ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 30/06/2015

הפרת חוק השאלת ספרים בבתי הספר, הפרת חוק השאלת ספרי לימוד בבתי הספר, ניסוי לא מבוקר - חיוב הורי תלמידים לרכוש טאבלטים כעזר לימודי

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 16

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ה (30 ביוני 2015), שעה 9:10
סדר היום
1. ניסוי לא מבוקר – חיוב הורי תלמידים לרכוש טאבלטים כעזר לימודי, הצעה לסדר-היום של חברת הכנסת מיכל רוזין

2. הפרת חוק השאלת ספרים בבתי הספר, הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת איציק שמולי ויפעת שאשא ביטון
נכחו
חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

ענת ברקו

מסעוד גנאים

יוסי יונה

איילת נחמיאס ורבין

מיכל רוזין

יפעת שאשא ביטון

איציק שמולי
מוזמנים
רוני דיין - מנהל אגף לטכנולוגיות מידע, משרד החינוך

עופר רימון - מנהל מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע, משרד החינוך

לירן שפיגל - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

תמר גולן צדוק - מנהלת השאלת ספרים, משרד החינוך

רחל שכטר - ממונה השאלת ספרי לימד, משרד החינוך

יואב זימי זמרן - סגן ראש מינהל חינוך לענייני פדגוגיה, עיריית ירושלים

שושי סומך - עו"ד, המועצה לשלום הילד

דרור אלוני - מרכז השלטון המקומי

הרן רייכמן - עו"ד, מנהל הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, אוניברסיטת חיפה

רננה מיסקין - הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, אוניברסיטת חיפה

פרופ' נאוה לויט בן נון - מנהלת מרכז סגול למח ותודעה, המרכז הבינתחומי, הרצליה

נועה אלבלדה - מרכז סגול למח ותודעה, מרכז הבינתחומי, הרצליה

תמיר לאון - חוקר תרבות צעירה, אנתרופולוג יישומי

נוה גור - עו"ד, חבר מועצת הוד השרון

פז כהן - יו"ר ועד הורים, ירושלים

אבי פטל - יו"ר ועד הורים, בית ספר רנה קסין ירושלים

צבי חנן שמחה - ארגון הורים למערכת החינוך, ירושלים

שמעון יום טוב - יו"ר ועד הורים, חולון

משה אשכנזי - יו"ר ועד הורים מוסדי

רינת שני - אימא, חברת ועדת היגוי, בית ספר יגאל אלון, הרצליה

ברכת קלימשטיין לוי - אימא לילדים, הוד השרון

גדעון לייכנר - הורה לילדה, הוד השרון

אפרת כרמלי - אימא לילדים, הוד השרון

עמיר בורנשטיין - פעיל בתחום המודעות לקרינה ורגישות לקרינה

גלית צברי - אימא לבנות ביסודי, בחטיבה ובתיכון

רוני זיטמן ברנע - אימא לילדים, הוד השרון

הדס תגרי - אימא לילדים בבית ספר לפיד, הוד השרון

שביט שחם - מרכזת פרויקט השאלת ספרים מטעם ועדי הורים

צביקה כספי - יו"ר ועד הורים, עירוני בת ים

יעקב עמי - פעיל ארצי בנושא הקרינה
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר המתרגמים

ניסוי לא מבוקר – חיוב הורי תלמידים לרכוש טאבלטים כעזר לימודי, הצעה לסדר-היום של חברת הכנסת מיכל רוזין

הפרת חוק השאלת ספרים בבתי הספר, הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת איציק שמולי ויפעת שאשא ביטון
היו"ר יעקב מרגי
בוקר טוב. נוכחות מרשימה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-30 ביוני 2015, י"ג בתמוז התשע"ה, יום בו יוצאים לחופש הגדול.

חשבתי שמישהו התבלבל. כאן זה לא הדיון על הגז אבל הנוכחות מאוד מרשימה.

הנושא הראשון שעל סדר היום הוא הפרת חוק השאלת ספרים בבתי הספר של חבר הכנסת איציק שמולי, הנושא השני הוא הפרת חוק השאלת ספרי לימוד בבתי הספר של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון והנושא השלישי הוא ניסוי לא מבוקר, חיוב הורי התלמידים לרכוש טאבלטים כעזר לימודי של חברת הכנסת מיכל רוזין.

אנחנו נצלול לנושאים שבסדר היום. כל הנושאים שמניתי, נקיים אותם כדיון אחד משולב. כדרכי בקודש, אני אומר לכם מספר מילות פתיחה. לאחר מכן חברי הכנסת המציעים אמרו את מה שיש להם לומר, לאחר מכן נתחיל את הדיון כאשר נציג משרד החינוך יציג את הדברים אותם יש לו להציג, לאחר מכן ידברו לסירוגין חברי הכנסת והאורחים. אנחנו מצומצמים בזמן ואנחנו רוצים לקיים דיון ענייני. לכן אני לא אתן שהדיון יופרע.

כאמור, פרויקט השאלת ספרי לימוד, כולנו שמחנו בו. מי שבגילי זוכר את הפרויקט הזה ויודע שהוא עבד ללא משאבים גדולים. מי שמתעניין בגילי, אני בן 55, יליד 1960. אני זוכר שבכיתה מסוימת השאלתי מבית הספר ספר גיאוגרפיה וראיתי שעליו כתוב שמו של אחי הבכור. הספר לא היה קרוע. אמנם היה קצת בלוי אבל למדנו גיאוגרפיה. כשאני מתמודד עם הצעירים של היום, אלה שלומדים חמש יחידות בידיעת הארץ, מסתבר שיחסית אליהם אני די טוב. כאן אני רואה שבשנת 2000 חוקק חוק, נתנו לנושא תקופת הסתגלות די נאה, 31 במאי 2004 והנה אנחנו היום בסוף יוני 2015. יש את השיטה של הטאבלטים. על מנהלי בתי הספר זה נפל עליהם כתיק כבד ובלשון המעטה הם לא אוהבים זאת, אבל בלשון אמיתית עושים הכול כדי שזה לא יוטמע ואנחנו ממשיכים להוציא כמעט כל שנה על כל ילד בממוצע בין 650 ל-1,100-1,200 שקלים. לכן ועדת הכנסת, ביוזמתה ובעזרתם של חברי הכנסת המציעים, מקיימת היום דיון ואנחנו נצלול לנושא הזה כאשר לעניין הזה נכנסת סוגיית הטאבלטים שלכאורה באה במקום. אבל, ובזה אני מסיים, מה הועילו חכמים בתקנתם, חוק השאלת ספרי לימוד בא כדי להקל על הנטל הכבד והמעמסה הכבדה המוטלת על ההורים בתשלומים כאלה ואחרים. השבוע יתקיים גם דיון על תשלומי ההורים.
מסעוד גנאים
מדובר גם במשקל. במחיר ובמשקל.
היו"ר יעקב מרגי
זה הוריד במשקל אבל העלה את המחיר. נכנסת לנו הסוגיה של הטאבלטים שאני לא יודע אם מישהו בדק אותה. אנחנו אנשים לא קונספרטיביים, אנחנו לא חושדים בכלום ואנחנו לא חושדים במישהו אלא לכולם יש כוונות טובות, אבל מה לעשות, תפקיד הכנסת הוא לבדוק את תפקודה של הרשות המבצעת. אנחנו נצלול לנושא ונלמד אותו. אני מבין שהתקיים דיון ראשון, יש אמוציות, מחאה וכולי, אבל זה נעצר בדלת הוועדה ואנחנו כרגע מקיימים את הדיון.

חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת איציק שמולי. אני לא רוצה לקצוב זמן, אבל יש לך שלוש דקות.
איציק שמולי
תודה רבה אדוני היושב ראש על הדיון החשוב שמתקיים על הבוקר אחרי לילה לבן. תודה לך שלא ויתרת.
היו"ר יעקב מרגי
אני בא מהנגב. הגענו ב-2:00 לפנות בוקר וב-5:00 עמדנו על הרגליים ואנחנו כאן.
איציק שמולי
אדוני היושב ראש, תודה גם לחברי הכנסת שהציעו את ההצעה, גם לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון וגם לחברת הכנסת מיכל רוזין.

אדוני היושב ראש, בפתיחה שלך נגעת בנקודה המרכזית. החוק חוקק בשנת 2000 ומטרתו הייתה ברורה מאוד והיא להציע תכנית של השאלת ספרים בבתי הספר, אלא שכנראה מבחינתו של משרד החינוך - כך זה נראה - החוק הזה מיושם בדרך מאוד מאוד יצירתית בשעה שלהורים בבתי הספר לא מוצע אלא לפעמים הם נדרשים ומוצאים את עצמם עומדים תחת לחצים מאוד מאוד כבדים לרכישה של אותם טאבלטים.

כאשר אני לומד את הסוגיה הזאת, יש שני דברים שמטרידים אותי. הדבר הראשון, אדוני, אתה הזכרת בנימה של צחוק את עניין הגז. יש הרבה דמיון באופן קבלת ההחלטות ובאופן שבו מתקדם המתווה של הגז בממשלה לבין הפרויקט הזה. יש חוק וכאילו בדלת האחורית מנסה אולי הפקידות, אולי מישהו אחר במשרד החינוך, לקדם איזושהי אג'נדה משל עצמה של דחיפה והכנסה מסיבית ואגרסיבית של הטאבלטים לתוך בתי הספר.

אני בסך הכול בן 35, אני לא נגד טאבלטים ולא נגד טכנולוגיה. אני לא בא מהמקום הזה אבל אני בהחלט יכול להבין את החששות של ההורים מכך שלוקחים פרויקט כזה שמשפיע בצורה דרמטית על החינוך של הילדים ומקדמים את המדיניות הזאת ללא דיון ציבורי, ללא חקיקה מתאימה, כאילו מדובר באג'נדה פרטית של מישהו במשרד החינוך. עם הדבר הזה יש לי בעיה. לי עדיין אין ילדים אבל כשיהיו לי ילדים, אני ארצה לדעת מה עושים ארבעים טאבלטים בתוך חדר אחד סגור. אני מאמין לממשלה, אם היא תבוא ותשים לפחות על השולחן ותוכיח שזה לא מטגן את הילדים, שאין פגיעה בהתפתחות של הילד, בזיכרון שלו ובכל ההיבטים הללו.

יושבת כאן דוקטור נאוה לויט - קראתי חלק מהממצאים שכתבת - והיא מדברת באופן ברור על הפגיעה בהתפתחות של הילד, על החשש מהפגיעה בהתפתחות של הילד.

אדוני היושב ראש, מול כל המכלול השלם הזה של הטענות, עומדת מדיניות פרטנית, משהו בין מדיניות פירטית לגחמה אישית של משרד החינוך שפשוט דוחפת את הפרויקט הזה בכל הכוח.

גם אם לא תתקדם כאן היום החלטה אופרטיבית, אמנם היום כולם יוצאים לחופש, אבל בסופו של דבר שנת הלימודים הבאה היא כבר מעבר לפינה.
היו"ר יעקב מרגי
בערב שבת המושג הזה נקרא בין השמשות.
איציק שמולי
אני חושב שטוב תעשה ועדת החינוך של הכנסת אם תקדיש, גם אם צריך במהלך הפגרה, דיון אחד או שניים כדי לעסוק בסוגיה הזאת שבאמת רובצת על כתפי ההורים.

יש עוד סוגיה אחת שאני רוצה להעלות בשולי הדברים וזה הסיפור של האפליה. זה לא רק מטעמים של היבטים בריאותיים והשלכות פדגוגיות אלא בסוף אני רוצה להתייחס לאחד הדברים שמפריעים לי. אני דיברתי הבוקר ואתמול בלילה עם הורים, לא עם אחד ולא עם שניים, ואני בהחלט מצאתי מקרים - למרות אותה קרן של משרד החינוך- כאשר באותה עיר, מילא שבאותה עיר יש אפליה, מילא שבין עיר לעיר יש אפליה, באותה כיתה יש ילד אחד שהוא בא עם טאבלט והוא צמוד לטאבלט והטאבלט הופך להיות איזשהו סטטוס חברתי ובצד השני של הכיתה יש ילד שאין לו טאבלט. תחשבו מה זה עושה לילד כזה. איך משרד החינוך יכול לישון בשקט כשהוא יודע שיש ילדים כאלה שלא יכולים להרשות לעצמם לרכוש טאבלט והם כך מסתובבים בבתי הספר, מה הם חושבים על עצמם ומה חבריהם חושבים עליהם.

לכן אדוני היושב ראש, מכל הטעמים האלה, גם מהטעמים הבריאותיים, גם מטעמי השוויון וההשלכות החברתיות על הילד, גם מהטעמים הפדגוגיים, אני רוצה לדעת איזה פיקוח אתם במשרד החינוך עושים כדי שהילד לא ישב במהלך השיעור וישחק, ואני לא יודע במה. אני לא יודע איזה פיקוח אפשר לעשות על כך, אבל אם זאת המדיניות אותה אתם מקדמים, צריך לספק תשובות לכל השאלות הכבדות האלה. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי
אני רוצה לומר תחושות אישיות. לא בדקתי. הייתי מוכן להשתתף במחקר. אני כותב מה שנקרא דרשות על פרשיות השבוע. פעם, כאשר לא היה טאבלט, הייתי קם באמצע הלילה כאשר על השולחן היו 10-12 ספרים. חיפשתי מקור אחד אבל על הדרך דליתי אוצרות ואז התחלתי לעבוד עם הטאבלט וכאן זה כמו אותו צלף חוד ביחידה. צריך לחקור את זה. להערכתי שלי, אני משייך את זה לגיל אבל לא בכל אפשר להאשים את הגיל, אני מרגיש שיש לי נסיגה. השאלה אם באמת, כמו שאומר חבר הכנסת, מישהו חקר את זה והאם מישהו בדק את זה.

המציעה השנייה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.
יפעת שאשא ביטון
בוקר טוב לכולם. כבוד היושב ראש, תודה על הדיון החשוב הזה. אני אתחיל דווקא מהמקום החיובי ואומר שאני חושבת שאנחנו נמצאים בעידן של קידמה ואנחנו לא נוכל לעצור אותה. אני חושבת שאנחנו גם לא רוצים לעצור אותה אלא שאנחנו צריכים להתחבר אליה בצורה נכונה, בצורה שהיא נכונה לנו מכמה טעמים. אם אנחנו לוקחים את סוגיית הטאבלטים, בלי להיכנס לכל הפירוט החברתי של הפערים שבעיני כל הסיפור הזה, לא רק שהוא לא מצמצם פערים כמו שאנחנו נוהגים לומר שאנחנו רוצים לקדם, בעיקר שמענו את זה הרבה בתקופה האחרונה, אלא שאנחנו אפילו מרחיבים אותם, אבל אני שמה את זה בצד כי זאת סוגיה בפני עצמה.

אני אומרת שאנחנו התקדמנו אבל יכולנו להתקדם הרבה יותר. אני בעד ספרים אלקטרוניים, כל עוד שהשימוש בהם ייעשה במינון הנכון ובצורה הנכונה. כשאני מדברת על המינונים הנכונים ועל הצורה הנכונה, אני יכולה להציע כבר בפתח דבריי הצעה שאני חושבת שפעם אחת היא תפתור את הסוגיה של הקרינה. אני חושבת שלהכניס ארבעים טאבלטים או שלושים ושניים טאבלטים, ובכיתות קטנות יותר אפילו עשרים טאבלטים לתוך כיתה, לתוך ה-WI FI, נוסיף על כך את הסלולריים ונוסיף את כל האלמנטים שיש מסביב – אני חושבת שאנחנו חד משמעית מטגנים את הילדים שלנו. איציק, אם אתה שאלת, התשובה היא כן. הרעיון הוא בעצם להכניס את זה דרך מחשבים נייחים. היום יש את עידן הענן. יש מחשבים נייחים בתוך בית ספר, יש מחשבים נייחים בבתים. גם בבתים שאין בהם, אם רוצים ברווחה לסייע לילדים שאין להם טאבלט ולרכוש להם טאבלט, בואו נעזור להם במחשבים נייחים בבתים. פעם אחת הרווחנו את הסיפור של הנגישות. זה נגיש לכולם, זה לא תלוי במצב הסוציו-אקונומי של ההורים וזה יכול להיות לא רק בעיר מסוימת ולא רק בכיתה מסוימת אלא זה יכול להיות רוחבי וארצי. פעם שנייה, אנחנו בעצם מאפשרים את המינונים הנכונים גם במסגרת הכיתה להיכנס לענן, לקרוא בספרים האלקטרוניים ואפילו מבחינה פדגוגית אני יכולה להציע רעיונות שמאפשרים את העניין של החברותא, של הלמידה ביחד, של להקרין לכולם, של לחבר את הכיתה ולא עוד פעם לשים כל אחד כל אחד בתוך חלקת האלוהים הקטנה שלו. בזה אנחנו מרוויחים גם מהבחינה הפדגוגית.

אם אני מסכמת את הדברים אומר שאם אנחנו נדע לעשות את זה נכון ובאמת להתקדם ובאמת להשתמש באמצעים שעומדים לרשותנו היום. יש את ענן, יש מחשבים נייחים ואנחנו חוסכים את הקרינה ומאפשרים את הלימוד המשותף ואת הנגישות לכלל הילדים במדינת ישראל. בכך אנחנו יכולים לצאת לאיזשהו מהלך שהוא ארצי, שהוא רוחבי, שהוא מערכתי, מצב שמערכת החינוך יכולה לתמוך בו ולקדם אותו ועל הדרך כמובן אנחנו נוכל להרוויח בכך שהתיקים של הילדים כבר לא יהיו כבדים ועוד כל מיני דברים שהם ביי פרודקט והרווחים שלנו רק ילכו ויגדלו.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. המציעה השלישית, חברת הכנסת מיכל רוזין.
מיכל רוזין
בוקר טוב לכולם. אני אשתדל לא לחזור על דברי חבריי.
היו"ר יעקב מרגי
לידיעת כולם. לא כולם ידברו אבל אנחנו רוצים לתת כמה שיותר אנשים להתייחס. תתמרמרו עכשיו ולא בסוף הדיון אבל ב-10:00 אנחנו נכנסים לדיון אחר. זאת הערה גם לחברי הכנסת וגם לאורחים.
מיכל רוזין
אני רוצה לנסות להיות מאוזנת. אני חושבת שהסיבה שיזמתי את הדיון הזה היא באמת לנסות לשמוע ולהבין איפה מוקדי הבעיה ולנסות לפתור את העניין. אמרה נכון חברתי חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. אי אפשר לעצור את הקדמה, ויותר מזה, אנחנו גם לא רוצים לעצור אותה. אני רוצה לומר לכם שעת אני הייתי ילדה – וזה כמה שנים אחריך – הייתה היסטריה והיו נגד צפייה בטלוויזיה כי טלוויזיה זה דבר נורא ואיום, טלוויזיה תקלקל את הילדים, אימא שלי הייתה אומרת שאנחנו רק קראנו ספרים ואתם כבר לא קוראים כמונו וכדומה וכדומה וכדומה. גם הטלוויזיה הלכה והתקדמה והתאימה את עצמה לעולם הילדים ויש הרבה דברים חינוכיים וטובים ויש הרבה דברים גרועים. תאמינו לי, כאימא לשלושה ילדים, יש דברים טובים ויש דברים שעדיף שהם לא יראו. נכון. זה כמו בכל דבר. לכן בסופו של דבר גם בעניין המחשבים והטאבלטים, לעצום עיניים ולהגיד שזה לא קיים או זה לא שם או שהילדים לא שינו היום את המערכת החברתית שלהם ואת מערכת קשרי האנוש - הדברים משתנים. כשאני מדברת עם הבן שלי, סביר להניח שזה אומר שהוא כתב לי ואני עניתי לו בכתב כי הם כבר לא מדברים אחד עם השני. כשאני שואלת את הבן שלי האם הוא דיבר עם מישהו, הוא אומר לי, כן, לא ראית? הרגע דיברתי אתו. אני אומרת לו שלא שמעתי אותו מדבר, אבל הוא אומר לי, כן, סימסתי לו והוא ענה לי. הדברים משתנים.

אנחנו יכולים להגיד שזה נורא, איזה דור אנחנו מגדלים וקצת נעשה מה שההורים שלנו עשו. אני חושבת שכן צריך להתקדם ואני חושבת שיש דברים מאוד מאוד חיוביים בטכנולוגיה. דרך אגב, גם אני הייתי הולכת לספרייה, יושבת שעות ארוכות על כל מיני אנציקלופדיות ומעתיקה בכתב יד את הכתוב בהן ועם זה הייתי מגיעה לבית הספר. אני חושבת שהיום המידע והידע שקיים לילדים, לנו, לכולנו, הוא בלתי נדלה, הוא מדהים ואנחנו יכולים לעשות אתו המון. הבעיה היא שהמערכת כולה לא עשתה את הסוויצ' הנכון לעבור לעידן החדש. המערכת ממשיכה. המורים ממשיכים לבוא בבוקר, רובם, בוודאי שיש דוגמאות אחרות וחלקכם תגידו לי שיש כך ויש אחרת, אבל אני אומרת לכם שיש לי שלושה ילדים - שלומדים ביסודי, בחטיבת הביניים ובתיכון - וכולם שופכים חומר. שופכים, שופכים, שופכים חומר. לומדים חומר, לומדים חומר, לומדים חומר, באים למבחן ושופכים את כל מה שהם למדו בעל פה וממשיכים הלאה. יש מעט מאוד לימוד חקר. אני יודעת כי הבן שלו בכיתת מופת ולו יש הכנה לאוניברסיטה ושם יש עבודות חקר. זה מה שצריך למד אותם. צריך ללמד אותם לחקור, צריך ללמד אותם לחשוב, צריך ללמד אותם לנתח, צריך לדעת להפריד בין תפל לעיקר. כל הדברים האלה שמערכת החינוך אותנו לא לימדה אלא אולי למדנו את זה באוניברסיטה. מערכת החינוך לא לימדה אותנו. היא לימדה אותנו לספוג חומר ולשפוך חומר.

אני חושבת שהטאבלטים והטכנולוגיה יכולה לאפשר לנו את שיפור המערכת אבל זה חייב להיות בהתאמה. אם לוקחים את הטאבלטים ומשתמשים בהם רק כי זה נורא מגניב, כי לילדים קצת יותר מעניין וזה יותר טכנולוגי, עם כל ההשלכות של קרינה וכדומה, ואם הופכים את זה לספר שהוא מקביל לספר נייר, אם הופכים את זה לכך שזה פשוט, כמו שכאן בוועדות נותנים לנו – במקרה בוועדה הזאת אין – את אותם חוקים בטאבלט במקום לתת לנו נייר, אין לזה שום משמעות ואין לזה שום ערך חינוכי. חייבים לעשות את הסוויצ' הזה.

לכן גם השאלה שלי למערכת החינוך היא האם יש ליווי מחקרי לתכניות האלה. אני יודעת שכיום יש ארבע תכניות תקשוב במערכת החינוך אותן אני יכולה גם לפרט אבל חבל לי על הזמן. יש ארבע תכניות. האם יש ליווי מחקרי לעניין הזה, האם יש כבר מסקנות והאם יש ליווי פדגוגי. בואו נודה על האמת, המורות נכנסות ללחץ. המורות בלחץ, הן רק צריכות לחבר את הפלאג למשהו כדי שהמסך יעבוד ואם הרמקול לא עובד, הן נכנסות ללחץ. אני רואה את זה בבתי הספר של הילדים שלי. זה מלחיץ. הן צריכות להתאים את עצמן למערכות שהילדים בשנייה עושים זאת. אני מודה. אני בבית כבר לא מתאמצת. יש לי שלושה ילדים, תמיד אני בוחרת אחד מהם, כל אחד בתחומו, וכך פותרים את כל בעיות הטכנולוגיה למיניהן. אם כן, יש קושי. האם יש ליווי פדגוגי למורים? האם המורים מתייחסים לזה בעויינות, כאל משהו שהם חייבים לעשות או האם הם פתוחים לכך ומשנים בהתאם לכך את שיטת הלמידה?

הדבר האחרון שמטריד אותי הוא כמובן עניין התקצוב והמימון. לא יתכן שתהיה כפייה על הורים לרכוש טאבלטים וזה אמור גם לגבי רשויות חזקות. פתח תקווה נחשבת רשות חזקה ואני אומרת לך שבכיתה של הבן שלי, מחצית הכיתה, אם לא יותר, לא מסוגלת לרכוש בעצמה את הטאבלטים ויש עם זה קושי עצום וזה כאשר הכיתה נחשבת חזקה. זאת אומרת, גם אם מערכת החינוך תחליט לתקצב רשויות מוחלשות, פתח תקווה לא תהיה ברשימה. לכן זה לא יכול להיות בכפייה. אם המערכת חושבת שזה נכון והתהליך צריך ללכת לשם, המערכת צריכה לממן את זה. אי אפשר כל פעם להגיד שזה מה שבעינינו מומלץ, זה מה שבעינינו נכון, אבל שההורים יממנו את זה. חייב להיות מצב שבו המערכת מקבלת החלטה, אחרי מחקר ומחליטה האם זה נכון ואז היא גם מתקצבת את זה. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. נשמע את משרד החינוך שיתייחס גם לנושא השאלת הספרים וגם לסוגיית הטאבלטים.
עופר רימון
אני אגיד לך היכן הבעיה שלי. הבעיה היא שאנחנו צריכים לספר לחברי הכנסת, כדי לענות על השאלות שהוצגו, ואני חושב שהדבר הטוב ביותר היה אם הם היו באים אלינו והיינו מראים להם את כל מה שאנחנו עושים.
היו"ר יעקב מרגי
אנחנו לא שם. אנחנו כרגע בדיון בוועדה. חבל על הדקה שבזבזת לנו. בבקשה כנס לנושא.
עופר רימון
נתחיל מהעניין של הטיגון שהדאיג את חבר הכנסת. לפני שלוש שנים הייתה הצעה שנאסור הכנסת וויי-פיי לבתי הספר. אנחנו חושבים שבעידן הטכנולוגיה אי אפשר ללכת שחור-לבן אלא צריך למצוא את הדרך המאוזנת. בכל דבר שהעלו כאן, אנחנו מחפשים את דרך המלך, את הדרך המאוזנת ולא ללכת יותר מדי לקצה אחד או לקצה שני. אני אחראי על כל הטכנולוגיה במשרד החינוך.

מה עשינו בעניין הקרינה. בנינו ועדה בה נמצאים כל המשרדים הממשלתיים – משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד התקשורת – והבאנו מומחים בינלאומיים לעניין הזה כמו פרופסור סיגל סדצקי שהיא מומחית לנושא קרינה. הוצאנו הנחיות איך אפשר להכניס וויי-פיי לבתי הספר ולעשות את זה בצורה זהירה, בצורה ביקורתית. לא רק שעשינו את זה אלא שהוצאנו חוזר לבתי הספר. לא רק שעשינו את זה אלא עשינו בדיקה. שלחנו בדיקות לבתי הספר ולא מדגמי אלא פרטני. בדקנו כבר 2,500 בתי ספר. בכל בית ספר אני בודק את עוצמת הקרינה. באף בית ספר אותו בדקנו, לא עברנו את סף הקרינה שמוגדר על ידי המשרד להגנת הסביבה.
היו"ר יעקב מרגי
בוא נצא מתוך הנחה שהרגעת אותנו ושכנעת אותנו. ענית לי בנושא הקרינה. כרגע שכנעת אותי בנושא הקרינה. תתייחס לעלות. תאמר לנו איך נולד הפרויקט, ביוזמה של מי, האם יש פיילוט, האם יש חובה, ההשלכות הפדגוגיות וכולי. תתייחס לכל הדברים שנאמרו על ידי חברי הכנסת וכרגע לא לקרינה. נסה לתת את זה ממוקד.
עופר רימון
בשנה שעברה, לאור בקשות מהרבה מאוד רשויות שרצו להתחיל ללמד באמצעים ספרים דיגיטליים, אנחנו אמרנו שאם נעשה את זה, נעשה את זה מפוקח, נעשה את זה מבוקר, נעשה את זה מאורגן. לצורך כך אנחנו יצאנו בקול קורא ואמרנו שכל בית ספר שירצה ללמד באמצעות ספרים דיגיטליים, שיגיש לנו פנייה מסודרת ואנחנו נבדוק לפי קריטריונים שפרסמנו מי ייכנס לפיילוט שלנו. אנחנו נותנים חבילה של 240 אלף שקלים. החבילה הזאת כוללת אינטרנט בפס רחב, תמיכה בתוכן דיגיטלי, תמיכה פדגוגית מאוד רחבה ואני לא ארחיב כאן, אבל יש לנו מוקד מרחוק שנותן תמיכה ומדריכים שמגיעים לבתי הספר והשתלמויות. אם תרצו, ייקח לי שעה להסביר את כל התמיכה הפדגוגית. רכז תקשוב בבית ספר שאנחנו מאתרים אותו, מדריכים אותו והוא עובד יחד עם המורים. בנוסף, מענק של מאה אלף שקלים לבית ספר עבור אלה שידם אינה משגת. קיבלנו 400 בקשות. היה לנו תקציב רק למאתיים. הלכנו על פיילוט במאתיים בתי ספר. במהלך שנת הלימודים הזאת נערכנו לקראת הפעלה שתהיה בשנת הלימודים הקרובה.

כאשר באנו לבית ספר אמרנו שלמרות שזאת יוזמה של בית הספר ורצונו, כדי להפעיל את התכנית, הוצאנו רגולציה שאומרת שראשית צריך הסכמה של לפחות שבעים אחוזים מההורים. אם אין הסכמה של לפחות שבעים אחוזים מההורים, למרות שבית הספר ביקש והגיש את הבקשה, אנחנו לא ממשיכים לעבוד באותו בית ספר. אחרי שיש שבעים אחוזים הסכמת הורים, אחרי שפתרנו את הבעיה של אלה שידם אינה משגת, יש הורים בהרבה מקומות שמבחינה עקרונית לא מעוניינים בכך.
היו"ר יעקב מרגי
תרחיב את דבריך לגבי זה שפתרתם את הבעיה של ההורים שידם אינה משגת. תסביר לנו למה התכוונת.
עופר רימון
אתה עכשיו מנהל בית ספר, הגשת בקשה על מנת להצטרף לתכנית.
היו"ר יעקב מרגי
עמדתי ביעד של שבעים אחוזים.
עופר רימון
אני קודם כל שואל אותך עם ההורים בבית הספר רוצים את זה.
היו"ר יעקב מרגי
חתמו שבעים אחוזים.
עופר רימון
לפחות שבעים אחוזים רוצים. כשאתה עובד ברמה ארצית, יכול להיות שמקום אחד עובד קצת פחות או יותר אבל אני אומר לך מה ההנחיות שאנחנו הוצאנו.
היו"ר יעקב מרגי
מסרתי לך הסכמה של שבעים אחוזים מההורים.
עופר רימון
אני אומר לך שאתה מקבל את התקציב.
היו"ר יעקב מרגי
מה גורלם של השלושים אחוזים הנותרים?
עופר רימון
רגע. אתה מקבל את התקציב ועכשיו תפתור את העניינים, אבל דבר אחד אני מבקש ממך והוא שלא יהיה מצב שיגיע ילד לבית ספר ואין מחשב. זאת אומרת, אם הורה מסוים החליט שהוא לא קונה לילד שלו מחשב, אתה, בית הספר, צריך לדאוג שיהיה שם מחשב עת הילד מגיע לבית הספר, למרות כל התקציבים שקיבלת. אם אתה אומר לי שאתה עם התקציב שנתתי לך, אחרי שההורים חתמו, עדיין יש לך ילדים שלא הצלחת לפתור להם את הבעיה – אתה לא יכול להפעיל את התכנית. אלה ההנחיות.
היו"ר יעקב מרגי
אני שואל אותך שאלה. אני רואה בעיני רוחי, ואני לוקח את זה מהילדות שלו, ששבעים אחוזים מהתלמידים בכיתה יושבים עם טאבלטים ועוד ארבעה-חמישה ילדים הולכים עם הפנים לקיר ומשתמשים במחשב של הכיתה.
קריאה
זה בדיוק המצב.
היו"ר יעקב מרגי
עזרתם לי חד פעמי.
עופר רימון
אני אגיד לך מה ההנחיות שאנחנו הוצאנו. דרך אגב, כל מה שאני אומר לך מפורסם באינטרנט. אנחנו אמרנו שהכלל שלנו בנושא הוא קודם כל הרצון של המוסד החינוכי. אנחנו לא כופים.
היו"ר יעקב מרגי
אבל אתם מעודדים. אתם נדיבים ונותנים מענק. עלו כאן טענות של המציעים ואיש המקצוע מציג את הנושא.
קריאה
אין כאן תשובות.
עופר רימון
אני מנסה לענות כמיטב יכולתי. זאת ההנחיה שלנו. בנוסף, יש רשויות שלא התקבלו לפיילוט והן לא קיבלו את התקציב שלנו, של 240 אלף שקלים, ובכל זאת אמרו שהן רוצות. הן אמרו שהן ישיגו את מאה אלף השקלים לאלה שידם אינה משגת וכולי. אנחנו אומרים להן, בסדר, אם אתן רוצות ללכת על זה ברמת הרשות, אנחנו רוצים שהן ידאגו לכל הסטנדרט שיש בבתי הספר שלנו. אותן הנחיות כמו השבעים אחוזים הסכמת הורים, לדאוג לאלה שידם אינה משגת, אם יש הורה שמבחינה עקרונית לא רוצה להיכנס לתכנית, לעמוד בתקנות הקרינה וכולי. זאת אומרת, גם אם לא היה לי מספיק תקציב לכולם – כי יש לי יותר בקשות מכפי שאני יכול לתת – אנחנו דואגים שגם מי שלא קיבל את המענק שלנו, עדיין עובד לפי הסטנדרטים שלנו.
היו"ר יעקב מרגי
יהיו מפקחים ייעודיים לפרויקט?
עופר רימון
יש מפקחים. לבתי הספר מגיעים אנשים שלנו.
איציק שמולי
זה לא נראה לך לא סביר שהדבר הזה לא מעוגן בחקיקה? אתה הגורם האחראי במשרד החינוך.
קריאה
זה לא מעוגן בחוזר מנכ"ל.
איציק שמולי
אני חשבתי שאלה אתם מול בתי הספר ועכשיו אתה פותח לי חלון נוסף ואני רואה שיש גם רשויות מקומיות שמי שרוצה מקדמת, ומי שלא רוצה, לא מקדמת.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. חבר הכנסת פרופסור יוסי יונה.
יוסי יונה
אדוני היושב ראש, בוקר טוב לכולם. קודם נגיד הערה מקדמית. מיכל אמרה, ואני מצטרף להערה הזאת, שאנחנו כאן לא איזה שהם לודיטים של המאה ה-18 שהולכים ועושים את מכונות הטקסטיל כי אנחנו מתנגדים לקדמה. הקדמה מבורכת ואנחנו חלק ממנה ורוצים להשתלב בה באופן המיטבי. בואו נשים את זה כאן. אף אחד כאן לא סובל מדיגיפוביה. אנחנו בעד העידן הדיגיטלי ואנחנו חלק בלתי נפרד ממנו.

השאלות שעולות כאן הן שאלות מאוד מאוד מהותיות. אני בא מתחום החינוך ואני יודע דבר מאוד מאוד פשוט. את רוצה להכניס איזשהו מרכיב חדש, תכנית חדשה למערכת החינוך, את עושה קודם פיילוט. קודם עושים פיילוט ולפיילוט יש איזשהו ליווי כך שבוחנים אותו מהבחינות השונות, מבחינת הערך הפדגוגי, מבחינת הערך החברתי, מבחינת לדוגמה הנושא שמדברים עליו רבות היום במערכת החינוך שהוא למידה משמעותית, עד כמה התכנית הזאת אכן מעודדת למידה משמעותית, האם בסופו של דבר הטאבלטים הללו הם עוד איזשהו אמצעי פשוט מאוד להעלות ספרים סרוקים ותו לא.

אם כן, יש את הסוגיה הזאת ואני חושב שהעובדה – ועד כמה שידיעתי משגת – היא שלא הייתה תכנית פיילוט ולכן כבר יש כאן איזושהי בעיה מאוד מאוד מהותית בהכנסה בלתי מבוקרת של התכנית הזאת למערכת החינוך.

הדבר הנוסף שכאן עלה בקריאת ביניים והוא דבר חשוב. זה כרוך בהוצאה מאוד גדולה. על פניו, ולא רק על פניו, הדבר הזה לא עולה בקנה אחד עם חוזר מנכ"ל שמגביל את תשלומי ההורים במערכת החינוך. אתם יודעים מה? אני באינטואיציה הרבה פעמים, אלה שמכירים אותי, בא לטובתם של המוחלשים. אני חושב שבמקרה הספציפי הזה, זה פוגע בעיקר במעמד הביניים הגבוה, שם על ההורים מופעל לחץ כזה או אחר, לחץ חברתי, והם נאלצים לקנות את הטאבלטים, בעוד שלא הוכחה התועלת הפדגוגית שלהם.

אני לא אומר שלא יכולה להיות תועלת פדגוגית, אבל ריבונו של עולם, דבר כזה שהוא מקיף, רוצים להכניס אותו למערכת החינוך – ואיציק גם שאל לפני כן מה זאת אומרת רשויות מקומיות פונות אלינו – אני חושב שדבר כזה צריך להיות ביוזמת מערכת החינוך והיא צריכה לבוא לרשויות ולומר להן שיש כאן איזשהו משהו מהפכני, חדשני וכולי ולכן היא גם רוצה לחייב אותן שיכניסו את זה. העובדה שזה אופציונאלי מעלה איזושהי תהייה.
איציק שמולי
אני מציע שלאור ההיקף, תמחק את המילה פיילוט. זה לא פיילוט.
יוסי יונה
פיילוט זה לא לפנות לרשויות ולהגיד להן האם ברצונן לנסות דבר שכזה. פיילוט עושה מערכת החינוך וזה משהו מבוקר שמלווה על ידי חוקרות וחוקרים שבודקים את זה שנה-שנתיים והולכים לבית הספר ובוחנים את השאלות הללו של ממדים הישגיים ומדדים של למידה משמעותית.

לכן אני אומר, וזאת הנקודה החשובה האחרונה שאני רוצה לחזור עליה, שזאת הפרה בוטה של חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא של תשלומי הורים. לא יעלה על הדעת שמעבר לאיזשהו מסך מחייבים את ההורים לשלם סכומי עתק כאשר הדבר הזה לא עולה בקנה אחד עם חוזר מנכ"ל.
יפעת שאשא ביטון
כבוד היושב ראש, כמי שהיא חלק מהמציעים את הדיון הזה, אני חושבת שאנחנו הלכנו לשאלת המה ולא לשאלת האיך. אנחנו לא נתחיל לדבר עכשיו על למידה משמעותית, אם היא כן קורית או לא קורית או מתרחשת או לא מתרחשת בתוך הפרויקט. אני יכולה לספר לך שרישתו את כל מערכת החינוך בלוחות חכמים ולא הייתה שם למידה משמעותית. אנחנו מדברים על איך אנחנו באים ועושים את זה נכון כאשר אנחנו מאפשרים לכלל האוכלוסייה והאם אנחנו יכולים לעשות את זה רוחבי ולא נקודתי.
היו"ר יעקב מרגי
אני רוצה לתת את רשות הדיבור לדוקטור נאוה לויט, מומחית לחקר המוח.
נאוה לויט בן נון
אדוני היושב ראש, אנחנו נמצאים בעידן חקר המוח. חקר המוח ב-15 השנים האחרונות התקדם בצורה בלתי רגילה. משרד החינוך שמדבר על קידמה, עדיין עובד על פי ידע של חקר המוח מלפני שלושים שנים, לפחות על סמך זה שאנחנו לא שמענו כאן את המילה מוח להוציא את חבר הכנסת שמולי.

השורה התחתונה. אם תביא לכאן חוקרים שמבינים במוח, אין עדיין חוקרים שחקרו את כניסת הטאבלטים למשרד החינוך. מה לעשות, מדע עובד לאט יותר, אבל כל מי שמבין בהתפתחות ובמוח, השורה התחתונה היא שכמו שזה נעשה היום, מדובר בניסוי ענק, לא מבוקר, בילדי ישראל, במוחות של ילדי ישראל ובתוך המוח של ילדי ישראל נמצאת הבריאות הנפשית שלהם ונמצאת היכולת שלהם לעשות למידה משמעותית, לחשוב ולעבד את כל המידע שנמצא סביבם.
היו"ר יעקב מרגי
להערכתך, מה זה עושה?
נאוה לויט בן נון
כרגע לדעתי מה שקורה כאן, כמו שמשרד החינוך עושה את זה, זה ניסוי לא מבוקר בילדי ישראל. אפשר להכניס טכנולוגיה, אבל איך מכניסים, באיזה גיל, מה ההשפעה של זה על יכולת התפתחות קריאה, איזה מינון, על חשבון מה, איך מפצים את זה, מה עושים עם העובדה שהילדים הולכים עם זה אחרי בית ספר וזה מגדיל את כמות זמן המסך שלהם וגורם להם לעשות פחות פעילות גופנית ופחות פעילות חברתית. אנחנו היום יודעים להגיד שהדברים האלה הם חשובים להתפתחות המוח. מי שנותן לזה יד, ואני אשמח לתת לכם הרצאה ארוכה בנושא הזה, נותן יד לניסוי לא מבוקר.
מיכל רוזין
האם יש מקומות אחרים בעולם בהם התחילו בוודאי גם לפנינו בהכנסת טאבלטים למערכת החינוך והאם יש מחקרים?
נאוה לויט בן נון
יש מעט מאוד מחקרים אבל זה לא אומר שזה טוב. יש מעט מאוד מחקרים כי המדע מתקדם לאט. יש המון מחקר, הרבה מאוד מחקר נסיבתי, שמראה שיש סיבה לדאגה וצריך לעשות את זה בצורה עדינה, מבוקרת, מסודרת ומעודנת.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. חברת הכנסת דוקטור ענת ברקו.
ענת ברקו
אני בהחלט מתחברת למה שאמרה כאן פרופסור נאוה לויט. הקטע של התפתחות מוטורית, קשר מוח-יד, תו יד, האינטראקציות החברתיות, ילדים היום בבית ספר לא יודעים לשחק. דברים שלנו היו טריביאליים, לא קיימים היום. תגידו לי שזה לא חשוב וזה דומה לטלוויזיה? זה לא דומה לטלוויזיה. אצלי לילדים בגיל 18 נכנסה טלוויזיה לחדר. קודם לא הייתה להם טלוויזיה בחדר.
מיכל רוזין
אצלי עד היום אין.
ענת ברקו
טוב מאוד. כבוד היושב ראש, אני לא יודעת אם אין כאן איזה שהם שיקולים כלכליים שדוחפים לרכישה הפרועה הזאת. מעבר לזה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו בשורה התחתונה האם הילדים שלנו היום יותר מאושרים, והם לא. הם קוראים ספרים ככה. הם עושים את התנועה הזאת כשהם מעבירים דפים של ספר. מה שאנחנו חייבים לעשות בלימוד זה לעודד את הסקרנות וגם שיהיה את הקטע של זמינות המידע אבל גם להפעיל אותםולללמד אותם לשחק. הם חוזרים הביתה עם הטאבלט שיש להם בבית ספר ואז הם נצמדים לטלוויזיה, כך שכל החיים הם סביב מסכים. לכן אין פלא שאנחנו רואים באמת ילדים שאין להם יכולות לתקשר והכול נעשה בסמסים. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. עורך הדין הרן רייכמן, אוניברסיטת חיפה. מה תפקידך?
הרן רייכמן
אני מנהל הקליניקה לשינוי חברתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, וספציפית מנהל הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך.

אני אקח את זה קצת לכיוון אחר. מחר הוועדה הנכבדת, ואני מקווה שכל חברי הכנסת יהיו כאן גם מחר, אמורה ב-8:00 בבוקר לדון בסוגיית תשלומי הורים במערכת החינוך. אנחנו חיים בחינוך חינם.
היו"ר יעקב מרגי
אתה מקדים את הדיון שאמור להתקיים מחר?
הרן רייכמן
אדוני, אני אהיה קצר ולעניין. אמור להיות פיקוח פרלמנטרי ויציגו לכם מחר מאות שקלים שקיימים במערכת החינוך. והנה, לא רק בלי חוק אלא בלי חוזר מנכ"ל, סטייה מחוזר מנכ"ל מקורי, עושים מעשה עם המצאה חדשה של שבעים אחוזים הסכמת הורים וגובים מההורים אלפי שקלים, 3,000 שקלים עבור לפטוף בכפר סבא, דברים שאמורים להיות בפיקוח פרלמנטרי של הוועדה הזאת. אתם שומעים כאן על קצה של הקצה את הבעיות בתכנית הזאת ואין לי ספק שהוועדה הזאת צריכה לבוא ולהגיד שדבר כזה לא יכול לעבור בהחלטה של מישהו במשרד החינוך, שלא לדבר על חוזר מנכ"ל, אלא בפיקוח פרלמנטרי על פי חוק של הוועדה. אם הוועדה הייתה מפקחת פיקוח פרלמנטרי, אני בטוח שהתכנית הזאת הייתה הרבה יותר רצינית, אני בטוח שלא הייתה נעשית תכנית שמיועדת רק למי שיש לו כסף ואני בטוח שהדבר הזה היה נעשה כראוי. הוועדה יותר מכל צריכה לבוא ולהגיד שאתם מתנהלים לא כחוק ובלי פיקוח פרלמנטרי. זה מה שהוועדה הזאת צריכה לזעוק למערכת החינוך.

בשנת 2007, עת הייתה עתירה לבית המשפט, היועץ המשפטי לממשלה בא ואמר לבית המשפט שדבר הזה, אם הוא ייגבה, הוא חייב לעבור את ועדת החינוך של הכנסת. אני בוטח בוועדה שהייתה מגיעה לכל האיזונים הנכונים ולכל הבדיקות הנכונות. לעשות משהו שעוקף את הדין, עוקף את הוועדה ואת כבוד הכנסת, את זה אתם צריכים לעצור.
היו"ר יעקב מרגי
אני אגיד לך במה הצלחת. אני אומר לכם שאנחנו חברי כנסת צריכים לדעת שהכנסת לדורותיה עשתה חסד עם משרד החינוך. זה אחד המשרדים עם פחות חוקים ועם פחות פיקוח פרלמנטרי כי בשם החופש הפדגוגי השר יקבע. גם אם תנסה לחוקק כאן חוק על צבע המעקה בבית ספר אורות בגבעתיים, זאת התערבות בחופש הפדגוגי. אני זוכר את המאבקים, את האמוציות ואת האנרגיות שהופעלו נגדי עת חוקקתי את חוק ספרי הלימוד, להגביל את זה בשינוי אחת לחמש שנים, הרגשתי את איתני הטבע נלחמים בי אבל חוקקנו אותו. אני אומר לכם עם הניסיון הפרלמנטרי שלי, אני יכול להתערב אתכם ויש לי ביטחון מלא שהחוק לא מיושם.

חבר הכנסת מסעוד גנאים.
מסעוד גנאים
תודה רבה אדוני היושב ראש. נדמה לי שזאת לא פעם ראשונה שאנחנו דנים בחוק השאלת ספרים. לצערי הרב אחת המטרות של החוק היא לסיים את הסבל של התלמידים וההורים בעניין המחירים ובעניין המשקל, שזה הסבל הפיזי והסבל של הכיס, אבל מתברר שכל העניין של הטכנולוגיה לא מסיים את הסבל הזה אלא להיפך. במקום להתקדם לחינוך חובה חינם, כאשר זה באמת צריך להיות חינם, הטכנולוגיה מעמיקה את הפערים. כפי שאמרו חבריי, אנחנו לא נגד הטכנולוגיה אלא להיפך, טכנולוגיה היא דבר מבורך אבל כאן צריך לחדד ולקבוע מה האמצעי ומה המטרה. בסוף אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו יותר מתקדמים, יותר מפותחים, אבל שיחיו יותר בערכים חינוכיים נכונים והערך הראשון הוא השוויון והצדק. זה לא מי שיש לו, אז יש לו טאבלט ומי שאין לו, אין לו טאבלט והוא יושב בזווית הכיתה.

אני חושב שכל העניין הזה של הטאבלטים מנוגד לכל המטרה של חוק השאלת ספרים ואמרתי שהמטרה הראשונה שלו היא יותר חברתית ויותר ערכית מאשר העניין של ספר.
היו"ר יעקב מרגי
נציגת הורים.
הדס תגרי
אנחנו ביחד באותה קבוצת הורים שהלכה והתרחבה במהלך השנה הזאת. אנחנו חלק מהקבוצה. אנחנו בהוד השרון בשנה האחרונה מדברים על שישה בתי ספר, ארבעה שנכנסו בתחילת השנה בלי ששאלו את ההורים ומדובר בשכבה שלמה של ילדים.
היו"ר יעקב מרגי
גם לא שלושים אחוזים מההורים?
הדס תגרי
הנוהל של השבעים אחוזים יצא ממשרד החינוך לאחר דיון קודם דחוף שהתקיים בוועדה הזאת לפני שהכנסת התפזרה, כך שזה לא היה במקרה שלנו. עכשיו אנחנו אחרי שבוע בו היו הצבעות בשישה בתי ספר בהוד השרון, שניים חדשים שהמערכת רצתה שהם ייכנסו.
היו"ר יעקב מרגי
מה זה המערכת רצתה? ההורים ביקשו?
הדס תגרי
לא.
היו"ר יעקב מרגי
את אומרת שהמערכת ביקשה. הרשות המקומית? הנהלת בתי הספר? משרד החינוך? את יכולה לעזור לי בתשובה?
הדס תגרי
בעיקר רשות מקומית ובתי הספר. בא בית הספר בגיבוי של הרשות המקומית עם עזרה ממשרד החינוך, באים להורים ואני אמחיש את זה. השבוע, אמרו להורים לילדים בבית ספר ממלכתי א' בהוד השרון, כיתה ד', שיבואו גם הם וייכנסו לפרויקט שנכנס בשנה שעברה, אבל הרבה הורים לא שלחו טפסים, לא כי הם לא יודעים למלא טופס אלא כי הם לא רצו לתמוך בפרויקט והם גם לא רצו שהמנהלת תראה שהם נגד הפרויקט. דחו את מועד ההצבעה, זימנו את כל הורי השכבה לאסיפה, לאסיפה הזאת הגיע רוני דיין ממשרד החינוך שאני מאוד מעריכה אותו, הגיעה הגברת אורית טאטי, מפקחת מחוזית ממשרד החינוך אותה אני מאוד מעריכה, הגיעה גברת איילה ניקול, מנהלת מחלקת החינוך בעיריית הוד השרון, כולם הגיעו לממלכתי א', היה שם יושב ראש הנהגת הורים העירונית שהוא גם יושב ראש הנהגת הורים של בית הספר מה מרום שיף והייתה שם גם המנהלת, ולא היה שם אף אחד אחר.
היו"ר יעקב מרגי
תשאירי דקה לחברתך.
הדס תגרי
בבקשה. אני רוצה שברכת תדבר. הפנייה שלנו לוועדה היום, כדי שזה לא יתפספס, אנחנו מבקשים מכם לעצור. עכשיו מתקבלות ההחלטות לשנה הבאה ואנחנו מבקשים להשהות עד לדיון מיוחד כדי ללבן את הנושא.
ברכת קלימשטיין לוי
תודה רבה על הדיון הזה. זה לא מובן מאליו.

אנחנו באנו לכאן בכאב של הורים שאיבדו אמון במערכת החינוך הממלכתית. אנחנו הורים שמאמינים ובמשך שנים האמנו לא רק בסמכות של מערכת החינוך אלא גם באחריות שלה. כשאנחנו ראינו את הפרויקט הזה שמשתולל אל מול עינינו ואת הלחצים המטורפים – ואין מילה אחרת חוץ מלחצים מטורפים – שמופעלים על ההורים כדי שלילד שלהם יהיה סמל סטטוס לא של מסכן אלא של איזה ילד טאבלט מקודם, עם כל מיני קלישאות נבובות של התאמה למאה ה-21, קלישאות שלא מגובות בשום מחקר ובשום כלום, הגענו לכאן בכאב כדי להגיד לכם: חברים, יש חוק ויש ג'ונגל. מה שקורה בפרויקט הזה, זה ג'ונגל של פקידים שהמציאו פרויקט שפוגע בילדים שלנו. אנחנו באנו לכאן כדי להגן על הילדים שלנו, על הבריאות שלהם, על ההשתלבות החברתית שלהם.
היו"ר יעקב מרגי
תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי.
מירב בן ארי
ממש בקצרה כי אני חייבת ללכת. דיברת על ילדים ובחוץ יש עשרות ילדים. אני כבר אומרת לחברי הכנסת שהיום זה יום הנוער בסימן ארגוני הנוער בכנסת, יום שאני וחברתי מיכל רוזין יזמנו.
היו"ר יעקב מרגי
יתקיים היום דיון.
מירב בן ארי
אכן. בשעה 11:00. זה חשוב מאוד שחברי הכנסת ישתתפו. אני פשוט חייבת ללכת לדיון בוועדת הרווחה.

לדיון הזה. אני אומרת לכם כהדיוט ולא כמומחית – אני אמנם חברה בוועדת החינוך אבל עדיין יש כאן אנשים שמצויים בחומר הרבה יותר טוב ממני – שאני לא מצליחה להבין. כל כך הרבה מרמור, כל כך הרבה תסכול, ומי צריך את התכנית הזאת? אני אומרת לכם שאני לא מצליחה להבין. נזק כלכלי, נזק חברתי, פערים חברתיים, איך אנחנו כמדינה שחורתת על דגלה לצמצם את הפערים נותנים יד לתכנית הזאת?
היו"ר יעקב מרגי
איך פועלים בניגוד לחוק?
מירב בן ארי
הייתה תכנית בבת ים ואחרי ארבע שנים סגרו אותה. יש כאן הורים שמשלמים 3,000 שקלים על לפטוף. למי אכפת מזה בכלל? תחזרו לספרים ולמחברות. אם אין תקציב לכל בית הספר, צריך להוריד את התכנית הזאת מסדר היום. תודה וסליחה, אני צריכה לצאת.
היו"ר יעקב מרגי
רק לידיעת החברים, חברת הכנסת מירב בן ארי במשך חודש וחצי עורכת שני ימי כנסת.
יעקב עמי
אני פעיל ארצי בקרינה, כמו שאתם רואים גם על החולצה שלי. אני רוצה לתת לכם את הסקירה שלי ממבט טכני. אני מסתובב בבתי הספר ואני רואה דברים שקורים. אני משתתף בבדיקות קרינה. על בסיס יומי, אולי שבועי, אני מתכתב כל היום במיילים עם ידידנו דוקטור עופר רימון ואני רוצה לתת לכם קצת אינפורמציה מהשטח.

לאחרונה ביקרתי בשני בתי ספר בהוד השרון ובשלישי וברביעי כבר לא רצו לתת לי להיכנס כי הממצאים שלי הטרידו מישהו שרצה לחסום אותי. הממצאים שלי הם פשוטים. אני הייתי בבית ספר מגן, שם יש ראוטר אחד בלבד שנמצא בחוץ והוא עבור מאה טאבלטים. כשהפעלנו את הכול ורצינו לבצע את הבדיקה, נוצרה בעיה שרק שלושים טאבלטים הצליחו לעבוד. בבית ספר ממלכתי א' שם יש שני נתבים ושבעים טאבלטים, הצלחנו להפעיל רק חמישים טאבלטים.
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
יעקב עמי
עוד משפט לגבי בדיקות הקרינה. אני חייב.
היו"ר יעקב מרגי
לא. אתה לא חייב. התייחסת לשתי בדיקות.

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. לאחר מכן דרור אלוני ואחריו אני מסכם את הדיון.

הצטרפה אלינו היועצת המשפטית של הוועדה שתידרש תוך כדי דבריכם לסוגיה הזאת של פרויקט הטאבלטים ולומר לנו אם הוא בניגוד לחוק השאלת ספרי לימוד כי אז הוא היה צריך לעבור בהוראה שמחייבת אישור של ועדת החינוך לגבי תשלומי הורים.
איילת נחמיאס ורבין
אני מודה ליושב ראש. אני רוצה לשאול אתכם בהמשך למחאת הסרדינים, אני רוצה לשאול את כולנו מתי נהיה כבר לסלמון.
היו"ר יעקב מרגי
אין מקום לסלמון.
איילת נחמיאס ורבין
סלמון שוחה נגד הזרם. כנראה שכאן צריך להתחיל לשחות נגד הזרם. בעולם שבו יש קורסרה – אני לא יודעת אם כולם מכירים את החברה הזאת, את חברה שמאפשרת ללמוד אפילו באוניברסיטאות העל בארצות הברית באמצעים דיגיטליים – זה מצוין. אני חושבת שאנחנו צריכים להבין איך משלבים בין החדש לבין הישן. אני באופן אישי מלווה את המאבק של ברכת שהיא חברה גם של איציק וגם שלי. אנחנו מלווים את המאבק שלה באופן צמוד ועושים זאת הרבה מאוד זמן ואני מאוד מאוד מתפעלת מהמאבק הזה של ההורים.

אני רוצה לספר לכם מה אמר לי היום הבן שלי כשלקחתי אותו הבוקר לבית הספר. הוא אמר שאתמול אמרה להם מורה מחליפה שהם נודניקים ואמרה להם שאם אתם לא תשבו בכיסאות שלכם, זה יהיה הסוף שלכם. אני אומרת לעצמי, למה אנחנו לא מוטרדים היום?
היו"ר יעקב מרגי
היא אמרה את זה דרך הטאבלט או בעל פה:
דרור אלוני
אני מייצג את ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי.
היו"ר יעקב מרגי
אתה ראש מועצה.
דרור אלוני
ראש המועצה המקומית של כפר שמריהו, עמוק בתחום התקשוב אבל לא על זה אני רוצה לדבר. אני רוצה קודם כל לתת לך מענה לשאלות שלך. התכנית התחילה על ידי פרופסור חיים הררי בתכנית שקראו לו מחר 98. התכנית התחילה כפיילוט ב-1995 ולא מומשה ולא הושלמה עד היום. אנחנו מדברים על תכנית של שני עשורים. מחר 98 של פרופסור חיים הררי, ב-1998 פורסמה ולמעשה לא השלמה.

אנחנו נמצאים במאה ה-21 ואני מצר על כך שכמה חברי כנסת טוענים להחזיר את הגלגלים לאחור.
היו"ר יעקב מרגי
אף אחד לא טען את זה.
מיכל רוזין
ממש לא.
דרור אלוני
לקחתי את דברי חזרה.
היו"ר יעקב מרגי
למרות שלקחת את דבריך חזרה, אנחנו פוליטיקאים ויש לנו רגישות לניואנסים, במיוחד בסוף הדיון, שמשאירים איזה רושם. כל חברי הכנסת, אחד אחרי השני, טרחו והדגישו שלא נוכל לעצור את הקידמה.
דרור אלוני
ברשותך, הייתי בישיבת עתניאל לפני שבוע ימים, ישיבת הסדר מאוד רצינית, וראיתי שם יותר מחשבים על השולחנות מאשר ספרים.
היו"ר יעקב מרגי
מה הקשר?
דרור אלוני
הנגשת המידע והיכולת להגיע למענה משולב מערכתי באמצעים הטכנולוגיים.
מיכל רוזין
באיזה גיל?
דרור אלוני
התכנית הזאת קיימת בארצות הברית למעלה מעשרים שנים. סגן הנשיא אל גור הכניס תכנית מערכתית. יש מחקרים.
נאוה לויט בן נון
אין מחקר.
מיכל רוזין
שאלתי אותך ואמרת שאין לך תשובה.
נאוה לויט בן נון
לא אמרתי שאין לי תשובה. אמרתי שאין מחקר התפתחותי.
היו"ר יעקב מרגי
דרור, תן לי את העמדה. תן לי במשפט אחד את עמדת מרכז השלטון המקומי.
דרור אלוני
מרכז השלטון המקומי בעד הידברות עם ההורים ועם הרשויות המקומיות על מנת לקיים את התכנית הזאת כהלכתה.
היו"ר יעקב מרגי
אני רוצה להידרש לסוגיה המשפטית. גברתי היועצת המשפטית, יש כאן פרויקט שהואץ בעידוד. איך אני יודע שזה בעידוד? כאשר משרד ממשלתי נותן מענקים ונותן עוד מענק תמיכה, סימן שיש לו עניין. השאלה אם זה בניגוד לחוק, בניגוד להוראה שמחייבת אישור של ועדת החינוך, ואם זה לא פוגע בחוק השאלת ספרי לימוד.
מירב ישראלי
מכיוון שלא הייתי בישיבה , אני רוצה להפנות שאלה אחת למשרד החינוך. את הנושא של רכישת הטאבלטים, לאיזה רובריקה של תשלומי הורים אתם מכניסים?
עופר רימון
רכישת שירותים מרצון.
מירב ישראלי
מרצון, זה אומר שההורה חייב לרצות לרכוש את המחשב.
היו"ר יעקב מרגי
תאמינו לי שהיא מכירה את החוק. אל תעזרו לה. אם ההפרעות יהיו מהצד הזה, אני אפסיק את הדיון בלי סיכום דבר שיגרום להחמצה וחבל.
מירב ישראלי
אני אתייחס כמובן רק לנושא של תשלומי הורים ולא לכל יתר הסוגיות שעלו כאן.

תשלומי הורים, יש בעצם ארבעה ערוצים, נקרא לזה כך, שאפשר לדרוש מהורים תשלום. האחד הוא תשלום חובה, הביטוח, שהוא היחיד שנשאר כחובה כרגע לפי חוק לימוד חובה. הנושא השני הוא תשלומי הרשות אותם אנחנו מאשרים. גם את תשלום החובה אנחנו מאשרים. רכישת תשלומים מרצון, דבר שהוא לא באישור הוועדה.
היו"ר יעקב מרגי
השאלה אם ההגדרה היא נכונה. אם הטאבלט כאן נכנס להגדרה הנכונה.
מירב ישראלי
רכישת תשלומים מרצון, בעיקרון זאת רכישה של או מוצרים או שירותים שכלל ההורים בעצם מסכימים לרכוש אותם. כלל ההורים. אי אפשר להכריח הורה, ככל שאני מבינה את הדבר הזה.
היו"ר יעקב מרגי
את מבינה היטב.
מירב ישראלי
זה העניין של מרצון. זה לא מרצון בכורח אלא מרצון. זאת אומרת, זאת רכישה שכלל ההורים רוצים לרכוש אותה. זה למיטב הבנתי רכישת תשלומים מרצון.
הרן רייכמן
ומגבלת הסכומים.
מירב ישראלי
אני אסביר את הסכומים. הסכומים נקבעים למעשה על ידי משרד החינוך בחוזר מנכ"ל. עקרונית כפי שהם נקבעים בחוזר מנכ"ל לגבי כלל המערכת, לכאורה אפשר היה לתת אישור מיוחד למשהו אבל עדיין זאת צריכה להיות רכישה מרצון של כלל ההורים בבית הספר, גם אם היו קובעים סכום גבוה יותר.
יפעת שאשא ביטון
אני חייבת לומר משפט כי אני חושבת שזה מסכם את הכול. אמר כאן מר אלוני שמתכנית מחר 98 בעצם הכניסו מחשבים לתוך בתי הספר ואני רוצה להגיד לך כמי שנמצאת במערכת שאין למידה משמעותית. זה לא מה שיביא את השינוי. מה שקורה כאן זה שאנחנו מקדשים את הברזלים ואנחנו שוכחים שהם אמצעי.

האם אפשר לעשות למידה משמעותית באמצעות טאבלט? אפשר. האם רק באמצעות טאבלט? התשובה היא לא. אפשר להכניס גם ספרים אלקטרוניים שלא דרך הטאבלטים ולעשות את זה בצורה נגישה. אני חושבת שזאת המהות של הדיון.
היו"ר יעקב מרגי
אין ספק שאם היה לנו עוד שעה לדיון, היינו ממלאים אותה, אבל בואו לא נתכחש לכך שהדיון היה משמעותי והדברים הוצפו. אני אומר לכם שזה לא הדיון האחרון ולא המעקב האחרון.

אני קורא את הודעת הסיכום שהיא אמנם קצרה אבל היא חדה ומשמעותית.

מהדיון עולה שמשרד החינוך כנראה רץ קדימה, רתם את העגלה לפני הסוסים ופעל – ואני אומר עם ההסתייגות, למרות האמירה הנחרצת – בניגוד לחוק ובניגוד להוראות ועדת החינוך של הכנסת.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להפסיק את פרויקט הטאבלטים לאלתר ובמקביל להתחיל בפיילוט מדוגם וצמוד למחקר.

אנחנו, חברי הכנסת המציעים יחד עם הוועדה – קיבלתי כבר את הסכמתו של חבר הכנסת איציק שמולי – נפנה למבקר המדינה בבקשה לבחון את כל הסוגיה הזאת של הפעלת הטאבלטים ויישום חוק השאלת ספרי לימוד.

הוועדה דורשת ממשרד החינוך תשובה לגבי הקריאה שלנו להפסקת הפרויקט והפעלת פיילוט בצמוד למחקר. כמו כן יתקיים דיון מעקב בסוגיה הזאת.

תם ולא נשלם. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.

קוד המקור של הנתונים