הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 30

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, י"ט בכסלו התשע"ו (01 בדצמבר 2015), שעה 14:00

סכנה ממשית לקיומם של הגנים הבוטניים בשל הקיצוץ בתקציבם

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

דב חנין

חיים ילין

יעל כהן-פארן

ישראל גלון - מנהל אגף פרחים והנדסת הצומח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אביגיל הלר - ראש חום הנדסת הצומח וגנים בוטנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הגר ורד לשנר - יועצת מקצועית למועצת הגנים הבוטניים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עלי בינג - רפרנט חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אילנה דרורי - מנהלת תחום, שירותי תיירות ופיתוח המוצר התיירותי, משרד התיירות

ד"ר יוסי קאליפא - מנהל תתום מדעי החיים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ד"ר עודד כהן - חוקר במכון לחקר הגולן, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ד"ר מרגריטה וולצ'אק - אקולוגית צמחים ופקידת היערות, רשות הטבע והגנים

משה אהרוני - סגן מנהל אגף חקלאי, רשות מקרקעי ישראל

אביב אייזנבנד - מנהל מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי, קרן קיימת לישראל

ד"ר דוד ברנד - מנהל אגף הייעור ויערן ראשי, קרן קיימת לישראל

רוק יהושע (שוקה) - נציג החברה להגנת הטבע

תמיר ניר - סגן ראש העיר ירושלים, עיריית ירושלים

אלדד שלם - סגן ראש מועצה אזורית עמק חפר

ד"ר מני קירמה - רכז מדעי הטבע, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

חנוך רפפורט - מנהל הגן האקולוגי -טכניון, מכון טכנולוגי לישראל - הטכניון

עירית ענבר - ראש מנהל הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, מכון טכנולוגי לישראל, הטכניון

פרופ' טל אלון מוזס - חברת מועצת גנים בוטניים, מכון טכנולוגי לישראל - הטכניון

ד"ר יעל גבריאלי - מנהלת קמפוס טבע, אוניברסיטת תל-אביב

מרסלו שטרנברג - חוקר בגנים הבוטניים, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' עמרם אשל - חוקר, אוניברסיטת תל אביב

טל לבנוני - אוצרת הגן הבוטני, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' אלון טל - החוג לאקולוגיה מדברית, חבר דירקטוריון קק"ל, אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר אורנה רייזמן-ברמן - מרצה, חוקרת, אקולוגית, בוטנית, אוניברסיטת בן גוריון

פרופ' רונן קדמון - חוקר ואקולוג, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' תמר קיסר - חוקרת ומרצה, אוניברסיטת חיפה באורנים

פרופ' דן לבנון - יו"ר המועצה לגנים בוטניים בישראל

אורן בן יוסף - מנכ"ל הגן הבוטני, הגנים הבוטניים בישראל

ד"ר אורי פרגמן ספיר - מדען ראשי, הגנים הבוטניים בישראל

יחזקאל סיבק - עורך דין, חבר הנהלת מועצה אזורית עמק חפר ויו"ר עמותת גן בוטני חוות הנוי בעמק חפר

ד"ר מני נוימן - מנהל הגן באוניברסיטה העברית הר הצופים, הגנים הבוטניים בישראל

מורן פלג - אוצרת הגן בוטני מקווה ישראל

רן פאוקר - מנהל הגנים הבוטניים בישראל

דלית קסלסי - אוצרת ורדים, גן ואהל לוורדים בירושלים

יובל תמיר - מנהל גן וואהל לוורדים

ד"ר מיכל גרוס - מנהלת הגן בוטני במכללת אורנים

נתן איתן - מנכ"ל הגן הבוטני נאות קדומים

שלמה טייטלבאום - מנהל הגן הבוטני נאות קדומים

ד"ר טובה דיקשטיין - אוצרת הגן הבוטני נאות קדומים

ד"ר חן שרמן - אוצרת הגן הבוטני בנאות קדומים

אילן למדני - מנהל גן בוטני חוות הנוי

ד"ר יובל ספיר - מנהל הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב

כנרת מנביץ - אחראית תוכן וקשרי חוץ, הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב

גיל ירדני - סטודנטית, הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב

בשמת סגל - בוטנית, אוצרת הגן הבוטני בטכניון

מיכל מונוסוב - אוצרת גן בוטני אוניברסיטה עברית

אל"מ (במיל') יעקב היכל - חבר בוועד המנהל, ארגון ידידי הגנים

מרתה לובובסקי - פעילה בארגון, ארגון מגמה ירוקה

נעמה ארקין - פעילה, ארגון מגמה ירוקה, תא הפקולטה לחקלאות

אנה בר-אור - רכזת תכניות מנהיגות, ארגון מגמה ירוקה

מיכל שוקרון - פעילה, ארגון מגמה ירוקה

רוני טל - פעילה, סטודנטית, ארגון מגמה ירוקה

שי בן ציון ליפשיץ - מנכ"ל מרכזי תמיכה משלבים המשלבים אוטיסטיים בחברה

צבי הלברכט - מנהל צוות פיתוח גינות קהילה בישראל

מתיאס טרוגר - חבר צוות "גינות קהילה בישראל"

ד"ר רון פרומקין - אקולוג, עורך סקרי טבע והשפעות על הסביבה

שמואל חן - ראש תחום איכות סביבה, כנסת ירוקה

רועי גולדשמידט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ענת לוי

ר.כ., חבר המתרגמים

סכנה ממשית לקיומם של הגנים הבוטניים בשל הקיצוץ בתקציבם

אני שמח לפתוח את הישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה. על סדר היום שלנו, סכנה ממשית לקיומם של הגנים הבוטניים בשל הקיצוץ בתקציבם.

קודם כל אני מתנצל על האיחור הקל, אבל אני ניהלתי ישיבה בהתנדבות. יושב הראש הקבוע של ועדת הפנים לא נמצא ואני התבקשתי על ידיו לנסות לנהל דיון מהיר שהכנסת אישרה בנושאים אחרים, לא בנושאים האלה והישיבה התארכה. לכן אני מתנצל על האיחור. חבר הכנסת חיים ילין היה איתנו בדיון הזה ואנחנו עכשיו ממשיכים בדיון אחר.

אנחנו מתכבדים לברך את חברת הכנסת יעל כהן פארן שהגיעה לוועדה. שבוע שעבר שמענו את הנאום הראשון שלך, היה נאום באמת חשוב מאד ומיוחד מאד, וכבר פעילה בתוך כל הוועדות.

רבותי, אנחנו קיימנו את הישיבה שהייתה לנו בעקבות הקיצוץ בתקציב ובתמיכות של הגנים הבוטניים. זה באמת היה על ציר הזמן של הקיצוץ הדרמטי שהיה אצלכם בעצם הפסקת התמיכה. על החשיבות של הגנים הבוטניים וודאי שאתם יודעים לא פחות טוב ממני והרבה יותר טוב ממני וודאי אתם תשלבו את זה בתוך הדברים שלכם, אבל אני דווקא רוצה להתמקד בדברי הפתיחה שלי בדברים שאנחנו גם מבינים בזה קצת, נושא התקצוב והתקציבים.

הירידה הדרמטית בתמיכות ובתקצוב של מוסדות ציבור, במקרה הזה הגנים הבוטניים, היא מאד דרמטית ומאד מעיקה ומאד פוגענית. עם הזמן, זה נכון שאנחנו כבר לא דנים היום כמעט בהפסקת התמיכה, אלא בקיצוץ שהוא מספיק עמוק של 50%, כפי שבישר לנו שר החקלאות, כאשר פנינו אליו בעניין הזה והוא ענה לנו ואתם בוודאי גם יודעים את זה, שהחזרה של הקיצוץ בכ-50% מהתמיכות שהיו בשנת 2014 ובשנת 2013. אולי אני לא מדייק בסכומים, זה פחות או יותר. אתם בוודאי תגידו, אבל זה לפי דברי התשובה שלו.

אני חושב שזה גם שווה דיון. לא ביטלנו את הדיון אחרי ששמענו את זה, משתי סיבות. סיבה אחת, אני חושב שזה מספיק ראוי ונכון לעשות עוד דיון, כשמדובר על קיצוץ כזה דרמטי בתקציב תמיכות, שהוא מוכר, חשוב וכל כך אקוטי, במיוחד לגנים הבוטנים, שהם לא רווי הכנסות, מטבע הפעילות שלהם. הם פחות פתוחים, אני לא צריך להרחיב לכם למה ההכנסות שלהם הן מועטות, אולי בהשוואה לדברים דומים או מקבילים.

והדבר שהכי חשוב בעיני, זה הדבר האחרון, זה עצם ההפסקה. גם אם היו מחזירים היום את כל התקציב והיו מודיעים על כך היום, גם הייתי חושב שחשוב לעשות את הדיון. עצם האפשרות, חוסר הביטחון שיש בתקצוב, בתמיכות, הוא לבד דבר אשר משפיע על הדימוי, על התכניות, על הביטחון של הפעילות שיש ואני לא חושב שצריך להרחיב בעניין הזה.

נכון, אני בטוח וכפי שציינו במשרד החקלאות, ובוודאי נמצאים כאן נציגים של המשרד, שיגידו שהתקציב של משרד החקלאות לא עלה והטילו עליהם עוד מטלות. כך זה כתוב בכל אופן ורועי גם נמצא פה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת וזה מופיע גם במסמך. אני אשמח שזה לא ככה, אז אהיה עוד יותר רגוע. אבל גם אם נניח שזה נכון, שהתקציב לא עלה והיטלו על משרד החקלאות משימות נוספות כמו עוטף עזה ועוד דברים כאלה ועוד תמיכה בעוד כמה דברים שהיו במדינה, אבל זה לא יכול להיות על חשבון הגנים. כמו ה - - - המשתלח, או תרנגול הכפרות, שכשיש פגיעה אז פוגעים בגנים הבוטניים.

זה חייב להיות תהליך מסודר. אמנם זו תמיכה, התהליך הוא תמיכה, אבל זה תקצוב שצריך להיות. ההליך עצמו, שנותנים את הכסף זה בצורת תמיכות, אבל זה צריך להיות בנוי בתוך התקציב שלכם, צריך להיות ביטחון תקציבי בעניין הזה, ביטחון תמיכתי בעניין הזה ולכן אנחנו נמצאים פה היום.

מטבע הדברים, לפי סדר הדיון, אני בהתחלה אשבץ חברי כנסת אשר מעוניינים לדבר ואחרי זה אתן לכם להציג את הדברים כפי שוודאי נרשמתם אצל מנהלת הוועדה בעניין.

חיים, בבקשה. חבר הכנסת חיים ילין, חבר ועדת המדע והטכנולוגיה.

קודם כל אין קיצוץ בתקציב משרד החקלאות.

לא, הוא לא אמר שקוצץ, אלא התקציב נשאר אותו תקציב ולכן - - -

הוא קיבל תוספות ייעודיות.

הטילו עליו משימות.

הוא קיבל תקציב. הוא נלחם על תקציב וקיבל תקציב למשימות שהן מאד ראויות ואני חושב שהוא עשה עבודה בלתי רגילה בתקציב, אבל מה לעשות, מבחינתו הגנים הבוטניים הם לא בסדר עדיפות. וזה טוב מאד שהדיון הזה מתקיים, כי אני חושב שצריך להעביר מסר מאד פשוט. קודם כל, אם כל המדינה הייתה במשבר והיו מקצצים ויש מה שנקרא קיצוץ רוחבי, אז אנחנו מבינים שכולנו צריכים לתת כתף. אבל ברגע שאין קיצוץ, ויש, תאמינו לי, אני לא יודע מתי היו יתרות כל כך גבוהות למדינת ישראל. כולם אומרים את זה - קואליציה ואופוזיציה - וגם מחלקים בהתאם.

אז לא יכול להיות שדווקא לוקחים את הגנים את הגנים הבוטניים והולכים למלחמת עולם דרך הגנים הבוטניים. אוקיי, בסדר. מה? למה? מי נגד מי? אני לא רוצה להיכנס בכלל לקטע הפוליטי, אבל יכול להיות שאם היו גנים אדירים באיו"ש, לא היה קיצוץ בכלל, אבל לצערי ככה המערכת הזאת עובדת.

אני באתי כבן אדם תמים, מהר מאד הופכים להיות אנשים אחרים לגמרי פה בכנסת. ואנחנו מבינים שבעצם במקום שיהיו ערכים, יש המון פוליטיקה שאנחנו לא תמיד מבינים אותו. אני אומר את הדברים האלה, כי ניחא אם מההתחלה היה תקציב 50%. אני התביישתי, כי היו פניות אלי. 100,000 שקלים תקציב. מ-4.5 מיליון שקלים ל-100,000 שקלים, על זה דובר.

באנו אליו, אני חלק מהשדולה החקלאית, אני יושב ראש השדולה החקלאית יחד עם עוד חברים טובים. באנו אליו והוא אומר לא, לא, יהיה בסדר, יהיה בסדר, יהיה בסדר. אוקיי, אני מבין שה-בסדר הוא שמ-100,000 שקלים הוא העביר ל-2 מיליון שקלים ומשהו. זה עלה משמעותית מאד. כשמסתכלים על זה מלמטה, אין ספק שפסיכולוגית זה עושה את העבודה, אבל תכלס', קיצצו ב-50%. בואו נסתכל על זה כמו שצריך.

ועכשיו גם אם יוסיפו 50% מלמטה, לא נגיע לאותו סכום. זאת אומרת זו מתמטיקה מאד פשוטה. זה לא יעזור כלום. ברגע שמקצצים, צריך הרבה יותר בשביל להוסיף. ואני חושב שהדיון הזה מבורך, כבוד יושב הראש. אני יכול לדבר לפחות על הגן הבוטאני מבחינתי, שהיה במועצה האזורית אשכול בניר עוז, שבעצם מבחינתי כן, אני רואה, למרות שאין לי משקפים פה, אני רואה למרחקים עדיין.

לדעתי לא מבינים מה המשמעות של לגדל גן ב-100 מילימטר גשם ממוצע לשנה. אנשים לא מודעים לזה בכלל. מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות ואיזה זנים ואיך אפשר בכלל, דרך אותם מקומות, בכלל לטפח את הנגב ואת המדבר. אנשים לא מבינים את זה. זה נראה להם, תסלחו לי, הייתה טעות פה, זלזול בעבודה שלכם. זלזול במה שנקרא גן בוטני וכל המשמעות של ריאה ירוקה ושל עשייה קהילתית ושל חינוך לטבע. לדעתי יש פה פקשוש מאד גדול והמסר שלי הוא שאנחנו צריכים להילחם בשביל שיחזירו את התקציב, כמו שהוא ל-4.5 מליון שקלים. ואם אנחנו נצליח להגדיל אותו בשנת 2016, אז זה מה שצריך לעשות בסופו של דבר.

אני מבטיח לפחות כחלק מהשדולה החקלאית, שתמיד יש מתח בין הירוקים לבין החקלאים, הפעם אני מחובר. דרך אגב, המתח הזה הוא טוב, הוא בריא, הוא גם חשוב. עדיף חקלאות מול ריאה בתפיסה ירוקה, מאשר בטונים. אני אומר לכם את זה. בטונים זה אסון. כל מה שזה לא בטון, אז אנחנו נמצאים באותה משפחה וצריך להילחם על הזכויות האלה ועל הדברים האלה.

תודה רבה.

תודה רבה. אני רק רוצה להגיד לך, בהמשך למה שאתה אמרת לגבי יהודה ושומרון ומה היה קורה. אני לא יודע, אני לא נכנס לנושא הפוליטי הזה, אבל כן - - -

לא, אחרי שהעבירו קול קורא של 60 מיליון שקלים למקוואות ולבתי כנסת ולמבנים דרך תקציב החקלאות, אז יש לי בעיה קשה מאד.

אבל אתה יודע שזה לא זה מה ש - - -

אני לא מזלזל בזה, אבל שיעבור דרך משרד השיכון.

קודם כל לא לכולם העבירו.

20 מיליון לקברי צדיקים.

העבירו רק לסקטור מסוים גם בעניין הזה. אנחנו מדברים על החלק הסקטוריאלי בתקציב הזה. אנחנו לא מדברים עכשיו לאן זה קודם כל, שיש כאלה שמקבלים ויש כאלה שלא מקבלים וזה מאד מיועד. אבל דווקא חשבנו, הצוות המקצועי של הוועדה, היה הסכם שנחתם עכשיו בין שר האוצר לבין הקרן הקיימת לישראל, ויש משהו בקשר, במטרות וודאי. יש פרויקטים לאומיים. למה דווקא הגנים הבוטניים יכולים להיכנס - - -

לא, אבל שר החקלאות הודיע שלא נתנו לו אגורה. הוא ביקש כסף לטובת העניין הזה והכסף הולך רק למשרד השיכון, או לשרים של כולנו.

בסדר. אנחנו בכל אופן - - -

2.5 מליון שקלים? חברה, אפשר לחשוב. במפעל הפיס זה פרס שהוא נותן ביומיים.

לא, זה מיליארד שקלים שסחטו מקרן קיימת לישראל.

רבותי, רבותי.

בוא תדייק, זה 1.2 מיליארד שקלים.

עוד לא הכרנו, אבל יש איזה משהו בוועדת המדע, שהוא קצת אחרת מוועדות אחרות. ועדת המדע, בכל אופן גם בגלל האישים והאנשים וסוג הדיונים שיש פה, אין כאן כמעט ואפילו אני לא צריך פטיש. עוד לא השתמשתי בפטיש בישיבות האלה. יש כאן סוג של דיונים אחרים ואני באמת רוצה להוביל את זה, בגלל שאנחנו רוצים להיות תכליתיים ואנחנו רוצים לקדם את כל הנושאים האלה ואנחנו רוצים לתת לכמה שיותר אנשים להביע את עצמם ולכן זו שאלה של זמן, כדי שנוכל לנהל את הדיון באופן יעיל יותר.

חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בבקשה. נאום הבכורה שלך בוועדה הזאת ואנחנו לא נפריע לך.

תודה רבה ליושב הראש של הדיון החשוב הזה. אני אמנם רק נכנסתי לכנסת בשבוע שעבר ולא הייתי כאן בדיוני התקציב, אבל באמת אני לא יודעת, תספרו לי, כי אני לא מעורה בכל הפרטים, האם יש עוד איזה שהוא פרט בתקציב שקוצץ ב-98%? לפחות זו הייתה הכוונה הראשונה. זה פשוט, אתם יודעים, זה ממש כבשת הרש. מה זה 6 מיליון שקלים? מה זה 11 גנים בוטניים? לדעתי צריך להיות גן בוטאני בכל מועצה אזורית ומועצה מקומית בישראל. הרי יש לזה ערך חינוכי, ערך של מורשת, ערך של ריאה ירוקה יפיפייה שהעיר והמועצה מטפחות.

ציינתם קודם את הדוגמא בניר עוז. זה כבר קיים. לא כל הגנים הבוטניים מסונפים לאוניברסיטאות, למרות שרובם כן, אבל זה צריך להיות חלק מיישוב שיש גן בוטני, ובמקום זה רק מקצצים. באמת החזירו 50%, אפילו לא, קצת פחות ונשאלת השאלה ועכשיו אני רוצה להגיע לעניין, מה אפשר עכשיו לעשות? כיצד הוועדה הזאת תפעל עכשיו כדי להחזיר את התקציב.

אגב, אני לא מסכימה איתך, כבוד יושב הראש. יש פה איזה שהוא תקציב ואני כבר בוועדה שנייה ואני רק יומיים בכנסת, שמנכסים איזה שהוא תקציב. קק"ל רוצים להגיש עליו גם את אזורי החיץ של כבאות, כל דבר שתציעו, יש מיליארד שקלים מקק"ל. הדוד העשיר קק"ל יחלק לנו. לא. זה לא לעניין.

גנים בוטניים, שוב, צריכים להיות רק יותר וצריכים לקבל תקציבים מהמדינה באופן קבוע בתקציב. זה צריך להיכנס לחוק הגנים הבוטניים. מה לעשות שעד היום היה לובי לכל מיני דברים אחרים ופחות לנושא הזה. אני מקווה שאני אשנה גם בזה משהו. תודה.

תודה רבה. אני מסכים עם זה. זה לא יכול להיות. אני אמרתי איפה יש כסף, אבל זה צריך להיות בוודאי בחוק. החוק לפנינו ואני מניח שגם חבר הכנסת דבר חנין יתייחס לזה בתיקון החקיקה. המדינה חוקקה חוק לגנים הבוטניים, אבל חלק התקציב, שהוא צריך להיות הדלק שמחייה, החמצן של כל הפעילות הזאת, לזה לא התייחסו ואנחנו לא מדברים, כמו שכבר אמרתי, על סכומים גדולים.

מבחינתם זה סכומים קריטיים, זה לא עוד תוספת. זה לא דובדבן. זה חלק מהתפקוד, מתקציב הפעולות של הגנים האלה, הקיום שלהם. לכן אנחנו באמת נמצאים פה, כדי להציף את זה בוועדת המדע, שהיא בסך הכל עוסקת בכל הנושא של מחקר והגנים הבוטניים הם מוסיפים גם לחלק של המחקר ופיתוח, שהוא הבסיס שלהם, מעבר לעוד יתרונות שיש להם. אנחנו רואים חובה עלינו לקדם ולעמוד לכם באמת לעזרתכם ולצדכם.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה לך אדוני יושב הראש. אני מאד מודה לך על קיום הדיון החשוב הזה. סכום הכסף שאנחנו עוסקים בו הוא סכום כסף קטן, אבל אנחנו מדברים מפעל שהחשיבות שלו היא עצומה. פשוט חשיבות עצומה. ופשוט כואב הלב לראות איך פרויקט כל כך מרשים וכך כך יפה, בכסף אגב כל כך קטן, הולך לאיבוד ככה. זה פשוט כואב הלב.

הגנים הבוטניים זה באמת אחד הדברים היפים שקיימים אצלנו. אני מציע אולי לוועדה לקיים גם סיור בגנים בוטניים, כדי לראות בפועל איך זה נראה. אני חייב לעשות כאן גילוי נאות. הזדמן לי להגיע לא כחבר כנסת, אני גם לפעמים קצת אזרח, אז להגיע ולראות גנים בוטניים, וכל ביקור כזה הוא ביקור מרגש.

יש לנו בסך הכל 11 גנים בוטניים בישראל, שהם מעוגנים בחוק הגנים הבוטניים. אגב, מסביב לכל גן יש פעולה קהילתית, מתנדבים. באמת, בכסף מאד קטן מופעלת פה איזו שהיא התרחשות אקדמית וקהילתית וציבורית ומתנדבים וכדומה, יפיפייה.

לגנים הבוטניים כמובן יש חשיבות מדעית מאד מאד גדולה, זה ברור. אנחנו מדברים על מחקר מדעי, אנחנו מדברים על מחקר אקולוגי, אנחנו מדברים על מחקר שיש לו השלכות על העבר שלנו, על ההווה שלנו, על העתיד שלנו, על דמותה של הארץ. אנחנו מדברים על שאלות של נופים ואקלים וכל מיני סוגיות שנחקרות בגנים הבוטניים ובאמת למחקר הזה אין שום תחליף.

לגנים הבוטניים יש חשיבות סביבתית מאד עצומה. לא רק חשיבות סביבתית במובן של שימור ערכים, ערכים סביבתיים במובן של צמחים ושימור ההיסטוריה ועדיין ההווה אולי, אבל הוא לא הווה לנצח, של צמחים שקיימים בארץ, אלא גם סביבתיים במובן הכי מקומי של תרומה שלהם למקום, וההשתלבות שלהם וכדומה.

יש להם חשיבות קהילתית, יש להם חשיבות חינוכית, יש להם חשיבות תרבותית. אנשים מגיעים לשם, אנשים דרך זה פוגשים את הטבע, את הארץ, את הצמחים. יש להם חשיבות מאד גדולה מבחינת מורשת, מבחינת אהבת הארץ. שאנחנו נמצאים במדינה שצפונית לבאר שבע כבר היום צפופה פי שניים מהולנד, אז היכולת לקיים פיסות קטנות ששומרות על האופי הבוטאני של הארץ הזאת, זה דבר מאד מאד מרכזי מבחינת כל תפיסה חינוכית וכל תפיסה לאומית, שאנחנו יכולים לחשוב עליה בכל מובן שהוא.

ולכן אני חייב לומר לכם, שכשאני נתקלתי בצמד המספרים המחריד הזה, שבו מתקציב של 4.5 מיליון שקלים, ואגב - - -

והוא גם מגוחך.

אני מצטער להגיד לכם את זה, אתם פועלים בתקציב מגוחך. בתור נציג ציבור במדינת ישראל, אני מתנצל בפניכם שאתם צריכים להתנהל בתקציב הזה.

הטיפול מצדך הועבר לימינך.

לא, אבל אם זה היה מיליארדים לא היו נוגעים בשקל אחד, אבל בגלל שזה מיליונים, אפשר לקצץ. ככה זה עובד.

אני אומר, כשנתקלתי בצמד המספרים הזה, של 4.5 מיליון שקלים, שכמו שאומרת חברתי, חברת הכנסת כהן-פארן זה סכום מגוחך, אבל את הסכום המגוחך לאפס, זה באמת מהלך דרמטי. באמת מהלך דרמטי. ואני חייב לומר לכם שאני פשוט, כתוצאה מהסיפור הזה התעוררו בי הרבה מאד שאלות ובינתיים יש לי גם תשובות לשאלות האלה. אז אני רוצה לשתף אתכם לא בשאלות אלא בתשובות.

יש לנו בעיה, אדוני יושב הראש. יש לנו בעיה מאד קשה ואני אומר את זה מאד בצער. אני לא אומר את זה מתוך רצון להקניט פוליטית אף אחד וכדומה. אני מאד מעריך את השר אורי אריאל, חבר הכנסת אורי אריאל, אחד האנשים שיודעים לקדם בצורה מאד נמרצת את הדברים שקרובים לליבם. והוא מקדם את הדברים שקרובים לליבו וזה בסדר גמור. בשביל זה הוא נבחר לכנסת.

מה לעשות? הגורל המר הטיל עליו להיות שר חקלאות וכנראה שחקלאות לא קרובה לליבו. אז לא חייבים להיות שר חקלאות. אם אתה לא אוהב חקלאות, אתה לא אוהב גנים בוטניים, אתה לא רוצה לתרום לתחום הזה – אתה לא חייב. לא חייבים. אפשר גם להיות שרים אחרים. שמעתי שבממשלה יש הרבה תפקידים.

יש לראש הממשלה חמישה תיקים.

אני אומר, כי מה שקורה פה עם הגנים הבוטניים, ויושב לצידי חבר הכנסת שי חרמש, שהוא - - -

עוד פעם שי חרמש. מצבי מצוין. חברה', תקשיבו. מאז שהחלפתי את שי חרמש בכנסת, אני פשוט אליל הנוער. אין מה לעשות. אנחנו אותו דבר, שתבין, רק הוא 20 שנה יותר מבוגר ממני.

אני רוצה להגיד לכם שחבר הכנסת חיים ילין הגיע מהנגב המערבי ועולם הוא יהיה עבורי מחליפו של שי חרמש, שהוא חבר כנסת מצוין.

זה כבוד גדול. זה כבוד גדול מאד בשבילי.

דמות חיובית עבורי.

חבר הכנסת חיים ילין שמחליף פה את שי חרמש. שניהם יצגו את הציבור החקלאי ואת ציבור תושבי המגזר של היישובים הכפריים. הוא יודע את מה שאנחנו רואים כאן, בנושא של הגנים הבוטניים. יש הרבה השתלמויות בנושאים אחרים שקשורים לחוסר התעניינות בעולם החקלאות. ושוב, לא חייבים. לא חייבים להיות שר חקלאות.

התשובה שאנחנו חייבים לאמץ כוועדה היא שהגנים הבוטניים צריכים להיות ממומנים בדרך המלך. יש תקציב למדינת ישראל. בשנת 1948, אני מחדש פה אולי משהו לחלק מהחברים, הוקמה כאן מדינה והמדינה הזאת אמורה להתנהל בצורה מסודרת. יש תקציב מדינה ואנחנו לא צריכים כל פעם לחפש נדבות ולחפש ערוצים עוקפים. פעם הקרן הקיימת תתרום ופעם נלך לאיזה גביר שיתרום לנו. הקהילה היהודית כל הכבוד לה, אבל כרגע אנחנו במדינה. ובמדינה יש תקציב ויש סדר ויש סדרי עדיפויות, ולא יתכן שמפעל כזה, כמו הגנים הבוטניים, יחרב בצורה כל כך חסרת אחריות.

לסיכום, אדוני יושב הראש, אני מבקש שהוועדה תפנה בתום הדיון הזה לראש הממשלה. אני נואשתי משר החקלאות בעניין הזה. כאשר קול הצעקה שנשמעת שר החקלאות מוסיף 2 מיליון שקלים והוא חושב שבזה הוא פתר את הבעיה, אז אני מבין שיש לנו כנראה איזה שהוא קצר בתקשורת. מכיוון שכמי שמכיר את השר אריאל אני יודע שהוא בן אדם סופר אינטליגנטי ומה שהוא רוצה להבין הוא מבין מיד, אפילו לפני שאומרים לו, אז כיוון שקול הצעקה הציבורית הוביל לתוצאה של 2 מיליון שקלים, אני מבין שאנחנו עם השר כנראה לא נצליח להתקדם.

יש ראש ממשלה בישראל. בין היתר, שמעתי כך, שהוא מאד מעוניין לקדם את ערכי המורשת ואת הקשר של הציבור ושל הנוער לערכי המורשת. אני מברך על כך, והנה הזדמנות מצוינת לראש הממשלה להוכיח בפועל שהוא לא רק מדבר על ערכי מורשת, אלא גם מקדם אותם ותומך בהם. כסף מאד מאד קטן לתקציב המדינה ומשמעות מאד גדולה לציבור.

תודה רבה.

תודה רבה על הדברים שלך, חבר הכנסת דב חנין. באמת על ההרחבה בתועלת ובתרומה שיש לגנים הבוטניים.

אני מטבע הדברים רוצה לעבור הלאה, ועם משרד החקלאות אני אחכה קצת. אתה ממשרד החקלאות?

אני סגן ראש עיריית ירושלים. נפגשנו בדיון הקודם.

אבל היית במרחק ממני ואני לא רואה ממרחק. אני רואה לטווחים קצרים. אני לא שמתי לב. היית בקצה השני, אני מתנצל. יש באמת הלימה בדיונים, אתה מייצג שני גנים בוטניים. העיר ירושלים זכתה לשני גנים בוטניים.

שלושה.

שלושה?

גן הורדים.

גן הורדים הוא גם נחשב גן בוטני. הגן שלנו. זה שלנו בכלל. יש כאן גן בוטני גם קרוב אלינו, באוניברסיטה, וגם בהר הצופים יש גן בוטני. אז מתוך 11 גנים - - -

זה מתקציב הכנסת. זה בשטח החסינות של הכנסת.

באמת שטח החסינות עדיין שם, מי שרוצה.

אולי אני אספר שחבר הכנסת אילן גילאון אוהב מאד לעשות ריבות והוא עושה ריבת ורדים וכל פעם שהוא הולך לגן הבוטאני, לאותו גן פה לידינו, הוא אומר תגיד, יש חוק שלא נותן לי אפשרות לקחת ולעשות ריבה?

אנחנו מטבע הדברים רצינו לתת לכם, כמי שעומדים בראש הגנים הבוטניים וגם אנשי אקדמיה וגם פרופסורים ועוד שקשורים ותומכים, וקיבלנו גם מישר של עשרות פרופסורים שחתמו ומחו על הקיצוץ בתקציב, אבל דווקא אני רוצה להתחיל בסטודנטית. גיל ירדני נמצאת פה?

כן.

גיל ירדני, אני רוצה להתחיל בך ולתת לך את הכבוד. מדוע? את הראשונה שפנית אלי כיושב ראש ועדת המדע, הראשונה שפנית באופן מרגש. גם פרשת בפנינו ואני התוודעתי לעניין הזה דרכך. אז אני אם כך רוצה גם לתת לך את הכבוד לפתוח את הישיבה הזו, עם מכתב מרגש שכתבת גם על הפעילות שיש לך ועל הפעילות שעושים הגנים הבוטניים בכלל, ועל הכאב שהטבת להביע בכתב במכתבך, על הקיצוץ בתקציב.

בבקשה, המיקרופון לרשותך.

תודה רבה. לא ידעתי שאני עומדת לדבר, אז לא התכוננתי.

עד כדי כך? אז את יכולה לקרוא את המכתב שלך.

הוא קצת ארוך, אז אולי נוותר. פשוט נמצאים כאן העוסקים בדבר, שאני בטוחה שיכולים להעיד על החשיבות של הגנים הבוטניים יותר טוב ממני. פניתי כאמור כסטודנטית מחקר וכמדריכה בגן הבוטאני של אוניברסיטת תל אביב, ומסתבר שאני הראשונה שפניתי, ולכן נותנים לי את זכות הדיבור.

נאמרו הרבה דברי טעם ואין לי הרבה להוסיף. גם כמו שכתוב על החשיבות של הגנים הבוטניים בשלושה תחומים, אז אני חושבת שאני אחזור על מה שנאמר.

החשיבות של הגנים הבוטניים לשמירת סביבה היא לא רק בפעילות הסביבה שנעשית שם, אלא גם בפעילות ההדרכה. כאמור הגנים הבוטניים הם תשתית חינוכית, וכמדריכה יצא לי להדריך הרבה אוכלוסיות, מפנסיונרים ועד ילדים.

מי שעוסק בשמירת סביבה יודע שמי שלא מכיר את הסביבה, הנושא לא קרוב לליבו. מי שלא מכיר את הטבע הארצישראלי לא ירצה לשמור עליו. אני יכולה לספר הרבה אנקדוטות על האוכלוסיות שיצא לי להדריך, כמו ילדי בית ספר שנגעלים לאכול את הפרי מהעץ, כי הם לא רגילים.

הם רגילים לפרי מבית חרושת.

בדיוק. אולי לאכול את הפרי מהעץ זה לא טבעי יותר.

בקופסאות, בקופסאות.

ההתוודעות לטבע דרך הגנים הבוטניים היא לא רק התוודעות לטבע, היא הכרה ממש של הטבע שנמצא בארץ ישראל, כי בהרבה מהם יש תצוגה אשר מציגה את הטבע הארצישראלי. חוץ מזה שכמובן שמדובר בעניין של הנאה ובעניין של חשיבות. יצא לי בעל כורחי לדבר עם הרבה מאד אנשים על הגנים הבוטניים, ממש עשרות בתקופה האחרונה. אנשים שהם לא עוסקים בדבר והם אינם אנשי סביבה או מדע, מזועזעים מזה עמוקות. אני מאמינה שיש לזה גם חשיבות ציבורית גדולה.

תודה. ואנחנו לא נגענו בכלל בכל החלק המחקרי של הגנים האלה, שהוא חלק מאד מאד חשוב ונדבך חשוב גם כן. תודה רבה לך.

גברת נעמה ארקין, ארגון מגמה ירוקה. אתם העברתם את העצומה ואנחנו גם מרגישים שאתם העצמתם את הדבר והצפתם את הדבר, בבקשה.

שלום. אני בעצם מסכימה עם הקול המייצג של הסטודנטים כאן. הגנים הבוטניים היוו חלק מאד חשוב בהתפתחות שלי כבחורה צעירה. היה לי גם קשר עמוק עם הגן הבוטני של הר הצופים, שבזמן שלמדתי משפטים באוניברסיטה העברית הייתי באה ומדברת עם המנהל של הגן הבוטני של הר הצופים, על התכניות שלי ועל החיים שלי. הוא לא הכיר אותי ואני בכלל הייתי סתם סטודנטית מוזרה שבאה והוא דיבר איתי והנחה אותי.

בהמשך גם הועסקתי חצי שנה בגן הבוטני שבגבעת רם והם נתנו לי שם תפקיד של רכזת הזמנות והייתי מדריכה והייתי מעורבת בחינוך והייתי מעורבת בהרבה מאד פעילויות שם ופשוט נדהמתי לגלות במעט תקציב ובמעט משאבים שיש להם, בכמה תחומים הם חשובים וכמה הציבור צריך אותם. נגיד הגן הבוטני של גבעת רם, אני חושבת שממש יש לו חשיבות קהילתית עצומה חוץ מהעובדה שהוא משמש כמקום לחינוך לילדים ולנוער שבאים לשם ומכירים את הטבע הישראלי.

אחד הדברים שהבחנתי בתור קופאית בחנות עוד, זה שזוגות חרדים באים שם להכיר כי הם יכולים למצוא שם פרטיות, אבל זה שטח פתוח. אז קשה להגיע לכל הנדבכים שבהם לגן הבוטני יש משמעות ציבורית.

את זה לא ידעתי.

יש הצעות נישואין שם.

אני חושבת שכן, יש שם חתונות, יש שם הכל. וכשהגעתי גם לירושלים, עם האורבאניות הצפופה והלחוצה שלה, עצם זה שאמרו לי ונתנו לי אגם לשבת לידו, זה היה מרגיע.

כששמעתי שהגנים הבוטניים עומדים להיסגר בעקבות הקיצוץ בתקציב, אני הזדעזעתי עמוקות. אני בעצם לומדת אגרו-אקולוגיה בפקולטה לחקלאות ואני חברה בארגון מגמה ירוקה, בתא של הפקולטה לחקלאות ומהר מאד התגייסנו לסוג של קמפיין בזק למען הגנים וגילינו שמאד מאד קל להרים מחאה ציבורית בנושא, כי הגנים הבוטניים מאד חשובים ציבורית ולציבור מאד איכפת מהם. יש עצומה של מעל 8,000 איש שנחתמה על ידי אזרחים - - -

כמעט 10,000 כבר

בתוך כמה זמן? שבוע, שבועיים?

זה הגיע כבר ל-10,000.

בימים האחרונים?

בשבועות האחרונים מאז היוועד על הקיצוץ, 10,000 איש חתמו על עצומה שקוראת למנוע את העוול הנוראי הזה שייעשה לגנים הבוטניים, וכמו שקיבלתם 200 ומשהו אנשי מידע ומחקר ורובם בוטניים שיודעים כמה חשוב המחקר הטקסונומי והכללי והאקולוגי בגנים הבוטניים, ואני פשוט קוראת לכם להתערב ולפעול למען זה ושלא ייעשה הדבר הנורא הזה.

תודה. תודה על הדברים. אין מוקדם או מאוחר בדיונים, אבל דווקא אני אתן כעת להציג מצגות, אני נותן לזה קדימות. ד"ר עודד כהן, חוקר במכון לחקר הגולן. יש לך מצגת ואחריו, אולי שכבר יכין את עצמו, פרופסור רונן קדמון מהאוניברסיטה העברית, שגם לו יש מצגת.

ד"ר עודד כהן, בבקשה.

תודה רבה. שלום לכולם. בדרך כלל אני לא כותב לי את ההרצאות, אבל הנושא כל כך חשוב שחרגתי ממנהגי. אני רוצה קצת לשתף מהניסיון שלי בחשיבות של גנים בוטניים בהקשר של שמירת טבע.

קצב ההכחדה של מינים על כדור הארץ גדול היום ממך אלפי שנות היסטוריה. לדעתם של חוקרים היו עד היום חמש הכחדות גדולות ונכון להיום אנחנו במהלכה של ההכחדה השישית, אבל ההכחדה הזאת היא שונה מקודמותיה. בעוד שההכחדות הקודמות התרחשו על ידי גורמים טבעיים, מקובל היום שההכחדה הנוכחית קשורה בהשפעת האדם.

המשבר האקולוגי העולמי אינו פוסח על מדינת ישראל ולהיפך. האיום גדול במיוחד בארץ שבה קצת הפיתוח גבוה בהשוואה לארצות המערב. כל צמח שלישי בישראל הוא נדיר על פי קריטריונים בינלאומיים. הרשימה כל כך גדולה, עד כדי שלא היה מנוס אלא להמציא קריטריונים חדשים להגדרת מינים אדומים בישראל, כאלה שהם בסכנת הכחדה חמורה. הרשימה הזאת כוללת קצת למעלה מ-400 מינים, מתוך בערך 2,400 צמחי בר שיש בישראל.

אבל האם באמת מצבן של האוכלוסיות הטבעיות הולך ומתדרדר בגללנו, בני האדם? האם מדובר בברירה טבעית או בברירה אנושית? כאשר הדחפור, המחרשה, או באר השאיבה עולים על השטח, התשובה היא ברורה. מוערך כי פחות מאחוז אחד משטחי הכורכר והחמרה הטבעיים, נותרו כיום במצבם המקורי.28% מהמינים המצוינים בספר האדום, מתקיימים בבית גידול זה. האם יש ספק שהכחדת המינים בבתי הגידול של כורכר וחמרה קשורים בפעילות האנושית?

ייבוש ביצות, חקלאות, ניקוז ושאיבת יתר, הביאו להרס של מרבית בתי הגידול הלחים בארץ. מוערך כי נותרו כאן בסך הכל 3% משטח בתי הגידול הלחים, שהיו חלק מנופה של הארץ עם הקמתה. אם כך, יש יסוד סביר להניח שהרס של 97% מבית הגידול הביא לכך שכל צמח שלישי בספר האדום הינו צמח של בתי גידול לחים.

בניגוד לאיומים שקל יחסית להעריך את השפעתם כמו הרס של בתי גידול, ישנם איומים שהשפעתם קשה יותר להערכה. שינויי אקלים, זיהום על סוגיו השונים, פלישת מינים זרים לדוגמא - אנחנו לא באמת יודעים להעריך את השפעתם על הסביבה, לא בגלל שהם חסרי השפעה, אלא יותר בגלל שחסר לנו מחקרים שחוקרים את ההשפעה וגם בגלל שההשפעות הן כל כך מורכבות, שמאד קשה לנו למדוד את ההשפעות שלהן.

לפיכך, אחת המטרות החשובות כיום בשמירת הטבע בישראל, היא לצמצם את פערי המידע ולשפר את ההבנה שלנו על יחסי הגומלין הכל כך מורכבים בין אוכלוסיות לגורמים השונים בסביבתם. כאן מקומם של הגנים הבוטניים, שבהם מגדלים צמחים בראש ובראשונה למטרות של מחקר מדעי. לאור תהליכי ההרס והתדרדרות המערכות האקולוגיות, המצב המחייב כיום הוא לא רק שמירה על הקיים, אלא צריך לעשות מהפך. לנצל את הכלים המדעים והיישומיים שיש ברשותנו כיום ולהביא לשיקום של המערכות האקולוגיות ולחזק את הסבילות שלהן לקראת המגמות הצפויות.

היציאה ממשבר המים בחמש השנים האחרונות לדוגמא, פתחה הזדמנות לשיקום של בתי גידול לחים בישראל. רשות הטבע והגנים משקיעה מאמצים רבים בניסיון לשקם מערכות אקולוגיות. צריך להבין שפעולות השיקום הינן פעולות מרוכבות ביותר.

בשנים האחרונות יצא לי להיווכח בקושי הרב שיש בשיקום של בתי גידול ובהשבה של מינים לטבע. שמורות עינות גיבתון, שורה קטנה בין יציץ, חולדה ומזכרת בתיה. השמורה כוסתה ברובה כמעט ככולה בצמח הפולש שיטה כחלחלה, שמקורו באוסטרליה. כריתה והדברה של העצים הביאה להתחדשות הצומח הטבעי, לרבות מינים בסכנת הכחדה, וביניהם גם געדת הביצות. ברור היה שכדי לשמור על המצב הקיים, יש לבצע פעולות חפירה ולחדש את הנוף של הביצה במקום, שהיה חלק מהנוף עד פעולות הניקוז של הבריטים. במשך שנתיים נאספו זרעים של המינים בעלי ערך אקולוגי מיוחד בשמורה, ששימשו חומר ריבוי ליצירת אלפי שתילים במשתלת חיש-טיל ובפקולטה לחקלאות ברחובות. חלק מהשתילים הועברו לגן הבוטני בתל אביב לצרכי גיבוי.

לאחר הפעולות ההנדסיות נשתלו אלפי שתילים של געדת הביצות בשמורה, אך לאחר שלוש שנים נשאר מהם מעט מאד, כתוצאה ממספר גורמים, חלקם, שבשנים הראשונות, היינו צריכים להתמודד עם פלישה חוזרת של שיטה כחלחלה ופעולות ההדברה הקשו על ההתחדשות של געדת הביצות. כמו כן, כפי הנראה, געדת הביצות היא צמח מצטיין כצמח חלוץ, אלא צמח שיותר טוב לו כשבית הגידול כבר מבוסס בצומח, וזה התהליך שקורה עכשיו.

צמוד לשמורה מדרום, עומד היום מטע רימונים ובזמן ריסוס המטע, עולה החשש שמא הריסוס מהשטח החקלאי יפגע בכתמים הקטנים שעוד נותרו של געדת הביצות. זאת הבעיה בשמירת הטבע בארץ, שיש מגוון של איומים בלתי צפויים על השטחים הטבעיים, בין אם כתוצאה משינויי אקלים ובין אם כהשפעה של שימושי קרקע בשטחים סמוכים.

כאן מתייצבים הגנים הבוטניים, שמשמים מוקד לשימור מינים נדירים ובסכנת הכחדה בתנאים אופטימאליים של ניטור ובקרה. משני צמחי אם של געדת הביצות ומחופן של זרעים ביד, אנחנו יכולים היום ליצור אלפי שתילים ולהחזיר אותם לשמורה של עינות גיבתון.

המסקנה המתבקשת היא שמלבד שימור המינים באתרם, ישנה חשיבות בלתי רגילה לשימור המינים גם מחוץ לאתרם, תחת תנאים של ניטור ובקרה. חשיבותם של הגנים הבוטניים אם כן, באה לידי ביטוי לא רק בהקשר של הנחלת המודעות הסביבתית בקרב הציבור, אלא גם כמוקד מדעי לצמצום פערי המידע לאוכלוסיות ומקור להשבה של אוכלוסיות אל הטבע. תודה רבה.

תודה רבה. באמת דברים חשובים. השכלת אותנו מאד. אני בכל אופן השכלתי מהדברים שלך. באמת כאורך הקילומטרים שהגעת, הגעת מרחוק, אז אנחנו באמת מודים.

אדוני יושב הראש, אני רוצה להתנצל בפניך ובפני כל האורחים, אני חייב לרוץ לוועדת הכלכלה, יש שם שימוע בעניין הגז, שם מדובר על 1,000 מיליארד שקלים. כמה אלפיות פרומיל מהסכום הזה יכולים לפתור את שאלת הגנים הבוטניים לדורות, אז אני ממש מתנצל.

אחרי שתחזור אולי נדבר קצת על כמה דברים.

אני רוצה שתקרא אחרי זה את הפן החברתי.

אני מבטיח לקרוא.

התראיינו ביחד לגבי כמה דברים.

אני בטוח שאתם נשארים פה בידיים מעולות של חבר הכנסת מקלב וההחלטות תהיינה מצוינות.

יפה. אנחנו נעביר, אתה שותף להחלטות. תודה רבה לד"ר עודד כהן.

פרופסור רונן קדמון. אני כבר אומר שמי שרוצה להוסיף לדיון יכול להעביר פתק למנהלת הוועדה, כדי שזה יהיה מסודר. אחרי פרופסור קדמון, פרופסור אלון טל.

בבקשה, פרופסור רונן קדמון.

צהריים טובים. אני חוקר במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית. זומנתי לישיבה הזאת רק לפני יומיים והספקתי לעשות קצת עבודת בית על האתר של הכנסת, וגיליתי, ואני רוצה לגלות גם לנוכחים פה, שיושב הראש של הוועדה דורג כאחד משני חברי הכנסת הפעילים ביותר השנה והמשפיעים ביותר, ומה שיותר חשוב, שהוא יזם נכון לרגע ההוא 119 הצעות חוק בכנסת, שמתוכן 10 כבר אושרו ו-47 בתהליכים. אז לפחות מבחינה סטטיסטית, ואני לא אומר את זה כדי להחמיא, אלא להדגיש שמבחינה סטטיסטית יש לנו סיכויים טובים לקדם דברים. נפלו לוועדה הכי טובה, אני חושב.

אני מקווה מאד. מאד מקווה.

לעניין עצמו. אני התבקשתי לפני משהו כמו 10 שנים על ידי הרקטור של האוניברסיטה העברית לשבת במשהו שנקרא הוועדה המדעית של הגן הבוטני של גבעת רם. מה שידעתי לפני זה שהגן הבוטני זה מקום נהדר לבוא עם המשפחה ועם הילדים, לזרוק פופקורן לדגים ולהסתכל על צמחים ובעשר השנים האחרונות נחשפתי לפעילות שנעשית שם ואני יכולה להגיד שנדהמתי.

אמרו פה כל מיני דברים כבר, ואני יודע פה כרגע בכובע המדעי, אבל אני לא יכול שלא לשים את זה רגע בצד ולהגיד שההתרשמות שלי כמדען, ממה שנעשה בגן הבוטני בירושלים, שזה מה שאני מכיר, זה פשוט לא להאמין. זאת אומרת הפעילות, האנרגיות שהמנהלים, המנכ"ל והמדען הראשי והצוות משקיעים בחשיבה יצירתית כל הזמן איך להגיע לעוד ועוד אוכלוסיות, שזה מתחיל מגני ילדים וזה ממשיך בכיתה א' וילדים בבית ספר יסודי ובתיכון וקורסים מקצועיים ופנסיונרים ובני 80 ו-90 שמגיעים לגן הבוטני כדי לעשות כל מיני פעילויות ואפילו מסיימים לפעילות של הגן. זה פשוט מעורר התפעלות וזה הכל ביוזמות כל הזמן של מי שמוביל את זה, תחת אילוצים כספיים שאתם יכולים להבין שהם פשוט בלתי אפשריים ועם תמרונים ויצירתיות איך להשיג משאבים כדי כל הזמן לעשות את הדברים האלה.

מהבחינה הזאת, חוק הגנים הבוטנים היה ממש הצלה ומה שאני מבין שעכשיו הולך לקרות זה קריסה של כל הדבר הזה וההשלכות הן יהיו עצומות. אני מניח שידברו על הדברים האלה אנשים אחרים, אבל אני לא יכול שלא להזכיר את הפן הזה.

לגבי הצד המדעי. גנים בוטניים מזה עשרות שנים משמשים כמשאבים חשובים לאקדמיה ולאוניברסיטאות. זה משתנה, המודל בדיוק איך זה עובד עם השנים ובין מדינות שונות, אבל זה קיים כל הזמן. לאוניברסיטאות בעולם ולאוניברסיטאות בארץ אין סיכוי להחזיק תשתיות כאלה.

זאת אומרת מבחינת האוניברסיטאות, גן בוטני זה תשתית עצומה שמספק גם שטחים וגם ידע מקצועי וחומרים לעשות שני דברים – מחקר והוראה ועוברים בגן - ועוד פעם, אני יכול לדבר על הגן הבוטני בירושלים – מאות סטודנטים משנה א' עד דוקטורט שנהנים ויכולים ללמוד בכל מיני קורסים ולעשות עבודות מאסטר ודוקטורט בהתבסס על המשאבים האלה. וזה במיוחד משאבים אנושיים של אנשי מקצוע שיושבים שם, שאין הרבה כאלה באוניברסיטאות. כך שבמצב היום, מבחינה אקדמית, לאקדמיה יש צורך עצום בקיומם של התשתיות האלה.

אני אתן רק דוגמא אחת, אם זה יעבוד פה, לגבי הגן הבוטני בירושלים שאני הייתי מעורב בו ועדיין מעורב בו ולכן אני מכיר קצת יותר. לפני כמה שנים הקמנו משהו שאנחנו קוראים לו חלקה או גן הניסויים האקולוגיים, שבעצם הרעיון, אנחנו מנסים להבין מערכות אקולוגיות בתור חוקרים במדע וזה לא פשוט, כי זה נורא מורכב וזה גדול וזה מסובך וזה המון גורמים שמשפיעים וכן הלאה והלאה.

תחשבו על יער, במקרה הזה יער טרופי של 200 על 200 מטרים, שאנחנו מנסים להבין איך זה עובד, וזה נורא קשה וזה לוקח מאות שנים עד שהדבר הזה מתפתח. מה שעשינו, תחשבו שאפשר את כל הדבר הזה להקטין לתוך תא שטח, מיכל מתכת במקרה הזה, של 20 על 20 ס"מ, ובתוך מיכל כזה יש את אותו מספר פרטים ומינים שונים ומדובר על מאות ואלפי ואפילו עשרות אלפי פרטים של צמחים, ששייכים לעשרות מינים שמשחקים אחד נגד השני ויש פה המון מינים, למי שמכיר, לא חשוב.

אנחנו משתמשים בדבר הזה כמעבדה ללימוד של תהליכים אקולוגיים ומסתבר שאפשר להוציא מזה פשוט דברים פנטסטיים. אנחנו פשוט משחקים. עושים מניפולציות, אבל בסוף זה מניפולציות מבוססות על מודלים מתמטיים, ואחרי זה הולכים לשדה ובודקים כל מיני דברים ואנחנו יכולים לדמות השפעות של שטח, השפעות של הטרוגניות מרחבית בתנאי הסביבה, השפעות של בידוד גיאוגרפי. כל הכוחות שפועלים במערכות אמיתיות גדולות, הכל במיקרו של עשרות סנטימטרים.

ותתפלאו, אבל זה עובד ואותם מודלים מתמטיים שמשמשים להבין איך ציפורים מתארגנות במרחב ואיך פועלים יערות טרופים, עובדים גם בזה. ומקבלים מזה תובנות פשוט פנטסטיות. זו דוגמא למיכל אחד כזה. זו מערכת שהקים סטודנט בשנה ב' באוניברסיטה, במהלך השנה השנייה שלו ללימודים באוניברסיטה. זה קיים על יד עמק הצבאים, למי שמכיר. אפשר לראות את זה מרחוב הרצוג. זה כבר דור יותר חדש. ככה זה נראה כשעובדים על זה, ככה זה נראה בשלג.

דרך אגב, זה פרויקט שמומן על ידי משרד המדע במיליוני שקלים, משותף לחוקרים מהטכניון ולפיזיים מבר אילן ולמשרד החקלאות ולאוניברסיטה וכמובן לגן הבוטני. זאת אומרת מדובר על פרויקט שמעניין הרבה מאד דיסציפלינות שונות, והבסיס הוא מערכת של מעבדה ניסויית, שכמובן עוברים שם גם תלמידים ולומדים ומתנסים ועושים הרבה דברים.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד ברמה הפרקטית, וזו רק דוגמא קטנה. ההתרשמות שלי ממה שהסתובב פה ושמענו, זה שהגנים הבוטניים עושים המון פעילויות. החקלאות זה רק פן אחד. אני אפילו לא יודע אם המרכזי. המדע זה רק פן אחד ואני לא יודע אם המרכזי, אבל אולי יספרו אחר כך, הפעילות היא כל כך מגוונת, שאני רק רוצה להעלות את הרעיון ברמה הפרקטית, ואני לא יודע אם הוא טוב או לא. אני לא מכיר את הדברים האלה, איך הם מתנהלים, לנסות לקבל מצ'ינג מכל מיני משרדים אחרים.

זאת אומרת, אין שום סיבה שכל התקצוב של הגנים הבוטניים ייפול על משרד החקלאות לדעתי, יש הרבה משרדים. סתם סימנתי פה מתוך האתר של הקרן הקיימת כמה דברים שנראים לי רלבנטיים.

כתוספת ל-4.5 מיליון שקלים. לא כבסיס.

עוד יותר טוב, אבל אני חושב שבאמת יש מה למכור את העניין להרבה ולא מדובר על סכומים בשמיים וזאת הצעה פרקטית. תודה רבה.

תודה רבה. הרצאה מאלפת. הצגת את זה מצוין, פרופסור קדמון.

אני אבקש את פרופסור אלון טל מהחוג לאקולוגיה מדברית, חבר דירקטוריון בקק"ל.

צהריים טובים. אני מודה באמת ליושב הראש על עצם קיום הדיון. אף על פי שכמו רבים מהנוכחים פה אני חבר סגל באוניברסיטה, דווקא פה אני חובש כובע כחבר דירקטוריון בקרן הקיימת, אותו כיס עמוק שהוזכר קודם. אני אומר את זה באמת בציניות מסוימת.

הקרן הקיימת הייתה שותפה להקמתם של כמעט כל הגנים הבוטניים במדינת ישראל, והשותפות שהייתה בין הגנים עצמם לבין משרד החקלאות הייתה בינינו טבעית ונכונה. הבה נזכור שקרן קיימת היא במסגרת האמנה, אחראית על היערות בישראל. היא איננה אחראית על הגנים הבוטניים והחינוך הבוטני וכו', אבל אנחנו רואים את יחסי הגומלין בחשיבות הדבר, הן כגוף ציוני והן כגוף של סביבה.

ולא שכחנו את השותפות הזאת ואספתי נתונים לקראת בואי לכאן. בשנים האחרונות הקרן הקיימת העבירה כ-38.5 מיליון שקלים לגנים הבוטניים בפרויקטים שונים. אולי זה לא מספיק, אבל זה בהחלט יותר מחברינו במשרד החקלאות. ולכן, האכזבה הייתה כל כך גדולה כששמענו באמת על הקיצוץ המצער הזה ואני שמח שחלק מהכסף הוחזר. לדעתי זה באמת מביך ומביש שזה כל כך מעט.

אני אפילו אמליץ ליושב הראש הקרן הקיימת החדש, ששלח אותי לפה, שאנחנו נדבר עם משרד החקלאות על הרבה מאד, נרחיב את השותפויות שיש לנו איתם ועל המחקר החקלאי שאנחנו מממנים ב-20 מיליון שקלים, כאשר אם הם לא עומדים בשותפויות אחרות אפשר לקצץ גם שם. אבל מבחינתנו, אנחנו עדיין מחויבים. אנחנו רואים בזה נדבך חשוב של החינוך הסביבתי בישראל, הבסיס המדעי והידע, ואנחנו נעשה הכל כדי להשפיע על משרד החקלאות שיעמוד בהתחייבות היסטורית למוסד הזה.

אני אבקש, ברשותך, יש אצלי שני אני צוות של קק"ל שעוסקים באופן שוטף עם הגנים הבוטניים, ד"ר דוד ברנד, ראש אגף ייעור, אם יוכלו לדבר כמה מילים.

בקצרה, בבקשה.

משהו קצר. אני דווקא רוצה את אותו נדבך אחד. אנחנו הגן הלאומי ה-11 שקיבל את ההכרה בקק"ל, בארבוריטום הלאומי באילנות, שלמעשה זה גן בוטני שמתמקד בעצים והגן הבוטני הזה הוא פשוט מדהים. אני קודם כל מזמין אתכם לבוא ולבקר בו.

רק כדי לתת עוד נדבך שתבינו את המשמעות של גנים בוטניים, הגן הזה נוסד בשנת 1952. הוא למעשה התחיל כחלקת אקלום של כל מיני מינים, קרוב ל-1,000 מינים מכל מיני מקומות בעולם, ולמעשה המחקר היערני התחיל באותו גן אקלום, שהיום הפך לגן בוטני.

אנחנו כל הזמן, גם כן מעבר לאותו גן בוטני שהוכר כגן בוטני, אנחנו מפתחים מה שנקרא את הגנים שלנו, גני טיפוח שלנו, גם הם גנים בוטניים, כמו בסטף, שיש שם מגוון רחב מאד של כל עצמי זני פרי ארצישראליים. עושים את אותו מאמץ בגילת בדרום, כדי למצוא את המינים הבוטניים המתאימים, הבוסתנים המתאימים לאזורים הצחיחים.

אנחנו גם משקיעים הרבה מאד. אנחנו חושבים שהגנים הבוטניים הם נדבך חשוב מאד, בסיס למחקר ולפיתוח. הקרן הקיימת לישראל משקיעה במחקר ופיתוח כל שנה כ-7 מיליון שקלים, במחקר ופיתוח יערני, בוטני וכו'. ואנחנו בהחלט רואים חשיבות רבה מאד בכלל הגנים הבוטניים במדינת ישראל, על כל האספקטים שלהם, כמו שכבר ציינו כולם כאן לפני.

יש שיתוף פעולה ביניכם? שיתוף פעולה בין הגנים הבוטניים?

יש שיתוף פעולה הדוק ביותר עם פרופסור דן לבנון ואביגיל ועם אורי מהגן הבוטני בירושלים. שיתוף פעולה הדוק ביתר לאורך כל הדרך.

יפה. חשוב לשמוע.

תודה.

תודה רבה. בכל אופן, אם יש שיתוף פעולה בתקציבים של 28.5 מיליון שקלים זה באמת לא דבר קטן ואנחנו יודעים גם להעריך את זה. הנושא היה כפרויקטים לאומיים. לא דיברנו שקק"ל צריכה. אנחנו מקווים שהממשלה תעשה זאת, אבל אנחנו חושבים שזה רק היה כמשהו קטן להעצים את הדברים, אבל אנחנו חושבים שהתקצוב צריך להיות בחקיקה. זה מה שצריך להיות, זאת המטרה שאליה אנחנו רוצים להגיע.

אני יכול לומר הלוואי והמיליארד שקלים ילכו לפרויקטים לאומי, או חלק מזה. אני מפחד שזה ילך לכבישים ולבור השחור של משרד האוצר, אבל בכל אופן הייתי שמח מאד שחלק אפילו קטן מזה יילך לשם.

אמרת את זה, שזה החלק הקרוב אליכם. אני רוצה להגיע למצב, ויש כאלה שאומרים, יש אמירה באידיש שאחרי שריפה נהיים עשירים. יש ביטוי כזה, ואני אומר בציניות, יכול להיות שאולי היה כדאי קיצוץ, כדי שמהקיצוץ תבוא בשורה טובה, אמיתית, קבועה, וגם אפשרות להציג את החשיבות שלכם. זו גם הזדמנות. אני חושב שבעקבות הקיצוץ הרבה נחשפו לפעילות ולחשיבות שלכם, גם בכנסת בוודאי. אז לפעמים צריך לקחת את החלק הזה בחשבון, אבל בתנאי שהסוף יהיה סוף טוב יותר.

הדובר הבא הוא פרופסור דן לבנון, יו"ר המועצה לגנים בוטניים בישראל.

טוב, כבוד יושב הראש וחברי הכנסת הנכבדים, אני יושב ראש המועצה לגנים בוטניים בישראל. המועצה היא מועצה ציבורית. למועצה יש נציגים ממשרדי ממשלה וממוסדות ציבור שונים ונציג ציבור אחד. אני נציג הציבור, אז אני לא נציג משרד החקלאות פה. המשרד המנהל והמפעיל את הפעילות זה משרד החקלאות.

לאחר שהחוק נחקק בשנת 2006, בשנת 2008 ביקש ממני מי שהיה אז שר החקלאות, חבר הכנסת שלום שמחון, שעבדתי איתו הרבה שנים, הייתי המדען הראשי של משרד החקלאות, להקים ולהיות יושב ראש המועצה. מאז אנחנו ממשיכים כבר עם השר הרביעי ובעצם כמו ששמענו פה היום, חברי הכנסת הנכבדים, כולם מבינים וכולם מסכימים שהקיצוץ הזה הוא בלתי אפשרי. אני לא רוצה עוד להוסיף ולהכביר, אבל גם כל חברי המועצה, ברגע ששמענו שזאת הכוונה, עשינו כל מאמץ לשכנע את משרד החקלאות, שזה לא יכול להיות ככה.

דרך אגב, גם בחוק כתוב שהמשרד יפעל בהתייעצות עם המועצה. כל מה שנעשה בתחום הזה על ידי המשרד והמשרד הוא הגורם המבצע, המשרד, הממשלה, כגורם המבצע, נעשה בהתייעצות עם המועצה.

לגבי הקיצוץ הם לא התייעצו איתכם.

על הקיצוץ הזה הם לא התייעצו איתנו.

עברו על החוק.

כן. ואנחנו ביקשנו להתייעץ שוב. אני רוצה להציע לחברי הכנסת הנכבדים, שיחשבו על איזה שהוא מנגנון שונה לתקצוב הגנים הבוטניים בטווח ארוך. כי אני בתור המדען הראשי ומי שעבד במשרד החקלאות הרבה שנים, לא הכרתי את מנגנון התמיכה כמו שהוא קיים וכשאתה עובד בשיטת התמיכות, אז יכול להיות ששנה אחת יש כסף, שנה אחרי זה אין כסף. והחוק, חוק הגנים הבוטניים שנחקק על ידי הכנסת, נחקק מתוך כוונה של בית המחוקקים, שתהיה תמיכה בגנים הבוטניים והתמיכה הייתה חשובה מאד ועשתה תרומה חשובה מאד להתפתחות של הגנים.

אולי צריך למצוא מנגנון אחר. יש בתקציבי הממשלה בתחומים אחרים, מנגנונים אחרים שאני מכיר אותם.

נכון, יש מנגנון קבוע.

שיאפשר תקצוב קבוע. יש יחידות ממשלתיות שאפילו נותנות תקצוב תכנית חמש שנתית. יושבים פה פרופסורים נכבדים מהאוניברסיטאות, מכירים את הנושא הזה, זאת אומרת איך מתוקצבות האוניברסיטאות למשל. אבל יש גם מוסדות אחרים במדינה שעובדים בשיטה הזאת.

אם יש שאלות, נמצאים איתי פה אנשי משרד החקלאות שעוסקים בתחום הזה, וכולנו והם גם, עוסקים רק לא בלקבוע כמה תקציב יש, אלא איך לבצע את מה שיש ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו שמה שיש, נבצע בצורה הטובה ביותר והיעילה ביותר וההוכחה היא מה שהתפתח בגנים הבוטניים מאז שהתחלנו לתקצב.

בשביל ההגינות אני כן צריך לספר על מכתב שכתב לי ב-18 בנובמבר שר החקלאות. הוא כותב לי שבשנת 2015 נאלץ משרד החקלאות ופיתוח הכפר לתעדף ולתקצב תכניות אחרות שהתקבלו הן בהחלטות ממשלה והן בהסכמים. כדוגמת שיקום יישובי עוטף עזה והדרום בעקבות מבצע צוק איתן, התמיכה בחקלאים בערבה, שזה מהכסף של התמיכה לאור הקריסה של משקי האזור ולאור משבר הייצוא. נכון, יש קריסות, זה נכון, אבל ממה לוקחים? לוקחים מכבשת הרש ובאמת לוקחים את התקציבים האלה.

אם זה מספיק לכל זה.

ותמשיך הלאה. זה חלק. תמיכה ישירה במגדלי הבקר במרעה לאור החלטת המכסות ומעבר לתמיכה ישירה ותשלום עבור התחייבויות קודמות. "תעדוף זה גרם למצוקה תקציבית של המשרד וכתוצאה מכך תקציב הפעילות של המשרד קוצץ בכ-40%". אז למה אצלכם 95%? "כך שהתמיכות השונות שניתנו על ידי המשרד לא תוקצבו כלל". הוא אומר וצריך להגיד את זה בשקיפות: "אני רואה חשיבות רבה בהמשך קיומם של הגנים הבוטניים, כמו בשאר הפעולות והתמיכות שלא תוקצבו ולכן אנחנו בודקים בימים אלה אפשרות להחזרת חלק מהסכום ממקורות חיצוניים".

זו הייתה תשובת ביניים ואחרי זה קיבלתם את ההודעה על החזרת החלק, אבל בדברי הסיכום, וכפי שגם השתקף כאן, 50% במקרה הזה זה קיצוץ מלא של 50%, זה למעשה קיצוץ גדול. זה לא משהו קטן שאנחנו אולי רגישים לשמוע שעושים קיצוץ במשרדי הממשלה – 2-3%, 4-5% קיצוץ. אבל אנחנו לא מדברים על כך, ובמיוחד בתקציבים האלה, שאנחנו חושבים שלא רק קיצוץ לא צריך להיות, אלא שצריך להיות תגבור של הסכום ומכאן תצא גם הקריאה שלנו.

הסכום הזה כפי שכאן משתקף, לאור הפעילות הגדולה, התקצוב והתמיכה צריכים להיות הרבה יותר גדולים בתועלות שיש ובפעילות עצמה.

אנחנו ניתן את זכות הדיבור לסגן ראש עיריית ירושלים, כשכפי שהתברר פה אתה מחזיק 27% מהגנים הבוטניים שנמצאים בתוך שטח השיפוט שלך. אז זה לא עניין של מה בכך. תמיר ניר, בבקשה.

אז אני באמת מלווה את הגנים הבוטניים בעשור האחרון. למען האמת אני עסקתי בחינוך סביבתי במשך שנים ארוכות, 20 וכמה שנים. אני רואה את החשיבות של הגנים הבוטניים, שוב, בירושלים מההיכרות האישית שלי גם בגלל הכמות של הגנים וגם בגלל הכמות של התושבים וכמה זה משמעותי עבור ילדי ירושלים ולא רק הילדים, גם המבוגרים. בין אם זה הצד החינוכי ובין אם זה הצד המדעי שליוויתי אותו ובין אם זה כמובן הצד הנפשי.

אני מאמין גדול בחשיבות של הקשר של האדם למקום, חשיבות שהוזכרה כאן קודם, מתוך הזהות, מתוך ההיכרות יכולה להגיע אחריות. אנחנו מדברים כל כך הרבה, שוב ושוב מוזכר הפרויקט של פרחי הבר דרך הילדים, היכולת לייצר אחריות לטבע, לעולם. אז הגן הבוטני בירושלים עושה את זה בצורה מופלאה. לא רק בפרויקטים הרגילים יחסית של עבודה עם ילדים בחינוך, אלא גם עם מגוון של אוכלוסיות. אני בטוח שאורן שנמצא איתנו ואחרים, יספרו. אם זה אוטיסטים, אם זה חבורות נוער שפרשו מכל מסגרת וזה הדרך לחבר אותם, אם זה עם אנשים מבוגרים, עם מתנדבים שונים.

אני רואה חשיבות רבה בקיום ואני קורא ליושב ראש הוועדה בכנסת, באמת למצוא ערוץ קבוע, שזה לא יעמוד בכלל בספק בעתיד. לשם אנחנו צריכים לשאוף ואני מקווה שכך יהיה.

אני הייתי בעיריית ירושלים בעברי, לפני שבאתי לכנסת. הייתי 15 שנים סגן, אולי קצת פחות, אבל הייתי 15 שנה בעיריית ירושלים. כשהחזקתי את תיק החינוך החרדי, אני ניהלתי פרויקטים משותפים עם הגן הבוטני בתוך סל התרבות ועודדנו את הנוער והילדים לבוא במסגרת מסודרת, מאורגנת, גם משפחתית. עשינו גם פרויקט משפחתי. לפעמים בבתי הספר אין את הזמן ויש להם סדרי עדיפויות למקומות שונים, אז עשינו פרויקט שיבואו גם עם המשפחה ודרך הילד המשפחה תבוא בפרויקט מוזל ובזמנים מסוימים. זה דבר שהצליח. אני לא יודע מה קורה עם זה היום, אבל אז זה היה מאד מוצלח.

שי ליפשיץ, מנכ"ל מרכזי תמיכה שמדברים על אוטיסטים, מה שאתה ציינת, תמיר. אתה יכול להשכיל אותנו וליידע אותנו בעניין, מהפן החברתי.

אני רוצה להזכיר שאנחנו במשך כ-20 שנה פעלנו בין היתר בעיריית ירושלים. אתה ליווית את הפרויקט של קידום אוכלוסיות האוטיסטים, שהיו בחסר והיו בכלל בבתי חולים. שילבנו אותם בגני ילדים, שאת אחד מהם אני ממשיך להפעיל עד היום, ושילבנו אותם בבתי הספר, חטיבת הביניים, התיכון, חוות הנוער הציוני.

ובתום התקופה, כשמלאו להם 21 שנה, אני, כמי שהקים את כל המסגרות האלה, ישבתי משך 5 שנים ולא יכולתי לעבוד. אני אומר את זה כמעט עד בכי, כי אף מסגרת לא רצתה לקבל את הילדים האלה. זה תעסוקה, זה יותר הכשרה לתעסוקה, המון תעסוקה. פנינו לאוניברסיטה, פנינו לכל גורם אפשרי.

לפני כשלוש שנים פנינו למנכ"ל הגן הבוטני שיוסף פה, מר אורן בן יוסף. הוא פתח בידיים פתוחות ובזרועות פתוחות את הגן הבוטני לאוכלוסיית הילדים האוטיסטיים. כ-20 ילדים אוטיסטיים משולבים בתעסוקה בגן הבוטני. הוא לא שם אותם באיזה צד, הוא שם אותם בחזית, בפרונט, הקדיש לזה מבנה, הקדיש לזה שטח תעסוקה ובמשך שלוש השנים האחרונות ילדים נוספים יכולים ונכנסים וגם בעתיד יעברו הכשרה לתעסוקה במקום. גם כאלה שיעסקו במקומות אחרים, אולי למשל בגן הורדים.

אני חייב לומר שמיד כשזה התחיל, הפרויקט הזה, אורן ראה את הפוטנציאל של זה והוא בעצם הקים חממה חברתית, מה שאתה מדבר, שבה הוא שילב גם את אוכלוסיות אנוש ואוכלוסיות של גמלאים. זה שלא לדבר על זה שאנחנו כגני ילדים, כמו שאתם עושים, גם הילדים הרגילים של העיר ירושלים וגם ערים אחרות, כל הזמן פעילים בגן הבוטני; וגם האוכלוסיות המיוחדות, מכל בתי הספר בעיר, כולל המגזר החרדי, באים על בסיס קבוע. בתי ספר קשים מאד כמו דקלים וסולם וכן הלאה, מגיעים לגן הבוטני על בסיס קבוע פעם או פעמיים בשבוע.

הפועל היוצא של כל הדבר הזה, זה שבערך כ-20 עובדים של הגן הבוטני, כנראה בשכר, מחזיקים סביבתם כ-200-250 מתנדבים. צריך להביא את הפרופורציה. תומר שלי, שאף אחד לא רצה להעסיק אותו, בעצם מתחזק את שביל התגליות של הגן הבוטני, שבו מסיירים כל תושבי העיר וכך הוא משולב בקהילה. אני יכולה לעשות את עבודתי ולהמשיך לטפל בילדים האוטיסטיים בגנים שאני מנהל וכו'.

לצערי הרב, בשלוש השנים האלה, שאני עובד מול אורן עם הילדים האוטיסטיים, כל שנה אני נקרא לאורן לישיבת חירום, הגן עומד להיסגר. בשבילי זה טלטלה שאתם לא יכולים להבין. זה לא עניין רק של צמחים, שאני חלילה לא רוצה להמעיט בערכם. בשבילי זה חיים ומוות. חברה שלא מטפלת באוכלוסיות החלשים, היא חברה לא אנושית.

מה שאני חושב בקטע הזה, שחייבים להבין שלא יתכן, אנחנו כל הזמן מטכסים עצה איך להביא עוד תרומה ועוד איזה זה, ואורן עומד כמו עני בפתח, בפתחם של שועי עולם, ותמיד ברגע האחרון מצילים את הגן הבוטני של ירושלים. עכשיו, צריך להבין על מה מדובר. מדובר על ריאה ירוקה שהייתה כמו קצת הענק בגנו, שכל ילד מאיתנו למד. ושמנכ"ל הגן הבוטני, חוץ מערכי הטבע והמדע וכו', פתח אותה לאוכלוסיית ירושלים, מהילדים הרגילים דרך האוכלוסיות שבאים שם זוגות שעושים דייטים בכדי להתחתן ועובר דרך אוכלוסיות מיוחדות וכאלה שרק עוברים בגן לצורך הכשרה וכאלה שעובדים בגן ומתנדבים בו. ולא יתכן שהדבר הזה יעמוד חדשות לבקרים בסכנת סגירה.

בשבילנו לא מדובר באיזה 2 מיליון שקלים, והסכומים שאני שומע פה הם מצחיקים. סליחה שאני אומר את זה, אנחנו יודעים על מה מדובר, כמי שמקדמים גם את חוק הילדים האוטיסטיים, שזה 60 מיליון שקלים. אז מדובר בכסף קטן וזה אפילו מעליב, העניין הזה, של 100,000 שקלים ויחזירו את זה ל-2 מיליון מ-4 מיליון שקלים. לפי טעמי, צריך לעמוד לפחות סביב ה-10 מיליון שקלים. הגן לא צריך כל הזמן לעבוד על תרומות.

והשורה התחתונה שאני קורא - - -

לכל הגנים הבוטניים, שלא תהיה לך טעות.

כן, אז זו הפרופורציה כאן. תשמע, הבריכה של הגן הבוטני, שכולם מכירים אותה, זה דבר שרק לתחזק אותה עולה יותר מכל התקציב שנותנים לשנה. זה לא מתקבל על הדעת.

בשורה התחתונה, אני קורא לך הרב מקלב, ועם כל הכבוד, אני גם שמח על הדואט הזה, דווקא משני הצדדים, של דב חנין, ואני רוצה להביא את זה לידיעתו.

כולנו ביחד.

אני יודע את הנושא החברתי ולכן אני גם פונה אליכם. אם יהיה צורך אנחנו ניפגש גם עם אורי, השני, ואנחנו נסביר לו את החשיבות של העניין גם מבחינה חברתית. אתם צריכים להבין שאתם אתם מפילים את הגנים, אתם בעצם מפילים פרויקטים רבים ואוכלוסיות שלמות יימצאו ללא מענה.

השורה התחתונה, לא מדברים על זה, אבל אני רוצה לומר, הרב, במשך 2,000 שנה חלמנו לחזור לפה. לא מתקבל על הדעת שאבותינו נפטרו פה מטיפוס ומלריה, בשביל לייבש ביצות ולנטוע עצים, ואנחנו נלך ונחריב את הדבר הזה. וזה יחד עם הפן החברתי והקהילתי והאנושי.

תודה, תודה על הדברים המרגשים. הנה עוד פן אחד שלא חשבתי שזה קיים. באמת עידוד לאורן על הפרויקט הזה, שהוא פרויקט אדיר, מה שאתם עושים. בשביל זה לבד היה כדאי הקיום, קל וחומר שזה רק עוד חלק מתוך הפעילות ואני לא חושב שמודעים לעשייה הגדולה הזאת. כפי שאמרתי, לפעמים בדרך עקיפה מגיעים הדברים המיוחדים שנעשים והפרויקטים המיוחדים.

יש לי רשימה אנשים שמבקשים את רשות הדיבור, אז אני אהיה חייב לבקש מכולם קצת לתמצת, כדי שאני אוכל לתת לכולם.

ד"ר מרגריטה וולצ'אק, רשות הטבע והגנים, בבקשה. לאחר מכן ניתן את רשות הדיבור לד"ר שמואל חן.

שלום. אני מייצגת פה גם את עצמי אבל גם את רשות הטבע והגנים. אני בתפקיד אקולוגית צמחים שם. אני התחלתי את הקריירה שלי בארץ בגן בוטני בתל אבי, בגלל זה יש לי גם קשר רגשי, ואחר כך במסגרת התפקיד שלי אני בקשר הדוק, אפשר להגיד, עם רוב הגנים הבוטניים בארץ במידה זו או אחרת.

גנים בוטניים הם מרכיב מאד חשוב במשימה של שמירת טבע, שמירה על צמחים, בעיקר צמחים בסכנת הכחדה וגם הפצה בציבור של ידע על צמחים וגם את המסר של חשיבות השימור.

אני לא יודעת אם אתם מודעים, אבל יש בארץ מחסור באנשים בעלי ידע בתחום בוטני. זאת אומרת אנשים שמסוגלים לזהות צמחים, שיודעים על האקולוגיה שלהם, על הדרישות שלהם. עוד יותר אנשים שיודעים איך בכלל לרבות אותם, איך לגדל אותם ודווקא הגנים הבוטניים הם המוקד שמרכז אנשים שיש להם ידע עצום וניסיון עצום שאין כמוהו, וזה איזה שהוא מוקד שאפילו אצל אנשי אקדמיה במחלקות אחרות, שעוסקים הרבה פעמים בידע בסיסי, במדע בסיסי, חסר את האלמנט של אנשים שיודעים גם את הפרקטיקה, ואותם אנחנו מוצאים בגנים הבוטניים.

רשות הטבע והגנים משתמשת הרבה בשירותים של גנים בוטניים, גם בגידול צמחים, הכנת צמחים לכל מיני פרויקטים של השבות לטבע של מינים נדירים, גם בהכשרות של עובדים שלנו. אנחנו מקיימים קורסים לפקחים, השתלמויות לפקחים, ובזכות הגנים הבוטניים גם רמת הידע של אנשי השטח שלנו גדלה.

גם עושים מחקרים משותפים, יש הרבה מחקרים בתחום של סיסטמאטיקה, טקסונומיה, שמתקיימים דווקא בגנים הבוטניים, ואני לא רואה מסגרת אחרת שהם יכולים להתקיים בה היום.

תודה.

תודה לך. יפה מאד על הדברים. אנחנו מתחדשים כל הזמן בעוד דברים ובעוד ידע ואלה הן באמת פעולות חשובות מאד, גם הצורה שהעלית את הדברים, התבטאת מצוין. אני לא יודע כמה זמן את בארץ, אבל התבטאת מצוין. אמרת שהתחלת בגן הבוטני והתבטאת מצוין.

ד"ר שמואל חן. גם לנו יש משהו בכנסת, מגמה ירוקה, שאולי אפשר יהיה להתחבר לדברים האלה. ביקשנו את ד"ר שמואל חן שגם ביקש להופיע פה. בבקשה.

אדוני יושב הראש, אנחנו למדנו בפרקי אבות שכל מי שלומד משהו מחברו, משנה אחת, פרק אחד ואפילו אות אחת, אנחנו חייבים בכבודו, ולכן אני חייב בכבודך לא רק כחבר כנסת, אלא גם כמורי ורבי שבשנים האחרונות, בוועדות, בשיחות מסדרון, למדתי ממך הרבה מאד תורה ודרך ארץ.

ולמה אני מקדים את ההקדמה הזאת, כי אני רוצה לדבר על ההשפעה ארוכת הטווח של הגנים הבוטניים. ולא רק אתה מורה ורבי. יושב כאן פרופסור עמרם אשל, שהיה מנהל הגנים הבוטניים באוניברסיטת תל אביב, מורי ורבי המובהק לאקולוגיה ולסביבה. אם יש מישהו שהצליח באמת להטמיע בי גם את האהבה לתחום האקולוגיה ולסביבה ואת ההבנות העמוקות, אז אני חושב שלעמרם יש חלק ניכר. אבל גם לנו היה מורה משותף, שהיה מנהל הגנים הבוטניים, פרופסור יואב וייזר, זכרונו לברכה.

מה שאני רוצה לומר הוא, שההתהלכות של התלמידים בתוך הגנים הבוטניים והלימוד האישי מהמורים האלה, הוא זה שמטמיע בנו את היכולת ואת ההבנה לקחת את עקרונות האקולוגיה ולתקן עולם. ופרויקט כנסת ירוקה, 50% ממנו שייך לעמרם אשל, מכיוון שאלה אנשים שמטמיעים את ההבנות הארוכות בקרב כל האנשים שבסופו של דבר פעילים בסביבה.

אבל יש כאן עוד אנשים שהם מורי ורבותי. ד"ר דב חנין גם הוא מורי ורבי בנושאי אקולוגיה. פרופסור אלון טל, גם הוא מורי ורבי, וככה, כל האנשים היקרים שנמצאים כאן וקשורים לנושא הגנים הבוטניים, בסופו של דבר פועלים לתיקון עולם. אני צריך גם להזכיר את חברי הטוב, ד"ר יובל ספיר, שהיום מנהל את הגנים הבוטניים באוניברסיטת תל אביב. כבר הדור שלנו, שחבר יחד עם חברת הכנסת יעל כהן-פארן ויחד עם פרופסור אלון טל להקמת התנועה הירוקה, מתוך מטרה לתקן עולם. אמנם תנועה פוליטית, אבל מטרתה לבוא ולתקן עולם.

וכאן, מה שבסופו של דבר אני רוצה לומר, ההשפעה של הגנים הבוטניים היא בהחלט בכל הדברים החשובים שנאמרו כאן. במדע, במקום, בחינוך, אבל בסופו של דבר יש כאן השפעת רוחב שיוצאת החוצה ומשפיעה על כלל העולם. וכשאני אומר כלל העולם, זה לא רק כנסת ירוקה, כי הרי כנסת ירוקה כבר ביקרה בעשרה פרלמנטים בעולם, באפריקה, באמריקה הלטינית, והיא מעבירה את עקרונות הקיימות הלאה. אז בסופו של דבר המקומות האלה, הגנים בוטניים, שלא מבינים את עומק המשמעות שלהם, של יצירת סדרה של מורים ותלמידים שפועלים בסופו של דבר לתיקון העולם.

כאן בסופו של דבר החזקה של הגנים הבוטניים, ואני חושב שהמכתב של נעמה, שהיא גם פעילה סביבתית, בסופו של דבר, מחזק ומוכיח את מה שאני אומר.

אני רק רוצה לסיים בשני דברים. דובר כאן על המשמעות החברתית של הגנים שלא מעורב חברתית, כבר שהייתי סטודנט לתואר ראשון, פרופסור עמרם אשל פיתח תכנית למעורבות חברתית, ותלמידים מלוד ומרמלה הינו מגיעים והיינו מלמדים אותם דברים שהפריפריה החברתית לא הייתה מגיעה אליהם, אלמלא הגנים הבוטניים. אז זו נקודה מאד חשובה.

ולסיכום אני רוצה לומר, אני חושב שבאמת, מעבר לכל ההצעות שעלו כאן, אני מתחבר ומחזק את ההצעה להסתכלות רב ממדית על הגנים. אני חושב שבגנים צריכים להיות מעורבים משרד המידע, משרד התיירות. אני חושב שצריך להפוך את הגנים הבוטניים לפרויקט תיירותי, שמעודדים את התושבים להגיע. בכל העולם אנשים נוסעים ללונדון, הולכים לקיו גרדנס. זאת פנינה. אתה לא יכול לנסוע ללונדון בלי להיכנס לקיו גרדנס.

זה היחס שצריך להיות לכל אחד מהגנים הבוטניים. אז משרד המדע, משרד התיירות, משרד החינוך וכמובן משרד איכות הסביבה ומשרד החקלאות. כל המשרדים האלה צריכים להיות מעורבים ובוודאי להגדיל את התקציב הרבה מעבר ל-4.5 מליון שקלים שהיו התקציב הבסיסי.

אני מודה לך מאד, אדוני.

תודה, תודה, שמואל על הדברים. את זה לא ידעתי, את העבר שלך ואת המקצועיות שלך באקולוגיה. זה התחיל מעניינים בוטניים, כפי שאמרת. זה לא רק מקום לימוד, זה בית יוצר, זה בית גידול הדברים האלה. זה לאנשים. זה להכניס להם בתוך ה-DNA, בתוך הטבע. יפה מאד.

אלדד שלם, סגן ראש המועצה המקומית עמק חפר, בבקשה.

סליחה, אפשר לשאול שאלה?

בבקשה.

נציגים של משרד החקלאות ומשרדים אחרים נוכחים כאן והם מקשיבים ויביעו את העמדה שלהם?

כן, כן, הם נמצאים פה. אני אבקש קודם כל שאחרים יתבטאו, כדי שהם יוכלו להשיב על הדברים.

אוקיי, תודה.

נמצאים כאן ממשרד החקלאות.

צהריים טובים. אלדד שלם, סגן ראש המועצה האזורית עמק חפר. בשנה האחרונה היה מי שטבע בציבוריות הישראלית את המונח החיים עצמם.

הגן הבוטני, חוות הנוי בעמק חפר, הוקמה בשנת 1949 ובעצם כבר תוכננה קודם לכן, בשנים שהחיים בישראל היו בסימן שאלה גדול מאד. גם החיים הלאומיים וגם החיים של פרטים רבים בתוכה, הרבה יותר מאשר עכשיו, וגם בעת ההיא, היה מי שהרחיק לראות ואמר שכדי שהחיים יתקיימו בטווח הארוך ובאיכות הנדרשת, צריך להשקיע במחקר ובלמידה איך יוצרים את הממשק הנכון בין הטבע ובין האדם. בין הטבע שכאן ובין הטבע שמחוץ, בחו"ל, ולייצר את סביבת החיים הנכונה לאדם שחי בארץ הזאת.

לצערי היום, כמו שאמרתי, שהמציאות הרבה יותר יציבה ובטוחה, דווקא היום נמצא מי שמעדיף דברים אחרים לגמרי ומאבד את הראייה ארוכת הטווח של פיתוח חיים במובן הרחב. גם הפיתוח של חיים אקולוגיים שהוזכרו קודם, וגם הפיתוח של אנשים, כאנשים חיים שחיים בסביבה. גם בהיבט החינוכי וגם בהיבט של חוויית החיים השוטפת. בתוך איזה עולם הם חיים, איזה צמחים הם רואים, איזה אוויר הם נושמים וכן הלאה.

בכל הדברים האלה, הגנים הבוטניים הם ערוץ העשייה הכמעט בלעדי לייצר את אותה סביבה ראויה. אני חושבת שהכנסת, וועדת המדע, אשר אמונה על כך שצריך ליישם את החשיבה ארוכת הטווח, את אותה יצירה של סביבת החיים עצמם, אבל בממד הרחב, האמיתי, ולא הצר והמיידי ולפעמים הפוליטי של העניין הזה, היא צריכה לייצר את הכלים של העשייה. גם מהמדע הטהור, אבל גם מהמדע השימושי הזה, שנוגע כאן ועכשיו לחיים של אנשים ובממשק שלהם עם הטבע.

אז אני חושב שהרעיון שהעלה קודם הד"ר חן, של רתימת כוחות נוספים, גם של משרד החקלאות, שהוא הבית הטבעי, כי הוא עוסק בעצים, בחקלאות, בצמחים, וזה כמעט אותו עולם, אבל יש כאן עולמות רבים ומגוונים. ההצעה שעלתה פה לשלב גם את משרד המדע וגם את משרד התיירות ואת משרד החינוך ואת משרד הגנת הסביבה, כמי שמאגמים משאבים כדי שהסביבה הזאת, שדואגת לחיים במובן הרחב של המילה, תמשיך ותתקיים בהיבט של הגנים הבוטניים, במקומות כמו הגן הבוטני שלנו, חוות הנוי בעמק חפר, וכל הגנים האחרים שכולם חשובים וכל אחד תורם את תרומתו, אפילו שיש היסטוריה ארוכה יותר אצל האחרים, אבל אצל כולם יש מציאות ואופי חשובים שימשיכו להתקיים.

תודה רבה.

תודה רבה. אתה מגיע בכובע של המועצה, או שאתה גם קשור לגן? זה סתם בשביל הידע.

המועצה האזורית לקחה לאחריותה את הגן הבוטני, חוות הנוי. אני עומד בראש צוות ההיגוי של הגן הזה, דרך המועצה.

חשוב מאד.

ד"ר מוקי גרוס, מנהלת הגן הבוטני באורנים ורציתי להביא את הקול של הפריפריה. כי אפשר לחשוב שירושלים זכתה לשמחתנו בשלושה גנים בוטניים, ולפריפריה יש באזור הצפון את 40 הדונם של הגן הבוטני במכללת אורנים. ה-40 דונם האלה זוכים לתמיכה אך ורק של משרד החקלאות. זאת אומרת אין לנו לא תקציבים נוספים שמגיעים, אלא אך ורק התמיכה הזו וכמובן היתר זה המכללה עצמה, שמממנת את ההחזקה.

אז כמובן שאי אפשר לעשות יותר מדי בתקציב המועט. אנחנו מקבלים מעט מאד מהתקציב הזה, אבל בכל זאת, זה סם חיים.

אני רק רוצה להמחיש לכם מה יקרה אם אין את התקציב הזה. אז בשתי דוגמאות פשוטות, אחת, אנחנו התחלנו פרויקט של שימור מינים של אזור האפנדיקס של נחל קישון, אזור שנתון בהחלט לסכנה של אזור הנמל, כשטח שקשור לנמל חיפה. ואנחנו הולכים לשמר את המינים הייחודיים של המקום הזה, והגן יהיה גרעין הרבייה של אותם צמחים, שאחר כך, אם ירצו להשתמש בהם לשיקום של אזורים בנחל קישון, נחל קדומים, אז יהיה מאיפה. זה דבר אחד, ההיבט לגבי הצמחים.

דבר שני, זה לגבי העניין החינוכי והחברתי שאתה העלית. מאד ריגש אותי מה שאמרת. אנחנו התחלנו השנה, הקמנו לראשונה קורס בגינון טיפולי, כשהתכנית היא באמת להביא אוכלוסיות. וגם כן, רצינו להקים פרויקט של אוטיסטים, מקום שיאפשר עבודה של אוטיסטים ואחר כך מכאן להקים קבוצות עבודה, לעבוד במקומות. הפרויקט הזה ירד מהפרק בגלל הקיצוץ.

חייבים להבין. אני היום, אחרי הישיבה, חוזרת לאורנים, צריכה לנהל גן בוטני. חברה, אי אפשר לנהל גן בוטני שכל שנה אתה לא יודע אם יש תקציב או אין תקציב. כמה יש? אי אפשר לנהל ככה. אתה אוסף צמחים, אתה מביא, מישהו צריך לטפל בהם. זה הכל עולה כסף.

חד משמעית.

אי אפשר. פשוט אי אפשר.

תודה על הדברים.

נתן איתן, מנכ"ל נאות קדומים.

אדוני יושב הראש, הדיון הזה מייאש אותי. מייאש אותי דווקא בגלל האופטימיות שצומחת. זה כאילו דיון במשפחה. אין פה נציגי אוצר, אין פה נציגי חקלאות. אביגיל היא משלנו, ואני מקווה שאני לא מקלקל לה במשרד, אבל היא לא נציגת החקלאות שאיתה הייתי רוצה להתעמת.

אני רק רוצה להגיד לך. הדיון בוועדה לא נגמר פה. אחרי שהוועדה יושבת, יש תהליך. אנחנו פונים למשרדים ויש מסקנות.

אני יודע, אדוני יושב הראש, ויש לי בקשה מיוחדת אגב.

יש צוות שפונה.

אני מקבל ואני יודע גם את היכולות שלך באופן אישי.

אנחנו לא מבטיחים, אבל אנחנו מנסים.

אני מסכים, ואני אומרת למנהל הגן הבוטני באורנים, אני מחר בבוקר הולך לסגור את פרדס חזל. פרדס שהקמתי עם עמותת להבים, עם אנשים נאמנים, שמנסים לשחזר את הפירות של פעם והשקענו בזה. אני לא אשקה אותו. אין לי פועלים. הוא יתייבש, הוא ייסגר. עמל של שנים של מחקר הולך לטמיון.

ואני לא הייתי רוצה שבסיום הישיבה הזאת אנחנו נצא שמחים, כי באמת קיבלנו פה מחמאות וכו'. נער הייתי וגם זקנתי. אין חוק שהאוצר מסכים לסמן איתו תקציב. מבחינת האוצר, או מבחינת משרד החקלאות, שקל לחוק הגנים הבוטניים עומד ברוח החוק. האוצר יתנגד לסמן, כמו שהוא מתנגד לכל החוקים.

ואני חושב שלא צריך להסתפק, אדוני יושב הראש, בהצהרה דקלרטיבית של הוועדה, שהיא חשו בה כשלעצמה, והייתי מבקש ממך באופן אישי להפעיל את המנגנונים הלא פורמאליים של הכנסת, קרי, אני חושב שמיצינו עם שר החקלאות, והוא ידידי, והוא עוזר לי. הוא עשה את זה, הוא יודע מה הוא עשה. הוא לא יודע אם הוא רוצה שנפעיל לחץ על האוצר וכו'.

הייתי מבקש ממך, אני גם לא מאמין במטצ'ינג מול משרדים. משרדים לא יתנדבו לתת כסף לדברים שלא שייכים אליהם. זה סיפור מורכב וקשה. רק לעשות את הדבר שהוא עובד פה באופן לא פורמאלי. זה ללכת לידידים בוועדת הכספים וללכת למשרד האוצר ולעשות לינקג' לא נעים בין הכסף שיינתן לדבר הזה והכסף הזה יסומן במשרד החקלאות כתמיכה, שאף אחד לא יוכל לגעת בו.

רק ככה, לצערי הרב, משרד האוצר ומשרד החקלאות יבינו ויושב ראש ועדת הכספים יגיד אני לא מאשר לכם בקשה אלא אם תעשו כך וכך. ככה זה עובד. לחץ בקשתי האישית אליך - - -

יש רק בעיה אחת שיושב ראש ועדת הכספים, שהיה יושב ראש ועדת המדע הקודם, הוא זה שהמליץ לי ואמר לי תשמע, אתה תמשיך. התנאי היה שהוא יהיה ממשיך הקשר. זה התנאי קודם ואנחנו באמת מתכוונים לעשות את זה. אתה מדבר ככה בפרקטיקה ואני מבין שיש לך ניסיון בהנעת מהלכים ותהליכים. צריך מצע. צריך רקע. צריך תפאורה. כשאתה רוצה להעלות נושא כואב - - -

החשיבות קיימת.

אני לא חושב שהקיצוץ באופן אמיתי, שהוא היה כל כך דרמטי וכפי שאומרים שזה חלק מקיום של דברים, זה לא עוד אקסטרות, זה לא עוד רק פיתוח של דברים. דברים שהולכים לטמיון, זה לא מספיק הוצף. הבעיה לא הוצפה. לקיצוץ הזה לא היה קול קורא חזק. זה היה בתוך עצמו. כל אחד ידע את הכאב והסטודנטית הייתה הראשונה שפנתה אלי.

אני חושב שאנחנו צריכים, חלק מהמטרה שאנחנו הקמנו את הישיבה זה כדי להציף, לתת לאיזה הד גם תקשורתי, גם להציף את הבעיה מלמעלה, שכאשר אתה בא ופועל בעניין הזה, אתה צריך שתהיה מודעות לעניין. ואני אומר שהדברים שלך הם דברים נכונים.

אני רק לחדד את החשיבות שאנחנו מטילים על מנת לא לוותר ולהמשיך הלאה. תודה.

תודה. הצענו גם נציג של משרד האוצר. אולי בשלב הזה אני אבקש מעלי בינג, הוא נמצא פה? הוא כבר הלך? תחפשו אותו אולי מתחת. הוא הלך עם הכסף ביחד? תיכף נראה. חיים, אולי נקצר קצת את הדברים עם מה שלא צריך לחזור. הדוברים הבאים ידברו בקצרה.

יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב, בבקשה.

שלום. קודם כל דיברו פה על מורים ותלמידים, אז אני יש לי מורים כאן, רונן קדמון היה אחד המורים המיתולוגיים שלי. אני למדתי פה בגבעת רם מעבר לוואדי 10 שנים וירדתי לשפלה, ואני חושב שהדבר שהכי שימח אותי פה היום, סליחה שאני נכנס לזה ועוזב רגע את הגנים הבוטנים, זה גיל, שהיא הייתה סטודנטית שלי והניעה את כל המהלך הזה ואני אומר ממש כל הכבוד לה.

אני באוניברסיטת תל אביב בשני כובעים. אני גם מנהל את הגן הבוטני ואני גם איש סגל במחלקה, מה שפעם נקראה המחלקה לבוטניקה. מכיוון שאני מגיע מהאוניברסיטה ומכיוון שזאת ועדת המדע, אני רוצה לדבר רגע על מדע. המחלקה שאני שייך אליה, שאני חבר סגל בה, נקראת בשמה הרשמי, המלא – המחלקה לביולוגיה מולקולארית ואקולוגיה של צמחים. וזה שם שהוא מאד טריקי ומאד לא ברור לאנשים שלא מכירים צמחים ושלא מכירים אקולוגיה ושלא מכירים ביולוגיה מולקולארית, אבל יש פה משהו שהוא מאד מעניין, כי זה שני דברים שלכאורה לא מתחברים – אקולוגיה וביולוגיה מולקולארית, ודווקא גן בוטני, ופה אני רוצה לדבר על הנקודה המדעית והמחקרית של גנים בוטנים, דווקא בגנים בוטנים זה בדיוק הנקודה שבה זה מתממש. כי בגנים בוטנים זה המקום אולי הכי טוב לעשות מחקרים בוטנים שמשלבים את כל הטווח שיש בצמחים, החל מה-DNA וכלה באקו-סיסטמות, במערכות אקולוגיות מורכבות.

אני אתן רק דוגמא לכמה מחקרים. אצלנו זה גן שהוא חלק מיחידה אקדמית לכל דבר. יש אצלנו מחקרים, יש אצלנו סטודנטים, יש אצלנו מעבדה לביולוגיה מולקולארית, מעבדה לגנטיקה של צמחים. אני אתן כמה דוגמאות קטנות לדברים שעושים אצלנו בגן הבוטני ושמענו מה קורה בגן הבוטני בגבעת רם. איזה מחקרים פורצי דרך ואני משוויץ בהם כי חלקם לא שלי, רובם לא שלי, אבל אלה מחקרים באמת פורצי דרך וחשובים מאד.

למשל, אני מניח ששמעתם בתקשורת לפני כמה חודשים על פריצת הדרך המשמעותית מאד לתזונה של האדם, שפוענח הרצף הגאנומי של אם החיטה. אותה אם החיטה שאהרון אהרונסון מצא. זה קרה אצלנו במחלקה, אצלנו בצמחים שגדלו בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. חוקר מהמחלקה שלי, שפתח את הדרך הזאת ואנחנו לא יודעים לאן זה יגיע, אבל זה ברור שזה רק הבסיס להשבחה של חיטה. טיפול במחלות במשהו שמאכיל שליש מאוכלוסיית העולם.

יש אצלנו מחקרים על השפעות של שינויי אקלים. עכשיו את ועידת האקלים בפריז. מדברים כולם על שינויי אקלים, אבל מה קורה ומה עושים עם זה? אז אצלנו עושים עם זה. אצלנו חוקרים מה קורה לצמחים כשהם נחשפים לשינויי אקלים, אם זה צמחי בר, אם זה צמחים שהם צמחי חקלאות או צמחי תועלת, מה יכול לקרות להם ואיך להתגבר על זה בכל מיני אמצעים, החל מאמצעים אגרו-טכניים וכלה באמצעים של הנדסה גנטית.

אנחנו עובדים הרבה, אצלנו בגן יש מספר מחקרים שקשורים לביולוגיה וגנטיקה של צמחים בסכנת הכחדה. גיל הייתה שותפה למחקר מאד מעמיק על אירוס הארגמן, שזה צמח שעוד רקע נכחד מהעולם, והיום אנחנו יודעים הרבה מאד בזכות המחקר הזה, שהתנהל בגן הבוטני.

אני יכול לתת איזה שהוא טיזר, שראיתי שאמרו פעם בחדשות – אנחנו היום יודעים לדבר ולהקשיב לצמחים, זה דבר חדש. אצלנו בגן הבוטני פענחו את זה שצמחים יודעים לדבר וצמחים גם שומעים קולות. לא, לא להשמיע להם מוצרט, זה לא יעזור, אבל אני לא יכול לדבר על זה כרגע.

כל הדבר הזה בגן בוטני, הנפח של זה הוא הרבה יותר רחב מאשר המחקר הספציפי, כי אנחנו עובדים עם סטודנטים. מי שעושה את המחקר בסופו של דבר זה לא הפרופסור, אלא סטודנטים שעובדים קשה יום ולילה ועוד יום ועוד לילה והם עושים את המחקר. עכשיו, הסטודנטים האלה הם גם אלה שהם המתווך בין המדע לבין הקהילה, לבין הציבור. גיל סיפרה שהיא הדריכה בגן הבוטני. ההדרכות אצלנו כולן על ידי סטודנטים למחקר, שבאופן בלתי אמצעי מעבירים את המדע לתלמידים מגן ועד בתי אבות. אני חושב שזה בצורה הכי בלתי אמצעית שאפשר.

אני רוצה לקטוע אותך כאן. באמת, חלק מהדיון שלנו פה בדברים אחרים, אנחנו יודעים שיש צורך לחשוף ולגרות את הנוער ואפילו מגיל קטן מאד, מהגיל הרך, כדי שיכירו וכשמגיע הזמן ללימודים שלהם, שיבחרו במקצועות האלה, שיש היום חסר בדברים האלה בקרב הנוער ואנחנו חושבים ביחד על פרויקטים משותפים עם משרד החינוך, עם חברות כלכליות שרוצות לתרום באופן ציבורי, כמו אינטל ועוד. וזה כדי לחשוף את הנוער לדברים, וכמו שאתה אומר למחקר, לפיתוח.

נוער שוחר מדע ומחוננים עובדים המון בגנים בוטנים.

בסוף, כשהם מגיעים לתיכון, הם לא דווקא לומדים את זה, ולומדים מתמטיקה או פיזיקה והולכים על הדברים האחרים ואנחנו רוצים באמת להתפתח במה שחסר לנו.

אצלנו לפחות בגן הבוטני, אנחנו מסתכלים על העניין החינוכי הזה גם בחינוך למדע באופן כללי. גם אם למישהו אחר זה לא ילך למתמטיקה או לפיזיקה או לבוטניקה, אלא הוא ילך ללמוד ספרות או ללמוד בישיבה או אפילו לא ללמוד, גם זה בסדר. אנחנו רוצים לתת את הבסיס הערכי של החשיבה המדעית.

יש לזה הרבה ערכים מוספים, אין ספק. תודה על הדברים. אנחנו ניתן את זכות הדיבור ליעקב היכל, מאגודת ידידי הגן הבוטני בירושלים.

אני רוצה לגעת בשתי נקודות.

תתקרב למיקרופון, כך זה נקלט טוב במיקרופון. הדיור גם משודר באינטרנט, אפשר לצפות בנו דרך האינטרנט ויש צופים. אנחנו מקבלים גם תמיד משובים בעניין הזה, אז שאתה ליד המיקרופון שומעים וזה טוב.

אני רוצה לדבר על כמה נקודות שוליות, קטנות, שבדרך כלל לא מדברים עליהן. הדבר הראשון, הכל תלוי בכסף. אז העבודה, הפעילויות שנעשות בגן הבוטני דרך האוכלוסיות המיוחדות, חוסכות המון כסף של אשפוזים וטיפולים באנשים חולים. זה מדובר על נכי צה"ל שהם פגועי נפש, שכתוצאה מזה הם לא זקוקים לטיפולים. מדובר באוטיסטים וגם במבוגרים פנסיונרים זקנים, שבמקום לשבת לבד בבית, באים ועובדים שם. כשהוא יושב בודד, כולנו משלמים בשבילם הרבה כסף. אז זו נקודה אחת.

הפגיעה השנייה השולית היא, ישנם גורמים של תורמים פרטיים, תורמים כסף לגנים בוטנים או לכל מיני פעילויות. אם הם יראו שזה נסגר, הם יפסיקו לתרום לא רק לגנים הבוטנים. יגידו, כמו שאומרות היום חברות הגז, אף אחד לא יבוא. גם תורמים לא יבואו וחבל.

זה מה שאמרתי, זה גם פוגע בדימוי של הגנים האלה וגם בצד - - -

זה פוגע בהכל.

אתה יודע שתמיד התורמים רוצים מצ'טינג של הממשלה.

וודאי, וודאי. אם לך זה לא חשוב, אז אני צריך?

מהניסיון שלי, אני אתן דוגמא. אני פעם הייתי יושב ראש הוועדה להיערכות לטיפול בחומרים מסוכנים ופגעי טבע. אז דיברו שיש בעיות של אסטמה לילדים, ואמרו שבשביל לטפל במסננים של האוטובוסים, צריך רק 10,000 לירות, או שקל זה היה כבר, שקלים ישנים, לטפל באוטובוסים. אז אמרתי ואיפה הכסף? אמרו זה משרד התחבורה. אבל משרד הבריאות – אתה חוסך אשפוזים של 27,000 ילדים בשנה. זה לא אני. זה תקציב אחר.

פה צריך לעשות מהפכה ולהגדיר שיהיו סכומים גדולים לדברים, שלא לדבר על עוד דבר. הטיפולים ומה שנעשה בגנים הבוטנים, מקטינים מחלות של עצים ועם זה מקטין מחלות של פירות וירקות. כל הדברים החשובים האלה, זה ייפסק, זה ייפגע ואז בתי החולים יתמלאו בהרבה אנשים עם כל מיני צרות. ואתם לא מבינים באיזה סכומים מדובר. חוסכים פעם מיליון שקלים, מוכנים לשלם 500 מיליון שקלים. אני לא מבין למה.

תודה. יעקב, הצוות הוותיק והמקצועי של הוועדה אומרים פה שהם מכירים אותך עוד מהזמן שהיית מגיע, אתה היית אורח - - -

הייתי יועץ בוועדה הזאת, יועץ בוועדה לביקורת המדינה.

אז אתה כאן זקן חכמה. לא זקן, אלא מלשון זה קנה חכמה או גיל בוועדה הזאת.

כן.

אנחנו צריכים להתכנס לסיום. הגר לשנר, בבקשה.

אני תפקידי הוא חברה בוועדה המקצועית שליד מועצת הגנים הבוטניים ואני רוצה להסב את תשומת הלב לדבר שלא דיברו עליו. כולם מכירים בערך של הגנים הבוטנים כאן, אני חושבת, הדבר הובהר והראו אותו מהמון כיוונים. אבל חשוב מאד להבין מה קרה בגנים הבוטניים מאז שנחקק החוק הזה.

מי שיזם את החוק היו אנשי הגן הבוטני בגבעת רם, שהביאו את זה לכנסת והכנסת הכירה בחשיבות העניין והחוק נחקק. כל הגנים שקיבלו תקצוב, אני קוראת את המבחנים כל שנה, את המבחנים המקצועיים ומבקרת אותם ועושה ביקורות בגנים הבוטניים. כל הגנים באשר הם, תקציב קטן, תקציב גדול, השתדרגו בצורה מרשימה ביותר כתוצאה מהחוק הספציפי הזה, אם מבחינה מדעית, שילוט, מאגרי המידע, ההנגשה לציבור. בגן הבוטני בגבעת רם, בשנה האחרונה ביקרו -250,000 מבקרים. רבע מיליון.

כמות הקורסים האקדמיים שבאורנים נכנסים לגנים הבוטני, אני לא יודעת אם הוכפל, שולש, הורבע מאז שהגן התחיל לקבל את התקציבים והתקצוב הזה גם גורם להכרה של המוסד שבו נמצא הגן הבוטני. יש בזה עניין שברגע שהגן מוכר על ידי המועצה, הוא מקבל תקצוב מהמועצה, הגופים עצמם, שלפעמים רוצים לסגור את הגנים לחלוטין, מכירים ומעריכים את הגן הבוטני שנמצא בתחומם יותר. זאת אומרת יש פה מעבר לתורמים, גם תרומת המוסד עצמו גדלה.

ודבר אחרון שאני רוצה להגיד, אני מהשומר הצעיר, גדלתי בקיבוץ של השומר הצעיר, אבל בכל זאת אני אצטט ממסכת תענית.

למה בכל זאת?

זה חינוך של השומר הצעיר. על חוני המעגל, שראה אדם נוטע חרוב ואומר לו – החרוב הזה אינו נותן פריו אלא ל-70 שנה. לוקח 70 שנה לגדל גן בוטני. הגן הבוטני הוותיק ביותר בארץ גילו 85 שנה. הוא מפואר. זה הגן של מקווה ישראל. יש פה נציג שלו?

יש.

והודות לתקצוב הנציגה הזאת נמצאת כאן, כי אחרת לא היו זוכרים את עבודתה, ועשו שם עבודה נפלאה. וזה נכון לגבי כל הגנים. סגירת התקציב הזה, זה אומר מוות כמובן לפחות לחלק מהגנים ולגדל שוב את העצים האלה, זה ייקח עוד 70 שנה.

יפה מאד. אתם מזכירים חינוך ואתם מזכירים 70 שנה, אני חייב לקשר את עצמי גם לדברים האלה.

על השמיטה?

לא, לא, דווקא על דברים אישיים. בהיסטוריה של משפחת מקלב, שעלתה לארץ כבר לפני למעלה מ-130 שנה והניחה וסגרה, נקרא לזה ככה, מסחר לחומרי עבודה, לכלי עבודה, לחומרי בניין, ובאה לארץ לעשות חקלאות וייבשה ביצות, כמו שאתה אמרת. בחלק מההיסטוריה, שזה כבר היה אבא של הסבא שלי, היה שם הבן שלו. הוא שלח את הבן שלו ללמוד איך נוטעים כרמים ואיך להתמודד עם החקלאות, כדי שהוא יוכל לפתח את הארץ.

הוא אומר שהרופא שהגיע איתם מבריינסק, זה היה מקום ברוסיה, או בליטא, הרופא חזר חזרה. הם הגיעו כל המשפחה, שהייתה משפחה די אמידה, והרופא חזר חזרה. הוא אמר תשמעו, כאן אפילו לא עוף לא פורח, אני לא יכול להיות כאן. ומהלימוד הזה למדו ונטעו כרמים, נטעו פרדסים מפתח תקווה, שם זה היה המקור שלהם, הם בעצם יישבו את זה ואחרי זה ביהוד, במטולה ובמוצא, זה גם היה עוד ענף של משפחת מקלב שהיו במוצא, שגם עסקה כולה בחקלאות, אבל לא רק בחקלאות, גם בחקר הדברים. הם כותבים עליו שהיו באים להתייעץ איתו בדברים של חקלאות, איך להתמודד עם דברים.

כל הנושא הזה של אדמה וארץ חייב לבוא יחד עם מחקר, יחד עם פיתוח. זה לא הולך רק בדבר אחד, זה לא יכול להישאר כמות שהוא. צריך בדברים האלה כל הזמן להתחדש. בדבר הזה לא יכול להיות דבר שהוא רגיל, מכיוון שהחידושים החיצוניים מגיעים ואתה צריך לדעת איך להתמודד עם הדברים. זה הקשר שלי לכל הנושא הזה.

אני מבקש בהתנצלות, אני אפילו לא יודע מי הדוברים הבאים, אבל אני מבקש שיתכנסו ממש בקצרה, במשפטים ספורים אם אפשר.

עורך הדין יחזקאל סיבק, הוועד הציבורי של חוות הנוי בעמק חפר.

אני לא אחזור.

כן, יחזקאל, אנחנו כבר מכירים מוועדות אחרות.

הפעם זה בכובע אחר.

אכן אחר. שם אנחנו יודעים על הפעילות החשובה שלך.

אני לא אחזור על הדברים שאמרו לפני, כלומר בשבח הגנים הבוטניים כבר דובר, אבל אני חושב שאדוני יכול להתרשם גם מההתגייסות פה באולם הזה וגם מהחתימה על העצומה וגם מההתגייסות הכללית שאזרחי מדינת ישראל רוצים גנים בוטניים וזקוקים לגנים בוטניים. זה דבר שהציבור הכללי זקוק לו. ירוק, אוויר, שקט, טבע, זה לא דבר מובן מאליו וזה דבר שהמדינה צריכה לספק לתושבים שלה, בדיוק כמו שהיא מספקת להם דברים אחרים.

מדובר בנכס לאום של אזרחי מדינת ישראל. זה לא ימין ולא שמאל, דיברו על זה פה כבר. ואני רוצה להפנות את אדוני לחוק עצמו, לסעיף 12 לחוק שקובע את חובת התקצוב. זו נקודה שלא עלתה עד עכשיו, אבל החוק עצמו קובע חובת תקצוב ומעצם קביעת חובת תקצוב, עולה גם חובת תקצוב סבירה. כלומר, חובת תקצוב שהיא לא בלוף עם עצמנו, שקבענו משהו בשביל להגיד תקצבתי, אלא משהו שמקיים את הגנים הבוטניים.

למדינה יש זכות, יש לה פררוגטיבה, להחליט כמה גנים בוטניים היא מקיימת, אבל ברגע שהיא קבעה את הגנים הבוטניים האלה, על פי חוק היא מחויבת לקיים אותם.

אני חושב אדוני, שיש דבר אחד שמייחד את הגן הבוטני שלנו, זה המאבק שהוא ניצל בעצם מגורמים חיצוניים, מגורמים עסקיים, בזכות מאבק ציבורי. מאבק ציבורי ששמע בדיוק את אותם רחשים ואת אותם צרכים, שאני ציינתי קודם.

ולסיום, שורה אחת שאני רוצה להתחבר למה שאמרו פה בנאות קדומים. הדיון הזה חשוב שלא יישאר דיון לא תיאורטי ולא דקלטריבי. כלומר, אנחנו במאני טיים. הגנים נמצאים כבר בתוך המצוקה. כלומר, עכשיו נוסעים על האדים של הדלק שנשארו במיכל. האדים האלה הולכים להתפוגג עוד מעט, והשנה הקרובה, אנחנו מדברים על תקציב 2015 בקיצוץ, אנחנו עוד לא התחלנו לדבר בכלל על שנת 2016.

כלומר, שאריות האדים האלה עוד מעט גם הם לא יהיו. וברגע שהם לא יהיו וברגע שתשומת הלב הציבורית לא תהיה לגנים הבוטניים ולצרכים שלהם, העסק פשוט יקרוס מעצמו. ומי שלא יעזור לזה להמשיך להתקיים, ייתן יעד להיעלמות של נכס לאומי מהמדרגה הראשונה. נכס שחשוב לממשלת ישראל, לציבור הישראלי ולכנסת ישראל.

דברים נוקבים, דברים חשובים גם מהפן המשפטי. אני באמת רואה את זה ככה.

שני מיליון זה רק לשנת 2015. צריך לזכור שהשני מיליון שקלים תוספת זה רק לשנת 2015. שנת 2016 נשארה עם חצי מיליון.

נכון. אנחנו עדיין בשנת 2015. אני גם מתכונן לדבר עם יושב ראש ועדת הכספים לגבי התקציב.

את שנת 2016 כבר מתחילים לתכנן.

אנחנו נפנה בפנייה רשמית ליושב ראש ועדת הכספים. רבותי, אנחנו חייבים לסיים. אתה באמת עשית את זה בסדר, יחזקאל.

ד"ר רון פרומקין, אקולוג. בבקשה.

אני אציג את עצמי. ד"ר רון פרומקין, אני אקולוג עצמאי, לא שייך לאף גן בוטני ולא לשום אוניברסיטה, אבל בכל זאת אני רוצה לדבר בזכות הגנים הבוטניים. אתחיל רק ואנסה לומר דברים שלא נאמרו עד כה, ונאמרו כאן הרבה דברים חשובים ויפים.

ראשית, מדינת ישראל יש לה גם התחייבויות בין לאומיות, היא חתומה על אמנת המגוון הביולוגי ואימצה את אג'נדה 21 וחלק מהכללים ומהאמצעים לשימור המפעל הביולוגי, חוץ משימור אינסיט זה גם שימור אקסיט, אם זה בבנק גנים או בגנים בוטניים. השימור של מגוון ביולוגי בגנים בוטניים, יש לו חשיבות עצומה. במיוחד החשיבות העצומה היא לחקלאות ומהבחינה הזאת אני מאד תמהה שדווקא משרד החקלאות הוא זה שמקצץ כאן את התקציב, כי בעצם בישראל יש לנו מאות אבות בר של צמחי תרבות, שיש להם חשיבות כלכלית עצומה.

הזכיר כאן ד"ר ספיר את אם החיטה, את חיטת הבר. יש עוד מאות מינים שחיינו, מזוננו, תלויים בהם לקיומם. אנחנו יודעים כמה מאד חשוב העושר הגנטי, השונות שיש בין אוכלוסיות של צמחי בר, שכל אוכלוסייה היא שונה זו מזו.

ולכן, כאשר אנחנו מעבדים אוכלוסייה של צמח אבות בר של צמחי תרבות, חלקם מינים מאד מאד נדירים, ההכחדה הזו היא לנצח. המטען הגנטי הזה, שיכול למנוע מחלות לצמחיית התרבות, יאבד בלי שוב. וזו נקודה שאי אפשר פתאום לעצור תהליך. צריך לשמר את התחזוק של העושר הזה.

גם הגנים הבוטניים, בסופו של דבר, מחזיקים את מרבית המגוון הביולוגי של צמחיית ארץ ישראל במקום שכל אדם, כל חוקר, כל חובב טבע יכול לבוא ללמוד ולהכיר את המינים הנדירים מאד שקשה לאתר אותם בטבע.

אז איך אנחנו נכיר אותם? איך אנחנו נמצא אותם אחר כך, אם לא יהיה לנו איזה מקום שבו אנחנו יכולים להגיע, זמין, נגיש.

אז אני רק רוצה לסיים ולציין שהחשיבות היא עצומה ואני מקווה מאד שהגזירה הזאת תבוטל.

בסדר גמור, תודה על הדברים, וזה שאתה מביא את זה גם מבחוץ, זה מאד חשוב.

ד"ר אורי פרגמן, המדען הראשי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, בבקשה.

אורי פרגמן ספיר. תודה. אני רק רוצה להשלים דברים ולהדגיש עוד כמה דברים שלא נאמרו. חברים, אני לא יודע אם אתם מודעים לזה, אנחנו חיים בהונג-קונג. מדינת ישראל היא קטנה. זה כשאני הייתי ילד, חשבתי שמדינת ישראל היא פראית ויש בה עיר קטנה תל אביב ועיר קטנה ירושלים וכך הלאה, וכל הארץ פראית. זה השתנה לבלי שוב.

אנחנו הונג-קונג, אנחנו מדינה צפופה מאד ומופרת מאד, ובהקשר הזה חשיבות הגנים הבוטניים היא עצומה לשימור, כמו שנאמר אקסיט ומחוץ לטבע. אנחנו לא יודעים איזה צמח הבא יהיה התרופה לסרטן, אנחנו לא יודעים איזה צמח הבא יתרום להבראה של צמחי חקלאות ולכן כל כך חשוב לשמור על הדברים האלה.

הדבר השני שרציתי להשלים שלא נאמר, זה שבמצבם של הגנים הבוטניים התערער לא רק בגלל הקיצוץ הנוכחי, אלא בגלל קיצוצים נוספים שהיו לפני השנה האחרונה, וגם קבלה של עוד ועוד גנים בוטניים. כלומר, אם המדינה, ועינינו אינה צרה בשום גן בוטני אחר, אם המדינה מחליטה להכריז על עוד גנים בוטניים, היא צריכה למצוא את הדרכים לממן אותם.

העוגה התחלקה ליותר. זו גם נקודה חשובה. אחת לפני האחרונה, עירית ענבר, ממשפט במשפט ואחרי זה נבקש מאביגיל הלר ממשרד החקלאות ונסכם את הדיון.

אני באה כנציגת הטכניון. הגן האקולוגי בטכניון הוא גן בוטני אבל הוא בעיקר אקולוגי, מנסה לחבר את הנושא של מדע להנדסה, לקהילה. יש לנו הרבה מאד פעילויות, מפעילויות של הדרכות של פר"ח, אוכלוסיות חלשות ועד מחקר. מתייחסים למקום הזה כמעבדת מחקר פתוחה לחלוטין. יש לנו הרבה מה ללמוד מהטבע, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות, ללמוד מהטבע. לא להמציא את הכל מחדש. בורא עולם כבר עשה את זה. בואו נלמד מזה.

חלק מהתכניות האקולוגיות שמופעלות אצלנו, כבר התחילו להיות מתורגמות לגם לשפות אחרות, למגזר הערבי, לאתיופים, לקרב כמה שיותר פעילויות וקהילות שונות. היום הגן האקולוגי הוא משכנם גם של מהנדסים ללא גבולות. זאת אומרת אנחנו כבר שם, לוקחים מהנדסים מכל הפקולטות האפשריות, לפעילויות גם פה בארץ וגם במקומות אחרים בעולם.

כמובן שאני מצטרפת לכל הבקשות, כי הסכומים שאנחנו מקבלים הם רק נותנים את הלגיטימציה לקבל ממקומות נוספים ולקדם את הדברים האלה.

יפה מאד. אביגיל הלר, בבקשה. אביגיל הלר היא ממשרד החקלאות, היא ראש צוות הנדסת הצומח והיא השליחה של משרד החקלאות.

היא לא שליחה של המשרד. היא איתנו. היא ראש מועצת גנים.

אבל היא מייצגת את המשרד. היא תצטרך גם להעביר את הדברים. יש דברים שלא נוכל להעביר, את האווירה של מה שנאמר פה. את החלק הערכי את תצטרכי להעביר. את מה שהכתב לא מצליח. את האווירה שהייתה פה.

השאלה אם השר ייפגש איתה.

אני אשאל אותו אם הוא נפגש איתה.

עד היום הוא לא נפגש.

אנחנו ביקשנו ממנו להגיע. אני לא מבקר שר שלא מגיע, אבל הייתה הזמנה אליו, אמנם בהתראה קצרה, אבל אני בטוח שאם כל הסכום היה חוזר הוא היה מגיע.

אחת הנסיעות הראשונות שלי לארצות ניכר הייתה לפריז, כי ידעתי שיש שם אוצרות, שכיות חמדה כמו המונה ליזה וציונים של מונה וון גוך. אני חושבת שבגנים הבוטניים בארץ יש המון מונה ליזות, המון ווך גוכים, המון מוניים, שאנשים לא יודעים שהם קיימים.

אנחנו שמונה שנים התחלנו, אני מסייעת בידיו של פרופסור לבנון ושל חלק מחברי המועצה שנמצאים פה וגם של מרביתם, של כולם, לקדם את נושא הגנים הבוטניים כאשת המקצוע במשרד. אנחנו שמונה שנים עובדים והגר ציינה את ההתקדמות שחלה בחלק מהמקרים.

אני רק רוצה לסבר את האוזן, הגענו לגן אחד והתחלנו לעבוד לפני שמונה שנים. הגנים היו קיימים פיזית, אבל מרביתם לא תפקדו כגנים בוטניים. לדוגמא, באחד הגנים היה תיעוד על 1,200 צמחים נדירים שהובאו מארצות ניכר - היום כבר לא מעבירים צמחים בין ארצות - ו-800 מתוכם נכחדו כשהתחלנו לעבוד. ובמהלך שמונה השנים האלה, שכל הגנים נרתמו לעשייה, אודות לתקצוב שהמשרד נתן, הצלחנו לקדם הרבה מחקרים ודיברו פה על הנושא של צמחים בסכנת הכחדה, שכיום ברורות לנו התועלות שלהם, יש בהם חומרים משניים לרפואה היכולים להוות גם מקור פרנסה ומקור לחומרים בעלי חשיבות, מעבר לשימוש של הצומח עצמו.

לסבר את האוזן. בשנת 2010 היינו שלושה גנים, שנתמכנו בסכום של קרוב ל-6 מיליון שקלים. היום מתוך 11 גנים, עשרה גנים נתמכים. אתמול בבוקר פנה אלי גן חדש, שעל פניו נראה שהוא עומד בקריטריונים. זאת אומרת הסכום היום, לאחר הרעש התקשורתי, עומד על 2 מיליון שקלים, כשכרגע לפי מה שידוע לי לשנת 2016, עדיין עומד על חצי מיליון שקלים.

זאת אומרת להערכתי המקצועית, ואמר פה נתן, אני לא מקבלת את ההחלטות במשרד. מקבלי ההחלטות במשרד החליטו מה שהם החליטו, הם נבחרו באופן דמוקרטי וזאת החלטה שלהם. אם אני הייתי מקבלת את ההחלטות, אני מניחה שהסכומים היו אחרים וכך גם המלצתי.

ולכן, אני חושבת שצריך, אני חוששת ששמונה שנות עבודה בהישגים שהגענו אליהם, ודיברו פה על החשיבות של הגנים, עלולים לרדת לטמיון. ואני חושבת שצריך לעבוד בשני כיוונים. הכיוון המיידי, הדרסטי, ואני לא יודעת. אדוני הוא חבר כנסת, הוא יכול אולי לפנות לשר, אולי לוועדת הכספים, למקבלי ההחלטות ברמה זו או אחרת, כדי שבאמת התקציב יעלה. כי מה ששני מיליון השקלים האלה יאפשרו, זה רק לשרוד.

אני יכולה להגיד לך שגם בעקבות זה, ציין ד"ר אורי פרגמן ספיר שהייתה ירידה בתמיכה בשנים הקודמות, והייתה ירידה בפעילות כתוצאה מכך בגנים. אני מבקרת בגנים, כל גן, כל שנה יחד עם חברי הוועדה המקצועית וישנה ירידה. והשאלה אם אנחנו רוצים שיהיה משהו שיקראו לו גן בוטני, או שאנחנו רוצים שיהיה משהו שיתפקד כגן בוטני.

אז צריכה להיות פעילות ברמה המיידית להעלאת התקציב, אם לשנה הזאת וגם לשנת 2016; וצריכה להיות באמת חשיבה לטווח ארוך של שינוי חקיקה, של חשיבה על מטצ'יג, כל פתרון שיימצא כדי לשמר את אלפי שכיות החמדה הייחודיות ששמורות בגנים הבוטנים וזו אולי גם פשלה שלנו, גם של המועצה, גם של הגנים, שלא מספיק יידענו את הציבור ולא מספיק עוררנו את המודעות לחשיבות של הדבר הזה.

טוב, אני אתחבר מיד לדברים שלך בדברי הסיכום. אני לא הכרתי את הנושא הזה ככה, ואני כתפקיד ציבורי, כשזה בא וראיתי את הפנייה, ולוועדת המדע יש לה קשר לגנים הבוטניים, בתור ועדה שהיא אחראית או צריכה לבקר את הפעילות המחקרית ואת המכונים וגם הגנים הבוטניים נכנסים לאותה מטריה, לא חשבתי שאני אמצא כאן איזו בעיה תקציבית שיש ולא ידעתי את העומק ואת הרוחב ואת הקריטיות של העניין.

אז קודם כל אני רוצה גם להתנצל בפני הבאים על ההתראה הקצרה. אנחנו עשינו את זה די בהתראה קצרה. אנחנו לא רגילים לעשות ועדות בהתראה קצרה. הוועדות של ועדות המדע הן ארוכות טווח, נקבעות לחודשיים, שלושה וכך הצוות עשה מאמץ ואתם עשיתם מאמץ ביחד והגענו בזמן.

הדיון הזה היה באמת דיון מאד מרשים והוא היה מאלף, אבל לא בשביל זה באתם. אני מודע לכך. זה היה חשוב וזה טוב שמתכנסים בשולחן אחד ובאמת מייצגים פעילות כזאת חשובה ורחבת היקף, עם כל כך הרבה תועלות, עם כל כך הרבה מכפילים של דברים, עם ערכים מוספים. ואני יכול להמשיך ולהגיד חלק ממה ששמעתי פה, שמאד הרשים ואלה דברים נכונים.

קודם כל הוועדה תצא בקריאה שהקיצוץ בתקציב היה קיצוץ דרסטי, קיצוץ שאני חושב שהוא אכזרי. קיצוץ פוגעני מאד בהמשך ומעמיד את כל המשך הקיום של ההשקעות הגדולות והחשובות האלה בשאלה של קיום, מעבר לפגיעה התדמיתית, עם כל הנלווה לכך, כשאנחנו מדברים על תקציב קטן, שנותן גם לגיטימיות וגם נותן למנף פעילות מאד גדולה.

לקחת את התקציב הזה ופה לפגוע בגופים שאינם רוויי הכנסות, ממה ששמעתי. איך שהוא ההתמודדות היומיומית שלכם קשה. בהחלט היה מוצדק לקיים פה דיון כדי להגדיל ולהכפיל ולשלש את התקציב של הגנים הבוטניים. וזה היה אמיתי, ועדיין מאד מאד צנוע אם היינו באים ועושים את הדיון על גידול בתקציב, וככה היו צריכים באמת לעשות.

אני לא יודע מה הביא את הדברים האחרים שהם דברים יותר חשובים במשימות, בכך שקיצצו בתקציב תמיכה כל כך קטן. גם היום, אחרי שאני יושב ואני מכיר את הפעילות של הממשלה ואת הקיצוצים של האוצר. לבוא ולקחת, אין בזה היגיון. אני בתרבות שלי, לא בתרבות שלכם בוודאי, ממבט העיניים, גם כן אני לא מבין מי הוביל לקבל את ההחלטה שזה יותר חשוב ושצריך לקצץ. מה חשבו?

לפעמים מקצצים כדי לתת אמירה שמקצצים כדי שמישהו יתעורר וממילא כן יחזירו את זה ונקבל גם על זה וגם על זה. אבל במצב הזה? לפעמים מקצצים בדברים כואבים, או דברים שיש להם דימוי, דברים שעושים רעש תקשורתי, אז בוחרים במשהו כדי לתקן. יותר קל לתקן את הדבר על ידי הקיצוץ במקום הזה. אבל במקרה הזה אני לא יודע מה היה ההיגיון, או משהו שאולי ראו בו החוליה החלשה.

אין לכם לובי גדול ואין הרבה אגודות ידידים ואתם לא מקושרים. אתם עסוקים כל הזמן בעבודה. לכן אני חושב שזה החלק שבאמת הכי גרוע בכל העניין הזה, שמצאו לקצץ דווקא בתקציב הזה.

אני רגיל לזה, אנחנו יושבים פה הרבה, וגם בוועדות אחרות ועוסקים בקיצוצים ובבעיות תקציב, וכאן הקיצוץ שונה. הפגיעה הזאת קשה.

קודם כל אנחנו קוראים וודאי באופן רשמי מראש הממשלה, עובר דרך שר האוצר, ממשיך לשר החקלאות ובוודאי לעוד משרדים שקשורים לפעילות המיוחדת שלכם - קודם כל מיד להשלים את הקיצוץ הזה, למלא את החסר באופן מיידי. אנחנו נמצאים בשלהי שנת 2015. עוד מעט לא יהיה כבר מה לתקן. אנחנו נמצאים כבר על ציר זמן מאד מאד קצר, וודאי כשאנחנו מדברים על הטווח היותר ארוך.

הביטחון התקציבי שלכם, היציבות התקציבית שלכם, של התמיכה שלכם, שצריכה להיות קבועה. אנחנו נפנה לכל הגורמים המוסמכים. אנחנו כוועדה, כצוות מקצועי נמשיך ללוות את הנושא הזה. אני מאד מקווה שבתקופה הקרובה נהיה אנשי בשורה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:05.