ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 25/11/2015

מסע ההסתה בפייסבוק נגד משפחתו של ריצ'ארד לייקין ז"ל. , מסע ההסתה בפייסבוק נגד משפחתו של ריצ'ארד לייקין ז"ל

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 29

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום רביעי, י"ג בכסלו התשע"ו (25 בנובמבר 2015), שעה 10:00
סדר היום
מסע ההסתה בפייסבוק נגד משפחתו של ריצ'ארד לייקין ז"ל, הצעתם של חברי הכנסת נחמן שי ודב חנין
נכחו
חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר
חברי הכנסת
זאב בנימין בגין

רויטל סויד

נחמן שי
מוזמנים
רפ"ק ירון שטרן - ראש חוליית סייבר חקירות, המשרד לביטחון פנים

עידו מזרחי - מרכז מודיעין בכיר, המשרד לנושאים אסטרטגייים

יוסף אסף לוי - מרכז מדע וטכנולוגיה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

מונס שמואל - מנהל תחום יישומי אבטחת מידע, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רוני דיין - מנהל אגף טכנולוגיות מידע, משרד החינוך

מיכל זכריה - מדריכה ארצית , היחידה למניעת אלימות, שירות פסיכולוגי ייעודי, משרד החינוך

קרן גורדן לייקין - רעייתו של ריצ'רד לייקין ז"ל

מיכה לייקין אבני - בנו של ריצ'רד לייקין ז"ל

מניה לייקין - בתו של ריצ'רד לייקין ז"ל

אריאל קצובר - עו"ד, ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

יגאל כרמון - נשיא מכון ממר"י, המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון

יעל יהושע - מנהלת ממר"י ישראל, המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון

יותם פלדנר - מנכ"ל ממר"י TV, המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון

בני ישראלי - עמותת אשנב, אנשים לשימוש נכון באינטרנט

אברהם גז - עו"ד, ארגון "שורת הדין"

רז ראובני - ארגון "תג מאיר"

מורן ציפר - ארגון "תג מאיר"

מרב ליבנה דיל - מנהלת מוקד פלורליזם וחופש דת, ארגון שתיל, פעילה בארגון "תג מאיר"

חמוטל רוזן - דוברת מועצת הנוער הארצית

פואד אבו גוש - מפיק וצלם אי.בי.סי. אוסטרליה

ישראל גולדויכט - מפיק, ישראל גולדויכט הפקות

נל מטקלף - המשמר החברתי

גלי אבן חיים - המשמר החברתי
ייעוץ משפטי
ירון אונגר
מנהלת הוועדה
ענת לוי
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר המתרגמים

מסע ההסתה בפייסבוק נגד משפחתו של ריצ'ארד לייקין ז"ל –

הצעתם של חבר הכנסת נחמן שי ודב חנין
היו"ר אורי מקלב
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. על סדר היום בקשה לאישור דיון מהיר של חבר הכנסת נחמן שי וחבר הכנסת דב חנין בנושא מסע ההסתה בפייסבוק נגד משפחתו של ריצ'ארד לייקין זכרונו לברכה.

לפני אני אתחיל לדבר, אני מביע תנחומיי למשפחת לייקין על רציחתו של ראש המשפחה ריצ'ארד. בנחמת ציון וירושלים תנוחמו. שלא תדעו יותר צער. כולנו משתתפים בצערכם הגדול והרב.

לצערנו בתקופה האחרונה, ממש בתקופה האחרונה, הוועדה נדרשה כמה פעמים לדון בנושא של שיימינג, שיסוי, ביזוי ברשתות החברתיות. הדיון הראשון התקיים בעקבות התאבדותו של בכיר במינהל האוכלוסין, אריאל רוניס, בעקבות ביזוי אבל ראינו שהיריעה מאוד מאוד רחבה והתופעה מגיעה לממדים מאוד מאוד גדולים. אנחנו מתחבטים ולא יודעים איך להתמודד עם הבעיה הזאת ואני מקווה שהדיון הזה יקדם אותנו. אני מבין שיש דברים ואנחנו לא יודעים עד היכן זה מגיע.

אני אקריא רק שלוש שורות מדברים שאמרתי בישיבה קודמת של הוועדה: "נושא השיח במרחב הווירטואלי הוא גם נושא ביטחוני שכן באירועי הימים האחרונים אנו נוכחים לראות כי הרשתות החברתיות משמשות להסתה שמובילה לתוצאות הקשות. השיח האלים ברשתות החברתיות והגישה החופשית לכל אדם למידע ולהסתה, צריכה להביא לגיבוש אסטרטגיה יעילה למאבק בתופעות השליליות שבו".

מהנקודה הזאת, אני מבקש ממך חבר הכנסת שי לפתוח ולהציג את הדיון המהיר אותו ביקשת.
נחמן שי (המחנה הציוני)
תודה רבה אדוני היושב ראש. חבריי. גם אני רוצה להשתתף בצערה של משפחת לייקין על הירצחו של ריצ'ארד זיכרונו לברכה ועל עוד 22 גברים, נשים, צעירים, מבוגרים שנרצחו בחודשיים האחרונים, כולם על ידי פלשתינאים במסגרת שקוראים לה גל טרור ואני קורא לה אינתיפאדה.

אין לנו הרבה זמן לישיבה ולכן אני אהיה קצר כי אני רוצה שידבר ידידי מיכה אבני. יש לנו חומר שהובא לוועדה. מלים תמיד אפשר להשלים.

אני רוצה לומר בשורה הראשונה והאחרונה מסר אחד. בעיני הרשתות שמתווכות העברת החומרים מאנשים פרטיים, מארגונים, מגורמים מעוניינים אל הציבור הרחב שכמובן יכול להשתתף כי זאת רשת פתוחה, הם נושאים באחריות. הם נושאים באחריות להפצה של החומרים האלה ולא רק להפצה הטכנית אלא בסופו של דבר גם להפצה המהותית של המסרים כולם. כל מה שעובר ברשת, באחריותם כי אילולא הם, זה לא היה קורה.

יחד עם זאת, אנחנו לא רוצים בשום פנים ואופן, בוודאי לא אני, לחסום את העולם הגדול והחדש והיפה והנחמד והמעשיר וכולי שנפתח לכולנו, עולם הדמוקרטיה כמעט אידיאלי, אלא אנחנו רוצים להסתכל גם על הצדדים השליליים, על הנזקים, על ההיבטים החמורים והמסוכנים אפילו של אותה דמוקרטיה, נקרא לזה ללא גבולות. במקרה הזה אנחנו יכולים לסמן בצורה ברורה שהרשתות האלה – כי זאת לא רשת אחת אלא רשתות – או הרשת בהגדרה כללית הפכה להיות למתווך, למעודד ולמקדם המשמעותי ביותר היום של מסרי הסתה, של מסרים שגורמים ומביאים אנשים לבצע מעשי פשע, לפגוע באחרים, להרוג אותם, לתקוף אותם. הרשת הפכה להיות לביצה שבתוכה היתושים האלה פורחים וזכו סוף סוף לאכסניה בלי שהם מתאמצים כמובן. אילולא הרשת, זה לא היה קורה.

לכן התביעה שאני מביא לפני הוועדה היום – ואני יודע שגם חברי כנסת אחרים שותפים לה ואני מקווה שנחשוב ביחד כי זה לא נושא פשוט, היכן עובר חופש הדיבור והיכן יכולה להיות התערבות – לנסות ולחפש פתרון.

אני רוצה לומר משהו על אותן רשתות שרוחצות בניקיון כפיהן וכמובן לא טרחו לבוא לדיון הזה כי הדיון הזה מעמיד אותן באור לא טוב ולמה שהן ייראו באור לא טוב?

הן נושאות באחריות והן הנהנות גם מההצלחה של הרשתות האלה. הן נהנות בכך שכל שנה מאות מיליוני שקלים – אני לא יודע אם לא סכומים יותר גדולים – מכספי הציבור שחי בארץ, כנראה גם מדינות אחרות, מועברים מכאן למקלטי מס, כרגע נדמה לי באירלנד, עבור הפרסומת שהרשתות האלה מהוות להן במה. אלה כספים שעם ישראל משלם עליהם בדרך ישירה או עקיפה ולא מקבל אפילו את ההחזר המינימלי של המסים עליהם כי הרשתות לא משלמות מסים כאן אלא הן משלמות מסים שם. בעיני זאת החומרה וזאת בעיני החוצפה. הן נהנות מאכסניה והאכסניה מצוינת, ברוך השם עם ישראל הוא במה נהדרת, כולם עוסקים כאן ברשתות, אבל את הכסף שהן מרוויחות כאן, הן מוציאות ולוקחות למקום שלהן, שם הן משלמות למי שהן רוצות, איך שהן רוצות וכן הלאה ואפילו את ההחזר המינימלי הזה, אנחנו לא מקבלים. יש כאן מסוג הרצחת וגם ירשת. גם עשית את הדברים האלה וגם קיבלת את הבונוס על כך.

אם כן, זה גם ההיבט הכלכלי, גם ההיבט שהציבור נותן בהן המון והן לא גומלות לו על כך. נכון שלפעמים יש בעיה של זהות של הגולשים אבל אפשר להתמודד עם זה וזה בכלל לא מעניין אותי מה המקור ומהיכן החומר בא. צריך להתייחס לחומר עצמו. אנחנו יכולים למנות כאן עוד סיבות אבל אני לא רוצה להרחיב.

אני אומר בשורה התחתונה שהרשתות הללו נושאות באחריות. חייבת להימצא דרך לנטר את המסרים המועברים בהן, לא בדרך של צנזורה אלא בדרך של אחריות. כל הדברים האלה או דברים דומים להם נאמרו כבר בדיון שהיה בוועדה. בין לבין ראינו מה קרה בפריס לפני שבועיים ואנחנו יודעים כולנו שפריס היא לא הדבר האחרון והיא לא המקום האחרון. הטרור הזה יתפשט וילך הלאה כאשר הרשתות האלה הן הבמה, הקטליזטור, הזרז שמפיץ את המסרים האלה לכל עבר. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב
תודה רבה על הדברים. אני לא סניגור ולא מייצג את הרשתות החברתיות, אבל אני כן רוצה לציין מבחינת השקיפות המלאה שהייתה אליהן פנייה לבוא ולהשתתף בדיון בוועדה. עד הישיבה הזאת הן שיתפו פעולה, הופיעו ונציגים שלהן הגיעו מחוץ לארץ במיוחד כדי להיות בדיונים שלנו. הן ביקשו שיתוף פעולה וגם הציגו בפנינו ניסיונות שלהן לפתרון הדברים עם מקום שאפשר לפנות אליהן, עם ועדה ציבורית שתוריד מסרים, אבל אני ממש לא רוצה להגן עליהן ואני לא נמצא במקום הזה. לישיבה הזאת הן ביקשו לא להגיע בעקבות תביעה שמתנהלת בבית המשפט ולפי עצת היועצים המשפטיים הן לא רצו לבוא.

אני אומר את הדברים בלי לנקוט כל עמדה אלא רק כעובדה.

אנחנו מדברים על הרשתות, מדברים על עצם הלגיטימיות לעשות דברים כאלה ברשתות. יש דברים שהם לא בשליטתנו אבל יש דברים שקשורים אלינו עצמנו ובתוכנו, כמה לגיטימי אנחנו רואים דבר סביר, דבר מקובל, דבר שאפשר לחיות אתו עם מה שנעשה בתוך הרשתות מבלי אנחנו מייצרים לעצמנו את הגבולות כי אם אין מישהו שמייצר אותם, אנחנו צריכים לייצר אותם.

אחרי הפתיחה של חבר הכנסת נחמן שי, אני מבקש לפנות למיכה אבני, הבן של ריצ'ארד, לשאת דברים.
מיכה לייקין אבני
תודה. בוקר טוב. ראשית, ברצוני להודות לחברי הוועדה, במיוחד לחברי הכנסת נחמן שי ודב חנין על הדיון החשוב הזה ועל האפשרות שניתנה לי ולמשפחתי להופיע כאן בפניכם.

לפני כחודש, ב-13 לאוקטובר, עלו בילאל ראנם ובהא עליאן, תושבי מזרח ירושלים, לקו 78 בשכונת ארמון הנציב והחלו לירות ולדקור בנוסעים ללא הבחנה. אבי, ריצ'ארד לייקין, פנסיונר בן 76, נורה בראשו, נדקר בפניו ובביטנו מספר רב של פעמים. רוב איבריו הפנימיים נפגעו. במשך שבועיים עד למותו אבא שכב ללא הכרה במחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים הדסה עין כרם.

הרצח האכזרי של אבי במסגרת אינתיפאדת הסכינים, מתקפות הטרור בפריס ואלפים שנרצחו בעשור האחרון במתקפות טרור ברחבי העולם, ביניהם מדריד, לונדון, ניו יורק, בואנוס איירס, מאלי, מוסקבה, סיני – לצערי הרשימה עוד הרבה יותר ארוכה – הן כולן חלק מהתעוררות של האיסלאם הקיצוני אשר התאפשרה והואצה על ידי השימוש במדיה החברתית. בהא עליאן, אחד משני המחבלים שרצחו את אבי, פרסם בעמוד הפייסבוק שלו קריאה למות שהידים. הקריאה הפכה לוויראלית תוך זמן קצר והגיעה לעשרות אלפי אנשים.

לאחר המתקפה האכזרית בקו 78 הפכו סרטונים של המחבל בהם הוא מהלל את מעשי השהיד לוויראליים אף הם. יש יותר מעשרה סרטים כאלה ב-יו טיוב. סרטוני שחזור של המתקפה בקו 78 תחת הכותרת "הצלחה גדולה" פורסמו בעמוד הפייסבוק של התאחדות הסטודנטים של החמאס מיד לאחר הפיגוע. הסרטונים האלה זמינים עד היום ב-יו טיוב.

רבותיי, מדובר רק בקצה המזלג, בדוגמה אחת מבין מיליוני דפים, פרסומים, ציוצים שמסתובבים בעולם הווירטואלי, סרטוני הדרכה המייצגים את הדרך היעילה ביותר לדקור קורבן ובהם שרטוטים אנטומיים המסבירים היכן נמצאים הוורידים והעורקים הראשיים כדי לדקור בדקירה הכי קטלנית. רבותיי, זאת לא רק הסתה לרצח אלא אלה הוראות הפעלה, כיצד לעשות זאת.

לאחר שאסיים את דבריי נציגי ממר"י, אתר המתמחה בתרגום חומר מקור מערבית, יציגו בפניכם ניתוח מקצועי של השפעת המדיה החברתית בהסתה לאלימות.

אבי, ריצ'ארד לייקין, היה אדם טוב לב, עדין ואוהב, סבא לשמונה נכדים, מחנך, מורה, מנהל בית ספר יסודי במשך שנים רבות. באתר האינטרנט שלו Thank the Teachers, ובספרו Teaching is an Act of Love, הוא תיאר את עצמו "כאדם מאושר מילדיי ומנכדיי, מהחיוכים, מהצחוקים, מההשתהות של מאות תלמידי בית ספר יסודי שנפל בחלקי לעבוד אתם כמורה וכמנהל בארבעים השנים האחרונות".

אבי היה אדם הומני. אדם שהשקיע מאמצים רבים בקידום השוויון ודו קיום. כצעיר בארצות הברית אבי פעל לקידום זכויות האדם בשעה שצעד יחד עם דוקטור מרטין לותר קינג ג'ונייר, הקים קייטנת קיץ משולבת לילדים שחורים ולבנים, יזם ויישם את האינטגרציה בבית ספר יסודי אותו ניהל בפרוור לבן. לאחר עלייתו ארצה שימש כמורה לאנגלית לילדים יהודים, נוצרים ומוסלמים. אבא היה מהמייסדים של מספר ארגונים המקדמים דו קיום וחלקם כאן היום.

למדיה החברתית יש השפעה חיובית עצומה בעולם אך לצערי היא גם משמשת פלטפורמה להפצת שנאה ואלימות ובכלל זה גם האיצה את התפשטות האיסלאם הרדיקלי. פייסבוק, יו-טיוב וטוויטר הפכו למדינות וירטואליות בעשור האחרון כאשר יותר ממיליארד אזרחים מפקידים בהם את המידע הרגיש ביותר ומבלים בהם שעות מדי יום בשיטוט. המדינות הללו, בניגוד למדינות האחרות בעולם, נעדרות חוק לחלוטין. ישראל, כמו בכל מדינות המערב, משקיעה מאמץ ומשאבים ברגולציה עצמית ובשיטור במטרה למנוע אלימות וטרור וכדי להגן על האזרחים. החוק והמחוקק הישראלי מתייחסים לכל תחומי החיים הציבוריים – מימון, תחבורה, תקשורת, שידור, בריאות, מזון – ולעומתם האינטרנט במדיה החברתית נתון ללא פיקוח. זה נשמע לכם הגיוני שמאות אלפי ג'יהדיסטים קוראים לרצח אקראי של חפים מפשע ברחובות תוך פרסום הוראות מפורטות לאנשים עם סכינים ואנחנו, אתם, יושבים ולא עושים דבר?

הגיע הזמן להחיל פיקוח גם בכל מה שקשור למדיה החברתית. עלינו לחייב את תאגידי המדיה החברתית לנקוט צעדים אקטיביים להסרת כל הסתה לאלימות וקביעת סנקציות אזרחיות ועונשים פליליים על אי עמידה בדרישות אלה. כפי אנו דורשים מבנקים לנטר העברות כספים לצורך מניעת פעולות טרור, כפי שאנחנו מחייבים חברות תקשורת לבקר את התוכן שהן מספקות, עלינו לדרוש גם מתאגידי המדיה החברתית לנקוט בצעדים למניעת פעולות טרור ולהסתה ספציפית לאלימות.

אם פייסבוק, יו-טיוב וטוויטר רוצות להמשיך ליהנות מהמעורבות האינטימית בחיינו, לשלוט בנתונים האישיים ביותר שלנו, להרוויח עשרות מיליארדי דולרים מפרסום ושירותים אותם הן מציעות, עליהן גם לקחת אחריות, לבקר את עצמן ולמנוע מאתנו פגיעה.

תאגידי המדיה החברתית המרוויחים מיליוני דולרים מתעבורה ג'יהדיסטית יעלו את הטיעונים הבאים כדי להגן על האינטרסים העסקיים שלהם. הם יטענו לפגיעה בחופש הביטוי. על כך תשובתי היא שישראל היא דמוקרטיה מתאימה, חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת הם ערכי יסוד מעל הכול אבל אני מזכיר כי מי שמסית לאלימות וטרור צפוי לשנות מאסר ארוכות במסגרת החוק. האם כלי הפצה פטורים מאחריות? ודאי לא.

הם יטענו כי לא קיים פיקוח במדינות מערביות אחרות ואני אומר שישראל, הסטרט-אפ ניישן אמנם מובילה בתחום הטכנולוגיה וכן בתחום האתיקה והמוסר, היא זאת שצריכה להוביל את העולם ברגולציה בתחומים החדשים האלה ולא להמתין לעוד מספר פיגועים המונים בינלאומיים כדי שמישהו שם בחוץ יפקח את העיניים.

הם יטענו שהמדיה החברתית היא רק לוח מודעות, שהם אינם אחראים לפרסומים של המשתמשים. אם כך, מדוע הם מורידים את האתרים המקדמים פדופיליה? הם עושים זאת כי כולם מסכימים כי הדבר פסול מבחינה מוסרית ולכן הם מפעילים שיקול דעת ומסירים אותם. הם מפרסמים לנו, אנחנו מחפשים לקנות חולצה, הם יודעים היכן ומה, הם גם יודעים לזהות את האלימות ולהוריד אותה. זאת שאלה של רצון ושל הפעלת שיקול דעת.

הם יטענו שיש לנו מדיניות חברה נגד שנאה והסתה, כמו שהם טענו לפני שהגיעו לדיון הזה ובדיונים קודמים. אני אומר שעשרות אלפי סרטונים המסיתים לאלימות ומצביעים על מדיניות אחרת לחלוטין.

גם אני אולי כמוכם לא הייתי ער מספיק להסתה המשתוללת ברחובות הווירטואליים, הסתה שהובילה בין היתר גם לרצח אבי שהוקיר במסגרת פעילותו לדו קיום גם את הרשתות החברתיות והיה פעיל בהן. מאז הירצחו של אבי שוחחתי עם נציגי מפלגות רבות. מדובר בסוגיה לאומית עליה כולם יכולים להסכים.

הגיע הזמן שהכנסת תיזום חקיקה שתחייב את תאגידי המדיה החברתית לנקוט צעדים יזומים חומרים אשר מסיתים לאלימות. תודה.
היו"ר אורי מקלב
תודה על הדברים. אנחנו מזדהים עם הדברים., אתה העמקת את הצער והכאב של כולנו על הירצחו של ריצ'ארד זיכרונו לברכה.

גברת לייקין, גם את מעוניינת להוסיף דברים?
קרן גורדן לייקין
לא.
היו"ר אורי מקלב
ברשותכם, רשות הדיבור ליגאל כרמון, נשיא מכון ממר"י, מכון לחקר תקשורת המזרח התיכון. אני מבין שיש לך מצגת.
יגאל כרמון
כן. תודה אדוני היושב ראש. אנחנו כאן שלושה אנשים, אנכי וגם שני חבריי, יעל יהושע שהיא אחראית על ממר"י בישראל והיא אחראית על המחקר כולו, וסגן הנשיא, יותם פלדמן, שאחראי לממר"י TV, זאת אומרת, מעקב אחרי התקשורת, טלוויזיה, במרחב בו אנחנו עוסקים.

ממר"י הוא מכון מחקר לתקשורת הערבית, הפרסית, תורכית, אורדו, פשטרו, דארי שפועל בירושלים ובוושינגטון עוקב אחרי המדיה החברתית באופן שיטתי ומפרסם מחקרים כאשר קהל היעד הוא המדיה בכללותה, פרלמנטים, אקדמיה וממשלות שונות. בספטמבר, לפני כחודשיים, הוזמנו לאיחוד האירופי לתת סמינר בן יומיים על הנושא הזה.

בוושינגטון, מאז 2007, אנחנו עושים יותר מאשר מעקב ופרסום של החומר. אנחנו גם עוקבים אחרי התנהגותם של תאגידי התקשורת הללו שמפיצים את החומר הזה ומקיימים אתם קשרים שרובם קשרים של מאבק. אני אספר גם על זה. מיכה נגע בזה. אנחנו עוסקים בזה באופן כמעט יום יומי ואחר כך אסביר.

לפני שניכנס לנושא הזה, אנחנו נציג דוגמאות לחומר שיש ואחר כך אני אעיר הערות כלליות על התנהגותם של תאגידי התקשורת. יתחיל יותם שהוא אחראי על ממר"י TV שיספר על מה שיש.
יותם פלדנר
אני אציג סרטון בן ארבע דקות שמראה דוגמאות של הסתה לפיגועים.
היו"ר אורי מקלב
אני ראיתי חלק מהדברים. יש תמונות קשות לצפייה. צריך לומר את זה מראש כדי שהאנשים ידעו על כך.
יותם פלדנר
כן, אבל אין כאן גופות או דברים כאלה. את כל הקטעים שאנחנו נראה כאן, אנחנו לקחנו מ-יו טיוב ומפייסבוק ואולי חוץ מקטע אחד, כולם עדיין נמצאים שם וטרם הוסרו.

(הקרנת סרטון).
מיכה לייקין אבני
לפני שאתה ממשיך, רק מילה אחת. תארו לעצמכם עכשיו מחבל בן עשרים שבשש השנים האחרונות במשך שלוש-ארבע שעות ביום רואה את הזבל הזה.
היו"ר אורי מקלב
מה יעשה הילד בן ה-16 או הילדה בת ה-16 שזה מכוון לצעירים ולא יחטא? רואים שיש מי שמסית הסתה מאוד ברורה.

אני מבין שרציתם להציג עוד דברים אבל אנחנו קצת הגבלנו וחשבנו שהדוגמיות האלה מספיקות.
יותם פלדנר
הסרטים באמת מדברים בעד עצמם והם גם מאפיינים את סוג הסרטונים שנחשפנו אליהם בתקופה האחרונה, סרטונים המעודדים ומנחים לבצע פיגועים של זאב בודד שיש בהם סכנה רבה משום שזה לא כמו קריאה כללית נניח להשמיד את העם היהודי, זה לא משהו שכל אחד יכול לעשות אבל פיגוע כזה, כל אחד יכול לקום ולעשות על דעת עצמו. ב-יו טיוב יש הרבה סרטונים של הנחיות לביצוע פיגועים, כיצד להכין סכינים, סוגי סכינים וכלי נשק אחרים מומלצים כמו גרזנים, איך לבחור איזה כלי נשק לאיזו סיטואציה ואיך לדקור כדי לגרום נזק מקסימלי. יש קריאה לבצע פיגועי דקירה בדרשות, בשירים שזה משהו מאוד פופולרי ב-יו טיוב כאשר יש למשל שיר שנקרא "רושאק א טאען", אוהבי הדקירה, ואם אתם מחפשים אותו ב-יו טיוב, אתם מקבלים את המשפט עם תוצאות עם מיליוני צפיות. בנוסף לכך "סעיוני" עם 1,500 תוצאות ומאות אלפי צפיות. יש קריאה לבצע פיגועי דריסה, שירי "דרוס, דרוס" עם אלפי תוצאות ומיליוני צפיות. יש שתי גרסאות פופולריות, "דרוס, דרוס מתנחל" ו"דרוס, דרוס יא קאסם". יש את המעגל הרחב יותר של הסתה לפיגועים או ירי טילים. למשל בשירים כמו "אידראב תל אביב", תקוף את תל אביב, שני שירים, אחד ושניים, ויש כאן שישה מיליון צפיות. או "אידראב סרוך אל קאסם", שגר את טיל הקסאם, עם מאות אלפי צפיות.

עוד דבר שמאוד היה פופולרי במתקפת הפיגועים האחרונה אלה ילדים שמופיעים עם סכינים, ילדים ממש קטנים, הרבה מאוד בפייסבוק וגם ב-יו טיוב. ב-יו טיוב יש גם המון צוואות מוקלטות של "שהידים", של אנשי עז אדין אל קאסם שמציגים את הצוואות שלהם המוקלטות. יש גם ערוץ של עז אדין אל קאסם עצמו שקיים כבר שלושה חודשים ובו מופיעות הצוואות האלה עם קריאות לבצע פיגועים. שי גם סרטוני אנימציה עם אותם תכנים.

בנוסף, יו טיוב משמשת פלטפורמה משנית לערוצי טלוויזיה שמסיתים. אם למשל ערוץ הטלוויזיה של חאמס, אל אקצה, קורא לבצע פיגועים, אוטומטית זה יהיה גם ב-יו טיוב משום שיש להם ערוץ משלהם ב-יו טיוב והם מעלים את כל התכנים שלהם שם.
היו"ר אורי מקלב
יש עוד מדינה בעולם שיש דבר כזה פנימי? בארצות הברית, אם היה קיים דבר כזה שבתוך מסגדים בארצות הברית היו מסיתים לרצח, היו עוצרים את זה? יש להם חוק לפיו היו פועלים?
נחמן שי (המחנה הציוני)
יש השוואות בינלאומיות במדינות שונות איך להתייחס לרשתות. בארצות הברית הפתיחות היא מלאה. היא המדינה הכי פראיירית. יש גישה אירופית.
היו"ר אורי מקלב
מה היו עושים לאלה שמסיתים? היו פועלים נגדם?
נחמן שי (המחנה הציוני)
אתה סוגר את הצינור למסיתים ובמידה מרובה ההסתה הזאת מאבדת ערך כי היא כבר מגיעה לרשתות החברתיות אחרי שהיא נדחית מרשתות השידור וכדומה שלא יעלו את החומרים החמורים האלה. אז היא מוצאת את המקלט ברשתות כי שם אין לה שום מגבלות. זאת כבר דרגה שנייה.
מיכה לייקין אבני
צריך להבין שכמות המסיתים היא כזאת שהיא בעשרות אלפים ומאות אלפים. זאת לא כמות של מסיתים שניתן לכוון למסית הספציפי. לדוגמה, משטרת ישראל , אפילו שיש תמונה בפייסבוק של בן אדם עם רובה, המכונית שלו עם מספר הרכב והכתובת מופיעה ליד התמונה, אין לה מספיק כוח אדם להתמודד עם זה. יש אלפים ועשרות אלפי תמונות כאלה. הדרך היחידה להתמודד עם זה, זה לחתוך את הצינור.
יותם פלדנר
אני רוצה להעיר עוד הערה אחת בנושא של יו טיוב ודאעש. יו טיוב בחודשים האחרונים, בשנה האחרונה, התמודדה בצורה די יפה עם סרטונים שהעלה דאעש. בעבר דאעש היו מעלים סרטונים באופן די חופשי ל-יו טיוב ובעקבות דיאלוג או איך שתקראו לזה שקיימו הרשויות בארצות הברית ובאירופה עם החברות הגדולות השונות, חברות האינטרנט, יו טיוב היום לא פלטפורמה אפקטיבית לסרטים של דאעש. סרטים שמפיקים דאעש עצמם שעולים ל-יו טיוב, מוסרים די במהירות. דאעש מצאו לעצמם פלטפורמות אחרות, חברות אחרות שעדיין מאפשרות את זה. מיכה בצדק דיבר על הנושא של הפדופיליה באינטרנט אתה הצליחו להתמודד חברות האינטרנט, אבל גם במקרה של דאעש הצליחה יו טיוב להתמודד עם הסרטים שלהם וגם בתחומים אחרים ולא רק העניין הפלשתיני. אנחנו נתקלים הרבה בסרטונים של שייח'ים סונים שמסיתים נגד שיעים וזה לא מוסר מהאינטרנט וזה כאשר הם אפילו מסיתים לרצח. דאעש באמת קיבלו מעמד מיוחד בעניין הזה ומסירים את הסרטים שלהם אבל זה לא תקף למקרה שלפנינו.
יגאל כרמון
יעל תציג נתונים מתוך הרשתות, לא הטלוויזיות אלא הרשתות החברתיות האחרות ואחר כך אני אדבר על ההתנהגות של החברות האלה. שאלת לגבי ארצות הברית - אנחנו עוסקים אתם שם ואני אספר על זה.
יעל יהושע
אנחנו במחלקה הכתובה עוקבים אחרי ההסתה ברשתות החברתיות גם בהקשר הפלשתיני וגם בהקשר הגלובלי ויש כמה נקודות משמעותיות שהייתי רוצה לתרום לדיון. ראשית, בהקשר הפלשתיני אנחנו רואים שרבים מהמפגעים הם צעירים והם אכן מושפעים מהרשת. לרבים מהם היו חשבונות פייסבוק וחלקם כתבו על האספירציות שלהם בפייסבוק לפני הפיגועים. לכן הדיון הזה על הפייסבוק בהקשר של הפיגועים בישראל הוא מאוד רלוונטי כי הצעירים האלה הם פעילים ברשתות החברתיות וראינו את זה.

אנחנו רואים שהרשתות החברתיות הופכות להיות ערוץ משמעותי ביותר בהסתה לפיגועים בתקופה הנוכחית. יש סרטונים כמו שיותם הראה אבל יש גם המון פוסטרים מאוד מאוד קשים לצפייה, ציוצים, פוסטים וכל דבר שמשרת את המטרה הזאת. יש כמויות אדירות. זה ויראלי מאוד וזה לא יורד מהרשת. כלומר, ברגע שמישהו שם את זה, גם אם במקרה החשבון הספציפי הזה נגמר, בשניות ובקליק אחד אנחנו מאתרים את אותו סרטון, את אותו פוסט, את אותה קריאה איך לדקור יותר טוב או איך לדרוס יותר טוב.

כל העניין הזה יוצר תחושה. הכמויות האדירות האלה והדוגמאות האין סופיות יוצרות תחושה שזה נורא קל. זה נורא קל. אם פעם מישהו היה חושב איך אני יכול לעשות את זה, רק אנשים שקיבלו אימון, חברי תא טרור שמקבלים איזושהי הדרכה – אתה פשוט יכול לעשות את זה בעצמך. יש משפטים כמו גש למטבח הקרוב ביותר וקח את הסכין, והם אומרים שזה מאוד מאוד קל. גם הצעירים האלה מקבלים את התחושה של כן, אני יכול, אני יכול לעשות את זה, אני יכול להשפיע.

לרשתות יש השפעה על הקטלניות של הפגיעה. יותם הראה את אחת הדוגמאות בה מישהו משחיז סכין. בחוברת שלנו יש דוגמאות איך לעשות סכין מחורצת כי סכין מחורצת תגרום לפגיעה הרבה יותר קטלנית מאשר סכין שאינה מחורצת. היכן בדיוק לדקור כדי שזה יהיה יותר קטלני. יש דוגמה של תדקרו דווקא מתחת לאוזן.
היו"ר אורי מקלב
ובסוף גם לסובב.
יעל יהושע
ועוד הרבה מאוד דוגמאות נוראיות.
היו"ר אורי מקלב
הדברים ברורים.
יעל יהושע
עוד שתי נקודות מאוד קצרות. גם המחבלים עצמם הופכים להיות גיבורים בעקבות אותן פעולות. יש כתבות בעיתונות הערבית בהן מדברים איך אתרי הפייסבוק, חשבונות הפייסבוק והטוויטר שלהם הופכים להיות אתרי עלייה לרגל אחרי שהם כבר מתים.

יש השפעה מאוד מאוד גדולה של גורמים שהם לא מקומיים בכלל בגלל שהרשת היא מאוד גלובלית ואלה גורמים שהם לא מקומיים שמעוניינים בהתססה של האזור ופגיעה בכמה שיותר יהודים וישראלים ואלה גורמים שמאוד מאוד תורמים בהסתה.

נקודה אחרונה. פלטפורמה של הרשת החברתית שלא דיברנו עליה היא ה-האשטגים. ברשתות החברתיות יש האשטגים שפשוט אתה לא צריך לחפש בכל מקום אלא אתה צריך לכתוב את ה-האשטאג. האשטגים כמו דקור. האשטאג דקור גם בפייסבוק וגם בטוויטר הוא מאוד מאוד פופולרי. יש לנו דוח שהוצאנו רק על ה-האשטאג הספציפי הזה. האשטאג שנקרא שחט את היהודים וכולי. אינתיפאדת הסכינים. אתה פשוט מכניס את זה ומקבל את כל המידע בכמויות.

יש לנו כאן חוברת עם הדוחות שהוצאנו בנושא הספציפי הזה ומי שרוצה יכול להסתכל ולהבין בדיוק על מה אני מדברת.
היו"ר אורי מקלב
לפני כמה דקות קיבלתי הודעה שאתמול הרשות הפלשתינאית חנכה רחוב על שם המחבל שרצח את אהרון בניטה ונחמיה לביא. הרחוב זכה לשם "רחוב השהיד מוהנד אל-חלבי".
זאב בנימין בגין (הליכוד)
אני מציע לשים לב לתמונה, לדרך בה מונצח אותו שהיד. שמו על רקע פסל מאבן והפסל הזה הוא בדמותה של ארץ ישראל המערבית בין הירדן לבין הים, כך שלא יהיו אשליות לאנשים מהי המטרה ועל מה באמת מדובר. כדאי לראות את זה.
יגאל כרמון
אי אפשר להעלות על הדעת את התפתחות הג'יהד העולמי, לא רק פה, בלי האינטרנט. כמובן שהוא ברכה לאנושות אבל יש בו גם סכנות וסיכונים ובזה הוא לא שונה מאנרגיה גרעינית או כלי רכב וכל אלה מוסדרים בחוק. גם פדופיליה. רק בנושא הזה אין שום חקיקה כיוון שזה לכאורה עניין של חופש הביטוי. אלה הטיעונים של החברות שהן חברות כלכליות שחותרות לכסף, כסף וכסף. הם טוענים שזה עניין של חופש הביטוי והדבר השני שהם אומרים הוא שהם פועלים. שני הטיעונים האלה הם שקריים בעליל. בעניין חופש הביטוי, אין חופש ביטוי בשום חוק להסתה לרצח ואנחנו מדברים ספציפית על הסתה לרצח ולא על שאלות אידיאולוגיות כלליות כפי שראיתם. בנוסף לכך, יש להם כללים פנימיים. הם מוכרים לציבור טענות שקר, הם מוכרים סחורה שהיא כאילו מאובטחת בתנאי הסתה ויש להם את כל הגייד הפנימיים מה אסור ומה מותר – מי שרוצה, יש לנו את זה – ואת הגייד הזה של עצמם, שהוא לכאורה מפר את חופש הביטוי, אבל הם עשו את זה לעצמם, את הגייד הזה של עצמם הם מפירים בצורה מוחלטת.

יש לי כאן ספר שאני לא אציג אותו. הם אומרים שלא יציגו תמונות של אלימות, ובכן, לא נעסוק בעניין שראינו עכשיו, אבל יש תמונות אלימות מזעזעות והמילה מזעזעות היא לא מתאימה כי אלה דברים מעולם אחר. 300 עמודים של תמונות שאין לי מלים לתאר אותן וכל זה קיים באינטרנט למרות הגייד ליינס שלהם ולמרות הסיפורים שלהם שהם מנטרים את עצמם.

בעניין הניטור העצמי. מה שהם עושים, זה סיפור מזעזע של רשלנות פושעת, של התעלמות וחוסר שקיפות מוחלט. אנחנו בממר"י עשינו כמה פעמים ניסיונות. הם בעצם לא לקחו אחריות לכלום. הם הטילו את האחריות הזאת על הציבור. הם אומרים לציבור תסמנו מה שאתם חושבים שהוא מסית ואנחנו נטפל בזה. חוסכים לעצמם כוח אדם, חוסכים לעצמם עבודה, אתם תגידו לנו ואנחנו נטפל בזה. ובכן, הציבור אומר להם והם לא מטפלים. עשינו כמה פעמים ניסיונות כאלה, הם הורידו בקושי עשרה אחוזים ואני מניח שזה כך כי אין להם כוח אדם. הם אומרים שיש להם ועדות. הייתה ישיבה בפרלמנט הבריטי, כמו הישיבה הזאת, שם הופיע הנציג של גוגל. שאלו אותו האם יש להם ועדות וכמה הם הורידו במשך השנה. הוא אמר שהוא לא יודע.

העניין הזה של הוועדות שלכאורה מנטרות את החומר הוא אחד הדברים המוזרים ביותר בעולם. אני תמיד אומר מה הסוד הביטחוני הכי חשוב בארצות הברית – מיקום של טילים בליסטיים, גרעיניים? לא. הסוד הכי גדול בארצות הברית הוא זהותם וכישוריהם המקצועיים של האנשים שיושבים בוועדות האלה. אלה סודות עצומים שאי אפשר להגיע אליהם. כאשר ראש CIA נבחר לתפקידו, הוא עובר חקירה בקונגרס על כישוריו, על עברו, על יכולתו ועל כל מיני דברים נוספים כי הוא יקבע מה הציבור ידע ולא ידע ומה הממשלה תדע. אבל כאשר האנשים האלה שקובעים את חיינו עוסקים בתפקידם, איש לא יודע מה השכלתם. האם הם מבינים ערבים? איפה הם למדו? מה הם יודעים? האם הם מבינים את הטקסטים? לא חשוב שכאן יש טקסטים שלא צריך להבין.
היו"ר אורי מקלב
אני מזכיר שאנחנו חייבים להזדרז כי המליאה מתחילה עוד מעט. אם אתה יכול, משפט סיכום כי אנחנו חייבים לסיים את הישיבה.
יגאל כרמון
משפט סיכום. גם באיחוד האירופי מצאנו שלאנשים יש איזו הערכה ורספקט לחברות האלה כאילו הן מייצגות את הערך החשוב לכולנו של חופש הביטוי. אני מבקש שחברי הכנסת שלנו ידעו שאין שום רספקט לחברות האלה שכל מטרתן היא כסף והן לא אמונות על חופש הביטוי שלנו אלא חברי הפרלמנטים הם אלה שאמונים על חופש הביטוי שלנו ושלא יתייחסו אליהן בשום יחס של כבוד.

יש לי עוד הרבה סיפורים והרבה דוגמאות שלא נגיע אליהן אבל כל מי שרוצה ייכנס לאתר שלנו וימצא שם דברים שעדיף היה שלא היה רואה בחייו .
היו"ר אורי מקלב
תודה רבה על הדברים. אנחנו נבקש התייחסות חברי הכנסת. יש עוד כמה גופים שמבקשים להתייחס אבל קודם כל נשמע את חברי הכנסת.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת וחבריי הוותיקים בממר"י ובראשם מורי ורבי בעניינים אלה מזה קרוב לשלושים שנים יגאל כרמון ששוב נותן שירות חשוב לציבור. אני מבקש אדוני היושב ראש לצטט מפרשת ניצבים נתתי בספר דברים: נתתי לפניך הברכה והקללה – וההמשך חשוב - ובחרת בחיים.

זוהי הרשת. יש בה כמובן ברכה, הקללה ברורה עכשיו לכל הנוכחים כאן, ובחרת בחיים.

אני חושב שצריך לומר שיש שני רבדים להצגה הזאת. הרובד האחד היא השאלה היסודית איך אנחנו מטפלים ביכולת, קודם כל ברצון, להסיר את התועבה הזאת המסוכנת מן הרשתות החברתיות. אבל יש רובד אחר והוא פוליטי בינלאומי, הוא חשוב ביותר, אנשים גם בארץ וגם בחוץ לארץ צריכים לראות את החומר הזה כדי להבין איפה אנחנו חיים. כאן במדינת ישראל, בארץ ישראל, אין מדובר בסרטים האלה ובחומר הזה, אין מדובר באמירה כללית כלפי מערב רקוב אלא מדובר בהסתה לרצח של יהודים כיהודים. אני חושב לכן שהממשלה או זרועותיה חייבות ובמהירות להפיץ את החומר הזה, היבול שראינו הוא יבול מאוקטובר ונובמבר וגם הוא רק בגדר מדגם. בדברים האחרים דובר ואני לא אחזור עליהם.

אני מודה לך אדוני היושב ראש על הדיון החשוב הזה, לחברי הכנסת נחמן שי ודב חנין על היוזמה ולמשפחת לייקין על העבודה המצוינת והחשובה בנסיבות הנוראות שנקלעתם אליהן לפני זמן קצר ותודה לכם על התרומה הזאת.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
משפחת לייקין, תנחומינו והשתתפותנו בצערכם. תודה רבה לך חבר הכנסת דוקטור נחמן שי על הדיון וגם לך אדוני יושב ראש הוועדה.

כיושבת ראש השדולה למאבק בשיח אלים, בריוני ומסית ברשת, אני יכולה לבוא ולומר – וגם לך אדוני יגאל כרמון – שאנחנו לא מדברים כאן על חופש ביטוי. זה לא חופש הביטוי. מקום שמדובר בו על ביצוע עבירות פליליות, על קריאה לרצח, הדרכה איך לרצוח ובמקרה הזה לרצוח יהודים רק בגלל שהם יהודים – זה לא חופש ביטוי.

לצורך העניין, הרשתות החברתיות גם מסכימות לכך ואם הייתה באיזשהו אופן קריאה אחרת לביצוע עבירה פלילית כל כך חמורה של רצח, אין לי ספק שהן היו מסירות את התכנים. אבל בעובדה היום שפייסבוק, גוגל ו-יו טיוב לא מסירים תכנים שבהם יש קריאה לרצח יהודים והסתה כל כך חמורה, זה מדבר ומצביע על צביעות מצד הרשתות החברתיות.

פניתי אישית לסיימון מילנר שהוא אחראי מדיניות פייסבוק במזרח התיכון, באירופה ובדרום אמריקה וקראתי לו בעת הזו שהוא חייב, שהם חייבים, שיש להם אחריות והם חייבים לנטר מראש כל פוסט וסרטון פוגעני באופן כזה שקורא להסתה. התשובה שלו אלי, שהייתה מאוד מפורטת, הייתה זו שאומרת שכמובן שהם נגד טרור ואלימות, וכמובן שזה באג'נדה של פייסבוק, וכמובן שהם מבינים שיש בעיה עכשיו בארץ ישראל והם עיבו את מערך הצוות שלהם דוברי ערבית ועברית כשפת אם, וגם אם תהיה להם תלונה אחת או מאה תלונות, הם יסירו. אבל עם כל הכבוד, זה לא מספק מכיוון שרוב התכנים האלה הם בשפה הערבית ואנחנו לא יודעים לדווח עליהם. לפייסבוק יש את הטכנולוגיה לאתר וכך גם ל-יו טיוב. הם יודעים מצוין מתי יש פוסט כזה או אחר או סרטון שקורא לרצח והסתה לטרור. החברות האלה חייבות לדעת שהן תישאנה באחריות כספית ותעמודנה בפני תביעות כספיות במידה והן לא יסירו את התכנים האלה וינטרו אותם מראש הן כי יש להן את הטכנולוגיה וגם את כוח האדם.

יש עכשיו תביעה ראשונה כנגד פייסבוק בארצות הברית מצד קורבנות טרור כאשר הייתה קריאה להסתה וטרור לפני כן. אנחנו לא נמצאים בחופש הביטוי. אנחנו נמצאים במלחמת קיום ובמלחמת קיום זו, כמו שמסירים תכנים פורנוגרפיים ועושים זאת מידית, אין במקומות האלה תכנים פורנוגרפיים, יש אפס סובלנות לכך, כך צריכה להיות גם אפס סובלנות להסתה ולקריאה לטרור כי אחרת גם פייסבוק, גם יו טיוב, גוגל וכל החברות האלה נגועות בצביעות גדולה מאוד. תודה.
היו"ר אורי מקלב
תודה. נעבור לרב פקד ירון שטרן, ראש חוליית סייבר חקירות במשרד לביטחון פנים.
ירון שטרן
הפעילות של המשטרה כנגד האלימות ברשתות יכולה לבוא לכדי ביטוי כאשר מאותרת ההסתה שהיא בתחומי מדינת ישראל. ברגע שההסתה היא מחוץ למדינת ישראל – ואם ראינו כאן את הסרטים של ממר"י, ראינו דרשות של שייח'ים במסגד ברפיח או במסגד בעזה- אנחנו לא שם ואנחנו לא יכולים לטפל בהם. אין לנו את הכלים החוקיים לכך ולכן אנחנו לא יכולים לטפל בזה. כמו שהוועדה אמרה, הפתרון צריך להיות נגד החברות הללו, נגד ההפצה של הפרסומים הללו ברשת כי כאן בישראל אנשים חשופים להסתות הללו אבל הם לא אלה שמפיצים אותן. החוק מדבר על הסתה לאלימות פוזיטיבית ולא על משהו שמישהו נחשף אליו באקראי.

יש ניטור של הרשתות בקשר לאנשים שמדברים על זה שהם רוצים להיות שהידים וברור שאנחנו עוקבים אחרי הדברים הללו ומטפלים בהם, ולא כאן המקום לפרט על הפעילויות שאנחנו עושים.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אבל זה כשאתם יודעים מי הכותב או יכולים לאתר אותו.
ירון שטרן
ברור.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אילו מלכתחילה חלק מהחומרים, לא כולם, לא היו מגיעים לרשתות, העבודה שלכם הייתה מתייתרת. אם לא הית רואה את זה, לא היית יכול להתייחס לזה.
ירון שטרן
בהחלט. אני אומר שההסתה כבר קיימת ברשת וזה לא שאנחנו מתעלמים ממנה.
נחמן שי (המחנה הציוני)
ברור, אנחנו מנסים לחסום את המים בכניסה לצינור. אתה מגיע לברז.
ירון שטרן
נכון. זה מה שאני אומר. ברגע שאנחנו מאתרים פעילות בתוך מדינת ישראל, בכוחות שלנו אנחנו מטפלים בה.
יגאל כרמון
גם בירושלים, באל אקצה, ההסתה רבתי. אנחנו תרגמנו את זה.
ירון שטרן
אנחנו יודעים ואנחנו מטפלים בחלק מהדברים האלה. צריך לזכור גם שהתיקים הללו מלווים בליווי צמוד של הפרקליטות שנותנת את האישור לפתוח בחקירה. אנחנו לא יכולים לפתוח בחקירה על העבירות הללו וזאת מדיניות הפרקליטות. כל התהליך הזה הוא קצת ארוך אבל בסופו של דבר אנחנו מגיעים ומטפלים בו.
היו"ר אורי מקלב
בדברי הסיכום אני ארצה להציע פעילות של חקיקה וכן לעשות הסדרה של העניין כך שכן תוכלו לפעול. אני רוצה להקריא לכם את תשובתו של סיימון מילר שניתנה בעקבות ההזמנה שלו - בהמשך לדברים שלך חברת הכנסת סויד - בה הוא אומר שבשל התראה קצרה לא יוכל להגיע ועם זאת הוא ישמח לעמוד ולשתף פעולה לכל שאלה שתעלה בעניין.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
הוא אחראי מדיניות פייסבוק באירופה ובמזרח התיכון.
היו"ר אורי מקלב
כן. הוא כבר הופיע פעמיים בוועדה.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
שלא יהיה מצב שאנחנו נהיה בדיבורים כמו חול ואין מה לאכול.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
בינתיים זה כך.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
זה דורש פעולה ממשית וגם דחופה.
היו"ר אורי מקלב
יש שיחה ואמירה וזה שיש רצון, זה טוב. אנחנו באמת נעקוב אחרי הדברים ובפעם הבאה ניתן התראה ארוכה כדי שכן יוכל להשתתף בדיון. אני בטוח שהוא עוקב אחרי הדברים ואנחנו גם נעביר אליו את הדברים שנאמרו כאן. נקדם את זה, אבל אני אתייחס לזה בדברי הסיכום ואני לא רוצה להקדים את המאוחר.

עידו מזרחי, מרכז מודיעין בכיר, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה.
עידו מזרחי
תודה רבה אדוני היושב ראש. מזה ארבע שנים אני מנהל את המעקב אחר ההסתה ברשות הפלשתינית. המשרד עצמו מנהל את המעקב כבר שש שנים. אני לא אחזור על דברים שנאמרו אבל כמובן שאני כן רוצה להביע את תנחומיי למשפחת לייקין ולכל הקורבנות שחווינו עד עכשיו בגל הטרור הזה.

אני רוצה להתייחס לפועלו של המשרד. המשרד מצא במהלך השנים אחרי מעקב וניטור אחר התקשורת הפלשתינית הכתובה, המשודרת וכולי, עם השנים נוצר צורך לראות גם מה קורה ומה מתרחש ברשתות החברתיות. הוצגו כאן הדברים של מכון ממר"י והעבודה המשובחת שהם עושים. המשרד בדק נקודה מאוד מאוד מעניינת של מה קורה בבתי הספר כי בסופו של דבר אנחנו צריכים לזכור שאוכלוסיית המשתמשים בצורכי הפייסבוק והרשתות החברתיות היא אוכלוסייה מאוד מאוד צעירה. לא במקרה רוב המפגעים בגל הטרור הנוכחי, ממוצע הגילאים שלהם הוא 21 כמדומני ואולי אפילו פחות.

אחד הדברים שחיזקו מאוד את הממצאים שלנו הוא דפי פייסבוק רשמיים של בתי ספר ברשות הפלשתינית – דפי פייסבוק רשמיים ולא של תלמידים – והשימוש, כלי הכיבול שלהם, של ההסתה ומה שהם מכילים, בהחלט מעורר נקודה למחשבה ולמעשה חיזק מאוד את הממצאים ואת הביטוי המספרי שהמשרד נותן לכל התופעה הזאת של ההסתה והגביר אותה באופן מאוד מאוד ניכר. זה גם מלמד על התכנים של מה שקורה בתוך בתי הספר, בין אם אלה מסדרי בוקר או דברים ממש מזעזעים שאולי בהזדמנות אפשר יהיה להראות.
היו"ר אורי מקלב
הדברים ידועים. אני אפילו לא חושב שיש מה להוסיף אבל השאלה היא מה עושים. חלק העשייה הוא החלק הכי חשוב בניין הזה. יש לנו מספיק מידע לגבי מה שקורה ואיך קורה ולכן הפעולות האפקטיביות הן החשובות.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
זאת הצעת החוק שהגשתי.
היו"ר אורי מקלב
השר לשעבר של המשרד לעניינים אסטרטגיים מציע לסגור את רשת האינטרנט ברשות הפלשתינית אבל אני לא יודע אם יש דברים מעבר לאמירה. כך התפרסם אתמול, אמירה של השר שטייניץ שמציע להפסיק את שידורי הרדיו והטלוויזיה ושירותי האינטרנט ברשות הפלשתינית. אנחנו חושבים שאפילו לפני צעד חריג, שיש עוד מה לעשות באופן אמיתי. המשרד שלכם צריך להוביל דיון בקבינט הביטחוני ושיהיה דיון אמיתי עם הצעות ועם יעדים. שוב אני אומר, את זה אני אומר בדברי הסיכום שלי.
מורן ציפר
שלום רב לכולם. ראשית, אני רוצה להביע את תנחומינו הכנים למשפחת לייקין על הירצחו של ריצ'ארד לייקין שהיה פעיל בפורום תג מאיר ולהודות לחברי הכנסת נחמן שי ודב חנין על קיום הדיון החשוב הזה.

פורום תג מאיר פועל להשמיע קול יהודי כנגד פשעי שנאה וגזענות. דובר כאן רבות, וטוב שכך, על ההסתה שברשתות החברתיות שהובילה להירצחו של ריצ'ארד לייקין אך אנחנו היינו עדים גם להסתה שקרתה אחרי הרצח ולכך גם חשוב לנו להתייחס.

לאו דווקא מדובר בצורך בחקיקה. השמעת הקול הציבורי של חברי הכנסת כנגד אותה הסתה היא ברת השגה. ביחס למשטרה, אלה דברים שמתקיימים בתוך המרחב של המדינה שלנו וראוי, צריך ויש את הכלים בידי המשטרה לפעול כנגד אותה הסתה. ארגונים כגון "הצל" ו"להבה" פגעו בכבודו של ריצ'ארד לייקין שכל חטאו היה בעצם השתייכותו לארגון "תג מאיר" שפועל למען דו קיום. השנאה שהוא ניסה לפעול נגדה כל חייו, בעצם פגעה בו גם אחרי מותו.

אנחנו ב"תג מאיר" רואים קשר ישיר בין ההסתה שמתבצעת ברשתות החברתיות, בין ההסתה שמתבצעת על ידי כתבי ההסתה של רבנים מסיתים ככאלה המובילים למעשי תגי מחיר. הספרים, תורת המלך והמאמר הערבות ההדדית שמהווה מסמך אסטרטגי איך לבצע אלימות – הם אותה גברת בשינוי אדרת. כלומר, הם אלו שמובילים לאותם מעשי תגי מחיר ופשעים נוראיים. לכן חשוב, ואנחנו קוראים לחברי הכנסת, גם לפעול בנושא ההסתה שבתוך ביתנו. זה קולנו היהודי וגם אותו צריך להשמיע. תודה רבה.
מיכה לייקין אבני
כמי שספגו את העלבונות הנוראיים האלה, אני חושב שיש חשיבות גדולה וערכית כבני אדם להתייחס בכבוד אחד לשני ולדבר יפה, ובאמת חסר לנו קצת בנושא הזה כאן בארץ, אבל אין תופעה של יהודים שרצים ברחוב ברבים ודוקרים ערבים או יהודים אחרים. יש תופעה של מוסלמים שרצים ברחוב ודוקרים יהודים. יש תופעה של מוסלמים שרצים בעולם ומפוצצים את עצמם והורגים אנשים רבים. אין תופעה בצד השני. אל לנו להתבלבל. התופעה היא תופעה של איסלם רדיקאלי והאצתו על ידי המדיה החברתית והפתרון הוא פשוט – לקבוע בחוק חד וחלק שמדיה חברתית שמאפשרת העברה של הסתה כזאת, היא פושעת והיא צפויה לסנקציות אזרחיות כקנסות וסנקציות פליליות. זה מאוד פשוט. זה חוק של בערך משפט וחצי ואחרי כן אכיפה. בידיכם חברי הכנסת לקבוע את הדבר הזה. אין טיעון נגד, אין, אין טיעון נגד, זה רק אתם צריכים להרים את הכפפה ולבצע את זה. הדיבורים הם יפים והישיבות הן יפות אבל פשוט צריך להחליט. זה לא עושים באמריקה, זה טיעון שבכיתה ב' לימדו אותנו שהוא לא טיעון רלוונטי.
היו"ר אורי מקלב
זה שמדינות אחרות לא עושות את זה, הן לא סובלות ממה שאנחנו סובלים. אין 23 הרוגים בתקופה קצרה כל כך. אם אין הסדרה במקום אחר, אולי שם זה לא על הפרק ולא על סדר היום ואם יש משהו, זה לא בעקבות הדברים האלה. אנחנו כן סובלים מזה באופן ישיר. זה קרוב אלינו ואנחנו רואים את זה. מי שראה את הדברים, רואה שהם נחשפים לסוג אנשים מסוימים, בין אם אלה חיילים ובין אם אלה חרדים ודתיים. רואים שזה פועל על נוער ופועל על אנשים מוסתים. רואים את זה גם לפני כן כאשר הם מודיעים למה הם עושים את זה. לא צריך לחשוב מה המחשבות שלהם כי לפני שהם הולכים לבצע, הם כותבים מה מביא אותם לבצע את הדברים האלה. כמובן רואים את כל מערכת העידוד שיש מסביב לדבר הזה. הכול מתחיל מהתחלה וכל שיח בריוני, אלים ומסית – ולא משנה עכשיו אם זה ערבים נגד יהודים או יהודים נגד ערבים - אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעצור אותו. זה נותן את האווירה ואת הפלטפורמה ואת ההכרה בדבר הזה והלגיטימיות של הנושא. בכל מה שקורה, אנחנו צריכים למחות אבל עכשיו על הפרק באמת הסתות כאלה שהגיעו לשיאים. לא ראינו דברים כאלה והיטיב להגדיר את זה חבר הכנסת בגין שראה כבר כמה דברים, ישב בקבינטים ויש בכל מיני מסגרות, והוא אומר שזה הפתיע אותו. עצם הדבר הזה שזה קיים, הצפנו את זה, אבל גם אנחנו כמנהיגי ציבור, כאנשים משפיעים, לא מודעים למה שמכון ממר"י הביא בפנינו.
חמוטל רוזן
אני ממועצת התלמידים והנוער הארצית. מועצת התלמידים והנוער הארצית היא הגוף הנבחר והמייצג של 750 אלף תלמידים בישראל, בכיתות ז' עד י"ב, בגילי 12 עד 18. אנחנו בעצם מייצגים את הציבור העיקרי שמשתמש – ואני מאמינה שגם מושפע – ברשתות החברתיות ובשיח. אני ארצה לשים את הדגש בדבריי על מה שהעלתה הנציגה מ"תג מאיר".

אני חושבת שההסתה ממה שנקרא הצד היהודי, ההסתה נגד ריצ'ארד לייקין לאחר מותו וגם נגד אנשים נוספים ופעילים נוספים שפועלים למען דו קיום, היא נוראה לא פחות ויכולה לגרור תוצאות לא פחות חמורות מההסתה בצד הערבי או בצד הפלשתינאי עליו לנו יש פחות שליטה.

אני פונה אליכם חברי הכנסת, וגם אליך במיוחד חברת הכנסת רויטל סויד בגלל שאת ראש השדולה למניעת מעשים כאלה. אנחנו צריכים לפעול, צריכים למגר את השיח האלים, המסית והפוגעני הזה ברשתות החברתיות ואני מאמינה שאנחנו כגוף שבאמת מייצג את הנוער ומייצג את האנשים שגם משפיעים וגם מושפעים מזה הכי הרבה, פעלנו בנושא הזה ואנחנו נשמח לשתף אתכם פעולה, להמשיך לפעול ולהמשיך למגר את התופעה הזאת, במיוחד בכלים כמו הכפתור האדום, אם מישהו מכיר.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
בוודאי.
חמוטל רוזן
זה כלי שבעצם מאפשר דיווח על פוסט פוגעני ברשתות החברתיות. הם עובדים עם הרשתות החברתיות ומסיים את זה בצורה מיידית. מודעות לחומרת המעשים, אני מאמינה שבני נוער כאשר הם מסיתים וכאשר הם קוראים לאלימות הזאת – קראתי פוסטים בפייסבוק ותגובות לגבי ריצ'ארד לאחר מותו והייתי מזועזעת – הם לא תמיד מודעים לזה, לא מודעים לחומרת המעשים האלה ולהשפעה שלהם. אנחנו כאן גם כדי להעלות את המודעות לחומרתם של המעשים האלה מהבחינה הפלילית ומהבחינה האישית.
היו"ר אורי מקלב
תודה לך על הדברים. אנחנו לא מופתעים מהדברים אבל אנחנו מחזקים אותם. יש לנו נוער טוב, נוער שרוצה שיציבו לו גבולות, הוא מבקש שיציבו לו גבולות ולהציב גבולות זה לא דבר שהוא אנטי חינוכי אלא זה חלק אותו רוצים ומבקשים אותו וזה חלק מדרך החיים. צעירים מבקשים שיציבו להם גבולות וזאת האחריות שלנו, במיוחד כאשר יש כאן גם שיתוף פעולה עם בני הנוער עצמם. זה שיח ודיון אחר שאנחנו דנים בו. בקרב בני הנוער יש נפגעים רבים והם מאוד חשופים לשיח של ביזוי ושיימינג. אנחנו יודעים גם מה קרה בעקבות הדברים האלה.

הדוברת האחרונה, נציגת משרד החינוך.
מיכל זכריה
תודה לך על הדברים. בשם משרד החינוך ובשמי אני משתתפת בצער המשפחה. במשרד החינוך אנחנו שמים את הנושא הזה של השיח בראש סדר העדיפויות. לאחרונה הוצאנו חוברת לכל הצוותים החינוכיים שלנו בנושא של התמודדות עם בריונות, פנים אל פנים וסייבר בולינג, מה שנקרא בריונות ברשת, שנקראת "כולנו גיבורי אל". אל ב-א'. כלומר, אל תפגעו, אל תשתקו ואל תעמדו מן הצד. אני רוצה להציע את זה גם כרעיון. מעבר לרגולציה שהיא מאוד מאוד חשובה, חשוב החינוך. אנחנו מתמקדים בקהל הדומם, זה שחווה את ההסתה ולא עושה כלום. מחקרים בעולם מוכיחים שמספיק שמישהו אחד אומר משהו נגד או משהו לטובת הקורבן, כבר מפסיקה ההסתה. זה משהו שבשמונים אחוזים מהמקרים קורה. לכן כל כך חשוב לנו לחזק את הרוב הדומם הזה, את החבר'ה שמתעלמים מהפגיעה ולהפוך אותם למגינים, מגינים מול ההסתה, מגינים על הקורבנות וכולי.

לנושא הזה אנחנו מייחסים חשיבות מאוד רבה ואכן נעשות פעולות בכל בתי הספר. יצא מסמך מדיניות בנושא הזה שבעצם מזמין ומחייב את מנהלי בתי הספר לפעול ככל שהם יכולים להסרת פגיעות ברשת, ולצורך זה הם נעזרים בעמותות כמו איגוד האינטרנט הישראלי, כפתור אדום, שאני ממש בקשר אתו ושאלתי אותו בכמה אחוזים הם מצליחים לפנות לאתרים הללו ולהסיר את הפגיעות. הוא טוען שבשמונים-תשעים אחוזים הם מצליחים להסיר את הפגיעות והכוונה כאן לבני נוער, על רקע שהוא לא רקע של טרור. אני חושבת שצריך למצוא את הערוצים גם מולם.
היו"ר אורי מקלב
תודה על הדברים. עורך דין קצובר מלשכת עורכי הדין, בבקשה.
אריאל קצובר
תודה. ראשית, לשכת עורכי הדין מביעה תנחומים למשפחת לייקין וצער עמוק על השימוש לרעה שנעשה במרחבי האינטרנט במקרה הנדון ובכלל בחיי היום יום.

חשוב להבין שעידן האינטרנט הביא לכך שכל אדם יכול להביע את דעתו בכל סוגיה העלה על רוחו, יתרון שלא היה קיים בעידן הטרום אינטרנטי והיה שמור ליחידי סגולה. למרבה הצער יש אנשים שמנצלים לרעה את היתרונות האלה של העידן החדש ועושים שימוש בפעילות פלילית ושפיכת דברי שטנה שמקומם אינו בשיח הציבורי.

לטעמנו מכשירים קיצוניים להגבלת חופש הביטוי כמו חקירות, החרמת מחשבים, האזנות סתר ומעצרים אינם הפתרון ויש לשמור אותם רק למקרים קיצוניים בהם קיימת הסתה לפגיעה ונקיטה באלימות. עם זאת אני חייב להסכים עם חברת הכנסת סויד שאין כאן חופש ביטוי. אין כאן עניין של חופש ביטוי בכל הקשור להסתה של מחבלים לטרור.

בסופו של דבר לשכת עורכי הדין מתנגדת נחרצות לשימוש לרעה ברשת ותפעל אקטיבית להטמעת ערכי החוק והנורמות הראויות למשתמשי האינטרנט. לשכת עורכי הדין שמה לה למטרה לשתף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים בתחום, אם זה בשינויי חקיקה ואם זה בעתירות מסוגים שונים, למיגור התופעה הזאת הכלל מערכתית. תודה.
היו"ר אורי מקלב
תודה. חבר הכנסת נחמן שי, אתה רוצה להוסיף משהו?
נחמן שי (המחנה הציוני)
כן. תודה רבה. תראו, אף אחד לא משלה את עצמו שדיון כזה יפתור את הבעיה. תודה על הדיון אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת והמשתתפים. תודה למשפחת לייקין. דיון אחד לא יעצור את זה אלא רק לחץ ציבורי מתמשך שבסוף יניע גם את הרשתות האלה לעצור את הפעילות. אני קראתי לא מזמן, הייתה כתבה, שיש עשרות אלפי אנשים שהרשתות האלה מעסיקות ברחבי העולם, כנראה בשכר הוני, כדי לעבור על השידורים ולהוציא מתוכם תמונות פורנוגרפיות למשל. את זה הם לא רוצים וכשהם לא רוצים, הם דואגים שזה לא יהיה שם. הכתבה עסקה בזה בהיבט של תעסוקת עבדים, איך אנשים מוכנים לעשות עבודה מסוג זה.

הרשתות יודעות לעשות את זה. תודה לך ירון ממרכז המחקר שהעמיד לרשותי ציטוט מתוך פייסבוק שאומר: "ממשלות מבקשות מאתנו מדי פעם להסיר תוכן שמפר חוקים מקומיים אך אינו מפר את כללי הקהילה שלנו. אם לאחר בדיקה משפטית קפדנית נגיע למסקנה שהתוכן אינו חוקי במסגרת החוק המקומי, יתכן שנהפוך אותו לבלתי זמין במדינה או באזור הרלוונטי בלבד". זאת הזמנה. אני רואה בזה מעין הזמנה שמוטלת עלינו בכנסת לקדם חקיקה.

אני כבר רוצה לומר גם מעל הבמה הזאת שאנחנו מקדמים חקיקה ובתוך זמן קצר אני אגיש עם חבריי – אני מקווה שחברתי רויטל תסייע בעדי כי כוחה רב – ונקדם חקיקה שתוכל להגביל את המסרים האלה בלי פגיעה בחופש הביטוי. אף אחד לא רוצה פגיעה בחופש הדיבור אבל אנחנו רוצים שהחומרים החמורים האלה, חומרי ההסתה – וגם היום הדיון הזה הוכיח אותם כאלף עדים – לא ימצאו את דרכם אל הרשת. אולי לא נצליח למנוע דברים שכבר נעשו, בוודאי לא נצליח למנוע את הרצח של לייקין אבל אולי נצליח למנוע מעשים דומים בעתיד ועל זה יזכה אותנו קדוש ברוך הוא, אני מקווה.
היו"ר אורי מקלב
תודה רבה לך חבר הכנסת נחמן שי שהעלה את הנושא לדיון מהיר ואנחנו זכינו לארח את הדברים ולהעלות אותם. כפי שאמרתי בתחילת דבריי, אנחנו רואים התקדמות בנושא. אנחנו מעלים את זה לשיח, אנחנו מציפים את הנושא, נראה לי שפייסבוק בכלל לא ידעו איך נראית ירושלים או כמעט לא ידעו עד שסיימון מילר הגיע לכאן מחוץ לארץ ועשה זאת פעמיים באופן מיוחד. הוא הבטיח דברים. הם מבינים את המנטליות אבל זה יותר בשיח על השיימינג, השיח הפנימי שלנו שגם כאן צריך הרבה שינויים.

אם אנחנו לא נדאג לעצמנו, אף אחד לא ידאג לנו. אם נחכה שהם יעשו את זה, אני לא חושב שנראה הרבה תועלת. כל הרשתות האלה, אלה לא אנשים תמימים אלא עומדים מאחורי הדברים אנשים וגופים מסחריים, אימפריות גדולות מאוד, והם יודעים איך לטפל. אם הייתה פגיעה כלכלית בהם, הם היו מגיבים אחרת. אני לא מדבר חס וחלילה אם הייתה הסתה לפגיעה פיזית. לכן אדם צריך לבחון את הדברים ולראות מה היה קורה אם זה היה קורה אצלו בבית.

אנחנו פגועים וחשופים. אין עוד מקום שכל כך פגוע ונפגע באופן ישיר ופתוח לפגיעה מהסתה. בתקופה האחרונה ראינו שזאת לא רק תופעה של שיסוי והסתה אלא באופן מעשי זה נורא ואיום. אתמול קברנו את הקורבן ה-23 של האינתיפאדה האחרונה שאם אפשר להגדיר את השוני שלה בין הדברים הקודמים שלנו הוא בהסתה הממוקדת בדברים האלה. חופש ביטוי הוא עדיין לא חופש שיסוי וזה עדיין לא חופש ביזוי. זה לא חופש להסתה ולא חופש לאלימות או בריונות.

לכן אנחנו נקרא לשר התקשורת, במקרה הזה הוא גם ראש הממשלה, לקיים דיון. הוועדה תקרא לו לקיים דיון מיוחד בעניין הזה. לקחת את כל הגופים הרלוונטיים ואם צריך חקיקה, אנחנו יוזמים חקיקה פרטית אבל גם חקיקה ממשלתית בעניין.

אני מאמץ את ההצעה להקים ועדת משנה של ועדת המדע שתפעל באופן ממוקד רק בנושאים האלה והיא תוביל את הנושא. אנחנו מקווים שנצליח לעשות שינוי כי כל שינוי הוא שינוי חשוב מאוד.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.

קוד המקור של הנתונים