הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 28

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, כ"א בחשון התשע"ו (03 בנובמבר 2015), שעה 11:00

נשים בעסקים קטנים ובינוניים, לציון יום העסקים הקטנים

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מירב בן ארי

שולי מועלם-רפאלי

באסל גטאס

חנין זועבי

אראל מרגלית

רועי פולקמן

גלי בן מיכאל - ראש מערך השטח של הסוכנות לעסקים קטנים/מעוף, משרד הכלכלה

תמר שמחי - מפעילת אשכול 2 - מעוף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

רועי בן עים - ראש ענף מעקב ובקרה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

איימן סיף - מנהל הרשות, משרד ראש הממשלה, הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים

ורד סויד - מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

יובל זנה - מנהל פרויקטים, מטה ישראלית דיגיטלית, המשרד לשיווין חברתי

ג'נט שלום - עורכת דין, נציבה אזורית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

רן קיוויתי - מנכ"ל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

ארבל לוין - מנהל מחלקת המימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

מיטל מוסקוביץ - מעוף, מנהלת פרויקט ישראל דיגיטלית, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

שולה אגמי - מנהלת תחום קידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי

אורלי בן אהרון - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, עיריית ירושלים

שרה ברטל - מרכזת תחום עסקי נשים, המחלקה לקידום מנהיגות נשים, עיריית ירושלים, מנח"י

דגנית לוקס - מנהלת תכניות ופיתוח עסקי, העמותה להעצמה כלכלית לנשים

שולמית קריספיל - מחלקת לקוחות וגביה, חברת התאחדות המלאכה והתעשייה

ליאת גור - מנהלת הסברה, התאחדות המלאכה והתעשייה, תנועת עצמאים עושים שינוי

רוית גרוס נוריאל - מנהלת לקוחות, חברת התאחדות המלאכה והתעשייה

רונית בן עמרם - מנהלת לשכת מנכ"ל ונשיא, התאחדות המלאכה והתעשייה

שלי דביר - עורכת דין, מנכ"לית שותפות קואליציית ארגוני נשים לצדק תעסוקתי

חיה מנע - עורכת דין, להב - לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל

חגית שוורץ - הקליניקה לכלכלה קהילתית חברתית, האוניברסיטה העברית

מיכה סול - יו"ר משותף איגוד המסעדות

אביבית פריאל אביחי - יו"ר הוועדה למעמד האישה באיגוד המסעדות

שולי דביר - מנכ"לית קואליציות ארגוני נשים

חיה אש - תנועת עצמאים עושים שינוי

ליאת זילברמן - תנועת עצמאים עושים שינוי

חאולה ריחאני - עצמאית, מומחית לתחום שוק העבודה

לילי בן שלום - בעלת מסעדה בירושלים

פאדיה דאוד - בעלת עסק בכפר יסיף

רחלי פרגו - בעלת דפוס פרגו בע"מ

תמי סלע

דלית אזולאי

ר.כ., חבר המתרגמים

נשים בעסקים קטנים ובינוניים – לציון יום העסקים הקטנים

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה.

סליחה, גברתי. גילוי נאות, אני רק אגיד שחנית הייתה עוזרת שלי.

בסדר גמור. אז זה מפגש לאחר תקופה.

כן, כמה שבועות שלא נפגשנו.

שמחנו. אנחנו היום עוסקות בנשים בעסקים קטנים ובינוניים, במסגרת יום העסקים הקטנים, שהייתה יוזמה לקיימו בכנסת. כפי שהבנתי, רוב הוועדות בכנסת היום מקיימות דיונים סביב הנושא הזה.

למען האמת, היו כאלה ששאלו למה נשים בעסקים? למה אנחנו בוועדה עוסקות בנושא הזה, במיוחד לאחר שמסתכלים קצת על הדו"חות ועל הסטטיסטיקה, כמה נשים נמצאות בעסקים הקטנים או מנהלות את העסקים הקטנים או שבבעלותן עסקים קטנים. הסטטיסטיקה מוכיחה שאין ייצוג גדול של נשים או בבעלות או בניהול עסקים קטנים, אפילו בשותפות בעסקים קטנים.

אני מברכת על כולם. עכשיו אני מתחילה להרגיש שהולך להיות דיון חשוב. אני מתחילה לראות שמתגייסים לנושא הזה. אני מאד מקווה שנצא במסקנות שיועילו למצב, שישפר את עצם העובדה שרק 4% מהעסקים הקטנים במדינה, שהם 97% מהעסקים באופן כללי, רק 4% מהם הם בבעלות של נשים ו-20% הם בבעלות משותפת של גברים ונשים.

אפשר להגיד הרבה דברים. אפשר להגיד שנשים נכנסו לעולם העסקים קצת במאוחר ולכן הייצוג שלהם אינו משקף את המציאות ואת הצורך. יכול להיות שאחרים יגידו, כמו שהרבה סטריאוטיפים נפוצים - נשים ועסקים לא הולכים ביחד, אין לנשים ראש לעסקים. כמובן שאני לא מאמינה בדברים האלה, אבל בהסתכלות יותר מעמיקה אנחנו יכולות גם להבין שהחסמים שעומדים בפני נשים בקיום ופיתוח עסקים קטנים משלהן, לפעמים הם הרבה יותר מאשר מול גברים ולפעמים הם שונים גם כן מהחסמים שנמצאים באופן כללי בשוק, מול עסקים שמנוהלים בדרך כלל על ידי גברים.

אנחנו ננסה היום להתייחס לחסמים האלה ואני מאד מבקשת להתייחס למציאות הקיימת במובן הזה של איזה סוג של חקיקה קיימת, עד כמה יש אכיפה בחקיקה הזו, כי יש בעצם חוק שמתעדף או מבקש לתעדף עסקים שמנוהלים על ידי נשים. האם זה באמת קיים בשטח, האם זה מבוצע, האם נשים מגיעות לידי כך שהן משתמשות בסעיף הזה או לא.

לפני יומיים אני וחברותי, חברות הכנסת, ארבעתנו נכחנו באותו אירוע ברמת גן ושמענו מנשים מאד אמיצות על המציאות ואני מקווה שגם היום נשמע עדויות מהשטח, שיגידו עד כמה המצב מטופל.

ישנה גם הצעת חוק שמוצעת ויש עוד הצעות חוק של חברי כנסת, ביניהם גם חברת הכנסת חנין. יש לך הצעה שהצטרפנו אליה בעניין של עידוד עסקים קטנים, לפי פקודות העיריות. יש גם הצעה של חברת הכנסת עליזה לביא עם עוד חברי כנסת ויש את ההצעה של הרשות באופן כללי.

אני מקווה שנתייחס ונראה עד כמה הצעות חוק כאלה יכולות לעזור לנו לקדם את הנשים בעולם הזה, שנקרא עולם העסקים הקטנים, שהוא, כפי שאמרתי, נתח די גדול בשטח. זאת במיוחד לאחר שרבות מהנשים היום משכילות, עם הרבה יכולות ועם הרבה תכונות מתאימות שיכולות ורוצות להשתלב בשוק העבודה ולצערנו הן לא כל כך מצליחות בזה, ולבנות עסקים יכול להיות אחד הפתרונות.

אני אבקש לשמוע את עורכת הדין שלי דביר, מנכ"לית קואליציית שותפות ואבקש שכל המשתתפים בדיון יעמדו בזמן של 4 דקות מקסימום. זה יותר ממה שאנחנו מקבלים בדרך כלל. אנחנו מקבלים שלוש דקות במליאה, אז יש לך 4 דקות.

אבל אנחנו לוקחים לנו עוד חצי דקה-דקה.

אתה לא חייב לשנות, חבר הכנסת גטאס. מה אתם מתנדבים את הזמן ככה? אני אומרת לכם, בדרך כלל ביום רביעי אנחנו לחוצים קצת כי אנחנו חייבים לסיים את הישיבה. היום יום שלישי, אני לא לחוצה. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אז באמת אני אנסה לא לנשום ולהביא נתונים ברצף. שמי שלי דביר, קואליציית שותפות, ארגון גג בעצם, קואליציה של הרבה מאד ארגוני נשים. חברות בה תנועת אחותי, איתך-מעכי, העמותה להעצמה כלכלית של נשים בחיפה, מרכז אדווה, קול לאישה, רוח נשית, שדולת הנשים, הרבה מאד ארגוני נשים. אני רוצה לרוץ על מספר דברים מאד מרכזיים.

קודם כל ממה שאנחנו רואים, הנתונים הם מחפירים. אם אחוז הנשים באוכלוסייה הוא 52%, כמו שראש הוועדה פתחה ואמרה, כשאנחנו בוחנים את העסקים העצמאיים, הקטנים והבינוניים, אנחנו רואים שהאחוז שלהם, של עסקים בבעלות נשים, הוא מאד מאד נמוך. הוא נמוך מאד גם יחסית בהשוואה לעולם. בארצות הברית אחוז עסקים בבעלות נשים עומד על כ-29% ובארץ אנחנו מדברים על בעלות בלעדית של בערך 4%.

זה פער שהוא פער נוראי ואני חושבת שכולנו, בכל הוועדות, חייבים לעשות משהו בשביל להבין איך אנחנו, כמטרה, הולכים להעלות את האחוז הזה.

רק תגדירי מה זה עסקים קטנים.

עסקים קטנים זה עסק שמשלם מעל 4 משכורות. הכוונה שלי זה לא אישה שהיא עצמאית. דרך אגב, גם עצמאיות מ - - -

מה עם עצמאים? עוסק מורשה? עוסקות מורשה?

8.7% עצמאיות וכל היתר גברים. זה מכלל העצמאים והעצמאיות. זה האחוזים של עצמאים ועצמאיות, אבל אני מדברת עכשיו על עסקים שמשלמים משכורות ליותר מארבעה אנשים – זה עסק קטן, לפי ההגדרה הקודמת.

עד ארבע.

לא, מ-4 עד 20.

קטן זה עד 5.

רק תתאמו פה את ההגדרות.

ובינוניים בעצם זה עד 20. שוב פעם - - -

סליחה שנייה, תרשי לי, כבוד יושבת הראש, כי זה חשוב מאד.

אתה מתכוון להגדרות?

אם זה עד 5, אז גם 1 זה - - -

משהו לא ברור.

זה חלק מהבעיה בנתונים. אין הגדרה אחידה וברורה.

אבל זה לא חשוב. יכול להיות עסק שיכניס טוב, מפרנס טוב, בלי שיעסיק ארבעה אנשים.

נכון.

לכן מה שחשוב ביותר - - -

הוא ההגדרות ואני מסכימה איתך.

יש הגדרות?

רגע, תנו לי קצת, לא הרבה. לדעתי המבחן הוא אם היא מעסיקה את עצמה, אלף, זאת אומרת אם היא עוסקת מורשית.

עצמאית.

עצמאית. לא חייבת להיות מעסיקה. יכול להיות, היום כל הנטייה היא ללכת למיקור חוץ - - -

חבר הכנסת גטאס, בואו נעשה סדר, כדי שכולנו נבין שכשאנחנו משתמשים במונח מסוים, למה אנחנו מתכוונים. אז הגדרות של עסק קטן, עסק בינוני, עסק זעיר והאם עצמאי נכנס - - -

אני רוצה להעיר הערה טכנית בהתאם ותיכף ייכנס המנכ"ל של הסוכנות לקידום עסקים קטנים ובינוניים בישראל, כי זה בינתיים הגוף שבעצם קובע את כל ההגדרות. רק בשנת 2011 נכנס לכל הלקסיקון ולהגדרות מה שנקרא עסק זעיר, שזה עסק שבעצם הסוכנות לעסקים קטנים מגדירה אותו שזה מעסיק בין 1 עד 4 עובדים והוא בעצם בהיקף מכירות שנתי של עד מיליון שקלים. זה לא כולל העצמאים והעצמאיות. העצמאים והעצמאיות הם נתח שמהווה 54% מכלל העסקים בכל המגזר העסקי.

אני מצטערת, היינו באמצע - - -

אבל אני רק - - -

אני אעשה סדר. אני רוצה עכשיו רק הגדרות. בואו לא נתפרש על כל הנתח. אמרנו מה זה עסק זעיר. מה זה עסק קטן ומה זה עסק בינוני.

מה ההבדל בין זעיר לעצמאי?

לא נכנס לעצמאי. סליחה, אנחנו דיברנו על כך שהנושא שלנו הוא עניין העסקים הקטנים בבעלות נשים. ברור שעצמאי בהגדרה לא נמצא בתוך מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו. בואו נתמקד. רק שתי ההגדרות האלה – של מה זה בינוני ומה זה קטן ונמשיך. יש למישהו תשובה?

אז אמרתי. את לא נתת לי להמשיך. קטן זה עד חמישה עובדים ועד 10 מיליון שקלים היקף מכירות. בינוני זה מעל 20 עובדים.

תודה. אנחנו נחזור לזה.

נחזור למצגת. מכיוון שיש לי מעט זמן לדבר, אני רוצה להתמקד רק בשלושה נתונים ולהיות קצרה.

קודם כל, בהצעת חוק עידוד עסקים קטנים ובינוניים, שעולה היום להצבעה, אנחנו בעצם רואים שמקימים שם את הרשות לעסקים קטנים ובינוניים. בעצם הצעת החוק ממסדת את מבנה הסוכנות, את סמכויותיה וכדומה. אנחנו פה בוועדה - וזה מה שאני רוצה במשפט אחד להדגיש שצריך להסב את תשומת ליבנו – אין במבנה הסוכנות המוצע בהצעת החוק היום, אגף לעסקי נשים. אגף שהתפקיד שלו הוא להתמודד עם עסקים בבעלות נשים.

למה הקמת לאגף כזה היא מאד מאד קריטית בעיני? קודם כל זאת לא תהיה המצאה חדשה שלנו. ברשות, ושם זה כן רשות, ברשות לעסקים קטנים ובינוניים בארצות הברית, יש בתוך מבנה הרשות אגף לעסקים בבעלות נשים. כי החסמים שעומדים בפני אישה שפותחת עסק, הם שונים מאשר החסמים שעומדים בפני גבר ולכן האגף הזה צריך לתת את הדעת לחסמים השונים וגם לעידוד יוזמות שונות. זה טיפול אחר וטיפול שונה.

ולכן אני קוראת כאן שבתוך החקיקה שעולה, לתקן אותה ולהוסיף בתוך מבנה הסוכנות וסמכויותיה, גם את האגף לעסקי נשים.

זאת הרשות?

זה מה שהחוק שיעבור היום מציע.

זה נקרא לפי החוק סוכנות.

זו הצעת החוק שתעלה היום בצהריים. אני מצביעה על דבר אחד שנעדר ממנה. דבר נוסף, אני מדברת על איך אנחנו מעודדים בפועל. זאת אומרת כשיוקם אותו אגף, מה הוא יוכל לעשות. איך הוא בכלל יעודד ופה אני קוראת לזה - Show me the money - תראו לי לאן הכסף הולך. יש כיום עשרות מיליונים ועשרות מיליארדים של שקלים שהולכים למכרזים ממשלתיים ולמכרזים מוניציפאליים. אני רוצה שחלק מהכסף הזה יעבור לעסקים קטנים ובינוניים בבעלות נשים.

ושוב פעם אני חוזרת לארצות הברית. מה עשה הממשל הפדראלי אצל אובמה? הם קבעו רפורמה וברפורמה שם נאמר ש-5% מרכש פדראלי – ושוב פעם – זה לא כל הרכש הפדראלי. האגף לעסקים בבעלות נשים ישב ומיפה יחד עם כל אגף ואגף איזה עסקים אפשר לסגור אותם, שהרכש שם יהיה רכש רק לעסקים בבעלות נשים; ו-5% מהרכש הפדראלי (זה מכרזים סגורים) – הם הולכים למכרזים לעסקים בבעלות נשים.

ויש גם עסקים חברתיים שדווקא הסעיף של חובת מכרז ממשלתי הוא מכשול.

נכון.

יש את הנתח הזה של עסקים חברתיים, שאין לו מענה, גם לא בחוקים הקיימים וגם לא בחוק הזה, וזה מכשול הנדיר לנתח של נשים מובטלות, שלא רוצות להקים עסק זעיר. כלומר, הסוגיה הזאת של עסקים חברתיים. אני חושבת שזה אחד מהמכשולים המרכזיים.

אני מסכימה לחלוטין.

זה לא קיים היום בחוק?

לא, לא. דרך אגב, זה לא בחוק, זה יכול להיות גם-. מה שקיים היום בחוק חובת מכרזים זה - - -

שנייה, יש הבדל בין - - -

יש סעיף בחוק חובת מכרזים, שאני מכירה, שאומר שאם עסק בבעלות אישה ועסק בבעלות גבר עומדים בכל הקריטריונים ביחד, צריך לתת לעסק בבעלות אישה עדיפות, אבל זה לא - - -

לא - - - רכש מעסקים.

זה לא קרה אפילו פעם אחת מאז שנת 2002 - - -

חצי שנייה.

תנו לי רק דקה להשלים את הדברים.

דקה זה קצת יותר. חצי דקה.

אנחנו באמת פנינו בשאילתה לפי חופש המידע, לדעת כמה פעמים הסעיף הזה, בחוק חובת מכרזים, יושם בפועל. לדעת כמה פעמים זה היה במכרזים. הנה התשובה הרשמית, שלחתי אותה גם ליושבת ראש הוועדה. התשובה הרשמית של משרד המשפטים: הסעיף הזה יושם מאז שהוא נחקק אפס פעמים. מעולם הסעיף הזה לא יושם בפועל, וזה רק מלמד אותנו שהוא לא באמת עונה על המטרה.

ולכן אני קוראת כאן לכולם, אם אנחנו באמת רוצים להשפיע, אם אנחנו באמת רוצים לעודד עסקים בבעלות נשים – אנחנו צריכים להעביר כסף, שבלאו הכי עובר, זאת אומרת להעביר כסף שבלאו הכי עובר לעסקים בבעלות נשים. הדרך הנכונה לעשות את זה זה להקצות אחוז מסוים, אם זה ממכרזים פדראליים, אם זה ממכרזי ממשלה, של כל משרדי הממשלה. אחוז מסוים, אתם תחליטו מה הוא יהיה – 5%, 3%, 2%. זה לא משנה. העיקר שהשיטה הזאת, שהוכיחה את עצמה במדינות אחרות, תעבוד גם בישראל – להעביר כסף.

תודה, שלי.

עוד שאלה. למה מדובר רק על עסקים בבעלות נשים?

שנייה.

לא, רק שאלה, יעני היי מיש - - -

אבל בעברית, שגם אנחנו נבין.

מיש רשות דיבור, רק שאלה. למה מדובר רק על עסקים - - -

היא דיברה בעברית.

רשות של נשים. למה לא גם עסקים, כאשר אחוז מסוים מהבעלים הן נשים? צריך לתת תעדוף גם לזה. תמיד מדברים, כלומר לאישה הערבייה קשה שהיא תהיה בראש העסק, אבל אם הצוות של העובדים הוא 50% נשים – אז גם לתעדף את זה.

בסדר גמור.

בדרך כלל השאלות בתוך המכרזים הן האם נשים עומדות בראש העסק וכמה נשים יש בתוך הצוות.

נכון, גם וגם.

זה לא אומר שזה עוזר הרבה שרושמים את זה, ותיכף נשמע.

ורק נתון נוסף, איתו אסיים. נתון אחרון, כתבה שפורסמה בדה-מרקר על מחקר שערכו בארצות הברית. את כל מדינות ה-OECD שמדברים על כמה בעצם החברה משלמת, כשנשים לא נכנסות לעבודה, ופה בנתון אנחנו רואים בכתבה – שגם הבאתי – אפשר להעביר אותה - שבישראל אנחנו בעצם מפסידים 7.4% מהתל"ג מדי שנה, מזה שאנחנו חוסמים נשים מכניסה לעסקים. זה הפסד ממשי בתל"ג למדינת ישראל.

ברור. נעשה גם מחקר עד כמה מפסידים מאי כניסת נשים ערביות לשוק העבודה.

בדיוק, נכון. גם התל"ג מפסיד מזה.

אוקיי. אני אבקש לשמוע את גברת חאולה ריחאני. יש לך שלוש דקות להציג. אני הייתי רוצה לשמוע באיזה שהוא מקום, ואולי את זה נשמע אחר כך מהסוכנות, על הצלחות של עסקים שבבעלות נשים, האם יש לנו איזה שהם מדדים שבדקו כמה הצלחות יש. נשמע את זה אחר כך.

בבקשה, שאלה.

שאלה לגבי התשובה הזאת של משרד המשפטים. יש פה איזה שהוא גורם מוסמך שיכול לתת לנו הסבר איך נעשה עד היום אפס שימוש בסעיף החוק הזה? אין לי מושג למה נתקעתי עליכם, תגידו לי אם סתם אני תוקעת בכם עיניים. יש פה איזה גוף מוסמך שייתן תשובה – איך יכול להיות שאפס פעמים השתמשו בסעיף הזה?

האם יש מישהו ממשרד המשפטים פה? לא. אז תשובה מוסמכת מהמשרד שענה שהיה אפס פעמים – בינתיים לא נקבל, אבל אחר כך נשמע מהסוכנות או שנשמע עדות, שאני יודעת שכבר שמענו אותה, מנשים שיש להן עסק.

אני מוכנה לענות.

את מהנציבות.

שמי עורכת הדין ג'נט שלום, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אני לא יכולה לדבר בשם משרד המשפטים, אבל ידוע שהשימוש בסעיף הזה הוא לא טוב וכרגע מתבשלת בתוך משרד המשפטים הצעת חוק לגבי חוק חובת מכרזים, להעדפה במכרזים של הממשלה של עסקים שיש להם גיוון לנשים בעמדות בכירות, לאוכלוסייה ערבית, לאנשים ממוצא אתיופי ולבעלי מוגבלויות. זה כרגע בשלבי כתיבה, אבל זה משהו שמשרד המשפטים עובד עליו ביחד איתנו.

תודה.

חאולה, שלוש דקות, בבקשה.

שלום לכולם. שמי חאולה ריחאני, ואני היום מייצגת את עצמי. אני עצמאית בתחום הנושא של תעסוקה, שוק העבודה ויזמות.

איך את מגדירה את עצמך, עסק זעיר?

כן, אני עסק זעיר. יש לי חברה בע"מ לייעוץ. כרגע אני לא המוקד, אבל בעצם אני באה עם 20 שנות ניסיון בעבודה בשטח. רק לפני 5 חודשים ניהלתי ארגון ארצי שנקרא עמותה להעצמה כלכלית - - -

זה הכל על חשבון השלוש דקות.

אוקיי. זהו, אז אל תשאלי אותי שאלות.

תכווני לנושא.

גם כשאת באה זה על חשבון הזמן הפנוי שלך.

חשוב לי להגיד שכרגע חבל להתמקד בכל ההגדרות. מה שחשוב לדעת שבאמת ייצוגן של נשים בכלל בארץ, אנחנו מדברות על ייצוג מאד נמוך של נשים גם בזירה העסקית. 4% בסך הכל עם בעלות בלעדית בעצם יש להן עסקים זעירים ולא קטנים, ואני לא רוצה להיכנס להגדרות.

חשוב להבין את זה, כי אנחנו מדברים על עסקים קטנים כמנוף מאד מרכזי ליצירת מקומות עבודה. יחד איתי נסעה מהשעה שש וחצי אישה מהגליל, בעלת עסק, שתיכף תציג ותספר, על כמה שהעסק בעצם נתן לה הזדמנות לעבוד בתור אישה ערבייה בגליל, שאין לה שום אפשרות עבודה אחרת.

ולכן העסקים הם מנוף מאד מרכזי שאנחנו כנשים חייבות להיכנס אליו, כדי ליצור מקומות פרנסה עבור המשפחות שלנו, עבור אחרים.

אני רוצה להגיד כבר, לא ממקום של לרצות אף אחד כאן, אני חושבת שבעשר השנים האחרונות ויותר בחמש השנים האחרונות, אנחנו עדים ליותר תנועה גם מצד הממשלה בנושא. יש מחקרים שבודקים גם את הנושא. אנחנו רואים גם מצד הרשות לקידום עסקים קטנים וזעירים, ומנכ"ל הרשות תיכף ייכנס. הוא חייב להיות כאן. זה המנגנון המרכזי שמפעיל היום שירותים כדי לקדם עסקים בכל הארץ. יש לנו גם ייצוג ברשות לקידום מעמד האישה עם ורד סויד, שבעצם גם פועלות המון בכל הנושא הזה של העצמה כלכלית לנשים וכמובן לא לשכוח את איימן סייף, בכל המאמצים של הרשות לפיתוח כלכלי, כדי לקדם נשים ובמיוחד כשאנחנו מדברים על אוכלוסיות שהן לגמרי מחוץ לשוק העבודה.

נשים ערביות הן הקטגוריה הראשונה שהיום סובלת. אפילו נשים חרדיות, אם שמעתם נתונים חדשים, עברו את ה-75% באחוזי התעסוקה שלהם וכך גם גברים חרדיים. רק לפני יומיים הייתה כתבה בערוץ 10, שגם גברים חרדים בעצם עובדים יותר. זו הקטגוריה המרכזית שעדיין שוק העבודה ועסקים זעירים יכולים להוות עבורה אלטרנטיבה מאד טובה. כמובן לא פתרון לכולן, אבל היא בעצם עוזרת לנשים הערביות.

ככלל, אני חושבת שהיום יש בעיה אחת מאד מרכזית וכל השירותים נתונים, ואני מצביעה ומסתכל על תמר שמחי שמייצגת פה כרגע את המעוף ואת הסוכנות, עד שרן קיוויתי ייכנס, שכרגע צריכה להיות תפיסה – ושלי התחילה לדבר על זה – שאומרת שאנחנו צריכים להקדיש משאבים מיוחדים לציבור הנשים באופן ארצי – לא רק ערביות אלא נשים בכלל. היום כשאני יושבת ומדברת עם כל סניפי המעוף, שמייצגים את כל נושא היזמות וההכשרות לתחום הזה, אין תקציבים מיוחדים לנושא הזה של נשים.

גם בנושא של האשראי, נשים היום עדיין סובלות מהנושא הזה של זמינות לאשראי. בקרב נשים ערביות, וגם יושבת לידי חברת הכנסת חנין זועבי, שבזכותה לפני 4-5 שנים גם קידמנו יוזמה לטיפוח נשים ערביות ובזכות זה הורחבה תכנית מיקרו-פיייננס מיוחדת לנשים ערביות, שנקראת סאווה, שזאת פעם ראשונה שבעצם הממשלה נכנסת יחד עם קרן קורת שהיא קרן חיצונית ועושים ביחד קרן להלוואות זעירות לנשים ערביות. אבל עדיין, לכלל הנשים בישראל, בעלות העסקים, חסרה תשובה לאשראי יותר זמין, אשראי שאינו דורש 20% או הון עצמי ושאינו דורש ערבויות שאין אותן לנשים.

הדבר האחרון שמאד חשוב לי להגיד, זה שבעצם בכל התכניות ואני יודעת שהיום יש מלא תכניות שהסוכנות וסניפי המעוף מבצעים בכל הארץ, שהן מאד חשובות ומקנות ידע. היום ההכשרות האלה צריכות גם לפעול לטווח הארוך וגם להתאים את עצמן יותר לנשים, במובן הזה של האלמנט הזה של העצמה כלכלית ותמיכה וחיזוק הנשים. אם נרצה או לא האישה יצאה לעולם העבודה, היא אפילו גם מנסה לצאת בקרב אוכלוסיות מסוימות, אבל עדיין כל נטל התפקידים האחרים הוא עדיין עליה.

לכן, שאני מדברת עם רן והוא אומר לי – יזמים זה יזמים, לא משנה גברים או נשים – אני אומרת לא. את זה צריך לכבד ולעגן ולהכיר בעובדות. עדיין אישה בעלת עסק צריכה להתמודד עם כל המעגלים של בית ושל משפחה ובנוסף לזה להתמודד עם בעיות של מערכת הבנקים ולקוחות ובעיות אשראי וכל הדברים האלה.

תודה.

אני רוצה לשמוע את הגברת פאדיה דאוד, אבל ממש ישר ולעניין. עדות גם על הצד החיובי וגם על הקשיים שעמדו בפניך. אולי תספרי לנו גם איזה סוג של עסק יש לך. תפדלי, פאדיה.

שמי פאדיה דאוד מכפר יסיף, בעלת מסעדת תרויאה בכפר.

איזו מסעדה?

מסעדת תרויאה.

אני מכירה את המסעדה והיא מסעדה טובה.

איך קוראים לה, לא הבנתי.

תרויקה.

יש לזה פירוש?

כשתגיעי לשם תביני.

לא תרויקה, תרויאה, עם אלף לא בק'.

יש ב-ק' ויש ב-א'.

כן, יש ב-ק' ויש ב-א'. העסק היום מפרנס משפחתי עם ארבעה ילדים וגם מפרנס חמישה איש שעובדים איתה. יש מהם שמפרנסים משפחות ויש מהם שמפרנסים את עצמם. יש לי 15 איש שעובדים איתי בעסק עבור - - -

תדברי בערבית. אם ישנן מילים שאת לא יודעת ואני אתרגם.

(אומרת דברים בשפה הערבית.)

(מתרגמת את הדברים לעברית: ) היו לי הרבה קשיים עד שהגעתי עד לפה. היו לי הרבה מכשולים בדרך, קשיים, גם מהבית גם מהחברה, עד שהגעתי למקום הזה שהצלחתי. בשבילי העסק היום הוא כמו אחד מהילדים שלי.

כן. (אומרת דברים בשפה הערבית.)

(מתרגמת את הדברים לעברית: ) אני רציתי לצאת לעבודה. לא היו לי הרבה אופציות. הצטרכתי ליצור לעצמי את המקום הזה, את המקום שבו אני מוצאת את עצמי, מקבלת ביטחון עצמי (את זה אני לא צריכה לתרגם) - - -

בתוך הבית וגם בחוץ.

כן.

תודה רבה שולי, את תמשיכי מפה.

לא, מה פתאום. אני יודעת ערבית, אבל את הזכות לתרגום אני משאירה לך.

(אומרת דברים בשפה הערבית.)

(מתרגמת את הדברים לעברית: ) היו לי הרבה דברים שלא ידעתי איך לנהל אותם כמו חשבונות, חשבונאות, כמו איך לנהל את המקום, בנקאות וכו'. נכון שלאט לאט התחלתי ללמוד אותם, אבל בעיקר כשהצטרפתי לעמותה להעצמה כלכלית, קיבלתי את הכישורים והמיומנויות האלה שמאד עזרו לי, אבל בעיקר מי שהדריך אותי היום נשים מהאוכלוסייה הערבית, שהבינו את הקשיים שיותר קשורים אולי לחברה ולתרבות וכו'.

ארגון העצמה.

כן, בדיוק. (אומרת דברים בשפה הערבית).

(מתרגמת את הדברים לעברית: ). אחת הבעיות היא כל הנושא של האשראי, הבעיה שלא מתייחסים אלינו כנשים, כישות נפרדת, אלא תמיד קושרים אותנו עם בן הזוג ובעצם מבקשים הרבה פעמים, כדי לקבל הלוואה, ערבויות של רכוש - - -

זה מכשול מרכזי.

בטוח, אבל אני בינתיים מתרגמת. עוד לא אמרתי את דעתי בנושא. (מתרגמת) לוקחים ערבויות ששוות הרבה יותר מההלוואות שאנחנו יכולים לקבל מהבנקים. כמובן, נכון שהנושא של האשראי ועצם הקשר הזה, שאי אפשר לנהל תיק נפרד, או ברשויות המס מתייחסים ליחידה המשפחתית ולא לאישה כבעלת עסק באופן נפרד, גם הבנקים, זה המכשול האמיתי.

שוקראן, פאדיה.

שוקראן.

גברת ליאת גור, מנהלת ההסברה בהתאחדות המלאכה והתעשייה, בבקשה.

בקצרה אני רוצה לחדד כמה נקודות. אני חושבת שהבעיה מתחילה במה שרן קיוויתי אמר לדוברת הקודמת - יזמים זה יזמים. זה לא נכון. כל עוד במשרד הכלכלה לא יהיה פילוח מגדרי, שהתחילו לעשות אותו, אבל זו רק תחילת הדרך וכל עוד לא יידעו מה הבעיות המסוימות של נשים ולא יקצו משאבים לתכניות של נשים, וכמו שאמרתם, יהיה אגף לנשים כמו שיש ב-SDA האמריקאי, זה לא יזוז.

כי לנשים יש בעיות אחרות. יש להן בעיות של אשראי ואין להן את הרשתות החברתיות הכלכליות שיש לגברים. הן סובלות מהסללה למקצועות מסוימים מגיל מאד מאד קטן והן לא מגיעות ליזמות וכו' וכו'. אז הבעיה מתחילה במשרד הכלכלה.

התחילו פילוח מגדרי וגילו, שלא תאמינו, נשים משתמשות יותר מגברים בקורסים שהם נותנים, בכלי הסיוע שהם נותנים, עד שמגיעים לקורס של מימון, של ניהול כסף. נשים מפחדות מכסף, הן לא הולכות. כמו שאמרתם, הם הולכות לבנק, שואלים אותן איפה בעלך. כך שיש צורך ואין עליו מענה במשרד הכלכלה.

אני באתי עכשיו מוועדת הכלכלה. היה שם שולחן מלא גברים שדנו בכובד ראש בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק עסקים קטנים. אין שם ובמילה אחת לא מוזכרות שם נשים. להבדיל מחוק עסקים קטנים של האיחוד האירופאי, שיש לי אותו פה בתיק, להבדיל מה-Small Business act האמריקאי, שכמו שאמרת יש שם 5% שמנותבים, זה לא בדיוק חובה, לעסקים קטנים. זה צריך להשתנות.

אני מציעה להרים פה את הכפפה ואני אשמח לשתף פה פעולה עם כולם בישיבה הבאה. חברת הכנסת פולקמן ניהל את הישיבה וכל הזמן הוא אמר – תביאו לי הצעות. המטרה שלנו צריכה להיות להכניס סעיף שמדבר על נשים בהצעת החוק הזאת, שאין זמן לבזבז, כי עכשיו מכינים אותה לקריאה שנייה ושלישית. צריך ליזום ישיבה עם ועדת הכלכלה, כי זה לא עסק של נשים בלבד. אנחנו לא צריכים לשבת פה שולחן מלא נשים עם גבר אחד, או שניים. זה לא בעיה שלנו, זו בעיה של הכלכלה והמשק.

אני רק רוצה להגיד לך משהו אחד, קריאת ביניים. בגלל שאני מהסיעה של חבר הכנסת פולקמן וחבר הכנסת אלי כהן שיוזמים את הצעת החוק של העסקים הקטנים, אז אני, אם זה מקובל עליך - - -

אבל זו הצעת חוק פרטית.

לא משנה. זה הגיע מהצעת חוק פרטית.

חברת הכנסת בן ארי, אני בדיוק רשמתי מולי בסיכום שאנחנו כוועדה נפעל להכנת הצעה, וממילא ההצעה היום צריכה לעבור קריאה ראשונה, לא שנייה ושלישית, אז נכניס את זה לדיוני הוועדה. אנחנו נציג את זה כיוזמה של הוועדה ואנחנו נשמח אם חברת הכנסת בן ארי תגויס כבר. אנחנו צריכים לעשות את זה דרך הוועדות ובדיונים על הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

ועוד משהו קטן בקשר לנשים ברכש ציבורי. הצעות החוק עם העדפת נשים וכו', זה מה שקיים עד היום, זה לא יעבוד. לחברת הכנסת עליזה לביא יש הצעת חוק לגבי העדפה של עסקים קטנים ברשויות מקומיות, זה לא יעבוד. תסתכלו על המספרים כמה עסקים קטנים, לא של נשים, שמגיעים לרכש ציבורי – כמעט אפס. כי תנאי הסף לא מאפשרים. עסקים קטנים לא יכולים להתחרות בתנאים של עסקים גדולים.

צריך לפצל מכרזים.

צריך או לפצל מכרזים, לתת אפשרות להתאגדות בלתי פורמאלית של עסקים כדי שייגשו ביחד למכרז, או לתת מכסה. מדינה כמו ארצות הברית או אוסטרליה, לא מדינות סוציאל דמוקרטיות גדולות, עושות את זה כי הן יודעות שזה טוב להן לכלכלה. לא עושים טובה לנשים. וזה הפתרון היחידי. כל השאר זה יהיה ללכת סחור סחור ולשים כללים שלא ממש עובדים. אני חושבת שזאת צריכה להיות המטרה.

תודה.

חברת הכנסת שולי מועלם.

תודה רבה גברתי. אני מתנצלת מראש, במקביל ליום העסקים הקטנים יש היום גם את יום הבטיחות בדרכים בכנסת, אז אנחנו מנסים כולנו להיות בשני הנושאים החשובים האלה.אני גם מתנצלת בפני נשים נוספות שיספרו את ההתמודדויות שלהן, כשאני לא אהיה כאן.

שמענו השבוע, כמו שאמרה יושבת הראש ובעיקר אני מזועזעת מהמספר הזה – אפס. אני מזועזעת ממנו מסיבה אחת, שאין גם איזה ניסיון להסתיר אותו ולכן אני חושבת גברתי, שמה שאמרת לפני רגע, שתהיה פה דרישה של הוועדה להכנסת סעיף בחוק הזה, שהיום אנחנו נצביע עליו בקריאה ראשונה, כי אין עכשיו מה להתעסק עם התוספת.

בעיקר אני רוצה ללכת למקום היותר מקדמי. אני חושבת שאחד השינויים שאנחנו מובילות, זה באמת ההבנה שלגברים ונשים זה לא אותו דבר. אין לנו עניין להגיד את זה, אין לנו רצון להגיד את זה. אין לנו מחשבה שזה ככה, אבל בהחלט יש לנו רצון להגיד שנשים, בטח במקומות שהם פחות טבעיים להן, ופה דיברו על נשים ערביות. אני אשמח אם מישהו ירים את הכפפה מה קורה בתעסוקת נשים אתיופיות. איפה הן נמצאות בסיפור הזה.

נשים חרדיות, כולנו יודעים, במשך הרבה שנים התפיסה החברתית בקרב נשים חרדיות הייתה שהנשים עובדות הרבה יותר בחוץ מאשר גברים, לכן זה לא חכמה כל המספרים המופלאים שמדברים עליהם.

העניין המרכזי בעיני הוא לשנות את התפיסה של מי שמחליט שנשים וגברים זה לא אותו דבר. ולכן, ההתמודדות של נשים היא אחרת, החסמים של נשים הם אחרים. הדרך להועיל לעסקים קטנים, שנשים מובילות, היא אחרת. מה שנאמר פה על קצה המזלג לפני רגע על ידי הדוברת הקודמת, הוא אחד הפתרונות האדירים בעיני, לאפשר התקבצות של נשים כדי להתמודד במכרז, שלכתחילה אין סיכוי לאישה אחת לבד להיכנס אליו. ואני לא רואה בפתרון הזה איזה שהוא עלבון ליכולת של נשים, להיפך.

אני חושבת שמה שאנחנו עושות פה בכנסת, זה בדיוק על הדבר הזה וזאת יכולת שבעיני היא יכולת שנשים מובילות אותה. היכולת להתאגד כדי להשיג את המטרה שלשמה אנחנו פועלות פה ונשים פועלות בעסקים הקטנים.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד, זה שאני חושבת שהוועדה הזאת היא המקום שבו אנחנו נוביל את השינוי. אני מאד סומכת על חברי כנסת – גברים ונשים כאחד. אני חושבת שקידום נשים בכל העולם, בכל הרבדים של החיים שלנו, הוא לא עסק רק של נשים, אבל איך שהוא בסוף גברתי, אני רואה שאת ההורדה של הגדר, או שמא יש לדייק – השכיבה על הגדר – בסוף איך שהוא אנחנו צריכות לעשות.

וגם בנושא הזה, אני אוחזת בשולי גלימתה של יושבת ראש הוועדה ובעזרת השם, בכוח שיהיה פה מכולנו, דרך הנשים, כשרק לפני יומיים אומרת אישה את הנתון שאת אמרת – אני מעדיפה לפעמים לכתוב שלא, אני לא אישה, ואז ראה זה פלא, אני זוכה במכרז שכאילו אמורה להיות לי בו העדפה. אני ראיתי אותה. כבר כולנו נופפנו לה לשלום.

אני בדיוק רציתי לתת לך את הזמן הראוי לך לשמוע ממך. סיימת, חברת הכנסת?

כן, כן, תודה רבה.

תודה. אני הערתי שדווקא היום יש לי גלימה להיאחז.

כן.

גברת רחלי פרגו, בעלת בית דפוס. הקשבתי לך לפני יומיים וביקשתי שתגיעי, כי אני חושבת שיש לך דברים עניינים להגיד, בבקשה.

קודם כל אני מודה לארבעתכן. אני בזכותן פה. יש לי בית דפוס. לא חשבתי אף פעם, עד שנולדו לי ילדים, שאני שונה. אני נולדתי לבית דפוס. אני דור רביעי בעסק. העסק הוא גלגול של עסק שהוקם בהונגריה. זה לא היה נראה לי מוזר שאני שם, זה היה נראה לי הכי טבעי. מהרגע שהאבא שלי נפטר ואני בעלת העסק, פתאום קרו לי כמה דברים.

אני רוצה להגיד על המכרזים. אני ממש רוצה להעלות פה נקודות ולא להתחיל לספר את הסיפור האישי שלי. לבקש דברים קונקרטיים. אני ניגשת להרבה מכרזים ממשלתיים ואני זוכה בהם. אני זוכה בהם הרבה בזכות זה שאבא שלי היה מנהל העסק לפני שהוא נפטר. אם תכנסו למדד תל אביב 100, תראו שמתוך 100 חברות שנסחרות היום בבורסה בתל אביב, רק 3 הן בבעלות נשים. שלושתן ירשו את העסק: עופרה שטראוס, דנה עזריאלי ושרי אריסון. ואני, אמנם אני קטנה, זה בדיוק הנושא הזה - - -

ולא נסחרת בבורסה.

לא נסחרת בבורסה, אבל אני בעסק שנחשב גברי. מהיכרות שלי את השוק אני האישה היחידה שהיא בעלת בית דפוס.

לגבי תנאי סף, אני לא ניגשת למכרזים של מיליארדים במשרד הביטחון. מדובר, לסבר את האוזן, במכרזים שהמקסימום שלהם הוא 10,000 שקלים. בזה התפרעתי בגדול. לפעמים מדובר בלהדפיס ארבעה כרטיסי ביקור, שגג הם יעלו 600 שקלים. לכן ההערה הזאת – אם נתתם את אותו מחיר – ניתן העדפה לאישה. ואם מישהו זכה ותמיד הם חייבים לציין מה הסכום שזכה, הם שולחים לי בפקס, ואם מי שזכה נתן 590 שקלים, אז לא תיתנו העדפה לאישה בגלל ה-10 שקלים האלה? לכן זאת אשליה.

דבר שני לגבי תנאי סף, ברוב המכרזים ובלי קשר לנשים, אבל עם קשר, מנוסחים ככה שעסק קטן לא ייגש. לצורך העניין, מכרז של ארבעה כרטיסי ביקור, תנאי הסף יכולים להיות משהו הזוי – מחזור עסקים של 6 מיליון שקלים. ניסיון של 20 שנה.

העסקה של 30 עובדים, שזה לא פרופורציונאלי, אני אתן דוגמא שנשים, כדי לגשת למכרז של משרד הביטחון, חייבות להיות ספקיות מורשות, שזה תהליך ארוך, ושוב, לא מדובר ברכש של 10 מטוסי הרקולס. מדובר היה במכרז בחודש שעבר, בנושא של עיצוב גרפי של חוברת. לעצב 30 דפים, כשבנושא עיצוב גרפי, אני מכירה רק נשים. נשים הן עצמאיות. ואמרתי, איך אעודד נשים? אני לא רציתי לגשת, אין למחלקת הגרפיקה שלי את הזמן לזה, איך אני אכניס דרכי? אני אגיש שאני הגשתי והם יתנו. אבל תנאי הסף היו כאלה לא פרופורציונאליים למוצר. תבינו, הן לא יכולות לקרוא את המכרז, אין להן הרשאה באינטרנט בכלל כדי לקרוא את המכרז. הן חייבות לעבור תהליך ארוך, כל עסק קטן, להיות מורשה.

לגבי לסמן 5%, 10%, זה נורא יפה. יש לי הצעה קונקרטית, לצבוע תקציב. להגיד – יש מכרז בשבוע הבא של בית החולים אסף הרופא. תאמינו לי שלמנהל בית החולים אסף הרופא אין שום אינטרס לדעת אם העסק בבעלות נשים או לא. אבל אם הרכש הממשלתי, או מי שמאשר את התקציב יגיד לו – ב-10% האלה אתה לא תיגע. אתה תיגע אם זה יהיה עסק של נשים. אף אחד לא יחזיר תקציב לממשלה ויגיד אני מוותר על זה. ולדעתי זאת צריכה להיות האופציה.

דבר נוסף על התקבצות. בהרבה מכרזים, ואני מתקשרת ומבררת, כי אני קצת נודניקית, כתוב אסור להעביר לקבלני משנה. בענף הדפוס זה מאד מקובל שלכל אחד יש נישה. הרבה לקוחות שלי הם בתי דפוס, הם מעבירים לי דברים ואני מעבירה להם. אני שואלת – למה אתם לא רוצים שאני אעביר? הפקת חוברת, כשאיזה שהוא רכיב בזה יהיה אצל בית דפוס אחר. זה לא קשור למכרז, אבל תנאי הסף הם בדיוק הפוכים ממה שאת הצעת: אסור להעביר לקבלני משנה.

אוקיי, תודה. אני חושבת שהצעת כמה דברים שאפשר לקחת אותם בחשבון. נתייחס בסיכום.

חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

תודה. אני גם אצטרך לעזוב כי יש לי שדולה פה של כל תנועות וארגוני הנוער ואני לא רוצה לאכזב את בני הנוער.

קודם כל זה מאד מעניין אותי ואני לוקחת על עצמי, כמובן בשיתוף עם הוועדה, לטפל בנושא מול החוק. גם מול חברי הכנסת פולקמן ואלי כהן, כדי לנסות לעזור. אני מציעה בכלל ממש כדי לא לבזבז זמן, שניקח מתוך הוועדה שלוש או ארבע נשים, כי הוועדה היא מצוינת, אבל כדי שנוכל להתקדם, עדיף שניקח שלוש-ארבע נשים ונתחיל להתמקד בחוק הזה, כדי לראות איך אותו אנחנו כבר מעבירות תהליך, כדי שבקריאה שנייה ושלישית תהיה לזה השפעה.

באופן ספציפי על הדברים שאמרת ואני שמחה שבאת, אני שמחה גם ששדולת הנשים עשתה את הכנס החשוב הזה והייתה לנו האפשרות לדבר איתך ולהזמין, אבל אני חושבת שבכלל מה שהיה כאן השבוע היה מקרה נקודתי, אבל באופן עקרוני, אם יש לכן רעיונות או נושאים, תשמשו בהם. אני מודה, אני אולי מרימה לי להנחתה, אבל אף אחת עד היום לא כתבה לי משהו ספציפי. יש לי עמוד פייסבוק, גם אחרי משבר הגז הפלאפון שלי פורסם, נראה לי הגיע עד עיראק, לצורך העניין. קיבלתי SMS על כל דבר, רק לא על דברים חשובים וקונקרטיים כמו שאתן מציעות כאן. אז תשמשו. אני מניחה שגם שולי וכמובן עאידה - - -

לא, לא, אני קיבלתי.

את כן. באמת. הנה, לשולי יש את הניסיון, אבל בטח כשמדובר בחוק שהוא של הסיעה שלי, שהוא מתעסק בעסקים קטנים. אני אומרת לך – שום פנייה, שום דבר. אני לא יודעת, אולי בגלל שחושבים שאם חבר כנסת לא מוכר אז הוא עובד פחות. אז יש לי חדשות בשבילכם. דווקא חברי הכנסת הפחות מוכרים עובדים יותר, אבל אל תצטטו אותי. אין פה תחרות.

מירב, אני חושבת שכולם יודעים שמי שנמצא בקואליציה יש לו יותר אפשרויות לקדם. למה אני מרגישה שאת, אני חושבת שכולם יודעים שלמי שנמצא בקואליציה יש לו כוח לקדם דברים. כנראה זה עניין גם של אמון, עד כמה הקואליציה כן רוצה לדחוף את הדברים שהנשים מדברות עליהם.

אז אני אגיד משפט סיכום אחד. אנחנו כן רוצים לדחוף וזה כן חשוב וזו הסיבה שהייתי בשדולה וגם היום ותרגישו בנוח לקדם את הדברים האלה.

תודה רבה ובהצלחה.

תודה ובהצלחה בשדולה.

חברת הכנסת גאטס, ביקשת זכות דיבור, אך האם אתה רוצה לשמוע קודם את הסוכנות ואז להתייחס?

תודה.

זכות הדיבור לארבל לוין, מנהל תחום בכיר מקרו בסוכנות.

שלום, אני ארבל לוין, מנהלת את מחלקת מימון של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. אני בעיקר פה כדי לספר על פרויקט שאנחנו עושים כבר 5 שנים. התחילו לדבר על זה קצת. אני אתן קצת פרטים. בשיתוף עם היחידה של איימן סייף ובעזרת הביצוע של קרן קורת - - -

מהרשות.

אנחנו הסוכנות לעסקים קטנים. כן, איימן סייף מהרשות וקרן קורת שבעצם מבצעת את הפרויקט בפועל עבורנו. זה מיזם משותף שנקרא סאווה. הוא התחיל בדרום הארץ על ידי קרן קורת, במתן הלוואות לנשים ערביות, נשים בדואיות בדרום ואנחנו הרחבנו את זה גם - - -

אתה לא צריך לתקן את עצמך. אתה דווקא אמרת את זה נכון בהתחלה.

אוקיי, בסדר גמור. זאת אומרת להתמקד בקהילה הבדואית, אז רציתי לציין את זה. כיום אנחנו ברוב הארץ, בדרום, בצפון ובמרכז הארץ גם. הקרן נותנת בסביבות 1,000 הלוואות בשנה לנשים. זו קרן שנותנת סכומים מאד קטנים לנשים שעד אותו רגע בכלל, במקרים רבים לא עבדו אפילו.

מה זה קטנים?

זה מגיע למשל ל-6,000 שקלים הלוואה.

6,000 שקלים?

כן.

עד 10,000 שקלים. ממוצע 7,000-7,5000 שקלים.

זה עד 10,000 שקלים. אני ממליץ לכל אחד לבוא לראות - - -

את נותנת את ההלוואות האלה?

את התוצאה של הקרן הזאת. היא עושה דברים מדהימים. היא גורמת לאנשים שעד היום אפילו לא עבדו, להתחיל עסק קטן. אם זה להתחיל לייצר, נניח מישהי שבישלה בשכונה ועכשיו רוצה קצת להתרחב, היא עושה את זה. למכור בגדים. קוסמטיקה. מלא מלא סוגי עסקים. מאד יפה. באמת עושה שינוי. גם בדקנו. עשינו בדיקה בשנת 2013 ונמצא שכל משפחה שהאישה השתתפה בתכנית, בממוצע תוגדל לה ההכנסה ב-2,500 שקלים למשפחה, שזה הרבה.

סליחה שאני שואלת. שאלתי את זה בהתחלה ואני אשאל שוב. מההיכרות שלי בהרבה מקומות בעולם, עסקים קטנים קורסים מהר ונסגרים מהר. השאלה שלי היא האם בדקתם בקרב כל אלה שקיבלו את ההלוואות – מה אחוז העסקים שהתמידו והמשיכו והאם יש בהם הצלחות או שהם נשארו באותם מימדים? יש בדיקה כזו?

והחזירו כסף.

יש אחוז דיפולט בקרן.

עוד פעם.

אחוז אחד של דיפולט בקרן. יש אחוז אחד של דיפולט בקרן. הקרן הזאת היא קרן שבאה עם מעטפת של ליווי, שהן נכנסות לבית של העסקים. זה מבוסס על מודלים שנוסו בעולם בנושא של הלוואות בערבות הדדית. המודל הזה, אני יכול להגיד לך שמבחינתי פה ברוב המקרים לאו דווקא העסק ממשיך, אבל נניח והאישה אחר כך הלכה ונהייתה עצמאית ואם מראש היא לא עבדה, גם עשינו שינוי. זאת אומרת יש פה עוד אפקטים שעד היום הבדיקה שלנו מראה - - -

בסדר, השאלה הייתה מאד קונקרטית. אני יודעת שברגע שמתחילים להשתלב מנסים שוב ושוב, אבל השאלה היא מאד קונקרטית. באיזו שנה התחלתם את הקרן הזאת?

2006.

אנחנו ב-2010.

אוקיי, בשנת 2006 התחיל כל העסק הזה.

לא, בשנת 2006 הקרן התחילה. אני רן קיוויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

או, ברוך הבא, אבל לא קופצים ישר למים. חכה שנייה. אני אמשיך את השאלה שלי. ברוך הבא.

משנת 2006 ועד שנת 2015 אני חושבת שזו תקופת זמן די טובה כדי לבדוק, ולבדוק שנתית איך מתפתחים עסקים כאלה. כלומר, כמה נשים שנכנסו ופתחו עסק כזה – קודם כל התמידו, לאיזו תקופה התמידו. כמה מהעסקים האלה נסגרו ועד כמה העסקים האלה התפתחו מעבר לממדים שהתחילו איתם?

אני אשמח לתת תשובה קונקרטית.

מי גברתי?

אני מהעמותה להעצמה כלכלית לנשים.

אוקיי, אז אני ארצה קודם כל לדעת האם הסוכנות, שכן מספקת את השירות הזה, בודקת את עצמה בצורה שאני שאלתי. יש תשובות?

מה שאת מדברת עליה זה קרן סאווה?

כן.

זו קרן שמופעלת על ידי עמותה שנקראת קורת. היא מופעלת משנת 2005 - - -

שמענו את זה, כן.

עד שנת 2011, משהו כזה, היא מופעלת בלי מעורבות ממשלתית. הסוכנות בכלל הוקמה רק בשנת 2009.

אתם לא שמתם כסף?

לא, אנחנו הוקמנו בשנת 2009, אז תחילת הקרן הוקמה באזור הדרום, טיפלה רק בנשים - - -

בסדר. שמענו את זה גם כן.

רק בנשים ערביות בדרום. אנחנו בכל שנה מגדילים את הקרן באופן משמעותי. לפני שנה עשינו מחקר הערכה על הקרן הזאת, כדי לבדוק עד כמה היא אפקטיבית. מחקר ההערכה הזה נעשה על מספר די גדול של נשים שקיבלו שם תמיכה, ובדק בדיוק את הפרמטרים האלה – האם זה אפקטיבי, האם - - -

והתוצאות?

התוצאה הייתה שזה אפקטיבי. הנשים מתמידות וה - - -

לא, לא, לא. מעבר להכללות – אפקטיבי והנשים מתמידות – סטטיסטיקה.

הכנסת משק הבית של נשים באופן ממוצע שהיו בפרויקט הזה, עלתה ב-2,500 שקלים בממוצע לחודש במסגרת הנשים שהשתתפו בפרויקט. זה מבחינתי - - -

זו לא התשובה לשאלות שאני שאלתי, אז אני אפנה לגברת מהעצמה כלכלית. כנראה יהיו להם תשובות. בבקשה. מה שמך?

דגנית לוקס מהעמותה להעצמה כלכלית. אני רוצה להמשיך את הדברים שלך וגם של הבוגרת של הקורס של עסק משלך. אנחנו בדיוק עכשיו הוצאנו מחקר הערכה שחאולה התחילה אותו ועשתה את רובו, ובעצם התוצאות מדברות בתכנית המרכזית, תכנית הדגל של העמותה, שנקראת עסק משלך, שהיא תכנית של העצמה וליווי עסקי, שגם דיברנו על זה כמה חשוב העניין של העצמה, כשמדובר בנשים. בתכנית הזאת יש מנחת העצמה ומנחה עסקית.

סליחה, סליחה, בואי קודם תעני על השאלות. אחר כך תגידי מה עושה העמותה, כי אני חושבת שלעמותה היו הרבה הזדמנויות להגיד את זה.

אוקיי. אז אחוז הנשים שסיימו את התכנית הוא 88%, לפי המחקר שעשינו, שזה מחקר שמתפרש על 5 ו-6 שנים, שנעשה שנה אחרי, שלוש שנים אחרי וחמש שנים אחרי. אחוז הנשים בעלות עסקים בסיום התכנית היה 40%, שזה ללא ספק מספר מרשים; ואחוז הישרדות העסקים אחרי 5 שנים, מתוך אלה שיש להם עסקים, היה 71%. כך שאנחנו רואים שלתכניות האלה יש תוצאות בשטח.

40% ו-70% לא מסתדרים לי. תחזרי על זה בבקשה.

סליחה?

70 זה חלק מתוך ה-40%.

בדיוק.

אוקיי.

סליחה, זה אומר ש-71% מה-40% שנפתחו - - -

שרדו לאחר 5 שנים.

אפשר לשאול שאלה אחת – כמה עברו את התכנית הזאת אצלכם?

בסך הכל?

כן. כלומר ה-88%, מה ה-100%?

נכון להיום 5,000 נשים עברו את התכנית ב-15 השנים שהיא קיימת.

אוקיי, תודה. למרות שזו לא השאלה, אז זה עונה על התכניות של העמותה שלכם, אבל זה לא עונה לי על השאלות על קרן סאווה ועל העסקים שבעצם מתנהלים כחלק - - -

כמה הלוואות סאווה נתנה?

שנייה, סליחה. וזה גם לא עונה על השאלה באופן כללי. יש נשים גם שיש להן עסקים קטנים שלא קיבלו מסאווה. סאווה זה לאוכלוסייה הערבית, אז השאלה שלי, והיא גם מתקשרת לבקשה או לעצם העובדה שהסוכנות לא עושה פילוח מגדרי לסטטיסטיקה שלה, לבדיקה שלה את העסקים.

רן צריך לענות על זה.

תאמינו לי, אני יודעת למי אני מכוונת את השאלה. השאלה שלי היא מאד ברורה, לא רק כדי להגיד אתם לא עושים את הפילוח המגדרי, כי ברגע שלא עושים פילוח מגדרי, זה אומר שאין ראייה מגדרית בקיום היום יומי ובתכניות לעתיד.

ברגע שאנחנו מתחילים לעשות את הפילוח המגדרי, ברגע שאנחנו בודקים איפה הנשים נמצאות, האם באמת העסקים שלהן מתמידים או לא, אז מתחילים לשאול למה לא מתמידים ואז אפשר לפתח תכניות בהתאם. אז השאלה שלי היא האם בעצם עד היום הזה יש תשובות לשאלות ששאלתי? כמה מהעסקים של נשים מתחילים, כמה מתמידים, כמה נסגרים. יש?

רן, לפני שאתה תשיב, אני אמשיך את השאלה של עאידה. התנהל פה דיון בוועדת הכלכלה בשנת 2014, על עסקים קטנים ובינוניים וניתנה הבטחה מטעם הסוכנות לעסקים, שבמחקר שאנחנו נעשה הקיץ הזה, ביחד עם ה-OECD, יהיה פילוח מגדרי ולאומי. יש פרוטוקול של ההבטחה הזאת.

לגבי המחקרים, בצד של המחקרים שלנו באמת לא עשינו הבחנה בין נשים לגברים. היו לנו שיחות עם כמה ארגוני נשים בשנים האחרונות - - -

אולי בגלל זה אין לכם מחלקה ל - - -

מי שמנהלת את המחלקה שמטפלת ביזמות היא אישה ויש שם רק נשים.

לא, לא, לא, זאת לא השאלה. השאלה האם יש לך מחלקה לעסקי נשים.

אז התשובה לגבי המחלקה, אם אנחנו נתוקצב להקים מחלקה כזאת, אני יתוקצב. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מונה 20 עובדי מדינה. בחלק של היזמות יש שם שלושה עובדים. אין לי תקנים לדברים כאלה כרגע.

לגבי הפילוח המחקרי, אנחנו קיבלנו באמת התייחסות כזאת. פנינו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי רוב המחקרים שלנו מבוססים על נתונים שהם נתוני למ"ס. ביקשנו מהם שבדו"ח הקרוב שלנו נוכל לצאת עם נתונים מגדריים. לשמחתי הם נענו בחיוב להצעה, רק שבשנת 2015 לא היה תקציב מדינה, אז הם לא תוקצבו עבור הניתוח הזה ועדיין הוא לא בוצע. הוא כנראה יבוצע לקראת תחילת שנת 2016. יהיה פילוח כזה.

לגבי הפילוח של הפעילויות שהסוכנות מבצעת, הסוכנות מטפלת בסביבות 20,000 יזמים ובעלי עסקים בשנה. אנחנו יודעים - - -

כמה התקציב שלכם בשנה?

התקציב השנתי שלנו לנושא היזמות הוא בסביבות 80 מיליון שקלים.

ובכלל? אמרת שיש הלוואות.

בסביבות 100 מיליון שקלים. התקציב של הסוכנות הוא 100 מיליון שקלים. יש קרנות הלוואות שהם לא בתקציב הסוכנות, יש כל מיני דברים שהם מסביב. תקציב הסוכנות הוא 100 מיליון שקלים. אז אנחנו מטפלים ב-20,000 יזמים ויזמיות ובעלי עסקים בשנה. מי שמטפל ברוב בעלי העסקים והיזמים זה מערך המעוף, שהוא מערך השטח שלנו.

מבחינת הפילוח, פילוח נשים גברים – כ-55% ממי שמקבל אצלנו שירות זה נשים. כמו שאמרתי, מי שמטפל בנושא הזה זה מערך המעוף. נמצאת פה תמר שהיא מנהלת אזור באזור הצפון במערך המעוף.

הפעילות הספציפית שנעשית בסופו של דבר מול קבוצות של אוכלוסייה, היא בדרך כלל נעשית בהתאם לפילוח של אותה אוכלוסייה. זאת אומרת שיש קבוצות שהן קבוצות רק של נשים. יש קבוצות שיכולות להיות קבוצות של רק נשים מהמגזר הערבי. יש קבוצות שיכולות להיות קבוצות שהן מעורבות ומתאים לנשים וגברים להיות בהן ביחד; יש קבוצות של חרדיות, אז בדרך כלל זה קבוצות שהן בלעדיות רק לנשים. בשטח הפעילות נעשית באופן ספציפי בהתאם לצרכים של האוכלוסייה ובהתאמה לאותה אוכלוסייה. אם אלה נשים מהמגזר הערבי – אז ההדרכה נעשית בערבית ובדרך כלל בקבוצות של נשים, ומי שמרצה שם, לרוב זה יהיה מותאם לקבוצה של אותם הנשים.

תמר נמצאת פה, היא יכולה להרחיב בנושא. אנחנו עושים הרבה פעילות בנושא הזה, ואזור הצפון הוא אזור משמעותי. יש בו גם נשים וגם גברים.

אוקיי.

דרך אגב, אנחנו עושים גם דברים עם ורד ובמימון של ורד והם הולכים גם כן רק למימון של נשים. תמר יכולה להרחיב על הפעילות שאנחנו עושים בשטח.

שנייה. אני מבינה מהדברים שאמרת שלפני סוף שנת 2016 לא יהיה לכם שום ניתוח מגדרי לסטטיסטיקות שלכם בסוכנות, למרות שאני הייתי חושבת שאפילו מתוך המידע שכבר יש לכם בתוך הסוכנות, יש אפשרות ולא צריך להסתמך. הניתוח שאני שאלתי עליו הוא ניתוח מגדרי למה שנמצא אצלכם בתוך הסוכנות, לעסקים שנמצאים בתוך המעגל שלכם ואתם יכולים לעשות את הניתוח הזה, בלי לחכות לנתונים של הלמ"ס ולתקציבים מהלמ"ס.

בעניין של הקמת מחלקה, לא תמיד הקמת מחלקה קשורה בתקנים. לפעמים אפשר מתוך התקנים שקיימים לפתח מחלקה ואפשר לדבר על כך יותר מאוחר.

חבר הכנסת באסל גטאס, בבקשה.

תודה. אני חושב שהנתון המשמעותי ביותר ששמעתי היום משלי, בעניין אחוז הנשים בכלל בעסקים זעירים, קטנים ובינוניים הוא בהשוואה לעולם ול-OECD במיוחד, מאד קטן. צריך לחפש את הסיבות. זה לא קשור, אין קורלציה ברורה בין זה לבין המצד של ה-GDB או של המבנה הכלכלי. זה באמת נושא בפני עצמו למחקר – למה נשים בעסקים זעירים, קטנים ובינוניים – לגבי האחוז שלהם. אני רוצה לקחת את הנתון של העצמאים, לדעתי זה משקף. לא את 2%, את ה-8% - - -

זה היה 4%.

לדעתי זה ייצא יותר, אם נשנה את ההגדרות, זה יעלה ל-8% או ל-9%.

זה עולה ל-20% אם לוקחים עסקים משפחתיים גם.

אני לא מבינה למה צריך לשנות הגדרות כדי להעלות את האחוז.

אני מחפש את המציאות הכלכלית, לא את הנתונים הגרפיים.

גם ה-8% זה נמוך.

כן, על זה אני אומר. 8% לעומת 29% זה נמוך. חשוב באמת לאחד, לפחות בטרמינולוגיה, על מנת שנבין אחד את השני מה מדברים.

אם זו המציאות הכלכלית, אז על אחת כמה וכמה בכלכלה הערבית במגזר הערבי. אני באמת באמת רוצה לחסן את עצמי או את השימוש בעניינים מגדריים או בלקסיקון המגדרי, שהוא חייב להיות. אני רוצה לדבר על כלכלה. אני רוצה להראות שהתמונה עגומה מאד כלכלית, לא רק מבחינת נשים, מבחינת זכויות נשים, מבחינת מעמד האישה, מבחינת העצמת האישה. גם הכלכלה בכללותה יורה לעצמה ברגל וישראל פשוט לא תדביק את ה-GDB של ה-OECD והפער הולך ונפער. לא יודע, ישראל בכל האינדיקאטורים החשובים ביותר היא בין 1 ל-3 מלמטה. משווים את ישראל עם מקסיקו ובמקרה הטוב ביותר עם פורטוגל.

במה? בכלכלה באופן כללי? בוודאי שלא. זה ברור.

לא בנושאים של מעמד האישה.

לא, לא, לא, הוא מדבר כלכלית.

גם ברור שלא.

הוא מדבר כלכלית.

גירעון, אחוזי אבטלה. איפה ה-OECD ואיפה ישראל? הנתונים כל כך לא נכונים.

אני אראה לך בממוצע של ה-GDB - - -

לא.

מה יש לך?

זה פשוט לא נכון, אבל בסדר. אפשר להגיד את זה.

לפני שאני אצא מכאן אני אשלח לך את ה - - -. העסקת נשים זה עניין מרכזי. אני מאמין ב-affirmative actions. בלי affirmative actions לסקטורים שהם בהגדרה מופלים לרעה או מודרים, אי אפשר להתקדם. המערכת הכללית לא תיסחב ותסגור פערים עם סקטורים שהם מופלים לרעה היום. חייבים. וזה לא עניין של תקציבים, זה עניין של תעדוף.

אם הרשות תגיד אסטרטגית היעדים הם לעלות מ-8.8% עסקים בבעלות נשים ל-20% או ל-15% בחמש שנים או ל-20% בחמש שנים, ותקצה לזה משאבים מתוך העוגה, זה אפילו לא תמיד בהשקעה, כלומר בקרנות עצמן, אלא באסטרטגיה, בהנגשה. אני אביא לך דוגמא קטנה אחת. אני מדבר על האליטה של האליטה, קרם דה לה קרם, שזה דוקטורים ויזמים. כשלמשרד הכלכלה עצמו, שאתה עובד בו, היה סעיף אחד לכולם, מה שנקרא יזמות, אחוז הערבים שניגשו וקיבלו היה קטן. כשנעשה קו מיוחד ושופרו התנאים ב-90 או 85% מענק, ניגשו בתוך חצי שנה 15 חברות שקיבלו כבר 20 מיליון שקל.

כלומר, ה-affirmative actions, הגישה עצמה, חייבת להיות אחרת. אני חושב שמבחינת הצעות לחוק, לשינוי חקיקה עם הוועדה, על פי כל מה ששמענו היום, יש הרבה יוזמות שבחקיקה אפשר לשנות.

אוקיי, תודה.

חבר הכנסת רועי פולקמן, אחד היוזמים של היום הזה. אני רוצה להגיד לך שכבר לפני שנכנסת אנחנו דיברנו על העניין של הקמת מחלקה בתוך הסוכנות – להכניס את זה להצעת החוק, ואנחנו כוועדה ניזום את התיקון הזה ואני מקווה שדרך ההכנות בוועדות, אנחנו נצליח להכניס את זה.

אז זו הצעה מצוינת ששווה לדון בה. אנחנו דיברנו על זה היום בוועדת הכלכלה. תוקם ועדת משנה שתעסוק בחוק הזה ובאופן כללי בעסקים קטנים ובינוניים ובהחלט אפשר יהיה לקדם את הדיון על מחלקה ספציפית, אם הדיון הוא מחלקה, או כלים אחרים. כמובן יושב פה הדרג המקצועי, אבל כמובן שאני בעד שבוודאי שיהיה מבט מגדרי על החלוקה.

אני רק רוצה להגיד בתשובה למה אנחנו רואים את הנתון - - -

תוקם ועדת משנה?

כן, במהלך הימים הקרובים.

אז אולי כדאי שאחד מהדברים הראשונים שנעשה זה ישיבה משותפת.

בסדר גמור, בשמחה רבה.

זו ועדת משנה בתוך וועדת הכלכלה?

כן. אני רוצה להשיב תשובה למה אחוז העסקים בבעלות נשים הוא כל כך קטן, כי הנתונים הם ברורים והתשובות לזה הן יחסית ברורות. כשאתם מסתכלים על הנתונים של לידות עסקים לשנת 2014, אני אתן לכם מידע מאיפה נולדים עסקים במדינת ישראל, באיזה ענפים כלכליים, נתוני למ"ס.

הרוב המרכזי זה שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים. אחר כך אנחנו מדברים על מסחר סיטונאי ונושא של כלי רכב, תיקון כלי רכב, בינוי. כלומר, אני רוצה לומר שיש תחומים, פעילויות נדל"ן ושירותי תחבורה, אחסנת דואר ובלדרות - - -

אבל זה - - -

רגע, רגע. אני בא ואומר שאחד הדברים המרכזיים שאנחנו צריכים לשים על השולחן, והוא עלה היום יפה גם על ידי שר החינוך בהקשר של לימודי המתמטיקה. יש הטיה מגדרית לענפים מסוימים, זה ברור.

גם הסללה.

הסללה, בוודאי.

הסללה זה לא עלייה.

הסללה, זו המילה הנכונה. ולכן, אחד הדברים הראשונים שאני מציע, גם לוועדה ולקיים את זה בדיון עם משרד החינוך ועם ועדת החינוך, זה את הדיון על חינוך ליזמות במדינת ישראל, שבו באמת אנחנו נראה איך מעצימים את אותם תחומים, שהם היום אחוז מאד קטן מלידות העסקים במדינת ישראל ונמצא את הדרך. דיברו היום על התחומים המדעיים, איך דואגים לזה שאחוז הנשים במקצועות המדע יעלה באופן משמעותי. הרי זה לא כי הן פחות טובות במתמטיקה. אולי הן יותר טובות במתמטיקה, אבל פחות מהן לומדות מדעים אחרי זה. וכמובן המקצועות הטכניים שדיברנו עליהם וענפים נוספים.

אני חושב שזה האתגר, אחד האתגרים, יש כמובן עוד הרבה נושאים למה האחוז הוא כזה. כמובן יש את הסיפור המגזרי. יש אם תרצו שבטים במדינת ישראל, מגזרים במדינת ישראל – המגזר החרדי, המגזר הערבי, ששם יש עוד חסמים למה פחות נשים הן יזמיות, ולכן גם זה מעיד על הסטטיסטיקה הלאומית.

אבל שני התחומים האלה – הסיפור של תעסוקת נשים ויזמות נשים במגזר הערבי והחרדי והסיפור של החינוך וההסללה שקיימת בענפים, זו אחת הסיבות המרכזיות למה במדינת ישראל, בשונה ממדינות אחרות ב-OECD אחוז היזמות של נשים הוא נמוך, ובזה אנחנו צריכים לטפל דבר ראשון.

תודה, חבר הכנסת רועי פוקלמן. אני רק חייבת להגיד שאנחנו הולכים לקיים דיון עם ועדת המדע והטכנולוגיה, על הנושא של חינוך וההכנה לסוג זה של מקצועות ושל כניסה לעולם העסקים.

עכשיו אני אבקש לקצר ואם יש הצעות קונקרטיות. דיברנו על החסמים ודיברנו על המצב הקיים. אם יש הצעות לשיפור, אם יש הצעות לחקיקה אולי, שאפשר להתייחס אליהן.

אני מנסה לגוון, תסלחו לי. קודם כל אתן את רשות הדיבור לגברת ורד סויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה. בבקשה. באמת ננסה לקצר.

ברור. אז כפי שצוין, אלפי נשים השתתפו בקורסים שלנו, שעשינו ביחד גם עם הרשות לפיתוח כלכלי ובין הזוכים במכרזים - אצלנו אנחנו תמיד משתדלים שיהיו לפחות שלושה גופים - נמצאת כאן חאולה שעמדה אז בראש העמותה להעצמה כלכלית; ומהרעיונות שראיינו את הנשים, את המשתתפות, גם לפני הקורס וגם בסיום הקורס, עלו כמה חסמים.

אנחנו היום יודעים מנתוני הלמ"ס שיש הבדל בין שעות העבודה של אישה עצמאית לגבר עצמאי, שהוא גדול יותר מההבדל בשעות העבודה בין שכירים. ובתחום של העסקים הקטנים – אם אנחנו רוצים לייצר סביבת עבודה תומכת משפחה - היא לא קיימת. התחרות היא מול קניונים שפתוחים מבוקר עד הליל, דרך מקומות שפתוחים גם ביום החופשי כמו שבת או יום אחר לעדות האחרות והדבר הזה הוא חסם עבור נשים.

בעבר בחלק מהרשויות היה יום שהוא אחר הצהריים יום חופשי, יום עסקים, מספרות בימי שני, עסקים אחרים בימי שלישי. אני מאד הייתי מציעה אם בתיקון החוק שלכם תחשבו על לעודד יום שבו העסקים כולם, כולל בקניונים, מסתיימים בשעה סבירה ולא מונעים מנשים, שחלקן לעתים גם חד הוריות, עומדות ברשות משפחה ולא יכולות להיות בתחרות הזאת.

התוספת של דמי אבטלה היא תוספת שתעזור היום בעיקר גם לנשים להשתלב במעגל העסקים. אנחנו רוצים להמשיך את הקורסים. אנחנו עושים עכשיו פרויקט פעם שנייה עם הסוכנות לעסקים קטנים ותוך כדי התייחסות מגדרית והרצאות שעוסקות בתחום הזה.

התובנה החשובה ביותר שלנו מכל תהליך הלמידה החשוב, שנוצרת קבוצת נט-וורקינג של נשים, וכל אחת אחר כך, בין אם היא נתקלת בחסם, יש לה עם מי להתייעץ ובין אם היא פותחת סוכנות ביטוח, יש לה את הקהל של הראשונות שמגיעות. ההמלצה שלנו לנשים היא לקנות ולצרוך בשירותים שבבעלות נשים.

תודה.

תודה רבה.

חברת הכנסת חנין זועבי.

בקצרה, נקודה תיאורטית ונקודה מאד קונקרטית. כאשר הממשלה מציבה יעד של להעלות את אחוז תעסוקת נשים ערביות ל-40%, אז צריכים לתרגם את זה בכל רשויות הממשלה. כלומר, היעד הזה צריך להיות מתורגם אצל הרשות. הוא לא יכול להיות מתורגם כאשר אין פילוח מגדרי ואין פילוח לאומי בשביל לעקוב אחרי היעד. עד כמה הרשות תרמה ליעד הזה, עד כמה איימן סייף, שהוא איננו פה, תרם ליעד הזה. כלומר איך אפשר לעקוב?

לכן צריכים את הפילוח. זה מהראייה, מהתפיסה של הממשלה עצמה. כלומר זאת צריכה להיות בקשה מהממשלה עצמה.

ברגע שעושים את הפילוח אז בעצם הם שמים את המשקפיים המגדריים ואז אפשר לראות יותר טוב. אין מה לעשות.

כן, כן, לכן. אוקיי. אבל אנחנו גם בשטח. כלומר אי אפשר על ידי העלמת סטטיסטיקה, להעלים את המציאות. המציאות קיימת.

חנין, אני מוכן להזמין אותך לכל קורס שאנחנו פותחים לנשים ערביות, יש הרבה כאלה בכל רחבי הארץ.

אני לא רוצה. זה לא העניין.

סליחה - - -

אני ישבתי איתך כמה פעמים, שלחת לי דוגמה, אנחנו מעודכנות.

ברגע שיש פילוח אתה תוכל להראות הרבה יותר כמה עשית ואת ההצלחות. זה לא חייב להיות שהפילוחים דווקא יוציאו רע. אפשר גם לצאת טוב.

גם פילוח של תקציבים, גם פילוח כמה הפעילות שלכם הכניסה נשים לתוך שוק העבודה.

עכשיו הנקודה הקונקרטית. עאידה, אני רצה מוועדת הכלכלה לוועדת החינוך לוועדת הרווחה, לוועדה פה, על מנת לדבר על הסוגיה ואני ישבתי עם רן בסוגיה וישבתי עם איימן סיף. עסקים חברתיים זו גם סוגיה נעלמת, גם כאשר מדברים על נשים ועסק חברתי הוא עסק הכי רלבנטי לנשים ערביות מובטלות - - -

רק לומר שקיימנו על זה דיון בוועדת העבודה הבוקר.

כן. יש לי את המיזם הזה של מפעל תזונתי ואיך להרחיב את זה ואין לי תשובה עכשיו והמכשול הוא, עוד פעם, אני רוצה לכתוב את זה גם בפרוטוקול וגם לענות: חובת מכרזים. כלומר, להחריג את העסקים החברתיים מחובת המכרזים. אולי צריכים בשביל זה חוק, חקיקה - - -

אז התקיים על זה דיון בוועדת העבודה עם משרד המשפטים בבוקר. זה נקודה ש - - -

קיימתם או תקיימו?

לא, התקיים היום בבוקר דיון על עסקים חברתיים.

בסדר, התקיים דיון. יש לך תשובה בעניין?

כן. הוקמה קרן ייעודית לעניין הזה של 50 מיליון שקלים. הנקודה היא שאין היום הגדרה משפטית. נציגת משרד המשפטים אמרה שאין הגדרה משפטית מה זה תאגיד שמוגדר עסק חברתי. היום הדבר היחידי שהוגדר בתקנות היה עסק שמעסיק אנשים מאוכלוסיות מוחלשות. זה הדבר היחידי שהוגדר מה זה עסק חברתי ויש לנו משימה כאן, להגדיר מה הוא עסק חברתי.

אבל לא רק להגדיר.

זה החסם כרגע.

אוקיי, וגם רגולציה או לתקן רגולציה שתתאים. אז אני מניחה את הסוגיה הזאת.

אוקיי, קיבלתי, חנין. אני חושבת שאפשר לעשות משהו. בסיכום אני אתייחס לנושא הזה.

אם לא איכפת לך, חבר הכנסת אראל מרגלית, אני אתן למישהו מהקהל ואחר כך אני אחזור אליך.

זכות הדיבור לגברת אביבית פריאל.

אביבית פריאל אביחי.

יושבת ראש הוועדה למעמד האישה, איגוד המסעדות. אם אפשר לקצר.

כן, אין בעיה, אני אקצר. אני באתי לייצג בעצם את הענף שלי, ענף המסעדות. אני בעלת עסק בינוני, על פי הגדרת החוק. יש לי מסעדה ובית קפה בתל אביב. אני רוצה לספר קצת על הקשיים האובייקטיביים שלי בענף שרובו נשלט על ידי גברים. יש לי עסק שמנוהל עם שותפה. אנחנו מעסיקות בערך 40 עובדים. סליחה, אני קצת מתרגשת.

אנחנו מעסיקות בערך 40 עובדים, מתוכם מעט מאד נשים, כי זה תחום שמאד מאד קשה לשרוד בו כאישה. התנאים האובייקטיביים, דיברה על זה קודם מישהי כאן, על השעות, סופי השבוע, השעות המאד ארוכות והקושי המאד גדול לגייס עובדים.

הכוונה שלי הייתה כן לייצר מקום עבודה שתומך משפחה וכן מאפשר השתתפות נשים ולא דורש מהן לעבוד.

במסעדות זה עוד יותר קשה.

במסעדות זה מאד קשה.

בלילה. זה ענף קשה.

הדבר הכי תומך משפחה זה שהגברים יתחילו לעשות את העבודה המוטלת עליהם בתוך המשפחה. זאת הרגולציה הכי טובה.

יש נשים חד הוריות שאין להם את הגבר שהן יכולות להתחלק איתו.

בסדר, אבל בעיקר זה הרוב, משפחות שהן לא חד הוריות.

בתחום שלי, בתחום המסעדות, הקושי הבאמת גדול הוא בגיוס עובדים. זאת אומרת יש את נושא העובדים הזרים שמטילים קשיים מאד מאד גדולים. אני מוצאת את עצמי פעמים רבות נקראת חזרה לעסק, מהבית, כדי באמת למלא את מקומות של עובד שאין מי שימלא את מקומות מלבדי.

סתם לדוגמא, לגייס חיילים משוחררים. אין לי שום דבר להציע להם. אני בעצם עומדת כאישה בעלת עסק, שמתמודדת ברמה היומיומית עם כוח עבודה חסר ונאלצת למלא את מקומם. זאת אומרת על חשבון הזמן הפנוי שלי.

אבל השאלה שלי, סליחה, קודם כל יש לי מה להגיד על זה שאין כאילו כוח אדם, כאשר יש כל כך אבטלה ויכול להיות שאין מישהו מוכשר, אבל זאת לא בעיה מיוחדת בגלל שאת אישה שעומדת בראש העסק? או שזה בעיות של הענף באופן כללי?

זה בעיות של הענף ואני מדברת על זה שיש לי מעט מאד קולגות נשים בענף הזה. זאת אומרת אני רואה את הקולגות שלי שנפלטות מהענף בכמויות מאד מאד גדולות. הרבה חברות שלי שסוגרות את העסקים שלהן, כי הן לא מצליחות לעמוד בדרישות האובייקטיביות של התחום בעצם.

אוקי. אולי כדאי שתחליפו כמה מילים, את ונאהיה, בסוף הישיבה. תודה לך.

חבר הכנסת מרגלית, בבקשה.

אז קודם כל תודה על קיום הדיון הזה ואנחנו רוצים שיתקיימו עוד דיונים ואני אגיד תודה לשותף שלי ליום הזה, רועי פולקמן ולרן קיויתי שבאמת עושה הרבה מאד ברשות לעסקים קטנים.

עכשיו אני רוצה להגיד משהו על המצב, כי הוא מאד נוגע לנשים בשנה האחרונה. 60,000 עסקים קטנים ובינוניים נסגרו במדינת ישראל בשנה האחרונה. חלק גדול מאד מאלה שסובלים, גם בדרום זה היה וגם במקומות אחרים, זה נשים. הן היו הבעלים של העסקים האלה והמצב היה מאד מאד קשה. הסקטור שסבל הכי הרבה במלחמה, היו נשים, שהיו צריכות גם למצוא את הסידור לילדים שלהם כשהגנים לא פתחו, כשהמעונות לא פתחו, לקיים את העסק ולהמשיך לעבוד. והדבר שהכי ריגש אותי בתוך הפעילות בדרום באותה תקופה, זה דווקא ההתארגנות המאד גדולה של קבוצת נשים, בכל הנושא של העסקים הקטנים בדרום.

אני חייב לומר שברגע שנשים מתארגנות, האזור מתארגן הרבה יותר טוב. אז קודם כל יש הרבה יותר כוח לנשים מאשר נדמה להן, כי זה שינה לחלוטין את השיח בבאר שבע, שינה לחלוטין את השיח במערב הנגב, ברהט, בכל אחד מהמקומות שבהם פעלנו. זה עבד בצורה בלתי רגילה.

דבר שני שאני רוצה להגיד, עיקר הצמיחה של מקומות העבודה האיכותיים בגיל 45 פלוס הולך להיות בעסקים קטנים והחלק של הנשים בתוך העסקים האלה, בשנים הקרובות, הולך להיות הרבה יותר גדול ממה שהוא היה בעבר. חייבים להתכונן לזה, חייבים להבין את זה והחברה צריכה להבין שזה מה שהולך להיות.

שימו לב שבאוכלוסיות שלא השתתפו באופן מלא במעגל העבודה, מי שהוביל עד עכשיו באוכלוסייה החרדית זה היו נשים. הן מובילות הרבה לפני הגברים והן בעצם גיבשו יחד עם עולם ההייטק, בואו נגיד ככה, את המודל הראשוני.

גם בנושא של האוכלוסייה הערבית, ששם הנשים מאחור, אבל העסקים הקטנים זה הגורם מספר אחת לכניסה של נשים לעבודה. פתאום יש רישיון נהיגה, פתאום יש חשבון בנק, פתאום יש סוג של אחריות בתוך משק הבית. כלומר, זה מצב אחר לחלוטין.

עכשיו, אני אומר לכם שבשנים הקרובות הולכים להיות נושאים חדשים, בעיקר בצפון, דרך אגב. אזורים שלמים במדינת ישראל הולכים להיכנס לתוך מעגל הצמיחה, אני מקווה, אמן. זה יהיה חייב להיות בטרנספורמציה אדירה של התפקיד של נשים כיזמיות וכבעלות עסקים בתוך חלק גדול מאות עסקים. אנחנו חייבים להבין יותר טוב איך לתמוך, איך לעזור בצורה יותר ספציפית, אבל אנחנו צריכים לעשות את זה בצורה כזאת שחלק גדול מזה זה דברים חברתיים.

כלומר, לא יתכן שמעונות יום, בחלקים גדולים של האוכלוסייה, לא יתכן שזה לא יסובסד. זה לא יתכן, כי זה כל כך משפיע על מה שקורה שם, שזה אדיר. תחבורה ציבורית – כל אחד מהחסמים האלה. אני עזרתי לחבר שלי עימאד תלחמי להקים את באבקום. אני רואה מה גורם לאנשים לבוא למקום העבודה, נגיד נשים ערביות או לא ואיך זה יכול לעשות שינוי גדול.

גם בדברים המאד מתקדמים שמתחברים בין טכנולוגיה לעסקים קטנים, נשים הולכות להוביל. נשים בשנים הקרובות הולכות להוביל ולעשות את המהפכה. יש לי המלצה אחת. נניח בצפון, בצפון יש לנו נושא ענק שמחבר בין חקלאות, מזון ורפואה וזה הולך להיות נושא שהולך להפוך את המדינה. כל האוכלוסיות פה היום הולכות להיות מעורבות בזה. נשים מובילות את המחקר בתוך התחום הזה. נשים יכולות להוביל את הכל. זה ההייטק החדש. נשים יכולות להוביל את התחום הזה. יש עוד כמה תחומים, תחומי התיירות, תחומים אחרים, שהיום מתחברים עם טכנולוגיה.

מה שאני אומר – לא תמיד צריך להסתכל במראה האחורית ולראות מה הגברים עשו ולבוא לשם. יש כמה נושאים חדשים, תעזרו לנו. אני בא מחברה. אני הקמתי יותר מ-100 חברות בחיים שלי, יש לי ארבע שותפות נשים, הקרן שהובילה פה בירושלים ובמדינה. נשים היום נכנסות לעמדות ניהול – מנכ"ליות, בעלות עסקים, יזמיות. בחלק מהדברים אנחנו צריכים יותר עזרה לחבר את הנושאים החברתיים שעוזרים לאישה להרים עסק, להתחיל עסק, לתת גיבוי כדי שהיא תוכל לעבוד בצורה של משפחה צעירה או משפחה יותר מבוגרת, שצריכים לתמוך.

תעזרו לנו. תבהירו לנו את זה ואנחנו נקדם את זה. אנחנו חייבים לקדם את זה. שם נמצא העתיד של הכלכלה הישראלית. אני לא אומר את זה כמליצה.

אנחנו כבר עכשיו בשביל זה.

אוקיי, אני מודה לך, חבר הכנסת. אני הייתי רוצה לעקוץ אתכם עכשיו קצת, אם תרשו לי. אני הייתי רוצה לראות אתכם מגיעים לוועדה הזאת יותר, כי כנראה יש לכם מה לתרום ויש לנו מה לשתף פעולה. אלה בדיוק הנושאים שאנחנו עוסקות בהם בוועדה ואני מנסה לקדם. מאד הייתי רוצה לקחת חלק מהדברים שאמרתם ולהריץ אותם הלאה ועוד יהיו לנו שיתופי פעולה. אני שמחה שעשיתם את היום הזה כדי לראות אתכם בוועדה.

זכות הדיבור לליאת זילברמן, תנועת עצמאים עושים שינוי.

עצמאיות עושות שינוי עכשיו.

עצמאיות, אוקיי. כל מי שנרשם יקבל זכות דיבור. כל מי שנרשמה. מי שמגיע לוועדה הזו כבר יודע שמי שנרשם מקבל זכות דיבור.

אני פשוט מהרגע הראשון מקשיבה ומקשיבה ואני צוברת לאט לאט עוד ועוד דברים ואני אומרת עוד שנייה אם אני לא מדברת, אני מתפוצצת. כבר אמרתי לה.

קוראים לי ליאת זילברמן מתנועת עצמאים עושים שינוי. תנועת עצמאים עושים שינוי קמה אחרי התכנית של מיקי חיימוביץ וגל גבאי, בנושא זכויות סוציאליות לעצמאים, מה שידענו תמיד שהזכויות שלנו פחות או יותר קרובות לדבר הזה והבנו שאם אנחנו לא נתאגד ונעשה מעשה, כלום לא ישתנה, שום דבר לא ישתנה. אנחנו משלמים ביטוח לאומי כמו כולם ומקבלים הרבה פחות.

הרעיון שלנו בגדול זה לקדם חקיקה שקשורה לעצמאים, כמובן אתם כבר יודעים ויצא לכם כבר לדבר איתנו. ולקדם עוד כל מיני דברים שקשורים לפיננסים באופן כללי. אנחנו שבע נשים וארבעה גברים בתוך הצוות המנהל, אז יש לנו רובה נשי. זה משהו שחשוב מאד לציין.הכוח הנשי בעצם הניע את כל התנועה הזאת וגם היום, זה מה שקורה.

באתי היום לדבר על מעמד האישה. אני עצמאית. יש לי לחברה להפקת אירועים ונגעתם פה בכל מיני נקודות שהן נקודות כואבות והייתי רוצה לחדד אותן קצת. אחד הדברים שדיברתם על נושא של עסקים שנסגרים מאד מהר, זו נקודה שאני רואה אותה הרבה. אני חושבת שאחת הסיבות זה בגלל שאין מספיק ידע. אני בתור אישה החלטתי, יש לי חלום, אני רוצה להקים עסק וזה קורה להרבה מאד נשים. הן ניגשות למע"מ או למס הכנסה, פותחות תיק והכל טוב ויפה והן חושבות שפה כבר הכל יהיה ורוד ויפרח וזה לא נכון. אין ידע. אין מספיק ידע איך לנהל עסק, איך להריץ את הדברים, איך לקדם אותו. וזה משהו שהוא מאד מאד לוקה בחסר.

אני נתקלתי בהתחלה בכל מיני דברים הזויים שלא דמיינתי לעצמי. אני כתבתי חשבונית וקבלה ביחד, הגיע אלי מישהו ממס הכנסה, דפק לי בדלת. דברים שהם מאד מאד מתסכלים. מאד מאד מתסכלים לשבת ולהתמודד איתם. את אומרת וואלה, אני לא עשיתי שום דבר רע, ועדיין מתייחסים אלי כאילו אני לא בסדר, וזה אחד הדברים. אני יושבת בבית ויש גם ילדים וצריך לטפל בבית ובילדים ועוד לדאוג לכל הדברים הקטנים האלה. אני חושבת שהכוונה מדויקת מהתחלה היא מאד מאד חשובה, היא תמנע המון סגירת עסקים. זה דבר ראשון.

הדבר השני, דיברתם על נושא של אכיפת החוק שדיברה עליו שלי. אני חושבת שאין מודעות, עוד פעם. אני לא ידעתי. אני חושבת שאם אני הייתי יודעת כן הייתי לוחצת במקומות האלה. רובנו לא יודעות את זה, שאם אני עומדת מול גבר בתוך מכרז, אני יכולה להגיד רגע רבותי, אני אישה. זה נשמע לא טוב, נכון, אבל בכל זאת, אנחנו רוצים לקדם פה איזה שהוא עניין. אז אני חושבת שצריך למצוא את הדרך איך להגיע לנשים וליידע אותם. פשוט ליידע. יש חוקים כאלה וכאלה וצריך ליישם אותם. אנחנו צריכות לקחת את האחריות. אני חושבת שאם נחכה לחוק זה לא יגיע מהר, עם כל הכבוד.

הדבר השלישי, הנושא של אשראי. זה נכון מאד. כל פעם שאני מגיעה לבנק – ויש לי עסק ואני מכניסה כספים – קודם כל שואלים אותי מה תעודת הזהות של בעלך, וזה מאד מפריע. מאד מפריע. כאילו אני מכניסה סכומים הרבה יותר ממנו ועדיין – מה תעודת הזהות של בעלך. כאילו, זה גם דברים שצריך להתייחס אליהם. לא מגיע לי פחות ממנו. אין פה. ואני אוהבת אותו, שלא תבינו אותי לא נכון והוא מכניס יפה. אני אומרת דברים טובים עליו.

אני מקווה שהוא צופה עכשיו.

הוא יצפה.

היא אמרה שהיא אוהבת אותך.

נכון, הכל בסדר.

אבל הבנקים צריכים לאהוב אותה.

אבל הבנקים צריכים באמת להתייחס אלינו לא ממקום חלש.

בנקים ואהבה זה מושג שקשה להצליח.

בואי נמקד. נקודות שכבר עלו את יכולה להגיד אני מחזקת אותן ולעבור הלאה, כי יש גם אחרות שרוצות לדבר. בבקשה.

אני אגיד לכם מה. הלידה האחרונה שלי הייתה לפני 21 שנים ואז לא הייתי עצמאית, אבל היא מחושבת - - -

כמה את צריכה - - -

נכון, נכון, ואם היא הייתה בשמירת הריון, אז זה על חשבונה.

סליחה, כל מה שאתן אומרות לא נרשם בפרוטוקול. ביקשת, זה יגיע ברגע שהיא תסיים. היא אוטוטו מסיימת.

נכון. הנושא של דמי הלידה, היא באמת צודקת, החישוב שלנו שונה לעומת השכירה. זה משהו שצריך גם לבדוק אותו.

זה נראה לי בגדול. תודה רבה.

יופי, תודה לך.

אורלי בן אהרון, עיריית ירושלים, בבקשה. את רואה, הנה, הגיע התור שלך.

זה הגיע. היא התייחסה, אז אני לא אתייחס.

ישר ולעניין.

ישר ולעניין. קודם כל אנחנו הקמנו לפני 5 שנים, עיריית ירושלים יזמה מספר פעולות לקידום בעלות עסקים. נמצא כאן גולן טובי, השותף שלנו להקמת פורום לבעלות עסקים. 600 נשות עסקים חברות בפורום הזה, מגיעות בדיוק לנושא של מידע, ידע, הכשרות מקצועיות להצלחת העסק. אני לא ארחיב. זה קיים.

לא, אבל אני מדברת על זה שמהתחלה. לא לתת לנו - - -

גם מהתחלה. אני רוצה להתמקד בנושא של נשים עצמאיות חד הוריות בעלות עסק. ברגע שאישה פותחת עסק והיא אם חד הורית, נשללת ממנה קצבת המזונות ואני חושבת שפה צריך תיקון חקיקה, משום ש - - -

זה הדיון השלישי. זה הוזכר גם בדיון על הדיור וגם על העוני ועכשיו עסקים קטנים.

אוקיי, אז יש כאן מלכודת, משום שבשנה הראשונה, במידה והיא לא מצליחה להרים את העסק שלה, אז גם נשללת ממנה הזכות לקצבת מזונות ואני חושבת שיש לשים את הדגש בעניין הזה. זהו.

תודה. הוספתי את זה.

עורכת הדין חיה מנע, נציגת להב, לשכת העסקים הקטנים והעצמאים. אולי תסבירי לי מה ההבדל בין הלשכה לבין הסוכנות.

ההבדל הוא פשוט גופים אחרים שכנראה משלמים דמי חבר ומצטרפים. יש חופש בחירה לאיזה ארגון להצטרף. זה נראה לי ההבדל היחיד, חוץ מזה שבפועל - - -

ממשלתי.

אתם גוף ממשלתי?

גוף פרטי שמאגד עסקים באופן פרטי, שמצטרפים על מנת שייצגו אותם. אני רק אומר שקודם כל אני מברכת על היום הזה שיזמנו חברי הכנסת. אני חושבת שזה חשוב מאד וחשוב מאד לדבר על זה לא רק היום אלא במהלך כל השנה וגם לא רק בוועדה הזאת, אלא גם בוועדות אחרות, כשברור שיש השקה של הנושאים לוועדות ההן.

מה ששמענו היום ואני לא אחזור על הדברים, באמת מצער. אנחנו נמצאים במצב שבו יש 31 חברות כנסת כיום בכנסת הנוכחית. אני חושבת שהרבה דברים שעלו כאן במסגרת תיקוני חקיקה, יכולים לעבור ולהתקבל ולהקל מעט על המצב שקיים כיום.

ליאת כאן דיברה על הביטוח הלאומי, אז אנחנו באמת בלהב מקדמים את הנושא של איסור על עובדת עצמאית לעבוד בתקופת הלידה. יש הבדל כמובן מהותי בין עובדת עצמאית לבין עובדת שכירה. עובדת עצמאית שיש לה עסק צריכה להגיע בתקופה שאחרי הלידה, להגיע, לבוא, לבדוק שהעסק פועל כפי שצריך. ברור שביטוח לאומי לא יכול לשלול ממנה את האפשרות הזאת לבקר בעסק שלה ולפקח עליו. אם היא תעשה את זה, כמובן יישללו ממנה דמי הלידה שהיא אמורה לקבל אחרי תקופת הלידה, במהלך חופשת הלידה כמובן.

בנוסף, אנחנו מקדמים חקיקה ברשויות המקומיות, מקדמים תיקוני חקיקה שיקלו עם בעלי עסקים קטנים ובפרט עם נשים בעלות עסקים. אנחנו קוראים באמת לכל הגופים להציע הצעות. בשם נשיא להב הנבחר, עורך הדין רועי כהן שנכנס לתפקידו לאחרונה, אני והוא חושבים שקידום נשים בעסקים זה דבר מאד חשוב. זה ערך מאד חשוב שצריך לקדם אותו, לכן גם בלהב יש לנו מחלקה שעכשיו היא הולכת להתחדש, מחלקה לקידום מעמד האישה.

דבר נוסף אחרון, שחשוב לי באמת לומר, שאנחנו חושבים שדרך החקיקה, דרך תיקוני החוקים, זו הדרך הנכונה לפעול. כמובן שצריכות להיות עמותות שיקדמו ויעלו ויציפו את הדברים, אבל אנחנו נמצאים ב - - -

אני מזמינה אותך בכל נושאי החקיקה שקשורה לעידוד עסקים של נשים, להיות איתנו בקשר ואז נראה מה אפשר לעשות בנושא הזה.

גברת לילי בן שלום, בעלת מסעדה בירושלים. אני מאד מאד מבקשת למקד את הדיון, כי אני ארצה בעוד חמש דקות לסכם. זה אומר שיש לי עוד דוברת, כלומר יש לך 2.5 דקות.

אני מתה על הנחמדות שלך. אני אשתדל לעשות את זה בשתי דקות. נעים מאד, שמי לילי ויש לי את מסעדת ראצ'ה הגרוזינית בירושלים, אני אגיד את זה בגאווה – אחת המסעדות המצליחות. הייתי שכירה בכירה בדואר ישראל, עזבתי הכל, פתחתי חלום, מסעדה.

אני יושבת פה ושומעת. אני פעם ראשונה, בגלל מצב המצוקה העסקית של אנשי עסקים בעיר, אני נמצאת פה כבר שבועיים והוועדה הראשונה זה היה עם אראל, כאילו הוא חבר לי. חבר הכנסת. תודה רבה על כל מה שאתה עושה, קודם כל. אני יודעת שזה לא בשביל זה.

אני פתחתי מסעדה, את העסק הכי מסוכן, מסעדה מפוארת. לקחתי מקום, אין, אין, אי אפשר להגדיר אותו כמה שהוא היה מחסן. כלום. אף אחד מכל הארגונים האלה לא בא אלי. אני אישה. לא יודעת מה זה להיות עצמאית. לא יודעת באמת מה זה מס הכנסה, מע"מ, לא יודעת מה זה רישיונות למסעדה, לא יודעת גם את כל מה שגברים לא יודעים. בואו לא נפלה בינינו לביניהם.

זה בסדר שאנחנו מדברים לפעמים על מזונות וילדים ויום להפחית אותם. חלקנו גם גרושות ויש ילדים קטנים ונכון, הכל בחקיקה, אבל אני לא מרגישה שיש פה איזה גוף שמחבק אישה. ואם אנחנו כולנו נשים וכל אחת לוקחת את התחום שלה ומטפלת בזה ובזה ובזה, אני אף אחד מכל הארגונים לא פנה אלי. אפילו לא אמר לי מזל טוב, אישה, פתחת עסק, בואי נעזור לך, בואי ניתן לך את אותו מידע – מה ההצעה שלך. ואני באמת די פעילה בכל מקום שאני מרגישה שיכול לקדם אותי ואחרים, אבל אני מרגישה שהבעיה היא בחיבוק ובכלל לשמוע ביחד, כארגון אחד, מישהו שמחבק את האישה.

חברה, אישה יכולה לעשות כל דבר שגבר יכול לעשות. יש לפעמים שלא בא לנו לעשות אותם ואף יותר, אבל אין פה. אני שומעת אישה, אישה, ושומעת בבנק לא יצעקו אישה. עזבו. המטריה של כל מה שקשור לעידוד יזמות אישה, שמתחיל באמת בלתת ולהחדיר את האמונה – אנחנו פה בשבילך – אם זה בקטע העסקי, הבנקאי, הכלכלי, הידע, העירייה וכל דבר, מטריה אחת היא תעודד אנשים, נשים בעיקר שהן חד הוריות. ועצמאי, אין מה לעשות, זה חיים של כלב – גם לאישה וגם לגבר. אז המטריה הזאת היא הרבה יותר חשובה בשביל להכניס ולהחדיר נשים ליזמות עסקית.

תודה רבה.

תודה. ואני חייבת להגיד - - -

ונשים, בואו נצעק.

אני חייבת להגיד שעמדת בהבטחה שלך.

אמרתי לך. אני ואת זה אותו זן, שמתי לב.

טוב. אבל בעצם המטריה שאת מדברת עליה או הגוף הזה, שיאגד בתוכו, אנחנו ניסינו והוצע פה להקים מחלקה בתוך הסוכנות, ואני חושבת שזה משתמע יותר ויותר בכל הנושא. כל הנושא שהארגונים לא באו אליך, אני חושבת שגם זו אחת הבעיות. הארגונים הקיימים הם הרבה פעמים עסק בעצמם, שמנסה להתקיים ולא תמיד מצליח ואנחנו נדבר על זה אחר כך.

תמר שמחי, מפעילת אשכול 2 – מעוף. אחרונת הדוברים.

תודה.

תספרי גם על ימי העיון שאתם עושים.

כמובן, כן, תודה. לילי, אני קודם כל רוצה לפנות אליך ולומר לך שיש לך כתובת שמחבקת ועוטפת ומעטפת. אנחנו גוף שנקרא מעוף – מעוף זה מערך הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. רן קיויתי, מנהל הסוכנות, הציג פה מקודם. גלי מנהלת את המערך ואנחנו פה כדי לסייע גם לכאלה שרוצים להקים עסק ולבעלי עסקים קיימים.

אוקיי.

אני אשמח לפרט בשתי הדקות שנותרו לי, איזה כלים יש לסוכנות לעסקים קטנים באמצעות המעוף. אנחנו פרושים ברחבי הארץ ב-40 סניפים, כשלמעשה כל יזם בראשית הדרך, או כל בעל עסק קיים, עד 100 עובדים – אם זה חברה, אם זה מפעל – יכול להנות מהשירותים שלנו. כל השירותים מסובסדים בעלויות מאד סמליות.

חשוב לציין, אנחנו נמצאים באוויר מזה שנה וחצי – מיולי 2014. נתנו מענה עד כה ל-19,000 בעלי עסקים ויזמים. מבחינת החשיפה שלנו, יש לנו, אני מניחה שחלקכם נחשפתם לתשדירים של מעוף בטלוויזיה. בימים אלה ממש ברדיו אנחנו מפרסמים בגלי צה"ל, גלגל"צ, רשתות נוספות, כמובן אתר האינטרנט, ערוצי פרסום מגוונים. מה אנחנו נותנים – ייעוץ פרטני, ליווי לכל אורך התהליך.

אם את כבעלת עסק זקוקה לפיתוח העסק, ליווי לבנק, הגדלת מספר הלקוחות, אנחנו יודעים לתת לך סיוע בעלויות סמליות על ידי מומחים שלנו. אנחנו יודעים ללוות למימון ממגוון - - -

אני כבר שילמתי על הטעויות שעשיתי, אבל להבא, אישה פותחת עסק, אני חושבת שצריך לפנות אליה לפני, כי כל זה מעשים.

אני אומרת שיש לנו גם מענה ליזמיות בראשית הדרך.

למרות שאני אוהבת כאשר עושים את הקשרים האלה ויכולים לעזור לנשים, אבל אנחנו לקראת סיום הישיבה ואני רוצה לסכם. האם יש הצעה, מהניסיון האדיר שפרשת אותו עכשיו לפנינו, האם יש הצעה קונקרטית שאת חושבת שהוועדה הזו יכולה לקחת ולהוביל כדי לקדם את הנושא?

שוב, אנחנו נותנים מענה מטעם המדינה ליזמים ועסקים. אין ספק שנושא של קידום של יזמות הנשים הוא מאד מאד חשוב, החל בשלב החינוך, חינוך וקידום יזמות טכנולוגית. נשים נמצאות בעיקר בתחומים של מתן שירותים, ההכנסה היא מאד נמוכה. אני הייתי שמחה מאד לראות יותר נשים ביזמות טכנולוגית ויותר נשים שלא פוחדות להקים עסק. אחד המכשולים העיקריים של נשים זה מחסומים מנטאליים, חברתיים ואנחנו נשמח מאד אם תהיה פעילות בתחום הזה.

אוקיי, אנחנו נשמע את הרעיון הקונקרטי.

תראו, אני אגיד לכם, אחד מהדברים שאולי אנחנו יכולים לעשות שיתוף פעולה עם הוועדה לקידום מעמד האישה והשדולה לעסקים קטנים, זה אולי הדבר הבא. אחד מהדברים שהכי מרגשים אותי במה שקורה, כשאני עושה כנסים גדולים לעסקים קטנים בערים בכל המדינה, ובתוך הכנסים האלה, אנחנו קודם כל מאגדים את האנשים ביחד. הרבה אנשים לא מאוגדים וגם לא יודעים איך הם יכולים לקבל טיפה עזרה.

יכול מאד להיות שמה שאנחנו יכולים לעשות זה לארגן, נגיד נתחיל בשתיים, בשתי ערים, כנס לעסקים קטנים שבו אנחנו נעשה את שיתוף הפעולה. נקדיש חלק יותר גדול של הכנס לדיבור ספציפי על הנושא של נשים שנכנסות לתוך המעגל של עסקים קטנים גם כיזמיות וגם כמי שמשתתפות בתוך הסיפור הזה ואת הדברים שכל הארגונים הוולונטריים או הממשלתיים יכולים לתת, נרכז את זה. כלומר, נבוא ביחד, ננסה לתת את זה וננסה לבנות מטריה.

החוק שאני בונה עכשיו, מנסה לבנות - one stop shop, שזה בכל עיר. זה קצת יהיה קשה להוציא את זה ממשרד הפנים, אבל אני רוצה שזה יבוא לרשות לעסקים קטנים. זה כמו בארצות הברית או בשוויץ או במקומות אחרים, שכל עיר תחויב להקים מוקד אחד של משרדי הממשלה ואז הנושא של נשים בתוך הסיפור הזה, יכול להיות דבר ענק, כמשהו שמקבץ הכל.

אז נתחיל בשתי דוגמאות. נקבע את זה ביחד. נעשה שני כינוסים כדי לראות איך זה עובד ונמשיך.

אוקיי. קיבלת שותפות לדרך. הוועדה תשמח ואני חושבת גם שהרשות. אנחנו נמשיך להיות בקשר.

אני מתחילה את הסיכום שלי. אני מאד מצטערת, אני חייבת לסיים.

אני חייב לרוץ. תודה רבה.

אני מתחילה את הסיכום בזה שאנחנו קבענו לעצמנו תכנית עבודה. אנחנו נהיה בקשר ונריץ את הנושא הזה של שני הכנסים. תודה.

בדיוק.

הדבר השני שאני גם מסכמת עכשיו, שאנחנו נפעל לשינוי החוק בעניין הסוכנות, כדי שיכלול גם כן הקמת מחלקה בתוך הסוכנות, לפי החוק שידאג לנושא של עסקים קטנים לנשים.

כל ההצעות שהובאו בפנינו, כולל הטיה לרכש מעסקים של נשים, לפצל מכרזים, או לחילופין לעשות צביעה בתוך התקציבים של המדינה לגופים או למוסדות הממשלה שמחייבים שימוש בחלק הזה מהתקציב הצבוע לרכישה מעסקי נשים. אנחנו נמשיך לעקוב אחריהם וננסה להגיע להסכמות או לרגולציה או לחקיקה בנושא הזה.

תנאי הסף של מכרזים ממשלתיים – אני חושבת שצריך לעבור עליהם ולבדוק אותם ולבדוק מה אפשר לעשות איתם כדי שבאמת זה יהיה יותר אפשרי. כי אפשר להגיד תעשו העדפה מתקנת כלפי עסקים של נשים, אבל אם הנשים לא יעברו את הסף הזה ויכנסו למכרז, אז זה יהיה בלתי אפשרי לעשות ולבצע את ההעדפה המתקנת.

אני פונה לסוכנות ומבקשת לא לחכות עד שהלמ"ס יוכל לעשות את הסטטיסטיקה. הסוכנות תתחיל עם הנתונים שנמצאים במאגר שלה, במה שמטופל אצלה, בתוך הסוכנות, לעשות פילוח מגדרי ולאומי לשאלות העיקריות שהעליתי פה. אני אבקש לקבל סטטיסטיקה בנושא הזה מהסוכנות. אנחנו נפנה באופן רשמי מהוועדה לסוכנות, כדי לקבל את המידע הזה.

אני חושבת שמה שהעלתה חברת הכנסת חנין זועבי, למרות שזה לא בהגדרה הפורמאלית של עסקים קטנים וזה מחייב הגדרה אחרת בעניין של עסקים חברתיים, אבל כולנו יודעים שבסופו של דבר, כאשר מגיעים לעסקים חברתיים, אנחנו בעצם מגיעים לנשים. כי רוב מי שמפעיל עסקים חברתיים זה נשים, ואני חושבת שגם הוועדה תדאג להמשיך את הקשר בנושא הזה.

דבר אחרון, אנחנו בדרך לקבוע פגישה עם הביטוח הלאומי בכל הנושא של מזונות והשפעתם על כלל התנאים, גם של העסקת נשים וגם עניין הדיור הציבורי וגם עניין העוני.

הנחות בארנונה.

מזונות הם בעצם כסף שהוא עבור הילדים. אי אפשר יותר לסבול את הגישה הזו, שמנשלת את האישה מאפשרות של עלייה בשכר שלה או בהכנסה שלה או בקבלת שירותים אחרים שהמדינה אמורה לאפשר, כמו דיור ציבורי, בגלל שהיא מקבלת מזונות עבור הילדים שלה.

אני חושבת שזה אחד הנושאים, שכפי שאמרתי, עלה בשלושת הדיונים האחרונים, ואני בטוחה שאם ניגש לעוד נושאים אחרים, זה יעלה באיזה שהוא מקום ואנחנו חייבים לטפל בזה S.O.S, מהר כמה שאפשר.

מפה אני חייבת להפנות קריאה. קריאה לציבור באופן כללי. תעסוקת נשים ושילוב נשים בתעסוקה - אם זה בעסקים קטנים או אם זה במשרות, אבל גם כן בעסקים קטנים - נכון שאנחנו מדברים עליה כזכות אלמנטארית, זכות לעבודה, ליישום עצמי, להנאה מהדברים שאנחנו עושים ולהכנסה ולעצמאות כללית שהיא של הנשים, אבל בסופו של דבר, חברה שלא מקבלת את התוצאות ואת הפרי שאפשרי וטמון בהעסקת נשים ושילוב נשים – היא בסופו של דבר, החברה עצמה מפסידה. מפסידה הכנסה, מפסידה אפשרות לעלות מעל לקו העוני, מפסידה הרבה דברים.

אז נכון, אנחנו מכוונים למוסדות המדינה ורואים בהם אחראים על שילוב נשים בתעסוקה, אבל אני פונה עכשיו לחברה באופן כללי – הישראלית על כל גווניה, כולל החברה הערבית, כולל החברה האתיופית. תעודדו עסקי נשים. תקנו מנשים. תצרכו את המצרכים שנסים מנסות למכור כדי לעמוד על הרגליים, כי בסופו של דבר זה יחזור לחברה עצמה ויחזור אליכם.

אני יודעת שזה לא המקום לפנות לעם, כאילו בוועדות האלה, אבל אני רואה בזה מחויבות שלי, שאני אקח אותה לכל מקום שאני מופיעה בו ואני אשתמש בה. אני מקווה שכולכם תעשו ככה.

תודה על דיון מאד מעניין ותצליחו בעסקים שלכן. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.