הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 12

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום רביעי, כ"ח בתמוז התשע"ה (15 ביולי 2015), שעה 9:30

תעסוקת נשים ערביות, מצב ביניים - יעדים ואתגרים, בהשתתפות שר הכלכלה, ח"כ אריה מכלוף דרעי, ומנהל הרשות לפיתוח כלכלי, מר איימן סיף

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

זאב בנימין בגין

ג'מאל זחאלקה

יוסף ג'בארין

חנין זועבי

תמר זנדברג

עמיר פרץ

שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי

מיכל צוק - משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

אלה אייל בר דוד - מנהל תחום בכיר תעסוקת מיעוטים, משרד הכלכלה

מרים כבהא - נציב אזורי לשוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה

איימן סיף - מנהל הרשות, הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, משרד רוה"מ

רועי אסף - ראש אגף א' פיוח חברתי במגזר המיעוטים, הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, משרד רוה"מ

יגאל דור - מפקח על העתודה המדעית טכנולוגית, משרד החינוך

אושרה לרר - הממונה על השוויון בין המינים, משרד החינוך

אורנה מרקוס בן צבי - מדריכה באגף לשוויון בין המינים, משרד החינוך

מגי קורן - מנהלת אגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

לינדה דגן - מפקחת ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

טלילה שחל-רוזנפלד - עו"ד, מנהלת האגף לשוויון מגדרי ויועצת הנציב, נציבות שירות המדינה

סיגל אביב - מנהל ענף תכנון, בקרה ותנאי שירות, נציבות שירות המדינה

היאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

גוסטי יהושע ברוורמן - ראש מחלקה, ההסתדרות הציונית

עינת ויוונטי - מנהלת ארצית תכנית אשת חיל, עמותת בעצמי

נרימאן סלימאן - מנהלת פעילות בחברה הערבית בתכנית אשת חיל, עמותת בעצמי

פז הירשמן - מנכ"ל משותף, צופן לתעסוקת ערבים

רותי גור - מנהלת תפעול, העמותה להעצמה כלכלית לנשים

נאדיה חמדאן - יו"ר נעמת מרחב מרכז הגליל מרחב דרוזי, ארגון נעמ"ת

סאוסאן תומא - רכזת פרויקט נשים ותעסוקה, עמותת נשים ונערות נגד אלימות

רזאן בשאראת - רכזת במרכז סיוע, עמותת נשים ונערות נגד אלימות

נסרין מסארווה - עו"ד, נסרין פרויקטים, עמותת אינג'אז

איאד סנונו - כלכלן, מוסאוא

ענבל אביב-דגן - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל

לימור אדלר - מקדמת מדיניות, קרן אברהם

חלוד ארשיד - מנהלת פרויקט אלימות, עמותת מע"ן

ספא שחאדה - מנהלת העמותה, עמותת מע"ן

ד"ר יסמין עבוד חלבי - חוקרת, המכון ישראלי לדמוקרטיה

דרור קורת - מנהל, המרכז לפיתוח הון אנושי ומרכז צעירי רמלה

זהר נתן - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

דיראן שלאבנה - ראש המדור לקידום סטודנטים ערבים, התאחדות סטודנטים

ראויה חנדקלו - עו"ד, המחלקה המשפטית, ארגון כיאן

רשא סייד אחמד - רכזת תחום נשים, מרכז מסווא לזכויות האזרחים הערבים בישראל

מחמוד יונס - יו"ר ומנכ"ל, אופקים-אפאק לשלום ודו קיום

עולא מראות - נציג העמותה, אופקים-אפאק לשלום ודו קיום

בדיעה חניפס - יועצת לקידום מעמד האישה, עיריות ומועצות מקומיות

היבא סלאלחה - יועצת לקידום מעמד האישה, עיריות ומועצות מקומיות

פדוה דהור - מנכ"לית מועצת בית ג'ן, עיריות ומועצות מקומיות

דנה מאור מנדל - מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל

פוזאן אלעטאונה - יו"ר העמותה, שלווה ירוקה

אלכס פרס - גזבר, שלווה ירוקה

מרים אסנס - יועצת פוליטית, שגרירות ארצות הברית

ביאן גבור - רכזת תוכניות הזכויות, עמותת סדרה לקידום האשה והמשפחה בחברה הערבית הבדואית בנגב

אמל אלנסאסרה - מנכ"לית שותפה, עמותת סדרה לקידום האשה והמשפחה בחברה הערבית הבדואית בנגב

רון ברקאי - עמותת ITWorks, שילוב אקדמאים ערבים בהיי טק

ח'אולה ריחאני - יועצת ארגונית עסקית ומומחית לשוק העבודה

סמאח סלאימה - עמותת סיכוי ונע"ם

דלית אזולאי

ס.ל., חבר המתרגמים

תעסוקת נשים ערביות, מצב ביניים - יעדים ואתגרים

בוקר טוב. אני מודיעה על פתיחת הישיבה להיום, ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, 15 ביולי 2015. אנחנו היום נתמקד בנושא של תעסוקת נשים ערביות. תנו לי קודם לברך את כבוד השר אריה מכלוף דרעי, שר הכלכלה. אני חייבת להגיד שברגע שהתקשרנו מהוועדה למשרד וביקשנו שהשר יכבד אותנו בנוכחותו בדיון הזה התשובה הייתה הכי מהירה שקיבלתי מכל משרד או רשות ממשלתית. אני חושבת שזה מעיד על משהו, בטח נשמע מכבוד השר יותר על זה. אני הבנתי היום בבוקר שהתכנון היה שכבוד השר ייתן לנו זמן, כחצי שעה, מיומנו המאוד צפוף והיום הבנתי שזה אפילו פחות. זה רק בגלל לחץ בעבודה, ככה אני מבינה, נכון?

שינוי לוח הזמנים היום.

שינוי בלוח הזמנים, ואני גם הבנתי שהבכירים של המשרד נמצאים איתנו, הבכירות של המשרד נמצאות איתנו. אני אפתח רק ואז אם ירצה השר אחר כך, אנחנו נשמע ממנו לפחות את כוונותיו והצהרותיו בנושא.

אני חייבת לפתוח ולהגיד שב-2005, כשעוד ניהלתי את עמותת נשים נגד אלימות התחלנו במחקר שעסק בנושא של תעסוקת נשים ערביות. מי שחקרה את הנושא נמצאת איתנו היום, סאוסן. כל פעם שהעלינו את הנושא של תעסוקת נשים ערביות, בדרך כלל התשובה הייתה התרבות, המנהגים לא מאפשרים לנשים הערביות לצאת לעבודה. בעצם השיח הזה, שקיבלנו תמיד וחזר אלינו מרשויות ממשלתיות, דחף אותנו ללכת ולשאול את הנשים הערביות, דחף את החוקרת לעשות קבוצות מיקוד ולבדוק עם נשים בגילאים ובסטטוס השכלתי שונה וגם אלה שבתוך שוק העבודה ואלה שמחוץ לשוק העבודה, מה בדיוק החסמים.

אני מאוד שמחה להגיד היום, כשאני מקשיבה ואני קוראת את השיח שמתנהל סביב הנושא, שהחסמים שגילינו בזמנו ושהנשים עצמן דיברו עליהם, הם שמנהיגים את התכניות השונות הממשלתיות ואני יודעת שקיימות הרבה החלטות ממשלה בנושא הזה והרבה תכניות בנושא של תעסוקת נשים ערביות, שמדברות גם על חסם התחבורה הציבורית, גם על מחסור במסגרות יום לילדים, גם על הנושא של כדאיות כלכלית, מבחינת משכורת נמוכה, תנאי עבודה קשים ולא ממש כלכלית מספקים וגם על פערי מידע והכוונה מקצועית.

אני שמחה לומר שאנחנו נשמע סקירה של איפה עומדות התכניות האלה, אבל עדיין, וגם הממשלה מודה בזה, איך שאני מבינה את החומר שקראתי והונח בידיי, אנחנו עוד לא הגענו אפילו ליעד הממשלתי, לא היעד שאנחנו כולנו חולמים עליו, אבל אפילו ליעד שקבעה הממשלה לעצמה אנחנו עוד לא הגענו. אני יודעת שהרבה נעשה אבל אני אשמח אם אנחנו נתעמק יותר בנושא הזה. אנחנו קיימנו ישיבה, כבוד השר, בנושא של מעונות היום, של התכנית המיוחדת של המשרד והיו לנו הערות והארות בנושא הזה. גילינו, למשל, שכאשר מוסחת הדעת מהמטרה העיקרית של מעונות היום, בינוי מעונות היום, כדי לעודד תעסוקת נשים, כאשר המטרה היא תעסוקת נשים אנחנו אמרנו שאי אפשר ללכת לפי העיקרון של כל הקודם זוכה וכל המוכן זוכה, כי אם אנחנו רוצים לעודד תעסוקת נשים אנחנו אמורים לזהות איפה נקודות החולשה, באיזה מקומות, ולפי זה לבנות את התכנית. לצערי זה לא נעשה עד עכשיו. אשמח אם אחר כך נדבר על זה. בבקשה, כבוד השר.

גברתי היושבת ראש, בגלל אילוצים אני באמת ממעט להיות בכנסת, אני חושב שזו הפעם השנייה שאני נמצא בוועדה. הייתי בדיון קצר מאוד מאוד בוועדת הכלכלה, שזו הוועדה הראשית של המשרד שלי, הייתי שם פעם כמה דקות, והפעם השנייה שאני נמצא כאן זה עכשיו ואני מראש מצטער שאני בא לזמן קצר, אבל אני חושב שעדיף אפילו לבוא לכמה דקות כדי להבהיר דבר אחד, החשיבות שאני רואה ושמשרד הכלכלה רואה בנושא. הנושא של עידוד ופתרון הבעיה של נשים במגזר הערבי, להוציא אותן לתעסוקה נאותה בשכר טוב, הוא, אני יכול להגיד, בלי מליצות, בראש סדר העדיפויות אצלנו. זה לא סוד, אני אדם חרדי ויש לי גם עניין בציבור החרדי, אבל דווקא בקטע הזה של נשים במגזר החרדי המצב הרבה הרבה הרבה יותר טוב. יש בעיות, אבל המצב הרבה יותר טוב. הבעיה באמת של החברה בישראל, בשוק התעסוקה, הבעיה הכי בולטת, ולכן היא בראש סדר העדיפות, זה הנשים במגזר הערבי. אמנם ברוך ה' אנחנו במגמת עלייה, וזה טוב, כך שאין מקום להתייאש, פירושו שיש לנו כיוון. נכון שעדיין אנחנו בבעיה גדולה, אבל הנתונים שאני אגיד אותם כעת הם במגמת עלייה. סימן שזה נותן שהטיפול, מה שהמשרד התחיל במאמצים גדולים מאוד, הוא טיפול נכון, רק צריך להמשיך ולהרחיב אותו ואת זה אני אפרט במספר נקודות.

אז ראשית, אני אומר שוב, באתי לכאן על פי הזמנת היושבת ראש, בשביל להבהיר לכל מי שעוסק ועוסקת בעניין הזה שזה בראש סדר העדיפות שלנו, ואני אגיד משפט שאמרתי השבוע בכנסת, בהצעת אי האמון שהגישה הרשימה המשותפת, שחברת הכנסת זועבי הייתה שם, אמרתי, אני מראש מודה שהחוכמה לא נמצאת רק בצד שלנו. להיפך, אני מבקש ורוצה ומעוניין בשיתוף פעולה שלכם, של כל מי שעוסק בשטח, אותן עמותות, אגודות, אנשי מקצוע ואנשי ציבור.

אני מעוניין בעזרה שלהם בעניין, כיוון שאני יודע שאתם מכירים יותר טוב, מבינים יותר טוב והמצוקה גם בוערת אצלכם יותר. לכן אני מעוניין בשיתוף פעולה, אני מעוניין בשולחן עגול, אני מעוניין במציאת פתרונות ולשמוע, ואדרבא, אם יש הערות - - - הארות, כמובן ב-א' אני אוהב לשמוע, אבל הערות ב-ע' גם, בעניין הזה, כיוון שהכוונה היא טובה. אין לנו כאן התנגחות או ויכוח אידיאולוגי או פוליטי או משהו אחר, פה אנחנו סביב אותה מטרה. אני לא עושה לכם שום טובה. אני לא עושה לכם שום טובה, אני אומר לכם את זה בגלוי, כיוון שזו טובת מדינת ישראל, זה האינטרס של החברה בישראל, זה האינטרס הכלכלי של החברה, זה האינטרס הכלכלי של המדינה. כמה שיצטרפו יותר נשים במגזר הערבי, חוץ מרווחת הפרט והמשפחה, שזה חשוב מאוד, זה גם אינטרס כלכלי של מדינת ישראל. לכן אנחנו כאן שותפים לאינטרס הזה.

כפי שאמרתי, הנתונים שמראים על גידול ומראים שהטיפול בשנים האחרונות כן עושה את שלו ומתחיל לעשות את שלו, הם נתונים ברורים. אם ב-2009 נשים במגזר הערבי, בנות 25-64, עמד על 25% ובשנת 2011 עמד על 27%, אנחנו עמדנו ב-2014, ב-2015 עדיין אין נתונים, אבל אנחנו יודעים שמגמת העלייה ממשיכה, אנחנו עומדים על 33% בסוף 2014. נכון, היעד שהממשלה קבעה בהחלטותיה שבשנת 2020 נגיע ל-41%, שהוא לא גבוה, כלל הנשים בחברה בישראל עומד על קרוב ל-80% ובמגזר החרדי, אמרתי, אנחנו עומדים על מעל 70% אצל הנשים החרדיות, כך שיש לנו עדיין לאיפה לשאוף. אני אומר כל הזמן, אני לא נבהל מעבודה קשה, אבל כשרואים מגמה של עלייה וכשזה עובד, אז זה בסדר גמור, אנחנו בדרך הנכונה, רק צריך לצמצם את הזמנים ולנסות להפעיל יותר.

יש כאן כמה דברים מרכזיים שאני חושב שאנחנו צריכים להתמקד בהם, וכפי שאמרתי, אני אשמח לשמוע יותר. נמצאת פה גב' מיכל צוק, המשנה למנכ"ל אצלנו במשרד, שהיא מובילה בכלל בנושא התעסוקה, אבל בעיקר את הנושא של כל התכניות במגזר הערבי, ביחד עם אלה שנמצאת כאן, הן יפרטו יותר על התכניות. אני רוצה לומר דבר אחד, למשל, זה דבר של הימים האחרונים, אני חושב שאולי פעם ראשונה שאני אומר את זה כאן, אצלך בוועדה, הנושא הזה של כל הקודם זוכה. למשל, דוגמה. הערת הערה נכונה, אני גם שאלתי, מה זה כל הקודם זוכה? אנחנו יודעים מי זה כל הקודם זוכה, זה החזקים, זה המיומנים, זה המשופשפים, שיש להם בקשות לכל נושא במגרה, ישר מגישים על כל דבר ומי שדווקא אנחנו צריכים לחזק וצריכים לעודד וצריכים להכין לו את הבקשות וצריכים לעזור לו, הוא לא מגיש. אז נחה דעתי, כיוון שבאמת אנחנו ראינו - - - הרי כל המטרה שהמשרד שינה כיוון והלך על הקודם זוכה, כיוון שהייתה בעיה גדולה במשך שנים שלא בנו מעונות יום. הייתה בעיה בירוקרטית גדולה, בעיה תקציבית, והמשרד רצה לשנות ולדחוף את העניין הזה ולכן הוא הלך בהתחלה על כל הקודם זוכה, כדי ליצור איזה שהוא buzz של בנייה. אבל יחד עם זאת ראינו איפה הבעיות, ראינו בסוף לאיפה זה הולך, מי מקבל יותר, מי מקבל פחות ולכן המשרד קודם כל יצר, על פי הגודל קודם כל באוכלוסייה, מספר, שריין, יש שריוּן. למשל אם אנחנו מדברים על המגזר הערבי, יש מספר לפי גודל האוכלוסייה, 20%, שמשוריין רק למגזר הערבי, אז לא יעזור לאף אחד 'כל הקודם זוכה'. זו החלטה שקיבלנו אתמול.

יחד עם זאת אני רוצה להמשיך, שאחרי זה יישאר הקודם זוכה. אם במגזר הערבי, למשל, יגישו 30%, הלוואי שיקרה הנס הזה ויצליחו להגיע 30% או 40%, אז חוץ מה-20% שיש להם המשוריין, אנחנו נמשיך לעודד שם את כל הקודם זוכה, כדי להמשיך את הדבר הזה. אבל אנחנו יודעים שזה לא מספיק, כיוון שאנחנו איתרנו את הבעיות, איפה הבעיות במגזר הערבי. יש לנו בעיה קשה של תכנון ולכן השקענו סכום כסף גדול לעזור בנושא של התכנון, שאנחנו דוחפים, אנחנו מממנים, אנחנו נותנים כדי ליצור את התכנון. זה דבר אחד. דבר שני, הבעיה של הקרקעות. אנחנו יודעים שבמגזר הערבי יש בעיה של קרקעות פרטיות, אין הרבה אדמות מינהל, או כמעט אין אדמות מינהל ואנחנו נתקלים בבעיה הזו גם במעונות היום וגם בבעיה השנייה של אזורי התעשייה. הרי אנחנו יודעים שכל הפתרונות הם פתרונות טובים, אבל הם יותר עזרה ראשונה, הפתרון האמיתי זה ליצור מרכזי מסחר, מרכזי תעשייה, ואין לנו אדמות.

לכן אנחנו בנושא הזה של מעונות היום ויתרנו ושינינו את הקריטריונים, שגם על קרקע מושכרת אנחנו נבנה מעונות יום. אנחנו נעזור להתאים מבנים קיימים מושכרים, אנחנו מגמישים כמה שאפשר על פי כללי הבטיחות וכללים אחרים שאנחנו חייבים גם לשמור, חלילה, הרי אף אמא לא רוצה לשלוח את הילד שלה אם אין מספיק כללי בטיחות, לכן צריך להתאים גם את המבנים, אבל אנחנו הגמשנו כמה שאנחנו יכולים יותר לגבי המגזר הערבי כדי שנוכל לתת סמלי מעון ולפתוח.

ויחד עם זאת אני אומר לכם, יש עוד פתרון שלפי דעתי הוא יותר מתאים למגזר הערבי, כמו שהוא מתאים גם למגזר החרדי, זה הנושא של המשפחתונים. שם ראינו בזה ברכה גדולה. יש בזה שני פתרונות, אל"ף, זה נותן עבודה, תעסוקה לאנשים שלא רוצים לצאת מהבית, יש לה תעסוקה בתוך הבית שלה. זה דבר אידיאלי מבחינתה. דבר שני, זה גם נותן פתרונות למי שרוצה לצאת לעבודה, שיש לה משפחתון על יד הבית שלה. יש לנו בעיה תקציבית קשה מאוד בדבר הזה, נגמר הכסף ויש לנו ויכוח עם האוצר. גם את זה החלטנו בימים האחרונים, על פי המלצתה של גב' מיכל צוק והמשרד, אנחנו שמים את זה בראש סדר העדיפויות, אנחנו הולכים לבקש - - - ואני אשמח מאוד שגם אתם תעזרו לנו, הכנסת, אנחנו רוצים בראש סדר העדיפויות תוספת תקציב כדי להגדיל מינימום ברבע את מספר המשפחתונים במדינת ישראל. זה הפתרון המיידי, לא צריך תשתיות, לא צריך בנייה, ישר זה נותן פתרון, גם לנשים לעבודה וגם לנשים שיעבדו בתוך הבית שלהם.

את הנושא של שאר התכניות האחרות, המקצועיות, מיכל תציג. יש לנו שורה שלמה של תכניות שממשיכות ונותנות את התשובות במסגרת יזמות עסקית. אני כבר סיירתי בעצמי בכמה מקומות וראיתי נשים מהמגזר הערבי, הבדואי וערביות אחרות שפתחו יזמות פרטית שלהם, אם זה בנושא מרפא, אם זה בנושא תיירות ואם זה בנושאים אחרים. המשרד מאוד מעודד את זה, יש לנו כבר קרוב ל-1,000 נשים ערביות שנכנסו לתחום הזה, גם בהלוואות קטנות, מסובסדות, ארוכות טווח, גם במרכזים עסקיים שיוכלו שם לנהל את העסקים, שורה שלמה של דברים, כמובן הנושא התחבורתי שמאוד חשוב לנו להנגיש את מקומות העבודה למגזר עם קווי תחבורה מסודרים, סדירים ושורה שלמה של קורסים להכשרה, התאמה ודברים אחרים.

אני שוב מודה ומתנצל, באמת מודה ומתנצל, שאני חייב ללכת, אבל באתי להגיד לכם, אני איתכם ביחד והמשרד שלנו יהיה פתוח וקשוב להצעות שלכם, לדחיפה שלכם ובעזרת ה' אני מקווה שבפעם הבאה שאני אבוא לכאן הנתונים יהיו עוד יותר מעודדים, יותר חזקים, אני מקווה ש-2015 תמשיך במגמה הזאת של העלייה. ותודה.

אדוני, אלה נתוני הלמ"ס?

כן.

רק אם אפשר משפט אחד. אני קודם כל מודה לכבוד השר על ההשתתפות וגם על החדשות הטובות שהבאת לנו בעניין מעונות היום על השריון הזה של 20%, כי זו אחת הבעיות. מכל ההחלטות שהיו קודם היה רק מעון אחד באוכלוסייה הערבית.

אני מקווה שזה יחול על כל השירותים שניתנים, לא רק על מעונות. זה גם משפחתונים - - -

לקחת את זה ממש ממני, יוסף. אנחנו באמת מקווים להגיע לא רק לשריון של 20%, אני אלך אפילו קצת יותר כדי לסגור את הפערים. זה כמו שקרה עם משרד התחבורה, הם החליטו על 40% כדי לנסות לסגור את הפערים. אני מאוד שמחה, אנחנו שלחנו מכתב בעניין של מעונות היום לפני שבועיים, שמחה לקבל את התשובה בעל פה, היא מספקת אותי בינתיים, אבל הייתי רוצה להציע עוד הצעה אחת. אני חושבת שאחת הבעיות של הנושא של דחיפת התכנית הזו שקיימת בעצם רק אחת מהעובדות של הציבור הערבי שנמצאת במשרד, שאחראית על הנושא, בין היתר על כל הנושא של מעונות יום, גב' סוהיר. אני חושבת שמן הראוי להקדיש עוד עובד במשרד, או לפחות פרויקטור שידחף את הנושא הזה מול הרשויות המקומיות.

כבר אני אומר לך תשובה חיובית, לא צריך להאריך. אדרבא ואדרבא.

מצוין. אני אוכל להמשיך ולבקש ואתה תגיב בחיוב? אבל אני כן - - -

כבוד השר, אתה רמזת על זה ואני רוצה להדגיש את זה, יש תקציבים ויכול להיות שנהיה במצב שהתקציבים מוקצים ולא יהיה מימוש והמכשולים שהזכרת אותם, בתחום התכנון והקרקעות, ואני שומע את זה מראשי הרשויות המקומיות, שאומרים לנו, גם אם יש תקציב, אין קרקע לייחד אותה לפרויקטים הללו. לכן לדעתי זו צריכה להיות ראייה כוללת. בלי שתהיה ראייה כוללת לדעתי לא נוכל להתקדם גם בשנים הבאות.

כפי שאמרתי, גב' מיכל צוק, שגם אמורה להצטרף איתי לסיור, שנקבע כבר מזמן, לפני הדיון בוועדה, צמצמתי את הסיור בשביל להיות כאן, היא תתייחס לנקודה הזאת. אבל אני מבקש מראש רשות בשבילה, שגם תשחררו אותה מוקדם, כדי שהיא תצטרף אליי לסיור. נמצאת פה גב' אלה, שמרכזת את כל העניין. לך אני אומר, היא תיתן פירוט, אנחנו מקימים עכשיו מִנהלת מיוחדת לנושא הזה ומיכל תפרט על זה, כדי שתראה ראייה מערכתית, לא רק נקודתית.

תודה רבה.

תודה, כבוד השר.

מִנהלת רק למעונות יום? לא הבנתי.

אנחנו נכניס קצת סדר. באמת נרצה לשמוע אחר כך, כבר היו לנו שתי בשורות טובות מתחילת הישיבה, אני מאוד מקווה שנסיים את הישיבה הזו עם התקדמות קצת גם בכיוון. אני רק רציתי, לפני שאנחנו מתחילים, להגיד שיש איתנו היום כמובן את גב' מיכל צוק, משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, ונמצא איתנו מר איימן סיף, מנהל הרשות ל - - -

פיתוח כלכלי.

הרשות לפיתוח כלכלי וכמובן יש לנו עוד אורחים נכבדים מהמשרדים כדי לעדכן אותנו וגם נציגות ונציגי החברה האזרחית. אני רק רוצה להגיד, לפני שאנחנו ממשיכים את הדיון הזה, אני חושבת שהנושא של תעסוקת נשים ערביות כבר קיבל תשומת לב בשנים האחרונות והדגשים כשהיה ויכוח עד כמה באמת הם עונים על כל הצרכים הקיימים בשטח. אבל אי אפשר לא להגיד, כמישהי שעסקה בנושא הזה מ-2005, אני חושבת שנכון, אנחנו מתקדמים לאן שהוא. אני חושבת שאם נקדיש יותר מחשבה לעומק על התכניות הקיימות, התכניות הממשלתיות, דרך הביצוע שלהן, כמו שראינו, יש מה לתקן, אולי היינו מגיעות יותר רחוק והיינו מספקות תעסוקה לנשים ערביות שאכן רוצות לעבוד. כל הטענה הזו שנשים לא כל כך מבקשות עבודה, נשים לא מחפשות עבודה, אני חושבת שהיא כבר מאחורינו, הופרכו, לא צריך להקדיש לזה תשומת לב. כשאני קוראת שנשים דורשות עבודה וכשאני רואה שיש הרבה מקומות שלא מספקים את התשובה לנשים האלה אני חושבת שכדאי ומן הראוי להסתכל יותר לעומק על התכניות.

היום הוכרז שאחוז הנשים הערביות שמשתתפות בשוק העבודה, לפי הלמ"ס, 35%, ואלה שמועסקות זה 23%. אני לא יודעת, אני רוצה תיקון לסטטיסטיקה הזו, אני רוצה להבין מה בדיוק קורה. כאשר אומרים הגענו ל-35%, האם אנחנו מדברים על השתתפות בכוח העבודה, שזה כולל נשים שמחפשות עבודה, או האם אנחנו מדברות על תעסוקה נטו. כלומר מה אחוז הנשים הערביות שמועסקות באמת ולא שנמצאות בכל מיני תכניות הכנה ליציאה לעבודה, או תכניות הכשרה. אני מדברת על נטו, נשים מועסקות, מקבלות שכר. למרות שיש עוד בעיה בתוך זה, זה המשרות החלקיות.

הלמ"ס עדיין מדבר על 23%-24%.

זה לא מדויק.

בואו נסדיר את העניינים פה. אנחנו נדבר כשניתנת לנו זכות הדיבור, כדי שנוכל באמת לרדת לעומק העניין.

מה שהסברתי עכשיו, אלה מספרים שלקחתי מלמ"ס. תאמינו לי, ישבתי, קראתי את כל החומר שקיבלתי וניסיתי לסנכרן אותו ולהבין מה קורה בתוך זה. אני יודעת שאפילו בין הנשים העובדות יש אחוז מאוד גבוה של 43% שהן במשרות חלקיות, שזה הרבה יותר מאשר קיים בתוך האוכלוסייה היהודית, למרות שיש נתון מאוד מעניין על הנשים הערביות בנגב, שאחוז התעסוקה שלהן הוא הנמוך ביותר בין הנשים הערביות, וכמובן אפשר להסביר את זה ולהגיד מה קורה שם, אבל 73% מהנשים העובדות בדרום מועסקות במשרה מלאה, שזה נתון מאוד מעניין. כאילו פתאום אחוז המשרות המלאות קופץ דווקא בנגב, כאשר התעסוקה היא מצומצמת.

אנחנו נשמע קודם דיווח על החלטת הממשלה מ-2010 ומ-2012 בעניין תעסוקת נשים ערביות, אנחנו ניתן קודם להשלים את הרעיון של תכנית מעונות היום ואת העניין של המִנהלת, מה הרעיון העומד מאחורי זה, מי בדיוק משתתף במִנהלת הזו, כמה יהיה סיי לאוכלוסייה הערבית בתוך זה. בבקשה, גב' מיכל, אחריה אנחנו נשמע על התכניות באופן כללי.

בוקר טוב לכולם. אני באמת שמחה להיות כאן ואני חושבת שכמו שהשר אמר, אנחנו פועלים בצורה מאוד עקבית בשנים האחרונות לקידום נושא התעסוקה בכלל, תעסוקה במגזר הערבי בפרט ועוד יותר ממוקד בנשים הערביות. בוא נגיד, ביחס לנתונים שאמרתם, אני לא מכירה, אנחנו עוקבים מכוח החלטת ממשלה אחרי נתוני הלמ"ס, ממש תקופתית, מדי רבעון ואפילו חודש, אבל הנתונים השנתיים שאנחנו מכירים על שיעור תעסוקה, לא שיעור השתתפות, הם הנתונים כפי שציין השר, של 2014, כ-33%. אז אם יש כאן נתונים אחרים שאתם מודעים להם, תראו לנו על מנת שנוכל לבדוק אותם ולהתייחס ולתת לכם התייחסות.

מה שכן נכון בהחלט, ואנחנו מסתכלים על זה, מדיניות הממשלה קבעה לנו יעד לשנת 2020, יעד תעסוקה במגזר הערבי לנשים, של כ-41%. אנחנו פועלים בצורה הדרגתית להעלות כמה שניתן את שיעור התעסוקה ולשלב את הנשים הערביות בשוק העבודה כדי לעמוד ביעד הזה והיינו מאוד שמחים שאפילו מעבר לכך. גם אני, כשאני לכאורה נמדדת מצד הממשלה רק על שיעור תעסוקה, העולם של התעסוקה הוא הרבה יותר מורכב ואנחנו בהחלט מסתכלים גם על הנושא של משרות חלקיות. ושם, כן, שיעור תעסוקה שלמ"ס בודק עובד/לא עובד, בגדול, אני קצת לא מדייקת במינוחים המדויקים, אבל בגדול האם בן אדם עובד או שהוא לא עובד.

אנחנו בהחלט מסתכלים בכל העשייה שלנו, ואני חייבת לציין את שיתוף הפעולה עם איימן, עם הרשות לפיתוח כלכלי, אנחנו עובדים בצורה מאוד מסונכרנת ומתואמת כדי לקדם את הנושאים הללו, אנחנו מסתכלים גם על הדברים שהם מעבר לשיעור תעסוקה. אנחנו מסתכלים על המקצועות השונים ומנסים קודם כל למצות את הפוטנציאל, שכל אחת תוכל לעבוד בתחום במיצוי ההון האנושי שלה, של כל אחת ואחת, כמה שיותר, כדי שההשתכרות תהיה כמה שיותר גבוהה, מנסים לאפשר קידום בעבודה. כלומר הרבה פעמים נכנסים לשוק העבודה במשרות יותר תחיליות, בשכר יותר נמוך, לפעמים בעבודות לא מקצועיות והמערכות שלנו מאפשרות גם שדרוג ואנחנו עושים את זה, גם בהכשרות מקצועיות שבדרך כלל אנחנו נותנים אותן רק על מנת להכניס אנשים לשוק העבודה. בפרט במגזר הערבי יש לנו כלים כדי לאפשר גם את השדרוג.

בהחלט מעניין אותנו גם הנושא של משרות חלקיות. אין ספק שהשלב הראשון הוא באמת להיכנס לשוק עבודה ולעבוד, אבל ככל שעובדים בהיקפי משרה משמעותיים יותר בהחלט הנושא הזה הוא משמעותי ואנחנו שמים גם עליו דגש.

ובאיזה שכר גם.

אמרתי, גם באיזה שכר. לחלוטין, אמרתי קודם, מיצוי פוטנציאל הון אנושי על מנת באמת לאפשר שכר כמה שיותר גבוה. זה בהחלט יעד שאנחנו שמים לעצמנו, שהוא לא נגזרת ישירה מהחלטות הממשלה, אבל אנחנו מסתכלים על הנושא הזה בצורה הרבה יותר רחבה והרבה יותר לעומק.

לנושא של המעונות. הנושא של המעונות, והוועדה הזאת מלווה אותו כבר תקופה, הוא בהחלט נושא מאוד מורכב, לא רק במגזר הערבי. מהצד השני, מאחר שאנחנו מסתכלים על זה בצורה כוללת אנחנו בהחלט מנסים לשים דגש על המגזר הערבי. כפי שהשר ציין, יהיה לנו ויש לנו ייעוד תקציבי של 20% לרשויות במגזר הערבי. דיברנו על כל הקודם זוכה, כן, הרשות הערבית שתגיע ראשונה היא תגבר קודם כל על רשות ערבית אחרת. לעומת זאת אם באמת הבקשות יתמלאו וה-20% הזה יתמצה, הבקשות האלה עוברות ל-60% של האוכלוסייה הכללית ושם, כן, זה עדיין ב - - -

אני יכולה לשאול שאלה? היה רעיון כשדנו בנושא של מעונות יום, לפני שבועיים או שלושה, יש תכניות של הרשות ספציפיות, של 13, אם אני לא טועה, יישובים. האם לא חשבתם, דווקא, אם אנחנו רוצים לפתוח אופציות של תעסוקה לנשים ברשויות האלה, לבדוק מה מצב מעונות היום. אם כבר נותנים, לעשות מהתחלה מיפוי של המצב ולסנכרן את התכניות. אם אתם עוסקים בפיתוח מקומות עבודה והשקעה בנשים שייצאו למקומות עבודה למה לא לתת פתרון למחסום הנוסף שנקרא מעונות יום ולבדוק ספציפית. כלומר להיות יותר אקטיביים, מאשר רק לחכות למי שייתן לנו את התכניות הכי טובות, כי אותו עיקרון של הקודם זוכה יפעל גם בנושא הזה בין הרשויות המקומיות הערביות, בסופו של דבר.

אז אני אגיד כך. קודם כל הכי נכון זה לעשות את כל הדברים ככה מדוקדק עד הסוף, אבל אנחנו, כמשרד הכלכלה, בתחום של בינוי מעונות יום אנחנו לא אלה שבונים. בעבר היו מבחני תמיכה והעסק לא עבד ולא היה מוצלח. עכשיו, כדי לייעל את התהליך הבירוקרטי המאוד לא פשוט שאנחנו חווינו והרשויות חוו והתנאים המאוד נוקשים שהיו במבחני התמיכה, מה שאנחנו באנו לעשות זה נוהל של תקצוב. נוהל של תקצוב, אנחנו קוראים לרשויות המקומיות. אני לא יודעת להכריח רשות מקומית לבוא אליי. למה אני אמרתי שאנחנו רוצים לעשות סוג של מִנהלת? אנחנו רוצים לצאת החוצה במכרז. אני כמובן לא אכנס לפרטים שלו ממש, אבל באופן כללי בהחלט אנחנו נותנים את הדעת על כך שיהיו בתוך המכרז הזה אנשים שיוכלו לסייע לרשויות החלשות יותר ושמתקשות, וכאן אני אומרת, גם במגזר הערבי, זה ממש יעד שלנו, להושיט את היד ולנסות לעשות את הנושא הפרו אקטיבי, לנסות לסייע בקידום של הנושאים, בין אם בהליכים היותר בירוקרטיים ואולי גם באופן מקצועי קצת מעבר, כדי לקדם את הנושא הזה. הוא מאוד מאוד חשוב לנו. הוא חשוב לכולנו בצורה משותפת - - -

אבל המִנהלת רק למעונות יום?

כן, הנושא של המִנהלת, זה סוג של מכרז, מאחר שהנושא של בינוי הוא נושא שיש בו מומחיות מאוד מאוד גדולה, אנחנו מצד אחד רוצים לתת שירות יותר טוב לרשויות, באופן הגשת הבקשות וקידום הבקשות, כי אני לא הייתי רוצה למצוא את עצמנו במצב שבו אנחנו מקצים משאבים ואנחנו מקצים משאבים מאוד מאוד גדולים לנושא ואחר כך שרשויות לא יבנו והכסף יירד לטמיון. אז אנחנו רוצים מִנהלת שתאפשר לכל הרשויות, לא רק לערביות, באמת לקבל שירות יותר טוב, לקדם קודם כל את הגשת הבקשות ולאחר מכן לבנות. בנושא של המגזר הערבי אנחנו נצטרך בתוך אותו גורם שיעבוד לתת טיפול ממוקד ואנחנו באמת על זה ברמת התכנון של הנושא עכשיו. אנחנו פתוחים לכל סיוע ולכל הערה, ב-א' או ב-ע' בנושא הזה של כל אחד שמכיר את ה - - -

קודם כל שאלה. מִנהלת בטח עולה כסף, אם אתם מוציאים מכרז זה עולה כסף. הכסף הזה, התקציב הזה, הוא לקוח מהתכנית העיקרית של בניית מעונות יום או שזה תקציב נוסף שמוקצה לתכנית?

זו שאלה מצוינת שאין לי כרגע תשובה לגביה, כי אנחנו עומדים בפתח, כידוע לכם, של דיונים תקציביים לקראת תקציב 2015-2016.

אז אני מאוד מבקשת ומציינת את זה עכשיו, אנחנו נשלח מכתב בנושא הזה, שזה לא יהיה על חשבון בניית המעונות, שזה יהיה תקציב נוסף לתכנית הקיימת. לא למצוא דרך להוציא כסף מהתכנית שאמורה להגיע למעונות יום דווקא לכל מיני קבלני משנה שייעצו, שאני לא יודעת מה. כלומר הכסף שמוקצה לבניית מעונות יום יישאר למעונות יום, לא יזוז. אני יודעת שאת תגידי לי 'אנחנו ננסה', אבל אנחנו מצדנו גם נלחץ בכיוון הזה.

אני אשמח.

מה סדר הדברים? חייבים גם לעזוב באיזה שהיא נקודת זמן.

אז אנחנו נשמע - - -

- - - נמצאת כאן מטעם משרד הכלכלה - - -

אז אנחנו נשמע, כי היא צריכה גם ל - - -

יש גם את איימן שבעצם - - -

אבל לפני שתעזוב, אנחנו רוצים לשאול אותה כמה שאלות.

נמצאת כאן גב' אלה אייל בר דוד, היא מנהלת - - -

אלה יכולה לספק את התשובות? כי אנחנו רגילים בוועדות שבאים, יוצאים ואומרים לנו 'נשאר אלמוני', ואלה, תסלחי לי, זה לא אישי, ואז כשמתחילים לשאול את השאלות מתברר שאין להם את התשובות. אלה תוכל לספק את כל התשובות?

אני מעריכה שברמת פירוט בנושא מעונות יום זה פחות בתחומי האחריות של אלה, אם תגידו את הנושאים אז אני אוכל להגיד לכם, אבל גם אם יש שאלה שלא תקבל מענה אני מתחייבת שאם נקבל אותה בצורה מסודרת אנחנו נעביר התייחסות מסודרת. הנושא הזה חשוב לנו.

אני רציתי רק להגיד שזה ידחה קצת את הדיווח של מר איימן סיף. אם יש שאלה דחופה שרוצים להעלות אותה עכשיו למעונות יום - - -

לא דווקא למעונות יום.

לאו דווקא למעונות ליום. אז יכולים לשמוע קודם את הסקירה, אני מעדיפה לשמוע את הסקירה של מר איימן סיף, כי בעצם הרבה מהתכניות או רוב התכניות שקשורות זה בשיתוף פעולה ובאחריות שלך. את רוצה להמשיך גם מה בדיוק המשרד עושה מעבר לתכניות עם מעונות יום, אבל בואי ננסה באמת לקצר.

אני אתן רק את הכותרות המרכזיות. אנחנו באמת פועלים, בשיתוף עם הרשות בצורה מאוד מאוד רחבה. בתחומים שמוגדרים בתעסוקה יש לנו רשת שלמה של מרכזי הכוון שאני מניחה שאתם מכירים, ושאתה תידרש אליהם בסקירה, בצורה מאוד רחבה. זה גם במגזר הערבי, זה גם במגזר הבדואי דרום, דרוזים - - -

כל הערבים.

כן, בכל החברה הערבית פועלים היום מרכזי הכוון שמרכזי ההכוון בעצם זה עוגן מאוד משמעותי שלנו ביכולת לתת שירות בתוך הקהילות שעושה שני דברים. האחד, פונה לקהילה ועושה את הריצ'ינג אאוט, פונה לקהילה ומביא אותה לתוך המרכז ומזהה את החסמים של הפרט, כל פרט ופרט, וגם הרבה פעמים ברמה הקהילתית, מה נדרש כדי שאדם יוכל לצאת לעבודה, האם נדרש איזה שהוא אבחון, האם נדרשים כישורים רכים של מיומנויות של להתראיין או כישורי מחשב, או שפה, הרבה פעמים, הכשרות מקצועיות וכיוצא בזה. מהצד השני קשר עם המעסיקים. הרי בסופו של יום אנשים לא יועסקו אם לא נעשה את הקשר הזה וזה מרכזי ההכוון עושים כשאנחנו ביתר הפעילות של המשרד מאוד מאוד מנסים לסייע לדבר הזה, בין אם זה במשאבים של הכשרות מקצועיות במגוון כלי סיוע, בין אם זה בנושאים אחרים, אם זה אזורי תעשייה שהמשרד עושה, אם זה נושאים של יזמות ועידוד של עסקים קטנים ובינוניים, נושאים של שילוב בתעשייה של היי טק, כי מדובר כאן על שכר גבוה, אנחנו מפעילים תכנית היום באמת כדי לעודד את הנושא הזה.

מיכל, אני רוצה להגיד משהו. אנחנו כבר מעבר לסקירה הכללית של התכניות, כי אנחנו כבר קיבלנו הרבה סקירות כאלה, גם בוועדה וגם במקומות אחרים. אני רוצה יותר סטטיסטיקה ברורה ומספרים. מרכזי הכוון מקצועי, כמה נשים נהנות מהפעילות של המרכזים האלה? כי בעצם המרכזים האלה הם מרכזים גם לגברים וגם לנשים. כמה נשים עברו את התכנית, אבל גם קיבלו השמה וכמה הן מתמידות בעבודה? כי זה בסופו של דבר מה שיכוון.

אני רק אגיד ככה, הנתונים האלה נמצאים בצורה מאוד מפורטת, אנחנו בהחלט מודדים את זה, אנחנו שמים לנו יעדים ודגש גם בתוך המרכזים על האוכלוסייה הנשית, על כמות המשתתפות, אנחנו מודדים גם את הנושא של התמדה בעבודה. זו הרי לא חוכמה להכניס מישהו ולעשות מין דלת מסתובבת. אנחנו מנסים ליצור בהקשר הזה שינוי אמיתי. המספרים המדויקים ממש, אלה תוכל לפרט בפניכם, מדובר על אלפי נשים.

דבר נוסף, לפי התכנית הממשלתית אתם אמורים להגיע לסבסוד 7,000 ילדים במעונות יום.

במגזר הערבי.

אתם לא הגעתם ליעד הזה, נכון?

למיטב זיכרוני יש בשנה כ-6,500 ילדים, אבל הנתונים המדויקים לא מולי, אז אם אני לא מדייקת אנחנו נעביר לכם במדויק.

אחר כך אנחנו נשמע על החינוך הטכנולוגי שהוא חלק מהתכנית, שגם שם ראיתי שלא הגיעו למספר. האם אפשר להגיד, גב' אלה, שהגעתם ליעד של 16,250 משתתפות ומשתתפים במרכזי ההכוון המקצועי?

כן, אנחנו גם עברנו את היעד הזה כבר, הנתונים שהוגשו לנו הם נתונים מאוגדים על כל שנת 2014, אנחנו כבר במחצית 15', הנתונים שלנו עברו את היעד הזה. אנחנו היום עומדים על כמעט 20,000 משתתף ומשתתפת. בממוצע בין התכניות אחוז הנשים שמגיעות למרכזי ההכוון הוא כ-60%, יש תכנית אחת שהם טיפה יותר גבוהים, תכנית אחת שהם טיפה יותר נמוכים. כפי שאמרנו, זה ארבע תכניות שונות.

מבחינת השמות, אחוזי ההשמות הם מאוד גבוהים, אנחנו עברנו את ההשמה ה-10,000 כבר. אנחנו נצא בזה בפרסום ובעיניי זה משהו מאוד מרגש.

זאת אומרת מעל ל-60% ממשתתפי התכנית הם כבר - - -

אנחנו עומדים על 54% השמה בממוצע בין התכניות, שזה אחוז השמה, אני חייבת להגיד יפה, לעומת כל מה ששיערנו שהתכנית הזאת - - - בתכנית הזאת אחוז ההשמה שנקבע הוא 40%, כי הסתכלנו על תכניות בהקשר הזה בעולם, ניסינו ללמוד ממה שנעשה בפיילוטים וקבענו אחוז של 40% ואנחנו נמצאים היום ב-54%.

איזה סוגי הכשרה ואיזה סוג של יישום? מה בדיוק ההשמה? כלומר אחוזי משרה, סוג העבודה, הכשרות שקיבלו או מקבלים.

מרכזי ההכוון התעשייתי, מרכזי ריאן, אני לא יודעת אם מי מכם היה בהם, ביישובים השונים, חשוב להגיד, הם משרתים לא את כל החברה הערבית עדיין, אנחנו מאוד מאוד רוצים להתרחב, חשוב לי להדגיש את זה, אנחנו כרגע משרתים 67 יישובים דרך 21 מרכזים ואנחנו מאוד מאוד רוצים, אנחנו מרגישים את השינוי שכל מרכז מצליח לייצר ולהיכנס. החבר'ה שעובדים הם כמובן מתוך הקהילה הערבית, או הבדואית או הדרוזית בהתאמה, והם באמת מצליחים לעשות שינוי. זה היה חשוב לי להגיד כהקדמה.

לגבי סוגי ההכשרות, אנחנו נעים על כל המנעד של ההכשרות, אם זה אישה שלא יודעת לדבר עברית ולא יודעת להציג את עצמה, אז כמובן ברמה הראשונית איזה שהוא משולש של הכשרות רכות, של כישורים טכנולוגיים, כישורי מחשב בסיסיים שהיום הם משהו הכרחי להיכנס לעבודה, בוודאי עברית. זה נע בין המרכזים, רמות העברית. למשל בפיילוט במזרח ירושלים אנחנו מדברים על רמות עברית של אולפן ממש ובמקומות אחרים זה יכול להיות יותר עברית תעסוקתית בהיקף של 60 שעות. כמובן ברמת ההכשרות המקצועיות אנחנו עובדים בכל הכלים שיש גם לממשלה להציע, מההכשרות הכי כבדות שלוקחות שנים של הכשרה. ההשכלה הכי גבוהה שאנחנו מציעים, במרכאות, בקשר של המרכזים, זה כמובן - - - אני אפריד, בין ההשכלה שהיא יותר הכשרתית, שזה הנדסאים, שזה לימודים של שנתיים, ממש מקצוע, כל הרצף של ההכשרות המקצועיות - - -

יש רק את התכנית של 30, נכון?

לא, 33 מיליון שקל, המטרה שלנו השנה להגיע ל-100 משתתפים בכל מחזור.

כמה מתוכם נשים? אם זו ההכשרה הכי כבדה, כמה נשים השתתפו בהכי כבד?

להנדסאים בשנה שעברה נכנסו למיטב זיכרוני 18 נשים מתוך 59. אבל, שוב, אני אבדוק לך את זה במאה אחוז ואתן לך מספרים מדויקים. אבל זו הפנייה אחת.

יש לכם יעדים שאתם קובעים לחפיפה בין ההשמה לבין היישום?

כל מי שעובר הכשרות, למשל, אחוזי ההשמה שלו יותר גבוהים.

אבל יש פער בין סוג ההכשרה ליישום? או שזו הכשרה כללית שמיושמת - - -

לא, אנחנו נותנים הכשרות ספציפיות, על כל מנעד ההכשרות שקיים במדינה, אם זה דרך קורסים מקצועיים, אם זה דרך הכשרות מקצועיות.

פרטי, קורס כמו מה?

למשל בצפון היה צורך מאוד מאוד גדול בתחומי הטבחות והקונדיטאות, שזה גם ספציפית הכשרה שמאוד מתאימה לנשים, גם אם הן משתלבות במלונות, במסעדות - - -

מה זאת אומרת מאוד מתאימה לנשים?

רוב השפים בתכניות בטלוויזיה זה גברים.

מה זאת אומרת? איזה משפט מחץ נתת, 'מאוד מתאימה לנשים'. זאת הבעיה. אני רוצה להגיד לך שאני הובלתי אותך בדיוק - - - כששאלתי איזה סוג של הכשרות ואיזה סוג של השמה, זו לא הייתה שאלה נאיבית, אני מודה ומתוודה. זאת לא הייתה שאלה נאיבית, כי אני יודעת איזה סוג של הכשרות לרוב קיים, לפחות בצפון. אז בואו נקבל מידע יותר ספציפי. אני רוצה לשמוע אם 60% מהמשתתפים במרכזי ריאן, כמה מתוכם, מה-60% האלה, משתתפים בהכשרות כבדות משקל, מה שאת אמרת, וכמה מהאחוז הזה משתתף בקונדיטוריה ובניית ציפורניים, לא שאני מזלזלת, ואני אשרוד את הכול. כאילו, בסדר. אבל כמה גם מההשמה היא השמה מתוך ההכשרות הכבדות וכמה ההשמה היא מתוך העיסוקים שדיברנו עליהם. באמת, לתת לנו פעם אחת תמונה ברורה מה קורה.

אין בעיה. אני מתנצלת, אני אגיד ככה, האמירה שאנחנו מקבלים מהמרכזים זה שאין מספיק הכשרות שמתאימות לנשים, בגלל זה יצאה לי האמירה הזאת. חשוב לי להגיד, אנחנו מאוד מכוונים למקצועות טכנולוגיים לנשים, איימן יודע את זה, אנחנו מדברים על זה הרבה, אנחנו פתחנו תכנית להכוון תעסוקתי להשכלה גבוהה בדגש על מקצועות טכנולוגיים והשתתפות במקצועות טכנולוגיים. אנחנו עובדים על פתיחה של כל הרצף מרמה של בדיקות תוכנה, מרמות של שילוב בחברת תקשוב - - -

אלה חלק מהתכנית עם שתי העמותות, חברות, צופן ו-ITWorks, בואי נתמקד בריאן, במרכזי - - -

אוקיי. חברות ההיי טק - - -

תנסי לתת לי תשובה. את יכולה להגיד לי, 'אין לי סטטיסטיקה כזו', אבל תגידי לי.

אני יכולה להגיד לך בגדול. בגדול אנחנו מדברים על הכשרות טכנולוגיות בערך ברמה של 40%, מתוך ההכשרות זה הכשרות טכנולוגיות שנעות על כל הרצף, כמו עיבוד שבבי, אני כן אומרת, ההשתתפות של נשים זה פחות, כי זה פחות משאלת לב וכמו שמיכל אמרה, אנחנו מאוד מנסים שנמצא את המקום שבו משאלת הלב של הפרט, כשהוא בא, משתלבת עם איזה שהוא מקצוע שגם יוכל לספק לו פרנסה אבל גם להשתלב במה שהוא רוצה. דרך אגב, זה גם באוכלוסייה היהודית, חשוב להגיד, זה באוכלוסייה הכללית בעולם. נשים פחות משתלבות במקצועות טכנולוגיים. אנחנו מאוד מאוד מנסים לתמוך, אנחנו שמנו למשל יעד רק על התכנית של ITWorks וצופן, שמנו יעד של 20% נשים לכל הפחות, זאת אומרת הם לא יוכלו - - -

לפתוח קורס אם אין להם 20%.

לפחות, בהקשר הזה, חד משמעית. ואנחנו נעלה, אנחנו עוד נעלה.

על השמה. באיזה מקצועות ההשמה.

כן. שוב, אנחנו פותחים את כל המגוון. יש נשים שמשרת הפתיחה היא המשרה שגם תשפר את המצב בבית, אבל אנחנו נעים על כל הרצף. היו לנו השמות מאוד מאוד מוצלחות, גם של נשים בחברות תעשייה, במפעלים. הרבה נשים, דרך אגב, בוחרות עם ההשכלה וההכשרה שנתנו להם, אנחנו עובדים מאוד טוב עם כל הסוכנות ומה שקורה בתחום היזמות ואז הן פותחות עסק משלהן. זה גם עם המון המון תמיכה, כמו שהשר ציין, של המיקרופייננס, של ההלוואות, שזה מבחינתנו גם השמה.

אני מודה ומתוודה, לא יצאתי יותר חכמה בנושא הזה, לא קיבלתי שום מידע ספציפי. אני מאוד מקווה שמר איימן סיף יספק לי קצת מהתשובות לשאלות הללו.

בוקר טוב לכולם. ברשותכם, קודם כל לגבי הנתונים, הסוגיה של נשים ושילוב נשים בשוק העבודה בשנים האחרונות, כפי שאתם שמים לב, זה באמת קיבל ביטוי וזה נמצא בסדר עדיפות של הממשלה. הדבר גם התבטא בקבלת החלטות לא מעטות, מתוקצבות, ליישום היעד הממשלתי שהוזכר כאן. הנתונים מדברים בעד עצמם, יש שיפור בשיעור התעסוקה של נשים ערביות. ודרך אגב, שמתם לנו כאן על השולחן דפים של הממ"מ של הכנסת, שגם מדבר על 33% שיעור תעסוקה של הנשים. אז אלה לא רק נתונים של משרד הכלכלה ושלנו, זה גם של הכנסת, שמדברים על אותו שיעור.

אבל זה השתתפות.

לא, שיעור תעסוקה של נשים ערביות 33%. זה הנתון שכולם - - -

גם משרות חלקיות.

גם משרות ארעיות. כלומר הנתון אומר 33% מהנשים מועסקות מהשנים 2012 עד 2013. אתם בודקים רק שנה אחת אחורה, לא בודקים משרה יציבה, הם בודקים את השנה האחרונה. צריכים אפילו לשנות את שיטת הבדיקה בלמ"ס.

לגבי הנתונים, יש באמת שיפור בשיעור התעסוקה של הנשים הערביות. אני רוצה לציין עוד נתון אחד שהוא מאוד מאוד מעניין, קשור גם כן לנשים ערביות, זה בעצם שיעור ההשכלה הגבוהה, הנשים הערביות בעלות תואר אקדמי וזה עלה בצורה מאוד מאוד יפה משנת 2005. השיעור היה 8%, נשים ערביות בעלות תואר אקדמי וב-2014 אנחנו מדברים כבר על 13%. הנשים הערביות עברו את הגברים הערבים בנושא של בעלות על תואר אקדמי, 12% בקרב הגברים הערבים. מה שאני רוצה להגיד, שיש שינוי חיובי בכל מה שקשור לעולם התעסוקה ולעולם ההשכלה של נשים ערביות. יחד עם זאת אנחנו לא יכולים להסכים, כשמשווים את זה מול המגזר היהודי, שיעור תעסוקה של 70% ושיעור ההשכלה הגבוהה עומד על30%. אז הפערים הם עדיין גדולים, שלא נבוא ונגיד שעשינו את העבודה, יש לנו באמת עוד הרבה עבודה לעשות.

ברשותכם אני אעשה סקירה מהירה של מה התכניות הממשלתיות שהובלנו בשנים האחרונות ואני אדבר גם על היישום של הדברים האלה ופחות הסבר על התכניות. אז ככה, בשנים האחרונות, בשנת 2012 הובלנו תכנית מאוד מאוד גדולה של 730 מיליון שקל, יחד עם משרד הכלכלה, יחד עם כמה משרדים אחרים, על מנת לשלב כ-50,000 אזרחים ערבים עם דגש על נשים בשוק העבודה. אני יחד עם מיכל צוק יושבי הראש של ועדת ההיגוי ליישום ההחלטה הזאת, היא כוללת מגוון רחב של תכניות. אני יכול להזכיר את הסוגיה של ההכוון להשכלה גבוהה, זה 20 מיליון שקל שאנחנו מטמיעים אותם במרכזי ההכוון התעסוקתי. התכנית הזאת גם מוטמעת בתוך מרכזי ההכוון התעסוקתי.

יש את הסוגיה של אשת חיל, יושבים כאן נציגים של משרד הרווחה והעמותה בעצמי, שמפעילה את התכנית הזאת. הקצינו לזה 45 מיליון שקלים. יש היום כ-1,140 נשים ערביות בתכניות האלה ואני מאמין שהנציגים של אשת חיל ידברו על זה. העמקת הסבסוד למעונות יום, זה גם היה חלק מהתכנית הזאת. צריך להבין, אישה במדינת ישראל, רק אם היא עובדת 36 שעות יכולה להיות זכאית לסבסוד. במגזר הערבי, בגלל התכנית הזאת, הורדנו את זה ל-24 ויש גם ניצול של הדברים האלה. השלמת השכלה, עם משרד החינוך, יש היום כ-300 נשים שסיימו את הקורס הזה ואנחנו פותחים עכשיו עוד כיתות לעוד 300 נשים. החינוך הטכנולוגי, שדיברת עליו, 75 מיליון שקל הקצינו למשרד הכלכלה ו-75 מיליון שקל הקצינו למשרד החינוך. גם שם יש לנו מאות צעירות ערביות שעוברות בימים אלה את התכניות השונות בתחום של החינוך הטכנולוגי.

זה כ-1,200 למרות שהמטרה הייתה להגיע ל-2015 עם 3,000.

את צודקת, היה שם עיכוב בהתחלה של התכנית, בעיקר של משרד החינוך, אני לא יודע אם הם נמצאים כאן, אבל אני מניח שמשרד החינוך ידווח על זה ויראה את הביצועים של התכנית הזאת. אלה המרכיבים העיקריים של התכנית הזאת, של 4193. אני חייב להגיד, עאידה - - -

כמה התקציב הכולל שלה?

730 מיליון שקל לחמש שנים.

כמה יושם?

85% בשנים 2012-2015.

לא, איך הצלחתם לחלק? באופן שוויוני, או שבשנה הראשונה הוצאתם את הכול?

פחות או יותר זה מחולק שווה בשווה בין השנים.

מה החלק המנהלתי של התכנית, כמו שהיושבת ראש אוהבת לשאול?

כמעט ולא היה חלק מנהלתי. אנחנו מעבירים למשרד החינוך, למשל, לחינוך טכנולוגי, אז רוב הפעילות היא פעילות עבור הבנות, אין מִנהלת, אין עלויות של מִנהלות. כך גם לדעתי ברוב המשרדים האחרים.

אני חושבת שיש שני דברים שהייתי רוצה לשאול עליהם. דבר ראשון, לפני שבוע דנו בתקציב מגדרי, אני חושבת שתכנית שיש בה 730 מיליון שקל כדאי לדעת מה החלק המגדרי, האם יש חלוקה מגדרית, האם יש הקצבה מסוימת שאנחנו אומרים מהתחלה, זה מכוון כלפי נשים ערביות, במיוחד שהן מוקד ההתעניינות בשנים האחרונות בעניין התעסוקה. זה דבר ראשון, האם קיים דבר כזה או לא. והאם יש מדדים ברורים, כי אחד מהדברים שאני רואה שאתם מתקשים לספק תשובות עליהם זה סטטיסטיקה. כל תכנית, כמה נשים נהנות מהתכנית הזו, כמה שילבנו נשים בתכנית הזו, או כמה נשים באמת עברו השמה. והדבר האחרון, קראתי באיזה שהוא מקום על עניין של השמה לאקדמאים ואקדמיות, שזה עבר דרך עמותת קו משווה, נכון?

כן.

בסופו של דבר אחרי אולי ארבע שנים, ההשמה שם הייתה של 1,080, משהו כזה. האם זה היה שווה את ההשקעה שהושקעה בעמותה הזו כדי להשיג בסופו של דבר השמה שאמורה להיות הכי קלה, לאקדמאים ואקדמיות, וכמה מתוכם הן נשים, מתוך ה-1,000 האלה. כי נכון, לפעמים זה לא כסף מנהלי, זה כסף שעובר דרך תקצוב אחר, שבסופו של דבר מסתכם במנהלי.

לגבי התכנית 4193, 730 מיליון שקל, כפי שאמרתי בתחילת דבריי, עיקר התכנית, עאידה, כוונה לנשים ערביות. זאת אומרת רוב מוחלט של התכנית מכוון לנשים ערביות. כפי שאמרנו כאן, הנתונים, כמו למשל בחינוך הטכנולוגי, זה רק לנשים ערביות, במשרד החינוך זה רק לנשים ערביות. יזמות זה רק לנשים ערביות. חלק גדול מהתכניות האלה זה רק לנשים.

לגבי הנתונים, עאידה, הכנו גם כאן מסמך, העברתי לך את זה גם במייל, אתמול. יש לנו שם מספרים של כמה משתתפות יש בכל תכנית, מה היעדים שלנו והנתונים האלה נמצאים. לגבי הסוגיה של קו משווה, זה לא חלק מהתכנית הזאת, זה joint venture שעשינו עם קו משווה בשנים האחרונות. היו כמה הישגים ל-joint venture הזה, זה גם שינוי המודעות בקרב מעסיקים לקליטה של אקדמאים ערבים, דבר שלא היה קיים לפני חמש שנים וגם הסוגיה של ההשמות. בשנה האחרונה הם שינו את שיטת ההשמות, הם לא עושים את זה בעצמם, הם עושים את זה דרך חברות השמה ולכן המספר שאנחנו מדברים עליו, 1,000, הוא המספר הסופי.

אבל ברשותכם, אני רוצה לחזור לדברים העיקריים שקידמנו בשנים האחרונות, כי אמרתם שיש לי כמה דקות לעשות את הסקירה, אז חשוב לי לדבר על עוד כמה דברים מרכזיים. אני רוצה לדבר על סוגיה של תחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית היא בעיה אקוטית ביישובים הערביים. לא הייתה קיימת תחבורה ציבורית נאותה עד 2010, למעט בנצרת ואולי בעוד יישוב אחד או שניים. מ-2010 התחלנו להכניס בכל תכניות הממשלה שלנו תקציבים להפעלת תחבורה ציבורית ביישובים ערביים ופה יש באמת שיפור מאוד מאוד מרשים, חיובי, בהפעלת תחבורה ציבורית בתוך היישובים הערביים. יש לנו נתונים לגבי משתמשים בתחבורה ציבורית ביישובים הערביים. דרך אגב, הנשים הן באמת קהל מאוד מאוד חשוב שמשתמש בתחבורה הציבורית, גם להגעה לעבודה וגם להגעה להשכלה וכו'. מרכזי הכוון תעסוקתי, דיברנו על זה, אז אני לא ארחיב על זה בזמן הקצר שיש לי. יש כלי מאוד מעניין לדבר עליו, כלי שנקרא מסלול תעסוקה במשרד הכלכלה, שנותן סבסוד שכר למעסיקים שקולטים עובדים מקרב האוכלוסייה הערבית. בשלוש השנים האחרונות משרד הכלכלה הצליח, באמצעות המסלול הזה, לייצר יותר מ-3,000 מקומות עבודה. לפחות 50% ממקומות העבודה האלה זה נשים ערביות.

הדבר הנוסף שאני רוצה לדבר עליו כאן בעולם הזה של היזמות, קרן הלוואות זעירות. חברת הכנסת חנין זועבי הייתה שותפה למהלך הזה. הקמנו ביחד עם הסוכנות לניהול עסקים במשרד הכלכלה וקרן קורת, קרן הלוואות בהיקף של 21 מיליון שקלים, שנותנות הלוואות זעירות לנשים ערביות. בשלוש השנים האחרונות הצלחנו לתת יותר מ-3,200 הלוואות לנשים ערביות שרובן המוחלט פתחו עסקים בתוך הבית. גם החלטנו להרחיב, בגלל ההצלחה של התכנית הזאת, את ההתקשרות לעוד שלוש שנים על עוד 23 מיליון שקלים.

דברים נוספים שאני רוצה לעדכן לגביהם זה המגזר הציבורי ושילוב במגזר הציבורי. יושב נאדר אלקאסם מהנציבות ויש עוד נציגות מהנציבות, הם יכולות לדווח על השילוב של הערבים בשירות המדינה. הנציבות היום מדווחת על יותר מ-9% עובדים ערבים בשירות המדינה ואני מניח שהנציבות תוכל להרחיב בנושא הזה. דבר אחרון שאני רוצה לציין - - -

אחוז הנשים הערביות לא עובר את ה-2%, מתוך ה-9%. 9% זה כלל הערבים בשירות המדינה ו - - -

אבל מתוך כלל המועסקים הערבים והערביות בשירות המדינה, כמה מהן ערביות?

שליש. פחות משליש.

פחות משליש. זה הגיע ל-4%?

4%.

4% מתוך ה-9%? כלומר בערך 40%?

עאידה, ההערה נכונה, להוריד את החינוך.

זה כולל החינוך?

זה בלי חינוך. רק דבר אחרון ועם זה אני אסיים. אני מסיים בנושא של ההשכלה הגבוהה. גם בתחום של ההשכלה הגבוהה נעשתה השקעה מסיבית בשנים האחרונות. יש תכנית חומש של 300 מיליון שקל שמטרתה להנגיש את האוכלוסייה הערבית להשכלה הגבוהה וראינו באמת את השיפור ברמת ההשכלה של האוכלוסייה הערבית, עם דגש על הנשים. פרויקט אחרון שהקמנו, יחד עם מל"ג ות"ת, משרד החינוך ומשרדים אחרים, קרן אירתקא, שזו קרן למלגות שנותנת מלגות לסטודנטים הערבים, נותנים 650 מלגות, 10,000 שקל בשנה. זו כבר השנה השנייה שאנחנו מחלקים את המלגות האלה. זאת אומרת יש לנו היום 1,300 מלגות שכבר חילקנו בשנתיים האחרונות. אם אני זוכר נכון את האחוז, כמעט 54%, 55% ממי שמקבל את המלגות האלה הן מהנשים הערביות.

מכינות קדם אקדמיות?

אלה סטודנטים שלומדות בשנה הראשונה שלהן לפי שני קריטריונים, מצב סוציו אקונומי ותחומי לימוד. אנחנו רוצים לעודד אותן ללמוד מקצועות שיש להם ביקוש בשירות העבודה.

בתכנית של המל"ג יש הנגשה באמצעות מכינות.

נכון, בהחלט כן.

ושם זה מתקדם?

שם זה מתקדם וזה עובד ויש גם נשים שמשתתפות במקומות האלה.

תודה על הסקירה. אנחנו גם נשמע נציגים אחרים אחר כך, אבל אני רוצה לתת לחברי הכנסת שרוצים להתייחס, כי יכול להיות שהם אולי יצטרכו לצאת. אני לא יודעת, אני מנחשת, אני מקווה שתישארו איתנו. חברת הכנסת חנין זועבי.

אני לא אוהבת לקלקל את החגיגה.

לא, עוד אין חגיגה. עוד לא התחלנו את החגיגה, אל תדאגי.

קודם כל אני רוצה להתחיל בנקודה שאני מתעקשת עליה כל הזמן והיא הלוגיקה של הגישה לעניין העלאת אחוז תעסוקת נשים ערביות. מדברים יותר על הכשרת הון אנושי, על תחבורה, על מעונות, ופחות על יצירת מקומות עבודה. אני לא מצליחה, בשש השנים שאני נמצאת פה, להבין את ההיגיון הזה. גם אם אנחנו מעלים את ההון האנושי על ידי הכשרה אנחנו יותר מעלים את התסכול מאשר את אחוז ההשמה, מאשר אחוז התעסוקה בפועל. ההיגיון הזה, לפני הנתונים אפילו, צריכים לשנות. אי אפשר. ההיגיון הזה מוביל אותנו לאותה נקודה, שאנחנו לא מגיעים למטרה ואנחנו גם לא מאמינים לנתונים, לא בגלל שהם נתונים שקריים, אלא בגלל שהם נתונים חלקיים. לא מדברים על משרות יציבות, לא מדברים על משרות מותאמות לכישרונן של הנשים. יש הזנה בכפייה עכשיו ולפעמים יש עבודה בכפייה, כלומר כופים על אנשים לעבוד במשרה שהיא לא מותאמת, לא לכישורים שלהם ולא לנטייה.

ולא להשכלה לפעמים.

זהו, לא להשכלה, לא לכישורים ולא לנטייה שלהן. אז קודם כל לשנות את הלוגיקה הזאת, ליצור מקומות עבודה ואנחנו אמרנו פה, גם אם יש תחבורה ציבורית והאישה עלתה לאוטובוס, לאן היא תלך? יש אוטובוס, זו הבדיחה של ג'מאל, היא עולה על האוטובוס, אבל לאן היא תלך? כלומר אין יעד של יצירת מקומות עבודה. אנחנו חייבים לשנות דיסק ולהתחיל מלוגיקה אחרת של פעולה שהיא יצירת מקומות עבודה.

דבר שני, המבחן האמיתי הוא הנקודה שאיימן סיף נגע בה, שהיא משרות ציבוריות. אם הממשלה רוצה באמת להעלות את אחוז הנשים, הכי קל, הכי פשוט זה להתחיל להעלות את אחוז הנשים הערביות שעובדות במשרות ציבוריות, במשרות ממשלתיות. שם זה לא עולה, שם אנחנו עדיין מ-2008, זה המבחן האמיתי, אם יש רצון, לא להפיל את הכול על איימן סיף, כאילו יש גטו שהוא אחראי על העלאת אחוז הנשים הערביות והממשלה לא מחויבת, משרדי הממשלה לא מחויבים, הסקטור הציבורי לא מחויב. זה הגטו, כמו שיש גטו לפעמים של נשים, החברה לא מחויבת, הנה, יצרתי לכם מקום, אי, שאחראי על - - - ומפילים את הכול על ראשו של איימן סיף. לא, צריכים שכל משרדי הממשלה יהיו מחויבים. יש מבחן אמיתי, כמה אחוז המשרות הציבוריות לנשים ערביות עלו מאז 2008, פחות מחצי אחוז, לפי נתוני הלמ"ס. אז נקודה שנייה להתמקד בה, אחרי לשנות את הלוגיקה הזאת של יצירת מקומות עבודה, נגיד - - -

למרות שאמורה להיות העדפה מתקנת כפולה, העדפה מתקנת כנשים והעדפה מתקנת כערביות.

אז אם זה - - -

יש כפל מבצעים?

יש כפל עוול. איפה שיש כפל עוול יש כפל מבצעים ויש כפל עוול לנשים ערביות. אז פה המבחן האמיתי ורואים ששם לא נוגעים. זה פשוט, לא צריכים לשנות כלום, רק לתת העדפה מתקנת.

נקודה שלישית, הנתונים. צריכים פה דרישה ללמ"ס. אנחנו רוצים שיטה אחרת של הצגת הנתונים. אנחנו לא רוצים אחוז נשים בשוק העבודה, אלה שעובדות בפועל, אלה שעובדות תוך תחושת ביטחון, הקריטריון של ביטחון תעסוקתי, המשרה שלי יציבה, זו המשרה שמותאמת לכישורים שלי, להשכלה שלי, לנטייה שלי וזה המסלול שמאפשר לי להתקדם, ואנחנו צריכים לבקש מהלמ"ס שיטה אחרת של חישוב הנתונים.

חינוך טכנולוגי, איימן. אנחנו יודעים מה החינוך הטכנולוגי שבתי הספר מספקים לבנות שלנו. כולנו יודעות איזה חינוך טכנולוגי. לא קשור עם שוק העבודה, לא עם דגש להיי טק, לטכנולוגיה מתקדמת, להנדסה מתקדמת, לבריאות הציבור. כלומר כל הרפורמה בבריאות הציבור, שעכשיו אפשר לפתוח 30 מרפאות לבריאות הנפש, אין מי שיאייש אותה, אין צוותים לעבוד בה. פגשתי את ד"ר אדריס תיתי, האחראי על אירתקא, שם הצגתי את העניין של בריאות הנפש וצריכים להתאים את שוק העבודה, זה מותאם אבל צריכים להכניס את שני הנושאים, הנושא של בריאות הנפש, לשים דגש עליו, והנושא של מקצועות פארא רפואיים.

פארא רפואי, אני יכולה להבין למה בטכנולוגיה, אבל בריאות נפש? לא בטוחה שזה תחת הקטגוריה של טכנולוגי.

זה בלי קשר. היא אומרת בלי קשר.

לא, זה עניין אחר. אני ערבבתי, אמרת לי לקצר ואז אני התחלתי לערבב את הדברים.

לא, כי אי אפשר, ב-11:00 יש לי מליאה ואני רוצה לתת לכולם.

שתי נקודות אחרות. כל עניין המכרזים, לתת בתיקון חוק תיקון למכרזים שמעדיפים עסקים קטנים ועסקים בינוניים, מכרזים שמעדיפים נשים. אני הצגתי אתמול נושא של מנה חמה ואיך לשנות את הפרויקט הזה לפרויקט שיכול ליצור מקומות עבודה לנשים ושם אמרו לי שצריכים לתקן בחובת המכרזים, את העניין של העדפה לעסקים קטנים ובינוניים.

ונקודה אחרונה, כאשר מקצים תקציבים והתקציבים לא מנוצלים, להשאיר את התקציב תחת הכותרת של תעסוקת נשים.

לא להעביר אותו לסעיפים אחרים במשרד.

יעני לא ניצלנו מעונות יום, משאירים את התקציב של מעונות יום בתוך המעגל, בתוך התקציב לתעסוקת נשים ולעקוב אחרי ניצול של תקציבים, לא רק הקצאה, אלא ניצול.

תודה.

חברי הכנסת, אף אחד לא נרשם.

בזה שנכנסנו בדלת כמו נרשמנו.

זה חוק חדש, לא ראיתי את זה מקודם.

זה חוק טבע.

בבקשה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. אז אני אלך לפי מי נכנס קודם בדלת.

אבל יהיו חמש דקות לחברה האזרחית שהגיעה מהצפון הכי רחוק?

את תדברי, ח'אולה. אבל בוועדות קודם נותנים לחברי הכנסת, אני אנסה לשלב בין ובין, בינתיים את מבזבזת זמן. סליחה, תאמינו לי, בוועדה הזו הצלחנו עד עכשיו לשלב גם שטח וגם חברי כנסת. אני אתן לכולם לדבר, אבל תנו לי לנהל את הישיבה כמו שצריך.

אני מוכן שידבר עכשיו מישהו מהחברה האזרחית ואחר כך אני.

לא, תעשי אחד אחד.

כמו שאמר חבר הכנסת גלאון, חבר כנסת ובן אדם... בת חוה, תפדאללי, גב' ח'אולה. ככה אני אהיה בטוחה שלא תפריעי עוד.

לא, אני אדבר מאוד קצר ובהמשך למה שאמרה חנין. תודה, חנין, כי באמת אני חושבת שהיא אמרה את הנקודה המאוד מרכזית. אני ח'אולה ריחאני ואני פעילה ומומחית לנושא של שוק העבודה והעצמה כלכלית של נשים כבר ב-20 השנה האחרונות. מהניסיון שלנו נקודת המפתח שיש היום, שאני חושבת, אני מכירה את איימן ומכירה את כל מרכזי ריאן בעצמי, כל הגופים האלה, אנחנו המון משקיעים בנושא של הכשרות המשאב האנושי והכשרתן של נשים, אבל בסוף, כמו שאמרה חנין, זה רק מביא לתסכול. לכן המפתח צריך להיות בליצור מקומות עבודה. איך ליצור מקומות עבודה? היום צריך לפעול בשני מישורים שאני רוצה להדגיש אותם במיוחד, אחד הנושא של יזמות זעירה ועסקים קטנים. חנין ואני היינו שותפות לוועדה, היה לי גם חלק בוועדה שקידמה נושא של יזמות לנשים ערביות והיום אני יודעת שהנושא מקבל קצת טיפול במסגרת המעו"פים, אבל גם שם, תשמעו את הנושא, זה לא מספיק מה שניתן שם, כי צריך לתת טיפול מאוד מיוחד לנשים ולנשים הערביות. אני מודה שנושא המימון עזר, אבל צריך לתת עוד המון שם, בנושא של חממות ובנושא של הכשרות בכל התחום הזה.

הנושא השני, צריך לזכור שיש לנו בעיה מאוד רצינית של אלפי נשים ערביות שהן בלי השכלה טכנולוגית, אפילו בלי השכלה אקדמית. אנחנו מדברים על מאות אלפים וזה עיקר הבעיה של נשים שאולי הן בהשכלה של 12 שנות לימוד, שאין להן מקום עבודה. ואיך לאלה מוצאים מקומות עבודה? מביאים משקיעים. במיליון כנסים אני שומעת שיש משקיעים בגליל, כי אין מקומות. אני רק רוצה להביא דוגמה אחת, אני גרה בחיפה, כל פעם שאני עוברת ליד יקנעם, ליד אזור התעשייה שם, אני רואה איך הפארק התעשייתי קם שם תוך פחות משנה ואני חושבת לעצמי על כמה מאות אלפי מקומות עבודה זה יכול לתת. אז בבקשה, זה הפתרון שלי, ליצור מקומות עבודה ולתת, משפט אחרון, יש מה שנקרא הכשרות מפעליות והכשרות מותאמות למקומות עבודה.

ח'אולה, תודה.

אני מבקשת מגב' סאוסן, בבקשה, ואחר כך אני אעבור לחברי הכנסת.

אני רוצה לכוון לכמה דברים חשובים לנושא תעסוקת נשים. כאישה שעבדה בנושא של תעסוקת נשים יותר מעשר שנים אני רואה את ההתפתחות של מרכזי ההכוון, מרכזי ההשמה, אני מאוד מברכת את הנושא. מאוד חשוב שההכשרות שם יהיו מותאמות לשוק העבודה, זה אחד הדברים שחשובים מאוד. מה שחשוב לי יותר, בנושא של תעסוקת נשים, זה לא רק הכשרות, כי אנחנו עוד שמים את הדגש על הקורבן שהוא הבעיה. מקומות עבודה זה מאוד מאוד חשוב, אבל אחד הדברים שגם - - - אנחנו מדברים על מעונות יום, אנחנו רוצים לדבר על הפער. אני רוצה להגיד כמה דברים על הפער של מעונות יום. מעונות יום בחברה הערבית. בחברה היהודית לכל 250 ילד יש מעון יום, בחברה הערבית ל-2,000 ילדים יש מעון יום אחד וזה פער גדול בין מעונות יום בחברה היהודית ובחברה הערבית. זה אחד הדברים. אזורי תעשייה, רק 2% מהקרקעות המיועדות לבנייה לרשויות מקומיות, למשל נצרת, יותר מעשר שנים הם עובדים ונאבקים על הקמת אזור תעשייה, אין אזור תעשייה בצפון של נצרת, בכפר כנא יש אזור תעשייה, הוא לא מחובר לרחוב. אין התחברות לרחוב, אי אפשר לעבור לאזור התעשייה של כפר כנא. מקומות עבודה, זה ממש דרישה של תעסוקת נשים ערביות, ולא רק נשים ערביות. אחד הדברים שחשובים, לא רק הכשרתן, אלא תעסוקת אקדמיות ערביות שזה ממש חשוב. ההמלצה שלי, קיום ועדה בין משרדית, משרד החינוך, משרד האוצר, רשות פיתוח כלכלי ובטח ובטח הרשויות המקומיות.

תודה.

חברי הכנסת, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. ואני ממש מתנצלת, אני מנסה להשיג אישור מיושב ראש הכנסת לרבע שעה, אז בינתיים אין לנו אישור, אני אצטרך לנעול את הישיבה, אז תתחשבו בזה.

אין ספק שהדיון הזה הוא חשוב, גם הכוונות הטובות של המשרד, גם הן נשמעות כוונות חשובות, אני חושב שגם העבודה שנעשית ברשות לפיתוח כלכלי, בהובלת איימן, אין ספק שגם היא חשובה, אבל בכל זאת אני רוצה להצביע על שני דברים לתרום לדיון. נושא אחד, אני חושב שהניסיון אומר שבלי ראייה מערכתית יהיה קשה לחולל שינוי וזה דבר שאני שומע אותו כל הזמן מראשי הרשויות המקומיות הערביות. גם אם יאשרו תקציבים למעונות יום, הם אומרים שאין קרקע, אין תכנון בשטח שמוכן ליישם את זה, וגם אם זה ככה ואם יהיה מטצ'ינג, לא יהיה להם תקציב לעשות את המטצ'ינג. יש לי תחושה שדווקא בנושא הזה של תעסוקת נשים - - -

צריך להגיד - - -

קודם כל אני חושב שזה בכלל צריך להיות כלל בענייני נשים, אסור שיהיה מטצ'ינג - - -

לא, בענייני מעונות היום, היא מתכוונת שאין מטצ'ינג מהרשויות המקומיות לבנייה.

אני אומר שזה צריך להיות כלל אצלכם, שלפחות בכל מה שקשור לשירותי רווחה של נשים, של ילדים בסיכון, של עניינים משפחתיים, אסור שיהיה מטצ'ינג. כשיש מטצ'ינג הרשויות הערביות פשוט לא יכולות לשאת במשימה הזו.

זהו, אין מטצ'ינג בבנייה.

הבנתי, אבל זה רק במעונות יום, אני אומר שכל השירותים שקשורים.

נכון.

הנושא השני שלדעתי אפשר בכל זאת להתחבר אליו באופן יותר משמעותי זה לטווח הקצר לדעתי אופציות התעסוקה קיימות בעיקר במגזר הציבורי. המגזר הציבורי הוא כל כך בעייתי, זאת אומרת יש קושי שאנשי הממשלה ואנשי המשרד רוצים להטיף למגזר הפרטי כשהם עצמם לא מיישמים את הנושאים האלה. רק כדי לחדד את התמונה, במגזר הציבורי זה כמעט 100,000 עובדים, אם אני לא טועה - - -

לא, 70,000.

70,000-80,000 זה רק שירות המדינה, זאת אומרת שכל 1% משפיע. אם נדבר על החברה הערבית, שאנחנו מדברים היום על ייצוג של 8% אז חסרים 10% כדי להגיע לייצוג הולם. 10% זה 7,000 עד 8,000 משרות שצריכות להיות מאוישות על ידי אזרחים ערבים. אבל אני לא מדבר רק על שירות המדינה, צריך לדבר גם על החברות הממשלתיות, ששם לדעתי מדברים על 100,000, על התאגידים הציבוריים, אפילו גם על השלטון המקומי הערבי שלא צריך להיות חסין בפני הביקורת הזו.

לטווח הארוך, צריך לראות איך עושים את הראייה היותר כוללת. שמחתי כשדיברו על מִנהלה, חשבתי שזה כדי לעשות את הראייה הכוללת הזאת, אבל התאכזבתי שזה רק למעונות יום. אני חושב שצריכה להיות הסתכלות מערכתית על כל הנושאים, לא רק בענייני מעונות יום. ולגבי המגזר הציבורי באופן רחב, לא רק שירותי המדינה, צריך להציב יעדים ולראות כל שנה איך מתקדמים ביעדים הללו.

תודה.

חברי הכנסת, אני נותנת את זכות הדיבור לעורכת דין ראויה חנדקלו מארגון כיאן, אבל באמת קצר.

כן, אני אקצר. אני עורכת דין ראויה מארגון כיאן, זה ארגון פמיניסטי, אני מרכזת פרויקט לזכויות נשים בעבודה. אני לא אכביר במילים על כל החסמים שנזכרו, אבל אני אתמקד באחד החסמים החשובים שהוא תעסוקה פוגענית שחוסמת ואני רוצה להגיד מונעת מהנשים להשתלב בשוק העבודה. לפי מחקרים, מחקר של כיאן וגם היו עוד מחקרים בעניין ופניות שאנחנו מקבלות מדברות על כך שנשים ערביות מקבלות פחות משכר מינימום. עכשיו שכר המינימום הוא 25, אבל לפני זה הוא היה 23 שקלים. 88% מהנשים הערביות שמועסקות אצל מעסיק ערבי מקבלות פחות משכר מינימום, אז יש לחשוב על הזכויות הסוציאליות האחרות שלא ניתנות להן.

בגלל קוצר הזמן אני אגיד רק את ההמלצות שלנו, חשוב מאוד, דיברו על יצירת מקומות עבודה, בגלל חוסר מקומות עבודה יש תחרות גדולה על מקומות העבודה וזה גורם למעסיקים להתנכל בעובדות ולנצל אותן. יש הרבה מישורים לעבוד בהם, בין אם גיוס חברתי ובין העצמה נשית, אבל התפקיד החשוב והמרכזי זה על המדינה. כל הנושא של הגברת אכיפה בחברה הערבית, אולי 100 מפקחים, אבל זה לא מספיק ליישוב ערבי אחד. יצירת מקומות עבודה, אני אומרת שזה פתרון קסם להרבה בעיות. וכל העניין של העלאת מודעות אצל נשים בלשכות התעסוקה, שאישה מופנית למקום עבודה ואחרי זה מנצלים אותה, זה אומר שיהיה צריך לעשות - - -

תודה.

חברת הכנסת תמר זנדברג.

תודה רבה. קודם כל זה דיון ראשון שאני משתתפת כאן. אני רוצה לברך אותך, אני מתכוונת להשתתף יותר בוועדה הזו, אבל כל הכבוד. אני רוצה להמשיך את הדברים שלך בשני אירועים או תחומים מרכזיים שאני נתקלתי בהם. הראשון זה תעסוקת נשים בחקלאות, שמצד אחד הוא סובל מהתנכלות מול הממשלה, וכל הזמן התחרות מול העובדים הזרים באופן שהוא בלתי מתקבל על הדעת, ומצד שני סובלות הנשים שעובדות מהתנכלות של המעסיקים והחקלאים עצמם ומהיעדרה של תשתית, בראשה התחבורה הציבורית, נושא שאני עוסקת בו הרבה שהוא מאוד קריטי להקשר הזה. התחבורה הציבורית, מדינת ישראל מתבססת על תחבורה ציבורית, אנחנו רגילים לחשוב על זה מהפריפריה למרכז, כאן מדובר על תחבורה ציבורית מקומית, בערים, במקומות, ביישובים שבהם זה הרבה יותר זול, הרבה יותר קל, זה לא רכבות, זה אוטובוסים, זה תחבורה ציבורית הרבה יותר גמישה ושהרבה יותר קל לתכנן אותה ועדיין היא חסרה ונעדרת ומהווה חסם מרכזי. אני חושבת ש - - -

סליחה, תמי, רק בנקודה הזאת, במידה שאני יודע יש היום תכנית של העדפה מתקנת לטובת התחבורה במגזר הציבורי והעדפה מאוד רצינית.

אני יודעת. היא עברה איתכם ממשרד ראש הממשלה למשרד של גילה גמליאל?

כן.

אני יודעת, אני מכירה את התכנית הזאת. היא התחלה טובה, אבל גם היא נתקלת בהרבה מאוד חסמים, ששוב חוזרת להאשמת - - - אמר כאן האשמת הקורבן, האשמת התנאים הפיזיים במקומות שבהם התכנית הזאת אמורה להיות מיושמת ואני מקווה מאוד שלא נגיע לסוגיית ניצול התקציב החסר בגלל שיציגו בפנינו כל מיני חסמים.

בתחבורה ציבורית אין את הבעיה הזאת, יש ניצול מלא של התקציבים.

מאה אחוז. אני רוצה לומר בהקשר הזה אמירה כללית, אנחנו מדברים על מצב של אפליה כפולה, אפליית נשים ונשים ערביות בשוק התעסוקה ולכן במקום ללכת ו - - - זאת אומרת יש כאן הרבה, גם גורמים בממשלה, גם גורמים בחברה האזרחית, שעוסקים בנשים עצמם, בהעצמה שלהם, בהכשרה, בהתגברות על חסמים, אפילו מעונות יום וכל מיני דברים כאלה, אבל כדאי שנתחיל לדבר, בטח ובטח שבמגזר הציבורי, אבל גם במגזר הפרטי, על מקומות העבודה עצמם, על האפליה, על הגזענות, על יצירת מקומות עבודה איפה שהם חסרים, לא רק להתאים את הנשים למקומות העבודה הלא קיימים, אלא גם קודם כל לייצר מקומות עבודה, אחר כך נטפל בצד של הנשים שהן כאן המוחלשות יותר. תודה.

נציגי משרד החינוך איתנו, לא שמענו מהם, ונציבות שירות המדינה, אבל אין לנו זמן לסקירה כללית, תדווחו לנו מה המצב היום. עלו שתי שאלות עיקריות, למה לא הגעתם למטרה של 3,000, חינוך טכנולוגי, מה מנע. הדבר השני, השאלה שהייתה, איזה סוג של הכשרה או חינוך טכנולוגי מסופק בתכנית הזו. בבקשה. אבל אני מאוד מבקשת, אל תדחקו אותי לקטוע אתכם.

לגבי החינוך הטכנולוגי, אנחנו מדברים פה על גידול של מ-16,500 תלמידות בחינוך הטכנולוגי, ל-20,400 בין השנים תשע"ב לתשע"ה. זה גידול של בערך 4,000 תלמידות בחינוך הזה. בקשר למה שאמרה חברת הכנסת חנין, על איזה סוג של חינוך טכנולוגי, יש לנו כמה סוגים, אבל התכנית העיקרית שלנו זו תכנית שנקראת עתודה מדעית טכנולוגית שאנחנו עובדים עם הילדות כבר בכיתה ז' ומביאים אותן בסופו של דבר לטכנולוגיה העילית, שזה אומר אלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, ביו טכנולוגיה והנדסת מכונות. כבר מתחילים לעבוד איתן בכיתה ז'. כיום יש כמעט 40 בתי ספר. בקשר למה שאת אמרת, התנאי שלנו בתכנית, עם החלטת הממשלה, ש-50% מהתלמידים יהיו תלמידות ואנחנו מקפידים על זה שם.

יופי, אני שמחה לשמוע שזה לא 20%, כמו ששמעתי בתכניות אחרות. אנחנו 50% בתוך האוכלוסייה ואנחנו רוצות 50% בתוך התכניות האלה.

השלמת השכלה במשרד החינוך.

אתה יודע כבר על מה הם הולכים לדבר?

אני עובד איתם ביום יום.

קודם כל זה מראה את שיתופי הפעולה. אני רוצה בקצרה להתייחס ולחדד את הנקודה שדיברת עליה, סאוסן, שיש חלק גדול מהאוכלוסייה, חלק לא מבוטל, שהן חסרות השכלה. החסם של השכלה ושפה, של 12 שנות לימוד, הוא בעצם הדבר שאנחנו באגף אמונים עליו ובמשך שני שלבים אנחנו פתחנו כ-40 כיתות, אנחנו כבר מדברים על 360 שסיימו 12 שנות לימוד.

אבל למה סגרתם את התכנית בנגב?

אני תיכף אתייחס לנגב, אם את שואלת אז אני אענה לך. ואנחנו בשלב ב' כרגע של התכנית, שפועלות כ-17 כיתות עם למעלה מ-360 לומדות שיסיימו עד אוקטובר את לימודיהן ל-12 שנות לימוד. אנחנו דואגים לשיתופי פעולה עם מרכזי הכוון על מנת שהליווי התעסוקתי יימשך ואני מסכימה שהעבודה כאן עם האוכלוסייה צריכה להכין אותן לעולם העבודה ולמצוא להן את מקומות התעסוקה.

לגבי שאלתך, מה קורה בנגב. אנחנו מיישמים גם את החלטת הממשלה 3708 לאוכלוסייה הבדואית בדרום, לנשים בעיקר, ושם סגרנו למעלה מ-40 כיתות ופתחנו עוד 20 כיתות. אני רוצה להסביר שפתיחה של כיתה זה דבר מאוד מורכב, עד שאנחנו מגייסים את הלומדות ומכשירים את הלבבות ואף על פי כן אנחנו באמת סיימנו, אפשר לומר בהצלחה, את שני השלבים והשלב השלישי, בימים אלה אנחנו פותחים ביישובים בנגב.

זה לא ממש, זו תשובה שלא ממש יכולתי להבין אותה. בסך הכול בסופו של דבר אתם סגרתם 20, זה מה שאת מנסה להגיד לי.

לא סגרנו.

את אמרת שסגרתם 40 ופתחתם עוד 20.

כי סיימו.

אז זה לא סגרנו, זה העברנו תכנית. אבל אני שאלתי באופן ספציפי, היו כיתות למבוגרים, למבוגרות, עם עמותת סידרה ושם נסגרו הכיתות. זה לא שסיימו את הלימודים, נסגרו כיתות.

כן, הפסיקו את התכנית.

הפסיקו את התכנית איתם, למה?

כשאני אמרתי שנסגרו, סיימו את הלימודים. כל הכיתות. לגבי השאלה שלך לגבי סידרה, השנה הוחלט שאת הכיתות האלה שנפתחות, זה יהיה באמצעות הרשויות ולא באמצעות זכיין, ולכן עמותת סידרה לא פתחה את הכיתה והרשויות בנגב פותחות את זה. הרשויות בתהליכי פתיחה, יש את הנתונים.

הוועדה ביום חמישי הבא נהיה בסיור בנגב ואנחנו נשב עם ראשי הרשויות המקומיות ותאמינו לי, אני אזכור טוב מאוד לשאול איפה זה עומד מבחינת התכניות. אני אשאל על הנושא הזה למרות שיש לי חשש שרשויות מקומיות במצב הקיים לא יוכלו להגיע לאוכלוסיית הנשים כמו שעושים בארגוני הנשים. אבל אני אבדוק את הנושא אחר כך.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור - - -

במשרד החינוך יש תכנית נוספת.

במשרד החינוך שלושה ידברו? יש קבוצות. אם יהיה זמן אני אתן עוד למשרד החינוך. עם כל הכבוד, היה כדאי לרכז את הדברים.

אני מנסה להגיע לכולם, אם תיתנו לי ואני לא אבזבז זמן על ויכוחים כאלה יהיה לכם זמן לדבר. אל תדאגו, עד עכשיו הקפדתי שכל מי שביקש דיבר. אדון איאד סנונו ממוסאוא, ואני מבקשת עכשיו כל אחד שתי דקות ואני אקפיד, אני אקטע אתכם, כדי שכולם ידברו.

אני אנסה לעשות את זה קצר, שתי הערות מאוד מאוד חשובות ואני אגע גם בפתרונות אפשריים. הערה ראשונה לגבי תכניות הממשלה והחלטות הממשלה. יש איתן שתי בעיות מאוד מאוד רציניות, אל"ף, הן לא מספיקות, ושתיים, הן גם לא מיושמות. לגבי תעסוקת הנשים, ההחלטה של 41% עד 2020, יש מחקר שפרסם פרופ' ערן ישיב וד"ר ניצה קציר לבנק ישראל שטוען שגם אם הממשלה תיישם ותנקוט בפעולות הם לא יגיעו ל-41%, על אחת כמה וכמה שבכלל המדינה לא מיישמת את ההחלטות שלה. אז אין סיכוי שנגיע ל-41%, למרות שהוא גם אחוז מאוד מאוד נמוך.

הנקודה השנייה זה הפרדוקס שמסתובב כאן, אני אנסה לרכז אותו, של התעסוקה ושל ההכשרה ושל ההשכלה. לגבי אחוז הנשים הערביות המועסקות כאן בישראל, הוא אחוז הרבה יותר נמוך מאשר בעולם הערבי. הטענה שהנשים הערביות מסורתיות היא טענה מופרכת וטענת שווא. על אף זאת אנחנו מדברים על אוכלוסייה שבה למעלה משני שליש מהסטודנטים לתואר ראשון הן סטודנטיות, הן בנות - - -

הן נשים.

הן נשים וצעירות.

בנות לא מגיעות לתואר.

לכן אי אפשר להבין את הנושא של העבודות עם פריון נמוך. אם מדברים על אחוז משכילות מאוד מאוד גבוה, אז אני לא מצליח להבין את העבודה עם פריון מאוד מאוד נמוך.

אני אגע בכמה פתרונות. על פתרון אחד כבר דובר, אני רק אזכיר, שהממשלה, המדינה, היא המעסיק הכי גדול, משם הפתרון יכול להתחיל. שני פתרונות גם אפשריים, יש פתרון ספציפי ללמעלה מ-10,000 בוגרות של סמינרים לחינוך. אם יחוקק חוק של לקלוט מורה ערבייה אחת בכל בית ספר יהודי אז אנחנו כנראה נוכל להעסיק את כולן. זה גם אפשרי. נקודה שנגעה בה ראויה זה העניין של אכיפת החוקים והתנאים המפלים. אני עדיין לא מצליח להבין למה המדינה לא מנסה לאכוף ולמנוע בכלל שחנות נעליים, למשל, דורשת עובדת רק אחרי שירות צבאי.

אני רק רוצה להגיד דבר אחד, אם היו פותחים את הכיתות החסרות במערכת החינוך הערבית, שזה 6,000 כיתות, היינו מעסיקים את כל 11,000 המורים והמורות שאין להם מקומות עבודה, והילדים שלנו היו מקבלים חינוך יותר טוב.

ובכל זאת, גברתי היושבת ראש, ההערה היא לא רק כמותית אלא איכותית. יש חשיבות רבה להעסקת מורים ומורות ערבים וערביות בבתי ספר כלליים יהודיים, כי היא נותנת לנו בונוס מעבר להעסקה עצמה.

אני מתפעלת. כל פעם התפקיד שלך להפתיע אותנו מחדש. אני מאוד מודה לך.

או לקלקל לך.

להיפך, אתה מפתיע אותנו ונותן לנו תקווה.

אני כבר זקן, צריך צעירים.

חוץ מתכנית פראוור, הוא גם הפתיע אותנו שם, בתכנית פראוור.

אני רוצה לתת לגב' פדוה דהור, שתי דקות, בבקשה.

תודה על ההזדמנות לדבר. אני מבית ג'אן מהמגזר הדרוזי.

הערבי הדרוזי.

דיברנו על מקומות תעסוקה, אבל הבעיה בכפרים שלנו, כל הבעיות שבכפרים שלנו משפיעות לשלילה על הנשים שלנו. אין מקומות עבודה, אין אזורי תעשייה, לשכות התעסוקה בכפרים שלנו, כולן נסגרו - - -

למה?

כי החליט ראש הממשלה לסגור אותן, ככה יירד אחוז האבטלה. את כל לשכות התעסוקה העבירו למקומות אחרים.

זו לא אשמתו של ראש הממשלה, קודם כל, אבל - - -

בסדר, הכוונה שלי לא בהעסקה ובתעסוקה של הצעירות, יש הרבה צעירות משכילות, 70% מהאקדמאים שלנו זה בחורות ולא בחורים, זה 30% גברים, הבעיה היא בנשים בחתך הגילאים מעל גיל 40, שאין להן מקומות עבודה - - -

הצעות.

העניין של ההשכלה האקדמית הטכנולוגית. הרבה לומדות מקצועות הנדסה, מקצועות רפואיים, אבל אין להם מקומות עבודה. הבת שלי, תואר שני בהנדסת תרופות, היום היא בהכשרה בהסבה למקצוע ההוראה. אנחנו בפריפריה של הפריפריה, תביאו את מקומות העבודה אלינו לפריפריה.

תודה. כמעט לא נשאר זמן. בדיעה, דקה.

אני יועצת לקידום מעמד האישה. אני לא אחזור על מה שאמרתם כאן, הוא רלוונטי מאוד ונחוץ מאוד. אני רוצה ליידע אתכם שהיום יש בכל שלטון מקומי יועצת לקידום מעמד האישה ואנחנו הערביות שנה מתארגנות ויש פורום מאוד חזק ואני כאן מבקשת לערב אותנו בכל דבר, כי אנחנו בשטח, יודעות כל הבעיות שדיברתם עליהן.

תודה.

גב' לינדה דגן ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

אני רוצה לשים פן אחר קצת על השולחן שלא דיברנו עליו. בתכניות שלנו, כשהתחלנו לעבוד על נושא התעסוקה לפני בערך שש שנים שמנו את הנושאים של החסמים האישיים, המשפחתיים, החברתיים, על השולחן ובאמצעות ליווי מתמשך, גם אישי, גם קבוצתי, לא רק אנחנו מדברים על השמה, אנחנו מדברים על התמדה בשיעורים מאוד מאוד גבוהים. באשת חיל, שקשור פה, יש לנו עוד תכניות, אבל אשת חיל זו באמת תכנית הדגל של נשים ערביות שאנחנו הגדלנו בשנה וחצי - - -

בכמה יישובים אתם נמצאים?

אנחנו היום ב-49 יישובים ערבים, גדלנו מ-16 לפני שנה וחצי. אנחנו התרחבנו בעקבות ועדת טרכטנברג.

אחוזי השמה?

נרימאן מתכנית אשת חיל.

תכנית אשת חיל היום - - -

לא להתחיל על התכנית, התכנית מוכרת. שאלתי שאלה מאוד מדויקת.

97% מהמשתתפות של התכנית הושמו, ולקחת בחשבון שיש הרבה קבוצות שהן חדשות ונפתחו השנה.

כמה מהן מתמידות וכמה זה לא ארעי?

יש לנו שיעור התמדה של יותר מ-90% מהמשתתפות בפער של שבעה חודשים ויותר. אנחנו עובדים תהליכית עם אנשים. אנחנו לא יכולים להשפיע על שוק העבודה מבחוץ ולאתר מקומות תעסוקה, אבל אנחנו משפיעים על האישה עצמה.

זאת תכנית שמשקיעה בהון האנושי ולא ביצירת מקומות עבודה.

בדיוק. רק משפט אחד ולסיים. מאוד חשוב לי, השיח היה מאוד חשוב, אבל לפגישות הבאות אני מאוד מבקשת, אנחנו כאן כדי לקשר את השטח והחסמים והקשיים שנמצאים בשטח, כדי לתת להם מענה, אז תשמעו את הקול שלנו שיכול להשפיע על ההחלטות שלכם. זה מה שאנחנו מבקשים במפגשים האלה, והתכנית מוכיחה זאת.

אני מסכמת. קודם כל הדבר הראשון שאני מסכמת, כל מי שלא הייתה לה זכות דיבור עכשיו, שזו פעם ראשונה שזה קורה, אני מבקשת, תשלחו לי דף אחד עם הצעות קונקרטיות שלכם ושלכן, או בעייתיות שאתם חושבים שצריכים להתערב ולפתור אותה. אני מאוד מבקשת את זה. תאמינו לי, אני קוראת את כל החומר שמגיע ואני מתייחסת לכל חומר שמגיע.

הדבר השני, אני חושבת שהסיכום הראשוני שאני נותנת פה, קודם כל אני מברכת על זה שיש שריון 30% בעניין תכנית מעונות יום. לעניין המִנהלת, אני רוצה שאנחנו נדע ונבין אותו יותר טוב כי אני חושבת שזה לא פותר את הבעיות ואני רוצה לקבל תשובה בעניין תקציב המִנהלת והמכרז של המִנהלת, שזה לא יהיה על חשבון מעונות יום. אנחנו מתנגדות בוועדה הזו שזה יהיה על חשבון התקציב המוקצה למעונות היום. אני גם מברכת על ההחלטה להקצות עוד משאב אנוש של תפקיד בתוך משרד הכלכלה, לעקוב אחרי התכנית הזו ולעזור לרשויות המקומיות בתכנון וכו'.

אני חושבת שצריך לקיים הערכת ביניים לכלל התכניות שמנסות לקדם את החלטות הממשלה בעניין תעסוקת נשים ולנסות לשנות כיוון. הושקע מעל ומ - - - לא רוצה להגיד מעל ומעבר, הושקע מה שהושקע בהון האנושי, אני חושבת שהגיע הזמן לשנות פאזה באמת ולעסוק ביצירת מקומות עבודה. אם זה בשירות הציבורי, אני חושבת ששם יש בעייתיות מאוד גדולה כי אם עוד לא הגענו ל-2% או 3% של נשים מועסקות - - -

4%.

4% זה כולל החינוך או לא כולל החינוך?

לא כולל החינוך. 4% מהיעד של 9.7%.

בסדר, אנחנו גם נדבר אחר כך על איזה סוג של תפקידים נמצא בזה. אבל זה עוד לא ייתן את האפשרות להגיע למטרה שהממשלה קבעה. לא אני קבעתי, הממשלה קבעה, הממשלה לא מגיעה למטרות שהיא קבעה בעניין הזה. אני חושבת שגם שם צריך לדבר על זה.

בעניין יצירת מקומות עבודה, לא רק השירות הציבורי אלא כל הנושא של עסקים ואזורי תעשייה. אני חושבת שהגיע הזמן לשקול לבקש העדפה מתקנת לעסקים קטנים ולעסקים שמעסיקים נשים או של נשים.

אני רוצה להגיד שצריך שגם משרד הכלכלה ידאג לעניין של פיקוח ואכיפה על תנאי תעסוקה של נשים. הדבר פרוץ לגמרי בתוך האוכלוסייה הערבית. אני חושבת שהגיע הזמן שיהיו יותר מפקחים בנושא הזה מאשר בנושאים אחרים שיש עליהם פיקוח וכולם מבינים על מה אני מדברת.

נתוני הלמ"ס.

נתוני הלמ"ס, אנחנו ננסה לבדוק אם יש אפשרות לשנות. אנחנו נדחף בכיוון של נתונים שהם יותר מפרטים את הסטטיסטיקה, כך שנוכל להתייחס אליה.

אני מאוד מצטערת אם מישהו מרגיש או מישהי מרגישה שקופחה מבחינת זכות הדיבור, אבל אני שוב מדגישה, תשלחו חומר כתוב ואתם תקבלו איך אנחנו נתייחס לחומר הזה. תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.