לילדים – ובאתי ואמרו לי לא, את לא יכולה לקבל את החיסון עכשיו כי חסר יום אחד. הוא לא בן 3 חודשים אלא בן חודשיים ושלושים יום ולא שלושים ואחד יום. היא אומרת, אבל אתם קבעתם את התור. וככה היא חוזרת הביתה. אומרים לה עכשיו אין מי שיקבע את התור, תתקשרי בבוקר ותקבעי תור. היא ממתינה לקבוע את התור, יש שעות, וכן עונים ולא עונים ואז התאריך הבא כבר עובר את התאריך המומלץ לקבל את החיסון הזה.

זה דבר אחד שאנחנו חושבים עליו כשאנחנו מדברים על ממשל זמין, שאני רואה את זה כפרויקט חשוב. ומי שמלווה היום את הנכדים או את הילדים, הוא יעצים את הדבר הרבה יותר מאשר אני העצמתי אותו. מצד שני אני גם רואה, בישראל דיגיטלית לדוגמא, שיש הרבה מידע. הרי היום השירות הזה נמצא בטיפת חלב ולא נמצא בקופת חולים ואם זה כן טוב או לא טוב, יש דיונים על זה. יכול להיות שיש מקומות שזה כן נמצא בקופות החולים.

אם ניקח את עיר הבירה שלנו כדוגמא, שם טיפות החלב לא נמצאות בקופות החולים, והיה דיון אז, כשראש עיריית ירושלים היה אהוד אולמרט, הוא שימש גם פעם כשר הבריאות והיה אחרי זה גם ראש ממשלה, והוא הסביר מדוע הוא משאיר את טיפות החלב ולא מעביר אותן לקופות החולים. הוא אמר שהוא חושב שצריך משהו שיישאר אימהי, מסורתי, שהאמא באה עם הילד הקטן ומלווים אותה. בקופת חולים השירות הוא יותר מקצועי, הוא פחות אבהי, פחות משפחתי ובטיפת החלב יש את זה. ולכן הוא חשב שכדאי להשקיע ועל אף שהשירות היום הוא הרבה יותר מצומצם ופחות נגיש ממה שהיה פעם, צמצמנו את מספרי טיפות החלב, התורים אחרים. אולי הרחיבו אותם לקבלה גם אחרי הצהריים, אבל מעבר לזה יש הרבה מה לשפר. בכרטס, במחשוב שיש, בידע שאתה רוצה לקבל.

אם שואלים את האמא עכשיו מתי התינוק קיבל חיסון, או לא קיבל – אם היא אצל רופא אחר הצהריים, אין לה את האפשרות לקבל את המידע הזה, מידע שאנו יודעים כמה חשיבות יש בו. ועכשיו, העיקר, מה שנוגע אליך כישראל דיגיטלית, המון המידע שנותנים בטיפות החלב ליילודים, לאימהות, להורים, אפשר לתת אותו היום כבר בצורה ממוחשבת. זה לא חייב להיות מידע שמוסתר אצל האחות הוותיקה. זה בסדר גמור, זה טוב מאד שהיא מלווה אותם, אבל יש עוד הרבה דברים שאפשר. מידע מוסמך ולא רק ספר מסוים. כך רואים איך הממשלה, איך מערכת הבריאות רואה את הדברים האלה.

הבאתי לכם דוגמא משירות אחד שהוא לכאורה קטן בתוך כל משרד הבריאות שנקרא טיפות החלב, וכמה שהוא חברתי מאד וגם מבחינת ממשל זמין שקיים בו, במתן השירות הטוב, האמין והנכון, ומצד שני, ישראל דיגיטלית שנותנת לך מידעים, מקדמת, מביאה מחקרים, מביאה חדשות שיש בתחום הזה, התפתחויות שיש בתחום הזה.

כבוד יושב הראש, אני שמח לבשר לך שפרויקט טיפות החלב - - -

הוא הפרויקט הבא שלכם?

הוא לא הפרויקט הבא, הוא הפרויקט הנוכחי. הוא כבר קורה. נמצא פה נציג משרד הבריאות, הוא יכול לומר כמה מילים על הפתרון.

כן, בבקשה. ממש בקצרה. אנחנו גולשים כבר לזמן של הוועדה השנייה.

שמי ניר ינובסקי, אני מאגף מחשוב של משרד הבריאות, פרויקט בריאות דיגיטלית. אז קודם כל אני מאד שמח שהרבה מהדוגמאות כאן הן מתחום הבריאות. אני חושב שבאמת זה אחד התחומים שבו המהפכה הדיגיטלית יכולה לגעת בכל אחד ואחת מאיתנו, בכל תקופות החיים. ובאמת, הרבה פעמים בתוך משרד הבריאות אני צריך להסביר למה טיפות החלב צריכות להיות חלק מישראל דיגיטלית. זה צריך להיות חלק מישראל דיגיטלית בדיוק בגלל הסיפורים האלה ובדיוק בגלל שזה נוגע בכל אחד ואחד וזה שירות שהוא כל כך בסיסי וכל כך חשוב.

אני חושב שהסיפור שלך הוא באמת סיפור user קלאסי. היום יש זימון תורים אינטרנטי לטיפות החלב.

לכל טיפות החלב?

לא לכל טיפות החלב. אנחנו עדיין בהטמעה ראשונית של הדבר הזה. יש רשויות מקומיות שיש טיפות חלב שנמצאות בקופות החולים ויש טיפות חלב שנמצאות במשרד הבריאות. אנחנו בהטעמה הדרגתית גם של הנושא של זימון תורים אינטרנטי, גם של מערכת שנקראת מחשבה בריאה, שהיא מערכת שמאפשרת לאחות, למשל כשהיא קובעת תור, לראות בדיוק מה מצב החיסון, מתי אפשר לעשות את החיסון הזה. זה נקרא DSS - - Decision support system – וזה אומר אני לא אקבע חיסון לילד בתאריך שהוא מוקדם מדי או חיסון שהוא אלרגי אליו, הוא כל דבר אחר.

יש לנו גם את הנושא של זימון תורים טלפוני דרך מוקד קול הבריאות. זה משהו שבעצם מאפשר לחסוך את כל ההגעה הפיזית לטיפות החלב, ולנהל תיק רפואי בתוך טיפות החלב. כמו שדיברנו קודם, חלק מאד מאד משמעותי בזה זה שיתוף המידע בין המידע שעובר בטיפות החלב לבין מידע שנמצא למשל בלשכות הבריאות לגבי חיסונים, או מידע שנמצא בקופות החולים, או מידע שנמצא בבתי החולים.

או מסמך שהאמא רוצה להעביר לטיפת חלב, שהיא לא צריכה לבוא באופן פיזי.

אבל אם מחפשים לחסוך כסף, אז תזכורות ב-SMS זו דוגמא קלאסית של עלות מאד נמוכה לחיסונים, בפרט כשזה בטווחים של שלושה, חמישה חודשים.

בהקשר הזה, אותה אימא שמספרת את הסיפור שלה שהיא הגיעה, אבל הרופא לא הגיע, ואף אחד לא הודיע לה, או לא מצא את הדרך והיא הגיעה לריק. אני חושב שאי אפשר לתת חיסון בלי שרופא נמצא.

עוד פעם, הרגל המסיימת של הדבר הזה זו אפליקציה שנקראת שתי טיפות. אני מזמין את כולם לחפש בגוגל play עכשיו, היא זמינה להורדה. האפליקציה הזאת בעצם מאפשרת לכם לעשות מעין waze של טיפות חלב, למצוא את טיפת החלב הקרובה למקום מגוריכם, לראות איזה שירותים בדיוק ניתנים בטיפת החלב הזאת ובעתיד גם לזמן שם תורים. כך שבסופו של דבר יהיה אפשר לעשות את זה מהספה.

מה זה בעתיד?

רבי עקיבא אמר עוד טיפה ועוד טיפה, בסוף אבנים שחקו מים או מים שחקו אבנים.

אבל זו דוגמא אחת ל-150 פרויקטים.

אנחנו מודים. בדיון הבא, עם משרד הבריאות, נכניס גם את הנושא הזה, מעבר למידע הרפואי.

מורן קוגן, מנהלת תחום רגולציה ופרויקטים במשרד המידע, בבקשה.

שמי מורן ממשרד המדע. המשרד מברך על כל תכנית ממשלתית להרחבת שירותים דיגיטליים. נגענו פה בכל הנושא הזה של פערים דיגיטליים בין הטכנולוגיה הקיימת לבין מה שיש לממשלה להציע ואיך צריך להתמודד עם זה. אני רוצה לגעת בנקודה קטנה שפחות נגענו בה כרגע, וזה הפערים הקיימים עדיין באוכלוסייה.

כשאנחנו מדברים על הגברת הזמינות של השירותים שאנחנו נותנים, חשוב שלא נשכח ונזכור שיש אוכלוסייה רבה שעדיין לא זמינה ואפילו אין לה גישה לאותם מחשבים, לאותן מערכות מתוחכמות. משרד המדע מפעיל פרויקט שנקרא פרויקט להבה. זה מיזם ממשלתי שמטרתו לצמצם את הפערים הדיגיטליים האלה. הוא מטפל החל בלתת את הברזלים לאותם אוכלוסיות שאין להן גישה, אתם אותם מחשבים, והחל במתן כלים שזה כל מיני קורסים של הכרת מחשב, שימושים בסיסיים ואחר כך גם לתת כל מיני כלים בשביל לעשות בזה שימוש לעתיד.

את מדברת על פרויקט להבה?

נכון. הוא קיים בפרישה ארצית של 30 מרכזים והיד עוד נטויה, לפחות מבחינת התכניות שלנו. המרכזים האלה, לפחות להשקפתנו, יכולים להיות כר מאד מאד טוב לאותם ניסויים לשם שיפור שירותים, כי באמת זה יינתן לאוכלוסיית קצה אולטימטיבית, שצריכה את השירותים האלה ולאו דווקא יש לה את הידע ואת הכלים איך להתמודד עם דברים מאד מאד מתוחכמים, זאת אומרת שדות רבים, ברירות מחדל, כל הדברים שאנחנו מתמודדים איתם כשאנחנו מאפיינים טפסים.

אנחנו שמענו על זה גם בסקירה של השר. אנחנו חושבים ששיתוף הפעולה בעניין הזה חשוב מאד.

הצטרף אלינו לדיון חבר הכנסת חיים ילין, אנחנו מקדמים אותו בברכה. וודאי היה לך מה להגיד לגבי עמדות המידע שדיברנו עליהן קודם, גם ביישובים שאתה בא מהם, היישובים המרוחקים יותר. זה לאו דווקא פערים חברתיים או אנשים שאין להם נגישות לאינטרנט. יכול להיות שיש להם אינטרנט, אבל הגישה לאותם קיוסקים או לאותם עמדות מידע או עמדות שירות, כמה הם יכולים להועיל כשאתה יכול באותה עמדת שירות לקבל חלק גדול מהשירות שאתה צריך, אם זה רישיונות נהיגה, אם זה אישורים אחרים לביטוח לאומי. אתה מדבר על בנקים, אבל אנחנו מדברים על משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות.

משה פרידמן מחברת קמאייטק.

אני אגיד רק מילה אחת. אני מוביל מיזם שנקרא קמאייטק, לשילוב חרדים בהייטק ומיזם של הכשרות שנקרא טיק-טק, וגם זכיתי להיות בקבוצה של מובילים דיגיטליים.

אני חושב שהסיפור של ישראל דיגיטלית, ביחס לציבור החרדי, טומן בחובו הזדמנות ובעיה. ההזדמנות היא בעיקר בתחום ההכשרה והחינוך. הרבה מאד הנגשה של חינוך לחרדים יכולה להתבצע באמצעות ישראל דיגיטלית וזו ההזדמנות הגדולה וכדאי להשקיע בזה המון מחשבה. דרכים שחרדים יוכלו ללמוד מרחוק, לא בתוך האוניברסיטאות וכו'.

מצד שני יש פה בעיה. הציבור החרדי לא מחובר לאינטרנט. 60% מהציבור החרדי לא מחוברים בכלל לאינטרנט. מתוך ה-40% שכן מחוברים, בערך 25% מחוברים באינטרנט מסונן. אז הנגישות שלהם בכלל לאינטרנט היא - - -

ה-40% האלה זה נגישות מלאה לכל הפרויקטים האלה. האינטרנט פתוח לכל המשרדים הממשלתיים. כך אני חושב. בכל אופן, הוא אומר שנשאר אחוז גבוה מאד שאין להם בכלל, שהם לא נגישים בכלל. זה נכון.

לכן בעצם חלק מהמטרות של ישראל דיגיטלית זה לחבר אוכלוסיות באמצעות הדיגיטציה, אבל יש לנו פה אוכלוסייה שבאופן אידיאולוגי היא נגד האינטרנט ולכן צריך למצוא פתרונות יצירתיים. נגיד אולי באמצעות קיוסקים כאלה או עמדות, כך שגם חרדים שאולי אין להם אינטרנט בבית - - -

זה חשוב מאד. דיברנו על זה, שצריך שעמדות השירות צריכות להיות ממוקמות באזורים שהדרישה אליהן הרבה יותר גבוהה. זה הרבה יותר אפקטיבי. זה יכול להיות אפקטיבי לכולם. הבן שלי הוציא רישיון נהיגה והוא קיבל את רישיון הנהיגה בסופר פארם. זה באמת חידוש וזה חידוש חשוב מאד, נגיש מאד ומתקדם מאד.

יכול להיות שכדאי להקים תחנות של ישראל דיגיטלית שישרתו את הציבור.

תודה.

זיקה אב צוק, סמנכ"לית פיתוח עסקי, חברת סיסקו.

שלום. רציתי להגיד קודם כל שהשרה בעצם זכתה שהיא קיבלה את הצוות של יאיר שינדל. זה רגע נדיר עכשיו, כי אני משבחת את הממשלה, כי הם באמת עושים עבודה טובה והם חושבים על החלק של זה שהממשלה צריכה לעבוד בצורה רוחבית.

אני רוצה גם להגיד שמכיוון שהעתיד כבר כאן ואנחנו בתעשייה רואים אותו ומביאים אותו, אני חושבת שכל המפעל הזה של ישראל דיגיטלית דורש שיתוף פעולה מאד הדוק עם התעשייה ואנחנו כאן בשביל לעזור ולעשות את זה, ואם אנחנו מסתכלים למשל על החלק של החינוך ומה שקורה בבתי הספר, גם עם הכיתות הצפופות, עם שחיקת המורים, עם הפערים שיש בין בתי ספר שונים, את כל הדברים האלה דווקא ישראל דיגיטלית יכולה לפתור היום ואפשר בעצם להשפיע על הפתרונות שהממשלה נותנת כבר היום, עם שימוש בטכנולוגיה והסתכלות על הצורך של הילדים.

חשוב מאד, זה באמת יכול לקדם את הדברים.

איתמר קורנפלד, ראיתי אותך מרחוק, אחרי הרבה שנים שלא ראיתי אותך. אני עוד לא יודע אפילו למה הגעת לוועדה. ראית שיש לך הערה לגבי טיפות החלב. אתה עדיין בעיריית ירושלים?

כן.

אני זוכר לפני למעלה מ-20 שנה, אתה זה שקידמת את המחשוב בעיריות. הטכנולוגיה הייתה אז עוד בחיתוליה ואתה קידמת את זה והיית אחראי על זה. בבקשה.

שני דברים, אחד אנחנו גם נמצאים במיזם של ישראל דיגיטלית, מיזם בשם ירושלים דיגיטלית שאני מוביל אותו בעירייה, כמובן. אנחנו היינו שמחים מאד אם היה יותר שיתוף של מאגרי המידע בין הממשלה לרשויות. אני חושב שזה היה עוזר מאד. אנחנו נמצאים די במשבר גם מול משרד הפנים, הנושא של קובץ האוכלוסין. אני מדבר על דברים הרבה יותר פשוטים מאשר חיבורים ונושאים שהם נושאים של בריאות.

מילה אחת על נושא טיפות החלב.

הורידו באינטרנט את נושא קובץ האוכלוסין.

לא, זה לא פשוט. זה לא פשוט גם באינטרנט. מאז שזה הגיע לאינטרנט התחיל אצלנו כל הסיפור מול הרשויות ויש עם זה בעיה מאד גדולה. מה שקורה זה שהרשויות מתחילות להקים לעצמן את המאגרים לבד וזה עוד יותר גרוע.

בנושא של טיפות החלב, מחשבה בריאה זו מערכת מאד ישנה שאנחנו נפרדנו ממנה לפני כמה שנים והחזרנו אותה למשרד הבריאות. המערכת של זימון תורים לא זמינה לנו. זאת אומרת אנחנו כנראה צריכים לרכוש אותה בעתיד. כדי לרכוש את המערכות האלה, מי כמוך יותר ומכיר מה תקציבי העיריות. אז להגיד שזה דבש, אנחנו עוד רחוקים משם לפחות בנקודות הקצה.

יפה מאד. אני יודע שעיריית ירושלים דורשת מאנשים מסוימים שבאים לקבל שירות, טופס ריכוז מקומות העבודה מביטוח לאומי. לקבל טופס כזה, כשאתה שולח את האזרח, אז קודם כל הוא לא יודע מראש שהוא צריך להביא את זה. לקבל את זה מהביטוח הלאומי זה גם דבר מאד קשה, וודאי אם הוא לא מחובר לאינטרנט. קשיים. לא יודעים להשיג אותם בכלל בשביל לבקש ומבלי זה אתה לא יכול לקבל את השירות. זו דרישה שלכם, אולי באישור של השלטון המקומי, אבל אם היה אפשר לתת בהסכמה את המידע הזה, זה היה חוסך זמן רב ומאמצים רבים.

חוק הגנת הפרטיות פוטר, בטקטיקה זה קשה.

אנחנו הגענו לסיום הישיבה הזאת. מיד נתחיל את הישיבה הבאה. אנחנו רוצים ליישם את הנושא ולראות הלכה למעשה ולקחת כדוגמא מתוך ממשל זמין את הנושא של מעונות.

אני יודע שהמנמ"רים לא קיבלו כאן מענה. אנחנו חושבים לעשות ישיבה מיוחדת בעניין. אני חושב שזה חשוב. בכל אופן אני מרגיש שבין מערכת רשות התקשוב שלנו לבין המנמ"רים יש מה לקדם. אין לי ספק שצריך שיתוף פעולה הרבה יותר הדוק. אנחנו בכל אופן נשמח לשמוע על כך כדי לקדם את הדברים האלה בשפה אחת. נעשה ישיבה מיוחדת וניתן לכם את ההזדמנות לומר את הדברים שלכם, כל מי שאחראי על המנמ"רים.

אני מודה לכולם. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:09.