הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 10

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום רביעי, כ"א בתמוז התשע"ה (08 ביולי 2015), שעה 9:30

1. בחינה מגדרית של תקציב המדינה – של חברת הכנסת עליזה לביא

2. בחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מירב בן ארי

עליזה לביא

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

מרב מיכאלי

רויטל סויד

השרה לשוויון מגדרי גילה גמליאל

ורד סויד-פאר - מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

איתי טמקין - רכז מאקרו תרבות וספורט באגף תקציבים, משרד האוצר

אלון אטקין - אגף תקציבים, משרד האוצר

ג'נט שלום - עורכת דין, נציבה אזורית מחוז ירושלים, משרד הכלכלה

אושרה לרר - ממונה על שוויון בין המינים, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך

פנחס קליין - מרכז בכיר עיבוד וניתוח סטטיסטי, משרד החינוך

אורלי ביטרמן - סגנית מנהל תחום תקצוב, משרד הבריאות

רן פלוטניק - כלכלן בכיר, משרד הבריאות

ששי דקל - אגף בקרה ותקציב, משרד הפנים

איה בן פורת - עורכת דין, ממונה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, משרד התקשורת

אליאן רובנוביץ - מנהלת תחום תקציבים ורכש, משרד התקשורת

משה איצקוביץ - תקציבן, משרד התרבות והספורט

שרון מאיר - עורכת דין, יועצת מנכ"ל המשרד לקידום האישה, משרד התיירות

משה דגן - סמנכ"ל המשרד לשירותי דת

פרופ' נורית ירמיה - יו"ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה, מדענית ראשית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ברנדר עדי - ראש אגף מקרו כלכלה ומדיניות, בנק ישראל

אורן הלר - מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

סימה פרי - עורכת דין, יו"ר איגוד הנבחרות בישראל, חברת מועצת העיר רעננה

ענת לבנת - יו"ר איגוד היועצות למעמד האישה, יועצת למעמד האישה, עיריית בת ים

רונית ברכה - רכזת מגדר בבתי ספר, מורה, מועצת נשים, עיריית בת ים

באטריז רוזן-כץ - עובדת סוציאלית, יועצת ראש העיר חיפה לשוויון מגדרי, עיריית חיפה

מאירה בסוק - עורכת דין, יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

ענבל דגן-אביב - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל

ברברה סבירסקי - מנהלת מרכז אדווה

ד"ר יעל חסון - חוקרת ורכזת תחום תקצוב מגדרי, מרכז אדווה

ולריה סייגלשיפר - רכזת פרויקטים לשוויון מגדרי, מרכז אדווה

דגנית סלנט - יועצת לניהול ואסטרטגיה לארגונים ציבוריים, מבוי סתום

אורנה ובר - סגנית יו"ר התאחדות המלאכה והתעשייה, יו"ר ארגון קוסמטיקאיות בישראל

ליאת גור - מנהלת הסברה והדרכה, התאחדות בעלי מלאכה ותעשייה

שרי עשת - מנהלת המשרד של המועצה הלאומית של נשים יהודיות בארצות הברית

דפנה אבן - נציגת ארגון גננות מחנכות, נציגת קואליציית שני אחוז תקציב

יעל שריסקי - עורכת דין, יועצת קשרי ממשל ולובינג, ארגון גננות

קרן הורוביץ - עורכת דין, ראש תחום חקיקה, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

רן דניאל - ראש חוג לתחום מגדר ומשפחה, מכון לה וידה

איאד סנונו - כלכלן, ארגון מוסאוא

הדס בן אליהו - רכזת מחקר, שוות, המרכז לקידום נשים, מכון ואן-ליר

רונה ברייר-גארב - רכזת אקדמית, שוות - המרכז לקידום נשים, מכון ואן-ליר

ד"ר מיכל סלע - מנכ"לית שדולת הנשים בישראל

קרן גרינבלט - עורכת דין, יועצת משפטית שדולת הנשים בישראל

סאוסאן תומא - רכזת פרויקט נשים ותעסוקה, עמותת נשים ונערות נגד אלימות

מיריי סורוביץ - העוזרת הפוליטית של השגרירות האמריקאית, שגרירות ארה"ב

יהודית סידיקמן - מנכ"לית אל הלב

בת אל הלמר - יועצת בתחום תחבורה ובטיחות לנשים, מנהלת חברת CSR

יעל יצחקי - מנכ"לית נטע, המרכז לפיתוח קריירה

מירי שניאורסון - עיתונאית, רדיו "קול חי"

שאול בשור - פעיל המשמר החברתי

דוד ארז - לוביסט (לובינג)

תמי סלע

דלית אזולאי

ר.כ., חבר המתרגמים

1.בחינה מגדרית של תקציב המדינה – של חברת הכנסת עליזה לביא

2.בחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל – של חבר הכנסת יואל חסון

בוקר טוב לכולן ולכולם. אני פותחת את הישיבה של היום, יום רביעי, 8 ביולי 2015. נושא הישיבה של היום – בחינה מגדירת של תקציב המדינה. זו הצעה לדיון מהיר של חברת הכנסת עליזה לביא וחבר הכנסת יואל חסון.

לפני שאני פותחת, אני מברכת את השרה גילה גמליאל, על היענותה המהירה מאד כל פעם שאנחנו מבקשים שהיא תשתתף בישיבה. אני מאד מודה לך, השרה גמליאל, ואני חושבת שזה מעיד עד כמה את לוקחת ברצינות את האחריות המוטלת עליך ואני מאד מקווה שנצליח היום לעזור לך, גם כן.

ברוכה הבאה, חברת הכנסת עליזה לביא.

לגבי הנושא של תקצוב מגדרי וכל העניין של החלטת הממשלה בזמנו, אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנחנו דנים בנושא הזה היום והגענו לשעה הזו, לא רק בגלל שחברת הכנסת עליזה לביא העלתה את הנושא לסדר היום, אלא בעצם בגלל העבודה הקשה והיזמה שהיא עשתה בקדנציה הקודמת, כיושבת ראש של הוועדה הזו, כאשר היא יזמה את הדיונים הראשונים בנושא הזה ולקחה על עצמה לפתח את הרעיון.

אני עברתי על ההיסטוריה של הוועדה בנושא הזה וראיתי איזו השקעה ואיזו מחשבה ואיזה מרץ היא השקיעה בנושא ואני חושבת שתרומתה שלה היא בכך שהיא יזמה את הרעיון של הוועדה שדנה בנושא והגישה את ההמלצות. ועצם העובדה שהממשלה אימצה את ההחלטות של הוועדה, מעיד על חשיבות הנושא וחשיבות העבודה שנעשתה, ועל זה אנחנו מודות לכך.

אנו מודות לך על כך שיש לנו היום כלי שאפשר דרכו למדוד את העניין של תקציב המדינה ועד כמה יש בו ניסיון. אני עדיין לא אומרת שיש בו הטמעה מגדרית, כי אנחנו עדיין לא שם, אבל אנחנו מתחילות את העניין.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחברת הכנסת עליזה לביא, כמי שהגישה את ההצעה. לפני כן אני רוצה להוסיף שהיום יש לנו את הכלי, אבל יש לנו גם תוספת נוספת, שהיא מהותית ביותר – יש לנו משרד, שאמור לייצג את הנושאים החשובים שאנחנו מטפלות בהם ושהתנועה הפמיניסטית ותנועת הנשים עבדה עליהם לאורך שנים רבות וניסתה לקדם אותם בדרך של שיח ולפעמים בדרך של מאבק מול משרדי הממשלה.

אנחנו רואות באחריות המוטלת עליך, גילה, אחריות מאד גדולה, כי בעצם את בונה את המשרד מאפס ואת תשמיעי גם את קולנו, כך אני מאד מקווה, בתוך הממשלה, כדי לקדם את הנושאים.

אני מתחילה עם חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה.

תודה גברתי. אני מאד מאד שמחה שהשרה גילה גמליאל נמצאת כאן. שתיכן מכירות את הנושאים מקרוב. יש פה שותפות רבות – אדווה, ברברה והצוות, ארגונים שהרבה פעמים, ביוזמות החברתיות ובעיקר הפמיניסטיות, אנחנו יודעות לתאר מצוקות, קשיים, אבל אין לנו את ההגדרות, אין לנו את המילים כדי לבוא ולהסביר את הדברים הללו, והתחושות שמשהו לא עובד נכון בתקציב מדינת ישראל, הן כבר הרבה מאד שנים.

אני זוכרת הרצאות שלי באקדמיה, שדיברתי על כך שתקציב מדינת ישראל לא אוהב נשים. הוא לא אוהב נשים, אבל לא ידענו או לא הרגשנו שיש לנו את הכלים לבוא ולהראות, להוכיח, להסביר, לא מהמקום של הקנטור או של תחושת האי נוחות, אלא באמת ברחל בתך הקטנה.

ככל שחקרתי ולמדתי את הנושא, באמת היום יש ידע רב גם בעולם וגם פה בחברה ישראל, במיוחד בפרויקט שאתן מובילות אותו כמה שנים באדווה והנתונים שאתן מנגישות לנו גם כאן בבית הזה וגם לעולם המחקר, לימדו אותנו שתקציב מדינת ישראל הוא לא ניטראלי. התקציב בעצם הוא פרי של חשיבה פוליטית של מה נכון, מה לא נכון, סדר קדימויות, סדר עדיפויות. איך מחלקים, למי נותנים, למי פחות נותנים. גם בתוך הסד הזה, שבתוך תקציב מדינת ישראל, החלק הארי הולך לביטחון, שגם שם צריך לבוא ולשאול שאלות גם בהיבטים המגדריים וגם לשם נגיע. הנה, רק עכשיו דו"ח לוקר מונח וייקח לו זמן עד שנראה אותו, אבל בהקשר של תקציב מדינה, תקציב מדינה שמכתיב לנו את החלוקה, את ההתנהלות, את מה שכן, את מה שלא, באמת היה צריך לבוא ולחבוש את אותם משקפיים מגדריים, כדי לחלק.

הדרך לא הייתה קלה. לקח זמן גם באוצר, ויעל מבורך שחוזרת היום מחופשת לידה, קיוויתי שהיא תגיע, אבל היא לא הגיעה. מהרגע הראשון, עוד לפני שבכלל הייתה החלטה, ישבנו עם האוצר וגילינו אוזן קשבת. זה היה מעין מיני סמינריון שדיברנו על כלים ועל תקציב ועל תקציב מגדרי. מהרגע הראשון הבנתי שיש לנו שותפים שם, שותפים שהפכו להיות מאד מאד בהבנה ובשיתוף פעולה, עד לקיומה של הוועדה, שגם כאן נמצאות בחדר חברות שנמצאות בוועדה והן תרחבנה, אני מניחה, והוועדה ישבה על המדוכה וקבעה כללים.

אני ביקשתי את הדיון המהיר הזה. הרי תקציב מדינת ישראל, גברתי השרה, מוגש עוד שבועיים לשולחן הממשלה, ואנחנו רוצות לבקש ממך את האחריות על היישום, על ההטמעה. אנחנו מדברים על החלטת ממשלה. בכנסת הקודמת זה עבר כהחלטת ממשלה לא בחקיקה, מתוך הבנה באמת שלא הכל חקיקה. יש החלטה, יש ממשלה, יש ממשלה שמבינה, יש היום שרה לשוויון מגדרי, הדברים צריכים להיות מוטעמים בתוך המערכת, אבל צריך לראות שהם באמת מוטעמים. זאת החלטה ממשלה שצריכה להיות מיושמת.

אני מזכירה לכולנו שהוועדה עצמה, זה מפורסם ברשומות, בתקציב 2015 שהוגש וישבנו כאן וקיימנו עליו דיון, המשרדים נתנו, לא כולם, אני מזכירה, אנחנו נדבר על זה בהרחבה, נתנו 10% מהפילוח המגדרי. היו משרדים שהגדילו לעשות. אני רוצה לציין את משרד התחבורה, שהייתה שם עבודה מאד מאד יפה, מאד מכובדת. דיברתי אחרי זה עם השר, הסברתי לו. אני חייבת לומר שהשר למד ואמר לי יש לי צוות מצוין, זה באמת ראוי לציון, גם משרד החינוך ועוד משרדים. יש משרדים שלא, גברתי, שצריך לבוא ולראות.

אבל בתקציב 2016 צריך להיות 40% מתקציב המדינה שיינתן בהיבט מגדרי. כדי להגיע ליעד הזה, פניתי לשרה, דיברנו וישבנו בכלל על כמה נושאים. אני רוצה לברך אותך על ההוליסטיות של הראייה שלך את התחום. את באה ממנו, את ישבת בראש הוועדה הזאת, שנים זה חלק ממך וזה לא עוד משהו. את מבינה שדרך הדבר הזה באמת - - - אבל כדי לצאת לדרך ולדרך של המשרדים, צריך לעשות משהו כדי לתת את הכלים, כדי להעביר הלאה את הידע, את הידע, את מה שהוועדה המליצה. כדי להגיע ליעד שבתקציב 2016 – 40% מתקציב המדינה יהיה בהיבט המגדרי – צריך לשבת. איך עושים את זה, איך נותנים את הדגשים, מה מספרים, מה מדגישים.

אני מניחה שגם השרה תרחיב, היא החליטה לקחת את האחריות על הביצוע ולכנס יום עיון לנציגי המשרדים, שאני כמובן משאירה לך את ההרחבה בעניין הזה ואנחנו נעשה את זה בשיתוף פעולה. היעד הוא שבתקציב 2018, תקציב המדינה כולו יהיה בהיבט המגדרי.

דרושה הכנה של משרדי הממשלה, אבל גם בבית הזה. בבית הזה – הפיקוח. אני מזכירה לכם שהשרים מגיעים לוועדת הכספים כדי להציג את תקציב משרדם, כדי לבוא ולומר איך הם מכינים את השנה בהיבט התקציבי, מה הם הפרטים, מה הוא המידע, מה הם הסעיפים, איפה יש הגדלה, איפה יש יחס כזה, יחס אחר. וכאן בבית הזה צריך לפקח גם על הכלי הזה שניתן. כלומר, לראות באמת שהמשרדים מיישמים.

וכאן גברתי, יושבת ראש הוועדה, צריך לבוא ולראות את דרך העבודה מול תקציב 2015-2016 בוועדת הכספים. אנחנו שקלנו את זה לוועדות משותפות. תכננו לעשות את זה. כמובן, תקציב המדינה שהוגש, כמו שאמרתי, בתקציב 2015 עם החלוקה המגדרית, לא הספקנו להגיע למימוש של הבדיקה בוועדה המשותפת של כספים ושל מגדר, שלנו, של שוויון מגדרי, מאחר שהכנסת פוזרה.

אז בהחלט צריך לעמוד על המשמר ולראות שהחלטת הממשלה הזאת מוטמעת ומשרדי הממשלה מגישים את תקציב המשרד שלהם עם החלוקה המגדרית.

אני רק רוצה לומר שבעצם זאת הייתה פעם ראשונה, כל מי שראה את החוברת רואה שהיא לא מושלמת. אתן מהנהנות בראש ומכירות, אבל זאת התחלה. זאת התחלה יפה וזו התחלה מרגשת. כל מי שליווה את התהליך הזה, וכולנו שותפים לתהליך של מדינה שמאמצת ומשרדי ממשלה שמגישים, אבל יש הרבה מה ללמוד.

גברתי, יש פה ידע רב. גם בחדר, גם בעולם האקדמיה, גם בעולם המעשה ובמכוני המחקר בוודאי, וההטמעה של החשיבה המגדרית תהיה האסטרטגיה לשיפור המעמד של נשים בחברה. בהרבה מובנים אנחנו מגיעות כבר, כשתמיד יש את הדימוי הזה של הגשר ומי נפל מהגשר ואנחנו מושיטות עזרה ומסייעות ומרימות, אבל צריך להגיע לגשר וצריך לראות איך לא נופלים מהגשר.

וכדי להגיע ולשים את המעקה הנכון, בצבע הנכון, בזווית המדויקת, צריך להגיע לתכנון הנכון בתוך תקציב המדינה. כי בסוף שנה, כשמגיעה התלונה על עייפות הכדורסל בספורט, כשהתקציבים נעצרים, אי אפשר לבוא ולראות רק בסוף השנה שבאמת לא היה כסף. מלכתחילה, לדוגמא, שמשרד הספורט יציג את הנתונים ואנחנו נראה. הרי כולנו יודעות את זה וחשות בזה, שתקציב הספורט למשל, כדוגמא, אני נותנת את זה רק כדוגמא, הוא זה שבחלקו הארי מיועד לגברים ולנערים, אז מה הפלא שכל מה שקשור לענפי הספורט של נשים, כולל באליפות המדינה – כדורגל, כדורסל – נמצא במקום מאד מאד שולי.

נמשיך הלאה למשרד התחבורה, לנתונים שהוא מציג. למשל על תחבורה ציבורית, מי נוסע בתחבורה הציבורית, מה הן השעות, איך מתקדמים. וככל שנעמיק ונחקור אנחנו נראה שגם העובדה שאין כמעט תאורת רחוב בערים ובטח באזורים שבהם מרכזים קהילתיים, נובעת בראש ובראשונה מכך שבמשך שנים רבות נשים לא ישבו בוועדות תכנון.

תודה.

תודה לך, חברת הכנסת עליזה לביא. אני מברכת את כניסתו של חבר הכנסת יוסף ג'בארין. אני שמחה לראות שאתה משתתף איתנו, למרות שאתה לא חבר בוועדה. כל הכבוד.

תודה. וגם גבר.

זה היה מובן מאליו, לא הייתי צריכה לתאר את זה.

וגם חבר ועדת האתיקה, אז בכלל.

אז בכלל, כן. ההקדמה שנתת, חברת הכנסת לביא, היא בעצם מסבירה את הרעיון שעומד מאחורי הדיון שלנו היום ולמה אנחנו נמצאים כאן, בדיוק שבועיים לפני הנחת תקציב המדינה בממשלה. למרות שהיו התחלות של עבודה קודמת בהכנת התקציב, כמדומני שבטח היו כמה שינויים תוך כדי.

אני חושבת שכדאי מאד ואנחנו נעסוק אחר כך גם בדרך הכנסת התקציב ואיך בעצם מכשירים ומכינים, כי היה ברור שלא כל המשרדים עדיין מוכנים לרעיון של הטמעת ראייה מגדרית בהכנת התקציב - איך ומי אמור לתת את ההכשרה הזו. אנחנו נדבר ונתייחס לזה אחר כך, אבל בינתיים הייתי רוצה לשמוע ממשרד האוצר, מר איתי טמקין, רכז מקרו, בעצם מה יש לכם היום להציג לנו.

בוקר טוב. איתי טמקין, רכז מקרו תרבות וספורט באגף תקציבים. אני ריכזתי את הוועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל שנה שעברה. כמה מילים על עבודת הוועדה. בעצם חברת הכנסת לביא סקרה די בפרוטרוט, אז לא יהיה לי הרבה מה להוסיף, אבל אני אשתדל.

הוועדה מונתה בסוף שנת 2013 לאור בקשה שהגיעה מחברת הכנסת לביא. שר האוצר לשעבר החליט למנות את הוועדה. כמו שחברת הכנסת ציינה, בראש הוועדה עמדה הגברת יעל מבורך, סגנית הממונה על התקציב. היו חברים בוועדה הרבה גופים ממשלתיים, נציג מבנק ישראל וגם נציגי ציבור. אני אדלג על כל ההמלצות בפרוטרוט, אבל ההמלצה המרכזית, כמו שחברת הכנסת לביא ציינה, היא מתווה מדורג להחלה של ניתוח מגדרי על כל תקציב המדינה, שבעצם בשנת 2015 הייתה אבן הדרך הראשונה לניתוח של 10%. ב-2016 כבר כל משרדי הממשלה יהיו מחויבים בניתוח של 40% עד הבשלה מלאה בשנת 2018, עם ניתוח של 100% מהתקציב.

בהקשר הזה חשוב להגיד מתי הניתוח הזה מופיע, למי שלא מכיר. בעצם כמו שציינו פה קודם, בשבועות הקרובים התקציב צריך להיות מאושר בממשלה. אחרי שהתקציב מאושר בממשלה, הממשלה מכינה אותו להגשה לכנסת. כשהוא יוגש לכנסת, כל תקציב מוגש עם מה שנקרא חוברת כחולה. חוברת כחולה זה דברי הסבר של התקציב. הם כוללים מגוון של ניתוחים על התקציב, על השימושים שלו, בעצם מסבירים לחברי הכנסת ולאזרחי המדינה מה השימושים שעומדים מאחורי המספרים של תקציב המדינה, ובעצם החל משנת 2015 נכנס שם עוד פרק, בכל חוברת כחולה של כל משרד, פרק של ניתוח מגדרי של תקציב המדינה.

בשנת 2015 אמנם היו משרדים בודדים שלא הצליחו לעמוד בחובה של 10%, אבל גם הם, כמו שציינו במסקנות הוועדה, ציינו איזה חסמים עמדו בפניהם ואיך הם מתכוונים לשפר ולהביא את הנתונים בשנה הקרובה, כדי שהם יוכלו כן לעמוד ביעדים לשנים הבאות.

לצד זאת, היו הרבה מאד משרדים - - -

ב-10% יש סדר עדיפויות מסוים?

לא, לבחירת המשרדים.

כל משרד ייבחר משהו.

כבר בשנת 2015 לא מעט מהמשרדים עמדו כבר ביעד של שנת 2015. אנחנו נרצה שגם משרדים שעמדו בשנת 2015 ביעד של שנת 2016 – יגוונו ויציגו עוד ניתוח שלא הוצג פעם קודמת, או שירחיבו אפילו מעבר ליעד. אנחנו נרצה שכל המשרדים יעלו ביעדים. אנחנו לא יכולים להבטיח את זה כמובן, אבל זה יהיה דגש שלנו.

שני דגשים אחרונים שחשוב לי לציין, לפני שנראה כמה דוגמאות מהניתוחים שהופיעו בספרים של שנה שעברה. דגש אחד, זה שעדיין במונחי ממשלה זה תהליך שנמצא בחיתוליו והרבה משרדים לא מכירים ועדיין לא יודעים איך לבצע את הניתוחים האלה. יש תקציבים שעובדים במשרדים 30 שנה ופתאום באים אליהם עם כזה דבר חדש. נפלת עליהם מהירח.

אנחנו, הרשות לקידום מעמד האישה ואגף תקציבים, נמצאים שם כדי לעזור למשרדים וכן להעביר ידע ממשרד למשרד. אם משרד ביצע ניתוח טוב, אז כן להפיץ את זה בין כל התקציבאים וליצור איזו שהיא רשת מידע. תיכף ורד, ראש הרשות, תספר גם על הפעילות שהם מתכוונים לעשות כדי לסייע למשרדים לבצע את הניתוח הזה כמו שצריך.

בימים אלה אנחנו עובדים על מדריך ממשלתי, שאמור לצאת ממש בשבועות הקרובים, שיהיה לכל משרד בעצם מדריך ממשלתי שימצא אצלנו. המדריך הממשלתי גם יהיה באינטרנט. לקחנו הרבה רעיונות מהמדריך הממשלתי של מרכז אדווה, אז תודה לכם. גנבנו קצת, אבל תסלחו לנו.

אפשר תמיד לתת קרדיט.

אתה יודע כמה שנים הם חיכו שיגנבו להם את החומרים.

אבל בכל זאת אפשר לקחת ולתת קרדיט, זאת לא בעיה. לא צריך לגנוב.

זאת השאיפה של כל ארגוני החברה האזרחית, שהממשלה תגנוב את הרעיונות שלהם.

אז הגשמנו לכם את החלום.

לא, רק בהקשר הזה, לא חשבתם על איזו שהיא הכשרה מסוימת?

יהיה יום עיון.

אז בנוסף ליום העיון, בנציבות שירות המדינה עושים עכשיו קורס של כל תקציבאי המשרדים, וגם שם אנחנו נכניס תכנים של בחינה מגדרית של תקציב המדינה. זה כן יהיה, ועוד הפעם, גם ברשות לקידום מעמד האישה תהיה פונקציה שבעצם זה יהיה התפקיד שלה, שיוכלו להתייעץ איתה וללמוד דרכה והיא תרכז את החומר.

משהו לגבי המלצות הוועדה וגם מה המטרה שלהן. אני חושב שמדי פעם היה איזה שהוא בלבול אולי במה המטרה של הניתוח המגדרי בעצם מבחינת המסקנות שהוועדה הוציאה. צריך להבין את המצב. הזכירו פה קודם את משרד התרבות והספורט, אז ניקח אותו שנייה בתור דוגמא. המצב היום הוא כזה שאם קובע מדיניות מסוים היה בא ומעביר שקל מפעילות מסוימת במשרד שלו – לצורך העניין מתמיכה במוזיאונים לתמיכה בתיאטראות – הוא לא ידע בכלל להגיד אם יותר נשים נהנות מהשקל במוזיאונים או יותר נשים נהנות מהשקל בתיאטראות.

המטרה של הניתוח המגדרי בעצם, היא שבפני קובע המדיניות יהיה באופן קבוע ניתוח מגדרי של כל התקציב שלו, שבבואו לבחור איפה הוא שם את השקל השולי, כלומר איפה הוא מקצה עכשיו את ההקצאה הבאה, איך זה ישפיע על החלוקה המגדרית של התקציב של המשרד שלנו.

אנחנו גם לא נכנסנו פה למסקנות הוועדה גם מתוך איזו שהיא מחשבה, לא נכנסו להצעות לקובעי המדיניות, אלא רק להעמיד בפניהם את הנתונים בפעם הראשונה. כי כשאתה לוקח החלטה שמבוססת על נתונים ולא החלטה עיוורת, ההחלטה שלך היא הרבה יותר מושכלת. המטרה פה היא לא להציע לקובע המדיניות מה לעשות, אלא להגיד לו – זאת תמונת המצב, עכשיו אתה קובע מדיניות, אתה תעשה מה שאתה מבין, אבל אתה לא יכול להגיד שהנתונים האלה לא עמדו בפנים, כשבאת לקבוע את המדיניות וזה הפוקוס של מסקנות הוועדה.

הבאתי כמה דוגמאות מהתקציב האחרון, וזה באמת דוגמאות ראשונות. אנחנו נרצה לשפר לייעל את זה בתקציב הבא. זה גרף אחד שהוצג, של המשרד לביטחון פנים, שבעצם לקחו את תקציב המשטרה. זה גרף שמראה את התפלגות שוטרי הקבע, את החלוקה בין שוטרי הקבע לא במונחי תקציב. אחר כך גם מופיע שם ניתוח של החלוקה של תקציב השכר, אבל זה קדם. זה חלק בעצם שנכנס בפעם הראשונה, שיראו כמה שוטרי קבע יש, ובעצם אחרי זה איך תקציב השכר של שוטרי הקבע מחולק.

משרד המדע נותן מגוון מלגות להשכלה גבוהה, לכל רמות ההשכלה הגבוהה. כאן אפשר לראות פילוח מגדרי של מי מקבל את המלגות האלה. זה ניתוח שמראה ש-38% ממקבלי הגברים, ודווקא פה 62% הן נשים.

אני המדענית הראשית ממשרד המדע. אני רוצה להעיר לגבי הנתונים. זה מספר המקבלות ולא הכסף.

נכון, מספר המקבלות.

אני מבקשת לשמור הערות לסוף, כי ממילא אנחנו כבר חורגים בזמן מבחינת ההצגה. שאלות והערות אחר כך.

בהמשך, באותו ניתוח הוצג אחרי זה גם סך הכסף, שבאמת מראה יותר שוויון מגדרי בניתוח של הכסף. ניתוח אחרון זה בסל קליטה. את זה הראו במשרד הקליטה, שמתוך סל הקליטה במדינת ישראל 66% מסל הקליטה מופנה לגברים, 34% מסל הקליטה מופנה לנשים. כן ניתן לראות מהניתוח הזה, אם מסתכלים רק על הניתוח הזה, שאחוז הגברים שקיבלו, בבחינת מספר הגברים ומספר הגברים – זה 59% גברים. אפשר ללמוד לדוגמא מהניתוח הזה, שאם 60% מהכסף הולך לגברים, אז הקצבה הממוצעת של גבר מסל הקליטה יותר גבוהה מהקצבה של אישה מסל קליטה, וזה ניתוח שעולה מהנתונים האלה.

כשיש את הנתונים האלה בעצם פעם ראשונה, מקבל ההחלטות פעם ראשונה נחשף לנתונים האלה ושואל את השאלות למה זה קורה.

זהו. זה הניתוח. תודה רבה.

תודה רבה. אני חושבת שאת הדוגמאות שניתנו כאן אפשר לראות יותר לעומק בדו"חות שהגישו בזמנו המשרדים השונים. למען האמת, חלק גדול מהמשרדים האלה בעצם לקח את ה-10%, עשה את הניתוח לעניין מספר העובדים, העובדות, החלוקה המגדרית בקרב העובדים וגם בעניין השכר. אני מאד מקווה שכשנגיע לשנת 2016, ה-40% יכללו גם את השירותים ואת מספר הנהנים מהשירותים ועד כמה יש שוויון בשירותים הניתנים.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לשרה גילה גמליאל, התייחסות שלך ולשמוע איך את מתכננת לנהל את כל הנושא הזה.

בבקשה.

ראשית תודה לך, כבוד יושבת ראש הוועדה. אני חושבת שהדיון הזה היום הוא מאד מאד חשוב. עליזה, אני שמחה לברך אותך על היזמה מלכתחילה והעברת המהלך בפן החקיקתי, הפרלמנטארי, ולא פחות חשוב על זה שאת מחויבת לעניין ושהגעת אלי כמי שאמונה על התפקיד וביקשת לראות איך אנחנו משתפות פעולה, משלבות זרועות על מנת ליישם הלכה למעשה.

לצערנו יש הרבה חוקים יפים לא מיושמים, יש הרבה החלטות ממשלה שלאו דווקא מיישמים בזמן אמת וזה חלק מהדברים שאני בהחלט לוקחת על עצמי לוודא את יישמו במהלך התקציב הקרוב.

התקבלה החלטה השבוע שתקציב המדינה יהיה תקציב דו שנתי. זה אומר 2015-2016, מה שמצריך מהמשרדים השונים גם כן לדאוג להעביר עכשיו את כל הנתונים של 40% מההתייחסות התקציבית שלהם בפן המגדרי, וגם מי שלא ביצעו זאת בשנת 2015, תינתן להם הזכות המחודשת לבצע את ההתאמות הרלבנטיות.

לאור המלצתה של חברת הכנסת לביא לקיום של יום עיון בנושא, אני בהחלט הרמתי את הכפפה ואף יצא מכתב לכל משרדי הממשלה השונים. צריך לציין שהמכתב יצא לפני מעל שבוע ותשובה אין. אתמול במשרד הרימו טלפונים לכולם לברר מדוע אין נציגות שאפשר לשמוע ממנה מי אמונים על הנושא, על מנת לבוא ליום העיון ועדיין תשובה אין. אני עומדת כיושבת ראש ועדת השרים לקידום מעמד האישה ושיוון מגדרי, ועל כן אני מתכוונת לכנס את ועדת השרים, על מנת לוודא שהדברים ייושמו הלכה למעשה.

אני לא מתכוונת לוותר על העניין. אני חושבת שניתנה כאן בהחלט הזדמנות לכל משרד לבצע את שיעורי הבית שלו. אני נכנסתי למשרדים חדשים עכשיו, אני רוצה לראות גם במשרדים שאני אמונה עליהם, ובכל יחידות הסמך שלי, איך בדיוק ההתייחסות מקבלת ביטוי בפן המגדרי. ואם אנחנו בעצמנו לא נעשה זאת, אז הכיצד נוכל לבוא ולבחון את התמונה המלאה גם במקומות שמצריכים את השינוי המשמעותי בסוגיית השוויון.

אני רואה לנכון שמהבחינה הזאת, מעצם העובדה שניתנה לכל משרד האפשרות לבחור, יש להם את היכולת. זאת אומרת אין איזו דרישה שמבקשת מהם בשלבים האלה לשים דגשים בעבודה מחקרית מדויקת לגבי איזה תחומים אנחנו רואות לנכון שצריכים לעמוד בחזית אותם 40%, מכיוון שאנחנו רוצות להגיע ליעד של שנת 2018 עם 100% של התייחסות מגדרית. ועל כן אני רואה חשיבות גם כן מטעם משרדך, להעיר את תשומת לב כל התקציבאים, שזה חייב להיות חלק אינטגראלי מעצם הגשת תקציב המדינה.

הישיבה תתכנס בקרוב ויום העיון ייצא לדרך. היישום של ההחלטה יקבל את המימוש שלו בתקציב 2015-2016.

אני חושבת שכל שאר הדברים שדיברת עליהם, שהם מבורכים – צריך לציין – עדיין מחייבים יותר אמירה גם מצד השר עצמו, אני מתכוונת לפנות גם לכחלון ללוות איתנו את התהליך. צריך לציין שזה תהליך תקדימי פה בארץ וזה יהיו התקציבים הראשונים שההיבט של השוויון המגדרי יקבל את היישום שלו הלכה למעשה, ומכאן יהיה ניתן רק ללמוד.

הרעיון זה לא לבוא ולבקר משרדים. הרעיון זה לא לבוא ולחפש כאן אשמים. אנחנו רוצות פשוט לראות תמונת מצב, על מנת שנסיק ממנה מסקנות אופרטיביות, הכיצד ניתן לבוא ולהוביל - גם בשירות הציבורי - שוויון מגדרי, ותהיה עבודה מרובה לאחר מכן. אנחנו כרגע רק באיסוף הנתונים. מבחינתי זו עבודת תשתית שנקבל אותה במלואה רק בשנת 2018 ולאחר מכן נצטרך להציג כאן יעדים של תכניות אסטרטגיות ארוכות טווח – הכיצד יהיה ניתן לממש בצורה המקסימאלית את מתן השוויון על כלל המגזר הציבורי, על כל שלוחותיו.

אז אני רוצה להודות לכן, לכל העוסקות בדבר. אני חושבת שזה דבר מבורך יותר.

עליזה, אני בהחלט מצדיעה לך על העניין ואני אזמין את שתיכן לבוא לוועדת השרים ולהיות חלק מזה, וגם אם יש גורמים נוספים שליוו איתך את התהליך ואני עדיין לא מספיק מכירה, אז אני אשמח שתאירי את עיני ונחשוב הכיצד נדאג כולנו יחדיו כדי שזה יעבור.

מה שאני מבקשת, אני רואה, גם כמי שכיהנה כאן גם בעבר כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, את החשיבות של העבודה במקביל. אני רואה את הוועדה כאן לוקחת על עצמה את האחריות, במהלך תקציב המדינה, ממש לדרוש – משרד-משרד, שיבוא ויציג את אותם 10% בשנת 2015 ואת אותם 40% בשנת 2016. דרישה חד משמעית מכל משרד. מעכשיו תוציאי מכתב לכל המשרדים השונים ותדרשי דיונים במהלך תקציב המדינה, שכל משרד יבוא ויציג, על פי החלטת הממשלה, אתם אותם 10% ו-40% של כל משרדו כאן. אני מוכנה להיות הראשונה מטעם המשרד והשלוחות שלי בהיבט הזה, בתור התחלה.

אני רוצה באמת להודות לך.

קודם כל כמובן אני מברכת על זה שכבוד השרה לקחה על עצמה את האחריות וכבר התחלת לעשות בנושא, בעצם העובדה שהחלטת לקיים את יום העיון. אני חושבת שזה עניין מאד חשוב ויש בו אמירה מאד ברורה שאת לקחת על עצמך את האחריות, וזה גם כן נותן כלים לעובדים במשרדים השונים. כי אנחנו יודעים שזה נופל עליהם משום מקום, כי אף פעם לא עסקו בזה.

רק יש לי שתי הערות. דיברנו הרבה בנושא. גם עם כבוד השרה כבר דיברתי על העניין של נשים ערביות. כי בסופו של דבר, אם התקווה שלנו היא שנגיע למצב שכשנעשה תקצוב מגדרי אנחנו מדברים על כלל הנשים במדינת ישראל, על כל אזרחיות המדינה, השאלה אם אפשר להתחיל לשלב - אם כבר אנחנו אוספים נתונים – אז לעשות גם פילוח פנימי של קבוצות כמו האוכלוסייה הערבית או הנשים הערביות ואולי גם נשים אחרות, כך שנוכל, אם כבר אנחנו בונים משהו יותר שוויוני, אז שנתחיל מהתחלה עם איסוף הנתונים – לעשות שיעורי בית באיסוף נתונים על נשים ערביות, על נשים אתיופיות, ואז נוכל לבדוק את הרמות השונות של המצב בתוך התקצוב המגדרי.

הדבר השני. נכון שזה טוב שבמשרדים יתחילו ללמוד מה זה תקציב מגדרי ויתחילו לעשות ביקורת או review לתקציב שלהם, אבל כדאי מאד שיגיעו אלינו אחר כך גם עם המלצות. זה לא מספיק לתת תמונת מצב קיימת. זה המצב הקיים. יש כך וכך נשים והן מקבלות שכר פחות. נו, מה ההמלצות? איך מתקנים את זה? כלומר, אוקי אנחנו עושים את ה-review, אבל מה עם הצעדים שגוזרים מהביקורת הזאת.

זה כבר יהיה תפקידנו.

אני יודעת. בסופו של דבר, כשנתחיל לדרוש את התיקונים, יגידו לנו זה תלוי בתקציבים. אז כבר מההתחלה, כשבונים את התקציב, שייקחו בחשבון שיש המלצות לתקן את המצב המעוות, שצריך לתקצב אותן בסופו של דבר. נכון?

יופי, אני באמת מודה לכן. אני נאלצת ללכת.

תודה רבה.

תודה.

ברוכות הבאות, חברות הכנסת.

אני רוצה לבקש מגברת ברברה סבירסקי. אתם הרמתם את הדגל ממש בהתחלה ולכן אני רוצה לתת לכם את זכות הדיבור, בבקשה. 4 דקות.

קודם כל אני רוצה לברך אותך ולהגיד כמה שעושה לי טוב לראות אותך יושבת פה וכמה עשה לי טוב לראות אותך יושבת שם בקדנציה הקודמת. זה תענוג צרוף.

שנית, אני רוצה לברך את משרד האוצר, שבשנת 2004, כשבאנו לבקר, הסתכלו עלינו כאילו שאנחנו ממאדים. מה זה? ועכשיו הם באמת מניעים את התהליך ואני רוצה להגיד כל הכבוד ולהביע את הערכתי.

לגבי הערביות. ניתוח מגדרי הוא לא ניתוח של נשים בגדול, כאילו שכולן אותו דבר. ניתוח מגדרי אמיתי מסתכל על הקבוצות החברתיות בתוך השנים. הוא לא מסתפק להסתכל רק מלמעלה ושנעשה את זה.

דבר שני, ניתוח מגדרי זה חלק מעשייה שנקראת Gender mainstreaming – הכנסת המגדר לזרם המרכזי. ובכן, כשעושים את זה באופן אמיתי, הוא לא נמצא בפרק נפרד, אם כי צריך לעשות את זה בהתחלה כדי לעשות סדר, כדי להבין במה מדובר. אבל בסופו של דבר זה צריך להיות חלק אינטגראלי של הצגת התקציב כולו, וכך זה בתקציב בברלין למשל, וזו דוגמא שאפשר ללמוד ממנה.

עוד שתי הערות. הערה אחת, שצריך לזכור, צריך לראות את הכסף ואחר כך צריך להעמיד את זה מול הצרכים. כי לא תמיד 50% - 50 גברים ו-50 נשים, זה מה שדרוש. לפעמים לגברים צריך יותר, ובדרך כלל הנשים צריכות יותר, אבל צריך לבדוק את זה. זה לא מובן מאליו.

והערה אחרונה, אחרונה חביבה, אני רוצה להזכיר לכם שמרכז אדווה, שהתמחה בנושא הזה, עומד לרשותכם בכל עשייה שקשורה לניתוח בתקציב מגדרי.

תודה.

יופי, כל הכבוד.

גברת, ורד סויד, זכות הדיבור שלך, בבקשה.

אני באמת רוצה לשבח את אגף התקציבים בראשותה של יעל מבורך ושל הצוות שלה כולה. אלון ליווה את התהליך וכאן נמצא איתי וכל חברי וחברות הוועדה, וכמובן את מרכז אדווה.

בעקבות עבודת הוועדה, הרשות לקידום מעמד האישה הצליחה לקבל תקן של כלכלן/כלכלנית ויצאנו במרכז ולהפתעתנו הגישו כ-100 מועמדים ומועמדות מועמדות. בימים אלה מסתיים הליך הסינון של קורות החיים בהתאמה, וביום ראשון זה אמור לעבור לאגף הבחינות בנציבות. אני חושבת שזו בשורה - שאשת מקצוע או איש מקצוע ילוו את הטיפול.

בשלב הזה אנחנו נותנים הדרכה למשרדים שמעוניינים. השבוע ישבנו עם המשרד לאיכות הסביבה ונשמח לשבת עם כל משרד. הצענו גם לאגף התקציבים, כמובן, לרכז את כל התקציבאיות והתקציבאים ליום מרוכז.

אנחנו מאמינות שבעקבות חשיפת הנתונים יהיה הרבה מאד מקום לשינויים ואני יכולה לתת דוגמא לדברים שנעשו בשנה שעברה, לא רק בניתוח תקציב מגדרי, אלא בכלל בניתוחים מגדריים.

במועצת הרשות השנייה הובלנו ביחד עם שר התקשורת, לאחר בדיקה של נוכחות נשים על המסך, את היוזמה שמועצת הרשות השנייה תובל על ידי אישה ויהיה בה רוב נשי. דיברנו על זה שלא תמיד 50% זה מספיק. למרות שהייתה התנגדות של השופט שבודק את המינויים – למה צריך לסטות מהנורמה של 50% - דיברנו על זה שזה גם מבחינת תיקון היסטורי וגם עבודה בנושאים המגדריים והצלחנו לשכנע בעקבות הנתונים. אז שוב, לברך את כל העוסקים במלאכה.

החשיבות של זה שזה מדורג ושיש בחינה וולונטרית של המשרדים, יש לה יתרון. כי מאחר שמדובר בתהליך הטעמה, אי אפשר לעשות בבת אחת את הכל. אנחנו סוברות שיש מקום לתת למשרדים את התהליך של הגמישות, שזה כולל כמובן גם מקבלות שירותים. לדוגמא, בגנים הלאומיים – לספור כמה נשים מגיעות לעומת גברים ולראות לכמה השירותים מגיעים. מבחינתנו בוודאי שפילוח מגדרי כולל נשים ערביות, נשים מזרחיות, נשים חרדיות. אנחנו יודעים שבתתי קבוצות יש הדרה כפולה של נשים מבחינת ההזדמנויות בכל הדברים.

אז תודה לך, גברתי יושבת הראש.

תודה, תודה.

גברת ורד סויד, אני חושבת שבהחלטות הממשלה ובזמנו גם בעניין תקצוב מגדרי, ניתנה לכם אחריות כבדה לעזור ולתדרך ולייעץ למשרדים השונים כרשות, בעניין התקציב. אני חושבת שמאד חשוב לבדוק - - -

ההדרכה הוטלה שם על שירות המדינה ולמרות זאת הרשות עושה את זה והגדילה לעשות והיא קולטת כלכלן או כלכלנית, שזה מעבר להחלטת ממשלה, למרות שעדיין לא עבר תקציב המדינה.

אני רק לא שמעתי אם הוקמה ועדת ההיגוי שהומלץ עליה בזמנו על ידי הממשלה.

הוועדה היא הוועדה עצמה שנמצאת באוצר. זאת ועדת ההיגוי.

לא, חוץ מהוועדה שבעצם הביאה להחלטה הזו, הגישה את ההמלצות והממשלה קיבלה את ההחלטה, הייתה המלצה נוספת, לצורך ביצוע העניין והבקרה על הניתוח המגדרי, שתוקדם ועדת היגוי. זו הייתה אחת מההמלצות בהחלטת הממשלה, בזמנו. בגלל זה אני שאלתי אם הוקמה הוועדה.

לא, גברתי, היא לא הוקמה. אני רק מזכירה לך שהדברים נקטעו באמצע. יצאנו לבחירות, הכל נקטע באמצע. אני באמת רוצה לחזור. לא ציינתי בראשית דברי את העבודה המשותפת עם הרשות, עם ורד ועם כולם. תראי, הכל נעשה כאן מתוך רצון להרים את זה, מתוך רצון לבוא ולתקן באמת, אבל צריך לראות איך אנחנו מכניסות את זה.

את יודעת, בגלל המציאות הפוליטית במדינת ישראל, שכל שנתיים בממוצע מתחלפת פה ממשלה, הדברים נקטעים באמצע, לא רק בהקשר הזה, אבל בטח ברך נולד, ששנים רצינו שהוא ייוולד. אז כאן זה המקום לאגום את כל הידע. זה לא בחקיקה, גברתי, אני מזכירה לך. ולכן הדיון המהיר שביקשתי היום, הוא שבועיים לפני שהתקציב מוגש, כי אין לנו חוק.

אני כן חושבת שבאיזה שהוא שלב נצטרך להעביר את זה בחקיקה, אחרי שנטמיע את העניין, אבל כרגע אין לנו חוק וצריך לאגום את כל הכלים ביחד, גם הרשות, גם הנציבות, גם האוצר, וכמובן היום שיש לנו שרה - - -

נכון, נכון, בגלל זה נתתי את רשות הדיבור לגברת ורד סויד, כי הרשות היא אחד המשאבים שיכולים לעזור בעניין הזה. בגלל זה גם אפשרתי לנציגות החברה האזרחית. לפני שנכנסתי לכנסת הייתי מעורבת בקואליציית הארגונים והארגון שניהלתי היה חלק מהקואליציה. כלומר, אני מבינה שצריך את המשאבים, אבל אם כבר הייתה המלצה כזו, אני חושבת שמן הראוי - - -

יש לכם תשובה בנושא?

שוב, יש עיכוב כתוצאה מעצירת התקציב, כתוצאה מעצירה של החלטות. יש כל מיני המלצות שצריכות להתממש – יציאה לגוף חיצוני שיעבוד עם המשרדים, ייעצנו לגבי אפשרות לתת מספר מלגות. יש כל מיני המלצות שאנחנו רוצים שיתממשו והן תתממשנה בהמשך.

אוקיי, אז התפקיד שלנו בעצם בוועדה הזו, הוא גם כן לעשות בקרה ולבדוק אם ההמלצות מתקיימות. נכון, היו בחירות, אבל בכל זאת, למרות הבחירות, יש תקציב שעובדים עליו. אז כדאי גם לנסות ליישם את ההמלצות מסביב. אני חושבת שאחת מההמלצות שלי, בסיכום בסוף, תהיה ליישם את ההמלצות שהממשלה בעצמה הציעה.

אני אתן את זכות הדיבור לחבר הכנסת יוסף ג'אברין. ננסה לגוון ולתת בהמשך גם לאורחים את זכות הדיבור וגם לחברי וחברות הכנסת.

בבקשה.

תודה לכבוד יושבת הראש. האמת היא שאני מצטרף לברכות על קיום הדיון ועל חשיבות הדיון. אני חושב שגם עליזה ועם עאידה מרגישות את ההתרגשות להגיע לדיון המהותי הזה, בסוגיה הזו. אני מניח שגם לארגון אדווה מגיעות ברכות על היזמה ועל הדחיפה כל הזמן.

לגופו של עניין, כמה הערות. קודם כל אני חשוב שזה יכול להיות דיון היסטורי, בלי להגזים, אם הוא יתפתח באמת כפי שמתוכנן. זאת אומרת שהוא יתרחב באופקים שאנחנו מדברים עליהם. קודם כל אולי לעגן את זה בחקיקה, שזה לא יישאר רק בגדר של החלטת ממשלה.

אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם שקיימת חקיקה שמתייחסת לוועדות הכנסת, שוועדת הכנסת שמתמודדת או שדנה בנושא תקציבי – חייבת להיות עם חוות דעת מטעם הרשות לקידום מעמד האישה. נכון, ורד?

כן.

וזה לדעתי תוספת מאד משמעותית. מה שנקרא חוות דעת מגדרית. זו תוספת מאד משמעותית שבעצם משלימה את הדיון הזה.

הערה שנייה, אני לא בטוח ש-10% ואחר כך 40% צריכים להישאר ככה, באופן כל כך חופשי למשרדים. אני חושב שבכל זאת צריך לתת הנחיות במה להתמקד בהתחלה וכדומה, כי בכל זאת אני מניח שנצבר ניסיון ויש ראייה מסוימת, כי יכול להיות שאם נשאיר את זה ככה עמום, זה ייתן מפלט לנתונים שהם קצת יבשים. סליחה למשרד המדע, אבל לראות ככה חלוקה מגדרית, אמנם זה חשוב, אבל זה לא נותן לנו את מלוא התמונה.

הערה שלישית מתקשרת לדברים שאולי כבר נאמרו, אבל אני אדגיש אותם ואקשר את ההקשר הרחב יותר. אני רוצה לומר לכם שמאז ומתמיד חקיקה בתחום שוויון לנשים, הייתה חקיקה חלוצית כדי להגן על קבוצות אחרות. ואם ניקח את הדוגמא של ייצוג הולם, למשל, אז ההוראה בדבר הייצוג ההולם התחילה בנשים ואחר כך לאנשים עם מוגבלויות, אחר כך לאזרחים הערבים ובהמשך לבני העדה האתיופית. זאת אומרת, מה שאנחנו עושים כיום זו יכולה להיות דוגמא להרחבת המודל למקומות - - -

לתקצוב מגזרי.

לתקצוב מגזרי, אכן, ככותרת כלכלית, אבל יכול להיות גם שזה אפילו לתקצוב יותר מובהק. להגיד – במקביל לחוות דעת מגדרית שהיום משתמשים בה, אולי חוות דעת לשוויון בין יהודים לערבים. אני גם אוסיף אגב לשוויון המגזרי גם את העניין של מרכז-פריפריה, שמעמדה של האישה במרכז בישראל לא דומה למעמדה בפריפריה, ולכן זה עוד היבט שחשוב לזכור אותו בהקשר הזה.

הייתי גם מוסיף את הצורך לעשות השוואה בין שנה לשנה. זאת אומרת אמנם מתקדמים ל-40%, אבל צריכה להיות גם הסתכלות משווה – לעומת מה שהיה שנה קודם – ולראות את השוני שמתקיים כאן.

ככלל, וכהערה אחרונה, אמנם דיברנו על שוויון מגזרי, אבל אני חושב שמשרד האוצר ואולי גם לתשומת לב הרשות, חשוב שבכל פעם שאנחנו מתייחסים להוראות חוק או להחלטות ממשלה שמתקשרות לנשים, להכניס את המינוח – בקרב מגוון האוכלוסיות או מגוון הקבוצות בקרב נשים. זאת אומרת, אני חושב שאולי צריך לשמור את זה תמיד כקריטריון שצריך לקחת אותו בחשבון. ויש תקדימים כאלה.

אני חושב שלמשל בחוק התרבות והאומנות, יש הוראה שמדברת לא רק על ייצוג, אלא על ייצוג של מגוון האוכלוסיות. כי יש כאן ביקורת, כבוד יושבת הראש, שאומרת שמהוראות ייצוג כלליות, נהנות דווקא הקבוצות החזקות בתוך אותה קבוצה. זאת אומרת, ייצוג לנשים – אז האישה אולי היהודייה, האשכנזייה שגרה בתל אביב. וזה אולי לא הייעוד המרכזי של אותה חקיקה.

ולכן חשוב, לדעתי, לשים תשומת לב חזקה יותר לנושא של ההתפלגות הפנימית ולמגוון הקבוצות בתוך קבוצת הנשים.

תודה רבה.

תודה. אני חושבת שאלה הערות שראוי לקחת אותן בחשבון.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לעורכת דין קרן גרינבלט, משדולת הנשים. לפני זה אומר שאני יודעת שנמצאים איתם נציגי המשרדים השונים או נציגי חלק מהמשרדים, למרות שהם לא נרשמו כדי להציג כלום, אני מבקשת מהם להזדהות ולתת לנו קצת סקירה מה קורה במשרדים שהם מייצגים. אם אפשר להירשם.

כן, בבקשה.

אני מעבירה את רשות הדיבור לד"ר מיכל סלע, מנכ"לית שדולת הנשים.

רציתי לומר שתי נקודות חשובות שעלו מהדיון עד עכשיו. הראשונה היא ושוב, אנחנו ראינו פה דוגמאות ספורות, אבל הניתוח המגדרי צריך שיהיה ביקורתי. מה שאנחנו ראינו זה קצת יותר פילוח לפי מין, נגיד את זה ככה בבוטות, ולא, למשל בדוגמא של המלגות - מה גובה המלגה הממוצעת לנשים, מה גובה המלגה הממוצעת לגברים, כמה קיבלו. כלומר אנחנו צריכים את הניתוח המגדרי, שהוא יהיה ניתוח מגדרי ביקורתי. ושוב, כמובן לא ראיתי את כל הניתוחים, וזה רק על סמך מה שהודגם לנו כאן.

הדבר השני שרציתי להדגיש, שמאד חשוב בעיני, שארגוני החברה האזרחית והארגונים שמתעסקים בתחום הזה, במגוון רחב ככל האפשר, יהיו שותפים לקביעה של הקריטריונים וההמלצות. אני חושבת שיושב אצלנו הרבה מאד ידע לגבי המקומות שמסתתרים מתחת למספרים, שהמספרים יכולים בהחלט להעלים. אני חושבת שאנחנו חוליה מאד מאד חשובה בדיאלוג הזה בוועדות היגוי ובקביעת הקריטריונים.

תודה.

פרופסור נורית ירמיה, המדענית הראשית במשרד המדע. דווקא היה לכם דיווח מאד מעניין ששייך משרד שלכם.

בשביל זה צריך ישיבה נפרדת.

אני מתנצלת, אני חייבת ללכת. יש לי פגישה עם איגוד נבחרות הציבור ואני צריכה להמשיך לשם. תודה רבה על הדיון. אני חושבת שהוא נורא חשוב.

תודה.

אכן, פרופסור נורית ירמיה, המדענית הראשית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ויושבת ראש המועצה הלאומית לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. אני מבקשת קודם כל לברך את כולנו שאנחנו כאן. זו כבר הישיבה השלישית שלנו ביחד, מאז השבועות האחרונים וזה נפלא.

שלנו, אבל היום עוד ישיבות ועוד אנשים.

גם מדע וגם רווחה ועבודה ובריאות, והרבה מאד עבודה נפלאה שנעשית. זה יופי שמגיע כלכלן. צריך גם איש שיודע את - - -

כלכלנית.

כלכלנית, כלכלן, תחום הכלכלה. גם סטטיסטיקה, כיוון שאחד הדברים המדהימים היה כשנכנסתי למשרד וראיתי מלגות רמון ואשכול וכל גבר-גבר במדינת ישראל יש על שמו מלגות שפתוחות גם לנשים וגם לגברים. 250,000 ₪ כל מלגה לשלוש שנים ומלגות נשים ומיעוטים – בין 20,000 ל-40,000 ₪ לשנה אחת, לכן המספר. זה נגמר. שבועיים אחרי שנכנסתי זה שונה. יש לנו מלגות היום של 250,000 ₪ על שם שולמית אלוני לנשים, 2.5 מיליון.

זה הזמן לומר גם שהשר דני דנון נכנס והכריז על השנה הבאה כעל השנה של קידום נשים במדינה. כרגע התקציב, הבקשה התקציבית היא ל-30 מיליון שקלים רק לטובת המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה, לעומת בקושי 5 מיליון שקלים שהוקדשו לתחומים הנ"ל.

הדו"ח הזה של קידום וייצוג נשים, שחברת הכנסת לביא התייחסה אליו, הוגש ביום ראשון על ידי פרופסור רות ארנון לשר וליו"ר מל"ג וגם באקדמיה הפערים הם גדולים ביותר.

במשרד כרגע אנחנו מתכוונים לעזור בכל הכלים שעומדים לרשות המכרז. זה מלגות, זה מענקי מחקר, זה מרכז ידע שייצא קול קורא לגביו, זה תכניות ותוכנות ללמידה, בכל מה שקשור להטיה לא מודעת, כיוון שמה שאנחנו פעמים רבות יודעים, זה שאין כוונות רעות. פשוט אף אחד לא חושב על זה ואף אחד לא רואה, וברגע שהזרקור מופנה – אזי פתאום יש איזה שהוא שינוי.

אני מבקשת גם לציין שמשרד המדע אמון על דיווח לאיחוד האירופאי, לארגון שנקרא She figures, ואנחנו אמורים להעביר נתונים לגבי ייצוג הנשים בכל הרמות, גם בכל הקשור לממשלה, לאקדמיה, לתעשייה ולמגזר השלישי. עד עכשיו הצלחנו להעביר בעיקר של המדע. בממשלה עכשיו יותר ויותר אפשר.

אני שמחה לבשר שעופרה שטראוס לקחה על עצמה להוסיף לעבודה ששטראוס עושה ביחד עם שדולת הנשים, ולעזור לנו לאסוף את כל המידע שצריך לתעשייה וגם למגזר השלישי. ומה שחשוב זה לא רק לעשות את הניתוחים, אלא גם להקצות תקציבים.

אני רק אסיים ואומר שאנחנו כרגע במשרד – מגדר ומגזר. אין שום סיבה שהשניים לא ילכו יחדיו.

תודה. אני מאד מקווה, כי אם כבר מדברים על אקדמיה, אם נכנס ונבדוק מה התמונה עם נשים ערביות באקדמיה, כמובן ערבים בכלל, אבל נשים ערביות באקדמיה – נגיע אולי ל-0.00 ואולי 0.001 בסוף.

יש לנו את כל הניתוחים במשרד למגדר ולמגזר.

אנחנו בדקנו בחבר נאמנים ובוועד המנהל והתמונה מאד קשה במגזר הערבי.

אני גם מדברת על הסגל. הסגל זה אות מביש.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור, אם כבר דיברנו על משרדים ונציגי משרדים, לעורכת דין שרון מאיר, יועצת המנכ"ל לקידום מעמד האישה, משרד התיירות, בבקשה.

בוקר טוב. אני יועצת מנכ"ל לקידום מעמד האישה במשרד התיירות. אני חושבת שקהל היעד שלכם כלפי התקציבאים זה קהל יעד טוב ונכון, אבל יש לכם כבר שגרירים - או שגרירות יותר נכון, נכון להיום - בכל אחד מהמשרדים ואתם לא מנצלים אותנו מספיק.

לנו אין סמכות להגיע לישיבות הנהלה גרעיניות באופן כזה שאנחנו יכולות להשפיע על התקציב של המשרד או להתייחס להיבטים של תקציב המשרד. אני חושבת שאם הייתה לנו סמכות, או לפחות החלטת ממשלה שאומרת – אתם תשבו שם ואתם תהיו העיניים שלנו שם, הדברים היו נראים אחר.

את מתכוונת ליועצות?

לכל הממונות על מעמד האישה, שהיום הן מכונות יועצות מנכ"ל. יש לנו בפורום הזה יכולת להתייחס גם לתקציב המשרד פנימה וגם לתקציב המשרד החוצה. גם בהתקשרויות, כשאנחנו רואות התקשרויות, אז להשפיע גם על אמות המידה שיהיו מגדריות, על המון דברים שיש לנו יכולת להשפיע, שאם אנחנו לא נמצאים שם, אז גם אתם לא נמצאים שם.

זאת הצעה שלי וזה ההיבט שלי.

תודה על ההערה ועל ההארה. אני חשובת שההמלצה במקומה. אנחנו נראה מה אפשר לעשות עם זה לקראת סוף הישיבה.

אני נותנת את זכות הדיבור למר פנחס קליין, מעבד בכיר וניתוח סטטיסטי, משרד החינוך, בבקשה.

בוקר טוב. בשיתוף פעולה עם משרד האוצר באמת נכנסנו לתוך הצעת התקציב של שנת 2015 בפרק של ניתוח מגדרי של הצעת התקציב, פרק מכובד מאד.

אנחנו התייחסנו ל-55% מתקציב המשרד בניתוח, כאשר שמנו לנגד עינינו את התשומה מול התפוקה. דוגמאות: מכיוון שהיה חסר פה מתודולוגיה אחידה איך להציג את הפרק, אנחנו בחרנו את זה מבחירה שלנו.

הצגנו את כוח האדם במשרד, כוח האדם של המורות ובמקביל את התפוקה, סוג של תפוקה דרך שיעורי זכאות לבגרות בין בנות לבנים. לפי דעתי יש עוד מה להרחיב במתודולוגיה שהיא תהיה אחידה לכל המשרדים, כי ממה שאני ראיתי, כל המשרדים מדווחים מפסקה קטנה ועד פרקים שלמים בחוסר הלימה. לדעתי כדאי לשים על זה את הדגש, על ההדרכה למשרדים – איך להציג את הניתוח. אנחנו עדיין בשלב של הצגת הנתונים, אני לא מדבר על קביעת המדיניות, שהמשרדים עדיין לא נמצאים שם.

במקביל להחלטות הממשלה השונות, המשרד מקצה תקציבים לאוכלוסיות שצריכות את זה. למשל לגברים חרדים ולנשים ערביות. אנחנו כן נמצאים שם, מקצים להם תקציבים.

יותר מזה יש עוד מה להרחיב, אבל זה נראה לי מספיק.

טוב, תודה.

איך באה לידי ביטוי הקצאת התקציבים?

הקצאת התקציבים באה לידי ביטוי בכך שיש החלטות ממשלה לקידום נשים במגזר הבדואי. במהלך חמש השנים האחרונות הוקצו להן תקציבים, אם זה למשל לבנות בחינוך הטכנולוגי במגזר הבדואי ובמגזר הדרוזי ובמקביל גם בציבור החרדי. זה הכל בהיבט של שוק התעסוקה. מכיוון שה-OECD ממליץ לצמצם פערים באוכלוסייה במדינת ישראל, אז שתי הקבוצות הללו סומנו כקבוצות שוליים ויש לסייע להן להיכנס.

משרד החינוך הוא כלי מרכזי בהכנסה למעגל העבודה ובלתת את הכלים הללו, ובאמת גברים חרדים נכנסים דרך המחוז החרדי במשרד החינוך ודרך תכניות לבנים חרדים נושרים. יש תהליך שמתבצע עכשיו, בו מוקנות יחידות שמתמקדות בהם, כמו למשל תיכונים חרדים שילמדו לבגרות, חיזוק לימודי ליבה – כל התהליכים האלה באים לידי ביטוי בתקציב.

תודה.

טוב שיש את ה-OECD.

בהרבה דברים כנראה, למרות העמדה העקרונית, אנחנו אומרים טוב שיש את ה-OECD.

מלגות לנשים בדואיות התחילו לפני ההצטרפות ל-OECD. זה כבר הרבה שנים.

אני נותנת את זכות הדיבור לחברת הכנסת מרב מיכאלי.

תודה רבה, עאידה. בוקר טוב. אני קודם כל מברכת את עצמי שזו פעם ראשונה שלי בישיבה שלך, מאז שאת בוועדה.

פספסת המון, אני צריכה להגיד לך.

אני יודעת. זה התפקיד החדש, הוא גורם לי להפסיד הרבה דיונים חשובים ומעניינים. ברכות, ברכות, ברכות. אני מאד מאד מאושרת ואת יודעת שאני חושבת שאת האישה הנכונה במקום הנכון ואחת הדוגמאות הבולטות לאירוע כזה. דבר משמח בפני עצמו.

על הנושא הזה צריך להגיד קודם כל ברכות גם על הדיון המצוין וגם כמובן לחברת הכנסת עליזה לביא, שיש לה זכויות יסוד בהנעת התהליך באוצר, בעובדה שבכלל קמה ועדה ושהוועדה עשתה עבודה ושהמשרד כל כך מושקע ומחויב לדבר הזה, אז באמת ח"ח גדול.

אלף תמיד לבוא לוועדה זה אושר. זה כמו בבית.

זה המקום, אם את כבר בוועדה, לברך אותך על התפקיד החדש, כיושבת ראש הסיעה.

תודה רבה. אתן רואות, טוב שבאתי. בקיצור, אני רוצה להגיד, ישבנו פה, אני הרי הגשתי בכנסת הקודמת את הצעת החוק לתקצוב מגדרי, שהיא עולה מאד בקנה אחד עם מה שהאוצר כבר עובד עליו ואנחנו נגיש אותה מחדש. אני מקווה שהפעם, בגלל שאת באופוזיציה, תוכלי להצטרף להצעה גם.

דיברנו על העניין הזה של החלטת ממשלה ושל חקיקה. יש פה עכשיו מתווה עד שנת 2018. נראה. אנחנו פה בשביל זה.

אתם תקיימו ישיבה.

אני לא רוצה להכביר מילים שבטח נאמרו כאן, דברי טעם רבים לפני שבאתי ואני חושבת שכולנו מסכימות לחשיבות המאד מאד גדולה שיש לתקצוב המגדרי בכל הרמות, גם ברמה ההצהרתית, גם ברמה התודעתית, גם ברמה המעשית-המוחשית, של היכולת באמת לעשות בסופו של דבר חברה יותר שוויונית, חברה יותר טובה, חברה שהיא יותר טובה לכולנו, לכולם. לא אחד על חשבון השני, אלא להיפך. כך שכולן וכולם יוצאות מורווחות ומורווחים.

זה דבר שאני רואה בו קו מנחה מאד משמעותי בכל העבודה, גם שלי, אם כך אני חושבת שבכלל ההנהגה צריכה לעבוד. באמת לשאוף למקסימום רווח, למקסימום ציבור ואני מאד מאמינה שתקצוב מגדרי הוא דרך מרכזית לעשות את הדבר הזה ולהגיע לתוצאה הזאת.

אז שוב, ברכות עאידה ותודה רבה.

תודה.

חברת הכנסת רויטל סויד. תסלחו לי כולן, אנסה לתת כמה שאפשר לכל מי שנרשמה, אבל תצטרכו לקצר לשתי דקות.

בוקר טוב. אני אעשה את זה רק בדקה, לא בשתי דקות. אני לא חברה בוועדה, לצערי. אני חברה בוועדת חוקה, חוק ומשפט, אבל מאד חשוב לי להיות פה, עאידה.

יש לי איזו שהיא תחושה שכשאני מגיעה, וזה הדיון השני שאני משתתפת בו, שכשאני מגיעה בעצם הדברים מתנהלים כל כך יפה ונכון, לא רק במובן של הניהול, אני מתכוונת גם במובן של העשייה. כי אם אני ככה יושבת ואני שומעת, אז הנושא עלה באמצעות חברת הכנסת עליזה לביא במושב הקודם ואכן נכנס לקבלת החלטה ופה יש לנו עכשיו ישיבת מעקב ושמענו גם ממך לגבי הקצאת 30 מיליון במקום 5 מיליון שקלים שהיו בעבר, וממשרד התיירות שמבקשים בואו תפנו אלינו.

למעשה, אנחנו נמצאים פה באיזה שהוא דיון שהוא דיון מעקב, אבל הוא מראה על התקדמות מאד מאד יפה ואין לי אלא לברך על זה.

אז אין הרבה מה להוסיף, רק תודה רבה, עאידה, על העלאת הנושא ועל העובדה שאנחנו באמת בכיוון הנכון.

אין ספק שאנחנו חייבים לפעול לשם שוויון מגדרי, על זה אנחנו בכלל לא מדברות. זה ברור וזאת נקודת המוצא של הדיון בכלל ושל קיומנו ומהותנו בכלל. וכמובן תקצוב, שהוא היום הכרח.

אני שמחה לשמוע את הדברים שאנחנו שומעים פה היום. אין לי ספק שבישיבת המעקב הבאה, נשמע על התפתחויות חיוביות.

אני מאד מקווה.

אני חוזרת לוועדת חוקה, חוק ומשפט.

בסדר, תודה.

עורכת הדין סימה פרי, יו"ר איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות בישראל. אתן הגשתן נייר עמדה, הייתה פה תמצית שאני מאד אהבתי. תתמקדי בזה, זה יהיה מצוין.

מעולה. אז קודם כל אני באמת רוצה לברך אותך על קיום הוועדה הזאת וכמובן את חברת הכנסת עליזה לביא, קודמתך בתפקיד, על הדיון החשוב הזה לגבי תקציב בראייה מגדרית.

אני גם רוצה לברך על שיתוף הפעולה הפורה עם השרה גילה גמליאל ועל כך שמתעלים על שיקולי אופוזיציה-קואליציה, וממשיכים לקדם את הנושא הזה, שהוא כל כך בנפשנו.

איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות כשמו כן הוא, הוא מאגד את נבחרות הציבור ברשויות המקומיות. והסיבה שהגשתי את נייר העמדה וביקשתי לדבר, היא שאני רוצה לומר שאי אפשר לנתק את תקציב המדינה מהתקציבים של הרשויות המקומיות, מכיוון שתקציב המדינה למעשה מזין את התקציבים של הרשויות.

למעשה, התקציב המוניציפאלי הוא זה שמשפיע באופן ישיר על חיי היום יום של התושבים ברשות המקומית והוא מהווה את הזרוע היישומית-הביצועית של השלטון המרכזי. כלומר, התושבים מקבלים את מרבית השירותים הממלכתיים, באמצעות המערכות של השלטון המקומי.

זה לא סוד שיש רשויות רבות שבכלל הנושא והאג'נדה של תקציב מגדרי או שוויון מגדרי, לא נמצא בהן, ולכן החשיבות היא לדבר לא רק על תקציב המדינה, אלא לראות איך כל הנושא הזה משתלב גם בתקציבים של הרשויות המקומיות.

מאחר שיש לי רק שתי דקות לדבר ואני לא רוצה לגזול מזמנם של אחרים, אז אני אומר רק שצרפתי לנייר העמדה את האמנה האירופאית לשוויון מגדרי ברשויות המקומיות. תרגמנו אותה לעברית בראייה ישראלית, בעיניים ישראליות, וההצעה שלנו היא לאמץ את אותה אמנה אירופאית, שמדברת על כל נושא ונושא, על כל תחום ותחום – חינוך, רווחה, ביטחון וכו', ופשוט להמליץ בפני הרשויות, כמובן גם הכנסת והממשלה, לאמץ את אותה אמנה בראייה ישראלית.

וגם מעבר לכך, לתת תקציבים ולקחת את אותה אמנה כתכנית לתקצוב של הרשויות המקומיות, לתקצב גם בתקציב של הרשות ולתת את התקציב הנכון. כי אם לא יהיה תקציב לנושא הזה כדי שבאמת יוכלו לאמץ את התוכנית הזאת ואחר כך לקדם אותה, זה לא יקרה. כי הרשויות מעצמן לא תתנה את הכסף הזה.

חד משמעית. אני חושבת שהרשויות המקומיות הן נתח די גדול מתקציב משרד הפנים ואם משרד הפנים ירצה להגיע למטרה של 100% תקציב מגדרי אצלו, הוא חייב לעגן את זה וחייב לדרוש את זה. ולא רק הוא, אלא כל המשרדים בעצם לשם הפעילויות של המשרדים השונים. בהתחלה אפשר לעבור על זה רק בעניין כוח אדם, או כוח אישה, אבל אחר כך, כשנרצה להגיע ל-100%, זה חייב להיות מיושם על שאר התכניות של המשרדים.

יפה. תודה רבה ואנחנו עומדים לרשותכם בכל מה שאפשר. כדי לעזור בזה.

תודה.

גברת ליאת גור, התאחדות המלאכה והתעשייה.

אני אשתדל לקצר. אני רוצה לשים איזה שהוא זרקור על הפוטנציאל הכלכלי העצום שטמון בעניין הזה ולהצטרף לבקשה להמלצות ולמעקב משנה לשנה ולתת דוגמא קטנה מהדו"ח של הוועדה.

האיחוד האירופאי קרא לעסקים של נשים Multi billion Opportunity ומדובר פה על מאות מיליוני שקלים של פוטנציאל כלכלי שלא ממומשים. ואם מסתכלים לדוגמא בניתוח המגדרי של הרשות לעסקים קטנים, רואים שנשים נעזרות הרבה יותר מגברים בכלי הסיוע של מעוף - 60% לעומת 40% גברים. אבל כשבאים לאפיקי מימון, פתאום שיעור הנשים יורד ל-33%. וכשמסתכלים על הטבלה הקטנה, של כמה נשים ביקשו הלוואה מהקרן לעסקים קטנים וכמה גברים – זה 1,600 נשים לעומת 12,000 גברים. מדהים. כל המשתנים המתערבים שנכניס לא יסבירו את הפער העצום הזה.

אצלנו במשרד, עם מחשבון פשוט, גם שמנו לב שנשים מבקשות 200,000 שקלים וגברים מבקשים 600,000 שקלים, למרות שהקרן נותנת רק חצי מיליון. הם מבקשים. ועם מחשבון פשוט אפשר לעשות מטבלה כזאת כאלה מטעמים, ורק 10% ובלי לעקוב אחרי זה משנה לשנה, חבל. כי שינויים קטנים בטבלה הזאת ובהקצאות של תקציבים, או יועץ לענייני מימון שיקצו לנשים ברשות לעסקים קטנים, יכולים לחולל נפלאות.

אנחנו מדברים על שיעור זעום של נשים היום שיש להן עסקים קטנים. מדברים על פוטנציאל ענק, אם אנחנו מדברים על פריפריה, על נשים במגזרים שונים. העניין של המלצות, של מעקב, של להוציא גם מהנתונים עצמם את כל החישובים שניתן – כמה הלוואות לקחו, מי לקח הלוואות – פריפריה ומרכז – זה יכול לתת תוך שנה-שנתיים ממש תשואה כלכלית משמעותית.

תודה.

כשהגענו לפה למדנו חברי כנסת חדשים, שבשתי דקות אפשר לומר המון. לא ידענו את זה קודם. אני לא ידעתי. כאורחת של הוועדה תמיד הרגשתי שהזמן לא מספיק. אז אני מאד מבקשת, בשתי דקות, תתמקדו. בואו נעשה תרגיל כזה. נותרו לנו חמש דקות, אנחנו ממש בספירה לאחור.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לגברת מירי שניאורסון.

שמי מירי שניאורסון, אני אשת תקשורת ואשת עסקים חרדית. קודם כל אני רוצה להגיד תודה לעליזה לביא. בשנתיים האחרונות קדמת אותנו, לפחות העלית אותנו, וכשאני אומרת אותנו – זה הנשים החרדיות – על השולחן. המון יוזמות ברוכות ואני מבקשת שנמשיך עם זה הלאה, שזה לא ייקטע. התחיל איזה שהוא תהליך בלתי רגיל וכששמעתי את חבר הכנסת מדבר ושמעתי אותך מדברת, אז בעצם דיברתם על נשים ערביות. מה שאני רוצה לעשות - - -

אמרתי גם חרדיות ואתיופיות.

נכון. אני רוצה להמשיך את התהליך. התחיל תהליך בלתי רגיל עבור נשים חרדיות - - -

גם אנחנו רוצים.

כיוון שאני עיתונאית, אז אני חוקרת כל מיני תופעות ורק איזו דוגמא קטנה למה זה כל כך חשוב להרחיב ולפעמים אפילו צריך לתת אפליה מתקנת לנשים חרדיות.

הייתי במקלט של נשים חרדיות מוכות. רובכם לא יודעים בכלל שיש כזה מקלט. לצורך העניין, אם במקלט של נשים שהן לא דתיות יש 10 נשים ו-10 ילדים, במקלט של נשים חרדיות יש 10 נשים ו-40 ילדים וצריך כשרות מיוחדת והתקציב לראש הוא אותו תקציב. אז אני לא רוצה לומר שהם מתים ברעב, אבל המצב שם הוא מאד קשה.

אז זו רק דוגמא אחת מיני כמה - השכלה, תעסוקה, ילדים - והאישה החרדית היא בעצם האמא, מנהלת הבית, מנהלת את המשפחה, אחראית בעצם על כל העתיד והגידול ואני חושבת שצריך לתת לזה מקום גדול. אני אשמח לעשות מה שצריך עבור זה.

אנחנו בוועדה מכינות ישיבה מיוחדת בנושא של נשים חרדיות כדי להמשיך את הדרך הזו. אני מהתחלה אמרתי שאני מחויבת לנושא. אני יודעת שיש לפעמים גם הרבה דמיון בנושאים שאנחנו כנשים ערביות מדברות עליהן, לבין מה שיש לנשים החרדיות. אל תדאגי, זה יהיה על סדר יומי. אין מה להגיד.

אני באופן אישי מכירה לפחות 30 ארגונים עבור נשים חרדיות - - -

אז אני מאד מבקשת ממך להעביר את הרשימה אחר כך.

את ממשיכה עם המשקיפות? את מזמינה אותן?

אנחנו מזמינות את כולן.

יופי, כל הכבוד.

תודה.

גברת דפנה אבן, מזכירות ארגון הגננות. קצר ולעניין.

אז הקצר ולעניין יהיה שאני פשוט מצטרפת לברכות ובזה מסיימת את הברכה.

יופי, זה מה שנקרא קצר.

אני יושבת כאן בתקן של שני כובעים. אני גם נציגת ארגון גננות מחנכות וגם נציגת קואליציה שני אחוזים תקציב, שדגשיו הם חינוך, בריאות ודיור, ובאמת רוצים לקדם את הנושא.

בנושא הגננות, אני רוצה לומר שלא צריך לספר כי כולם יודעים ואפילו במצגת לא היה ציון על זה, שאחוז ניכר מעובדי ההוראה הן נשים. אז אולי זה מסביר את הנתון העצוב שפורסם השבוע בתקשורת, שלפי נתוני ה-OECD שכר עובדי ההוראה בארץ הוא נמוך ב-20% בהשוואה לעובדי הוראה במדינות ה-OECD.

ויש הבדל בין שכר מורות לבין שכר מורים. אנחנו קיימנו על זה דיון מיוחד פה.

לא רק זה. יותר עצוב הוא ששכר הגננות הוא עוד יותר נמוך משכר המורים. אני מאד מאד שמחה שהנציג של משרד החינוך בענייני כספים יושב פה, כי הייתי שמחה שמשרד החינוך יבדוק מה קורה עם שכר הגננות החרדיות, שבעניין מגדר, אם כבר מדברים פה, מגדר בתוך מגדר, יש שם פגיעה אנושה וגם את זה צריך לבדוק.

זה לא רק הגננות, זה גם הסייעות וכמו שאת יודעת, נדרשנו לעניין, וכמו שאת יודעת, לצערי הרב, משרד החינוך לא אחראי על כל העמותות, גם אלה שהוא מתקצב. אני ניגשתי למשרד החינוך אחרי דיון שעשינו כאן ולצערי הרב - - -

עליזה.

גברתי, זה דורש ישיבה.

אני יודעת. כל עניין התעסוקה.

אני מאד מבקשת מחברות הכנסת שיושבות פה ליזום דיון וחקיקה בנושא, ואנחנו מאד נשמח להיות שותפות בדיון הזה ולהציג את המצב.

תודה.

גברת בת אל הלמר, יועצת בתחומי תחבורה, מנהלת חברת CSR.

שלום, ברכות גם ממני. אני יועצת בתחומי תחבורה ובטיחות בדרכים בפן הציבורי ועם נשים בפרט. אני רוצה לדבר על 40% כי ראיתי את המספר 40 רץ כאן בכל מיני היבטים, אז אני אגיד את הדברים שלי דרך המספר הזה.

קודם כל בשנה האחרונה, רק לידיעה, 40% עלייה של הרוגים בתאונות דרכים במדינת ישראל. אם אנחנו מדברים על הפן הכלכלי, הרוג במדינת ישראל עולה למדינה כ-5.2 עד 6.1 מיליון שקלים, לפי הלפ"מ. זה אדם אחד, למעט ההתייחסות לאובדן למשפחה ולכאב הגדול.

ה-40 השני שאני רוצה להתייחס אליו זה הנושא של מספר אירועי תאונות הדרכים שמתייחסים דווקא למגזר הערבי. אני רצה למעלה משלוש שנים בעקבות איזו שהיא הצעה של פיילוט, של העצמת נשים ולקחתי גם את נושא הנשים שקרוב לליבי וגם את נושא הפחתת תאונות דרכים. הבאתי איזה שהוא פיילוט שעבד יפה מאד במדינות אחרות בהקשרים אחרים, כדי להמעיט ולהפחית את תאונות הדרכים במגזר הערבי, דרך העצמת נשים ויש לי דרך חכמה מאד לעשות את זה.

פניתי למשרד התחבורה, אמרו לי העצמת נשים זה רווחה, תפני למשרד הרווחה. פניתי למשרד הרווחה, אמרו לי זה שייך לתאונות דרכים והקטנת תאונות דרכים זה עניין ששייך למשרד התחבורה. הגעתי לתמ"ת כדי להעצים נשים, גם שם שלחו אותי חזרה ועד היום אני מסתובבת ותאוותי בידי.

ה-40% הנוספים שאני רוצה לדבר עליהם, ואני אגיד את זה במהרה, זה הנושא של ההקצאה הזאת של 40% לכל משרד בהתייחסות לג'נדר. אני חושבת שזה לא כדאי שזה יהיה המדד היחיד ואני אסביר גם למה, בהקשר שלי, של תחבורה ובטיחות בתחנות אוטובוס למשל. נשים מדווחות על חשש בזמן המתנה בתחנות אוטובוס, במפלסי רכבת, במקומות מוזנחים, מבודדים, ליד פיצוציות, בשכונות מבודדות.

יש לזה השפעה מקרו חברתית, כי ברגע שאני, סטודנטית, חיילת, אישה עם מגבלה כזו או אחרת, בכל מקום במדינת ישראל אגב, לא יוצאת לפעילות חברתית בגלל שאני חוששת לצאת, אז אנחנו יכולים לראות את זה לא רק במשרד אחד ספציפי, יש לזה השקים להרבה מאד משרדים.

תודה.

תודה לך. את נתת דוגמא, כי בעצם כשאנחנו מדברות על תקצוב מגדרי, אנחנו לא רק מדברות על מה השירותים הניתנים אלא איך ההחלטות, גם התקציביות משפיעות באופן שונה על נשים ועל גברים.

אגב, בכל החברות הממשלתיות במדינת ישראל, כולם גברים. תשימו לב.

תודה. אנחנו שמנו לב, מזמן.

נתיבי איילון, נתיבי ישראל, נת"ע, חוצה ישראל, כביש 6, דרך ארץ, כולם גברים.

תודה. אני חייבת לסכם, כי גם חברי הכנסת צריכים לעלות למליאה וגם אני צריכה לעלות.

קודם כל אני מאד שמחה שקיימנו את הדיון הזה, זה בא בזמן, זה בא בעיתוי הנכון. אולי אנחנו נספיק בכל זאת גם להשפיע על התקציב של השנים 2015-2016.

אני מאד שמחה לשמוע שחלק מהמשרדים כבר התחילו למצוא את הדרך איך לעשות את התקצוב ואת הבקרה על התקצוב בעיניים מגדריות בצורה יותר יעילה מאשר בעבר.

אני שמחה שהאוצר מדווח שבקרוב מאד הוא יוציא את המדריך. הייתי רוצה שנהיה כבר אחרי המדריך, כי כשמכינים את התקציב צריך שיהיה למשרדים המדריך איתם, כך יוכלו לעשות.

אני מברכת על ההחלטה של השרה לקיים את יום העיון. אני מברכת על היוזמה של הדיון הזה.

למרות זאת, אני חושבת שעדיין יש לנו מה להגיד בנושא הזה ויהיה לנו מה להגיד, כי כמו שאמרנו, אנחנו רק בתחילת הדרך.

הוועדה תמליץ, גם לפי הדיון שעלה מפה, שאם כבר אוספים מידע ואם כבר אוספים סטטיסטיקה ומנתחים אותה, שהניתוח – כמו שנאמר – יהיה על מגוון הקבוצות של הנשים. כלומר, זה גם יהיה מגדרי – גברים לעומת נשים – אבל גם כן בתוך הנשים, שיהיה ניתוח למגוון הקבוצות. כפי שאמרתי, נתתי כבר דוגמאות, נשים ממוצא אתיופי, חרדיות, ערביות, נשים עם מוגבלויות, אפשר לחשוב על תת קבוצות האלה.

אני חושבת שאנחנו צריכות גם להמליץ על כך שתוקם ותכונס ועדת ההיגוי, אשר הממשלה המליצה עליה בהחלטתה. ועדת היגוי זו תלווה ותעשה בקרה על העבודה ועל התקצוב המגדרי, תנסה לקבוע מתודולוגיה ברורה ואחידה לכלל המשרדים לגבי ניתוח התקציב, שתכלול גם סדרי עדיפויות. כלומר, תחומים שאנחנו נרצה קודם כל להסתכל עליהם בתוך תקציב של כל משרד ולא שיברחו ל-10% שהכי קל לעשות אותם.

ועדת ההיגוי תקבע גם צורת דיווח אחידה. אני חושבת שגם זה מקור להתלבטות בקרב המשרדים – איך מדווחים, מה עושים קודם – וכדאי מאד, אם ההמלצה הסופית היא שהרשות לקידום מעמד האישה תאסוף את כל הדיווחים ותוציא אותם בדיווח אחד, כמו שקבעה החלטת הממשלה – שתהיה אחידות, שאפשר יהיה לעבור באופן קוהרנטי על הכל.

אני מקבלת את שתי ההצעות שהובאו לנו מהשטח, שכדאי מאד לעבוד עליהן ולנסות לקדם אותן. אני, כיושבת ראש הוועדה הזו, אנסה לקדם. אני מדברת על ההמלצה שהממונות על קידום מעמד האישה ישולבו בתהליך של תקציב מגדרי ובקרה על התקציב של כל משרד, ותהיינה חלק אינטגראלי מהעשייה;

בנוסף, הנושא של הרשויות המקומיות, שמשרד הפנים יקבל החלטה להנחיל את התקציב המגדרי גם לרשויות המקומיות. אנחנו גם נמליץ שהמשרד יקצה מהתקציב שלו באופן ספציפי, לתכנית ברורה – איך הוא יכשיר ברשויות המקומיות וידריך את הרשויות המקומיות לעשות זאת.

גם לגבי הערך של השוואה משנה לשנה, אנחנו נמליץ לוועדת ההיגוי אשר תקום, שיהיו להם השוואות משנה לשנה כדי לדעת איך אנחנו מתקדמות.

בעניין המשרדים בפועל, אני מבטיחה לכן שהוועדה הזו, אם זה במליאה הגדולה הזו או בישיבות, תעקוב ותעבוד מול כל משרד ותבדוק איך מתקדם העניין מול המשרדים השונים, לפני שאנחנו מצביעים סופית על התקציב של השנתיים הבאות.

אני רק מבקשת להוסיף ואני מבקשת שזה ייכנס לפרוטוקול וגם ייכנס כמסקנה – עבודת הכנסת. כלומר, אני מבקשת שגברתי תבקש מיו"ר ועדת הכספים לקיים ישיבה משותפת בעניין, ובנוסף גם כשהשרים מציגים את התקציב שלהם בוועדת הכספים - הרי זה חלק מהחובה שלהם והוועדה מאשרת - אז אני מבקשת שכבר בתקציב 2015-2016 יוצג הפילוח המגדרי שהם מציגים.

כמובן, מקובל, תכננתי להגיד, בלחץ הזמן. אני מודה על זה שאת נמצאת להזכיר לי את זה.

תודה.

תודה לכם. אנחנו ניפגש בישיבות נוספות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.