ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 28/07/2015

סקירת השר לבטחון פנים ח"כ גלעד ארדן על פעילות משרדו

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 42

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, י"ב באב התשע"ה (28 ביולי 2015), שעה 11:00
סדר היום
סקירת השר לבטחון פנים על פעילות משרדו
נכחו
חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר

רחל עזריה

דניאל עטר
חברי הכנסת
דוד ביטן

מסעוד גנאים

אחמד טיבי

ג'מאל זחאלקה
מוזמנים
השר לביטחון פנים גלעד ארדן

רותם פלג - מנכ"ל המשרד לביטחון פנים

דני קריבו - סמנכ"ל המשרד לביטחון פנים

יואל הדר - עו"ד, היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

משה ברקת - מזכיר ביטחוני של השר לביטחון פנים

קובי יעקובי - עוזר מנכ"ל המשרד לביטחון פנים

שימרית צוברי - רמ"ט, המשרד לביטחון פנים

טל וולבובץ - דוברת המשרד לביטחון פנים

גבי פיסמן - עו"ד, ממונה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רינת בניטה - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אבי נעים - ראש המועצה המקומית בית אריה, מרכז השלטון המקומי

חיאם קעאדן - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי למגזר הערבי

כאמל ריאן - אלימות מגזר ערבי, מרכז השלטון המקומי

דניאל דותן - נציג עמותה

זמירי חמדאן - מרכז אמאן, לחיים בטוחים
מנהלת הוועדה
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר המתרגמים

סקירת השר לבטחון פנים על פעילות משרדו
היו"ר דוד אמסלם
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא שעל סדר היום הוא סקירת השר לביטחון פנים, חבר הכנסת גלעד אורדן, על פעילות משרדו.

אנחנו נוהגים להזמין כל שר ולתת לו את הבמה לסקור את פעילות משרדו. לי זה עונג וכבוד גם להזמין את השר לביטחון פנים ברמה המיניסטריאלית הממלכתית וגם כחבר אישי.

אני מאחל לך בהצלחה ואני לרשותך בכל דבר בנושאים האלה.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
תודה ליושב ראש הוועדה. אני מודה לו על ההזדמנות לבוא כבר בשלב מאוד מוקדם של הקדנציה במסגרת הפיקוח שהכנסת והוועדה עושה על משרדי הממשלה. אני מודה על ההזדמנות לבוא כבר בתחילת הקדנציה ולהציג את הכיוונים ואת היעדים שאני מתכוון להציב למשרד לביטחון הפנים ולגופים שמשתייכים אליו.

אני חייב איזושהי הערה מקדימה. הוועדה בשיתוף פעולה או סוג של פיקוח, בקרה וקידום חוקים שקשורים למשרד. אני חושב שהצוות הקבוע של הוועדה – אולי גם אתה מניסיונך – מכיר את התחומים של המשרד לפעמים יותר טוב ממני בחלק מתחומי הפעילות. אני אומר את ההערה הזאת כיוון שהדברים שנציג כאן היום הם עדיין תוך כדי שלבי הלמידה שלי ולכן אני בטוח שאנחנו נוזמן שוב בעוד מספר חודשים לראות איך מתקדמים המשרד והגופים שלו, איפה הלכנו בדיוק לתחומים שנציג כאן היום ואיפה הפקנו לקחים ואולי שינינו.

שוב אני מדגיש שהדברים שאני אומר כאן מבוססים – חלק מהם כמובן – על בסיס עשייה שנעשתה לפני, ותאמינו או לא, נעשתה הרבה עשייה לפני, אבל גם על יעדים או כיוונים שאני מתכוון להוביל אליהם את המשרד.

בהזדמנות הזאת שוב אני רוצה להודות לך ולצוות הוועדה שכבר בזמן הקצר שהיה לנו קידמתם מספר חוקים שהמשרד הביא. מחר נדון בחוק למניעת נזקי שביתת רעב.
קריאה
השיטור העירוני.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
אני מזכיר מה שנוח לי ולא מה שפחות קרה כפי שרציתי. בסדר, זאת תפקידה וזכותה של הוועדה ואני מקווה שעוד נשכנע את הוועדה ואת יושב ראש הוועדה במודל שלנו של השיטור העירוני.

אני רוצה לומר כמה דברי פתיחה ולאחר מכן המנכ"ל יציג את המצגת. אין ספק שהמשקל של ביטחון הפנים, בכלל בכל המשוואה של הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ואזרחיה, המשקל של זה הולך ועולה. אנחנו רואים בשנים האחרונות גם אסונות או כמעט אסונות שהן בשגרה היום יומית של אזרחי המדינה- סופות שלגים, השריפה בכרמל – ואנחנו רואים את הציפיות של אזרחי המדינה לתפקוד מאוד מהיר ומאוד מקצועי של הרשויות המקומיות, של גופי החירום וההצלה, וכאן תחושת הביטחון של האזרחים והיכולת של הגופים הללו לתת מענה מקצועי ומהיר, משליכה מאוד. זה דבר שמאוד משפיע על הביטחון הלאומי בכלל של אזרחי המדינה.

מבלי לפרט יותר מדי, האיום המרכזי היום גם כן על הביטחון הלאומי הוא לא איום בחזית של כיבוש גבולות המדינה. ברוך השם צבאות האויב הולכים ומתפרקים ומדינות בכלל – טוב או רע, לא נדון כאן – מתפרקות, מדינות לאום במזרח התיכון, והיום המרכזי שארגוני הטרור מציבים היום לפתחה של מדינת ישראל הוא האיום על העורף, ההצטיידות בטילים, ברקטות, ולכן יכולת התפקוד של גופי החירום וההצלה המגיבים הראשונים היא זאת שתקבע באמת את הלכידות, את החוסן הלאומי, ולכן לעוצמה ולמקצועיות של הגופים הללו יש חשיבות אדירה כלפי הביטחון הלאומי.

ביטחון אישי, גם הוא הפך להיות חלק בסיסי מאיכות החיים של האזרח. אנחנו רואים את זה בכל סקר לגבי מה חשוב לאזרחים.

דבר שלישי בהנחות היסוד הוא שהביטחון האישי הוא הבסיס לכל דבר אחר. אתה לא יכול לדבר על פעילות כלכלית, על חיי מסחר תקינים, על מערכת חינוך מתפקדת אם אין אכיפת חוק מהירה ומקצועית, אם אין משטרה שמתפקדת והאזרחים יודעים שצריך לציית לחוקים. אם כל אחד יכול לעשות לעצמו את ההחלטות שלו מבלי לחשוש שהמשטרה תאכוף עליו את החוק, אי אפשר לדבר על לפתח מסחר בישובים ערביים או תיירות באזורים בהם חס וחלילה גובים דמי חסות.

כפי שאמרתי, בשנים האחרונות עשו רבות בתחום של ביטחון הפנים, אבל אני עדיין חושב שיש לנו עוד הרבה מאוד דרך לצעוד בה קדימה. לכן, מה שאני עד היום בחנתי ולמדתי, אני חושב שיש שלושה יעדים עיקריים שאני מתכוון להתמקד בהם. שוב, זה לא אומר שאחרים לא חשובים אבל צריך לקבוע סדר עדיפויות כי אי אפשר לטפל בכל באותה רמת אינטנסיביות כולל השקעת תקציבים.

הדבר הראשון הוא לבחון בכלל את מערכת היחסים בין שר לביטחון פנים ומשטרת ישראל. זה לא בדיוק ברור. פקודת המשטרה היא פקודה בת עשרות שנים, לא נכתבה בהכרח על פי המציאות המודרנית והאתגרים הנוכחיים ולא בטוח שהיא מתאימה לאתגרים הקיימים. בשנת 1999 הוקמה הוועדה לבחון את הפקודה – נדמה לי שקראו לה ועדת צדוק, ויתקנו אותי אם אני טועה – והיא כתבה כל מיני המלצות בכלל על כל נושא ביטחון הפנים אבל גם על חקיקת חוק משטרה חדש. כמו שקורה עם הרבה ועדות במדינה, היא לא יושמה ולצערנו חלק מהדברים עליהם היא המליצה יושמו בעקבות אסונות כמו אסון הכרמל, העברת רשות הכבאות מהרשויות המקומיות להיות תחת המשרד לביטחון פנים. בכל מקרה, בכוונתי להקים ועדה ציבורית חדשה עם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה – אקדמיה, אנשי משטרה לשעבר ועוד – כדי באמת לבחון את כל ממשק היחסים, היכולת של המשרד לקבוע מדיניות שתיושם על ידי הגופים, כמובן בלי להתערב בשום דבר שמשרדי ממשלה ושרים לא אמורים להתערב בהם כמו תוכן של חקירות. זה יעד אחד שאני מתכוון לעסוק בו.

יעד שני הוא הנושא של הגברת הנוכחית המשטרתית ברחובות, מה שמכונה שוטרי המקוף. מיד עם כניסתי למשרד ושוחחתי על כך עם המנכ"ל, המשרד הזמין איזושהי עבודה השוואתית. מסתבר שבהרבה מדינות בעולם מתחבטים בשאלה הזאת, האם המודרניזציה, רכבי השיטור, המשרדים הממוזגים, לא קצת ניתקו ובודדו את השוטרים מהקהילה ומהאוכלוסייה והאם זה לא דבר שמשליך על תחושות הביטחון. באמת במדינות רבות רואים היום תופעה של רצון לחזור ולהתחכך בציבור כדי שהציבור באמת יראה ויחוש את השוטרים, דבר שגם משליך על ההתנהגות שלו וגם מגביר את התחושה. התחושה היא כמובן לא הדבר המרכזי, חשוב מה שקורה באמת, אבל תחושה היא כן דבר שיש לו איזושהי חשיבות באמון בין האזרח לבין המערכות השלטוניות והאמון הזה משליך לאחר מכן גם על הציות לחוק. כמובן שאי אפשר לעשות היערכות מחדש או היערכות כל כך שונה של משטרת ישראל מבלי שיהיה מי שיוביל את זה בשטח וזה כמובן ימתין עד לבחירתו ומינויו של המפכ"ל החדש. כאמור, אנחנו כמשרד עובדים על הכיוונים הללו אל מול המשטרה גם המשטרה מתחילה לבחון את עצמה ואת התכניות שלה בהיערכות בנושאים האלה. זה בנושא שוטרי המקוף והנוכחות בשטח.

הנושא השלישי זה נושא המגזר הערבי או המגזר הלא יהודי ושירותי שיטור שניתנים בו. איך שאנחנו לא מסתכלים על הנתונים, הנתונים במגזר הערבי הם רעים מאוד. כשאתה משווה את החלק שלהם באוכלוסייה שהוא סדר גודל של עשרים אחוזים, ואתה רואה גם במעורבות בפשיעה, מעורבות בתאונות דרכים - כמובן הציבור התמים שם סובל מהנתונים הללו מאוד מאוד ואני מניח שהנושא יוצג כאן יותר לעומק – אתה רואה שיש פער מאוד מאוד גדול בין החלק שלהם באוכלוסייה לבין המעורבות בכל מה שקשור - - -
מסעוד גנאים
זה התחום היחיד.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
אני כרגע אחראי על המשרד לביטחון פנים. לא אמרתי שאין פערים בעוד תחומים וראיתי זאת גם בהגנת הסביבה ובעוד מקומות.
מסעוד גנאים
אני מחזק את הנתון שלך.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
יש איזושהי תופעה – וראיתי את זה גם לאחר ההפגנות של ישראלים יוצאי אתיופיה – שכולם מסתערים על המשטרה וכן מטפלים טוב או לא מטפלים טוב. צריך לזכור שהמפגש של האזרח עם המשטרה הוא בדרך כלל נקודת הקצה האחרונה אחרי כל המערכות האחרות. זה לא שקמים בבוקר ויש בעיה ייחודית במגזר הלא יהודי. ודאי שיש גם השלכה על איך מתפקדת מערכת החינוך שם ואיזה תשתיות יש שם בתחום האנרגיה או המים או התחבורה וכן הלאה. הכול משליך על הכול. אני כרגע אחראי על המשרד לביטחון פנים ואני חושב, כפי שאמרתי, שכאשר אתה רוצה לדבר על תיוב של מערכת החינוך במגזר הערבי ושיפורה, או על שיפור חיי הכלכלה והמסחר, או אפילו התכנון והבנייה, הבסיס לכל הדברים האלה הוא שתהיה מערכת יעילה שאוכפת את החוק באופן שוויוני. המצב הזה כרגע, מבחינת הערכות משטרת ישראל – בעיני, ואני מדבר בדיפלומטיה, באנדר סטייטמנט – הוא לא מיטבי.
היו"ר דוד אמסלם
חבר הכנסת מסעוד גנאים, אתה מתנגד שעושים את זה כיעד?
מסעוד גנאים
את מה? להילחם באלימות?
היו"ר דוד אמסלם
אתה איחרת. היית בהר הבית.
מסעוד גנאים
הייתי באל אקצה. לא בהר הבית.
היו"ר דוד אמסלם
כולם נשארו שם ואתה באת לכאן?
מסעוד גנאים
לא. כולם כאן בישיבות הוועדות.
היו"ר דוד אמסלם
השר פתח ואמר שהוא שם שלושה דגשים מרכזיים, מעבר לדברים האחרים, עת הוא נכנס למשרד. זה אחד הדגשים. הוא חושב – וכאן אני גם מסכים אתו – שבישובים הערבים צריך להגביר את האכיפה כי זה מקרין על איכות החיים של אותם תושבים ערבים. בדרך כלל התושבים התמימים סובלים, זה נפגע בתאונת דרכים, לזה פורצים הביתה וכולי. זאת אותה קהילה.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
ירי בנשק בלתי חוקי.
היו"ר דוד אמסלם
כשהוא שם דגש, הוא מתכוון שזה בא על חשבון מקומות אחרים.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
גם אנחנו נצטרך לראות איך המשטרה נערכת ואיך אנחנו פותחים יותר.

תופעת הנשק הלא חוקי היא תופעה שחברי הכנסת הערבים וראשי הישובים עצמם מתלוננים עליה. אני נפגשתי בימים האחרונים עם חלק נכבד מחברי הכנסת שממש ביקשו את הטיפול בנושא הזה. שוב, כפי שאמרתי, טיפול צריך להיות לכל רוחב הציות ואכיפת החוק וזה יצריך אותנו גם לפתיחת נקודות שיטור, לשיתוף פעולה עם המנהיגות של המגזר הערבי כדי שגם יבקשו, יסייעו ויאפשרו את הכניסה. לפעמים קורה שנפתחות נקודות משטרה אבל בגלל ההתנגדות, הן ממוקמות לא טוב, לא בתוך הישוב אלא בפאתי הישוב ולפעמים אפילו מחוץ לישוב. אנחנו חושבים שזה דבר לא נכון וככל שזה ייעשה בשיתוף ובתיאום עם המנהיגות של המגזר הערבי, אני חושב שזה צריך לבוא בברכה ולהיות חלק מהאוכלוסייה שם.
מסעוד גנאים
אתמול הייתה ישיבה של ראשי הרשויות עם ראש הממשלה. אחד הדברים שהוצג היה תקציב כדי להילחם בתופעות האלה. שיוסיפו תקציבים כדי להילחם בנשק הבלתי חוקי, בירי, בפשיעה ובכל הדברים האלה.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
אני מקווה שאמרתם לו שזה תקציב תוספתי, מעבר לדברים האחרים. אם אתם כבר מנהלים עבורי את המשא ומתן הזה, טוב.
מסעוד גנאים
הוא לא אמר למה הוא מתכוון או איך הוא יתרגם. אני מקווה שהוא יתרגם נכון.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
עוד נתון. צריך להבין שהחלק של הערבים יחד עם יתר המיעוטים באוכלוסייה הוא עשרים אחוזים ואפילו טיפה יותר. החלק שלהם במשטרה הוא שני אחוזים. זה חלק מהעניין של בניית האמון וההליכה כלפי אותם יעדים.

אני אומר משפט סיכום. כמובן יש עוד הרבה מאוד נושאים שהוועדה מכירה ועסקה מולנו בעבר כמו שיפור תנאי המחייה לאסירים במדינת ישראל, שיש לנו עוד כברת דרך ללכת בה אל מול העולם, הנושא של מימוש הרפורמה והתכנית הרב שנתית בכבאות שצריך להקפיד עליה מאוד מאוד בעקבות אסון הכרמל, על ההתעצמות של שירותי הכיבוי וההצלה, וכמובן תכניות המניעה שהמשרד מפעיל כמו מצילה, עיר ללא אלימות, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. אני הכנסתי לבחינה את כל הנושא של היעילות של קיומם מספר גופים שכל אחד עושה משהו בנפרד וספציפי והאם לא נכון יותר לאחד את כל הגופים האלה לגוף אחד חזק ומרכזי של מניעת פשיעה. זה תהליך שהמנכ"ל מוביל היום בתוך המשרד. כאשר יהיו לנו המסקנות, נבוא ונציג אותן בפני הוועדה.

עד כאן דבריי.
היו"ר דוד אמסלם
תודה אדוני השר. המנכ"ל, בבקשה.
רותם פלג
בוקר טוב לכולם. אדוני היושב ראש, אני אציג במעוף הציפור את המשרד לביטחון פנים, את התחומים בהם אנחנו מתעסקים, את הדילמות שעומדות לפנינו ואת הכיוונים העתידיים שהמשרד הולך בהם.

צריך לזכור שהמשרד לביטחון פנים הוא לא משרד דומה למשרדים אחרים, שיש לו איזה תחום ספציפי אחד בו הוא מתעסק ועליו הוא אחראי, אלא זה בעצם משרד שמאגד תחתיו מספר גופים שבחלק מהפעולות שלהם הם עובדים ביחד ובחלק מהפעולות, כל אחד מהגופים הוא גוף עצמאי עם אחריות משלו ועם פעולות שהוא עושה בעצמו. מצד אחד המשרד הוא משרד מטה שמפקח ומבקר גופים מבצעיים, הוא משרד שיש לו זרועות מבצעיות, שלוש זרועות - כבאות, משטרה ושירות בתי הסוהר. הוא משרד שנותן שירותים לאזרח בפריסה ארצית – אגף לרישוי כלי ירייה עבר למשרד לפני מספר שנים ואנחנו פרוסים ברחבי הארץ ונותנים שירותים לציבור. כמו שאמרתי, מספר רב של תחומים שהמשרד מתעסק בהם, מעבר למה שציין השר לגבי גופי המניעה וכדומה.

בשנים האחרונות המשרד הוא משרד שגדל וגדל משמעותית גם בתחומי העיסוק וגם במשאבים. עברה אליו הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, מערך כבאות והצלה עבר ממשרד הפנים אלינו וגם עבר שינוי מבני שהפך אותו מ-24 איגודי ערים נפרדים ועצמאיים לגוף ארצי אחד, וכמו שאמרתי, האגף לקליטת כלי ירייה. גם נוספו לו לא מעט תקציבים אבל בהמשך נראה שיש עוד לא מעט מה לעשות בתחומים שהמשרד מתעסק בהם ויש לא מעט אתגרים ונושאים שצריך להתמקד בהם ולטפל בהם בשנים הקרובות ובטח בשנה הקרובה.

כפי שאמר השר הנושא של ביטחון אישי הופך להיות רכיב מרכזי וחיוני באיכות החיים של האזרחים. אנחנו רואים את זה בלא מעט סקרים שנעשים. בכל העולם התהליך הזה קורה, תהליך שבו ככל שעולה איכות החיים של הציבור, הנושא של ביטחון אישי הופך להיות מרכיב מרכזי באיכות החיים של התושבים.

לפני מספר שנים המשרד יזם יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר נפגעי עבירה. פעם ראשונה אנחנו שמים לעצמנו את תמונת המצב האמיתית של מה שקורה בתחומי הפשיעה במדינה. עד אז הסתמכנו בעיקר על סקרים ספורדיים כאלה ואחרים. כאשר אתה עובד על נתוני משטרה, הנתונים אתם אתה מתעסק הם בעיקרם נתוני פשיעה מדווחת. אנחנו לא כל כך יודעים מה קורה בצד השני של הפשיעה הלא מדווחת. הסקר הזה פעם ראשונה שם לנו תמונת מצב אמיתית של פשיעה מדווחת ולא מדווחת כאחד.
היו"ר דוד אמסלם
מה כתוב שם בנתונים?
רותם פלג
714 אלף.
היו"ר דוד אמסלם
בשנת 2014 יש 714 אלף בני עשרים פלוס נפגעו מפשיעה?
רותם פלג
כן. שדיווחו בסקר.
היו"ר דוד אמסלם
אלה מקרים מדווחים?
רותם פלג
כן. מדווחים בסקר. גם כאלה שהולכים למשטרה וגם כאלה שלא הלכו למשטרה.
היו"ר דוד אמסלם
זה סקר.
רותם פלג
זה סקר. זה מה שדווח בסקר ולא מה שדווח למשטרה.
היו"ר דוד אמסלם
אתם עשיתם איזשהו מדגם?
רותם פלג
סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר הוא לא שלנו. אנחנו יזמנו אותו אבל מי שמבצע אותו, זאת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זה סקר שמכאן ואילך יבוצע כל שנה כך שנוכל להשתמש בו ככלי עבודה עתידי כדי לראות אם התכניות שלנו פועלות או לא פועלות וגם ללמוד.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
השאלה איך הלמ"ס מגדיר לנשאלים נפגע.
רותם פלג
יש שם סט מאוד מאוד רחב של עבירות מהיפגעות חמורה ועד היפגעות קלה. אנחנו רואים שהעבירות העיקריות מהן נפגע הציבור הן בעיקר פגיעה מקוונת באינטרנט, אנשים שדיווחו על היפגעות מתופעות פשיעה באינטרנט, גניבה ואלימות.

אם אנחנו מסתכלים על תחושת הביטחון של הציבור, ואנחנו מודדים את עצמנו כבר לאורך מספר שנים, אנחנו רואים שהיא נשארת פחות או יותר קבועה עם השנים עם ירידה קלה בשנים האחרונות, אבל תכף נעבור הלאה ונראה שבהשוואה בינלאומית עדיין יש לא מעט מקום לשיפור. ישראל נמצאת באחד המקומות, בשליש העליון, ואני עושה לעצמנו הנחה, של המדינות בהן מרגישים פחות בטוח. גם אנשים שנחשפו לפשיעה ב-12 השנים האחרונות, תחושת הביטחון שלהם - - -
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
זה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה?
רותם פלג
לא. זה OECD.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
תחושת הביטחון, זה שלנו או של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה?
רותם פלג
זה סקר בינלאומי. הקודם הוא שלנו.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
הנתונים האלה הם מה-OECD?
רותם פלג
כן. סקר גאלופ.
היו"ר דוד אמסלם
זה בארץ ובעולם?
רותם פלג
זה בארץ ובעולם. השוואה בינלאומית. אנחנו רואים שמקומה של ישראל הוא לא מקום טוב.
היו"ר דוד אמסלם
מי מעלינו?
רותם פלג
מעלינו יש את ברזיל, בלגיה, פורטוגל. באחרים יש את הונגריה, יוון.
היו"ר דוד אמסלם
זאת אומרת, אנחנו בערך משתווים למה שקורה בברזיל.
רותם פלג
התחושה של התושבים במרבית המדינות בעולם היא - - -
היו"ר דוד אמסלם
למה זה קורה?
רותם פלג
זה חלק מהעבודה שאנחנו עושים.
קריאה
אלה מדינות ה-OECD?
רותם פלג
אלה בעיקר מדינות ה-OECD.
קריאה
אתה טועה.
רותם פלג
הנתונים הם מסקר גאלופ הבינלאומי.
קריאה
צריך להשוות אותנו למדינות ה-OECD.
רותם פלג
יש לנו גם השוואות למדינות ה-OECD. מה שלקחנו כאן, את הסקרים האחרונים כי יש סקרים מ-2011 או מ-2010 שהם פחות רלוונטיים לקחת אותם כרגע ולהסתכל עליהם.
היו"ר דוד אמסלם
אני רוצה לומר משהו כהערה גם לדברי השר. השר עשה קודם הבחנה בין המצב של התחושה של הציבור לבין מה שקורה בפועל והוא אמר שמה שקורה בפועל, זה מה שחשוב. אני סבור שזה בדיוק הפוך. התחושה היא החשובה. הרבה פעמים הציבור מתנהל לפי התחושה.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
אני אמרתי שגם וגם.
היו"ר דוד אמסלם
אני שם את הדגש על התחושה. אני חושב שהתחושה היא הדבר הכי חשוב.
רותם פלג
כמו שגם השר אמר, כדי לטפל וכדי להעלות את תחושת הביטחון, צריך לטפל גם וגם. צריך לטפל גם בפשיעה עצמה ולהפוך את המשטרה לגוף אפקטיבי וגם לשפר את תחושת הביטחון. הדברים האלה הולכים בסופו של דבר אחד עם השני ואי אפשר ללכת רק על צד אחד בלי לטפל גם בצד השני.

הנושא של שוטרי המקוף או נוכחות משטרתית, אין ספק שהיא אחד הגורמים שמשפיעים משמעותית על תחושת הביטחון של הציבור. ההשפעה שלה על הפשיעה עצמה, יש דברים שהם יותר אפקטיביים ממנה ולכן תמיד צריך לעבוד במקביל על שני הדברים האלה ביחד, אבל אנחנו רואים שעוד יש לנו לאן לשאוף. המטרה של השקף הזה היא להראות שאנחנו לא נמצאים עדיין במקום שבו אנחנו רוצים להיות.
אבי נעים
אנחנו מדברים על שוטרי המקוף כבר כמה שנים.
היו"ר דוד אמסלם
מי כבודו?
אבי נעים
סליחה. אני אבי נעים, אני יושב ראש ועדת הביטחון בשלטון המקומי וראש המועצה בית אריה.
היו"ר דוד אמסלם
אנחנו בדרך כלל משמשים כאן כפלטפורמה למשרד להציג את עצמו. תן לו לזרום.
אבי נעים
אני לא מפריע. לא באתי להפריע.
היו"ר דוד אמסלם
אף אחד בוועדות שלנו לא בא להפריע, אבל ניתן לו להתייחס ואחרי כן נדבר.
רותם פלג
גם כשאנחנו מסתכלים על סוגי העבירות עצמן, הדיווחים למשטרה, זה סקר של האו"מ, אנחנו רואים שגם בהם מדינת ישראל לא נמצאת במקום טוב. שוב, יש לנו עדיין במה להשתפר, גם בעבירות מין, תקיפה, גניבות רכב, התפרצויות וכדומה.
היו"ר דוד אמסלם
איפה אנחנו באלימות?
רותם פלג
הקו האדום. בתקיפה אנחנו בקצה העליון.
היו"ר דוד אמסלם
דרך אגב, יש לכם גם מדרג לגבי רמת העבירה?
רותם פלג
יש פילוח. אפשר לעשות פילוח לפי סוג עבירה.
היו"ר דוד אמסלם
כן, אבל אתם מסווגים אצלכם את העבירה גם ברמת חומרה שאתם רוצים לטפל בה?
רותם פלג
כן. גם במדרג הענישה יש פערים בין תקיפה חמורה ותקיפה לא חמורה. לפי זה אנחנו מודדים את עצמנו ויודעים לפלח את זה.
היו"ר דוד אמסלם
בסופו של דבר, כל ארגון בכל דבר ובכל נושא, יש לו משימות ויש לו בדרך כלל משאבים ותמיד המשאבים הם בחסר מול המשימות ולכן הוא צריך לעשות איזשהו תעדוף של הנושא. האם מבחינתכם במשטרה יש לכם תעדוף או הנחיות שיש נושאים מסוימים עליהם אתם שמים זום עם יותר אמצעים? כמובן זה בא על חשבון דברים אחרים.
רותם פלג
בוודאי. יש מדרג שהולך לפי חומרת העבירה והאפקט שלה או ההשפעה שלה על הציבור. אם מישהו מדווח שהולכים לרצוח אותו, יצאו אליו לפי אירוע אחר. כנגזרת ממדיניות השר, יורד לפעילות המשטרה, נגזרים מזה סדרי עדיפויות לטיפול בעבירות.
היו"ר דוד אמסלם
אני אחדד שוב את השאלה רק על סמך השקף הזה. למשל, אני רואה בצד הימני שיש לכם רובריקה שמתייחסת לנושא של התקיפה ולמטה יש גניבת רכב.
רותם פלג
בשקף הזה שמנו דוגמאות.
היו"ר דוד אמסלם
אין לי בעיה עם זה. אני שואל האם אתם במשרד לביטחון פנים, עשיתם עבודת מטה פנימית, כמובן בהתייעצות עם השר, ואתם תעדפתם. אם למשל באינסטינקט, בבטן, אני מבין שתקיפה זה קצת יותר חמור מאשר גניבת רכב. לכן אני שואל אם יש לכם איזה שהם סדרי עדיפויות פנימיות בהן אתם משקיעים יותר את המשאבים.
רותם פלג
ודאי. קודם כל, אנחנו עושים איזושהי הערכת מצב כדי להבין את התמונה הזאת, שזה חלק ממנה. גם השוואה בינלאומית וגם לראות איפה אנחנו נמצאים.
היו"ר דוד אמסלם
אנחנו עוד בשלב הבנת הבעיה. בוא נתקדם.
רותם פלג
גם מה השפיע וגם מה לא השפיע. מזה נגזרת מדיניות השר, ממנה נגזרות תכניות העבודה, ממנה נגזרת הפעילות בשטח.

גם לגבי שימוש בסמים, במקרה הזה קנביס, אנחנו רואים שישראל היא לא במקומות הנמוכים.
היו"ר דוד אמסלם
דרך אגב, ברשותך, כאן מעניין אותי לשמוע את עמדת השר. אני רוצה לדעת מה תפיסת השר או תפיסת המשרד לגבי הנושא של התבטאות קציני משטרה. אני שמעתי את מפכ"ל המשטרה לפני מספר חודשים, את מר דנינו, שהיה בביקור בבתי ספר. אולי אני לא מדייק במשפט הנכון אבל הוא אמר שעמדת המשטרה, היא דווקא ממליצה או תמליץ על שימוש בקנביס. אתם מכירים את אותה התבטאות. רציתי לדעת האם המשטרה אמורה לאכוף את החוקים או גם להמליץ כל הזמן מה נראה לה ומה לא נראה לה. לפי הבנתי, לפי מה שאני מבין, יש מישהו שמחליט על החוקים ויש מישהו אחר שאמור לאכוף אותם. קצין משטרה, זה לא עניין של טעם אישי שבא ואומר שזה לא נראה לי וזה כן נראה לי. כך אני מבין אלא אם אני טועה.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
אני התבטאתי בעניין הזה, בימים הראשונים לאחר שנכנסתי לתפקידי, ואמרתי אז שההתבטאות של המפכ"ל לשעבר דנינו הייתה התבטאות חריגה. כפי שאתה ציינת, הכנסת מחוקקת חוקים ותפקידה של משטרת ישראל הוא לאכוף את אותם חוקים. אם משטרת ישראל נתקלת באיזושהי בעיה – חוסר הגיון, עומס אדיר, כל דבר שחוק מסוים יכול לייצר עבור הגוף האוכף – הדרך הראויה, המקובלת והנכונה במשטר דמוקרטי תקין היא שהגוף האוכף יבוא לגוף המחוקק – במקרה הזה הממשלה חוקקה חוק מסוים והיא גם הגוף שאחראי על המשטרה – יכול לבוא למשרד ו/או לשר ולומר שיש חוסר הגיון כזה או אחר או בעיה כזו או אחרת בחוק מסוים ומציעים או מבקשים שתבחנו אולי להכניס שינויים בחוק הזה עד כדי ביטולו במקרים קיצוניים.

אני חושב שכך צריכה לנהוג משטרה. להודיע לציבור כבר שנראה למשטרה או להעביר איזשהו מסר שחוק מסוים הוא בלתי אכיף או לא צריך לאכוף אותו, זה דבר מאוד מאוד בעייתי כי זה בעצם משנה את התפקידים בין הכנסת כגוף מחוקק – או במקרה הזה החקיקה הממשלתית – לבין המשטרה כגוף אוכף. אני מקווה שזה לא יקרה יותר.
היו"ר דוד אמסלם
תודה כבוד השר. רותם, תמשיך.
רותם פלג
גם בנושאים אחרים בהם מתעסק המשרד כמו לדוגמה כליאה ומשמורת של אסירים, גם בתחום הזה עוד יש לנו במה להשתפר ביחס לעולם. כאן ההצגה היא של שטח המחייה לאסיר והשר דיבר על זה. יש לנו גם בג"ץ בנושא. זה נושא שתמיד היה על סדר היום בדיוני הוועדה הזאת.
היו"ר דוד אמסלם
אני רואה שאם אתה אסיר, עדיף שתהיה אסיר בצרפת. שם התנאים טובים.
רותם פלג
התנאים שם יותר טובים.

אם אנחנו מסתכלים על מה הציבור תופס כפוגע או כמסכן את החוסן החברתי שלו, מעל ארבעים אחוזים מקרים שהציבור תופס ככאלה, הם תחומים שקשורים למשרד לביטחון הפנים, אם זאת אלימות, פשיעה כלכלית, שחיתות ציבורית והגירה בלתי חוקית.

ייעוד המשרד. המשרד רואה את עצמו לפחות כגורם שאמור להוות את הזרוע המרכזית של ממשלת ישראל אשר אמונה על ביטחון הפנים של מדינת ישראל. כמו שאתם רואים בדיאגרמה למטה, במעגל הזה, המשרד מקיים תהליך עבודה סדור- דיברתי על זה גם קודם – שמתחיל ממדיניות השר. מזה נגזרים תכנון ויעדים, תכניות עבודה, ביצוע ותוצאות. המשרד בודק את עצמו לאורך כל הדרך עם לא מעט סקרים ולא מעט מערכות מדידה ויעדים כדי לבחון האם התכניות שלו באמת אפקטיביות. אם עשינו משהו, השקענו בו משאבים, אנחנו רוצים לבדוק שהוא אפקטיבי ואם הוא אפקטיבי, להמשיך אותו, ואם הוא לא אפקטיבי, לחזור ולראות מה נכון.
היו"ר דוד אמסלם
צריך להמליץ לכל המשרדים לעשות את זה.
רותם פלג
אני חושב שבמקרה הזה יש מה ללמוד מהמשרד לביטחון פנים. אנחנו בהחלט מודדים את עצמנו והרבה.
היו"ר דוד אמסלם
ממה ללמוד?
רותם פלג
יעדים ומדידה. זה החזון. לשפר באופן משמעותי את הביטחון האישי, את תחושת הביטחון כמו שגם אתה הזכרת קודם, את הביטחון הקהילתי ובסוף זה מה שמוביל לשיפור איכות החיים של תושבי מדינת ישראל.
היו"ר דוד אמסלם
איך אתם רוצים לעשות את זה?
רותם פלג
במגוון רחב מאוד של פעולות. בהמשך נראה עם איזה גופים אנחנו מבצעים את הפעולות האלה וגם נראה מה הכיוונים שלנו לעתיד.

אלה הגופים. מטה המשרד, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, כבאות והצלה, הרשות להגנה על עדים שהיא אחת מזרועות המשרד והגופים האזרחיים, גופי המניעה האזרחים, שפועלים דרך הרשויות המקומיות.

זה סדר הפעולות או סדר הנושאים בהם אנחנו מטפלים מגיבוש מדיניות, אכיפת חוק, ביטחון הנפש והרכוש, שמירת הסדר הציבורי, החזקת אסירים, מניעת דליקות, מניעת עבריינות ושימוש בסמים. כמו שאתם רואים, חלק מהדברים הם באמת נושקים וחופפים אחד לשני וחלק מהדברים הם כאלה שכל גוף מטפל בעצמו.

זה מבנה המשרד. השר בראש המשרד, שלוש זרועות מבצעיות – כבאות, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר – שכפופות באופן ישיר לשר. המשרד הוא הגורם המפקח והמבקר של אותם גופים והוא בעצם הזרוע הארוכה של השר לבדוק אותם, לקבוע מדיניות וגם לוודא שהמדיניות הזאת קורית.

כמו שאתם רואים, הגופים האלה מציבים דילמות ואתגרים יום יומיים שנוגעים בסוף לכל אחד ואחד מאזרחי המדינה. מתחת למטה המשרד יש את אגף כלי ירייה, יש את תכניות המניעה כפי שציין השר – עיר ללא אלימות, מצילה והשיטור העירוני שנכלל בתוך הדברים האלה כאשר אנחנו נמצאים כרגע בתוך עבודת מטה כדי לבחון את האפקטיביות של העבודה, אם אלה שלושה גופים או אם לאחד אותם לגוף אחד - והרשות להגנת עדים שבעצם היא זרוע מבצעית של המשרד שגם נותנת שירותים למשטרת ישראל.

זה מבנה המשטרה. מפכ"ל המשטרה בראש הארגון, מבנה מטריציוני – מחוזות שפרוסים ברמת השטח ואגפים מקצועיים שמנחים את פעילות המחוזות. הייעוד העיקרי בהתאם לפקודת המשטרה כפי שמופיעה כאן, התפקידים העיקריים שבסוף המשטרה מתעסקת בהם הם כמובן מאבק בפשיעה ומניעתה, אכיפת החוק, שירות לציבור והגברת תחושת הביטחון האישי ואמון הציבור. מעבר לתפקידים הפורמליים, צריך לזכור שלמשטרה יש את האחריות השיורית. כל מה שאף אחד אחר בתוך המדינה לא מטפל בו או שנמצא בסוג של ואקום, נכנסת בסופו של דבר המשטרה כי היא זאת שנמצאת שם. דוגמה בה אנחנו מטפלים בזמן האחרון היא בטיחות באירועים תחת כיפת השמים כאשר ברור לחלוטין שקצין משטרה לא יכול לאשר את חוזק הקונסטרוקציה שמחזיקה את הבמה או את התאורה, אבל כשאין אף אחד אחר - העסק הזה בסופו של דבר משתרשר לאחריותה של משטרת ישראל.

המבנה של שירות בתי הסוהר הוא מבנה דומה. מחוזות בפריסה ארצית ואגפי מטה שהם המנחים המקצועיים כאשר התפקיד העיקרי הוא כמובן אחזקה במשמורת של אסירים ועצורים, מניעת פשיעה בתוך ומתוך בתי הכלא, הפעלת מערכי שיקום בתוך בתי הכלא והפעלת תכניות כליאה חלופיות כמו איזוק אלקטרוני ועבודות שירות.

מעבר לזה שירות בתי הסוהר מפעיל גם שתי יחידות שהן יותר איכותיות – האחת, יחידת מצדה שהיא היחידה להתערבות במקרים של אלימות קשה בתוך בתי הסוהר, והשנייה, יחידת נחשון שבעצם אחראית על כל הובלת האסירים ברחבי הארץ. צריך להבין שבכל יממה במדינת ישראל נעים על כבישי המדינה כ-1,600 אסירים ועצירים שהם כשני בתי סוהר על גלגלים.

כבאות והצלה. כמו שאמרתי קודם, אנחנו נמצאים בעיצומה של רפורמה מאוד גדולה בתחום הזה. חלק מהרפורמה היה הקמת המבנה הארגוני הזה שגם הוא מבנה ארגוני שמקביל למבנה הארגוני של משטרת ישראל עם מחוזות שתואמים את מחוזות משטרת ישראל ואגפי מטה שמנחים את פעילות המחוזות.

תפקידים. אני לא חושב שיש צורך לעבור על זה. אנחנו מטפלים בכיבוי שריפות ובמניעת שריפות ובנושאים של חילוץ והצלה.

יש כאן נושא אחד שהוא נושא מרכזי שמעסיק גם את הכנסת וגם אותנו וזה כל הנושא של מניעת דליקות וכל הרגולציה סביב התחום הזה, גם היכולת להשפיע באופן מהותי ולמנוע שריפות וגם לאפשר לעסקים להתנהל בתוך העולם הזה.

הרפורמה. חשוב לי להציג את הרפורמה כי אני חושב שזאת אחת הרפורמות הגדולות שקרו במדינה בשנים האחרונות. הרפורמה היא רפורמה שהיא קצת בניגוד ל-DNA הממשלתי. בדרך כלל הממשלה עושה רפורמות שהתכלית שלהן היא להוציא פעילות לגופים אחרים, הפרטות כאלה ואחרות, אבל כאן המהלך היה מהלך הפוך, מהלך של בעצם להלאים פעילות שנעשתה על ידי גורמים אחרים לתוך המדינה. כמו שאמרתי, לקחנו 24 איגודי ערים שכל אחד היה ישות משפטית עצמאית עם מנהל משלו, עם הנהלה משלו, עם שיטות עבודה משלו, עם נהלי התנהלות משלו, חלקם עם הסכמים קיבוציים או פרשנות כזאת או אחרת על הסכמים קיבוציים כאשר כל אחד התנהל אחרת ובעצם הקמנו מהדבר הזה רשות ארצית עם רכש אחיד, עם פיקוד ושליטה אחידים, עם שרשרת פיקוד ברורה מנציב כבאות והצלה למחוזות ולתחנות.

על חלק מהרפורמה השר דיבר. אנחנו צריכים להקפיד שהיא קורית. זאת אותה תכנית רב שנתית של התעצמות. הוקצו כמיליארד ורבע שקלים לנושא הזה בתכנית חמש שנתית שבגדול מדברת על שיפור משמעותי במענה המבצעי והמניעתי. אנחנו מתקרבים לשטח, הקמנו ואנחנו מקימים תחנות חדשות בנקודות זינוק, אנחנו מחזקים את התחנות הקיימות כדי שהמענה יהיה מענה איכותי יותר, מעבר מחלק מהמקומות האלה בהם כבאי אחד במשמרת - כאשר ברור לכם שכנראה היכולת שלו במענה לשריפות נמוכה – אנחנו מגיעים עד שלושה כבאים במשמרת, חיזוק התחום של המניעה כאשר בעצם מוקצים לו עשרות מפקחים נוספים, גיוס כבאים נוספים ויש מאות כבאים שאמורים להתגייס והקמת מערך.
היו"ר דוד אמסלם
כמה כבאים?
רותם פלג
מאות. בגדול 840.
היו"ר דוד אמסלם
גייסתם או שאתם מתכוונים לגייס?
רותם פלג
עד היום גויסו כ-500 כבאים נוספים למערך, גם לפני הרפורמה וגם אחריה.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
אני חייב להגיד שעכשיו על כל מודעה של תקן לכבאי, כמה מתמודדים יש? חמישים או מאה?
רותם פלג
היו לנו מעל 4,000 על מעל מאתיים מקומות.
היו"ר דוד אמסלם
גם אני שקלתי להתמודד.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
לעומת זאת, לא ציינתי בסקירה שלי שהמשטרה היא בין 1,000 ל-1,700 תקנים פחות איוש, פחות מהתקנים שיש לה ושוטרי הסיור ומוקדנים ואלו שהציבור פוגש ביום יום, רמות השכר שלהם הן נמוכות, לטעמי נמוכות מדי, ביחס למה שיש בכיבוי. זה מחייב את כולנו לשאול שאלה, האם העובדה שאפשר או אי אפשר להתאגד במשטרה פגעה או לא פגעה בסוף גם בציבור.
היו"ר דוד אמסלם
זה דיון אחד.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
זה לעתיד.
קריאה
בכיבוי יש לך את הנושא של כוננות בשישי-שבת ואת התורנויות.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
במשטרה השכר כולל הכול.
היו"ר דוד אמסלם
אתה מחבר אותי לדיון הקודם. זה בדיוק מה שרציתי לומר. קיימנו דיון על הפקח הרב-תכליתי. יכול להיות שנעשה את הכבאי גם שוטר ונפתור את העניין. נאזן את האמצעים.
רותם פלג
מעבר לגיוס הכבאים, אנחנו גם מקימים מערך מתנדבים גדול שיוכל לתמוך בפעילות הזאת.
היו"ר דוד אמסלם
זה חשוב גם ברמה החינוכית. אני מכיר נערים כאלה שמתנדבים.
רותם פלג
אלה גם אנשים מבוגרים. בסוף אנחנו לא יכולים לפרוס בכל ישוב בארץ תחנת כיבוי עם כבאים שישבו במשמרת ולכן אנחנו מקימים את היחידות האלה שישבו בנקודות הקצה ויוכלו לתת את המענה הראשוני עד להגעת הכבאים. זה גם בצד החינוכי – צופי אש ומחויבות אישית של תלמידי תיכון בכבאות.
היו"ר דוד אמסלם
דרך אגב, ראש הממשלה, בישיבת סיעה האחרונה שלנו, דיבר על מטוסי הכיבוי. לפי מה שהבנתי ממנו, אלא אם כן יתקן אותי השר אם לא הבנתי נכון – לפי תפיסת עולמו, השריפות המז'וריות, מכבים אותן באמצעות מטוסי כיבוי. האם יש לנו דברים כאלה? האם מתקצבים אתכם בדברים האלה? הרי צריך גם להביא כסף.
רותם פלג
בגדול השריפות מתחלקות לשני סוגים. יש שריפות בשטחים בנויים – דירות, עסקים וכדומה – ויש שריפות של שטחים פתוחים.
היו"ר דוד אמסלם
אנחנו מדברים כרגע בעיקר על היערות.
רותם פלג
כחלק מהרפורמה הוחלט על הקמת מערך כיבוי מהאוויר. הוא הוקם בתחילת הדרך על ידי משרד הביטחון כמענה ראשוני. ניקנו שמונה מטוסים. בשנה-שנתיים האחרונות עשינו עבודת מטה באמת מקצועית מאוד ועמוקה מאוד על מה צריך להיות מענה הקבע בתחום הזה. הוחלט שאנחנו נשארים על אותה פלטפורמה אווירית עם מטוסי האייר טרקטור שכולם רואים, המטוסים הצהובים שטסים כל פעם שיש שריפה, להגדיל את המספר משמונה מטוסים ל-14 מטוסים. אנחנו נמצאים היום עם 14 מטוסים. לדעתי האחרון הגיע בחודש האחרון.
מסעוד גנאים
נדמה לי שהביקוש למשל של אזרחים ערבים להצטרף לכבאות הוא יותר גדול מאשר למשטרה.
רותם פלג
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
הוא אמר שזה נכון לא רק לגבי הערבים. אני מניח שהציבור כולל גם את הערבים. גם הערבים אוהבים משכורות גבוהות.

בהקשר של הכיבוי מהאוויר, האם אתם לא חושבים שצריך לעשות עבודת מטה אזורית? הרי בסופו של דבר אתה לא מביא טנקר כזה עבור שריפה של עשרים שנים. האם זה נכון לעשות עבודה אזורית או לעשות כבר הסכמי חכירה של מטוסים? אם יש משהו דרמטי, לא צריך את ראש הממשלה עם המעיל שיבוא ויגיד שהוא התקשר להביא את הטנקר.

לדוגמה ירושלים. כל שנה שכשיורד שלג, כולם מופתעים. בסופו של עניין, עשינו הסכמים מובנים עם כל מיני חברות שברגע שיורד שלג, היינו משלמים להם פר תעריף, פר הזמנה, פר עבודה. אני חושב ששווה לעשות חשיבה כזאת.
רותם פלג
אנחנו עושים אותה. כחלק מההסכמים הבינלאומיים שהמשרד לביטחון פנים מוביל זה רכיב משמעותי מאוד.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
מה שנקרא סיוע הדדי. הוצאנו לפני שבוע או שבועיים צוות שיעזור בכיבוי שריפה ביוון. ההסכמים האלו שהמשרד חותם נועדו באמת לייצר מצב, כמו שאתה אומר, שיהיו לנו גם שותפים שיבואו לסייע. היושב ראש שאל לאו דווקא לגבי המדינות. יכול להיות שאף מדינה לא מחזיקה משהו כמו מטוס הבואינג הגדול שהשתתף בכיבוי השריפה בכרמל ובהקשר הזה צריך באמת לוודא שיש הסכמים נצורים של רשות הכבאות שלא יצטרכו אחרי כן לשוטט ב-גוגל ולחפש מי החברה, כמו שהיה באסון הכרמל. הצי של המטוסים קיים כבר. כרגע הוא בהפעלה תחת מערכת הביטחון וחיל האוויר. בשנה הקרובה על בסיס מה שאני אחליט הוא יצטרך לעבור תחת המשרד לביטחון פנים ויש עבודת מטה להחליט האם הוא ייקלט תחת משטרת ישראל, תחת המשרד עצמו, איזה גוף יהיה זה שקולט ומפעיל אותו.
קריאה
או תחת הכיבוי.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
או תחת הכיבוי. אנחנו בוחנים את זה. ככל הנראה הכיוון יהיה משטרת ישראל שיש לה גם היום יחידת מסוקים.
רותם פלג
שגם היא משודרגת.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
נבחר עכשיו זוכה לשדרג את המסוקים שלה. אנחנו עוד לא בארצות הברית אבל מתקדמים.
רותם פלג
גם בהיבט הבינלאומי, כמו שאמר השר, אנחנו מייצרים את ממשק העבודה מול כל המדינות שנמצאות כאן מסביבנו, אם זאת יוון, קפריסין ומדינות במעגלים היותר רחבים כמו איטליה, ספרד וכדומה. מכניסים את זה לתוך ההסכמים אבל בעיקר מייצרים את אותו ממשק עבודה שביום שנצטרך, יהיה את הבן בצד השני אליו נוכל להרים טלפון ולבקש שישלחו וגם אנחנו מסייעים עת אנחנו מתבקשים וגם מציעים במקרים אחרים.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
אין כמעט שריפה בה לא משתתפים מטוסי הכיבוי. גם באלון מורה היו שישה מטוסים, באשתאול בסוף השבוע היו 12 מטוסים. אלה לא המטוסים הכבדים אלא אפשר אתם להגיע כמעט לכל מקום.
רותם פלג
בשריפה האחרונה, אתה ראית את האפקטיביות שלהם וגם את זה שהיו 12 מטוסים על שריפה אחת.
היו"ר דוד אמסלם
חברת הכנסת עזריה, תגעי בחבל. אתה מכיר את זה שבא לבסיס בטרמפ, ואיך שהוא ראה את האוטובוס, הוא הסתובב. ה-ש.ג. אומר לו: בוא תיגע בחבל.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
תכניסו לפרוטוקול שהיא הייתה.
רותם פלג
כחלק מאותו שיפור מענה אווירי, כמו אמר השר אנחנו עכשיו חותמים על חוזה לשדרוג מערך המסוקים של משטרת ישראל שבעצם נותן את הפיקוד ושליטה גם לאירועי כיבוי וגם אנחנו מכניסים יכולת כיבוי למסוקים המשטרתיים.

שיפרנו ומשפרים משמעותית את מערך ההכשרה בכבאות, עם הקמת או מיסוד בית ספר שהיה קיים גם קודם. אנחנו נמצאים בתהליך.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
הוא בראשון לציון.
רותם פלג
נכון.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
שלא תתבלבל דוד, זה לא קרה באקראי אלא משום שאתה מראשון.
רותם פלג
ליד מחזור האשפה. מקום מעולה.

כמו שאמרתי, משפרים את מערך ההדרכה. אנחנו בתהליך של הקמת סימולטור מודרני לכיבוי שריפות שגם הוא ייבנה בראשון.

זאת תעודת הזהות של המשרד. תקציב של 2014 ו-2015 היה צריך לקבל עליו עוד כמיליארד שקלים.
היו"ר דוד אמסלם
משלמים ארנונה בראשון, נכון?
רותם פלג
אנחנו משלמים הכול בכל מקום. מאז הרפורמה, גם התחום הזה התפתח.
דוד ביטן
משלמים ומקבלים מיליונים מהצד השני. מעבירים מצד לצד.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
תבדקו. תעשו סקר מבנים של כיבוי אש.
דוד ביטן
פעם היו עושים תקציב לכמה שנים ועכשיו עושים כל שנה.
רותם פלג
זאת תעודת הזהות של המשרד. בשנת 2015 התקציב היה צריך להיות גדול בעוד כמיליארד שקלים, 14 מיליארד שקלים, כ-36 אלף עובדים, שוטרים, סוהרים וכדומה. 9,000 חיילי חובה.
היו"ר דוד אמסלם
רק 36 אלף עובדים זה כל מערך המשרד עצמו?
רותם פלג
כן. תכף נראה את הפילוח. משטרה, שירות בתי הסוהר, כיבוי אש והמשרד.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
ועוד 9,000 חיילי חובה. יש עוד עשרים אלף אסירים. אתה סופר אותם אצלנו? הם תחת אחריותנו הישירה במשך 24 שעות ביממה.
רותם פלג
שבעים תחנות משטרה וארבעים נקודות. 106 תחנות כיבוי, 32 מתקני שירות בתי הסוהר ובתכניות המניעה שלנו אנחנו פרוסים ב-220 רשויות מקומיות.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
הוא עשה זאת ספירה אוצרית כי הוא בא מהאוצר. הוא הכניס את מג"ב. זה כולל מג"ב איו"ש?
רותם פלג
כולל.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
כולל אלפים במג"ב איו"ש שאין לנו שום השפעה ושום שליטה, הציבור לא מרגיש אותם ולא שום דבר. שהוועדה פעם תשווה כמה ביחס למספר האזרחים ושלא תיקח את המספר הזה אלא שתיקח את המספר האמיתי.
רותם פלג
בשקלול המשימות של משטרת ישראל שהן קצת שונות.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
שיש בו גם את הטרור כמובן.
רותם פלג
זה הפילוח של תקציב המשרד. אתם רואים שהרכיב העיקרי הוא משטרת ישראל עם כעשרה מיליארד שקלים. זאת חלוקת כוח האדם. אלה אנשי הקבע. זה כולל גם מג"ב בלי חובה. זאת החלוקה.

אלה התוצאות העסקיות, נקרא להן, של המשרד. עשרה מיליון פניות בשנה למוקדי 100 כאשר שני מיליון מהן הופכות לאירועי תגובה, אירועים אליהם יוצאת ניידת. 65 אלף אירועי כיבוי והצלה מהם 41 אלף מקרים של שריפות. 24 אלף אסירים מפוקחים באחריות שירות בתי הסוהר כאשר בסוף יש מאסר. אנחנו צריכים להאכיל אותם כל יום, צריכים לדאוג שיהיו מים חמים, שיהיה חשמל.
היו"ר דוד אמסלם
24 אלף אסירים כלואים במדינת ישראל?
רותם פלג
ומפוקחים באיזוק אלקטרוני.
רותם פלג
כמה כלואים?
רותם פלג
22 אלף.
קריאה
21 אלף.
רותם פלג
בלי שוהים.
היו"ר דוד אמסלם
כמעט על כל שוטר יש אסיר.
רותם פלג
כן.

כמו שאמרתי, עם 1,500 ליוויים ביום. בעצם שני בתי סוהר שמסתובבים בכבישים.
היו"ר דוד אמסלם
מה זאת אומרת 300 אלף רישיונות נשק? מה המשטרה עושה עם הנתון הזה?
רותם פלג
המשרד.
היו"ר דוד אמסלם
מישהו שמקבל רישיון נשק, צריך לקבל את האישור של המשרד?
רותם פלג
הרישיון הוא רישיון של המשרד לביטחון פנים. זה תחום שעבר ממשרד הפנים אלינו לפני כשלוש או ארבע שנים. 300 אלף רישיונות נשק גם למאבטחים וגם לפרטיים.
היו"ר דוד אמסלם
דרך אגב, הבן אדם צריך לחדש את הרישיון כל שנה?
רותם פלג
הוא צריך לחדש את הרישיון כל שלוש שנים.
היו"ר דוד אמסלם
זאת אומרת, אתם פוגשים מאה אלף בשנה.
רותם פלג
כן. זה יותר כי מאבטחים מתחלפים. כל מאבטח חדש שנכנס, צריך לקבל רישיון.
היו"ר דוד אמסלם
זה המון.
מסעוד גנאים
השאלה כמה נושאים נשק ללא רישיון.
רותם פלג
הכנסנו גם לא מעט מנגנוני פיקוח חדשים.
מסעוד גנאים
אתם יודעים לכמה אנשים יש נשק בלי רישיון?
רותם פלג
אני לא יודע להגיד.
היו"ר דוד אמסלם
איזו בדיקה אתם עושים לו בחידוש הרישיון?
רותם פלג
אזרח פרטי צריך להיות כמובן אזרח ישראל, לדעת עברית וכולי. יש תבחינים שקובעים האם הוא רשאי לקבל או לא רשאי לקבל. בגדול זה הסיכון במקום המגורים או בעבודה. אחרי כן הבדיקה היא בדיקה משטרתית שאין לו רישום פלילי או שאין לגביו מידע מודיעיני כזה או אחר.
היו"ר דוד אמסלם
אני רוצה להציע לכם איזשהו כיוון חשיבה, אדוני השר. אני בדרך כלל לא אוהב עבודות מיותרות. אתה יודע, אני הגעתי למסקנה. באחד המילואים נסענו והיה איזה מגדל שמירה. שאלנו למה צריך את המגדל הזה. הוא אמר: אתם צודקים, לא צריך, אבל מה, יום אחד עבר כאן סגן אלוף והחליט על כך ועכשיו צריך את הרמטכ"ל כדי להוציא אותו. אני מרגיש שיש הרבה פעמים ארגונים שממשיכים לעשות פעולות מן העבר אבל הם עושים זאת מתוך הרגל ואפילו לא בוחנים אותן. יש 300 אלף אנשים שבאים לקבל רישיון נשק. אני מבין שברישיון הראשוני הבסיסי בא בן אדם פעם ראשונה, צריך לעשות עליו את התחקיר והוא צריך להביא מסמכים וכולי. זה בסדר. אבל החידוש הוא משהו אוטומטי. למה לכם לפגוש את הבן אדם עוד פעם?
רותם פלג
לא פוגשים אותו.
היו"ר דוד אמסלם
בחידוש אתה לא פוגש אותו?
רותם פלג
בחידוש אני לא פוגש אותו. אנחנו עושים את הצלבת המידע מול משרד הבריאות והמשטרה.
היו"ר דוד אמסלם
כיוונתי לדעת גדולים.
רותם פלג
הוא כמובן צריך ללכת ולעשות מטווח וברגע שהמטווח שולח אישור שהוא טווח, הרישיון מחודש לו באופן אוטומטי והרישיון נשלח לו בדואר. הוא רואה אותנו כאשר בפעם הראשונה הוא מקבל רישיון וכשעולה מידע כזה או אחר שמצריך אותנו לקחת לו את הרישיון.

הגרף למטה מראה את העלייה בדרישה לשירותי משטרה.
היו"ר דוד אמסלם
זאת חרב פיפיות, אדוני השר. אני אסביר. הגרף כאן למטה מראה שבעצם הציבור השתמש יותר בשירותי המשטרה. פונה יותר למשטרה. יש כאן שתי זוויות מעניינות. מצד אחד זה מראה על כך שהציבור מאמין במשטרה ולכן הוא פונה אליה. אבל מצד שני זה גם מראה שכנראה יש בעיה קשה והציבור נאלץ לפנות למשטרה כי המצב האובייקטיבי הוא בעייתי.

זה חומר למחשבה שלך, השר, שני הכיוונים. לאחרונה זה מתנגש באמצע ובאיזשהו מקום גם זה נכון גם זה נכון.
רחל עזריה
לאחרונה העברנו בקריאה טרומית או בקריאה ראשונה את החוק לגבי העלאת הקנסות לפניות סרק. האם אתם יכולים להתייחס לזה?
היו"ר דוד אמסלם
לא עכשיו. עוד מעט.
רחל עזריה
אנחנו מדברים על עלייה במספר הפניות.
רותם פלג
העלייה היא אירוע תגובה. אלה אירועים בהם יצאה ניידת. זה אומר שאלה לא היו אירועי סרק.
רחל עזריה
הבנתי.
היו"ר דוד אמסלם
תשאלי בסוף. אני אתן לך עשר דקות לשאול בסוף את השאלות.
רחל עזריה
אתה נדיב.
היו"ר דוד אמסלם
הדיון כאן הוא הסקירה של המשרד אבל אם יש שאלה פה ושם, בסדר.
רותם פלג
אני אומר עוד פעם וגם כמו שהראינו קודם, ככל שעולה איכות החיים, הדרישה לשירותים של המשטרה או של המשרד בכלל עולה. כשלוקחים ומפלחים את הקריאות למוקד 100 אתה רואה שמרבית הפניות אלה פניות לעבירות איכות חיים כמו רעש, ונדליזם בפארקים וכדומה שהאזרח בשנים האחרונות יותר ויותר מודע לזה וגם מבין שהטיפול המשטרתי הוא טיפול שנותן איזה סוג של מענה, מה גם שבשנים האחרונות שיפרנו אותו. אם אתה זוכר את הדיון על השיטור העירוני, בעצם זאת הנקודה בה השיטור העירוני בא לטפל.

אם אני מסתכל על הכיוונים לעתיד, ובסך הכול השר נגע בכך, בהתאם להנחיית השר אנחנו עסוקים כרגע בהכנת תכנית בנושא של הגברת הנוכחות המשטרתית ובאותו נושא, בהמשך למה שהוצג כאן, גם הנושא של טיפול במגזר הלא יהודי. התחלנו שם איזשהו מהלך אבל אין ספק שצריך להרחיב אותו ולהרחיב אותו משמעותית.

מוכנות המשרד והגופים שלו למצב חירום. אתה היושב ראש אמרת שבסוף אנחנו כל פעם מופתעים כמו במקרה השלג.
מסעוד גנאים
אתם מכנים אותם אורגנים?
רותם פלג
כן. אורגנים.
מסעוד גנאים
כמה יש במגזר הערבי?
רותם פלג
היום יש שבעה אורגנים. האורגנים כבר פועלים איזשהו פרק זמן.
היו"ר דוד אמסלם
למה אתם קוראים אורגנים?
רותם פלג
אורגן זה כוח משטרתי שמורכב מכמה דיסציפלינות שמכפיפים אותו לתא שטח גיאוגרפי במגזר הערבי והוא נותן טיפול נקודתי. השר הנחה אותנו לבחון.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
אני טוען שזה אילוץ. אני לא אוהב את הרעיון הזה.
היו"ר דוד אמסלם
שאתה מזיז מפה לשם.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
תחנת משטרה, יש בה בין 150 ל-300 גרוסו מודו. נכון שבמגזר הלא יהודי, כמו גם במגזר היהודי, יש הרבה ישובים שהם קטנים יותר אבל גם הנהגת המשטרה או הפיקוד הבכיר לא חושב שהמודל שאתה מביא – אורגן בדרך כלל כולל 59 שוטרים, אנשי משטרה.
היו"ר דוד אמסלם
לאורגן יש תקן?
רותם פלג
כן. יש תבנית.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
יש מבנה. הוא כולל כמה סוגים של טיפול, אבל העובדה שאתה בא במקום מסוים, או אתה מצטרף לתחנה שהבסיס שלה הוא כרמיאל למשל ומתווסף אורגן שהוא מטפל במקומות אבל מחר הוא גם יכול לנוע משם למקום אחר, הוא לא נשאר והוא לא חלק מתוך האוכלוסייה והוא לא כתובת קבע לתמיד, זה פחות טוב.
ג'מאל זחאלקה
זה מעין כוח משימה.
קריאה
זאת תחנת משטרה ניידת.
מסעוד גנאים
אבל לפעמים זה אפקטיבי.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
זה שיפר.
היו"ר דוד אמסלם
באחת הסקירות שמענו שבירושלים יש תגבור של כ-300 שוטרים. זה במתכונת של האורגן. גם שם זה משתנה וכל שבוע או שבועיים, אלה 300 שוטרים אחרים.
רותם פלג
נכון. זה חלק מתגבור משטרתי.
מסעוד גנאים
אני לא בקיא כל כך בעניין של השיטור והביטחון, אבל כאשר באזור מסוים מתערבים אנשים שהאנשים באזור לא מכירים אותם ולא רגילים אליהם, לפעמים זה גם אפקטיבי משום שאלה שרואים אותם יום יום, מכירים אותם, הם לא משפיעים.
היו"ר דוד אמסלם
תלוי. אם זה מישהו רע, זה כן משפיע. אם השוטר אפקטיבי, אתה מפחד ממנו, ואם הוא לא אפקטיבי, אתה לא מפחד ממנו.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
המשטרה עובדת בשנים האחרונות, וזה דווקא דבר שהמפכ"ל הקודם עשה ואני חושב שהוא נכון, מבלי כרגע להתייחס מה צריך להיות סדר העדיפויות, כאשר הוא קבע יעדים כמותיים, מה שנקרא תכנית מפנה, שהתחנות נבחנות בהן על כמה פעולות אכיפה או מפגשי שוטר-לקוח התחנות מייצרות בתחומים השונים.
מסעוד גנאים
אני לא אתן דוגמאות אבל יש דוגמה קרובה לי מאוד. מפקד תחנה הפך לבן בית בכל מקום, למשל אצלנו, בחתונות ובכל, אבל מבחינת מניעת הפשיעה ואת האלימות, זה לא כל כך קורה.
היו"ר דוד אמסלם
תבין מה הבעיה בזה שהוא הולך לחתונות. אם הוא הלך כדי לבדוק אם יהיו זיקוקים, זה משהו אחד, אבל אם הוא הלך כאורח לאכול שם איזה סטיק, זה משהו אחר.
רותם פלג
גם במוכנות לחירום, אנחנו שמים אותה בסדר עדיפות גבוה, עשינו מהלכים בשנים האחרונות ואנחנו מאוד מאוד רחוקים מתרחישי הייחוס שמדינת ישראל שמה לעצמה.

בינוי בתי סוהר חדשים. כמו שאמרנו וגם ראיתם בשקפים, מרחב המחייה לאסיר הוא נמוך בהשוואה בינלאומית. אמרתי שיש לנו איזשהו בג"ץ שמאלץ אותנו להתייחס לנושא הזה.

בהתאם להנחיית השר, אנחנו בוחנים את כל הנושא של תכניות המניעה האזרחיות שלנו, גם להרחיב אותן וגם לבסס אותן כאיזשהו גורם שיהיה אפקטיבי עד כמה שניתן.

השיטור העירוני שהעברנו אך לא מזמן כאן בוועדה, אנחנו רוצים להמשיך להרחיב אותו לרשויות נוספות. בהנחיית השר אנחנו נתרכז יותר ברשויות חלשות ונאפשר לרשויות חזקות.
היו"ר דוד אמסלם
לגבי הנושא של השיטור העירוני, אנחנו מדברים על אותם פקחים.
רותם פלג
ושוטרים.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
פקח מסייע שמתלווה לשוטר שהרשות מקבלת מתוספת השוטרים מהמדינה שאמורים ככוח משימה להתמקד בעבירות איכות חיים על פי סדר עדיפויות שמועצה שמוקמת לנושא בעירייה קובעת. הגיעו אלי דרך אגב כמה תלונות על הנושא הזה שבין הקביעה לבין מה שעוסק בו הכוח בפועל, לא בהכרח יש קשר. זה אחד הדברים שאני רוצה לבחון את עצמנו איך מוודאים שהכוח הזה באמת יתעסק במה שהוא מיועד לו.
היו"ר דוד אמסלם
כאן חשוב לציין את מה שהשר אמר בדיון הקודם, שהם מתכוונים לתת כאן תגבור לעיירות היותר חלשות. שם יהיה משהו קצת שונה במפתח. זה לא יהיה אחד מול אחד או אחד מול שניים.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
נכון.
היו"ר דוד אמסלם
זה חשוב מאוד.
רותם פלג
נושא אחרון שתמיד מלווה אותנו בכל מה שאנחנו עושים, פרויקטים טכנולוגיים שמשכללים את האפקטיביות ומגדילים את היכולות שלנו בתחומים שונים, גם מודיעינית וגם בנושאים של שליטה ובקרה על פעולות.
מסעוד גנאים
שאלה. כאן כתוב עיר ללא אלימות. בקשר לפרויקט הזה שכולנו בהתחלה ביקשנו אותו ורצינו בו, האם במשטרה עושים הערכה לגבי מידת האפקטיביות שלו? האם הוא עונה על הציפיות ועל המטרות? האם צריך לשפר אותו? עכשיו אנחנו לא מדברים על אלימות רגילה אלא מדברים על פשיעה, במיוחד בישובים. יש הערכות?
רותם פלג
עיר ללא אלימות, כמו שאמרתי, אנחנו בדיוק נמצאים בימים אלה בבחינה של כל תחום המניעה. מעבר לזה, אנחנו מודדים את עצמנו כל הזמן לגבי האפקטיביות. יש לנו מערכת שאנחנו יודעים לבדוק ברמה של רשות מקומית את האפקטיביות של התכנית ולהתאים אותה לאותה רשות. למגזר הערבי כמובן יש תכניות שהן תכניות ייעודיות שיותר מתאימות למגזר. בכל מקרה, כל כניסה של תכנית כזאת לרשות מקומית מלווה במיפוי של התופעות והבעיות, ושנית, בעבודה יחד עם הרשות המקומית כדי להחליט מה יותר אפקטיבי. אנחנו שמים שם היום סכומים שהם לא סכומים גבוהים לכל רשות מקומית. ברור שככל שנגדיל את הסכומים, התכנית תהפוך להיות יותר אפקטיבית.
היו"ר דוד אמסלם
תודה. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה.
מסעוד גנאים
תודה רבה. אני מברך את כבוד השר שם למטרה להילחם ולמגר את האלימות והפשיעה בחברה הערבית בישובים הערביים. לפני כחמישה ימים או שבוע הייתה לנו ישיבה אתו ובישיבה השתתפו חברי הכנסת מטעם הרשימה המשותפת. אנחנו הקמנו צוות מיוחד כדי לעקוב וכדי להיות זמינים לסוגיה הזאת. לפני הבחירות חתמנו על אמנה אצל שייח' כמאל ריאן שהוא ראש מרכז אמאן ללחימה.
כאמל ריאן
לחיים פתוחים בחברה הערבית.
מסעוד גנאים
כן, אבל גם כדי למגר את האלימות והפשיעה. חתמנו על אמנה זאת כי העניין הזה הוא בראש סדר העדיפויות שלנו ובראש הדאגות שלנו משום שאנחנו מאוד מודאגים מהאחוזים הגבוהים של הפשיעה ושל כלי הנשק המשתוללים.

אני אתייחס רק לסוגיה אחת שכבוד השר שם אותה כאילו היא הליבה, ענין השיטור, מספר השוטרים והמיקום. נגיד אני מהעיר סכנין, התחנה רחוקה מהעיר מרחק של קילומטר וחצי.
היו"ר דוד אמסלם
היא לא בתוך העיר.
מסעוד גנאים
היא לא בתוך העיר. היא במרחק קילומטר וחצי.
היו"ר דוד אמסלם
כל התחנות שאני מכיר בערים היהודיות הן בתוך העיר.
מסעוד גנאים
היא במרחק קילומטר וחצי. היא משרתת את סכנין ועוד ישובים.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
אבל העיר הגדולה שם באזור היא סכנין.
מסעוד גנאים
נכון. לפי דעתי - ואני אומר עכשיו את דעתי - לא משנה אם היא בתוך העיר או היא רחוקה קילומטר מהעיר. אם מדובר במרחק של קילומטר, השוטר במהירות יגיע לישוב. כל הסוגיה כאילו מספר השוטרים שהערבים יצטרפו למשטרה יהווה את פתרון הפלא, זה לא נכון.
היו"ר דוד אמסלם
מה אתה מציע?
מסעוד גנאים
אני מציע שנגיד את האמת. יש בעיה של אמון בין התושבים הערביים לבין המשטרה.
היו"ר דוד אמסלם
כפוף לזה, מה אתה מציע?
מסעוד גנאים
סיבה ראשונה היא כי האזרח הערבי בעיני המשטרה נתפס כתיק ביטחוני והמשטרה נתפסת בעיני האזרח הערבי כאילו היא מתערבת רק בדברים ביטחוניים ולא אזרחיים.
היו"ר דוד אמסלם
מה אתה מציע?
מסעוד גנאים
אני מציע שככל שהמשטרה תהיה באמת רצינית ואפקטיבית בלחימה בפשיעה, באלימות ובסמים, היא תרכוש יותר את אמונם של התושבים.

בקשר לשיתוף פעולה של ראשי החברה, אנחנו מזמינים לכל שיתוף פעולה בעניין הזה.
היו"ר דוד אמסלם
אני רוצה לשאול אותך שאלה מלב אל לב ואמיתית. אני שלושה חודשים בכנסת. אני מסכים אתך, אני מסכים שזאת בעיה של אמון וכאן מתחיל כל הסיפור. דרך אגב, אני רוצה לומר שלפעמים גם בחברה הישראלית יש בעיה, לדעתי של חלקים ממנה, של אמון במשטרה בנושאים כאלה ואחרים.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
בנתניה היה לנו חוסר אמון במשטרה.
היו"ר דוד אמסלם
כן. האם אתה לא חושב שחלק מבעיית האמון נובעת גם מכך שגם ההנהגה של הציבור הערבי כאן בכנסת לא מושכת הרבה פעמים דווקא לשילוב אלא לפעמים היא נוגעת דווקא בנקודות שמקטבות ומרחיקות? זה גם בהתבטאויות. לפעמים אני אומר שזה גם נכון לעשות דיונים כאן על הנושאים האזרחיים דווקא שצריך לשלב את הכוחות ובסופו של עניין כשאנחנו מנטרלים את הסוגיות הפוליטיות, מדובר על אזרחים שקמים בבוקר ורוצים לפרנס את המשפחה, ללכת לעבוד ושהילדים יהיו בסדר וזהו.

השאלה היא האם אתה לא חושב שגם אתם צריכים לעשות חשיבה איך בעצם אנחנו מביאים גם את המנהיגות הערבית כדי שתתמוך בנושא הזה ותוביל את העניין?
מסעוד גנאים
כל המנהיגות הערבית, כולל חברי הכנסת הערבים, הם דוחפים לעניין הזה של השילוב בדאגתם לסוגיות אזרחיות יום יומיות. באותו הזמן יש דעות פוליטיות אבל מה שאתה אומר בקשר לשילוב, צריך לחול גם על חברי כנסת יהודים.
היו"ר דוד אמסלם
ודאי.
מסעוד גנאים
שלפעמים הם מעלים את הטונים אבל זה טבעי. חילוקי דעות זה טבעי ואנחנו כאן בגלל זה. אנחנו מתווכחים אבל באותו זמן אנחנו דואגים.
היו"ר דוד אמסלם
יש משפט בצרפתית שאומר שהמוזיקה קובעת. לפעמים כשאתה אומר משהו, השאלה איך אתה אומר אותו ומה המוזיקה. אני באמת אומר את זה לך - השר שומע את זה והוא יש לו תפקיד מיניסטריאלי, אנחנו לא מדברים כרגע על הקצוות – שאני רואה את זה שיש לכם תפקיד כמו שלי.
מסעוד גנאים
אתה לא רואה שאנחנו משתתפים בכל דיון ובכל הצעה שדואג לחיי היום יום?
היו"ר דוד אמסלם
כן, אני מסכים, אבל אני אומר את זה לכולנו. אמיתי. זאת לא רק בעיה של הערבים אלא זאת גם הבעיה של היהודים ואני חושב שכל עוד אנחנו נמצאים כאן, ובעזרת השם זה יהיה להרבה זמן, משתלבים. בסך הכול יש כאן חברה אזרחית שצריך לנהל אותה בכפוף לחילוקי הדעות שקיימים. אני אומר שלפעמים במינונים צריך בעצם להביא את השיח שלנו כאן גם לאיזושהי רמה יותר גבוהה, יותר הגיונית ופחות אמוציונאלית ורגשית. לפעמים אני מרגיש שכשמישהו רוצה להיכנס לחדשות, הוא הולך לכיוון הזה – זה אמור לגבי שני הקצוות – ולוקח את הנושא הכי קיצוני ומעלה אותו, למה? כי חשובה הכותרת ולא באמת מה קורה.

לכן אני באמת רואה שיש לכם כאן הזדמנות ויש כאן שר שבאמת - אין אומרים שבחו של אדם בפניו אבל מקצת אני יכול להגיד – הוא איש צעיר שבא בלי הרבה דעות קדומות. בדרך כלל הוא עושה מהפכות או לפחות משתדל. יש כאן באמת הזדמנות פז לבנות משהו והוא הגדיר את זה כיעד. שים לב, הוא לבד הגדיר את זה כיעד. מתוך שלושה יעדים, אחד מהם הוא היעד הזה.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
אני רוצה לתקן אותך רק בדבר אחד. חמש שנים אני יותר זקן מראש ממשלת איטליה. לא שאני רומז כאן משהו, אבל די עם הצעיר הזה.
דניאל עטר
עכשיו אני בטוח שראש הממשלה שלנו נכנס ללחץ.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
לא עושים חשבון של כל ראשי הממשלה באירופה. נתתי דוגמה למי שהגיע לכאן לפני כמה ימים.
היו"ר דוד אמסלם
ג'מאל זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה
תודה כבוד היושב ראש. אני רוצה להתמקד בנושא שלטעמי צריך לקבל עדיפות גדולה מאוד בצורה עניינית בעבודת המשטרה והוא השינויים שחלו בפשע המאורגן בארץ דווקא בעקבות הצלחת המשטרה. המשטרה עשתה מאמץ ממוקד והשיגה תוצאות טובות בחלק מהישובים. השר הזכיר את נתניה. המשטרה עשתה מאמץ ממוקד בנתניה. אני זוכר את הימים בהם אנשים פחדו לנסוע לנתניה.
היו"ר דוד אמסלם
עד היום אני פוחד לנסוע לנתניה.
ג'מאל זחאלקה
לא. היום זאת עיר בטוחה. אחת הערים היפות בארץ. המשטרה עשתה עבודה, הביאה את מיטב הכוחות, הקציבה משאבים, עבודת מטה מסודרת עם מודיעין ועם הכול כפי שהיא יודעת לעשות והיא השיגה תוצאות. פשוט החזירה את הסדר לנתניה. מיגרו את הפשע המאורגן בנתניה, מיגרו את חלק מארגוני הפשע הגדולים בארץ - אני לא רוצה להזכיר שמות - אבל לא פגעו בפשע המאורגן בחברה הערבית. ארגוני הפשיעה הערבים פורחים דווקא בעקבות הצלחת המשטרה כי הם ממלאים את החלל שנוצר ואת זה צריך לראות. היום למשל בסחר בסמים, הרבה מהארגונים והמשפחות שסחרו בסמים בישובים היהודים, פשוט המשטרה תפסה אותם ואת מקומם ממלאים ארגוני פשע ערבים.

ארגוני הפשע הערבים עובדים בכל הארץ. אני מנסה להבין וזאת הנקודה. אני לא רואה שפוגעים בהם. אני רואה היום, ודיברתי עם שרים ואני לא רוצה עכשיו למסור אינפורמציה אבל יכול להיות שלשר יש אינפורמציה יותר מזאת שיש לי, אבל ממה שאני שומע, מהפולקלור ברחוב, מהדיבורים, על הכניסה של הפשע המאורגן גם לתחום המוניציפאלי, גם לתחומים אזרחיים, גם לעניין ההלוואות, גם לשוק השחור, גם לסמים, גם לגיוס צעירים, גם לסחר בנשק וכולי. איפה לא? איפה לא? היום אני שומע שלמשל בעקבות הצלחת המשטרה, רק רמז, המשטרה מבינה את זה, מי היום סוחר בסמים בנתניה? אתם יודעים מי סוחר בסמים בנתניה. זה ביג דיל? אתם חיסלתם את ארגני הפשע היהודים ופרחו בישובים הערבים? זה הביא לתוצאה של עלייה בפעילות ארגוני הפשע בישובים הערבים. היום בישוב כמו טירה, בעשר השנים האחרונות נהרגו יותר אנשים בטירה עם 24 אלף תושבים מאשר בתל אביב עם חצי מיליון תושבים. אלה דברים שלא יאומנו.

אני חושב שכאן צריך לפעול כמו שפעלו בנתניה. ללמוד משם. מה שנעשה בנתניה, זה שיעור בעבודת משטרה. כמו שמדברים על מה שעשו בניו-יורק אבל בנתניה נעשתה עבודת קודש. חיסלו את הפשע המאורגן. מיגרו אותו. לא תפסו פה ושם ופגעו, אלא פשוט חיסול טוטלי של הפשע המאורגן.

את זה צריך לעשות. אתם יודעים מי הכתובת, אתם יודעים את הישובים המוכים, לא צריך להכניס לשם שישים שוטרים אלא צריך לעשות שם עבודה, לא עבודה של סיורי משטרה ברחוב ותופסים אנשים ונותנים רפורטים כאילו הנוכחות והנראות עוזרים. זאת עבודה בעיניים. אני רוצה עבודה אמיתית. אנחנו רוצים שתתפסו את הפושעים ותמגרו את ארגוני הפשיעה. האזרח צריך להרגיש טוב וכאן צריך לעשות מאמץ ממוקד.

אני רוצה לעמוד על כמה דברים. יושב אתנו כאן מר כאמל ריאן. מר כאמל ריאן היה ראש מועצה מקומית במשך 15 שנים, אחד הישובים המוצלחים. אין ישוב ערבי כזה מבחינת הסדר, מבחינת המדרכות והרחובות. זה ליד כפר קאסם. הוא היה סגן מזכ"ל השלטון המקומי במשך 15 שנים.

אדם מן הישוב, גם הוא נכווה באש הזאת, הבן שלו נרצח ובעקבות רציחת בנו הוא היום משגע לנו את השכל. אני אומר לכם דוגרי, הוא משגע לנו את השכל. האדם הזה לא ישן, הוא עובר מישוב לישוב, מאדם לאדם, בנושא המלחמה בפשיעה ובאלימות וזה בעקבות מה שקרה לו. היו לנו מקרים כאלה של אנשים שנהרגו בתאונות דרכים והמשפחה לקחה את הנושא על עצמה והנה אדם כזה שהקים ארגון, יש לו ארגון של מתנדבים, הוא עושה עבודת חינוך והוא בא לכנסת לכל דיון בנושא. תגיד לו שיש עכשיו דיון באילת על מאבק בפשיעה ובאלימות, הוא ייסע לשם עכשיו. הוא ייקח מטוס וייסע לשם. אין לו בעיה. אני מכיר אותו. הוא עושה את העבודה והוא מנסה.

הוא מייצג את הרצון החברתי. הוא אדם שיש לו יחסים ויכולות אבל תאמינו לי, כל המשפחות האלה שחלקן הגיעו לכנסת, הן מוכות ורוצות לעשות משהו ולא רק המשפחות אלא גם החברה כולה רואה בעניין מיגור הפשע והאלימות כסדר עדיפות ראשון. בואו נשים את האצבע ואת היד על הדופק.

אני זוכר מפכ"ל משטרה שבא לישיבת ועדת הפנים ואמר: תוך חמש שנים אנחנו מחסלים את הפשע המאורגן. הוא צדק אבל חיסלו אותו אצל היהודים ואצל הערבים הוא פורח ולא נעשה שום דבר רציני נגדו. נעשים דברים אבל תוצאות, כמו שאומרים - נשיאים ורוח וגשם אין.
היו"ר דוד אמסלם
תודה חבר הכנסת זחאלקה.
אבי נעים
אני מייצג את השלטון המקומי. אני רק אומר שמהפשע במגזר הערבי גם היהודים סובלים.
ג'מאל זחאלקה
בטח.
אבי נעים
צריך להגיד גם את זה. ארבעים אחוזים מהפשיעה הפלילית היא היום במגזר הערבי. אני רק אזכיר כנס שעשינו במגזר הערבי עם כל ראשי הרשויות של המגזר בנושא הזה של הפשיעה הפלילית. צריך גם להגיד בכנות שהפתרון הוא לא רק במשטרת ישראל אלא הפתרון הוא הוליסטי. זה עניין של דיור, של כלכלה ושל חינוך. אלה שלושת המרכיבים שגם צריך לטפל בהם. כך שאי אפשר להעמיס הכול על הכתפיים של השר למרות שאנחנו יודעים שהם התחזקו מאז הוא התחיל לעשות את הסאפ.

כבוד השר, אני קודם כל מאחל לך הרבה הצלחה. כמי שנמצא בכובע הזה של יושב ראש ועד הביטחון בשלטון המקומי כבר שמונה שנים, היו לנו הרבה ממשקי עבודה ואני שמח שחלק מהדברים שאנחנו אומרים כמה שנים, נכנסו לאג'נדה כמו העניין של הקשר עם הציבור ושוטרי המקוף והעניין של הנראות. אני צועק את זה כמעט בכל ישיבה ואני שמח שהשר מאמץ את העניין הזה ואני חושב שיש לזה הרבה משמעות לפסיכולוגיה - כפי שגם אמר יושב ראש הוועדה - של התחושה. הנוכחות בשטח היא חשובה.

אני הייתי ממליץ לך, על מנת שתיזכר בספרי ההיסטוריה, להתחיל בפרויקט אחד שהוא בעצם מספר חירום אחד במדינת ישראל, כמו שקיים בכל מדינה מתוקנת בעולם שכל ילד ידע לאן הוא צריך להתקשר.
היו"ר דוד אמסלם
אתה מתכוון איחוד מוקדים.
אבי נעים
איחוד מוקדים. אני מדבר על 911, יצאתי עם העניין הזה כמה פעמים והיום אנשים מתקשרים בטעות ל-103, מגיעים לחברת חשמל ואף אחד לא יודע ש-104 זה פיקוד העורף. הרבנות עכשיו פתחה 120. בקיצור, בואו נעשה את החיים של כולנו יותר פשוטים.

גם הנושא של תכלול הביטחון הוא נושא מאוד חשוב. לפני כמה ימים הייתה לנו פגישה במטה לביטחון לאומי עם דני שחר ואני מקווה שאתה תרכז אצלך דיון בנושא של מוקדי החירום שיש להם ערך מוסף אדיר גם בנושא של משטרת ישראל. היום יש הרבה מאוד גורמים שמתקצבים כמו משרד החינוך, משרד הפנים, משרד הביטחון, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, מצילה, עיר ללא אלימות. אני חושב שנכון לבוא לראות איך מתייחסים לעניין הזה בצורה מתכללת שתיתן מענה גם בשגרה וגם בחירום.

בנושא של השיטור העירוני, אדוני יושב ראש הוועדה, אני שמח שאנחנו חושבים אותו הדבר. לא הייתי בדיון כי היה אצלי אלוף הפיקוד באותו יום. הנושא של המצ'ינג הזה שדורש מהרשויות להביא כסף, פקחים, צריך לעקור אותו מהשורש. צריך למחוק את הנושא הזה. רוצים להביא שיטור עירוני, תביאו שוטרים לרשות אבל אל תתנו את זה בכוח אדם נוסף.
היו"ר דוד אמסלם
יש לי רעיון. אם אתה רוצה, נצא, נפתח את הדיון עוד הפעם לגבי הנושא הזה.
אבי נעים
אני רק אומר את דעתי במשפט ואני מסיים. אני אומר שזה מונע מהרבה רשויות להיכנס לזה וצריך להכניס את זה לתכנית עבודה תלת שנתית או חמש שנתית שתקיף כשמונים אחוזים מהרשויות כי זה לוקח הרבה זמן.
היו"ר דוד אמסלם
אנחנו עדיין מדברים על הסיפור הזה. אתמול העברנו את זה בהוראת שעה לשנה וחצי כדי שיהיה דיאלוג בעניין. מי שבעצם רצה ודחף את זה, זה השלטון המקומי. הם התקשרו אלינו.
אבי נעים
לא. מי שדחף את הנושא של המצ'ינג זה האוצר.
היו"ר דוד אמסלם
לא. החבילה. אני נותן לך אינפורמציה.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
בעבר האוצר, השלטון המקומי רצה, אבל היום וירא כי טוב, השלטון המקומי רוצה את המודל הנוכחי.
אבי נעים
כשזה מה יש, אומרים בסדר.
היו"ר דוד אמסלם
מנכ"ל השלטון המקומי השתתף בדיון.
אבי נעים
אני נמצא בכל הדיונים של השיטור העירוני מאז הוא הוקם, עוד בתקופה של חגי, ולפני שהוקם, עוד בצוות מאה הימים של שטייניץ, ואני אומר לך שהנושא של המצ'ינג הוא רע מאוד וצריך לעקור אותו מן השורש. רשות צריכה לקבל ביטחון עצמי, ביטחון אישי בלי להוציא כסף מהכיס.
היו"ר דוד אמסלם
אני מסכים אתך.
אבי נעים
לדעתי העיקרון הזה הוא זה שצריך להוביל.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
בלי להוציא כסף?
אבי נעים
בלי להוציא כסף. כן. משטרת ישראל צריכה לתת ביטחון אישי לאזרחים בלי לדרוש מהרשות כסף. רשות ענייה זכאית לאותו ביטחון אישי כמו ברשות עשירה.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
אתה עושה כאן סלט.
אבי נעים
לא. אני לא עושה סלט.
היו"ר דוד אמסלם
אני פותח כאן דיון חדש. אז ישבנו על זה כמה שעות. אמרתי, אם אתה רוצה, אני אצא, אני אגיד בוקר טוב ואני אפתח את הדיון בנושא הזה.
אבי נעים
לא. אני רק אומר שלגבי השיטור העירוני, כבוד השר, צריך לקבוע איזה גרף של שלוש-חמש שנים שיקיף את רוב המדינה ויפסיק להיות פיילוט כי בסופו של דבר יש לזה תוצאות.

אני רוצה לגעת במשפט אחד בנושא של השכר של השוטרים. בסוף יש קואורלציה בין איכות השירות לבין רמת השכר. זה דבר שהוא ברור ומוחלט בכל תחום. צריך לשפר את מעמד השוטרים על מנת שכוח האדם שם יהיה טוב, איכותי ועם מוטיבציה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה, אבי. כמאל ריאן.
כאמל ריאן
האמת היא שאני עדיין לא יודע מה מטרת הישיבה מלבד הסקירה הכללית.
היו"ר דוד אמסלם
תגיד לנו את אשר על לבך.
כאמל ריאן
תודה רבה.
היו"ר דוד אמסלם
שמעתי עכשיו מחבר הכנסת זחאלקה גם על המקרה האישי שקרה לך וגם מה שאתה עושה וזה עשה עלי רושם עצום.
כאמל ריאן
תודה רבה. האמת היא שזאת כוס מרה ואני מאחל שאף אחד לא ישתה מהכוס הזאת. לכן אנחנו עושים את כל המאמץ כמה שנוכל כדי שאנשים לא ישתו מהכוס הזאת.

אני לא איש בשורות כי אני נחשף לעניין הזה כבר חמש שנים ואני בודק, מסתובב, לומד ושומע.
ג'מאל זחאלקה
מקדיש את חייו לנושא הזה.
כאמל ריאן
אין לי שם שאיפה לא להיות חבר כנסת ולא לחזור לרשות המקומית.
ג'מאל זחאלקה
והוא יכול.
כאמל ריאן
לא חסר לי כלום. הנושא הזה מדאיג אותי ולוקח כמעט 99 אחוזים מהזמן שלי. אני יכול לסכם את זה בשני משפטים. החברה הערבית, אם היא לא תראה בנושא הזה כמשהו קודם – אני איש דת – למסגד אל אקצה ולא תראה בזה כעניין לאומי, היא תשלם מחיר. מדינת ישראל, אם לא תראה בנושא הזה כנושא – ואני לא מגזים – כמעט קיומי, אני אומר יותר מאיראן, גם היא תשלם מחיר. ככל שאני נחשף יותר ויותר, המצב מסוכן. המצב לא כמו שאנחנו מציגים כנושא פשיעה וכנושא אלימות. להערכתי המצב עבר את הקווים האדומים. כשנרצחים מאז אוקטובר 2000 ועד היום בחבר הערבית 1,078 אנשים – אנחנו סופרים אחד, אחד, אחד אבל ביחד אנחנו מגיעים ל-1,078 אנשים – זה עניין מלחמתי. בחודש האחרון שמונה אנשים נרצחו.

אני לא רוצה להיכנס לנתונים כי את הנתונים כבוד השר בוודאי יודע, יודעת המשטרה ויודעים כולם. הנתונים אומרים שצריך לעשות משהו. מבחן התוצאה אומר דרשני. מבחן התוצאה, הנתונים והמספרים אומרים יש משהו דפוק בשני האלמנטים שמטפלים או מובילים לאמון הציבור במשטרה ולא הכול באמת המשטרה.

אני יודע שמוטלת על המנהיגות הערבית משימה קשה והיא לבנות את האמון הזה בין הציבור הערבי למשטרה. זה לא קל. אבל גם מוטלת על המשטרה משימה לא פחות קלה על מנת שהיא תהיה גוף ניטרלי כזה שהוא לא קשור לסכסוך הלאומי הערבי-יהודי אלא גוף שבא לשרת אותי ולשרת את כל החברה שלי.

לכן לדעתי צריך לטפל בשני הנושאים האלה ובנושא עיר ללא אלימות. עיר ללא אלימות, בואו נבדוק את זה. יכול להיות שיצליח בחברה הערבית. אני אגיד לכם מניסיון של חמש שנים, הוא לגמרי לא הצליח בחברה הערבית וצריך לבדוק את הסיבות. פשוט מאוד, תרגמו את הטעויות מהחברה היהודית לחברה הערבית וזה לא התאים, לא לתרבות, לא לתכנים, לא ליעדים, לא למצב הקיים. יש הרבה דברים בחברה הערבית ואנחנו נתמקד ביותר מזה.

אני רוצה לסיים בנתון אחד. ידוע שחמישים אחוזים מאלה שנמצאים בבית ספר הם ערבים, ידוע אחוז אלה שצורכים סמים, לצערי אנחנו לא משיגים את הרוב בעניינים הטובים, התרבותיים והחינוכיים וההישגים הלימודיים אלא אנחנו משיגים את הרוב בסמים, בבתי הסוהר וגם ברציחות והפשיעה לכל מיניה.

לפי נתון המשטרה בשנת 2013, 68 אחוזים מהמעורבים ברציחות במדינת ישראל הם ערבים. מה זאת אומרת? הערבים התמקצעו. הייתה תקופה שהם רק היו נרצחים אבל היום הם יודעים גם לרצוח. 44 אחוזים מהנרצחים הם ערבים אבל היום 68 אחוזים במקרים האלה שנרצחים מעורבים ערבים. זאת אומרת, מה שאמר חבר הכנסת זחאלקה, המפקדות שהיו בראש העין ובנתניה עברו לטייבה, לטירה, לכפר קאסם, לכפר ברא שקוראים לה סביון. האחרון שנתפס לפני כמה ימים הוא מכפר ברא והיו לו עשרה אקדחים. עכשיו הוא מוחזק במשטרה. אם שגשוג הסחר בנשק בכפר ברא, מה אני אומר לגבי טייבה? לגבי טירה? לגבי אום אל פאחם? מה אני אגיד לגבי סכנין?

לכן אדוני השר, צריך למצוא גם את נקודת האיזון. לא יתכן שיירצחו שמונה אנשים בטירה ואף אחד לא משלם מחיר. לא יתכן. צריך לבדוק. אדם צריך לשלם את המחיר בין אם זה ראש הרשות, בין אם זה מפקד המחוז – לא יודע, סתם אני זורק שמות – אבל אדם צריך לקבל אחריות. כאשר ישוב כמו ראש העין שהוא עם שישים אלף או שמונים אלף ואינשאללה לעולם לא יירצח אף אדם ואכן צריך לעודד את המערכת שמתפקדת שם, אבל מי שלא מתפקד בתוך העיר טייבה וטירה ושם נרצחים אנשים והרציחות חוזרות, צריך שהאדם ישלם מחיר. לא לעבור על זה לסדר היום כאילו לא קרה כלום.

בקיצור, מה שקרה אצלי בכפר, אני חושב שהיום נמצא בפתח של כל בית בחברה הערבית. אין תחושת ביטחון.
ג'מאל זחאלקה
השאלה אם נתנו לו כלים. אם נתנו לו כלים ולא הצליח, אבל אם לא נתנו לו כלום, לא הוא האשם אלא מישהו שנמצא מעליו.
כאמל ריאן
אני לא יודע. לא מבין בזה.
היו"ר דוד אמסלם
הוא הביא את הרעיון שאני חושב שהוא נכון, שיש גם אחריות. מישהו אחראי.
כאמל ריאן
ראש הרשות צריך לשלם מחיר, מפקד מסוים צריך לשלם. כאשר חוזרות ונשנות הרציחות בישוב אחד חודש אחרי חודש ושנה אחרי שנה, יש משהו דפוק באזור הזה. לא יתכן שהעניין יעבור. בין אם זה ראש רשות, אין אם זה מפקד תחנה, בין אם זה מפקד מחוז אבל אדוני, הילדים שלנו מתים בסופו של דבר. אנחנו משלמים את המחיר. אנחנו מחפשים חיים בטוחים. ממי נבקש את זה אם לא מהמשטרה? אין לנו צבא אחר. אם יש מנהיג ערבי שסומך על צבא אחר שאני לא מכיר, שיגיד לי, שיגיד לי שיש איזה גוף.
אחמד טיבי
אני אלחש לך ביציאה מהאולם.
כאמל ריאן
לאחמד אולי יש אינפורמציה. האמון הזה, צריך לבנות אותו משני הצדדים כי זה הפתרון היחידי. תודה רבה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה לך. אחמד טיבי, אתה רוצה להתייחס?
אחמד טיבי
כן, בהחלט. באתי לשם כך.
ג'מאל זחאלקה
לא יכול להיות שידברו שני אנשים מאותה כיתה. הם שניהם מאותה כיתה.
אחמד טיבי
יותר מזה, יש להם את אותו שם. הוא כאמל אחמד ואני אחמד כאמל.
היו"ר דוד אמסלם
כאמל, אתה מרגש אותי בדברים שלך. מאוד. זה עובד עלי.
כאמל ריאן
תתרגם את ההתרגשות שלך לתכניות עבודה שאני אבוא עוד חודשיים ותבשר לי משהו ואני אראה שפחות אנשים נרצחו בחברה הערבית.
היו"ר דוד אמסלם
כידוע לך אני יושב ראש ועדה. השר עוד מעט יענה לך. אני באמת אומר את זה כי פעם ראשונה התרגשתי ממה שאתה אומר. דברים שיוצאים מן הלב. אני מרגיש שאתה מדבר מנהמת לבך.
ג'מאל זחאלקה
הוא נכווה.
אחמד טיבי
אדוני היושב ראש, מכובדי השר, אין נושא שמדאיג את הציבור הערבי, גם לגבי תחושות שלנו בחיי היום יום והמגע שלנו עם האנשים, גם לגבי סקרים, מאשר פשיעה, נשק ואלימות פנימית. זה הנושא הראשון במעלה שמדאיג את החברה הערבית.

אני שוחחתי עם השר מיד עם כניסתו לתפקיד והוא אמר שהוא רוצה לדרוש מהממשלה, מהאוצר, יותר תקציבים לטיפול בפשיעה הזאת שהיא בגדר מגיפה. אני דיברתי כמה פעמים, ואני חוזר על מה שאמרתי. יש שוק של כלי נשק בישובים הערבים. תלמידי תיכון יכולים להשיג נשק בקלי קלות. יש מחירון, יש מחיר לאקדח, יש מחיר ל-M-16, מחיר לעוזי, מחיר לנשק אוטומטי, מחיר למאג 500, מחירון לטיל לאו. אתה רוצה טיל לאו, תפנה לאיקס. אתה רוצה מאג 500, תפנה לוואי. יש כתובת א' וכתובת ב'. היה שימוש בטילי לאו גם בישוב שלי בטייבה וגם ברמי וגם בנתניה. בנתניה היה טיפול יעיל ושם ירד שיעור הפשיעה. אגב, כדי להיות הוגן והגון, שיעור הפשיעה בטייבה ירד בשנתיים-שלושה אחרונות.
ג'מאל זחאלקה
הוא עבר לטירה.
אחמד טיבי
לצערי הרב. לאחרונה היו רציחות כואבות בישוב שלי בטייבה אבל זה לא מה שהיה פעם. עדיין יש אנשים שבפשיעה שלהם מכתימים את הישוב, אדוני השר.

אנחנו כמנהיגי הציבור דורשים לאסוף את הנשק הזה מהישובים הערבים. אתה יודע מה? אם השב"כ היה חושד שהנשק הזה מיועד לפגיעה בביטחון המדינה, חמש דקות הנשק לא היה נשאר, לא הוא , לא בעליו ולא הבן דוד של בעליו. זה טרור פנימי רבותיי. האיש הזה כאמל ריאן כל הזמן היה אוריינטד לנושא טיפול באלימות אבל הוא נכווה באופן אישי. הבן שלו נרצח. לכן שבעתיים יש לו דרייב לטפל בנושא הזה.

לפני שנתיים הדוד שלי נרצח ברמלה, אדוני, בתוך מסגד ועד היום אין לכם קצה חוט. תחליפו צח"ם, תחליפו חוקרים, אם אתם לא מצליחים להגיע.
ג'מאל זחאלקה
זה דוד שלו. אח של אימא שלו.
אחמד טיבי
כמעט כל אחד מכאן יכול להגיד לך שיש מקרה שלא נפתר. כאשר המשטרה לא פותרת את המקרים, זה לא מרתיע. הרוצח הפוטנציאלי הבא אומר שאין הרתעה, אין מעצר, אז אפשר לרצוח. רוב מעשי הרצח באזור שלנו לא פוענחו.
קריאה
כולם.
אחמד טיבי
לא. נדמה לי אחד או שניים פוענחו אבל 25 לא פוענחו. בישוב שלי. זה נורא.

מכובדי השר, להסתפק באמירה שאנשים לא מדווחים לכם, אבל יש היום אמצעים אלקטרוניים.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
אני לא מכיר את הטענה הזאת.
אחמד טיבי
זה לא נאמר כאן. אם רק לאחרונה אין שיתוף פעולה של החברה הערבית, המשטרה יכולה בזיהוי, יש לכם מז"פים מתקדמים.
היו"ר דוד אמסלם
תגיד יש לנו. לא רק כמדינה. כמשטרה.
אחמד טיבי
לא לך. למשטרה. יש מז"פים מתקדמים. אני וכאמל ישבנו עם המפכ"ל.
כאמל ריאן
כמה פעמים.
אחמד טיבי
ביקשנו פעם אחר פעם אחר פעם לטפל בנושא הפשיעה. אנחנו קוראים לכם לנקוט ולפעול ולעשות מעשה.
היו"ר דוד אמסלם
תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי.

אני רוצה לציין, חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה לא היית בפתיחת הדיון אבל הישיבה הייתה לסקירת המשרד והשר שם שלושה דגשים כאשר אחד מהם הוא הנושא הזה.

בבקשה, אדוני השר.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
תודה אדוני היושב ראש. בקצרה אני אדבר על השיטור העירוני ואז נעבור לנושא עליו דיברו חברי הכנסת וגם האדון הנכבד.

לגבי השיטור העירוני, אמרתי את זה בדיון ואני חוזר ואומר, אפשר לחזור אחורה ל-2009 ולפתוח הכול מחדש ולדבר על משטרה עירונית שכפופה לגמרי לראש העיר אבל מה שיקרה זה שאנחנו ניקח את עצמנו לדיונים אין סופיים, למאבקים אין סופיים, ובינתיים לא ישתנה ולא ישתפר שום דבר במודל שקיים היום ואולי אפילו יורע.

השלטון המקומי, דרך אגב, וגם ראש הממשלה וצוות מאה הימים שהוא הקים, רצו את המודל הזה ובסוף כפשרה נבנה המודל הזה. המודל הזה של השיטור העירוני פועל כבר ארבע שנים. על בסיס ארבע השנים שהוא פועל, מחקרים שהמשרד עשה, אבל מחקרים כמו שאתם אמרתם, בצדק, אפשר כך ואפשר אחרת ולא כל אחד סומך עליהם אבל המחקר הכי טוב הוא התגובות של הציבור ושל ראשי הערים כי הם הקליינטים. ראשי הערים מאוד מאוד מרוצים מהמודל שקיים.

איפה הבעיה. הבעיה היא, כפי שחברי הוועדה ואתה ציינתם בצדק, שהמודל המימוני מחזק את החזקים ולא עוזר מספיק לחזק את החלשים. בהקשר הזה לא יכול להיות שתל אביב תקבל מהמדינה איקס שוטרים במימון המדינה, שוטרים תוספתיים כי היא יודעת להעמיד מספר מסוים של פקחים שיהיו צמודים אליהם – מבלי כרגע לדבר על איך מוודאים שסדר העדיפויות של העירייה במה לטפל ירד אל אותו צוות של פקחים ושוטרים – ואילו ערים או ישובים קטנים שאין להם כסף למצ'ינג, גם לא כסף קטן יותר, יישארו מאחור. לכן בהקשר הזה במודל שהבאתי - ולא אימצתם אותו לצערי אבל אני מקווה שאני אצליח לשכנע אותך בו בהמשך – הכנסתי שם קריטריונים מרכזיים שדיברו על פריפריאליות ועל דירוג למ"ס. לא על נתוני פשיעה כמשהו מוביל כי נתוני פשיעה יכולים להשתנות בתחומים מסוימים וזה תלוי במשחק הפוליטי לפעמים. דירוג סוציו אקונומי שמבוסס על הלמ"ס והדירוג הפריפריאלי שמבוסס על המיקום, אלה בעיני קודם כל הנתונים המרכזיים שהמשרד צריך להסתכל עליהם ולהגיד איך אני דואג לכך שיהיה שיטור עירוני במקומות האלה.

תחת העקרונות האלה אנחנו נקיים את הדיאלוג ואני מקווה שנבנה מודל שיתחיל לפעול ולחזק גם את הרשויות החלשות, למרות שאי אפשר לומר שאין רשויות חלשות בשיטור העירוני. לוד בפנים ויש עוד. יש מודלים ואני מציע לשאול את ראשי הרשויות. יש רשויות חלשות שנכנסו והן כבר בתהליך. אני חושב שלפני שאנחנו מגיעים לחלק נכבד מאלו, בכלל לא צריך שרעננה או תל אביב יקבלו מאתנו. קודם תן את כל המשאבים שלך היכן שלא יהיה אם לא תיתן.

בקשר למגזר הערבי. גם אותי מאוד ריגשו הדברים שנאמרו כאן. באמת ניכר שהם נאמרים מהלב והם נאמרים כלפי כל האוכלוסיות, האוכלוסייה היהודית, האוכלוסייה הערבית. לפני שאנחנו באים בטענות אל האוכלוסייה הערבית ברור שאנחנו כממשלה צריכים לבוא בטענות קודם כל אל עצמנו ולהסתכל איפה אנחנו לא מצליחים לתת מענה. המספרים והנתונים מדברים בעד עצמם ואין צורך לחזור עליהם.

דרך אגב, אני קיימתי כבר שניים או שלושה דיונים במשרד עם המשטרה. ביום חמישי בשבוע שעבר התקיים דיון אצל ראש הממשלה על השיטור בחברה הערבית, דיון של שעתיים ומשהו. כשאני קיבלתי על עצמי – לא שעשיתי טובה אבל כשהצטרפתי לממשלה – ומוניתי לשר לביטחון פנים, מתוך ניסיוני – למרות שאני צעיר – הגעתי לסיכום עם ראש הממשלה לפני שאני נכנס למשרד ואני בטוח שהסיכום הזה יכובד, בטוח במאה אחוזים כי גם התקשרתי לשר האוצר לוודא תוך כדי המשא ומתן הסיכום הזה בידיעתו ושר האוצר אישר לי שראש הממשלה דיבר אתו. הסיכום דיבר רק על שני נושאים. אני דיברתי אז רק על שני נושאים – הנושא הראשון, החברה הערבית ותוספת משמעותית שתורגמה בכסף של מאות מיליוני שקלים כל שנה כי ברגע שפתחת תחנות משטרה שמיועדות לתת שירותי שיטור, אין דרך חזרה אלא אתה צריך כל שנה לתקצב אותן וזה בשוטף. הנושא השני, נושא הנוכחות ברחובות, שוטרי המקוף. אלה שני הנושאים. היה סיכום של תוספת בהבשלה מלאה של חצי מיליארד שקלים לא על חשבון פרויקטים אחרים שהמשרד כבר מושקע בהם כי לא נעצור את ההתעצמות של רשות הכבאות ולא נפסיק את מה שכל הוועדות המקצועיות אמרו שצריך להעצים, אלא תוספת לטובת שני הנושאים הללו.

אני בטוח שהסיכום הזה יכובד ואני מצפה לראות את זה בהצעת תקציב המדינה. אם במקרה האוצר יתבלבל או מישהו יתבלבל, אני בטוח שהוועדה, כולל חברי הקואליציה, לא יאפשרו לדבר הזה לקרות מבלי שזה יופיע בספרים של תקציב המדינה. באמת כאן אפשר לדבר וכל נושא הוא חשוב, חינוך חשוב, רווחה חשובה וכולי. כל נושא חשוב. ראש הממשלה פעם היה אומר או אומר את זה הרבה פעמים: אל תדברו אתי על איכות חיים, קודם כל דברו אתי על החיים. צריך לחיות. כדי לדבר על איכות חיים, צריך לחיות. כשהאדון הנכבד שאיבד את בנו מדבר, והמספרים הם ברורים, אין ספק שבהקשר הזה, עם כל הכבוד, התקציב יביא גם לחסכון בחיי אדם. זאת הסיבה שגם אמרתי למשטרה שלא מקובל עלי הקיצוץ של אגף התנועה וההפחתה בניידות שלו. אין הרבה מקומות, כולל במשטרה, שאתה נוגע במקומות בהם ההבדל הוא בין חיים ומוות. תוריד יותר נהגים שעוקפים על פס לבן, אתה תציל חיים או שלהם או של מישהו אחר שהיה עתיד לצערנו להרוג. להרוג. זאת התוצאה כפי שתיארו כאן חברי הכנסת.

לכן, בהקשר הזה אני לא מטייח ולא מסתיר. בדיון עם המשטרה על כתבי אישום שמוגשים בגין מעשי רצח – עכשיו אני מסתכל מהצד שלנו כלפי עצמנו – יש פער של עשרים אחוזים. יגידו אולי חברי הכנסת יותר אבל בנתונים שהוצגו לי על ידי המשטרה יש פער של עשרים אחוזים בפענוח. כלומר, הגשת כתב אישום, משמעות הדבר פענוח. מה קורה אחרי כן בבית המשפט, זאת לא תעודת ביטוח ובית המשפט שוקל את הראיות כפי שהוא שוקל אותן. מבחינת הפרקליטות והמשטרה – והמשטרה היא זו שצריכה לאסוף את הראיות ולגבש את כתב האישום – יש פער של עשרים אחוזים בין הפענוח של מעשי רצח בחברה הערבית לבין פענוח של מעשי הרצח של יהודים. דרך אגב, ההערה שהייתה כאן היא נכונה. החברה הערבית סובלת קודם כל. אתה רואה את מספר ההרוגים בתאונות דרכים ובמעשי רצח אבל כמובן זה גם מגיע אל הישובים היהודים. אין כאן הבדל, זה לא שמישהו משקיע יותר במקום אחד. היסטורית זה מה שקרה, עובדתית זאת הסיטואציה ואני אומר עוד פעם שבשנים האחרונות כן היו תוספות בהקשר הזה וכן נעשתה עבודה וכן נפתחו אותם אורגנים שהוזכרו כאן.

אנחנו מאוד מאוד רחוקים עדיין משוויון בהקשר הזה וצודקים חברי הכנסת.
ג'מאל זחאלקה
מה עם הפשע המאורגן כבוד השר? זה המשקל הכבד.
היו"ר דוד אמסלם
חבר הכנסת זחאלקה, אנחנו חייבים לסיים את הדיון.
ג'מאל זחאלקה
אנחנו רוצים לשמוע הבטחות בעניין הזה.
היו"ר דוד אמסלם
אם אתם רוצים, נעשה עוד דיון כי הנושא הוא מאוד מאוד חשוב.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
אני מציע להזמין את אנשי המשטרה לעוד שבועיים-שלושה ולעסוק בנושא הזה.
ג'מאל זחאלקה
אפשר לקיים דיון בפגרה.
היו"ר דוד אמסלם
בפגרה אני משתדל בגלל עובדי הכנסת לא להטריד אותם. מיד אחרי הפגרה.
אחמד טיבי
השר רוצה לענות לג'מאל במשפט אחד.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
כן. אני מסיים תוך דקה. אני קיבלתי סקירה מקיפה על פרשה 512 ביחידה 433. פעם תלמדו אותי למה קוראים ליחידה 433.
משה ברקת
ארבע יחידות ארציות שהתאחדו לכלל יחידה אחת. פלוס 33.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
הבנתי. קיבלתי סקירה על פרשה 512 וגם המשטרה עצמה מודעת לכך, כפי שציינת, שההעמדה לדין כפי שבעזת השם תקרה בקרוב של רוב ארגוני הפשע, ראשיהם, יכולה להביא למצב שהוואקום הזה, ייכנסו אליו, וכבר כנראה נכנסו, ארגוני פשע שפחות חשו את המשטרה נושפת בעורפם. לכן בהקשר הזה גם המשטרה ואני כמי שנושא באחריות המיניסטריאלית לתפקוד שלה, נקיים סדרת דיונים.

אני לא בא להיכנס עכשיו ולתת הסברים למה יש יותר קושי או פחות קושי. אני חושב שכל מי שיחשוב שתי דקות בשקט עם עצמו יבין שכאשר פחות שוטרים ערבים עובדים במשטרה וגם אם תדברו על הנוכחות בחוץ, נוכחות בפנים כחלק מהקהילה והאוכלוסייה, שירות עבודה של שוטרים גם מהמגזר הלא יהודי, ברור שאלה דברים שכן מאפשרים לפצח ארגוני פשיעה יותר מאשר נעשה בחברה היהודית.

עוד פעם, האחריות היא שלנו קודם כל ושלי, ויינתן דגש רב מאוד. כפי שאמרתי, אחד משני הנושאים המרכזיים שאני מקדיש בכהונה שלי אלה שירותי השיטור שצריכים להינתן בחברה הלא יהודית ואני אהיה כאן, אתם תהיו כאן ואני אבחן על התוצאות.
היו"ר דוד אמסלם
תודה רבה כבוד השר.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
תעזרו לי עם התקציב.
ג'מאל זחאלקה
קיבלת הבטחה. ראש הממשלה בוודאי ממלא את הבטחתו.
השר לבטחון פנים גלעד ארדן
התחייבות. לא הבטחה.
היו"ר דוד אמסלם
אני רוצה להודות לך, לרותם ולכל צוות המשרד. תודה לכם. אני גם מתחבר למה שאמר חבר הכנסת טיבי. נתאם יחד אתי במסודר ונבנה לנו שעתיים מועילות. את גם תאמרו לי מי אתם חושבים הגורמים שצריכים להיות כי שווה לקיים דיון רק על הנושא הזה בניחותא ואכן נקדיש לו את הזמן.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55.

קוד המקור של הנתונים