ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 24/08/2015

היערכות לפתיחת שנה"ל תשע"ו - הישיבה תתקיים במשרד החינוך

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 48

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ט' באלול התשע"ה (24 באוגוסט 2015), שעה 9:00
סדר היום
היערכות לפתיחת שנה"ל תשע"ו
נכחו
חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

ענת ברקו

מרדכי יוגב

נורית קורן
חברי הכנסת
מנחם אליעזר מוזס

איתן ברושי
מוזמנים
שר החינוך נפתלי בנט

מיכל כהן - מנכ"לית משרד החינוך

דליה פניג - מ"מ יו"ר מזכירות פדגוגית, משרד החינוך

דלית אטרקצ'י - מ"מ מנהל אגף בכיר קשרי חוץ ואונסק"ו, משרד החינוך

אריאל לוי - סמנכ"ל בכיר ומנהל מנהל פדגוגי, משרד החינוך

גור רוטלביץ - מנהל, משרד החינוך

עבדאללה חטיב - מנהל אגף חינוך ערבי, משרד החינוך

כמאל עטילה - משרד החינוך

אריה גור - מנהל מנהל חירום וביטחון, משרד החינוך

תמיר בן משה - סמנכ"ל מנהל מנהל ופיתוח, משרד החינוך

סוניה פרץ - מנהלת אגף בכיר כח אדם בהוראה, משרד החינוך

עירית לבנה - המפקחת על הבריאות, משרד החינוך

סגית מאיר - מנהלת אגף, משרד החינוך

מושיק כהן - משרד החינוך

עו"ד דורית מורג - יועמ"ש, משרד החינוך

ד"ר חגית גליקמן - מנכל"ית ראמ"ה

מתי סופר - קמב"צ אגף תנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

נצ"מ איתן מדמוני - רמ"ח אבטחה באג"מ, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק ירון קדם - ר' חוליית מוסדות חינוך, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ עוזי יחזקאל - רמ"ד תכנון אופרטיבי המשרד לביטחון הפנים

ישראל זינגר - יושב ראש ועדת החינוך , מרכז השלטון המקומי

אבי קמינסקי - יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות

יוסי וסרמן - יו"ר הסתדרות המורים

שרה ישראלי - יו"ר תא מנהלים ומזה"פ, הסתדרות המורים

מיכל מנקס - ראש מנהל חינוך וחברה מרכז השלטון המקומי

ולנסי נורית - ארגון המורים

מוטי סמט - יו"ר הסתדרות המורים, ירושלים

מוחמד יונס - יו"ר ומנכ"ל אופקים - ארגון לשלום ודו קיום

אברהם יוסף לייזרזון - יו"ר מרכז החינוך העצמאי בישראל

פאדיה ח'ראנבה - סמנכ"ל תנועת אופקים

דועאא זמאווי - סגן יושב ראש תנועת אופקים

יואב ללום - מנהל עמותת "נוער כהלכה"

אביבית ברקאי אהרונוף - עו"ד, בזכות

רון סגל - יו"ר ועד ההורים, רעננה

זאב גולדבלט - יושב ראש ועד ההורים, גבעתיים

פז כהן - יושב ראש ועדת ההורים, ירושלים

גיא יארניצקי - יושב ראש הנהגת ההורים - יבנה

סמיח כמילה - מנהל בי"ס במזרח ירושלים, פורום מוכשר

דוד שרפר - פורום מוכשר

טלי בריל - יו"ר הורים דורשים מהפך בחינוך

עינב גוטרמן - עו"ד ומנכ"לית עמותת "כולנו משפחה"

אורה חכם - יו"ר ועדת החינוך עבודה+פורום ציבורי לשוויון בחינוך

אליאב בטיטו - יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית
מנהל/ת הוועדה
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי
לאה קיקיון

היערכות לפתיחת שנה"ל תשע"ו
היו"ר יעקב מרגי
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, כאשר הנושא היחיד על סדר היום הוא היערכות לקראת שנת הלימודים התשע"ו. הישיבה, כפי שאתם רואים, מתקיימת במשרד החינוך, בהשתתפות שר החינוך, חבר הכנסת נפתלי בנט, ומנכ"לית המשרד, הגב' מיכל כהן.

לפני שאעביר את רשות הדיבור לכבוד השר וצוות משרדו אומר מספר מילים אשר על ליבי, וגילוי נאות – לא עדכנתי את השר והמנכ"לית בדברים שאני מתכוון לומר ואני מקווה שהדברים יפלו על אוזן קשבת, למרות שאף פעם אי אפשר להגיע להסכמה על ה "אני מאמין שלך" עם כולם. מכובדי השר, חברותי וחברי חברי הכנסת. אנחנו ערב פתיחתה של שנת הלימודים תשע"ו, וטרם אעביר את רשות הדיבור לכבוד השר וצוותו ברצוני להעלות כמה נקודות למחשבה, שהן פועל יוצא מתהליכים המתרחשים בחברה הישראלית. בשלושת חודשי כהונתה של ועדת החינוך הנוכחית אין מי שלא חש בשינוי המהותי והתדמיתי של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. לא עוד דיונים לשם הדיון בלבד, הוועדה הצליחה להביא לשינויים ולקדם מהלכים הודות לשיתופי פעולה טובים, פוריים, בין השר וצוות משרדו לוועדה, וכן, כבוד השר, זכית, והצלחת בתקופה קצרה לקבל מספר החלטות חשובות ומהותיות למערכת החינוך. הוועדה, בשנת הלימודים הקרובה, תיתן דגש על השוויון במערכת החינוך לכל תלמידה ותלמיד באשר הוא, ולא משנה מי הוא ומה הוא. הוועדה תחתור להביא את המערכת שתדע להביא כל תלמיד ותלמידה לנקודת זינוק שווה וראויה.

מכובדי השר, כפי שאמרתי, למען הגילוי הנאות, לא הכנתי אותך למה שאני עומד לומר. העשור האחרון היה בסימן מעמדו ותפקידו של המורה בישראל. ייזכרו שמות רבים של רפורמות שיוכלו לפאר קטלוג של הצעות לשמות יפים במחלקות היולדות בבתי החולים. העשור הבא צריך שייזכר בהקשר של מעמדו וכישוריו של התלמיד. מאז קום המדינה לא נעשה מעשה אמיץ ונועז של בדיקת תכני הלימוד ואינפלצית המקצועות הנלמדים. אינני נמנה על הצדקנים שיאמרו – איך אפשר בלי המקצוע הזה, ומה יהיה בלי ידע בתחום זה או אחר. הגיע הזמן לשר חינוך אמיץ, נועז, לוחם, שיעשה את השינוי הנדרש. הגיע הזמן שמדינה, שסומכת על בוגרי מערכת החינוך שלה, סומכת עליהם בלהטיס מטוסי קרב יקרים ומשוכללים, סומכת על בוגרים אלה כדי להוביל כיתות לוחמים לעומק שדה הקרב בשטח האויב, הגיע הזמן שהיא תסמוך עליהם ותלמד אותם איך ללמוד, והאם לא הגיע הזמן להגיע ללימוד עצמי בכיתה, על ידי הקניית כלים ללימוד עצמי? הרי זה הוכיח את עצמו בתחומים רבים ואחרים.

נקודה אחרונה לדברי אלה – כן, צריך גם אומץ לקצר את חופשת הקיץ ולו בהתחלה לפחות בכיתות הגן. תודה, אדוני השר והבמה כולה שלך.
שר החינוך נפתלי בנט
בוקר טוב לכולם. זו באמת הזדמנות יוצאת מן הכלל לשתף אתכם בתובנות מהחודשים האחרונים, אבל קודם כל אני רוצה כמה תודות. תודה ליושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, ידידי, חבר הכנסת יעקב מרגי, שאני רואה בו שותף אמת להסתכלות ממלכתית כללית על כל הצרכים של מדינת ישראל וילדי ישראל. אנחנו נמשיך לעבוד יחד. הדיאלקטיקה, הקשר בין הוועדה והמשרד הוא קשר חשוב, בעיניי. אתם כמעט בכל פעם מאירים זרקור על עוד נקודות שאנחנו צריכים להשתפר בהן, ואני מברך ומבקש שתמשיכו את העניין הזה, כי אנחנו זקוקים לזה. מערכת כל כך גדולה עם 170 אלף מורים ו2.2 מיליון תלמידים- ודאי שאנחנו זקוקים לבקרה, ואני מברך על העניין הזה.

אני גם רוצה להודות לידידי, מזכ"ל הסתדרות המורים, מר יוסי וסרמן, שבעיניי נושא בשני כובעים: בכובע אחד הוא באמת דואג למורים ובכובע השני איכפת לו כל הזמן מילדי ישראל. תמיד ההסתכלות הכפולה. לנורית ולנסי, נציגת ארגון המורים שנמצאת פה. שלום, נפגשנו רק אמש, ואנחנו נעשה דברים יפים, גם במתמטיקה, ביחד. לידידי, הטוב, מר אבי קמינסקי, יושב ראש מנהלי אגפי החינוך, שאחת התובנות הגדולות מהתקופה היא שבסוף, איפה שהצמיג נוגע בכביש, איפה שדברים האמיתיים קורים זה ברשויות. אתם מנהלים בפועל, בשטח, את החינוך, ורק בשותפות שהתחלנו בה בצורה כל כך טובה. אני רוצה לברך גם את ישראל זינגר, יושב ראש ועדת החינוך של השלטון המקומי, שיחד יצאנו לשתי רפורמות משמעותיות. אני רוצה לברך את מיכל מנקס, מנהלת מנהל החינוך בשלטון המקומי, ואת נציגי ההורים, שבהחלט אני רואה בהם שותפים – את רון סגל, את פז כהן, את זאב גולדבלט, את גיא, את כולכם. הרבה שנים היתה מעין אווירה עימותית. אנחנו צריכים אתכם, וודאי אנחנו רואים בכם שותפים. אתם ודאי צריכים אותנו. אנחנו באמת רוצים להמשיך את הקו המאד בריא שהתחלנו בו, וגם לכם, בהחלט, מגיע קרדיט לא קטן על דחיפה קדימה של המערכת. אני מברך את כולכם.

לגברת מיכל כהן, מנכ"לית משרד החינוך, שעשתה עבודה יוצאת מן הכלל בתקופה שלא היו שרים – בוודאי בתקופת קודמי בתפקיד, השר שי פירון, וגם בתקופתי. זה תענוג, את ביצועיסטית, ואני מאד שבע רצון מכל העבודה.

לפני שאגש לתכנית העבודה שלנו אני כן רוצה לפתוח בנושא מסוים עם בשורה דרמטית, אפילו, בבוקר הזה. הנושא הוא נושא מאד חשוב, והוא נושא החינוך המיוחד, חינוך לבעלי צרכים מיוחדים. אנחנו משיקים הבוקר, בשיתוף עם משרד האוצר ושר האוצר, תכנית הזדמנות שווה במערכת החינוך לילדים בעלי צרכים מיוחדים. אנחנו נשקיע בילדים האלה בשנים הקרובות כמעט מיליארד שקלים, פי 9 בקצב שנתי ממה שהיה עד היום כל שנה. במסגרת התכנית ננגיש כאלף כיתות אקוסטיות לתלמידים עם ליקויי שמיעה, ננגיש מבנים שיכללו מעלית, רמפה, שירותי נכים – כדי שהתלמידים הללו יוכלו להגיע לכיתה ולא יזדקקו לחברים שירימו אותם. אנחנו נרכוש עבורם טבלטים לילדים עם ליקויי ראיה, כדי להקל עליהם את ההשתלבות, כי גם ככה לילדים האלה הרבה הרבה יותר קשה. כמו כל תכנית זה תהליך שיחלחל אל השטח, אבל כרגיל, כהרגלנו, אנחנו נעשה את זה מהר, עצמתי, והתוצאות יורגשו מהר מאד בשטח. אז בצורה יותר מדויקת – בשנים הקרובות נקצה לתכנית 945 מיליון שקלים. אני מאמין שהתלמידים לקויי השמיעה, הנכים ולקויי הראייה – הם הנשמה הכי גדולה של מערכת החינוך. הם המבחן האמיתי של מדינת ישראל, של הערבות ההדדית, האם באמת אנחנו דואגים לחלשים בחברה. השיעור הראשון בשנה הקרובה יהיה זה: לפני כל ציון, בכל מקצוע, לכולם ניתן הזדמנות שווה. אנחנו יוצאים לדרך הבוקר עם התכנית.

עכשיו אני רוצה קצת לשתף אתכם בתהליך שעברנו, ואני אהיה קצת פתוח בעניין הזה. לא תכננתי להיות שר החינוך. זה לא סוד. הגעתי, למעשה, בלי רקע כמעט בחינוך. הייתי בהייטק כמה שנים, בצבא, בפוליטיקה, אבל לא בחינוך. לכן, ההחלטה הראשונה שלי היתה – אני מקשיב. יצאתי למסע הקשבה בן שלושה חודשים. חרשתי את הארץ, בדרום, בצפון, בכל המגזרים – הבדואים, הדרוזים, החרדים, הדתיים והחילוניים, בכל הגילאים – הגיל הרך, גיל התיכון. פגשתי את כל קודמי בתפקיד ב-20 השנים האחרונות אישית, את רוב המנכ"לים, מומחי חינוך, ולמדתי. אני רוצה לחלוק אתכם את התובנות. אתם יודעים כבר את הדברים, ואני הייתי צריך להתאמץ כדי לגלות אותם. כמה תובנות שלמדתי מהשטח. דבר ראשון, המערכת חייבת יציבות והמשכיות. אי אפשר שכל שר יגיד – כל מה שקודמי עשו הוא רע, עכשיו מתחילים דבר חדש, תשכחו הכל. הפוך. אנחנו חייבים להמשיך. קודם כל, כי קודמי עשו עבודה טובה. אני לא מדבר באופן כללי. לימור לבנת הכניסה את ראמ"ה. מה היינו עושים היום בלי ראמ"ה, בלי מדידות? היינו כסומא באפילה. יולי תמיר הכניסה את "אופק חדש" ודאגה להעלאת קרנם של המורים, וגדעון סער הכניס את "עוז לתמורה", ואת הדגש על מדידת זכאויות. הרב שי פירון הכניס למידה משמעותית, שאני מאמין בזה. עם כל קשיי היישום, ואני מכיר – היו קשיי יישום בלתי רגילים, אבל החזון שלו היה חזון נכון. מה הוא בעצם אומר? מה זו למידה משמעותית? מבחינתי, כל אחד שישאל את עצמו מה הוא זוכר מכיתה ה', מכיתה ג' או מכיתה ח'. אתה לא זוכר את העוד שיעור גיאוגרפיה שלמדתי. אני אגיד לכם מה אני זוכר. איך אני יודע את כל תולדות הרמב"ם? כי נתנו לי להכין עבודה על הרמב"ם, אז אני זוכר. הוא נולד בטולדו, עבר לקורדובה, למרוקו, לפס, נסע למצרים – כי אני עשיתי את העבודה, כי אני חקרתי ועבדתי קשה. ואיפה התאהבתי בעיר ירושלים? במסכת יום ירושלים בכיתה ה'. דרך הפעולות, לא דרך הקוגניציה, אלא דרך החוויה והמאמץ. אני חייב להגיד, כמנכ"ל הייטק, מה חיפשתי במועמדים? לא עשיתי להם מבחן ידע בפיזיקה. אתה מחפש היום, בעולם החדש, את האופי. אתה מחפש אנשים שמוכנים לדחות סיפוקים, שיודעים לשתף פעולה, לקיים קשר אנושי, שהם יצירתיים. אתה גם מחפש את הידע, אבל ידע זה אחד הדברים שאתה מחפש. מערכת החינוך היום חייבת לייצר, להוציא מתוכה בוגרים הרבה יותר מלאים מלפני מאה שנה כשהיינו בתקופת המהפכה התעשייתית או אחריה, שרק רצית עובד במפעל מלפפונים. לא. אנחנו צריכים לייצר יזמים יצירתיים. לכן, מה שקודמי בתפקיד החל בו, וזו הלמידה המשמעותית שעיקרה קיצוץ בכמות החומר, הקצאת זמן ללימוד בצורה אחרת – 30% מהזמן, וגם בחינות, מה שנקרא – הערכה חלופית, אנחנו ממשיכים בה. אז זו תובנה אחת.

תובנה שניה – מערכת החינוך היא היררכית. זו מערכת היררכית שהצבא רק יכול להסתכל הרחק מאחור. הצבא פחות היררכי ממערכת החינוך. דווקא אני אומר את זה לנו. אני מבין את הצורך, כשיש מעל 2 מיליון תלמידים, חייבים מערכת היררכית. אבל, ופה אני פונה אלינו, תראו – אנחנו צריכים להאמין במנהלים. או שאנחנו מאמינים בהם, או שלא. מנהל בית ספר, שאנחנו מפקידים בידיו 700 תלמידים, את ביטחונם, את שלומם, את היחס הפסיכולוגי, את המעטפת הפדגוגית – או שאנחנו מאמינים בהם, או שלא. איך זה עובד בעולם העסקי, בהיי טק? את לוקח מנהל מצוין, נותן לו את הכלים, נותן לו יעדים, איפה שהוא צריך עזרה וזז הצידה. תן לו להמריא, תן לו להתנסות, לייצר, ליצור. אם הוא לא טוב – תחליף אותו. אבל אתה לא יכול לקבוע למנכ"ל הזה, להגיד – עכשיו תעשה ככה, ביום רביעי ב-9, ואחר כך ב-11 תעשה ככה, ואנחנו נבדוק מה שעות התקן. אי אפשר לצפות ליוזמה וליצירתיות כשאתה כל כך היררכי. יש ביטוי שמשגע אותי –"מפקח". למען השם, מפקחים – מה זה מפקחים? שאולי יהיו מפתחים, שיהיו מנטורים, שיצמיחו, שיבנו - - -
איתן ברושי
תחליף את השם קב"ס.
שר החינוך נפתלי בנט
אבל זה לא רק השם, אנחנו גם צריכים לעסוק במהות. אנחנו חייבים לעבור לתודעת שירות. אני משרת את המערכת. המטה משרת את המחוזות, המחוזות מפתחים, מפתחים את מנהלי בתי הספר, מנהלי בתי הספר משרתים את המורים ובקצה – המורים לא משרתים, הם מחנכים את התלמידים. ולא להעמיס ולהעיק. אתם תראו, כבר בהחלטות הראשונות שקיבלנו אנחנו מעבירים יותר אוטונומיה. אפילו דוגמה שולית. היתה מחאת המכנסונים. אז שאלו אותי מה עמדת המשרד. אמרתי מאד בפשטות – אני סומך על מנהלי בתי הספר. אני אקבע למנהל בית הספר? הוא יודע יותר טוב, היא יודעת יותר טוב מה קורה בשכונה. כמה שיותר להעביר את ההחלטות למנהלים, ואם הם לא טובים, להחליף אותם. אני אגיד לכם – שאלתי א מנהלי בתי הספר. אנחנו עכשיו בסבב. פגשתי כמעט את כל מנהלי בתי הספר במדינת ישראל, והשבוע אני אשלים את זה. כל פעם עשיתי שאלון למנהלים בכל המחוזות, כל פעם בערך אלף מנהלים: האם הייתם הולכים על עסקה כזו – מעבירים לכם אוטונומיה, משפרים לכם את התנאים, אבל אם אתם לא טובים, אפשר להחליף אתכם. 99%, חד משמעית, ולמעשה לא היה מישהו שלא – מדהים. אז צריך לסמוך על המנהלים.

הדבר השלישי, אני באתי עם איזושהי תיזה, בגלל הרקע הטכנולוגי, באתי עם תיזה שטכנולוגיה זה הפתרון. טעיתי. אני בעד טכנולוגיה, שלא יהיה ספק. בסוף, אין תחליף למורה מעולה בכיתה. שום טכנולוגיה, לפחות לא בשנים הקרובות – אני לא רואה טכנולוגיה שתחליף מורה טוב בכיתה. נותנים לי שתי אפשרויות – כיתה מדוגמת, קטנה, עם מחשבים כמו בסטאר טרק, הכל, אבל עם מורה לא טוב, או 36 תלמידים בכיתה מיושנת אבל עם מורה עם נשמה וזיקה בעיניים – אני שולח את הילד שלי למורה הטוב. אין לזה תחליף. מעל לכל זה המורים.

עכשיו אני רוצה לתאר לכם את היעדים של משרד החינוך כתוצאה מההקשבה, את יעדי משרד החינוך לשנה הקרובה, וגם מה אנחנו נמדוד, כי אני מאמין שמה שמודדים – קורה, ומה שלא מודדים זה כמו תבלין, אבל בסוף לא ממש קורה. הדבר הראשון זה ערכים. ערכים מעל לכל. אני רוצה פה להיכנס באופן טיפה יותר ספציפי. היה לנו קיץ קשה. שני מקרי רצח נוראיים שהאירו פנים אפלות. פה כן יש לי מחלוקת בדגש עם קודמי בתפקיד, רק בדגש. היתה סיסמה שנקראת "האחר הוא אני". אני לא מקבל את זה. האחר הוא לא אני. עבדאללה חטיב, שהוא ראש החינוך הערבי במדינת ישראל הוא מוסלמי. הוא מוסלמי גאה במורשת שלו. אני יהודי גאה במורשת שלי. אוקיי? מואנה פארס, שמיניתי לראש תכנית המתמטיקה הארצית הוא דרוזי, והוא גאה במורשת שלו. הוא לא רוצה שילדיו יהיו יהודים, וזה בסדר. האחר הוא אחר, אני הוא אני, ואז אני מכבד את האחר בצורה הכי מלאה, ואוהב את האחר. אני לא מאמין בטשטוש הזהויות, אני מאמין בהעמקת הזהויות. אני רוצה שכל ילד בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי במדינת ישראל יכיר את המורשת שלנו, יידע מי היו אברהם, יצחק ויעקב, ודוד המלך, ובית ראשון, והמכבים, והרמב"ם, וחנה סנש ויוני נתניהו וש"י עגנון – את כל המורשת שלנו, יכיר את המסורת שלנו, יאהב את המסורת שלנו, יפתח, יראה סידור, לפני שהוא מתגייס לצבא – היום ילדים מגיעים לצבא מבלי שהם ראו מעולם סידור. זה דבר קריטי. אותו הדבר עם כל אחד במורשתו. ואז, מתוך העומק הזה, מתוך הכרת הזהות אני יכול לחבק ולאהוב את האחר, לא מתוך טשטוש, אלא דווקא מתוך - - - הקונספט לקחת את כל הישראלים ולשים אותם במכונה ולטחון ושכולם יהיו אחידים – אני לא רוצה שיהיו אחידים. יש לנו את מורשת עדות המזרח, מורשת נפלאה שהמון שנים לא קיבלה את הביטוי המתאים לה בהיסטוריה. מבחינת ההיסטוריה הרשמית הרבה פעמים נראה שרק מיבשת אחת הקימו את המדינה. לא, אנחנו פסיפס, לא מילקשייק. היופי בחברה הישראלית זה הפסיפס. אז העמקת הזהות וקבלת האחר.

אנחנו גוזרים את זה לפעולות מעשיות. אנחנו מרחיבים את החינוך הבלתי פורמלי, לעודד כמה שיותר ילדים ללכת לתנועות נוער, לארגוני נוער, שלא הכרתי את הדבר המדהים הזה, שנקרא ארגוני נוער, שבדרך כלל פונים לסוציו אקונומי היותר נמוך. אנחנו מחזקים את לימודי המורשת, אנחנו נגדיל את כמות הילדים שיוצאים למסעות מעצבי זהות כמו מסע ישראלי ואחרים. אנחנו נפתח את השנה בשבוע סובלנות. הייתי בביתה של שירה בנקי, ז"ל, פגשתי את הוריה. זו הבקשה. זו הבקשה. אלה אנשים מדהימים. האבא שלה רב סרן בצנחנים במילואים. פשוט ביקשו יותר אהבה, אהבת חינם. בחינוך המיוחד – תיארתי לכם. בעיניי זה לא פחות ממהפכה. אז הנושא הראשון זה ערכים.

הנושא השני זה היפוך הפירמידה בדגש על הגיל הרך. כולם מכירים את זה, אני לא צריך ללמד אתכם, אתם יודעים יותר טוב ממני – שתיל ששותלים ומטפחים מגיל קטן ומגדלים אותו טוב, יוצא ממנו עץ בריא שלא צריך להתאמץ פי עשר כדי לתקן. אז כולם יודעים את זה. אנחנו עושים את זה. יש לנו שתי רפורמות במיליארד שקלים יחד, שיוצאים לפועל, עם כל הסקפטיות שהיתה – רפורמה אחת זה הסייעת השניה לגיל הרך, שעיקרה הוא שבשבוע הבא, בכל גני הילדים עם למעלה מ-29 ילדים, תהיה גננת ושתי סייעות. נכון, בקצוות – לא כולם עברו הכשרה, ואנחנו נטפל בזה תוך כדי תנועה. כולם אמרו לי לדחות את זה בשנה. שום דבר לא דוחים בשנה, כי אין להם עוד הזדמנות לעלות לגן. אותו הדבר בכיתות א'. אמרו לי לדחות בשנה. הילדים שעולים לכיתה א' בשבוע הבא, אין להם עוד הזדמנות לעלות לכיתה א'. אבל מעבר לסייעת שניה זה גם תקציב אוטונומי לגננות. כל גננת תחליט, לא אנחנו, האם להקצות את הכסף לפינת מנוחה, לצעצועים, למוזיקה – למה שהיא רוצה. ולראשונה, לכל גננת תהיה מנטורית. כל 15 גננות תקבלנה מעין קהילה, ובראשה – גננת מובילה, מתוגמלת, כי גננות, בשונה ממורים – הן לבד. אין להן את חדר המורים, אין להן על מי להניח כתף, אפילו נפשית. אני הייתי נשבר ביום וחצי. יש דילמות מקצועיות. ואז, אותה גננת מובילה תעבור מגן לגן כמו דבורה, שלומדת דברים טובים בגן הזה, ועוברת לגן הזה.

וכמובן – רפורמת הכיתה הקטנה. היום יש לנו סדר גודל של 330 בתי ספר שבהם אנחנו נוסיף כיתה א' חדשה. בדרך כלל מדובר על 27-26 תלמידים. למשל, הבת שלי, אביגיל – היו אמורות להיות שלוש כיתות של בערך 37 ילדים ויהיו 4 כיתות של בערך 27 תלמידים. הממוצע הארצי של כיתות א' יירד מתחת לקו ה-30. בפעם הראשונה ב-67 שנות מדינת ישראל אנחנו יורדים לסדר גודל של 30 ילדים בכיתה. בשנה הבאה – א' ו-ב', עד שנגיע לכיתה ו', תוך חמש שנים. אנחנו עכשיו – יש לנו משימה אדירה בשנה הזו, מהר מהר לבנות את הכיתות לקראת כיתה ב', כי לא נוכל עוד פעם, אנחנו ממצים את השימוש בכיתות ספח. לא נוכל לעשות את האילתורים האלה עוד פעם, אז אנחנו צריכים לדהור קדימה בשנה הזו.

אנחנו מוסיפים אקדמיה בכיתה, באלף כיתות אנחנו נוסיף מורה מתלמד, סטודנט להוראה כמורה שני בכיתה. כמובן שזה דבר נפלא, מורה מסתובב בודק כל ילד וילד, אבל זה גם הזדמנות בשבילו ל התנסות ב- on the job training, שזה הלימוד הכי טוב, בכל תחום – בתפקיד עם המורה הוותיק. אז אמרנו ערכים, אמרנו היפוך פירמידה.

הנושא השלישי זה מצוינות. הדגש במצוינות, ואני אומר את זה בצורה הכי חדה, זה במדעים ומתמטיקה חמש יחידות. רבותי, בואו נראה את התמונה כפי שהיא. לפני עשור, 13,000 תלמידים סיימו חמש יחידות במתמטיקה. עברו 10 שנים וירדנו ל-8,500 ילדים. במדינת ישראל, אומת הסטרט-אפ זה איום לאומי, איום לאומי קריטי. היינו צריכים לעלות, כי האוכלוסייה גדלה. לכן אני מגדיר יעד, דבר מאד לא מקובל בקרב פוליטיקאים, יעד מדיד. אני אשב פה ואתם תבדקו אותי. היעד הוא מאד חד- תוך ארבע שנים אנחנו נכפיל את מספר מסיימי חמש היחידות במתמטיקה, קצת יותר מנכפיל, ונגיע ל-18,000 מסיימי חמש יחידות במתמטיקה. ואתם תמדדו אותי לאורך הדרך גם, זה לא רק אמור להיות ליניארי. אז תבדקו אותי עוד שנה ועוד חמש שנים ובכוונה רצו להציב יעד נמוך – לא. אנחנו זקוקים לזה. פגשתי רק השבוע חברים בהייטק שאמרו שהם הולכים להודו, לסין – כי אין פה מהנדסים, לא מייצרים. תראו מה נעשה – קודם כל נאתר את שורש הבעיה. שורש הבעיה זה אנחנו. אנחנו גרמנו להורדת הסטנדרט. איך? קידשנו את הזכאות לבגרויות. המון מנהלי בתי ספר אמרו לעצמם – בסדר, מבינים מה צריך לעשות, נוריד את הסטנדרט, כל ילד שמתלבט בין 3 ל-4 או בין 4 ל-5 נגיד לו – רד למטה, ותהיה על בטוח. הורים אומרים לילדים – אל תתאמצו, מה זה משנה. לכן, איתרנו שהסוגיה המרכזית זו סוגיית המוטיבציה. צריך לתת לכם נתון שיפיל אתכם: מקרב מסיימי 4 יחידות מתמטיקה, כמה אמורים להצטיין? 10%. בדרך כלל, בכל תחום אנושי יש גרף פעמון. אם ניקח את גובה האנשים פה, בחדר, יש מעט גבוהים מאד, מעט נמוכים מאד, והרוב – באמצע. כמו פעמון. אמור להיות 10%. רבותי, ברמה הארצית, עברתי את כל המחוזות, 45% ממסיימי 4 יחידות במתמטיקה הצטיינו. קרי, הם יכלו לעשות 5 יחידות. עבור ההייטק, עבור כיפות הברזל אנחנו חייבים 5 יחידות, הרבה יותר טוב מ-4 יחידות. עדיף לקבל 75 ב-5 יחידות מאשר 100 ב-4 יחידות, חד משמעית. לכן זו שאלה של מוטיבציה. אנחנו צריכים את אלה שלא עשו מתמטיקה להעלות ל-3. את אלה שעשו 3 יחידות להעלות ל-4, ואת אלה שעשו 4 יחידות להעלות ל-5 יחידות. אנחנו דורשים מהמנהלים, ואנחנו נמדוד אותם לא רק על זכאות אלא גם על איכות התעודה, בדגש על מדע, ועל אם כל המדעים – מתמטיקה, בדגש על חמש יחידות.

דבר שני, אני פניתי לכל נשיאי האוניברסיטאות במדינת ישראל בפניה פשוטה: תעלו את הבונוס במתמטיקה. הם הסכימו. זה היה תהליך לא קל, זה לקח חודש וחצי, וזה בתוקף. כל מסיים 5 יחידות במתמטיקה היום – כשהוא יגיע לאוניברסיטה הוא יקבל 30 נקודות בונוס, כך שאם הוא קיבל 88, לטובת הממוצע המשוקלל זה יהיה 118. חלקם הולכים להעלות את זה ל-35 נקודות. הטכניון ובר אילן כבר העלו ל-35 נקודות. במקום 118 זה יהיה 123. זו דרמה. אז עכשיו יש מוטיבציה. יותר מזה. אנחנו, יותר מאוחר, לקראת פתיחת שנת הלימודים ממש, נשיק תכנית לאומית במתמטיקה, נכניס את ההייטק כעזר למוטיבציה. אנחנו יוצאים עוד מעט בקמפיין. גם בפיזיקה, גם בכימיה וגם בנושאים אחרים, אבל הדגש הוא על מתמטיקה, ואני אומר עכשיו למנהלי ישראל – אנחנו נמדוד אתכם. אנחנו מצפים לתוצאות. זה לא קשה כל כך. בסך הכל עכשיו, ב-10 הימים שנותרו עד פתיחת שנת הלימודים תשכנעו הורים לעודד כלפי מעלה. היפוך הקערה. במקום לעודד כלפי מעלה – לעודד כלפי מטה.

אבל מצוינות זה לא רק זה. מצוינות זה גם חיזוק החינוך הטכנולוגי שמדשדש כל כך הרבה שנים. אנחנו מקצים 70 מיליון שקלים גם להרחבת מגמות, גם לפתיחת עוד 3 בתי ספר מקצועיים איכותיים, דווקא לא בפריפריה. בחיפה, בית ספר למלונאות, בפתח תקווה – בית ספר למכונאות, בגדרה – לתחום המתכות והרכבים. אלה יהיו בתי ספר יותר אליטיסטיים. זו הכוונה שלנו. יקבלו בהם תעודת בגרות מלאה. אנחנו עובדים כדי להרים את קרנו של החינוך המקצועי.

אני רוצה לבשר עוד בשורה. כשהייתי ילד ביליתי שנתיים, בכיתה ב' ו-ג' בכיתות בארצות הברית. היה משהו שלא היה קיים בארץ – show and tell. כל ילד, כל שנה, עולה ונותן מעין הרצאה בפני הכיתה, על מה שהוא רוצה. אני חושב שאני נתתי הרצאה על צבי ים. כל אחד על מה שהוא רוצה. אנחנו, הישראלים, לא כל כך טובים בפרזנטציות, בעמידה מול קהל, וזה חסר. אנחנו טובים מאד במהות ובלאלתר, אבל בסוף, בפרזנטציות אנחנו נופלים בצורת ההצגה. לכן, אנחנו יוצאים בשנת הלימודים הזאת, והקצנו עבור זה תקציבים בתכנית דיבור בציבור. שימו לב. כל ילד במדינת ישראל, פעמיים בשנה ייתן פרזנטציה בפני כיתתו, מכיתה א' ועד כיתה יב', לחיזוק המיומנות בשפה הדבורה. אנחנו ניתן מרחב מאד גדול למורים, אפשר יהיה בזוגות, בהתחלה, בכיתות הקטנות. זה קשה, זה מפחיד, יש ילדים שנרתעים מזה, ולכן, דווקא בגלל זה המשימה שלנו זה לעזור להם לצלוח.
מנחם אליעזר מוזס
בסוף הם עוד יגיעו לכנסת.
שר החינוך נפתלי בנט
אנחנו רואים את זה בהחלט כחלק מהמיומנויות של המאה ה-21, שוב – אם לאחוז מתקופתי בהייטק, הישראלים היו נהדרים בפתרון בעיות, אבל תמיד, מול האמריקאים, לא ידענו להביא את זה לידי ביטוי. עשינו טוב, אבל לא הצלחנו להציג את זה בצורה טובה. צריך לפתור את הבעיה, אבל צריך גם להציג אותה בצורה ראויה.

אנחנו עושים גם דבר שלפי דעתי בקום המדינה היה צריך להתחיל – כל ילד במגזר הערבי ילמד עברית מדוברת שעתיים שבועיות כבר מגן חובה דרך כיתה א', עד היום התחילו רק בכיתה ג'. מאיפה זה בא? גם, מהשטח. כשר כלכלה היה לי נושא שבער בי וזה נושא התעסוקה למגזר הערבי, בדגש על נשים. רק 25% מהנשים הערביות מועסקות, לעומת כמעט 80% מהנשים היהודיות. למה? יש דעות קדומות וגזענות בישראל, צריך לומר את זה. דבר שני – גיאוגרפיה, הן מצויות בנגב, בגליל. שלוש – לעתים הבעלים לא רוצים שנשותיהם תצאנה לעבודה. וארבע, בעיית השפה. אנחנו פשוט יורים לעצמנו ברגל. אני רוצה שכל ילד וילדה מהמגזר הערבי ידעו עברית. אני רוצה גם הפוך. אני רוצה שילדים יהודים ידעו ערבית. לפה עוד לא הגענו, פשוט, מחוסר תקציב. בער לי יותר עניין התעסוקה, כי ערבית אצל יהודים זה לטובת דו קיום, גם לטובת מערכות הביטחון שצריכים את זה. זה היה פחות בוער, ובתעדוף העדפתי קודם כל את העברית. בעזרת השם נגיע לזה.
קריאה
אם אפשר לשנות את זה, כשמלמדים ערבית, שזו תהיה ערבית מדוברת, ולא ערבית ספרותית.
שר החינוך נפתלי בנט
נכון. גם אני למדתי ערבית ספרותית. זה לא עוזר כשאתה - - -
קריאה
- - - יספק תעסוקה לכמה מורות - - -
שר החינוך נפתלי בנט
נכון. אני חושב שזה רעיון מצוין, ואני אבקש לבחון את המעבר לערבית מדוברת במקום ערבית ספרותית.

אז דיברנו על ערכים, דיברנו על היפוך הפירמידה, על מצוינות, ועכשיו- צמצום פערים. נגדיר את החזון, והוא רחוק מאד, אך פשוט: שכל ילד או ילדה במדינת ישראל, שנולד או נולדה בנתיבות או ברעננה, ברהט או בבני ברק, שבגיל 18 תהיה להם הזדמנות שווה בחיים. היום אנחנו רחוקים מזה מרחק עצום. היום יש קשר מוחלט בין הרמה הסוציו אקונומית של ההורים של הילד ובין סיכוייו להצליח בחיים. לכן יצאנו בתכנית. כל מהלך שאנחנו עושים הוא דיפרנציאלי. גם הסייעת השניה. גם הקטנת הכיתות – תעדפנו את הרשויות החלשות, ונמשיך בזה. לכן אנחנו יוצאים מן התכנית הלאומית לתלמידים יוצאי אתיופיה, שלא ארחיב, אבל עיקרה – בניית אליטה מקרב העדה האתיופית, שילוב במקום בידול, וחינוך הישראלים בעניין הזה.

דבר אחרון זה חיזוק הפדגוגיה, השבחת איכות המורים. אנחנו מכניסים ב-120 בתי ספר מורה מוביל שהוא מעין המומחה הפדגוגי של בית הספר. בוחרים מורה מצטיין, מתוגמל, בעניין הזה. אנחנו נמשיך את הטמעת הלמידה המשמעותית. נקדם עוד ניהול עצמי. כאן אני אעצור, אני רק אסכם – אלה היעדים שלנו. הנהלים ימדדו בארבעה פרמטרים: זכאות, כרגיל, הנשרה – זו לא חכמה להקפיד על זכאות אם אתה מנשיר חלשים, איכות התעודה והמדד הערכי, כי ערכים הם מעל לכל. בנימה אישית אני חייב לומר שזו פשוט זכות אדירה. אני גיליתי עולם מופלא של אנשים באמת מדהימים שהם האחראים על הרוח של מדינת ישראל. אני ניגש להמשך התקופה בחרדת קודש. אני רק רוצה לברך את הצוות שלי, את כל הצוות שיושב פה. עוד דבר טוב שקודמי בתפקיד עשה – הוא הוריש לי צוות מעולה. אז לא נאלצתי עכשיו להשקיע שנתיים בבניית צוות. יש לי פשוט צוות מדהים שאפשר לשנות את העולם אתו, אז המון תודה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה לכבוד השר, אני חושב שהוא נתן לנו סקירה מקיפה. תוך כדי שמענו, כפי שאמרתי – לא תכננו את הדברים, אבל היינו גם עם הרצונות, ואני מאמין שגם חלק גדול מהוועדה חושבים שצריך יציבות במערכת. אבל צריך גם את האומץ לבחון, כל הזמן לבחון, תוך כדי הליכה. להתאים את המערכת. אני שמח שהשר הולך בכיוון הנכון.

אני אעביר את רשות הדיבור למנכ"לית משרד החינוך שגם רוצה להראות לנו מצגת.

(מוצגת מצגת)
מיכל כהן
ברשותכם, אני אציג את עיקרי התכניות, כפי שהשר הזכיר. אנחנו נראה במצגת קצת על המספרים של משרד החינוך. אנחנו, בשנת תשע"ה ולקראת תשע"ו – מערכת החינוך מונה כ-2,141,000 תלמידים במוסדות החינוך ובגני הילדים. אנחנו בעלייה מתמדת לאורך השנים וגידול של למעלה מ-2% מדי שנה. בממלכתי היהודי אנחנו כ-1,6 מיליון - - -
היו"ר יעקב מרגי
גברתי המנכ"לית, אני מבקש לומר משפט. אני חזרתי משליחות בטייוואן עם משרד חברי כנסת. קורים שם הרבה דברים טובים, אבל אחד הדברים שלא רואים שם זה ילדים ברחובות. כמעט ואין ילדים. אנחנו זכינו בנתון המבורך הזה.
מיכל כהן
בממלכתי יהודי אנחנו כ-1,600,000 תלמידים, בממלכתי הלא יהודי – 536,000 ילדים. עובדי הוראה – אנחנו 173,000 עובדי הוראה, מתוכם כ-140,000 עובדי הוראה והשאר עובדי בעלויות ורשתות. תקציב משרד החינוך מגיע ל-50 מיליארד, וזו ההזדמנות לומר: אנחנו בהחלט מרגישים שהביטחון שלנו זה תקציב משרד החינוך שהוא המוטיבציה לתת מענה לכלל התלמידים במערכת החינוך.

כפי שהשר הציג יש 5 נושאים מרכזיים לשנים הבאות: הנושא של היפוך הפירמידה, הנושא של ערכים, צמצום פערים, מצוינות וחיזוק הפדגוגיה. אלה הדגלים שהשר שם לנו כנושאים של העמקה, הרחבה ולחדש בהם. אני, ברשותכם, אפרוט בקצרה את הנושאים הללו. בהיפוך הפירמידה, כפי שהשר הציג, השר דיבר על הסייעת השניה והמתווה להקטנת הכיתות. אנחנו נמצאים בגילאי 4-3 בשנתון של קרוב ל-303,000 תלמידים. מתוכם, כ-195,000 ילדים שזכו לחינוך חינם בעקבות החלטת הממשלה של טרכטנברג. עוד 108 שהיו שם במסגרת צו החינוך לפני החלטת הממשלה, ועדיין נותרו כ-10% מן התלמידים שטרם הצטרפו לחינוך הציבורי, ובעם אנחנו נמצאים בקרוב ל-90% יישום של החלטות הממשלה. הסייעת השניה באה מאותו מקום שצירפנו עוד ועוד ילדים צעירים מגיל שנתיים ו-10 חודשים, ולכן הלחץ על הסיוע היה גדול. התוספת הזאת באה באמת, כפי שאמר שר החינוך, מתוך מחשבה שאנחנו מתמקדים בראשית הצמיחה. התוספת – של 4,600 גנים. הסייעות עוברות הכשרות בימים אלה, הכשרות משותפות לשלטון המקומי ולמשרד החינוך ותמשכנה בהכשרות לאורך שנת הלימודים בהיקף של 270 שעות. העשרת הסביבה החינוכית היא אותו תקציב שהשר דיבר עליו, וכל אחת מהגננות תחליט במה היא משקיעה את זה, ומדי שנה. זה בבסיס התקציב, זה לא משהו שצריך לבקש או לדרוש אותו. חלוקה לאשכולות וגננות מובילות – כ-950 גננות מובילות שהן הצוות הקדם יסודי בראשותה של סימה חדד עובד על המינויים. הגדרנו מי היא הגננת המובילה, מי היא הגננת שאנחנו רוצים שתוביל את מערכת החינוך הקדם יסודי והיא זו שתהיה המנטורית. זה, בנוסף להדרכה פדגוגית שתהיה בגנים, ובנוסף ליועצות שתהיה לצד כל מפקחת כדי לסייע, וכל זה בעלות של חצי מיליארד שקלים.

הקטנת הכיתות, כפי שאמר השר – 34-32 תלמידים החל משנת הלימודים הקרובה. אני חייבת לציין את העבודה המשותפת רשויות ומוסדות החינוך – כולם נרתמו ביחד לשתי המשימות הגדולות הללו. פה אנחנו יודעים כבר שיש לנו 99% מיצוי של הכיתות. כולם נענו לאתגר והשתמשו בחדרי הספח, בכיתות נוספות ובהתאמת מבנים, ואם יש צורך – אפילו ביבילים, על מנת שהכיתות תפתחנה. בתוך 5 שנים כל כיתות היסוד לא יהיו יותר 40 תלמידים. השר שכח לומר לכם שבמאבק הגדול שלו על התקציב הוא סירב לוותר על שעות ההוראה. היו הצעות להמיר את שעות הפיצול בכיתה א' ובתמורה תיקנו את התכנית הזו - - -
שר החינוך נפתלי בנט
פה אני חייב לספר לכם מה היתה הטכניקה. היינו בדיונים מול האוצר. הם אמרו – אנחנו רוצים לקצץ בשעות הוראה תמורת הכל. אמרתי להם – תקשיבו, תראו בזה כאילו אמרתם – אנחנו מעוניינים לחלק את ארץ ישראל, ואני רואה בזה אותו הדבר, ועכשיו תמשיכו במשא ומתן. אז הם ירדו מזה.
מיכל כהן
אז כפי שציינתי, שעות ההוראה בכיתות א', שעות הפיצול, מתוך אותה תפיסה פדגוגית שאלה שעות שנועדו לבסס את מיומנויות היסוד בכיתות א'-ב', וכמובן, כפי שנאמר, בחרנו את כיתות א' כמתווה ממשיך בראשית הצמיחה, מהגן למעבר לכיתה א', שיהיה רך יותר, וישקיע בגילאים הצעירים. זה יהיה לפי עשירוני הטיפוח – 32 בעשירון 10-9, 33 בעשירון 8, ו-34 תלמידים לפי עשירון 1 עד 7. שימו לב שזה לפי עשירון טיפוח של בית הספר. זאת אומרת, גם בית ספר שנמצא באזור מוחלש יותר בעיר גדולה שהיא חזקה, יקבל מענה לפי העשירונים הללו. גם פה, תוספת של חצי מיליארד שקלים.

נושא הערכים, כפי שהשר הציג, אני אעבור במהירות – תכנית שנתית לחיזוק הסובלנות והדמוקרטיה. אנחנו נחל בה בראשית שנה, גם על רקע אירועי הקיץ, ובמערכי שיעור לאורך השנה מוסדות החינוך ידרשו, יתבקשו לעסוק בנושא הסובלנות והדמוקרטיה בימי שיא ובתכנית שהיא תכנית מקיפה. הרחבת הפעילות הבלתי פורמלית, חיזוק פעילות הפנאי של בני הנוער. חיזוק המורשת, כל עם ומורשתו. אהבת הארץ באמצעות מסעות באתרים, וגם פה - תוספת תקציבית נכבדת. לא מובן מאליו, לא ברור. בדרך כלל נותנים קצת פה וקצת שם. פה, בדגש, נאמר – לא פחות מהפדגוגיה – הערכים. החינוך המיוחד – כפי שהוצג, המשך מגמות השילוב. המשך שותפות קודם כל עם ההורים. יש לנו הורים שמלווים אותנו בכל התהליכים של החינוך המיוחד. אני יכולה לומר שהשנה, במהלך השנה, היתה הידברות שוטפת, היתה מוטיבציה משותפת, ובסך הכל גם ההורים של החינוך המיוחד יושבים לשולחנות עגולים ועושים עבודה עין בעין עם צוות המשרד, פחות האשמות, יותר ניסיון לתת מענה למצוקות. המשך מגמת השילוב – אנחנו רואים בשילוב ערך עליון. אנחנו מקימים חינוך טכנולוגי מקצועי בחינוך המיוחד. 74 תלמידים ילמדו כבר בתשע"ו במגמות טכנולוגיות בחינוך המיוחד. התאמות לנושא הבגרויות – ובדורנר, בעקבות הפיילוט, אנחנו בונים מודל פדגוגי חדש שיתן מענה ליכולת שלנו להתרחב כבר בשנים הבאות.

בנושא הערכים, כפי שהשר הציג, נושא של 135 מיליון להנגשה פרטנית, וגידול מדי שנה במשך 7 שנים. נושא המצוינות – המצוינות במדעים, בדגש על המתמטיקה, הדיבור בציבור – כפי שהשר הציג, והחינוך הטכנולוגי. כפי שנאמר, אנחנו חווינו ירידה של 305 בניגשים לחמש יחידות. ראו את הגרף, הוא מראה על ירידה דרמטית, ובעצם, השר הציב למערכת בתוך 4 שנים הכפלה של מספר הלומדים. גם בדיבור בציבור, אנחנו, במהלך השבוע הזה נשלח את ערכות ההכנה למורים בבתי הספר. אין, בעצם, תכנית מערכתית שמחזקת את השפה הדבורה. עד היום ומהיום, כל תלמיד יתנסה בשפה הדבורה בהתאם לגילו, בהתאם לתכנים שהוא יבחר, ובהתאם להתפתחות בתוך בית הספר. הנושא של החינוך הטכנולוגי – תכנית הסייבר הלאומית. פתחנו 60 כיתות סייבר, ועוד אנחנו ממשיכים בהרחבה טכנולוגית של מגמות טכנולוגיות גבוהות, שילוב תלמידים בתעשייה יחד עם התאחדות התעשיינים. אנחנו מכפילים את מספר הכיתות של שילוב התלמידים בעשייה, ואנחנו מקימים אגף הסמכות לצד תעודת בגרות, ועכשיו, מי שבוחר מקצוע לא צריך לוותר על הבגרות. זה לא או-או, זה גם וגם. תינתן האפשרות לכל ילד, גם לימודים עיוניים וגם לימודים מקצועיים.
מירב בן ארי
וגם לסיים 12 שנות לימוד, אם אתה מסיים עם מקצוע, עם תעודת בגרות.
מיכל כהן
ברור. ברור. זה היה גם בעבר.
ענת ברקו
אני בוגרת בית ספר כזה. היה טכניקום בגבעתיים, היה - - - כשהאחים שלי למדו ב "בליך", אני למדתי ברמה הרבה יותר גבוהה מהם.
מיכל כהן
בשנות ה-80 היתה פריחה של החינוך הטכנולוגי, אבל מאז החינוך הטכנולוגי הושבת, ואפילו הושמד, ובעצם היום אנחנו עוסקים ביצירת תדמית חיובית ללימודי מקצוע, קודם כל. אנחנו יודעים היום, מסקר שעשינו אצל הורים – הורים רוצים לראות את הילד שלהם עם תעודת מקצוע, ולכן מקצוע זה לא למי שלא מצליח. מקצוע זה לכל ילד שרוצה למצות את הכישורים שלו. לכן, האפשרות לבנות בתי ספר, כפי שהשר אמר, לאו דווקא לאותם ילדים שהמערכת לא הצליחה להביא אותם לתעודה משמעותית, המערכת הטכנולוגית תיתן את ההזדמנות גם וגם. אנחנו פותחים מרכזים טכנולוגיים בחיפה ובבאר שבע, בתי ספר בחתומי דת, בתי ספר מדגימים, ויוצרים כבר חשיפה לטכנולוגיה בגילאים המתקדמים.

בצמצום הפערים – עברית למגזר הערבי מהגן, 120 גנים יחלו כבר בעוד 10 ימים בפיילוט של שעתיים שבועיות. בכיתות א' ו-ב', שעתיים שבועיות שפה דבורה ותוך כדי – חוויה. בכיתות ג' עד ט', השר הנחה, למרות שאנחנו מתחילים ב-4 שעות כבר מתחילת שנת הלימודים הבאה יהיו 5 שעות שמתוכן שעתיים יוקדשו לשפה הדבורה. זאת אומרת שזו גם תכנית מתפתחת, ובשנת הלימודים הבאה היא עוד תורחב לאוד שעות בכיתות ג'-ט', ואנחנו רואים בזה מנוף לצמצום פערים חברתיים ולימודיים.

הנושא של תקצוב דיפרנציאלי ימשיך ויוטמע. אנחנו שמים ליד כל בית ספר שיש לו תוספת תקציבית מעטפת, כך שבתשע"ו 150 בתי ספר שאנחנו מסמנים אותם כבתי ספר שקיבלו תקציב תוספתי משמעותי כליווי צמוד של הדרכה, אבחונים פדגוגיים לבית הספר ותכנית עבודה ויישום שלה תוך ניצול מטבי של כל המשאבים הוא בתשע"ז, כ-855 בתי ספר יזכו בנוסף לתקציב של השעות למעטפת פדגוגית תומכת, וזאת כדי לא להשקיע עוד מאותו הדבר, אלא לראות את בתי הספר הללו בצמיחה, ויוצאים מהמוחלשות שהיתה עד כה.
שר החינוך נפתלי בנט
בעניין צמצום הפערים, הדגש – וכך אנחנו גם מתנהלים – הוא לא חלילה להחליש את החזקים. צמצום פערים הוא לא בשיטה הסובייטית של – כולנו נהיה ממוצעים – אלא פשוט חיזוק החלשים כלפי מעלה, ולא החלשת החזקים. אגב, במאמר מוסגר, גם במתמטיקה, אני רוצה לחדד – הגדרנו יעד מאד גדול. דבר אחד הוא יעד ברזל – אנחנו לא נוגעים בסטנדרט. לא מורידים את הסטנדרט בשביל לעמוד ביעדים. הבחינות ימשיכו באותה רמת קושי, אחרת לא עשינו כלום, רק עבדנו על עצמנו. אז תמיד הדחיפה היא מלמטה למעלה, ולא לדחוף את הלמעלה למטה.
מיכל כהן
בהחלט, ואני חושב ששמנו צמצום פערים ליד מצוינות, בדיוק כפי שאמרת – להדגיש שאנחנו עובדים בתנועת מלקחיים, בניסיון את אלה להעלות למעלה, ואת אלה להמשיך ולהצמיח. צמצום פערים נוסף – אנחנו בגיבוש תכנית לאומית ליוצאי העדה האתיופית. כפי שהשר אמר – ביטול תכניות מבדלות, סגירת פערים ועידוד מצוינות. גם קליטת עולים מבלגיה, צרפת ואוקראינה – מערכת החינוך מוכנה להם, ערוכה בתכנית עבודה, ועובדת בשיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה ומשרד הקליטה. חיזוק הפדגוגיה בהטמעת הלמידה המשמעותית – אנחנו ממשיכים בגיוון דרכי ההוראה והלמידה בניסיון לתת מענה דיפרנציאלי לכל ילד וילדה במערכת החינוך, דגש על למידה פעילה וחוויתית, העמקת הלמידה בסיפור של 70-30 ותכנית ההבחנות החדשה.

יש לנו כ-450 מנהלי בתי ספר חדשים בבתי הספר וחטיבות הביניים שמלווים על ידי אבני ראשה בתהליך קבוצתי ובמפגשים להדרכה אישית על ידי מנהלים ותיקים. אקדמיה בכיתה – כפי שהזכיר השר, פעם אחת לתת מענה להכשרה, לחזק מורה צעיר ליד מורה ותיק, ובעצם, באינטרקציה – לייצר משהו אחר, לחזק את הקשר אקדמיה – כיתה. בדרך כלל הכיתה לבד והמחקר לבד, ואנחנו רוצים לחבר ביניהם ולייצר תהליך טוב יותר של אקדמיה עם כיתה. כמובן שזה ייתן מענה גם לצפיפות בכיתות אחרות, וזה על כל הרצף, מגן הילדים ועד התיכון.

המורים המובילים – 120 מורים מובילים, נבחרת של מורים מצטיינים יעבירו את תהליכי למידת עמיתים בבתי הספר שלהם. המוטיבציה להעצים את בתי הספר, להגביר את האוטונומיה, להפחית את ההזדקקות לכוחות חיצוניים, ולנהל את בית הספר כיחידה שיש בה את כל הכוחות, המשאבים והמענים, בתוך המקום עצמו.

עוד בנושא ההוראה – אנחנו משקיעים בגמישות פדגוגית בפיתוח המקצועי. מנהל וצוותו ינהלו את המוטיבציה במה יתמקצעו המורים. מסלולי קריירה לעובדי הוראה – מורים מכשירים, אקדמיה – כיתה, מורים מובילים – זה חלק מהדוגמאות, והסבת אקדמאים להוראה, במספרים הולכים וגדלים. כנראה שלאט לאט ההוראה הופכת להיות כן מקצוע שהוא נחשק, בעיקר לכאלה שעושים הסבה או קריירה שניה, ואנחנו ממשיכים למשוך אוכלוסיות ייחודיות לתכניות מצטיינים בהוראה, כמו "חותם", "רגב", חלוץ חינוכי" ואחרים.
קריאה
ו "נחשונים להוראה".
שר החינוך נפתלי בנט
אגב, מדברים על תכניות הסבה של אקדמאים, הייטקיסטים צעירים שהחליטו להקדיש את חייהם להוראה – אנחנו מגדילים משמעותית את התקציב של אותן הסבות כמעט ב-80%, זאת אומרת – בקצב שכמעט יכפיל את אמות המוסבים כדי להזריק המון דם צעיר למערכת. בדרך כלל אנחנו משתדלים, כאשר אנחנו שמים מורים צעיר שהגיע מתחום אחר, להביא אותם בקבוצות של 3 מורים לפחות לבית הספר, כדי שתהיה להם השפעה על ה DNA של בית הספר, כי לבד קשה מאד להשפיע. אז בדרך כלל, מאתרים בית ספר ומה שלמדנו, אם הם באים ברוח הנכונה, לא רוח מתנשאת של "אנחנו יודעים הכל" אלא ההפך, של "אנחנו באים ללמוד וגם להשפיע", התוצאות הן יוצאות מן הכלל, אחרי שנתיים-שלוש.
מיכל כהן
תקשוב בתי הספר – אנחנו ממשיכים בתקשוב בתי הספר, 1,800 בתי ספר שיעבדו גם השנה עם ספרים דיגיטליים, עם מקצוע אחד או שניים, קטלוג חינוכי המכיל את הספרים הדיגיטליים ומעודד את המורים לפתח שיעורים דיגיטליים לפי תכנים.

אזורי בחירה מבוקרת, מי שמכיר – הרחבת מגוון המענים, מענה לשונות ןלכישורים. יותר הורים בוחרים את אזורי הרישום שלהם. בשנת תשע"ו, כ-45 רשויות, ואנחנו, בעצם, התכנית הזו היא תכנית שמדברת על ייחודיות בית ספרית, ונראה ש-850 בתי ספר בייחודיות בית ספרית. שירותי הבריאות, דבר שמתעסקים בו לא מעט. השר, מייד עם תחילת הקדנציה שלו הרחיב את העסקת הסייעות הרפואיות מ-10 חודשים ל-12 חודשים, והמשמעות הגדולה היא שהילדים מקבלים שירותי סייעת רפואית גם במהלך חופשת הקיץ, מה שמאפשר להם להשתלב בקייטנות, מאפשר להם להמשיך את שגרת חייהם.
שר החינוך נפתלי בנט
גם כלפי הסייעות היה מצב שכל שנה מפטרים אותן, זה מצב בלתי מתקבל.
קריאה
- - -
מיכל כהן
העסקה ישירה על ידי הרשות.
היו"ר יעקב מרגי
- - - היו דיונים בוועדה, חל שיפור, אבל צריך לשנות להם את זה, וניתן להזכיר גם את ההסכם הקיבוצי לסייעות הרפואיות שהותאם לסייעות המשלבות.
מיכל כהן
ובנושא הבריאות, בתי ספר וגני ילדים מקדמי בריאות. החוק לפיקוח על הרכב המזון ואיכותו, והנושא של שירותי עזרה לתלמידים באמצעות מד"א במקרים של היפגעות.

בינוי – תמיר יאמר. פשוט, במקום לחלק את זה לפדגוגי ותפעולי אנחנו עושים את הכל.
תמיר בן משה
סך הכל מתחילת השנה ועד עתה תוקצבו כאלפיים כיתות בחלוקה של 250 גני ילדים, וכ-1,650 כיתות לבתי ספר, שמרביתן כיתות שאמורות להיפתח בתחילת השנה, ב-1 לספטמבר, כיתות חדשות, הרחבות של בתי ספר קיימים והשלמות של תכניות של בי ספר שהתחילו בשנה שעברה את הבנייה שלהם.

בנושא של חידוש מבנים, שיפוצים – השקענו כ-50 מיליון שקלים. השר כבר הודיע לי שתהיה הגדלה עוד השנה של תקציב נוסף, כמעט פי 2, של כ-100 מיליון שקלים נוספים, לחידוש מבנים, ואנחנו פה נקדם ונמנף את הסוגיה הכאובה הזו. בנושא של הנגשה השר בישר פה על הגידול בתקציב של הנגשת בתי הספר, גם בהנגשה כללית וגם פרטנית, ושאר המענה, כפי שניתן השנה ביבילים, הגדלת המענה לכיתות א' שהוספנו כיתות נוספות לפתיחת השנה, ונמשיך לטפל בעניין הזה גם בשנים הבאות.
מיכל כהן
נושא המוכנות של מערכת החינוך לביטחון ובטיחות – אריה, בבקשה.
אריה מאור
שלום לכולם, אנחנו כל השנה עוסקים בהיערכות לחירום, ביטחון ובטיחות, אבל לקראת שנת הלימודים, יחד עם חטיבת האבטחה ביצענו את כל הכנסים עם הקב"טים, חברות האבטחה, הוקצו התקנים כנדרש. הקצנו כ-15 מיליון שקל לסיוע במרכיבי ביטחון ברשויות בבתי הספר, הקצינו כ-54 מיליון שקל לשיפוצי קיץ לבטיחות, כבר במהלך יולי, והפעילות בשטח מתבצעת. כרגע יצאנו בקול קורא למערכות התרעה לרעידות אדמה, 10 מיליון שקל, לכל 1,600 בתי הספר שנבנו לפני 1980 על מנת לחזק את העמידות. אנחנו ממשיכים ב-10 מיליון שקל לשנה לטובת ההסעות לפנימיות באיו"ש, מה שהתחלנו בשנה שעברה. למעשה, הפעילות בעיצומה. אנחנו מוכנים, אנחנו לא יודעים על פערים. אם יש פערים אנחנו מטפלים בהם נקודתית.
מיכל כהן
טוב, אנחנו סיימנו את מוכנות מערכת החינוך, בבקשה.
היו"ר יעקב מרגי
אל"ף, תודה שוב לכבוד השר, למנכ"לית על המצגת המפורטת. נגעתם בנקודות רבות. הזכרנו דילמות נוספות. אין ספק שראשי מערכת החינוך קשובים. אנחנו רואים זאת בתחילת השנה, עם הסקירה שאכן דיונים ונקודות שהועלו במהלך השנה, בתקופה הקצרה של הקדנציה הנוכחית – השר וצוות משרדו ידעו להתייחס אליהם, נגעו בהם. כפי שהשר אמר והזכיר מערכת כזו היא מערכת שדורשת עין פקוחה לאורך כל הדרך, ולתת מענים תוך כדי הליכה. אני שמח שאכן הגישה היא כזו. כפי שאנחנו נוהגים בוועדה. אנחנו נפתח את הדיון. ידברו לסירוגין – אורח וחבר כנסת. הנה, אני אומר לכם – מה שהיה לשר ולמנכ"לית לא יהיה לאורחים. כולם יצטרכו להצטמצם בשתי דקות, לא יותר, ואני אעמוד על כך, כדי שנוכל לשמוע מקסימום דוברים. ראשון הדוברים – יו"ר ועדת החינוך בשלטון המקומי.
ישראל זינגר
קודם כל, כבוד שר החינוך, אמרת שהמעבר לא היה פשוט – מהייטק לחינוך. אז אתה תיהנה. אני עברתי מפיזיקה גרעינית, הייתי מנהל בית ספר ואני ניהנה. אז תדע לך שזה אפשרי.
היו"ר יעקב מרגי
אבל מי ששלח אותו לשם לא חשב שהוא ייהנה.
ישראל זינגר
אבל הוא יראה את זה די מהר.
שר החינוך נפתלי בנט
היה רצון לחזק את חינוך ילדי ישראל.
ישראל זינגר
אין ספק.

אני רוצה לברך על שיתוף הפעולה בין משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי וגם פורום ההורים הארצי, ובזכות זה, באמת, כמו שצוין, אז הרפורמות של הסייעת השניה, לא נרחיב על כך, והקטנת מספר התלמידים בכיתות – באמת הצליחו, ואנחנו מצפים שבאמת זה יוסיף - - -
היו"ר יעקב מרגי
האתגר הבא – ל-31 לחודש, להתמודד עם התעריף הגבוה של תשלומי הורים לביטוח. זה לא יוכל לעבור כפי שהוא. אני אומר את זה תוך כדי. אין ספק שצריך למצוא את הדרך הכי נכונה להוזיל את התעריף.
ישראל זינגר
בהחלט.

כמובן, אני מברך – בין הדברים שאמר השר – הנושא של היפוך הפירמידה. אנחנו התחלנו כבר לפני שנתיים, דגש שהוא שם בנושא ערכים, עידוד לימוד המתמטיקה. הדבר שאמרת בצדק, כמו לא הרבה פוליטיקאים שאתה כן סומך עליהם – שמה שנעשה קודם, בהחלט צריך לכבד את זה. הנושא של להאמין במנהלים, אני מציע שתהיה עם יד על הדופק, כי בשנים האחרונות המנהלים והמורים הפכו קצת לפקידים. אז ברגע שהכרזת, וזה כן חידוש – להאמין בהם, בהחלט זה ייתן להם, כמובן עם בקרה כזו או אחרת ויעדים - - -
שר החינוך נפתלי בנט
פקידים שממלאים טפסים.
ישראל זינגר
כן, לצערי, וזה חידוש למערכת החינוך.
היו"ר יעקב מרגי
זה קורה לנו גם במרפאות המשפחה. אתה מדבר, והוא מקליד.
ישראל זינגר
בסך הכל נשארו לא מעט דברים. דבר אחד שבהחלט, במסגרת שיתוף הפעולה בין השלטון המרכזי לרשויות המקומיות, הנושא של קביעת סל תלמיד, אדוני, יושב ראש הוועדה, זה נושא חשוב מאד, ומנסים מכל מיני כיוונים. אני מקווה שכמו שיש, אכן תיתן את הדעת ותביא לדיון רציני – כמו שיש שכר מינימום, כמו שיש סל בריאות, המדינה אחראית על כך. לא משנה אם זה שקל, אם זה מיליון, מה הסל הבסיסי שלכל תלמיד במדינת ישראל באשר הוא גר – צריך לקבל. זו נקודה לא פשוטה.

המנכ"לית הזכירה חינוך טכנולוגי. בהחלט, מה שקרה פעם, אבל לא לשכוח גם את ה low tech, כי דיברת בעיקר על הייטק.
איתן ברושי
בוקר טוב. אני גם רוצה לברך. הסקירות היו מרחיבות. כפי שמסתמן זו פתיחה חלקה של שנה, זה לא קורה כל יום. כראש רשות לשעבר אני יודע להעריך את זה. אני יכול לומר, בוודאי השר יסכים, שלמרות גילוי הגז, המשאב האנושי נשאר דבר מרכזי בעם ישראל ואם נרצה, גם בעם היהודי. לכן, פיתוח ההון האנושי ומה היא דמות הבוגר של מערכת החינוך היא הדבר המרכזי להבטחת עתידה של המדינה. אני מסכים שסגירת הפערים תתבצע בעיקר דרך החינוך. אני מציע להוסיף ביעדים, שהמנכ"לית והשר הזכירו, גם את קליטת העליה וגם את פיזור האוכלוסייה. המרכיב הכי חשוב בפיזור האוכלוסייה זה הבטחת איכות החינוך בכל מקום בארץ. בלי הבטחת חינוך שום משפחה לא תיקח את עצמה לגליל ולנגב, ולכן, שאלת הפריפריה הגיאוגרפית – לזה אתייחס קודם כל, היא חשובה, וקליטת העליה היא לא רבה, אבל החינוך הוא כור ההיתוך. אני אומר, אני נותן לכם ביטוי ותוכלו להשתמש בו – החינוך הוא גם מגנט וגם מכבש. הוא מגנט למשוך את האנשים והוא המכבש שמחבר אותם. הוא מגנט ומכבש, ולכן זה כל כך חשוב. זו הסיבה שאני בחרתי בוועדה הזו. אין ספק שהמציאות משתנה יותר מהר מהתגובות. תמיד אמרתי שהשינוי הוא כמהירות האור. התגובה היא פחות ממהירות הקול. הפער הזה בין מהירות האור למהירות הקול הוא בעצם האתגר של המנהיגות.

אני רוצה לומר עוד שניים-שלושה משפטים. באופן טבעי יש גם קצת שאלות וביקורת. לא הזכרתם בכלל את החינוך ההתיישבותי. אפילו בתקציב של חוק ההסדרים החלום של פקידי האוצר הוא לבטל את החינוך ההתיישבותי. אני יודע שהשר הוא איש התיישבות, אז אנחנו בטוחים שלא תיתן לזה יד, ואם כן לא יהיה מנוס לחברי בכנסת, אלא להעביר את זה בחקיקה, של חוק החינוך ההתיישבותי, משום שלא בא בחשבון – כשאתה מדבר על יציבות, ויפה שהערכת את קודמיך, לא יכול להיות שתהיה יציבות אצל פקידי האוצר שכל שנה יציעו לסגור את זה. פה צריך להגדיל את כפרי הנוער, ולהגדיל את המכסות שלהם, שהם מרכיב חשוב בקליטת העליה.

דיברתם על החינוך הבלתי פורמלי – תגדילו את שנת השירות. אדוני השר, גם את המכסות צריך להגדיל וגם את התקציב, אחרת זה דיבורים. אין טעם במערכת החינוך בדיבורים שאין אתם מעשים. אני רוצה להגיד שיושבים פה קציני משטרה. המשרד שלך מאיים על המועצות האזוריות בקיצוץ בהסעות. כלומר, אין דבר כזה שבהסעות יהיה תקציב דיפרנציאלי. זה כמו שתגיד – מחר, בקרית שמונה, שכר דירה למקלטים. הסעות לא מתחלקות לפי חזק וחלש. מי שמדבר על התיישבות, והשר מכיר את זה – ופיזור אוכלוסייה, לא יכול לפגוע בזה. קיבלתי את זה ממקור ראשון. יש הודעה שקיצוץ בהסעות על התוספת וירידה לפי סוציואקונומי שמגיעה להיקף גדול על מועצות אזוריות. כל מה שאני אומר זה בדוק להבוקר. אז יכול להיות שהשטח לא יודע מה שאתם יודעים, אז יש לכם זמן לתקן.

הדבר השני, בשני קיבוצים בגליל העליון המשטרה הורידה את השמירה, כי אין גדר סביב בית הספר, בתוך קיבוץ קטן כמו סאסא ועירון, שבית הספר הוא בתוך הקיבוץ, אבל הקיבוץ מגודר בגדר חכמה. מי כמוך, השר, יודע – ואתה היית באזורים בהם פעלנו יחד – שלא תמיד היה גדר ליישוב ולא תמיד היישוב היא חוקי, אבל תמיד היתה שמירה. לא בא בחשבון, ואני מבקש שתיתן הוראה שקודם כל מחזירים את השמירה, ואחר כך נבדוק למה אין גדר.

משפט אחרון, אני רוצה להגיד לשר החינוך, אחרי ששר החינוך היה שר הכלכלה הוא יודע שצריך להעביר את הגיל הרך למשרד החינוך. אני יודע שאף שר לא מוותר על אחוזות, אבל בכל זאת אנחנו חושבים, ויש לזה תנועה גדולה גם בכנסת, שצריך להעביר את החינוך בגיל הרך למשרד החינוך, והגיע הזמן - אתה מדבר על מנהיגות ועל שינוי, זה לא שינוי גדול, הוא יהיה מובן מאליו ואנחנו נתמוך בזה. צריך להגדיר את זה כיעד.
היו"ר יעקב מרגי
יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים. השר הזכיר שאין תחליף למורה, ואנחנו מסכימים. המנכ"לית גם הזכירה את חיזוק מערך התקשוב, תוך כדי הדברים, וכולנו תומכים בכך. אבל אסור, אסור שזו תהיה מטלה או מעמסה כספית נוספת על ההורים. אנחנו יודעים, ודיברנו על זה בוועדה, שיש רשויות מקומיות שעושות את זה בניגוד לחוק תשלומי הורים וגובות תשלומים תוך יצירת פערים של מעמדות בתוך הכיתות. אני מבקש לאכוף את הסוגיה הזו, אבל כפי שנהוג עם חברי הכנסת, אני אמתין לסוף.
שר החינוך נפתלי בנט
יוסי הוא מהאנשים שמדברים מדויק וחד, עם הרבה תבונה.
יוסי וסרמן
ארבע נקודות בקצרה. ראשית, אני מודה לשר ומזדהה עם כל הדברים שאמר. שמעתיו בקשב רב, ואני בהחלט מושיט יד של שותפות נאמנה. אני מודה למנכ"לית ולצוות המשרד, מברך את יושב ראש הוועדה הנכבד ואת חברי הכנסת כולם, את חברי, ואת כל היושבים כאן. ארבע נקודות פשוטות. ראשית, כולנו חייבים לשאוף שהמדינה תכיר במערכת החינוך כתשתית קיומית ותפעל בהתאם.

נקודה מספר שתיים – אנחנו חייבים לשאוף שרק טובי הטובים של האנשים הצעירים של מדינת ישראל יתקבלו להוראה ויבואו לחנך את הילדים והנכדים שלנו. נקודה מספר שלוש – אני בעד, אני רוצה לעודד מורים צעירים, בייחוד זוגות מורים, להישאר במערכת. יש לנו תכנית שנציע אותה לשר החינוך, למנכ"לית משרד החינוך, איך לעשות זאת, לעודד זוגות צעירים של מורים ומורים צעירים להישאר במערכת. אני מדבר רק על הטובים ביותר, ללא פשרות. הנקודה האחרונה – הכינונו תכנית, "אופק חדש 2", אנחנו עומדים להציע אותה ולהציג אותה בפני שר החינוך, וברשות יושב ראש הוועדה, גם בהמשך, בפני ועדת החינוך של הכנסת. אנחנו רוצים להיות שותפים מלאים בכל מה שקשור לקידומה, שדרוגה של מערכת החינוך, לטובת הילדים ולטובת המחנכים כולם. תודה רבה, אדוני.
מרדכי יוגב
ברשות היושב ראש, אני באמת רוצה לפתוח ב "יישר כוח" גדול, גם לשר וגם למנכ"לית. זה לא פשוט ב-100 ימים לרוץ עם כאלה תכניות, ואני חושב שראינו פה דברים גדולים. אני לא אוהב לכנות מהפכות, אבל ממש לשבח את כל מה שנעשה, נקודה ראשונה, ותודה רבה גם לכל הצוות הבכיר של משרד החינוך.

דבר שני, אני אומר שאני מתרגש. זה היה נראה לי, ההגעה לוועדה הזו, ואני חדש בוועדת החינוך, עם אוריינטציה לחינוך, אבל אני שמח שהחדר פה עגול – חשבתי שזה כדי שאף תלמיד לא יעמוד בפינה. הנקודה הראשונה, בנוסף לכל מה ששמענו, ואני חושב שאי אפשר לשכוח גם – תשומל לב לכל תלמיד, גןם לנוער הנושר וגם לאלה שלא מצליחים פה – מישהו לפני אמר : לשנות את השם קב"ס, בהתאם למה שאתה אמרת, כבוד השר, אלא לתת לו, לא מפקח אלא מפתח, למצוא כל ילד וילדה.
היו"ר יעקב מרגי
התארים – לפעמים חושבים שזו סמנטיקה בלבד. קחו מורה שהיתה בכיתה, הולכת למכרז של קב"סית, אתה יודע למה? כי השכר שלה יורד. שאלתי אותה – מה קרה? הגישה היא שהסמנטיקה עובדת.
מרדכי יוגב
בהקשר לכך חשבתי גם, כרעיון, לייצר וואוצ'ר לכל תלמיד, גם בחינוך הלא פורמלי, לעודד את תנועות הנוער וארגוני הנוער שמצאת, וכל ארגון שיעניק ערכים, להביא דווקא מהמקומות שלא נמצאים בהם האנשים. אינני יודע את המספרים האמיתיים, אם כ-30% מהילדים והנוער בישראל נמצא בתנועות ובארגונים, וכ-70 לא, כל ארגון, כל תנועה שתביא עוד לתוך המערכת הלא פורמלית שבין 2 בצהריים ל-2 בלילה, לייצר לו את העידוד ואת התמורה לכך.

הדבר הנוסף, למרות שגם יושב ראש הוועדה הציג את הדגש בתלמידים, אני חושב שאסור לזנוח את המורים. הם, בסוף, מעמד המורים וההתמודדות שלהם, שנעשתה קשה עם השנים, בחלק מהמקומות – אני חושב שזה כן צריך להישאר, תמיד, כי הם בסוף השליחים. כמזכ"ל בני עקיבא לשעבר הייתי אומר שהמדריך הוא שזה שעושה בסוף את התנועה, לילד. בסוף המורה עושה את החינוך, ולכן אני חושב שכשם שציינת את חופש הפעולה של המנהלים ואת חיזוקם, אני חושב שהמורים והמורות – צריך לשים אותם, תמיד - - -

הנושא הנוסף שרציתי להעלות - - -
קריאה
גם הגננות.
מרדכי יוגב
גם הגננות, אכן.

ציינת את נושא הערכים. מזה מספר שנים אני מנסה לחזק את הנושא של הדיון הזה גם בלי היותי בתוך המערכת הפורמלית, לדון גם בתוך עולם הערכים הערכיים, החל מערכי המידות האישיות ודרך הארץ, ועד הערכים החברתיים והאוניברסאליים. אני חושב שדיון כזה, כפי שהיושב ראש דיבר, על דיון בתכני החינוך, דיון ערכי שכזה, מצאתי אותו בשעתו, שחל בו בלבול מסוים בחברה הישראלית, ואני חושב שברובו הגדול תהיה גם הסכמה לאומית על בסיס הערכים הללו, במידות ובדרך הארץ ובערכים האוניברסאליים, ויש מקום לשים אותם.

הדבר האחרון – שוב, להגיד תודה רבה על מה שנעשה ועל מה שעוד יעשה. אילולא הצורך שלנו בהתמודדות הביטחונית החיונית, בלית ברירה, אז אין ספק שהחינוך הוא בראש. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
ניתן רשות דיבור לנציג מועצת התלמידים הארצית.
אליאב בטיטו
שלום לכולם, בוקר טוב, אני יושב ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית, עולה לכיתה יב' בעיר עפולה, בישיבה התיכונית "עמית יהודה". קודם כל אני רוצה באמת לברך את שר החינוך ואת המנכ"לית, ואת יושב ראש הוועדה. אנחנו רואים כאן באמת צוות שלם שמקדיש ימים ולילות, ובאמת עם כוונות טובות, לשפר את מערכת החינוך, ולאו דווקא לשנות אותה, כי יש הבדל בין שינוי לשיפור. על כך תודה, באמת, בשם התלמידים, וגם בשמי.

אני דווקא רוצה להעלות בפניכם איזשהו נושא שאתם מאד מאד מעורבים בו, ואנחנו מאד שמחים שאתם לוקחים בו חלק ועושים אתנו איזשהו שיתוף פעולה בנושא, שזה שבוע אהבת חינם. אתמול התחלנו שבוע שלם שנקרא – שבוע אהבת חינם. זו פעם ראשונה שאנחנו עושים משהו כזה. שמנו לב לאורך כל האירועים האחרונים שקרה איזשהו משהו שהביא לגל של שנאת חינם בעם, החל מהרצח שהיה, והחל מפיגוע הדקירה, זריקות האבנים שהיו. החלטנו לחשוב איך פותרים גל של שנאת חינם. הגענו למסקנה שכמו שרק על ידי אור אפשר לנצח את החושך, רק על ידי אהבה ניתן לנצח את השנאה. החלטנו לפתוח בגל של אהבת חינם, שזה הוא אתגר שכל אחד מעלה בדף הפייסבוק שלו, כותב מספר מילים טובות על שלושה אנשים, ואנחנו יודעים שגם שר החינוך משתתף באתגר, גם ראש הממשלה, שהיום יעלה פוסט בדף הפייסבוק שלו, אחרי שאתמול אתגרנו אותו. גם על זה תודה. הייתי שמח שאפילו נחשוב ביחד כיצד מערכת החינוך יכולה באמת לקדם את הנושא הזה, גם של חיבור בין שונים, גם של הידברות בין הרבדים השונים באוכלוסייה, וגם בכללי, של אהבת חינם.
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה. לכל אלה שספקנים, בדקתי אתמול – זה לא עולה כסף. לאהוב לא עולה כסף. יישר כוח ותודה רבה.
ענת ברקו
אדוני היושב ראש, כבוד השר, המנכ"לית, הורים, קולגות, חברי וחברות כנסת. קודם כל, מאד מרשים מה שראינו כאן. יש דינמיקה של עשייה, מרגישים את זה באוויר, וכל הכבוד. אני רוצה להתייחס למספר דברים. דובר במורים – יש מה שנקרא, האמירה הלא קלישאתית "מורים לחיים". לכל אחד ואחת מאתנו יש אחד או אחת כזו, שידענו שבהינף יד הם יכולים לבנות ויכולים להרוס. סיפרתי לראש עירית רמת גן, העיר שלי, על פרויקט שנקרא מודל ש"י- שעת ילד. ילד מורה, ללא שום קשר ללימודים. שעת ילד עם מורה. בוחרים את התלמידים החלשים ביותר, לא בנושאים לימודיים, והמורים עושים אתם משהו. זה פרויקט שרץ כבר שנה שניה. אני חושבת שאת מכירה את זה, אולי, כי הציגו אותו בפני משרד החינוך, ובעצם זה נותן את התחושה של המוגנות ופתיחת צוהר לפן אחר של הילד בתחומי עיסוק אחרים, תוך כדי אמפתיה, ותכנים שלא קשורים ללימודים.

הדבר הנוסף זה משמעת. אני לא ארחיב על זה את הדיבור. אני חושבת שחיוני, בעיקר אנשים ששהו בחו"ל או למדו בבתי ספר אחרים – אנחנו יודעים שהמשמעת היא גם כלי ללמידה אפקטיבית. צריך לעבוד גם על הנושא הזה. זה יפחית את האלימות, ואנחנו פשוט לוקים בחסר. המרחקים בין מורים לילדים לא צריכים להיות במובן הרגשי, אבל במובן של מרחק הולם כדי להיות מסוגלים לתפקד, מבלי לפתוח "סחבקייה" זה דבר מאד חשוב בעיניי.

"נחשונים להוראה" זה פרויקט שאני יזמתי לפני חמש שנים, פרויקט התנדבותי, ושמחתי שמשרד החינוך קיבל אותו, של חיילים וחיילות, לוחמים ותומכי לחימה, מחזור רביעי כרגע בבר אילן עומד להסתיים, תואר ראשון, שני ותעודת הוראה, עם תכנים שקשורים לאהבת הארץ ומנהיגות. המורים האלה מתחייבים בחוזה עם משרד החינוך לשרת בכל מקום. מורים מנהיגים, מורות מנהיגות. 50% קצינים. יש מפק"צים מבה"ד 1. מיטב הנוער. הם יכולים לחולל שינוי והם גם יכולים להשפיע במובן שדיברתי עליו, בנושא של הפחתת אלימות.

הנושא של חינוך טכנולוגי – אני רוצה להביא לידיעתכם שהנחתי לפני הפגרה הצעת חוק העוסקת במקבילה אזרחית להכשרות צבאיות. הרצף הזה יכול להיות. זאת אומרת שהיום, בקורסים צבאיים – זה בברכת שר הביטחון, תהיה השלמה אזרחית וחיילים וחיילות ישוחררו, חלק מהם, לפחות, עם מקצוע לאזרחות, עם הסמכות של משרד הכלכלה. לכן, חינוך טכנולוגי יכול להיות גם מכוון לכיוון השירות בצה"ל ולאחר מכן – השלמות, להנדסאי, טכנאי וכו'.

דיבור בציבור – מאד חשוב, אבל חסר לי הנושא של אבני השפה. הקריאה, העומק של השפה. זה שהיום לא מקפידים על הכתבות, זה שילדים כותבים בשגיאות כתיב, אומרים שזה עוזר לילדים להתבטא. סליחה, כשאנחנו היינו בכיתה ג' או ד', אם מישהו היה כותב עם שגיאות זה היה העלבון הכי גדול שיכול להיות לאינטליגנציה שלו, ולכן צריך לעבוד גם על זה. חינוך לגיל הרך לקריאה זה דבר מאד חשוב. שום טבלט, שום דבר לא יחליף את הנושא של פיתוח האינטליגנציה בעקבות קריאה. אני רוצה לברך אתכם על שימת דגש על הגיל הרך, כיוון שבגיל הרך, כפי שאנחנו יודעים, מתפתחת 40% מהאינטליגנציה, אבני השפה, היכולת ללמוד, ההיבטים הקוגניטיביים והוורבאליים, ולכן צריך לתת לזה יותר מקום ולחשוב על כמה שיותר גירויים לחשוף את הילדים אליהם, כולל שפה נוספת. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי
הצלע הרביעית בשותפות הזו – ההורים. ועד ההורים, רון סגל.
שר החינוך נפתלי בנט
אני רק רוצה לומר לרון ושותפינו, אני חושב שאנחנו עולים קומה גם בתחום השותפות של עבודה יחד, ואני מברך על זה.
רון סגל
בוקר טוב לכולם. רצינו לברך, לקראת פתיחת שנת הלימודים את כל אנשי המשרד, כמובן, אבל בעיקר את מנהלי בתי הספר, את המנהלים, הגננות. מי שלא היה גננת לא מבין שזה כנראה באמת התפקיד הכי קשה שיש. שתהיה פתיחת שנת לימודים מוצלחת, פורייה, ותחילת היישומים של כל הרפורמות שהכרזתם עליהם. אכן אנחנו, ההורים, באים ומברכים על דיאלוג נכון ועל שיח והקשבה, ותחילת יישום של רפורמות שאנחנו באמת מקווים שתקרינה ותתקיימנה. אם הן תתקיימנה בצורה שהן הוצגו התקדמנו מאד ועשינו מהלך מאד משמעותי.
קריאות
- - -
רון סגל
נכון מאד.
שר החינוך נפתלי בנט
זה עוד שבוע.
רון סגל
אין לי ספק על ה-1 בספטמבר, הקרוב.
שר החינוך נפתלי בנט
- - - של מיפוי של כל גני הילדים, של כיתות א', הכל בסדר. אנחנו הולכים ל-100% כיסוי.
רון סגל
כיוון שאנחנו במקביל, או יחד אתכם, מוודאים ובודקים שהדברים שהתייחסתם אליהם מוכניםף אנחנו יודעים מה יקרה ב-1 בספטמבר, וכיוון שחלק מהדברים הם בתהליכים ארוכים הם צריכים להיות מושלמים ולהיות מבוצעים גם בהמשך, כולל דברים שעדיין לא היו בתכנית אלא אמור להיות להם המשך.

דברים נוספים שהוזכרו פה במילה וחצי, שחייבים לתת עליהם את הדעת – בתחום תשלומי הורים חייבים לטפל בנושא הזה, חייבים להיכנס מיידית לנושא הביטוח, שאי אפשר לאשר ולאפשר שהסכומים שבהם מדובר ייגבו. אנחנו מברכים מאד על כל נושא הדיאלוג שהתקיים., קוראים ורוצים שהמשך השיח עם משרד החינוך יהיה בדיאלוג תוך הצפת הדברים, העלאת הדברים על השולחן, קיום שיח משותף וקבלת החלטות משותפות עבור הילדים.

הזכרת, השר, את נושא הערכים. הנושא הוא בשיא החשיבו., כדי לראות פה אוכלוסייה טובה, בעוד כמה שנים, צריך להתחיל מהגיל הרך, מכיתות א'. הנושא של חיזוק הדמוקרטיה – שקצת היטשטשה לנו. כל הנושא של החינוך הערכי, ההתנדבותי, התרומה לקהילה, ראיית האחר, הדאגה לחלש- אנחנו אתכם, ונעשה את הכל כדי לקדם את מערכת החינוך כמה שיותר. שנה טובה ומוצלחת.
מירב בן ארי
תודה לכם, למנכ"לית המשרד ולצוות. אני אגיד את הדברים בקצרה, כי את הדברים החשובים שלי אני כבר אגיד היום לשר בפגישה בינינו. קודם כל, זכיתי להיות בוועדת החינוך, מבחינתי זו הוועדה הכי חשובה בכנסת. לפני קרוב לשלושה שבועות יצאתי מוועדת החינוך החוצה, ואחד הכתבים שאל אותי: את בוועדה חשובה? אמרתי לו – ברור, אני בוועדה הכי חשובה בכנסת. אז הוא אמר לי – מה, בכספים? אמרתי לו – לא, בוועדת החינוך. מבחינתי זו הוועדה באמת המרכזית.

בקצרה אני אגיד – הדברים שראיתי כתובים במצגת זה הנושאים של הטיולים השנתיים. בעיניי, כל הטיולים האלה צריכים לעבור למסעות. אני במשך 10 שנים ליוויתי עשרות נערים במסעות הישרדות במדבר. ראיתי מה המסעות האלה עושים לנערים, עברתי את החוויה הזו אישית. לדעתי, כיום הקונספט הזה של הטיולים חייב להשתנות, חייב לעבור לטיול ערכי – שזה בדיוק על מה שאתם מדברים, חיבור בין טיול עם ערכים. אני גם אדבר על זה עם השר, וכמובן – ההתעסקות פחות בביטחון אלא יותר בבטיחות. כלומר, אם אנחנו יודעים שהפיגוע האחרון בטיול היה ב-97, אנחנו חייבים להתקדם ולתת לנוער להיכנס לגבי מים, לנחלים, לתת לצוות המורים את היכולת. אני אדבר על זה עם השר כי באמת יש לי ניסיון של 10 שנים במסעות.

דבר שני שאני רוצה להתייחס זה למועצות הנוער. אינני חושבת שבית ספר הוא דמוקרטי, זה בהחלט גוף היררכי, אבל אין ספק שהנוכחות שלכם, ואני רוצה לפרגן לך, אליאב, אתה התחלת את התפקיד לא מזמן. אני מאחלת לך הצלחה, אתה יכול לראות בוועדת החינוך – גם קיימנו ישיבה מיוחדת אתכם – כדי לבוא ולתת לכם את ה-input בתוך בתי הספר ואת ההשפעה שלכם.

דבר אחרון שאני רוצה לדבר עליו – כל חיי התעסקתי בצמצום פערים ובחינוך הבלתי פורמלי. נתתם לזה דגש כאן והתייחסתם לזה במצגת. כשאני התייחסתי ל-12 שנות לימוד לא התייחסתי בכלל לאיך שאת למדת אלא התייחסתי לילדים שאין להם בגרות בכלל. את יש לך גם בגרות וגם מקצוע. כאן, היום אנחנו מתחילים – ואני יודעת שזה נכנס בשנה האחרונה, יחד עם התמ"ת, כן להבין שמקצוע, גם ללא בגרות, זה בסדר. אני, ביום שפתחתי את המרכז הראשון שלי, אמרתי שכולם, לכל הילדים תהיה תעודת בגרות. ככל שהעמקתי והבנתי, ומה שנקרא – המציאות טפחה על פני, הבנתי שבסוף זה גם בסדר אם ילד יסיים 12 שנות לימוד ויהיה לו מקצוע והוא יהיה יעיל וטוב לחברה הישראלית, וזו המטרה.

דבר אחרון – אני יושבת ראש השדולה למען השכלה גבוהה והסטודנטים בכנסת. אני מאד מקווה שלפני שתפתח שנת הלימודים האקדמית נעשה גם כאן כינוס. אני מודה שאני צעירה בכנסת. נעשה כינוס מיוחד בוועדת החינוך שמתעסקת בהשכלה הגבוהה, ויבואו כל אותם גורמים רלבנטיים.
היו"ר יעקב מרגי
אולי נזמין את עצמנו למגדל השן, למל"ג.
מירב בן ארי
למה? המבנה הזה מקסים, אדריכלות גותית. קיבלתי פה הרצאה על האורות ועל אפסותו של האדם מול האל. בוא נעשה ישיבה כזאת, אין לי בעיה. לאן שתגיד.

משהו באמת אחרון – הרמתי את הכפפה. אמרת שב-1 בספטמבר מתחיל שבוע שעוסק בסובלנות, אני קוראת מפה, שכל חברי הכנסת, גם חברים שכאן, שאולי חברי הכנסת יגיעו לבתי הספר ובשעה 10 או 11 יעבירו שיעור ראשון על סובלנות. הנה, אני מתנדבת. אני בטוחה שחברי יסכימו. זה נושא חשוב. אני ומיכל דיברנו על זה כבר בעבר.
היו"ר יעקב מרגי
זה לא חכמה שנזמין אותי ואותך לדבר על סובלנות בבתי ספר. נזמין גם את אלה שצריכים, באמת, לשמש דוגמה.
מירב בן ארי
גם אם יבואו רק חצי, הנה, יש כאלה שמוכנים להתגייס ולהעביר שיעור על סובלנות.
שר החינוך נפתלי בנט
אני מברך אותך על ההצעה היצירתית הזאת ואני אאמץ את זה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי, באמת חברת כנסת פעילה ושותפה.
אביבית ברקאי אהרונוב
אני מארגון "בזכות". לפני כשבוע שלחתי מכתב לאדוני השר, בעניין שיבוצים של ילדים במסגרות החינוך המיוחד. מדובר בילדים שעברו ועדת השמה, יש להם זכאות לחינוך מיוחד, ולמרות זאת אנחנו נמצאים כאן שבוע לפני ה-1 בספטמבר, ואלינו הגיעו כמה עשרות פניות – יכול להיות שהיקף התופעה רחב יותר – אין להם לאן ללכת ב-1 בספטמבר. אין להם מסגרת לימודית.
היו"ר יעקב מרגי
חשבתי שזה קורה רק במגזר החרדי.
אביבית ברקאי אהרונוב
לא. זה קורה גם לילדים בחינוך המיוחד. הסיבות הן שונות אבל אין להם מענה פרטני. ידוע לי שמנהלת האגף לחינוך מיוחד, גב' רחל אברמסון, עושה ימים כלילות כדי לתת מענה פרטני לכל אחת מהפניות שהעברנו לה - - -
היו"ר יעקב מרגי
לילות כימים.
אביבית ברקאי אהרונוב
לילות כימים. אבל יש פניות רבות שלא הגיעו אליה. נדמה שיש פה בעיה מעמיקה יותר שדורשת התייחסות רצינית כדי שב-1 בספטמבר הבא לא יהיו ילדים שאין להם לאן ללכת, כמו גם אותן פניות – אני באמת רוצה לדעת שלכל אחד מהילדים האלה יהיה לאן ללכת ב-1 לספטמבר.

נושא נוסף – נושא ההסעות לילדים עם צרכים מיוחדים. הנושא הנזה הוא נושא בעייתי. אני יודעת, אדוני היושב ראש, שבכוונתך לעשות ישיבה בנושא. מדובר בדיני נפשות. מדובר בהסעות לא בטוחות, בהסעות שילדים נוסעים בהן זמן ממושך מדי, ושוב אני מזכירה – מדובר בילדים עם צרכים מיוחדים. מדובר בהסעות שהרכב הנסיעה בהן לא מאפשר נסיעה בטוחה לילדים. עד היום לא הותקנו תקנות לביצוע ההסעות בפועל. אני מקדימה תרופה למכה ואני פשוט מבקשת, אדוני השר – עד להתקנת התקנות, ואני מאד מקווה שהתקנת התקנות תהיה בזמן כהונתך כשר - - -
היו"ר יעקב מרגי
אנחנו נעשה מאמץ להידבר עם יו"ר ועדת הכלכלה להעביר את התקנת התקנות אלינו, לוועדה, כדי לקדם את זה, אם נצליח. אם לא – נאיץ בו שיקדם.
אביבית ברקאי אהרונוב
אני מאד מודה לך, אני יודעת שהצעת חוק כבר הוגשה בנושא, אבל אני באמת מבקשת איזשהו מענה זמני כדי למנוע את גל הפניות שיבוא עכשיו, ב-1 לספטמבר, עם כל אותן בעיות שנובעות מכך שאין נהלים. איזה שהם מענים זמניים שיסדירו זמן סביר לנסיעה, שיסדירו את הרכב הנסיעה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
אביבית ברקאי אהרונוב
ברשותך, עוד - - -
היו"ר יעקב מרגי
לא, אנחנו קצרים בזמן, תשאירי לנו להמשך השנה. משפט אחרון.
אביבית ברקאי אהרונוב
אבל יש בעיות בהסעות כבר עכשיו, שנובעות מחלוקה קטגורית שקיימת בחוזר מנכ"ל לגבי מי זכאי להסעה ומי לא, למרות שמדובר בילדים עם צרכים מיוחדים. אני מאד מבקשת, עכשיו, עד שיתוקן חוזר המנכ"ל, לעשות איזושהי התייחסות פרטנית, ולילדים עם מוגבלות שכלית קלה, שלא זכאים היום להסעה, אם הצרכים שלהם מחייבים הסעה – לתת להם הסעה. ילדים קטנים בני שלוש, עם עיכוב התפחותי שלא זכאים להסעה היום, הם אינם מסוגלים לנסוע בכוחות עצמם וצריכים הסעה.
היו"ר יעקב מרגי
תודה רבה לך. חבר הכנסת נורית קורן. אנחנו לקראת סיום הדיון ואני מבקש לקצר ולעמוד בלוח הזמנים.
נורית קורן
אדוני, כבוד השר, המנכ"לית, אדוני, יושב ראש הוועדה. אני שמחה על הדיון. אני רוצה לברך אותך. קם דבר היום בישראל. אתה פתחת את הדיון בחינוך, בחינוך המיוחד, ואני מאד מתרגשת, באמת. אתה שמת את זה על המפה ואני רוצה שזה ימשיך ככה. אני רוצה להחמיא לשניכם, גם למנכ"ל וגם לשר. אתם, בהתראה קצרה, עשיתם קייטנה ביקנעם לילדים בחינוך המיוחד. יישר כוח. אני רוצה שהנושא הזה, אני מבקשת, שהנושא הזה יילקח בחשבון, ושבשנה הבאה לא נצטרך לעשות את זה ממש מעכשיו לעכשיו. זה מאד מאד חשוב. אנחנו ניתן מענה. אני ניהלתי ישיבה בכנסת על הנושא של צרכים מיוחדים וכמעט בכיתי. פשוט צריך לדעת, ואתם נתתם פה מענה גם לעניין של הסייעות הרפואיות – גם בעניין ההארכה של קייטנות, צריך לחשוב תמיד ע המשפחה ועל הילדים הנוספים שנמצאים במשפחה, שהם לא הבייביסיטר של הילדים עם המוגבלות, ובזה צריך לעזור גם להורים, שלא יפטרו אותם. גם אני חושבת שזו הוועדה הכי חשובה. אני אמא ל-4 ילדים והניסיון שלי מאד עשיר. אני רוצה לומר לגבי העניין של סייעות לילדים עם אלרגיה – צריך לתת לזה פתרון.

בנושא של ערכים – צריך להכניס, באמת, לימוד, על כל המגזרים, ושכל אחד יידע מי המגזר השני וללמוד עליו. כמו שאמרת – ערבי, מוסלמי, דרוזי, נוצרי, אתיופי, מזרחיים – לתת במה לכל תרבות, בכל בתי הספר, ולא ליצור את האבחנה. אני אקבע פגישה ואני ארחיב על זה.

לימודים דרך החוויה – הביקורים במערכת המכפלה, קבר רחל – מה שנעשה – להמשיך. הסליחות בתיכון, אני ממש מבקשת שזה יירד גם לחטיבות. אתם לא יודעים מה זה עושה לילדים שנמצאים בבתי ספר תיכוניים לא דתיים. דבר נוסף – הקטע של השפה הדבורה. לחזור לעברית התקנית, לעברית היפה, לערכים שלנו ולמשמעת – הכל יהיה ביחד. ונושא חשוב – כל המוטיבציה לעבור מהקבצה להקבצה. יש לי ילד כזה, שהיה בחמש יחידות. המורים לחצו, לחצו ולחצו שיירד לארבע יחידות. אני רוצה לומר לך – כל הכבוד לך. כל הכבוד שעמדת על הבעיה הזו. גם ההנשרה – הם הנשירו תלמידים טובים בהרצליה, לא בשום מקום אחר, רק כדי לא לקלקל את ה- - -

דבר נוסף, חשוב מאד – אני מבקשת שכל חדר מורים, אלה שמשלבים, יעברו ריענון מה זה לקויות למידה, לקויי שמיעה, חירשים – שהמורה יידע לאיזה ילד הוא ניגש. זה דבר מאד מאד חשוב. אני מבקשת את ההתייחסות שלכם. תודה.
יואב ללום
אני מהעמותת "נוער כהלכה", אנחנו פועלים בתחום המאבק באפליה בחינוך החרדי, באפליה הדתית, בעיקר אנחנו מגלים גם שיש אפליה כנגד עובדים וכנגד כאלה שמשרתים בשירות חרדים בצה"ל, ועוד אפליות. אנחנו משתדלים לטפל בכל האפליות.

אני הגעתי לכאן הבוקר, יושב בצד ומאזין לדברים, ודי מקנא. אני מקנא ע ההתייחסות הרצינית שהחינוך הממלכתי זוכה לה ואני מאד מצר שעד עכשיו לא היתה מילה אחת על החינוך המוכר שאינו רשמי, ואני הראשון שעוסק בו. לכן אתבטא קצת על מה שקורה - - -
היו"ר יעקב מרגי
- - - יושב לצדך.
יואב ללום
כן, כן, אני יודע, ולכן אמרתי לו תודה על כך שאני מדבר לפניו. גנבתי לו את זה.
מנחם אליעזר מוזס
- - -
יואב ללום
אני יודע, הרב מוזס, תמיד אני מקדים אותך.

בקצר וקולע – לקחתי נקודה אחת מתוך מאות נקודות. אדוני השר, גברתי המנכ"לית, אדוני, יושב ראש הוועדה המכובדת. החינוך החרדי והחינוך המוכר שאינו רשמי סובל מבעיה קשה מאד של חקיקה חסרה, של תקנות חסרות, של תקנות שגויות, של חקיקה שגורמת לכל הבעיות, והרבה מהדברים תלויים, אדוני השר, החתימה שלך, רק בחתימה שלך. להכין תקנות ולחתום עליהן, ולסדר את הדברים. אני רוצה לספר רק סיפור קצר אחד, לדוגמה, ולא אחרוג משתי הדקות שלי: בעיר חיפה, בשנה שעברה, קמה קבוצת חסידי גור והחליטה להיפרד מבית הספר. הם פעלו שנה שלמה בניגוד לצו סגירה, פעלו ללא רישיון, ולפי מה שאני שומע, ל-1.9 הקרוב משרד החינוך נתן להם רישיון. אתם הולכים לחוות את זה גם בבית"ר. בבית"ר, כרגע, בית הספר נאות רחל - - -
אברהם יוסף לייזרזון
אני לא הפרעתי לך, אל תפריע לי.
היו"ר יעקב מרגי
הרב לייזרזון, אתה לא מפריע לו. אתה ויתרת על זכות הדיבור, אדוני, היום.
יואב ללום
בבית"ר, חסידי סלונים עושים את מה שקרה בפרשת עמנואל – נפרדים מתוך בית הספר, מקימים לעצמם בית ספר. הרשות המקומית מקצה להם מבנה כשאין רישיון לבית הספר, ואני שואל, אדוני השר: יש לך תקנה, התקין אותה גדעון סער, שמאפשרת לשר החינוך לא לאפשר פתיחת בית ספר כשזה מפריע לחינוך הממלכתי. חסר להוסיף שם – כשזה מפריע גם למערכת המוכר שאינו רשמי. ואז תהיה לך סמכות ותוכל לאפשר - - -
היו"ר יעקב מרגי
תודה.
יואב ללום
אני רוצה רק ברכה למאיר שמעוני. אני רוצה, אדוני השר וגברתי המנכ"לית, שתדעו – מאיר שמעוני עושה עבודת קודש. בשנתיים האחרונות אני יכול להעיד שאני מתכתב אתו במיילים ב-2 וב-3 לפנות בוקר. ירבו עובדי מדינה כמותו בישראל.
מנחם אליעזר מוזס
אפשר לדבר טלגרפית ומהר, כן. אדוני השר, כאחד שהיה מראשוני המשפיעים עליך לקבל את תיק החינוך – מודה באשמה - - -
שר החינוך נפתלי בנט
נכון, אני יכול לאמת את זה.
מנחם אליעזר מוזס
אני שמח מאד לראות אותך חי את המשרד הזה, ולא כשר התיירות במשרד החינוך, שבא כמו תייר, עובר ומסתכל. כשלצדך המנכ"לית מיכל, שאני מכיר אותה מימי גדעון סער, כשהייתי סגן שר החינוך כאן – באמת, יש צוות נבחר כאן, של כל אלה שיושבים כאן. אני רוצה דווקא להעלות קודם כל את ברכותיי על השקת התכנית של הזדמנות שווה לבעלי מוגבלויות. רואים שאתה איש עם ערכים. כולכם חיים את הדברים האלה. רק רציתי לשאול האם זה יכלול גם את המוכרים שאינם רשמיים?
שר החינוך נפתלי בנט
פשוט כן.
מנחם אליעזר מוזס
גם את מוסדות הפטור, או שצריכים לזה תקנה? צריך את היועצת המשפטית? את כל כך שקטה היום. את לא יודעת עוד אם זה יכלול? הרי הילד צריך להגיע לבית הספר, גם המוכר שאינו רשמי – צריך הנגשה. האם ההנגשה הזו תהיה גם לזה. מה אתה אומר, תמיר?

עכשיו הנקודה השניה שאני רוצה להעלות, אדוני השר. דיברת על תוספת כיתות ועל הנושא של צמצום מספר התלמידים. זה דבר חשוב ביותר, אבל אני רוצה שתדע, כאחד שהיה חבר בוועדת שרים למוכנות העורף בימי גדעון סער, ועכשיו כחבר בוועדת משנה למוכנות העורף של ועדת החוץ והביטחון, נחשפתי למצב שהמון כיתות בלתי תקניות, והן מכילות אלפי תלמידים. בקו ה-40 ק"מ מקווי העימות, כולל אשדוד. תלמידים נמצאים בכיתות יבילות, בלתי תקניות. אין בכוחו של תמיר בן משה היקר להרים תקציב על זה לבד. אין למשרד החינוך את היכולת. צריכים לשתף בזה את האוצר ואת משרד הביטחון, זה נושא ביטחוני ממדרגה ראשונה, וראינו את זה ב "צוק איתן". אם תלכו לראות את עיר הקראוונים בקרית גג ובאשדוד, במקומות האלה זה פשוט מזעזע לחשוב. אני רק רוצה להזכיר לכם שב "צוק איתן" על אף כיפת הברזל, נפל טיל על גן ילדים והיה נס שזה היה בשבת. טיל שני היה ביום שישי אחר הצהריים, אבל למדנו – אין סומכין על הנס.

עוד מילה אחת, על שעות הפנאי. כבוד השר, כשישבתי אתך בפעם הראשונה דיברנו על מה עושים בשעות הפנאי של התלמידים, להעסיק אותם. המצב הוא בלתי נסבל. אפילו בעירך, רעננה, כשהנכדים שלי הלכו לפרק הנפלא והיפה הזה, אז מיד התלבשו עליהם הנוער, אל תשאל מה התפתח שם. אבל אני, כיהודי – אתם מכירים אותי כולם, אני עומד בצומת בטבריה, על יד בנק לאומי, להוציא כסף מהכספומט, עומד ברמזור, ופתאום תלמידי בית ספר מאוטובוס זורקים לי קליפות של ביצים ותפוזים, וצועקים "דרוס כל דוס", וכל מיני ביטויים כאלה. מה יש לי מזה שהעתקתי את מספר האוטו? זה לא יעזור שום דבר. לך תחפש. בכל אופן, הנושא הזה של שעות הפנאי והמלחמה באלימות, אגב, ניסיתי לפני שבאתי לכאן לבדוק מה המצב של התיקים הפתוחים במשטרה של בבני נוער, אבל לא קיבלתי תשובה. אני זוכר שלפני שנתיים קיבלתי תשובה שיש כמעט 30 אלף תיקים פתוחים לבני נוער, זה המצב. אני לא יודע מה המצב היום. בכל אופן, את הנושא הזה של שעות הפנאי חייבים לקחת לידיים. שנה טובה ומתוקה לכולם, תצליחו. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. טרחתם ערב שנת הלימודים, תצליחו, בעזרת השם.
דוד שרפר
אני מפורום בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים. מאחר ואני לא מספיק מיומן כמו כל הדוברים החשובים שהיו לפני, וגם לא זכיתי ליהנות מהרפורמה שהיום השר הכריז עליה- על יכולת הדיבור מול קהל. אני מבקש לקרוא את הדברים שהכנתי, ומבקש את תשומת לבכם. יושב אתי גם מר סמיח אבורגילה, שמרכז את המוכר שאינו רשמי במגזר הערבי. אנחנו מדברים בבוקר על אווירה חגיגית, על התחלה חדשה ועל רפורמות, אבל לצערי הרב יש אוכלוסיית תלמידים גדולה מאד שבאופן שיטתי, כל התכניות החשובות וכל הרפורמות האלה – מדלגים עליהם. התלמידים מגלים שהמדינה חילקה את כל העוגה לאוכלוסייה החזקה ולהם השאירה רק פירורים. בימים אלה התבשרנו שהתווספה למצעד האכזבה גם רפורמת הסרדינים, שכמו הרפורמות האחרות, רוצה לדלג על תלמידים שקופים. במדינת ישראל, וגם כאן, בוועדת הכנסת, אוהבים לדבר על טובת הילד, אוהבים להישמע כמי שדואגים לילדים, כמי שמחוקקים חוקים ותקנות בטענה שזה לטובת הילד. בואו נשים את האמת על השולחן. יש כיום כמעט 100 אלף תלמידים רק בחינוך היסודי שהדאגה לטובת הילד דילגה עליהם, קפצה מעל ראשם והזניחה אותם. 100 אלף תלמידים שהפכו לילדי הפירורים של המערכת. הם יזכו ממשרד החינוך רק לפירורים, מסיבה אחת מזעזעת – הם פשוט נולדו למשפחה הלא נכונה. אתם אוהבים לקרוא לילדים האלה – ילדי המוכר שאינו רשמי, אבל הם ילדים, ילדים ותלמידים כמו כולם. הם נראים כמו כולם, מדברים כמו כולם ולומדים כמו כולם. הם נולדו למשפחות דתיות, למשפחות ערביות או למשפחות הדוגלות בחינוך שהוכר על ידי המשרד – אני אגיד בשקט: אבל אין לו מספיק גב פוליטי לסדר החרגה, שהילדים יתוקצבו באופן שווה. אני כאן בשם 100 אלף ילדי הפירורים ובשם מוריהם והוריהם, מודיע לכם שהשנה תהיה השנה שלהם, השנה שבה נדרוש ונבקש מכם להשוות את התנאים של הילדים ללא קשר לקהילה אליה שייכים הוריהם. אם משרד החינוך הכיר בנו, זה המבחן היחיד. ילדים במוסדות מוכר שאינו רשמי צריכים לקבל תקציב שווה.

אני רוצה להדגיש שהמאבק אינו מאבק פוליטי. התלמידים בבתי הספר שייכים לכל חלקי החברה הישראלית – יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים וחרדים. לכן אנחנו מצפים מכולם להתגייס כדי למצוא פתרון ראוי. אנחנו מצפים משר החינוך שפתח את הקדנציה באמירה חשובה ומעודדת, בהיותו שר החינוך של כולם, שאת הרפורמה החדשה שיוצאת מבית מדרשו יחיל על כלל תלמידי ישראל, כולל אותם תלמידים שקופים שלא זכו להכיר רפורמה בשנים האחרונות.
היו"ר יעקב מרגי
רבותי, אין ספק שיש עוד אורחים שרוצים לדבר. אנחנו חרגנו ממסגרת הזמן. אני חושב שהדברים שנשמעו מקיפים, גם אם לא יצא לנו לדבר. אני אתן את הדקות שנותרו לשר ולמנכ"לית כדי שישיבו לדוברים, ואם הם יוכלו לאחר מכן להישאר אתנו קצת, אני אתן לעוד דוברים. אם לא, ננעל את הישיבה.
אברהם יוסף לייזרזון
- - -
היו"ר יעקב מרגי
- - -
שר החינוך נפתלי בנט
אני דווקא אתחיל בנקודה האחרונה- המוכר שאינו רשמי. דוד שרפר, אני חלוק עליך מכל וכל, לגמרי, אידיאולוגית. יש לנו עניין בחינוך ממלכתי. בבתי הספר של המוכר שאינו רשמי – ברבים מהם יש מיון. אין זה את זה בממלכתי. יש כיתות קטנות יותר. אין את זה בממלכתי. יש גביית הורים, אין את זה בממלכתי. לכן, חד משמעית אני קובע שאני לא מקבל את עמדתך. אנחנו נחזק את החינוך הממלכתי במדינת ישראל. כל הורה במדינת ישראל רשאי לשלוח את ילדו. אני שולח את ילדי לממלכתי, וכן, הם היו בכיתות של 37, אבל אי אפשר לבוא ולהגיד – אני רוצה את כל הזכויות העודפות, אני רוצה למיין ילדים בכניסה, ומצד שני לדרוש מהמדינה. זה לא יקרה.
דוד שרפר
- - -
היו"ר יעקב מרגי
אתה לא בוויכוח.
שר החינוך נפתלי בנט
אני לא בוויכוח. שאלת? אני קובע פה, אני קובע. אנחנו מאמינים במדינה, מאמינים במערכת החינוך. אני יכול להגיד לך שבמערכות החינוך הטובות ביותר בעולם מחזקים את החינוך הממלכתי. נכון, אנחנו לא מדברים על אפס, אנחנו מדברים על 75% תקצוב, אבל אם אתה מצפה שאני אייצר שוויון בעניין הזה –צריך להיות שוויון בשאר הדברים: אין מיונים, אין כיתות עודפות. לא יהיה את הדבר הזה, כי זה בדיוק מה שיגביר את הפערים, כי הרי כולם ילכו – כל אחד יקים בית ספר משלו, ימיין כמה שהוא רוצה, אם הוא מקבל מהמדינה. לכן, אני יודע שאני אמור תמיד למצוא חן – אני לא אמצא חן. זו עמדתי, אנחנו נמשיך במדיניות הזו.

נקודות נוספות – נושא של משמעת. תראו, הרבה מדברים על נושא של זכויות הילד, הגיע הזמן לדבר על חובות הילד. יש לנו ציפיות, יש סטנדרטים, ואנחנו כן דורשים גם מהילדים. בסוף הם לא לקוחות, הם תלמידים – הם נכנסים למערכת עם דרישות, ופה אני נותן גב מלא למורים, למורים שאתה מייצג, ידידי, יוסי, וכל המערכת בעניין הזה.

מירב, העלית נקודה חשובה מאד, ובכלל אני רואה בך שותפה ממשית. נושא שלא עולה לנו כסף בכלל, ואנחנו ניכנס לזה – זה להסב את הטיולים הבלתי משמעותיים למסעות ערכיים משמעותיים. זה לא עולה לנו עוד כסף. במקום מעין בילוי בלתי נשלט – אז אני נכנס לזה, אני מודה לך, אני מבקש מכם שותפות בעניין, ובכלל, במאמר מוסגר, אני ממש מחברי הכנסת שאיכפת להם. אני באמת רואה בכם שותפים. תעזרו, אנחנו ביחד, כמובן – לא בצדדים שונים.

אליאב - מקסים, אהבת חינם, איבדנו פה מדינה שהיתה לנו. היתה לנו פה מדינה יהודית לפני בערך 2000 שנה, ואיבדנו את זה בגלל שנאת חינם, לא ניתן לזה לקרות עוד פעם, ואני נענה לאתגר שלך. כפרי נוער והחינוך ההתיישבותי, אני הולך על סוגיית השיפוצים, בגדול. בסוגיית המכסות – זה בטיפול, אני לא יכול להבטיח עדיין הבטחות. ביקרתי, זה פשוט מציל נפשות, אבל זה גם עולה המון המון כסף פר ילד. חלק מהפנימיות שם במצב מזעזע, פנימיות שנבנו בשנות ה-50 וה-60. אני נכנס לזה, אבל על המכסות אין לי עדיין הבטחה, אני מטפל.

שנת שירות – תראו, גם פה אני רוצה להיות מאד חד. הוקמה ועדה בעניין שנת שירות, הוועדה יצאה עם מסקנות. המסקנות היו, בגדול, שצריך להגדיל, כי זה באמת מפעל מדהים, בשותפות – שלי-שליש0שליש, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הביטחון. אני מייד אמרתי שאני מאמץ, אמרתי שאני מוכן לשים את הכסף על זה, גם האוצר הלך על זה, משרד הביטחון כרגע לא שם. אני מבקש, תפעילו לחץ על משרד הביטחון. קדימה, אנחנו פוליטיקאים, תפעילו לחץ. על כל שקל שלהם, אני מודיע, ללא הגבלה אני אשים שקל, והתקציב שלהם יותר גדול משלי. אבל פה, באמת, תתחילו עם מכתבים והכל, אנחנו צריכים להבקיע, ואז נוכל להגדיל בצורה משמעותית.

סוגיית המעונות של גיל אפס עד 3 – פה אני אומר בצורה מלאה, זה צריך לעבור לחינוך. אני הייתי שר כלכלה. נכנסתי, אמרתי שאני רוצה ללמוד את זה. למדתי את זה והגעתי למסקנה שאנחנו בכלכלה, בתמ"ת, לא יודעים לתת את השירות. השירות הוא לא טוב, נאמר את הדברים כמו שהם, ואין שם תפיסה פדגוגית, וזה בסדר, שר הכלכלה ומשרד הכלכלה לא אמור להיות פדגוגי. הוא היה אמור להיות מעודד ליציאה לעבודה, אבל בסוף זה ילדים שעוברים שלוש שנים. כל פעם שאני פוגש את ידידי הטוב אריה, אני שואל – נו, מתי עושים את זה. גם פה אני מציע שכל אחד מכם יילך אליו, יעודד. זו תהיה רפורמה משותפת, אבל גם פה אנ לא יכול להבטיח כי צריך שניים לטנגו. יש פה חבר כנסת מאותה סיעה.

יש לי בשורה בעניין החברתי – אנחנו גם מגדילים את תקציב שח"ר מעבר לגידול הטבעי. אנחנו פותחים 50 כיתות שח"ר, מב"ר, אתגר, אומץ, מעבר לגידול הטבעי. תשמעו, זה כלי שלא היה בתקופתנו, כתלמידים, כלי מדהים. זה חינוך. תנועות נוער וארגוני נוער – מוטי, אתה דיברת על זה, על ההיבט של הפריפריה. ישבתי עם כל תנועות הנוער השבוע, והכסף שאנחנו נותנים להם ונותנים – ממש מכוון לזה. אני גדלתי בבני עקיבא, יש את הצופים, המחנות העולים והכל. זה בסדר. יש שם אליטיזם מסוים. אנחנו חייבים ללכת לפריפריה, לילדים עם מוגבלויות. מה שהדליק אותי, ואני מודה שלא הכרתי, לא ידעתי שיש כזה דבר – ארגוני הנוער. זה חברה' שבהרבה פחות כסף עושים עבודה בתוך השכונות, בתוך הערים. ממש הוקסמתי, כשירדתי לשטח. אז אני הולך חזק על הנושא הזה, בד בבד עם הגדלת תנועות הנוער.
ענת ברקו
צריך לתת - - - בונוסים בכיתות. עושים את זה בבתי הספר ברמת גן, ב "אוהל שם" אני יודעת שעושים את זה, אבל זה גם, כי הם משקיעים בזה המון המון זמן. לכן נותנים להם איזה כמה נקודות בונוס, זה מעלה להם את הציונים, הם לא מרגישים שהם - - - את הבגרויות שלהם, זה מגן עליהם.
שר החינוך נפתלי בנט
אז דרך אגב, במדד הערכי שלנו, יש גם ביטוי משמעותי לכמה בית הספר הצליח לעודד ילדים להצטרף לארגוני נוער או תנועות נוער. אני כאן חייב להגיד – אין להם את הPR- שיש לתנועות הנוער, אבל הם שבו את ליבי.
מירב בן ארי
- - - הוא הרבה יותר מורכב מאשר לגייס לתנועות הנוער, כי לבוא ולהוציא אותם מהשכונה שלו ולהביא אותו לארגון נוער זה הרבה יותר קשה מלהביא אותו לצופים או למכבי צעיר. תיקח ילד ל "אחרי", תיקח ילד לאיג"י - - -
שר החינוך נפתלי בנט
אז אני כבר מודיע שאני מגדיל את התקציב לארגוני הנוער בצורה לא מבוטלת, בדיוק כפי שתיארת – כל הארגונים המצוינים האלה. מי שהיה המדריך, מי שהקים והיה אתי בסיירת מטכ"ל, עופר רוגש, אדם מקסים ואני מלווה את זה כבר כמעט 20 שנה.

נקודה אחרונה- "צוק איתן" ועוטף עזה – אנחנו, משרד החינוך והאוצר היחידים שהמשכנו את הטיפול בילדים מעבר לשנה שהיתה במסגרת החלטת הממשלה. אני מדבר על פסיכולוגים, יועצים, שעות טיפול. אנחנו ממשיכים כי אל"ף, אנחנו לא יודעים מתי יהיה האירוע הבא, ובי"ת- כל הזמן יש שם טפטופים. הקושי הנפשי נמשך עוד הרבה אחרי המלחמה.

אסיים במשפט אחרון. תקשיבו – אדוני היושב ראש, אני רואה בך שותף אמת, אני רואה בכם שותפים אמת. הוועדה הזו התברכה באיכות הכי גבוהה מבחינת האיכפתיות, מבחינת המקצוענות, אז באמת – כל הזמן תתפסו אותי ונעבוד ביחד, נרד גם לסיורים יחד. רק דברו אתי ואשמח לעשות סיורים משותפים.
קריאה
- - - קווי העימות.
היו"ר יעקב מרגי
תשאיר משהו גם לישיבת המשך.

רבותיי, דברי סיכום. הוועדה מודה לכבוד השר וצוות משרדו על הסקירה המפורטת, על האוזן הקשבת, על פתיחת שנת הלימודים תשע"ו ללא תקלות שהיו מנת חלקנו בשנים עברו. הוועדה רשמה לפניה את סוגיית השוויון במערכת החינוך, והעצמת התלמידים בעלי המוגבלויות, כולל ההתאמות הנדרשות. הוועדה תמשיך לשתף פעולה עם השר ומשרדו לעודד ולהוביל תהליכים חשובים במערכת החינוך. הוועדה מודה לשר וצוותו על הירתמותו למלחמה באפליית תלמידים במערכת החינוך ולכל העושים במלאכה.

הישיבה נעולה, תם ולא נשלם, ואדרבא, מי שרוצה לפעול ולהשפיע – לבוא לדיונים. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20

קוד המקור של הנתונים