הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 56

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, כ"ג בשבט התשע"ו (02 בפברואר 2016), שעה 10:30

עתיד תעסוקת הנשים בישראל

לציון יום מיוחד בכנסת בנושא אתגרי המחר בתעסוקה: חשיבה מחדש על הכשרה והשכלה בעולם עבודה משתנה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

עליזה לביא

עמיר פרץ

מיכל בירן

באסל גטאס

גל יעקובי - מנהלת תחום בכיר אוכלוסיות מיוחדות, משרד הכלכלה

חנה קופפר - מנהלת תחום מחקר, נציבות שוויון הזדמנויות, משרד הכלכלה

מורן מזור - אגף התקציבים, משרד האוצר

אושרה לרר שייב - ממונה על שוויון בין המינים, משרד החינוך

סקיי גרוס - מנהלת תחום מדעי החברה, רוח ונשים, משרד המדע והטכנולוגיה

אלה שטראוס - מנהלת תחום כימיה, חומרים, אנרגיה וננו, משרד המדע והטכנולוגיה

ניצן קורקין - המשרד לפיתוח הפריפריה

אסתר טולדנו - אגף המחקר, המוסד לביטוח לאומי

נועה בינשטיין - היחידה לפרויקטים בתכנון ותקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

רעות מרציאנו - היחידה לפרויקטים בתכנון ותקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

מרגלית וינרב - עו"ד, עוזרת מחקר, אוניברסיטת בר אילן

חן קוזניץ בר מור - דוקטורנטית, המח' לסוציולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

תמנה שמאלי - מובילת פרויקטים לשילוב נשים במקצועות טכנולוגיים, שדולת הנשים

שולה אגמי - יועצת לקידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי

אורלי בן אהרון - יועצת לקידום מעמד האישה, עיריית ירושלים

מרב מנדלבאום - יו"ר דירקטוריון עירונית, עיריית תל אביב

באטריז רוזן כץ - יועצת ראש העיר חיפה לשוויון מגדרי ומנהלת, עיריית חיפה

ציפי דיק - משקיפה, מטעם ראשון לציון, עיריות ומועצות מקומיות

ג'ומאנה מזאוי - מרכז אניגיאז, שלטון מקומי, רשויות מקומיות ערביות

איריס אלפסי - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, עיריית מעלה אדומים

היבה סלאלחה - יועצת לקידום מעמד האישה, איגוד היועצות למעמד האישה

ריא שמא - יועצת למעמד האישה מינוח ג'ת, יועצות למעמד האשיה ברשויות המקומיות

סמירה אברהים - יועצת לקידום מעמד האישה במועצת סג'ור, יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות

ליאורה בוורס - מנהלת תחום מדיניות, מרכז טאוב

הדס פוקס - חוקרת, מרכז טאוב

טובה כהן - רכזת פרויקטים, מרכז טאוב

סוזן פת בנבנישתי - סמנכ"ל, מרכז טאוב

נאדיה חמדאן - יו"ר נעמת מרחב מרכז הגליל, ארגון נעמ"ת

ענבל אביב - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל

מאיה קורן וידר - מנהלת פרויקטים, ויצ"ו ישראל

ורדה הלל - מנהלת מחלקת נשים וחד-הוריות, ויצ"ו ישראל

ענת סוסן - גיוס עובדים לגיל הרך, ויצ"ו ישראל

סאוסאן תומא - רכזת לובי וייצוג נשים, עמותת נשים ונערות נגד אלימות

אסתר סנדר - עו''ס, עמותת אם הבנים

אימאן חטיב יאסין - עמיתה, מכון מנדל למנהיגות

שלי דביר - מנהלת קואליציית שותפות- ארגוני נשים לצדק, שותפות קואליציית ארגוני נשים לצדק תעסוקתי

הדס בן אליהו - חוקרת, מכון ון ליר

רונה ברייר-גארב - מנהלת אקדמית, מכון ון ליר

יהודית סידיקמן - מנכ"לית, אל הלב

דנה גינוסר - מנחת הקליניקה, הקליניקה לזכויות נשים בעבודה

רותי רביד - חברת וועד מנהל, פרלמנט נשים

בלהה מנדלסון - חברה, פרלמנט נשים

ליאורה שמשוביץ - מנהלת חטיבת ביניים, פני"ם חדשות

ענת אברהם - חברה בעמותה, פני"ם חדשות

אילנה כהן - חברה בעמותה, פני"ם חדשות

רונית ג'ייר - חברה בעמותה, פני"ם חדשות

חנה אקרמן - עמותת פנים חדשות, פני"ם חדשות

שרה פורת - מרצה באקדמיה, מתנדבת, פני"ם חדשות

חנה וייצמן - פרלמנט נשים, פני"ם חדשות

אורלי ברקאי - יו"ר פורום בינלאומי, פני"ם חדשות

מארי ביילין - עצמאית, פני"ם חדשות

עינת רמון - ראש תכנית מרפא להכשרת מלווים רוחניים, מכון שכטר ללימודי יהדות

סיגל רונן-כץ - האגודה לזכויות האזרח בישראל

אתי מלר - מנהלת תכניות חרדים ומבוגרים, ג'וינט ישראל

נטע רוזנפלד - ג'וינט ישראל

אורנה גולן - ממונה על שוויון מגדרי, חברת החשמל לישראל

לירון בן יעקב - דוברת, חברת החשמל לישראל

טל גרנות - אקדמיה חברתית למען נשים החוזרות למעגל התעסוקה

איריס שטרן לוי - אקדמיה חברתית למען נשים החוזרות למעגל התעסוקה

יערה די סגני - מועצת נשות יש עתיד

שרית סויסה - יובלים, רשות חינוך לגיל הרך

משה סויסה - יובלים, רשות חינוך לגיל הרך

עליה קדם - פעילה, המשמר החברתי

רחל מזוז - פעילה, המשמר החברתי

מורן מישל - עצמאים עושים שינוי

ליעד זילברמן - עצמאים עושים שינוי

יעל מזרוחין - שדולת הקשיש

מיכל יודין - עמותת 'כן'

נירית גלר ג'מילי - יועצת תעסוקה

עדי לי גייבל - מנהלת תחום קידום תעסוקה, עמותת תפוח

טל שגב - משאבי אנוש, שחל

זיו אביטן - הקרן החדשה לישראל

שרון ביטון - יועצת בתחום קידום תעסוקתי

קובי פרץ - מרכז רשות מקדמת תעסוקה

אילה רזניק דותן - מנהלת כספים עצמאית

עטר מור - סטודנטית, הקליניקה לזכויות נשים בעבודה

מיכל סלע - מנכ"לית, שדולת הנשים בישראל

יהודית אילני - יועצת פרלמנטרית של ח"כ חנין זועבי

דלית אזולאי

ס.ל., חבר המתרגמים

עתיד תעסוקת הנשים בישראל

לציון יום מיוחד בכנסת בנושא אתגרי המחר בתעסוקה: חשיבה מחדש על הכשרה והשכלה בעולם עבודה משתנה

בוקר טוב. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, היום ה-2 בפברואר 2016 ויש לנו ישיבה מיוחדת היום כחלק מהיום המיוחד שמתקיים היום בכנסת, עתיד התעסוקה, ציון יום מיוחד בכנסת בנושא אתגרי המחר בתעסוקה. אני חייבת להגיד ש - - -

תעסוקה בכלל או תעסוקת נשים?

אנחנו נעסוק בתעסוקת נשים, ועדות אחרות יעסקו כנראה בנושאים אחרים, אבל היום המיוחד הוא על עתיד התעסוקה, אבל בלי הנשים לא יהיה, לא עתיד ולא תעסוקה.

להיפך, אני רציתי לומר לך שיש לך הזדמנות, כי אני עכשיו הגבר היחיד פה כמעט - - -

לא, יש עוד. אתה לא תיהנה מהמעמד הזה.

אבל אני גם הגבר שיודיע לך שאני אשמח שהנשים תשתלטנה גם על הדיון של תעסוקת גברים, הגיע הזמן, שאנחנו נהפוך למגדר.

לאט לאט. אני חייבת להגיד שהיום המיוחד הזה הינו יוזמה של חברת הכנסת עליזה לביא שביקשה שיתקיים יום מיוחד בכנסת, היא עסקה המון בנושא והיא תצטרף אלינו קצת יותר מאוחר, כי בתוקף היותה היוזמת היא מסתובבת בין כל הוועדות. אני מברכת אותה על היוזמה הזו, אני חושבת שזה נושא מאוד חשוב ובגלל שאני חושבת שזה נושא מאוד חשוב אנחנו כבר עסקנו בנושא הזה בוועדה יותר מישיבה אחת מאז שהתחלתי לכהן כיושבת ראש הוועדה. גם עשינו סיורים בנושא, הגענו למרכזי התעסוקה וקיבלנו מידע מהרבה גורמים.

אני בדיוק עכשיו הגעתי מישיבה של ועדת הכלכלה שדנה בחוק עסקים קטנים, כאשר אנחנו בדיון קודם גם כן התעסקנו בנושא של עסקים קטנים של נשים. אני הצעתי תיקון על החוק המוצע היום, ברוח הדברים שעלו בישיבה הקודמת שעסקה בנושא. אנחנו ביקשנו שיהיה מנהל אגף בתוך הסוכנות לעסקים קטנים שיעסוק רק בקידום עסקים קטנים של נשים. אני דאגתי לנסח את הצעת החוק, את התיקון להצעת החוק, אנחנו נכניס אותו במסגרת ההכנות לקריאה ראשונה ואני מאוד מקווה שנצליח להעביר את החקיקה הזו. זה חלק קטן בינתיים מתעסוקת נשים שאנחנו מאוד מקוות שזה יילך ויתרחב.

כאשר מדברים על אתגרי המחר בתעסוקה ואני באמת הייתי רוצה שנתמקד בדיון שלנו היום, אנחנו כבר קיימנו דיונים על מה הוא מצב התעסוקה של הנשים באופן כללי בישראל ואנחנו דיברנו גם על מגזרים בתוך או על אוכלוסיות שונות ומגוונות בתוך האוכלוסייה במדינת ישראל, או האזרחיות במדינות ישראל. דיברנו על תעסוקת נשים ערביות, דיברנו על תעסוקת נשים חרדיות. אנחנו כמעט כל הזמן מקבלות את התמונה הכללית, הייתי רוצה שהיום ננסה להסתכל קדימה, איפה אנחנו רוצות להיות בעוד 20, 30 שנה, מה הוא מצב התעסוקה של הנשים באותו תחום ומה הם באמת החסמים והאתגרים שעומדים בפנינו כנשים כדי להתקדם בתחום התעסוקה.

אנחנו צריכים לקחת בחשבון, וזה עניין שמאוד חשוב לי, אחת מההערות שהיו על הפעילות של משרד הכלכלה וגם של הרשות לפיתוח כלכלי של האוכלוסייה הערבית, שרוב ההכשרות שנעשו לנשים במרכזים השונים כדי להכין אותם להיכנס לעולם התעסוקה, הנשים הערביות, 62% היו במקצועות טיפוח וחן. אני יודעת שזה יכול להיות מקצוע שימשיך להתקיים בעוד 30 שנה ובעוד 40 שנה, אבל המטרה שלנו היא לא רק לשלב את הנשים בתעסוקה, נקודה, המטרה שלנו היא גם לשלב נשים בתעסוקה שהיא בדרגות גבוהות, בדרגים גבוהים, במקצועות שיש להם עתיד ויש להם אפשרות להתפתח ולהתקדם, ולא רק להיות בתעסוקה שהיא נותנת לנו אפילו לפעמים לא שכר מינימום ובמצב הטוב שכר מינימום.

אז אני רוצה שננסה לבדוק מה האפשרויות כדי לקדם תעסוקת נשים לכיוון שבו, ואני לא אוהבת את המילה, לכבוש, אבל שנגיע, שנצליח באמת להיות בחזית של הובלת הכלכלה וגם עם ראייה ברורה איך נשים ישתלבו, איך נשים יתקדמו ואיך נשים ישנו את פני הכלכלה והחברה. בסופו של דבר כאשר באוכלוסייה מסוימת, ואני מדברת על האוכלוסייה הערבית, הסטטיסטיקה נעה בין 27% של נשים ל-32%, זה תלוי את מי אנחנו שואלים, כמה נשים נמצאות בשוק העבודה והחברה כולה, יותר מ-50% ממנה חיים מתחת לקו העוני, אז שילוב תעסוקת נשים זה לא הופך לעניין של מותרות ולא רק יישום זכויות אלא עניין קיומי מדרגה ראשונה לחברה עצמה. את זה הגיע הזמן לא רק שהחברה תבין, אלא גם שהמדינה תבין, שזה לא רק בגלל שדורשים מאיתנו ב-OECD לקדם נשים ערביות, אלא בגלל שאם רוצים מדינה מתוקנת שבה האזרחים נהנים ממצב סוציו אקונומי שהוא ממוצע, אני לא הייתי רוצה לדבר על העשירונים הגבוהים, אבל ממוצע, חייבים להשקיע יותר בתעסוקת נשים.

אנחנו היום נשמע מגב' הדס פוקס ממרכז טאוב, בבקשה, גברתי. יש לכם מידע שאני ראיתי שהוא חשוב. בבקשה.

הפרק של תעסוקת נשים לא מופיע ב - - -

לא, זה עוד לא פורסם. חלק מזה אמור לצאת בעוד שבועיים.

אבל הפרק הזה לא מופיע. בכל הספר הזה.

עכשיו אני מבינה למה הספר אצלך. כי זה לא תעסוקת נשים.

לא, הוא היה פה במקרה. ממש לה.

גם בספר יש דברים שקשורים לתעסוקת נשים, לא דברים שאני אציג, אבל דברים שונים. בעוד שבועיים אנחנו נוציא משהו שקשור לתעסוקת נשים, אז כל מי שרוצה יכול להירשם לניוזלטר שלנו ולקבל את העדכון.

אני אציג סקירה כללית על תעסוקה של נשים וגם אני אדבר על אתגרים שיש בעתיד. אני אציג דברים שהם גם בהשוואה ל-OECD ובנושא הזה חשוב לזכור שכשאנחנו מסתכלים על נשים, בישראל לעומת ה-OECD, תמיד חשוב לזכור שהפריון של נשים בישראל זה 3 ילדים ואפשר לראות שזה מאוד חריג ביחס לשאר מדינות ה-OECD. אפשר לראות שהמדינות היחידות שיש להן מעל 2.1 ילדים זה מקסיקו וישראל. 2.1 ילדים זה מספר ילדים שדרושים לשמירה על יציבות של האוכלוסין. כלומר כל שאר המדינות, אם הם לא יעשו משהו, יכניסו מהגרים, האוכלוסייה שלהם אמורה לקטון. מהבחינה הזאת ישראל במצב מאוד טוב, אבל באמת קשה להשוות בין אישה שיש לה 3 ילדים לאישה שיש לה ילד וחצי. זה דבר שצריך לזכור, כי זה משפיע גם על התעסוקה.

אם אנחנו מסתכלים מ-1980 אפשר לראות שישראל, לא רק שיש לה 3 ילדים, אלא שזה בסך הכול יציב וזה לא ירד, בניגוד למדינות אחרות שבסך הכול ברוב המדינות הפריון מאוד ירד.

אם נסתכל על תעסוקה, ככלל גברים מועסקים יותר מאשר נשים ובכל מדינות ה-OECD אנחנו רואים שיש עלייה בתעסוקה של נשים. אם אנחנו מסתכלים על ישראל אנחנו רואים שגברים מועסקים קצת פחות מב-OECD, הייתה ירידה מאז שנת 95' ואז יש איזה שהיא התאוששות, מאז אמצע שנות האלפיים. לעומת זאת נשים התחילו יותר נמוך, אבל התעסוקה שלהן מאוד עלתה והיום נשים מועסקות יותר מב-OECD והפער הצטמצם.

יותר מה-OECD.

נכון, מועסקות יותר מב-OECD. חשוב לזכור שכשאנחנו מדברים על תעסוקת נשים מדובר פה על שתי אוכלוסיות מאוד שונות, יש לנו תעסוקה של נשים יהודיות ונשים ערביות ונשים ערביות מועסקות בשיעורים יחסית מאוד נמוכים, ב-2014, הלמ"ס, הנתון הכי מעודכן זה 36% של תעסוקת נשים ערביות.

זה ממוצע כללי לנשים במדינת ישראל, זה כולל הערביות?

נכון.

זה אומר שהפער בין אחוזי תעסוקת נשים ב-OECD לנשים יהודיות הוא אפילו הרבה יותר גדול ממה שאנחנו רואים פה.

נכון. ההבדל באמת, נשים יהודיות, זה משהו מאוד חריג, 83% מהן מועסקות, זה פחות או יותר כמו גברים. בעצם מאז שנת 2011 נשים יהודיות וגברים יהודים מועסקים אותו דבר, שיעורי תעסוקה כמעט זהים.

המספר האחרון ששמעתי היה 79%. זה קפץ בשבוע אחד?

בשנת 2014, סקר כוח אדם, את יכולה להסתכל באתר הלמ"ס.

אוקיי, מצוין.

זה הנתון. ונשים ערביות, זה גם יותר גבוה ממה שאמרת, זה 36% ב-2014.

אני לא קונה את זה. נדבר אחר כך על זה, אני לא קונה את הסטטיסטיקה הזו.

בסדר, אבל באמת חשוב לציין שנשים יהודיות זה משהו מאוד חריג, הן באמת הגיעו לשיעור תעסוקה של גברים, שזה מאוד יפה, ונשים ערביות, זה באמת עדיין אתגר גדול.

אם אנחנו נסתכל מה קורה לאורך החיים של אישה לעומת גבר, אם מסתכלים על יהודים, בציר האיקס יש לנו את הגיל, מגיל 18 עד גיל 61, איך משתנה שיעור התעסוקה. אפשר לראות שבגילאים הצעירים אצל יהודיות נשים מועסקות בשיעורים גבוהים יותר, זה בגלל הצבא, נשים נמצאות פחות שנים בצבא וגם בכלל יש להן כניסה יותר מוקדמת לשוק העבודה, גברים מועסקים פחות, אבל עדיין כשאנחנו מסתכלים מגיל 30 ומעלה אפשר לראות שגברים מועסקים יותר, אבל לא בפער גבוה. יש פה משהו כמו 3% פער של שיעור תעסוקה של גברים לעומת נשים מגיל 30. זה באמת יפה. נזכיר עוד הפעם, יש לנשים הרבה ילדים באופן יחסי וזה יפה שמבחינת תעסוקה הן נמצאות במקום דומה לגברים.

לעומת זאת אצל ערבים שיעור התעסוקה נמוך יותר לאורך כל הגילאים. ערביות מגיעות לשיא התעסוקה שלהן בגיל 29, משהו כזה, ומאז זה יורד.

אז ראינו את המצב בתעסוקה ומבחינת שעות עבודה, נשים כמובן מועסקות מגברים, זה נכון בכל ה-OECD. ככלל שעות העבודה יורדות, זה נכון ב-OECD, זה נכון בישראל, שעות העבודה הן במגמת ירידה, אבל כשמסתכלים על חלוקה בין גברים לנשים אפשר לראות שגברים מאוד הורידו את שעות העבודה שלהם, יותר מב-OECD, ולעומת זאת נשים דווקא העלו את שעות העבודה שלהן, במעט, אבל העלו. אז אפשר לראות גם פה שיש צמצום פערים בין תעסוקה של נשים לתעסוקה של גברים. הן גם מועסקות יותר והן גם מועסקות יותר שעות.

אם אנחנו מסתכלים על הסיבות שבגללן נשים מועסקות חלקית, אז אפשר לראות שהסיבה העיקרית שבגללה נשים מועסקות חלקית זה בגלל שהן מטפלות בילדים, בגלל המשפחה. יש פה גם 'לא מעוניין לעבוד במשרה מלאה', זה הגדרה של הלמ"ס, אבל לדעתי זה די דומה לסיבה הזאת ואפשר לצרף את זה ביחד ולהגיע לכמעט 60% מהנשים שמועסקות במשרה חלקית, בגלל שהן בוחרות בזה בגלל המשפחה. לעומת זאת גברים, הסיבות שהם מועסקים חלקית זה סיבות מאוד מגוונות, זה בטח לא בגלל שהם מטפלים בילדים. חשוב לומר שזה לאו דווקא דבר שלילי. זה דבר טבעי שנשים רוצות להישאר בבית ולהיות עם הילדים שלהן ובאמת זה טוב שהן יוכלו, אם הן מעוניינות בזה, לעשות את זה.

אבל אם אנחנו מסתכלות על הסיבות שנשים מקבלות משרה חלקית, יש 26% שחיפשו משרה מלאה ולא מצאו ויש 6% בגלל מחלה או נכות, זה עושה משהו כמו 32% ויש 4% - - - כלומר האחוז הוא מעניין. אני מסתכלת כי אני יודעת שקיבלנו דיווח על נשים, הפוך, זה אולי היה אצל נשים ערביות, שזה הפוך, הנשים רצו יותר מהגברים להשלים את המשרה שלהן. זה לא מתבטא בסטטיסטיקה הזאת.

זה בהחלט יכול להיות, אין לי פה חלוקה ליהודים וערבים.

אני חושבת שזה מתוך הסקר שאני הצגתי, סקר מועסקים ערבים. שם זה באמת מדובר בנשים ערביות שהסיטואציה היא אחרת.

נכון. אני זוכרת שהיה לנו סקר שאמר שנשים ערביות שעובדות במשרה חלקית מול גברים ערבים רוצות יותר - - -

נכון, בקרב נשים ערביות השיעור של אלה שלא עובדות במשרה מלאה משום שלא הצליחו למצוא עבודה במשרה מלאה גבוה מאשר בקרב הגברים הערבים.

וגבוה מנשים יהודיות גם.

לא ראיתי את ההשוואה הזו, אבל אני מאמינה שזה נכון.

לא, אם מסתכלים פה רואים את זה ברור.

אז פה זה שיעור כולל, אז כמובן שהיהודיות שהן חלק יותר גדול מהאוכלוסייה יותר משפיעות. זה שנשים מועסקות פחות זה גורם משמעותי לפערי השכר ובאמת אם אנחנו מסתכלים על פער שכר שהוא גלובלי אנחנו רואים שיש פערי שכר של 33% בין גברים לנשים בשנת 2014, אבל הגורם המרכזי זה שנשים מועסקות פחות שעות מגברים.

אם אנחנו מסתכלים על פערי שכר לשעה אנחנו רואים שהפערים מאוד מצטמצמים ויש 6% פער שכר לשעה בין גברים לנשים וחשוב לציין שזה לא איזה משהו שהוא ייחודי לישראל. זה פער השכר בכל מיני מדינות ב-OECD בשנת 2013. אתם רואים פה את ישראל בירוק, 16%, ובסך הכול ישראל היא ממוצעת, היא אפילו קצת בפערי שכר נמוכים יותר מהממוצע. אז כמו שאמרתי, רוב הפערים של השכר - - -

למה כאן את מציגה טבלה של 2013?

אלה הנתונים הכי עדכניים שיש.

כל הדוח מדבר על 2014.

זה תלוי, כל נתון והמקור שלו. זה המקור מהאו"ם.

גם רציתי להוסיף פה שהרבה פעמים מדברים על ישראל, שיש בישראל פער גדול יחסית לשאר העולם, פערי שכר, ופה אנחנו באמת רואים שפער השכר בישראל הוא דומה לממוצע במדינות אחרות. פה זה בגלל, כמו שהדס אמרה, שאנחנו מסתכלים על פער השכר לשעה ואנחנו חושבים שזה הנתון היותר חשוב להסתכל עליו מאשר פער השכר הגלובלי. כשמסתכלים בפער השכר הגלובלי ישראל יוצאת שיש בה פער יותר גדול מהרבה מדינות אחרות וזה בגלל שהפער בין שעות העבודה של נשים וגברים בישראל הוא יחסית יותר גבוה וזה משפיע על פער השכר הגלובלי.

אבל אני חושבת שלמרות ועם כל הכבוד של להסתכל על פער שכר לשעה, גם ממחקרים אחרים נודע לנו שהפער מצטמצם לא בגלל שמצב הנשים נעשה יותר טוב, אלא בגלל שמצב הגברים נעשה יותר רע. בזמן שהתעסוקה הולכת לכיוונים של תעסוקה בלתי ישירה ושל דרך עובדי קבלן וכו' אז נשחק השכר של העובדים הגברים, לא עלה כמו שצריך ובינתיים הנשים קצת התקרבו. אז בעצם הפער נסגר לא למעלה, לא בגלל שכולם זזים למעלה, אלא בגלל שכולם זזים למטה.

כדאי מאוד לקרוא את הסטטיסטיקה עם הבנה לדקויות. זה מראה, וואלה המצב שלנו טוב, כאילו אפשר לחיות עם הפער, במיוחד אם משווים את זה ל-OECD ואנחנו מאוד אוהבים במדינה הזו להשוות את עצמנו לאירופה, אבל כדאי מאוד לשים לב לזה. המצב הוא לא יותר טוב מבחינת הפער. דבר נוסף, כאשר אנחנו בודקים רק את השעה, שכר השעה, אנחנו לא מכללים את כל ההטבות שגברים מקבלים כתוספת קבועה בשכר שלהם והופכת לחלק מהשכר שלהם ונשים לא מקבלות. ואז גם כן זה נראה יותר טוב. זה לא במקרה שמציגים את הדברים בצורה כזו, אני חושבת שכדאי לא ליפול לזה.

אז בהקשר הזה של השכר לשעה אני יכולה לומר שבאמת אנחנו רואים שהשכר לשעה הוא לא עולה. לא הייתי אומרת שהוא נשחק, אבל הוא לא עולה. אבל כן נשים העלו - - -

שוב, כאשר הוא לא עולה ויוקר המחיה עולה זה נשחק.

אני מדברת על השכר הריאלי. בכל מקרה, אם אנחנו מדברים על פערי שכר לשעה אז באמת עיקר הסיבה לפערים זה בגלל ההבדלים במשלחי היד של נשים לעומת גברים. אם נסתכל על השכלה, נשים היום משכילות יותר מגברים, אם מסתכלים בקבוצת הגיל, אפשר לראות שבשנת 2000 לנשים וגברים בגילאי 30 עד 54, אני לוקחת את הגילאים האלה כי לפני זה גברים בעיקר עדיין לומדים, אפשר לראות שהיה שיעור זהה של בעלי תואר ראשון ועם השנים יש לנו גידול בפערים ונשים היום יותר משכילות מגברים.

אם אנחנו מחלקים את זה ליהודים וערבים, אפשר לראות שאצל יהודיות כבר בשנת 2000 יהודיות היו משכילות יותר מאשר גברים יהודים, ואצל ערבים אפשר לראות שגברים ערבים העלו מאוד במעט את שיעור המשכילים שמתוכם, לעומת זאת אצל נשים ערביות, עם הפתיחה של המכללות, שנפתחו מכללות אזוריות באזור המגורים שלהם, התחילו לרכוש השכלה גבוהה באחוזים גבוהים. אלה גילאים 30 עד 54, כשהסתכלנו על גילאים יותר צעירים, נגיד 30 עד 34, אפשר כבר לראות שיש היום יותר נשים ערביות משכילות מאשר גברים ערבים שמשכילים. אז הם באמת צמצמו פה את הפערים ואף עקפו את הגברים.

השאלה היא לא רק האם אנשים עושים תואר ראשון אלא במה הם עושים את זה. אם נסתכל על תחומי הלימודים, בגרף הזה אפשר לראות את האחוז של הנשים מתוך מקבלי תואר ראשון בשנת תש"ן, 1990, ותשע"ד-2014. אנחנו מסתכלים פה על מגמות שקרו במשך 25 שנים ואפשר לראות שבסך הכול כבר בשנת 1990 54% ממקבלי תואר ראשון היו נשים. נשים קיבלו תואר ראשון באחוזים גבוהים יותר מאשר גברים, זה טיפה עלה. אם אנחנו נחלק את זה לתחומי לימוד שונים אז אפשר לראות את המקצועות הכי נשיים, שזה חינוך ומקצועות עזר רפואיים, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, רנטגן, ששם - - -

צריך להגיד שהמקצועות לא נשיים.

בסדר, אני מקבלת את התיקון, אלה לא מקצועות נשיים, מקצועות שבהם רוב הלומדים הם נשים, מקצועות שנחשבים נשיים מבחינת החברה. אפשר לראות בחינוך שיש ירידה מ-88% ממסיימי תואר ראשון שהיו נשים, היום זה ירד ל-80% וזה עדיין מאוד גבוה.

אם אנחנו נסתכל על מקצועות שהם באמצע, אפשר לראות מדעי החברה, ביולוגיה, מדעי הרוח, רפואה. אם מסתכלים על ההתקדמות אפשר לראות שגם ברפואה היום 54% ממסיימי תואר ראשון ברפואה, שזה כמובן גם משפיע על מי שבסופו של דבר תהיה רופאה, הן נשים. רוב של נשים ברפואה, 50% של נשים במשפטים, עריכת דין, בעסקים וניהול חלה עלייה מאוד יפה, מ-32% ל-53%. ועדיין יש לנו את המקצועות שהרוב הגדול שבהם הם גברים, מדעים פיזיקליים, מתמטיקה ומדעי המחשב, הנדסה ואדריכלות, אפשר לראות שעברו 25 שנה ויש לנו פחות נשים, שיעור יותר נמוך של נשים שלומדות פיזיקה, שיעור יותר נמוך של נשים שלומדות מדעי המחשב. באמת מה זה אומר עלינו? בכל זאת בהנדסה יש עלייה יפה.

זה אומר שאנחנו עוד לא שברנו את המחסום הזה ואת הגבולות המגדריים של תעסוקה. כלומר מקצועות שהם עדיין בראש של החברה נשיים ומקצועות גבריים. את השינוי הזה אנחנו עוברים לאט לאט, לצערי.

נכון, אבל זה שנת 2014, אלה אנשים שנכנסים היום לשוק העבודה ועדיין אפשר לראות שהפערים לא הצטמצמו, כל עוד אלה האנשים שנכנסים, כל עוד נשים הן הרוב בחינוך וגברים הם הרוב בהנדסה.

יש לי שאלה. כשאת משווה את הדברים האלה בטבלה על יד זה, יש משלחי יד לפי השכלה ומגדר ואת עושה בעלי תואר ובעלי תואר גברים ונשים ואת שמה מצד אחד רופאים ובצד השני את לא שמה ויש פה יותר רופאות.

את מדברת על הטבלה, אני כבר מגיעה אליה. כשיש לנו רוב של רופאות זה מי שעכשיו מסיימת את לימודי הרפואה. פה זה גילאי 30 עד 54, אז באמת אם נסתכל בעוד 20 שנה אנחנו נראה שהרופאות נמצאות פה הרבה יותר למעלה. אגב, הרופאות לא נמצאות פה, זה ה-15 מקצועות הכי נפוצים אצל נשים עם תואר ואצל גברים עם תואר, רופאות זה מקום 17. כלומר זה כמעט פה. אבל באמת זה לא נמצא פה בטבלה. פה, כשאנחנו מסתכלים על גילאי 30 עד 54, זה גם אלה שסיימו ללמוד לפני 20 שנה.

מה עם עורכי דין?

עורכות דין נמצאות פה.

הן נמצאות, אבל ב3% לעומת 5%.

סליחה, אני רוצה לעשות סדר. אנחנו לא יכולים, זה מאוד מפריע לרישום הפרוטוקול כאשר נכנסים לדיון גם בלי לרשום את השם. תנו לנו לסיים את הסקירה הזו, למרות שגם לי הרשימה, אני חושבת שהיא לא נעשתה בצורה כזו שאפשר להשוות, אבל בואו נסיים את זה.

אז חשוב להבדיל בין מלאי לבין זרם. התרשים הקודם לא מראה את מי שהיום, את החלוקה היום של שוק העבודה לפי השכלה, הוא מראה בשנת 2014 מי הן הנשים שסיימו ללמוד. אלה הנשים שהן בגיל 30 ולכן ככה זה נראה. אפשר לראות שבשנת 1990 44% מהסטודנטים לרפואה יהיו נשים ולפני כן זה היה עוד יותר נמוך, ולכן כשאנחנו מסתכלים על גילאי 30 עד 54 ברור שיש לנו אחוז יותר נמוך של רופאים וגם ברור שככל שיעברו השנים אנחנו נראה יותר ויותר נשים רופאות.

אני אחזור לטבלה. פה רואים את 15 המקצועות הכי פופולריים לנשים עם תואר ולגברים עם תואר. אפשר לראות שיש פה פערים מאוד גדולים בין נשים לגברים. סימנתי את המקצועות של חינוך, אפשר לראות שחמישה מהמקצועות הכי נפוצים אצל נשים זה מקצועות של חינוך, ביחד אם סוכמים את האחוזים אנחנו מגיעים ל-21%, לעומת זאת אצל גברים שיש להם תואר רק 3% הם מורים בתיכון. לעומת זאת במה מועסקים גברים? גברים מועסקים בהנדסה ואם סוכמים את זה גם מגיעים ל-21%, ובאמת 21% מהגברים מתוך 15 המקצועות הכי נפוצים הם במקצועות ההנדסה, ואילו נשים 21% נמצאים בחינוך. גם כשאנחנו מסתכלים על ניהול אפשר לראות שגברים מנהלים באחוזים הרבה יותר גבוהים. זה באמת מראה הרבה על ההבדלים שאנחנו מדברים.

כמובן חשוב להזכיר שכולנו יודעים שבמקצועות של הנדסה ובטח בניהול אלה מקצועות שדורשים הרבה שעות עבודה ולכן אם אנחנו רוצים שנשים ייכנסו למקצועות האלה אז צריך לאפשר בהם יותר גמישות ואפשרות לעבודה חלקית.

כשאנחנו מסתכלים על גברים בלי תואר לעומת נשים בלי תואר, אז באמת אפשר לראות שגברים הם נהגים, מוכרים, חשמלאים, לעומת נשים שהן מזכירות, מטפלות, מוכרות. גם פה אפשר לראות שגברים מועסקים במקצועות שבהם השכר יותר גבוה ולכן זה בהחלט גורם מאוד רציני לפערי השכר שאנחנו רואים.

זהו?

אני יכולה עוד לדבר על מקצועות בסיכון, אם את רוצה.

תודה. אני חושבת שזה נתן לנו תמונה איך גם לפי ההשכלה ייראה העתיד. הפריסה לפי הלימודים האקדמיים מעידה גם על הכיוונים העתידיים שעלולים להופיע בתעסוקה, למרות שאני יודעת טוב מאוד שיש אחוזים גבוהים של נשים שהן לא מועסקות בחינוך האקדמי שהן קיבלו, לא בהתמחות שלהם באקדמיה.

עשויים, עאידה, לא עלולים.

אני מדברת עברית כמו שאני יודעת לדבר עברית. הן מבינות ואני תמיד אומרת שאני מדברת עברית הרבה יותר טובה מהערבית של כולם.

התחלנו ללמוד, התחלנו קורס בערבית פה בכנסת.

כן, יש קורס בערבית ואנחנו מארחים אותו בדרך כלל בוועדה הזו. עליזה, חברת הכנסת עליזה לביא, כמו שהזכרתי בהתחלה היא היוזמת של היום הזה, אני בירכתי על היוזמה, חברת הכנסת לביא, אני חושבת שלמרות שאנחנו מקיימים הרבה דיונים על תעסוקה, אבל לשים יום אחד כזה שמעסיק את כל הוועדות זה חשוב, זה מכוון את אור הזרקורים של הרבה מהוועדות שלא עוסקות בדרך כלל בנושאים כאלה. אני נותנת לך זכות לפתוח למרות שאני יודעת שהיית בוועדה אחרת, למרות שכבר התחלנו, אבל אם תרצי להשתתף, בבקשה, גברתי.

תודה, גברתי, ותודה לכן שהגעתן לכאן הבוקר. אנחנו באמת רצים מוועדה לוועדה. הכלי הזה של הפרלמנט מאפשר לנו לעשות יום מיוחד וחשבתי שאין יותר מהנושא של תעסוקה, תעסוקת המחר, השינוי שדופק לנו, צורח לנו על הדלת והמדינה נרדמה בשמירה. תוך 5 שנים, גם נתונים שמוצגים בדבוס לפני שבועיים, ה-OECD לפני כמה ימים, שינוי משמעותי בעולם העבודה. אם אנחנו לא נתעורר אנחנו דנים את הילדים והילדות שלנו, את הנכדים והנכדות שלנו לאבטלה, לחוסר התאמה לעולם תעסוקה שמשתנה לנו מול העיניים. תוך 5 שנים 7 מיליון משרות הולכות להיעלם. מקצועות שאנחנו מכוונים עדיין את הילדים שלנו לרכוש אותם, לא יהיה להם מה לעשות איתם. מערכת ההשכלה הגבוהה נרדמה. אי אפשר להמשיך כך.

החל מהגיל הרך צריך לאפשר הקניה של מיומנויות, של גמישות מחשבתית, של הבנה של במה אני טובה יותר, במה אני יכולה לעשות יותר, של לראות איך באים ומשמרים את הידע. פה אני מדברת בוועדה לקידום מעמד האישה ולמגדר, על אף הפערים הקיימים בחברה הישראלית ועל אף האפליה רבת השנים, אני תמיד נותנת את הדוגמה שאם גולדה מאיר, ראש הממשלה הראשונה, הייתה באה ומצטרפת אל הדיון שלנו הבוקר היא לא הייתה רק שואלת 'איך זה שעד היום לא הייתה ראשת ממשלה במדינת ישראל?' היא הייתה שואלת 'איך יכול להיות שכבר בשנות ה-50 הנחנו על השולחן', 'אני', אומרת גולדה, 'הנחתי על השולחן חוקים ואתן במדינת ישראל הולכות אחורה. מה קורה כאן?' הרי חוקים קיימים, מדינת ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בעולם המערבי שיש בה חוקים לקידום נשים, יש בה חוקים לשוויון מגדרי והפערים שלנו רק הולכים וגדלים.

בכל הדיונים שלנו כאן, גברתי יושבת הראש, בנושא של התעסוקה בוועדות השונות, כשמגיעים לוועדה שלך, בהיבט המגדרי, המצוקה היא שבעתיים. המצוקה היא הרבה יותר קשה, כי מלכתחילה תנאי הפתיחה שלנו הם נמוכים יותר. נשים במדינת ישראל סובלות פעמיים, פעם אחת כי המערכת לא שוויונית ופעם שנייה כי יש לנו הרבה מאוד אי אכיפה של החוקים הקיימים. אנחנו לא אוכפים את החוקים הקיימים. תוסיפי לזה את הפסיפס האנושי נשי המרתק בחברה הישראלית, את האוכלוסיות היהודיות, את האוכלוסיות המגזריות, שהולכות להיות מבחינה דמוגרפית עם שינוי משמעותי בעולם העבודה תוך 15 שנים.

מה אנחנו הולכים לעשות? אי אפשר רק לבוא ולדבר על התאמות וטכנולוגיה כשאנחנו רואים שהמערכת הדמוגרפית מניבה לנו אוכלוסיות נוספות שצריך להתבונן ברגישות ובהבנה איך עולם התעסוקה עתיד לתת להן כלים. כאן אנחנו נרדמנו בשמירה.

שורה תחתונה, לפני שאני מזמינה את כולן לבוא ולהצטרף לכנס שלנו בשעה שתיים באולם ירושלים, ששם נדון בהרחבה, אבל צריך גוף אחד במדינת ישראל, כי הידע קיים, שירכז את זה וייתן מענה. אם לא, גברתי, אנחנו דנים את ילדינו וילדותינו לעולם של אבטלה.

תודה, חברת הכנסת עליזה לביא. אני מוסיפה עוד גורם לדברים שאת אמרת, זה המדיניות הכלכלית המונהגת במדינת ישראל.

יש לנו שר כלכלה חדש מאתמול, גברתי, את יודעת. ראש הממשלה.

כן, אני יודעת. אתמול מישהו שאל איפה הממשלה? וישבו שם שלושה שרים וראש הממשלה, אז אמרתי, מה אתם מתלוננים איפה הממשלה? יושבים מולכם שמונה שרים. אז כולם הסתכלו ולא הבינו ואחר כך הבינו. ראש הממשלה מכהן בארבעה משרדים, שר לארבעה משרדים בנוסף להיותו ראש הממשלה.

ובנימה אופטימית זו, כמי שלא מרגישה שמישהו מתפנה באמת לעסוק בענייני כלכלה בטווח הקרוב, אני רוצה לתת לעוד אורחים שלנו. אני אתן לעוד אורח או אורחת לתת לנו עוד סקירה ואחר כך נפנה. עורכת דין שלי דביר, רכזת שותפות.

שותפות זו קואליציה של ארגוני נשים שונים ואני מדברת פה בשם הקואליציה וגם בשם ארגון אישה לאישה.

רק ברשותך, אם מישהי מהסוקרות יכולה לשים דגש גם על השינויים בין השנה החולפת לשנה שיש לכם נתונים, ודבר נוסף, להתמקד קצת יותר בעניין של, כמו שנאמר כאן, אכיפת החקיקה ואיזה חקיקה חדשה נראית לכם חסרה. בסוף אנחנו מחוקקים.

תודה רבה, חבר הכנסת, הרמת לי להנחתה. אני מקווה שאני אצליח לענות. אני באמת רוצה קודם כל להתחיל עם הנתונים החדשים. הנתונים החדשים הם מדוח שפרסמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, היא פרסמה אותו בינואר 2016, הוא חם מהתנור, יצא רק לפני שבועיים. אני אתחיל באמירה מקדמית, הדוח שמפרסמת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מדי שנה יצא בלי שום התייחסות מגדרית. מעולם לא היה בדוח של הסוכנות איזה שהוא פרק מגדרי.

למה צריך להיות?

כי היה צריך לדעת נתונים מפולחים לגבי - - -

את עונה לי ברצינות?

אוקיי, ברור, אבל לא היה שם אף פעם התייחסות לנתונים מפולחים לגבי בעלות עסקים קטנים. יש הרבה מאוד נשים בעלות עסקים קטנים, לגבי עצמאיות שום דבר. ומה אנחנו לומדים? אז בנתונים מלפני שבועיים אנחנו רואים - - - זו סקירה של שנת 2015, נשים עצמאיות מהוות כיום פחות מרבע מכלל העצמאים בישראל. זאת אומרת הם 25% מכלל העצמאים, אם רוצים את המספר, זה 47,305 עצמאיות, וזה הנתון המדאיג, שמרוויחות כ - - -

25, לא 14?

לא, אני מדברת על עצמאיות. 14% זה בעלות עסקים. עצמאיות זה אישה בודדת, עורכת דין עצמאית, רואת חשבון עצמאית, זה עצמאיות. אלה הנתונים בדוח, הן מהוות פחות מ-25%. כשאנחנו משווים את השכר שלהם לשכר העצמאים באותם מקצועות אנחנו רואים שהעצמאיות מרוויות 60% ממה שמרוויח גבר עצמאי באותו מקצוע. אז הרווח הוא 60%.

מבין העסקים הקטנים והבינוניים, זו השאלה ששאלת אותי, גברתי היושבת ראש, אז רק 14% מכלל העסקים הקטנים והבינוניים בישראל הם בבעלות נשים. רוב רובם כמעט המוחלט והמכריע של העסקים הקטנים והבינוניים בבעלות נשים, אותם 14%, לא זוכה, לא במכרזי ממשלה, לא במכרזים מוניציפאליים, לא במכרזים של רשויות אחרות. רק שנשים בסוגריים כמה כסף יש באותם מכרזים, היקף הרכש הממשלתי מסתכם ב-25 מיליארד שקל בשנה. אני לקחתי את הנתונים האלה על פי נתוני החשב הכללי, מינהל הרכש, לשנת 2010.

זאת אומרת יש 25 מיליארד שקלים בשנה של רכש, של טובין ושירותים. הממשלה, באמצעות משרדיה, הרשויות וכדומה, רוכשת גם טובין וגם שירותים על ידי מכרזים או על ידי ועדות רכש, בסכומים שהם פטורים ממכרז, כמה מתוך זה מגיע לעסקים בבעלות נשים או לנשים שנותנות שירותים? כמעט אחוזים אפסיים. אני יכולה לתת מספר דוגמאות לזכייה במכרזים רק בשביל לסבר את האוזן, זה מתוך ועדת מבורך, ניתוח מגדרי של תקציב המדינה לשנת 2014. אני רואה לדוגמה שבשנת 2014 בנגב הוקצו כ-10 מיליון שקלים ליזמים ויזמיות, מתוך ה-10 מיליון שקלים רק 600,000 הועברו לידי הנשים היזמיות במסגרת התקציב הזה. אותו דבר משרד התיירות, הוא חילק ב-2015 110 מיליון שקלים לפיתוח ואכסון מלונאי, מספר הפרויקטים שמימנו היו 18, סך הכול רק פרויקט אחד מתוך ה-18 זכה למימון ועמדה בראשו אישה.

לגבי חקיקה. יש כיום חקיקה, יש את חוק חובת מכרזים, סעיף 2ב לחוק חובת מכרזים קובע, כמו שכולנו יודעים, שאם יש עסק בבעלות אישה או עסק בבעלות גבר, עומדים באותם תנאי סף ומגיעים למכרז וצוברים את אותן נקודות, צריך לתת העדפה מתקנת לעסק בבעלות אישה. אנחנו הגשנו בקשה לפי חוק חופש המידע לדעת כמה פעמים נעשה שימוש במכרז הזה. הרחבנו את הבקשה, בפעם הראשונה סיפרתי לכם על משרד המשפטים, התשובה הייתה אפס. אמרנו, כמו שקודמתי אמרה פה, הרבה מאוד פעמים מדובר בנשים שהולכות לחינוך, בואו נסתכל בחינוך. הגשתי בקשה למשרד החינוך, כמה פעמים בחינוך כשבאו שירותים כמו צהרונים וזה זכה עסק בבעלות אישה, וגם במשרד החינוך התשובה היא אפס. במשרד החינוך טענו שלא הגיעו שתי הצעות - - -

אפס שימוש בחוק, לא אפס זכיות.

נכון, אפס שימוש בחוק.

זה גם וגם.

לא, זה לא זה. יכול להיות שנשים זכו.

כן, אבל לא על סמך ה - - -

לא על סמך הסעיף הספציפי הזה. מה שמראה לנו שנשים גם לא יודעות בכלל לבקש ולהפעיל כנראה את הסעיף.

לא, אבל גם יש בעיה בתנאי הסף של המכרזים, שהם תלויים בצורה כזו שהם לעסקים יותר גדולי מאשר העסקים הקיימים עם נשים. על זה דיברנו עכשיו בוועדת הכלכלה.

בדיוק. מה שאני באה בעצם לקרוא לכם, חברי הכנסת, הצעות שאנחנו מיפינו שיכולות לעזור ובזה אני אסכם. אחת, פיצול המכרזים הגדולים למכרזים קטנים יותר. זה משהו שהוא קריטי. ככל שיותר בעלות ובעלי עסקים יוכלו ליהנות מתקציבי המדינה הסיכוי של נשים יגדל רק אם יפצלו את המכרזים. שתיים, שינוי תנאי הסף. הרבה פעמים אני ראיתי, וקראתי הרבה מאוד מכרזים, אני רואה שתנאי הסף של מכרזי המדינה והממשלה לא רלוונטיים בכלל לעבודה הנדרשת. אני רק אתן דוגמה, רוצים לדוגמה מכרז לגרפיקאיות, הממשלה רוצה לעצב חוברת או בית חולים, במכרז לגרפיקאיות, מבקשים מהגרפיקאית מצבת כוח אדם - - -

אני מאוד מצטערת, לא נוכל להיכנס לדוגמאות. הקדשנו דיון שלם לעסקים קטנים, בואו נעשה את זה במבזקים כי יש עוד נושאים.

אוקיי. אז שינוי תנאי הסף לדוגמה, כמו החובה להציב מצבת אדם גדולה או היקף מחזור פעילות שהוא לא רלוונטי למכרז. שתיים, מיפוי תחומים. אפשר למפות את הרכש הממשלתי, את הרכש המוניציפאלי ולהגיד שבתחומים מסוימים אנחנו מקצים אחוז מסוים, וזה נעשה כבר, דיברתי על זה בעבר - - -

בארצות הברית 5%.

בדיוק. בארצות הברית במכרזים פדראליים 5% מהם סגורים רק לעסקים בבעלות נשים. אותו דבר אפשר למפות ולעשות כאן חקיקה ש-5% מהמכרזים, לא מכלל המכרזים ברכש הממשלתי, אלא רק מהתחומים שמיפינו יהיה.

וגברתי, אחרון חביב, הכשרה. הכשרה מקצועית מגדרית לחברי ועדות הרכש, כי הרבה פעמים בסכומים נמוכים זה לא מגיע למכרז, אז הכשרה מקצועית לחברי ועדות הרכש שבוחרים, הכשרה מקצועית לחברי ועדות המכרזים שבוחרים בכל המשרדים.

רק הערה. היום עולה חוק שלי, לכבוד יום התעסוקה, אני שמחה מאוד ששר הפנים אישר את החוק הזה, חוק לעידוד נשים במכרזים ברשויות המקומיות. זה קיים בארצי, אפס המכרזים שאת מדברת עליו לא קורה בגלל הגודל. אני מקווה מאוד שבאמת כאן אנחנו נראה, כי המציאות זועקת ואי אפשר להמשיך עם האפליה הזאת.

ואם נרצה שהחוק הזה יתקדם מהר נביא אותו לוועדה - - -

תבואי לוועדת הכנסת, לעזור להילחם, גברתי.

אני אבוא ואני אלחם. לא תמיד אני מצליחה במלחמות שלי, אבל אני אלחם. תודה, חברת הכנסת עליזה, ובהצלחה.

זה לא יצליח בלי להקצות אחוז מסוים באופן - - -

אוקיי. לא נוכל לקיים את הדיון הזה פה. סליחה, שלי, תהיה לך הזדמנות להגיע לוועדה שתדון בהצעת החוק, אינשאללה, אחרי הטרומית. תודה.

חבר הכנסת באסל גטאס, בבקשה.

אני מברך כמובן על קיום הדיון ועל כל היום הזה. בגלל שאני גם חייב לרוץ לעוד ישיבה, יש לי שתי הערות, ב-ע' וב-א'. אחת, אתם יודעי את המצב בנושא תעסוקת נשים ערביות וכל האפקט המקרו כלכלי, לא רק על ערבים בישראל ועל אחוזי העוני, אלא בכלל על כל הכלכלה. יש שני דברים, עאידה, אני מפנה את תשומת לב כולנו. האחד, נושא מסלולי תעסוקה. הוא קיים והוא מנגנון טוב לקליטת עובדים חדשים, יש אפשרות, אני העליתי את זה בכמה הזדמנויות, גם בכנסת הקודמת, שתנאי הסף ישונו כך שאפילו עובדת אחת תזכה את המעסיק בתמיכה. אני חושב שהוועדה למעמד האישה והשוויון המגדרי יכולה לקחת את זה קדימה.

שתיים, סוף סוף בהחלטת ממשלה, בפעם הראשונה, יש דיבור על תעסוקת נשים ערביות במסלול מסוים וזה הכשרת נהגות בתחבורה ציבורית. אין אפילו נהגת אחת של אוטובוס או של מונית - - -

זה מקצוע שהולך להיעלם.

לא, יש.

המוניות הולכות להיעלם, לא ללמוד.

יש אחת, אני חייבת להגיד. נהגת אוטובוס.

אני חושב שיש בזה פתח טוב. אני לא יודע כמה ייקלטו וכמה יוכשרו ויש חסמים תרבותיים ומשפחתיים וכו', אבל, עאידה, אני חושב שזה גם מכשיר ומנוף שאת יכולה לנצל ולקיים דיון ואני חושב שיש לנו חברה אדירה, חברת אל עפיפי, שהיא מציעה היום להכשיר נהגי אוטובוס. שהם יכשירו בקורס מיוחד לנהגות וממילא יש מימון.

תודה רבה, חבר הכנסת באסל גטאס. חבר הכנסת עמיר פרץ, בבקשה.

גברתי היושבת ראש, האורחים שלנו, כמובן אנחנו באמת מודים לעליזה על היוזמה ועל ההזדמנות לדון בנושא אולי החשוב ביותר, תעסוקה בישראל, מגמות בתעסוקה, שינוי מבנה התעסוקה, שינוי האופי של המקצועות השונים שהולך ומתפתח. אנחנו כאן מתמקדים בתעסוקת נשים וודאי בתוך תעסוקת נשים, אם היינו רוצים לחדד היינו יורדים גם לעניין של המגדרים בתוך הנשים, החל ממגדרים עדתיים, כולל מגדרים דתיים, מה גורלן של החרדיות, מה גורלן של הערביות, מה גורל האתיופיות, מה גורל קבוצות שהולכות ומתפצלות לנגד עינינו. לצערנו הרב בסופו של דבר כל חברה נבחנת בחוליה החלשה שלה. החוליה החלשה ביותר בשרשרת - - -

מוחלשת.

מוחלשת, זה בסדר. אני מטבעי מעולם לא הסכמתי להיות חלק ממפעלי המכבסות בישראל. בישראל מכבסים את הכול, מילים טובות ייתנו לך כמה שאת רוצה, תקציבים את יכולה להמתין הרבה זמן.

אני יודעת, אפילו יש לנו מישוש מאתמול.

כן, אם זה עוזר לך להגיד מוחלשות וחלק מהבעיה נפתרת, אין בעיה. הכול בסדר. לכן אני אקנה כל משפט בעברית, אבל אני חושב שהמצב מאוד חמור. אני חושב שהעובדה ששומעים כאן דיון שמתמקד בין היתר על מה יהיה מעמדן של הנשים בכלל, בעולם העסקים הקטנים, במקצועות מסוימים, קודם כל זה כבוד גדול לאישה בישראל, אני שמח שאתן לא מתביישות לומר שאנחנו גם חלק מאותם מקצועות שבעבר היו לגברים בלבד. כל השאלות האלה של הבידול המיידי, כשאני שומע חבר כנסת שמדבר על כך שהוא רוצה להתמקד ולהגדיל את מספר הנהגות, והנהגות הערביות באוטובוסים, אני אומר שזה לא יפתור את בעיות התעסוקה, אל תתבלבלו - - -

אבל זה יוריד את רמת תאונות הדרכים.

יכול להיות, אבל זה גם יעשה משהו מאוד חשוב, זה מפיל חומה פסיכולוגית לזכותן של הנשים להיות חלק ממקצועות רבים אחרים.

אבל אני חושב שהגיע הזמן שנתמקד בשני דברים. גברתי היושבת ראש, את שני הנושאים אנחנו צריכים להקדיש כדי להתחיל להתמודד עם פתרונות. האחד, באמת להרחיב את האכיפה, להעביר נושאים של אפליה. למשל כשמדברים על השימוש בעניין של העדפה מתקנת, צריך לחוקק חקיקה שאומרת שכל ועדת מכרזים צריכה שיהיה לה סעיף שמוכיח שהיא דנה האם הייתה העדפה מתקנת, האם נדרשה העדפה מתקנת, כן או לא. גם אם לא צריך העדפה מתקנת, אבל שכל ועדה, כמו שחבר דירקטוריון צריך לדעת שהוא בודק סעיף תקציבי כזה ואחר, יידעו שחלק מהסעיפים שנדרשים שיהיו בפרוטוקול, ויכתבו 'לא נדרשה העדפה מתקנת', מאה אחוז, זה גם טוב, אבל שיכתבו זאת, שלא יהיה מצב שמתעלמים מהעניין הזה.

הדבר הנוסף זה ההיבט הכלכלי. אני חושב שככל שהזמן עובר אנחנו מבינים שהמשק הישראלי לא ייוושע אם חלקן של הנשים ביצירת רף חדש להישגים הכלכליים שלהן לא יהיה משמעותי הרבה יותר. אני חושב שיש כבר מספיק חומר שהגיע גם לוועדה, אני ראיתי את חלקו, כמה זה משמעותי. מדובר בהפסד של עשרות מיליארדים מהעובדה שהאישה בישראל איננה מוצאת את מקומה במקום הנכון עם הפריון הנדרש, עם התנאים הסביבתיים הנדרשים, עם התנאים התשתיתיים הנדרשים, החל מתחבורה, נגישות, וכלה במעונות יום ופתרונות אחרים שנותנים לאישה את היכולת להגיע ולהתמודד בהתאם. כי אישה שצריכה בשעה שתיים להגיע הביתה כי אין מי שיקבל את הילד שלה מהמעון ברור שאף אחד במקום העבודה לא ייתן לה להתקדם, ברור שהנחיתות שלה מול הגבר שיכול לעשות שעות נוספות בלי שום בעיה הרבה יותר קשה.

אני חושב שאנחנו צריכים להתמקד בחקיקה, להגדיל אותה, להעצים אותה, להפוך אותה נהירה וברורה ככל האפשר, ומצד שני להוכיח למדינת ישראל שהעניין הוא לא חמלה. אנחנו לא מדברים פה על צדקה, אנחנו מדברים פה על צדק חברתי מהסוג שממנף את הכלכלה הישראלית ולא כלכלה שעושה טובה לנשים, אלא נשים שעושות טובה לכלכלה. זה מה שצריך להיות. אני אחדד את זה, לא כלכלה שעושה טובה לנשים, נשים שעושות טוב לכלכלה. זה יותר מדויק.

יש לנו כותרת ראשית עכשיו לישיבה הזו. תודה.

תודה.

אני רציתי להתייחס לעניין של ההעדפה המתקנת במכרזים. אני חייבת להגיד שאחת הבעיות, ואני מסכימה שאולי צריך לעשות את השינוי בחקיקה, שיחייב כל ועדה לכתוב אם התייחסה לנושא הזה, אם בדקה אותו או לא בדקה אותו, ואני אקח על עצמי שאולי נקדם את זה ביחד, בגלל שאתה הצעת את זה, אבל הבעיה תמיד תהיה איך באמת מחשבים את הניקוד ומה זה העדפה מתקנת. האם העדפה מתקנת משתמשים בה כאשר הניקוד הוא זהה, או אפשר להשתמש בניקוד כאילו שמקבלים שני המציעים, או האם צריך לקחת את זה יותר רחב. לכן אני חושבת שאנחנו נצטרך לכלול בעניין העדפה מתקנת הסבר מתי מפעילים את השיקול של ההעדפה המתקנת.

מתחילת הישיבה אני אומרת, תיקחו את הסטטיסטיקה בעירבון מוגבל. אני חייבת להזכיר לכולן שכל הסטטיסטיקה שהובאה בפנינו לא כוללת את הערבים הבדואים בנגב. הלמ"ס לא סוקר אותם בסקרים שהוא עושה. כלומר אם הם היו נכנסים לתמונה אז אני לא יודעת מה הייתה התמונה הכללית ואני בטוחה שהיא לא תהיה אותו דבר כמו שהוצגה פה.

אפרופו העדפה מתקנת, אני כבר משתמשת בסעיף ואני נותנת לגב' סאוסאן תומא, מנשים נגד אלימות, על תקן אוכלוסייה ערבית. בבקשה.

תודה, היושבת ראש, תודה על הדיון. נשים נגד אלימות כבר עוסקת בנושא של תעסוקת נשים 13 שנה. אנחנו במעקב על תכניות להעסקת נשים ערביות על כל הנושא של הכשרות, מרכזי הכוון. היום יש 22 מרכזי הכוון באוכלוסייה הערבית. עם כל הכבוד לאנשים ולתקציבים המושקעים שם הנושא של התכניות הממשלתיות הן הכשרות של נשים ערביות להשתתפות בשוק העבודה. אני ממש בספק, אני מסתכלת בספק על כל הסטטיסטיקות האלה שמדווחות על עלייה באחוז הנשים הערביות המועסקות או המשתתפות בשוק העבודה. כל הסטטיסטיקות מדברות על עלייה ל-33%, אני לא רואה את זה בחברה הערבית. אנחנו עדיין מדברים על אחוז גדול, מבחינת האנשים שחיים מתחת לקו העוני, ילדים שחיים מתחת לקו העוני, 6 מתוך 10 ילדים חיים מתחת לקו העוני. אני לא חושבת שהסטטיסטיקות האלה באמת נותנות לנו את הצורה הנכונה.

אנחנו כבר התעסקנו בנושא של אקדמיות. הפרויקט שלנו ממש מתמקד באקדמיות כי יש עלייה ממשית בשלושת התארים, 60% מהסטודנטים הערבים הן נשים בתואר ראשון, 55% בתואר השני הן נשים ו-45% הן דוקטורנטיות, נשים שהן - - -

זה באוניברסיטאות בארץ. כי יש אלפים שלומדים בחו"ל.

הערה אחת, לצערי הרב, בשירות המדינה, עם כל הפוטנציאל הזה של נשים אקדמאיות משכילות עדיין יש רק 3.3% נשים ערביות בשירות המדינה. עם החלטת הממשלה להגדיל ולהעלות את אחוז הערבים, לא יישמו את ההחלטה הזו.

אני חייבת גם להגיד שהייתה ירידה בקליטת נשים ערביות בשנה האחרונה.

נכון. ירידה וגם זה אחד הדברים שאנחנו עוקבים אחריו ורוצים לקדם את הנושא הזה. ההמלצה שלנו היא להעלות עוד את האחוז הזה, כי יש לנו פוטנציאל גבוה של נשים אקדמאיות שיכולות לתרום ולתת, גם במשרות בכירות, הן יכולות לתת בנושא הזה.

הירידה היא במספר אבסולוטי או באחוזים?

גם אבסולוטי.

זאת אומרת יכול להיות שהוצעו פחות משרות לשוק?

לפי החלטת הממשלה יש לייעד 30% מהמשרות לאוכלוסייה הערבית, היום אין מי ש - - -

אין החלטה כזו?

ההחלטה לא מיושמת.

ההחלטה לא מיושמת, זה נכון, לא הגיעו ליעד שהחליטו עליו. השאלה שלי היא, סאוסאן, האם יש לכם כיוון לעתיד, מה ההצעות כדי שבעתיד ישתלבו יותר נשים ערביות? ובואי נעשה את זה קצר וקולע.

ההצעות שלנו בעמותת נשים נגד אלימות בנושא של שירות המדינה, אנחנו כן רוצות להקצות יותר משרות לאוכלוסייה הערבית וגם הנושא של חוק העדפה מתקנת לנשים ערביות. זה אחד הדברים. שנית, אם אנחנו מסתכלים גם על האחוז והפער בין תלמידים ערבים ותלמידים יהודים, אז יש פער גדול בין התקציבים המוקצים לתלמידים היהודים ופער בתקציבים לתלמידים הערבים.

זה רק כפול תשע, מה קרה?

נכון, זה רק כפול תשע. אם אנחנו סוגרים מחצית מהפער הזה אנחנו יכולים לייצר מקומות עבודה לנשים שהן 80% מהסטודנטים שהזכרתי, 80% מהסטודנטים האלה הן בעלות תעודת הוראה. יש לנו אחוז גדול של נשים שהן עם תעודת הוראה. לפי משרד החינוך בשנה שעברה 14,000 נשים פנו למשרד - - -

נרשמו לשיבוץ.

ורק 3,000 קיבלו משרה ולא נתנו לנו מה אחוזי המשרה, ואנחנו יודעים מכמה נשים, מכמה מורות, שהם נותנים להן פחות מ-24 שעות.

עוד הצעות?

אחת ההצעות היא שגם משרד החינוך, אנחנו רוצים ש - - -

מה את מציעה למשרד החינוך?

אני מציעה לסגור את הפערים האלה וזה מתממש - - -

לא, הפערים זה - - -

צריך הסבת אקדמאים.

יש קודם כל את הסבת האקדמאים שלא נעשית ואין תכניות מיוחדות לאוכלוסייה הערבית. כאשר יש מאגר כל כך גדול של 40% מהאקדמיות שמובטלות, או 37%-38% מובטלות, אפשר לעשות תכניות מיוחדות. פעם עשו תכנית להסבה מקצועית לעבודה סוציאלית, פעם עשו תכנית להסבה מקצועית לאחיות ופסיכולוגיות חינוכיות. כל המקצועות האלה חסרים באוכלוסייה הערבית.

מבחינת המספרים, איך אפשר להבין את המספר? את אומרת שהיו 3,000 משרות לכלל - - -

לא משרות מלאות אפילו.

לא משרות, שיבוצים.

לכלל, לא רק לבתי ספר ערביים?

לא, לבתי ספר ערביים.

לבתי ספר ערביים או לכלל בתי הספר בארץ?

לא, ערבים. לא משבצים ערביות בבתי ספר יהודיים.

זו שאלה, שאלה קשה.

בטח, אנחנו - - -

מבחינתי זאת שאלה. איזה סיבה יש לא לשבץ מורה לספרות ערבייה בבית ספר יהודי?

חס וחלילה, תקרה התבוללות.

סליחה, אצלנו יש מורות ערביות בכפר סבא, מורה למחשבים, לא מורה לערבית, מורה למתמטיקה.

מורה, שתיים, שלוש.

זה דרך משרד החינוך או דרך בית הספר?

למיטב ידיעתי כן. מורות נהדרות.

אני יודעת שיש אחוז קטן - - -

דרך משרד החינוך הייתה תכנית של שר החינוך הקודם, פירון, שאמר שהוא ירצה תוך 5 שנים לשבץ 500 מורים ומורות ערביים בבתי הספר. בשנה הראשונה יוזמת קרן אברהם, היה להם 35 מורות כבר משובצות בבתי הספר, משרד החינוך העלה את זה ל-70. כלומר הוא הוסיף רק 35 מורות. הוא לא עמד בשנה הראשונה ביעד הראשוני שהוא קבע לעצמו והתכנית הזו, אף אחד לא יודע מה קרה איתה, כנראה הלכה הביתה עם השר.

גברתי, ברשותך, בכל זאת אני רוצה לחדד את השאלה. היו 14,000 בנות שהיו מועמדות ו-3,000 משרות. מה היה במגזר היהודי, כמה משרות, כמה מועמדות? מישהו יודע.

הן יכולות לעשות עוד דברים.

לא, אני רוצה לדעת. רובן עם תעודת הוראה, כמה - - -

לפי הסטטיסטיקה, אם אנחנו רוצים - - -

את לא יודעת.

לפי הלמ"ס יש מחסור גדול בבתי הספר ה - - -

אבל יש פה גם, זה עניין ברור, בקבוצות מוחלשות, אמא שלי הייתה מורה, מה שעשו בדור של אמא שלי בחברה היהודית זה שכל אישה משכילה, מה שהיא עשתה לרוב זה הייתה מורה. היום בדור שלנו, בדור שלי כמעט אף אחת מהחברות שלי לא מורה כי יש הרבה הרבה אופציות. זה ברור שלאקדמיות בחברה הערבית יש עודף שבאמת צריך להשקיע בהסבת אקדמאים.

אבל אנחנו עדיין אומרות - - -

אני הייתי מאוד ממוקד - - -

יותר מדי לומדות לתעודת הוראה.

מיכל, אני רוצה רק להבהיר נקודה אחת.

אני רוצה להשוות למגזר היהודי. אני לא יודע מה המצב במגזר היהודי.

לא, אני רוצה להבהיר נקודה אחת, אנחנו רוצות שנשים יפרצו למקצועות אחרים, אנחנו רואים שצעירות מתכווננות לדברים אחרים, אבל במקרה הזה הספציפי יש עודף של נשים שיש להן תעודות הוראה ויש מחסור והמחסור הוא בגלל שעדיין כיתות הלימוד באוכלוסייה הערבית, יש בהן צפיפות מאוד גבוהה. אם היו עובדים לפי התקן של משרד החינוך אז היו פותחים עוד כיתות ואז היו מעסיקים עוד מורות. יש שעות לימוד שהן פחות משעות הלימוד, יש תקנים חסרים, של פסיכולוגים, של יועצות, של ספרניות, של מה שתרצו. כלומר אנחנו אומרים, נכון, בגדול, אידיאלי, כפמיניזם, אני רוצה שנשים יפרצו אבל בינתיים יש לי הון אנושי ויש לי מחסור. למה לא עושים את השילוב הזה ויוצרים מקומות עבודה ויוצרים דורות חדשים שלמדו במצבי חינוך יותר טוב. ומה עוד שיש מחסור של מורים ומורות בהרבה מקצועות בבתי ספר יהודיים אבל משרד החינוך, ברור לו שהוא לא רוצה, ועוד היום אפילו יותר, הם לא רוצים לשבץ מורות ומורים ערבים בבתי ספר יהודיים. חס וחלילה, ילמדו מתמטיקה אחרת, שתעזור להתבוללות בסוף ואובדן הזהות היהודית. מה להגיד לך? אני אומרת את זה בסרקזם, אבל זה המצב.

עכשיו יש ספר אזרחות חדש.

כן, אנחנו נלמד מה זה אזרחות. תודה. אני אתן את זכות הדיבור למר משה סויסה, כהמשך להעדפות המתקנות שלי, מנכ"ל יובלים לגיל הרך ואני מאוד מבקשת להתמקד.

אני שמעתי את הדברים. אנחנו באים בנימה של להתחבר לנושאים שכשאנחנו מדברים על העדפה מתקנת ולשלב נשים ערביות בעבודה אז כשאנחנו נמצאים במעונות היום ואנחנו רוצים לשלב נשים חרדיות, מטפלות חרדיות שיבואו וילמדו ויקבלו הכשרות, אז חשוב שיהיה להם את הקידום או את הנושא שהם יוכלו ללמוד בשילוב. כשיש לאישה ילדים אז היא צריכה את השעות שמתאימות לה וכמובן בלי להפסיד את הנושאים שהיא צריכה ללמוד אותם, אבל זה גם ברעיון של השילוב של הציבור החרדי והמיעוטים, כמו השילוב המבורך של הציבור הערבי, כמו שדיברו כאן, וזה בעצם איפה שאנחנו מתחברים לנושא הזה.

תודה רבה. אני מבקשת מיעל מזרוחין, משדולת הנשים, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה מאוד להתחבר לדברים ולהגיד ששדולת הנשים ב-30 שנים האחרונות מקדמת את הנושא של זכויות נשים בעולם התעסוקה באופן כללי. דיברו פה הרבה על חקיקה ועל מה הולכים לעשות קדימה, עם הפנים קדימה. אז נכון, אני מאוד מתחברת לחקיקה. יש לנו מחלקה שלמה של מדיניות וחקיקה שזה התפקיד שלה וזה מה שהיא עושה. התפקיד שלי הוא אחר, אני מנהלת מחלקת חינוך והדרכה, התפקיד שלי הוא הקשר עם המעסיקים. מאוד מעניין אותי לראות כמה מעסיקים יושבים בדיון על תעסוקה ויושבות איתי נציגות של חברת החשמל, שהם מעסיק מאוד מאוד גדול במשק הישראלי שאנחנו מלוות בשלוש השנים האחרונות.

אין לי אח או אחות בחברת חשמל.

גם לי אין ואני עובדת שם ארבע שנים והתקבלתי בלי אח או אחות.

אני אספר קצת על הפרויקט שבאנו לספר עליו כאן היום ואחר כך אני אשמח שנציג את הפרויקט עצמו. אנחנו רוצות להתחבר לדברים שנאמרו, גם על הצורך, נאמר כאן על הון אנושי, על כלכלה קדימה, על נשים אקדמיות למול נשים לא אקדמיות. אנחנו מתעסקות במגוון גדול של אוכלוסיות. היום אני רוצה לשים את הזרקור דווקא על הנשים הלא אקדמיות. יש הרבה נשים שרוצות לעשות קריירה, יש לנו את הפריבילגיה, גם לי, לשבת כאן ולעשות קריירה מאוד יפה, אבל מרבית הנשים בישראל רוצות פרנסה. הן רוצות להתפרנס בכבוד, הן רוצות לפרנס את המשפחה שלהן בתעסוקה הוגנת, הולמת וראויה ובמקום שוויוני ומכבד.

מה שאנחנו מציעות זה פרויקט של שילוב נשים במקצועות טכניים, לכן גם נמצאת כאן חברת החשמל בתור חברה פורצת דרך שפותחת את השערים לאחר 90 שנה פעם ראשונה לנשים בתפקידים של מפעילות מכונות, מתקינות בבתים וכדומה. הן יספרו. אבל אני אגיד שהיעדר הביטחון התעסוקתי כפי שאת אמרת נכון, עאידה, פוגע גם בנשים וגם בגברים. גם מצבם של העובדים הגברים הולך ויורד וישנם מקצועות שהולכים ונהיה יותר ויותר קשה לגייס אליהם.

אני אגיד שהפרויקט בא לתת מענה על ידי עבודה, גם שינוי פנים ארגוני בתוך הארגונים, כדי לייצר שבירה של הסטיגמה, של האם נשים יכולות באמת להיכנס למקצועות האלה, ובצד השני נותן לנשים ביטחון תעסוקתי, יכולת להתפרנס בכבוד. באמת תפקידים שהשכר בהם הוא הוגן וראוי, אישה, לאחר תהליך הכשרה מאוד מאוד קצר של כמה חודשים יכולה להתקבל לתפקיד של להיות מפעילת מכונה, שהתדמית שלה היא תדמית של תפקיד מחוספס, או שצריך איזה שהם אתגרים פיזיים מאוד גדולים, אבל לא, במרבית מקומות העבודה מדובר בסך הכול על תפקידים שהיום כבר יש מכונות שצריך לפקח עליהן ואין שום בעיה להכשיר נשים למקצועות האלה.

אוקיי, אני חושבת שהרעיון הובן.

אני אשמח שחברותיי מחברת החשמל אולי יספרו.

מאוד קצר ולוקחים בחשבון גם כן שחברת החשמל לא כל כך פתוחה בפני נשים ערביות. בבקשה. ורק פיטרו 150 עובדים ארעיים - - -

אנחנו מבינים את הכול. אגב תחבורה ציבורית, אנחנו גם מלוות את הנושא הזה ומלוות היום את חברת אפיקים שמגייסת נהגות אוטובוסים.

בוקר טוב. שמי אורנה גולן, אני סגנית מנהלת אגף השיווק בחברת חשמל וגם ממונה על הנושא של קידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. אנחנו באמת עושים עבודה רבה עם שדולת הנשים וחברת החשמל מצטיירת כחברה גברית, רוב העובדים שלנו הם גברים במקצועות שנתפסים גבריים, שזה פועלי ייצור בתחנות הכוח, פועלי ביצוע, פועלי רשת וכדומה. מטבע הדברים התמהיל המגדרי שלנו, 20% נשים ו-80% גברים.

המטרה שלנו והמדיניות שמוביל הדירקטוריון עם ההנהלה זה לשנות את התמהיל הזה ולתת שוויון הזדמנויות מלא גם לנשים ולהכניס אותם למקצועות חיוניים, שזה מקצועות הליבה שלהם, ומטבע הדברים לתת להן קביעות ואת האפשרות להתקדם בעתיד. היה לנו חשוב להגיע לכאן כי יש פה הרבה נשים מכל מיני איגודים שהן אלה שיכולות לסייע לנו ולהביא את זה שנשים תיגשנה למקצועות. יש פרסומים באתר שלנו, אנחנו עושים את הדברים ואנחנו עושים את הכול כדי להסיר חסמים.

אני יכולה לשאול כמה כבר קלטתן?

אני אתן פירוט. הקמפיין האחרון שפרסמנו ממש בחודש האחרון, שדיבר על נשים מובילות בתעשייה או בעשייה, נכון לעכשיו עוד לא גייסנו, אבל בשלבי קליטה, שש נשים. אחת הגיעה לבחינות, שתיים או שלוש בתהליך ואנחנו בקטע הזה.

כלומר עוד לא קלטתם?

זה בתהליך.

יש ארבע נשים, אורנה, שנקלטו לתפקיד מתקינות.

כן, אני מגיעה לזה, רק אני רוצה להגיד בקטע הזה שיש עשרות גברים שניגשו ומעט מאוד נשים, למרות שפנינו ממש למכללות טכנולוגיות, פייסבוק, אינטרנט.

אוקיי, אז אני מציעה ככה.

אבל אני רוצה עוד משהו קטן, כן עשינו כבר - - -

אנחנו מדברים על ארבע נשים שנקלטו עד עכשיו.

רגע, יש 18 נשים - - -

ארבע לעומת אפס. זה נשמע מעט מאוד במספרים, אבל בחברה - - -

סליחה, את לא חייבת להגן, אני יודעת שזה הפרויקט. אבל כשמציגים פרויקט שלם כדאי מאוד להגיד במה מדובר, ארבע נשים.

אבל יש לנו - - -

עם כל הכבוד, זה לא מכסה על - - -

הפרסום של המודעה היה רק לפני שבועיים, אנחנו בתחילת הדרך, אני אשמח - - -

מצוין, אני מברכת.

אבל אני רוצה לספר על שני תהליכים שכבר הסתיימו. גיוס של 18 חשמלאיות שהתגייסו לחברת חשמל וכבר 12 מתוכן גם עברו למסלול של הנדסאיות כדי שיהיה להן יותר סיכוי להיקלט ולהגיע לתפקידי ניהול.

מה זאת אומרת עברו למסלול? אתם מכשירים אותם?

כן, אנחנו הכשרנו - - -

יש מלגות?

אנחנו הכשרנו אותן יחד עם התמ"ת. המסלול הראשוני היה עם התמ"ת ביחד ועכשיו ההכשרה בתוך החברה של ההנדסאיות זה בליווי של החברה. יש לנו ארבע פועלות רשת, לראשונה, שבדצמבר נקלטו לעבודה. כל מסלול ההכשרה שלהן היה עם גברים ביחד כי זה נכון, לטעמי, שהם יעברו את המסלול.

אבל אני חייבת להגיד על הסרת החסמים, אנחנו עושים, לפחות בחברה, את הנושא של שינוי החשיבה המגדרית. צריך לעבוד גם על אותם גברים שעובדים איתן ביחד, שלא רגילים, להתאים את תנאי העבודה לנשים שעובדות, התאמנו להן אפילו ביגוד, מה שלא נעשה בעולם, וכל המטרה והמקום שאנחנו כאן זה כדי לסייע ולגרום לנשים להעז ולהגיש.

לא, שנייה. תודה רבה, אני חושבת שזה פרויקט מבורך, אבל כדי שבאמת נניב יותר תוצאות ממה שהיה עד עכשיו, אני חושבת שכדאי מאוד, ואני אתן עכשיו למשרד הכלכלה לדבר, לתאם ולעשות הכשרות מיוחדות. במקום שהכספים והתקציבים של משרד הכלכלה יילכו ברובם על הכשרות שהן לא מקצועות עתידיים או לא מניבים הכנסות, או מקבעים את הראייה של מקצועות נשיים, אני חושבת שיש צורך בלחשוב על איזה שהיא שיתוף פעולה להכשרות מיוחדות שיכינו את הנשים כך שיתקבלו יותר נשים וישולבו יותר נשים מכל מגוון האוכלוסיות, לא רק נשים יהודיות.

זאת המטרה.

אני חייבת לעבור, כי אנחנו מתחילים להיות תחת לחץ של זמן. גל יעקובי, מנהלת תחום בכירה אוכלוסיות מיוחדות משרד הכלכלה. כן, גברתי, אני מאוד מקווה שגם תתייחסי לכל מה שעלה וקשור לעבודה של משרד הכלכלה. האם קיבלת איזה שהם רעיונות לפיתוח, במקום רק לפרוס את מה שקיים, כי בעצם את מה שקיים אנחנו כמעט מכירות.

אז באמת עלו כאן הרבה מאוד דברים, ואני אגיד שאנחנו מודעים לשיח ולנושאים שעלו כאן היום, בעיקר לנושא של ההכשרות המקצועיות. זה עלה כאן היום בדיון, הרבה פעמים מדברים על זה שיש הכשרות מקצועיות לנשים ולגברים, דיברו על טיפוח החן, אנחנו מודעים לזה, זה נושא שאנחנו מכירים, מסתכלים כל הזמן, מעבדים את הנתונים, בעיקר של התחום של השוברים להכשרות מקצועיות, שאתם בטח מכירים. באמת הרבה הולכות לטיפוח החן, גם בחברה הערבית וגם בקרב חד הוריות. הנתונים האלה, אנחנו מכירים אותם ואנחנו מנסים לשנות אותם, בתמהיל של השוברים, באינסנטיב שאנחנו נותנים. זה נושא שהוא בעייתי, אגב לא רק בישראל -- -

גם בקורסים שקיימים באזור המגורים של האוכלוסיות האלה. כאשר הקורסים שמוכרים על ידי משרד הכלכלה הם קורסים כאלה, שהם מקצועות מה שנקרא נשיים, אז לא יהיה להם לאן לכוון. אני ביקרתי ועשיתי סיורים במרכזי התעסוקה וזה עלה ממנהלים ומעובדים במרכזי התעסוקה, שאמרו 'זה מה שקיים באזור שלנו, זה מה שמשרד הכלכלה מאשר'. אנחנו קבענו פגישת עבודה בנושא הזה ואנחנו נדון בזה.

אני יכולה להגיד שזה שיח שהוא באמת, כמו שאמרת, הולך ומתחזק במשרד. צריך להבין שזו איזה שהיא תופעה עולמית והצורך בחינוך של האוכלוסייה, גם גברים וגם נשים, לגשת למקצועות טכניים, למקצועות טכנולוגיים, זה משהו שצריך לעבוד עליו, כאמור תופעה כלל עולמית.

בהקשר של תעשייה עתירת ידע, הנתונים, גם אותם אנחנו מכירים, הנתונים הם נתונים לא טובים. היום רק 30% מועסקות בהיי טק, וזה איזה שהוא יעד שמשרד הכלכלה גם שם לעצמו, של שילוב יותר נשים בהיי טק, בין היתר אולי על מרכזי הכוון טכנולוגיים, רוצים לעשות כל מיני שיתופי פעולה גם עם המל"ג-ות"ת, כך שנשים שיש להן את הנתונים למקצועות טכנולוגיים ייגשו לזה, אולי גם שיתופי פעולה עם הצבא. הרבה פעמים חלק מהפרויקטים שלנו - - -

יש מלגות ייעודיות בשביל לעודד את זה?

המלגות בתחום ההשכלה הגבוהה זה תחת המל"ג-ות"ת ולא במשרד הכלכלה. מה שאנחנו כן רוצים לעשות במשרד הכלכלה בתחום של שוברים, וזה משהו שהוא כרגע בעבודה, אנחנו רוצים שהמימון לשוברים יהיה גבוה יותר לנשים, שיילכו למקצועות טכנולוגיים, זאת אומרת שיהיה להם אינסנטיב - - -

כן, אבל אנחנו חייבים להגיד, בלי לחזק את החינוך הטכנולוגי ולהכניס יותר בנות או נערות לחינוך הטכנולוגי הן לא יבחרו בשלב יותר מתקדם ללכת להשכלה גבוהה שהיא עתירת ידע או בטכנולוגיה. זה נושא שהוא מאוד חלש במסגרת משרד החינוך, כל הנושא של חינוך טכנולוגי, לצערי הרב.

בעיקרון פרויקטים שאנחנו עושים, מתוך האוכלוסיות, גם לאוכלוסייה חרדית וגם לאוכלוסייה הערבית, יש לנו כמה פרויקטים לקידום האוכלוסיות האלה בתעשיית ההיי טק, שמתוכם תכנית ח"ן ללימודי הנדסאות בסמינרים, תכנית להיי טק - - -

מה התמריצים? מה אתם שמים באמת?

יש גם סבסוד שכר שאנחנו שמים, אבל בתחום הזה אנחנו לא מחלקים את זה לנשים וגברים אלא מי שמגיע. תכנית ח"ן זו תכנית שהיא רק לנשים, שבמקום שהן יילכו ללמוד הוראה בתוך הסמינרים, שילמדו הנדסאות, שזה מעביר אותם למה שאנחנו רוצים לעשות. כך שהתמהיל הענפי יהיה טוב יותר ויהיה מגוון יותר ובתחום של האוכלוסייה הערבית אנחנו עובדים עם כמה עמותות שמקדמות תעשייה עתירת ידע בחברה הערבית ומתוכם הגדרנו שלפחות 25% מהמשתתפים של התכנית יהיו נשים. בעבר זה היה אחוזים יותר נמוכים. אנחנו כל הזמן מסתכלים על התמהילים, גם הענפיים, גם בתוך הענפים, כדי לראות איך אנחנו יכולים לעשות יותר גיוון, גם בתחום של הכשרות מקצועיות, גם בתעשייה עתירת ידע, כי אנחנו מודעים לזה שההשמות והתעסוקה צריכות להיות איכותיות. זה משהו שהוא לחלוטין בשיח - - -

כן, אבל לצערי הרב במרכזי התעסוקה בינתיים ההשמה היא רק בעבודות שהן עבודות, אני לא יודעת איך אפילו לקרוא להן - - -

אנחנו קוראים להם השמה תחילה. את צודקת, נכון.

עדיף כלום מ - - -

אנחנו מבינים שיש נשים שבאמת מחפשות את הפרנסה יותר מאשר את הקריירה לפי סולם מאסלו - - -

אגב, אלה לא היעדים של כל האוכלוסיות. חשוב לציין, באוכלוסייה של יוצאי אתיופיה היעדים שלנו הם בכלל לא השמה תחילה, היעדים שלנו הם רק יעדים של קידום. כך שלכל אוכלוסייה אנחנו מסתכלים אל מול יעדי הממשלה ואנחנו מתאימים את הכלים המשרדיים כדי לעבוד איתם.

זה נשמע נורא. מה שאמרת.

בבקשה, חברת הכנסת מיכל בירן.

תודה. אני מתנצלת, כי אני באמת ממשיכה לדיון באותו נושא בוועדת משנה למעמד הקשיש. תראי, בסוף השורה התחתונה זה כמה כסף שמים על זה וכמה תמריצים. כשאני חושבת על מה יכול להיות באמת אפקטיבי בשילוב נשים בשוק התעסוקה מבחינתי זה משהו מלמעלה ומשהו מלמטה. אחד, בעולם הדימויים ובעולם הדימויים משנה גם ארבע וחמש נשים. ראינו את זה בפוליטיקה, כשאין נשים שעומדות בראש מפלגה, גם נערות ונשים לא יכולות לדמיין שזה מסלול שפתוח בפניהם. זה שיש מודלים לחיקוי זה מגדיל את האפשרות של נשים אחרות לחשוב על זה. הדבר השני הוא רחב ומלמטה, התייחסת לזה, באמת לתת את הכלים מלכתחילה במערכת החינוך שיכולים בכלל לתת לנשים להגיע למקומות האלה.

כשאני חושבת על חברה שלי, שהייתה מובטלת ונורא רצתה לעשות קורס מערכות מידע והיא הצליחה להתקבל אליו, של משרד הכלכלה, אבל אמרו לה שבשנה שעברה היו 20 וכדאי לה להירשם ממש מהר כי השנה יש רק אחד, והיא מהקורס הזה הצליחה להתקבל ממש תוך חודש-חודשיים, בעזרת הקורס, כן לעבודה, כן מנתחת מערכות ובאמת ממסלול אחר לגמרי מהמקום שהיא הייתה בו קודם. בסוף אתם נמדדים לא במילים ולא בתכניות - - -

אגב, המשפט הזה היה נורא, יש קבוצות באוכלוסייה שהשמה תחילה ויש קבוצות באוכלוסייה שיש להם יעדים אחרים. אני בטוחה ש - - -

בהתאם ליעדי ממשלה.

אין לי ספק שלא את, אזרחי מדינת ישראל בחרו את הממשלה, אלה היעדים שלה, אני לא מאשימה אותך, אני רק אומרת לך, תדעי, משקפת לך שזה נשמע נורא.

כשראש הממשלה הוא השר שלה.

אלה יעדים מ-2010.

הוא היה גם ראש הממשלה אז. לא משנה, משפט לסיום. הדבר הזה הוא אינטרס מאוד בסיסי ואסטרטגי של מדינת ישראל, גם בהיבטים הכלכליים וגם בהיבטים הצודקים והמוסריים שלו ואנחנו בסוף נשפוט אתכם בכסף באמת, ברמת ההכשרות המקצועיות, ברמת ההשמות ובכמויות שלהן. זה נחמד המספרים הקטנים ואפשר להתחיל מזה, אבל בסוף, ולא בסוף שלוקח הרבה זמן, צריך לראות ש - - -

לא, זה גם פרויקט פרטי, זה לא פרויקט של הממשלה.

אני סיימתי, תודה רבה, כל הכבוד על הדיון הזה, עאידה, ושיהיה בהצלחה.

תודה, חברת הכנסת מיכל. אני רוצה מהמועצה להשכלה גבוהה, גברתי, נא להציג את עצמך, שם ותפקיד וכמו שאני אומרת תמיד, קצר וקולע. בבקשה.

אני עובדת במל"ג-ות"ת, ביחידה לתכנון פרויקטים. יחד עם משרד המדע בשנה שעברה ריכזנו דוח נתונים ודוח המלצות למל"ג וות"ת בנוגע לנשים. הדוח גם התייחס לאקדמיה כמעסיק, בהמשך לדברים נוספים שאמרתם, וגם לסטודנטים וסטודנטיות בתוך האקדמיה, באמת למגוון התחומים, לתחומים שיש בהם יותר נשים או נשיים, איך שנרצה לקרוא לזה. יש הרבה החלטות שהתקבלו וגם כמובן זאת עבודה בתחילתה, שיש להמשיך ולקדם. יש לנו כל מיני פרויקטים בשיתופים עם משרד האוצר ומשרד הכלכלה והם התחילו וצריכים גם להמשיך, גם לגבי עידוד מהנדסות ומהנדסים וגם לגבי הכוונה.

אני רוצה גם לומר, לא אני שעושה את הפרויקט הזה, אבל יש גם הרבה מאמץ שניתן להכוונה של חרדים וחרדיות למקצועות עם השתכרות וגם לאוכלוסייה הערבית. במיוחד מפתחים מכשירים להכוונה לתחומים שבהם אפשר להשתכר בצורה יותר הולמת.

המסקנות של הוועדה שעמדה בראשה רות ארנון הגיעה אליהן, שהבעיה בתוך המערכת האקדמית היא בעיקר בכניסה אליה. זאת אומרת שאין נשירה ואין מעבר של סטודנטיות בין תחומיים וגם לא בין תואר ראשון ושני כל כך הרבה, כמו שהכניסה למערכת מאוד מפולגת על פי מגדר, באמת אחיות ומורות לעומת מהנדסים. עיקר המאמץ במובן הזה צריך ללכת למשרד החינוך או לממשקים שלפני שנכנסים. עם זאת אני רוצה לציין שיש כל מיני פיילוטים שהמוסדות להשכלה עושים כדי לנסות לעודד נשים שכבר נרשמו ויש להן ועומדות בתנאי סף ללמוד במקצועות של הנדסה, מתמטיקה ופיזיקה, יש ניסיון למשוך אותן לתחומים האלה. זו גם שאלה מה אנחנו יכולים ואמורים לעשות - - -

אני רוצה לשאול, יש במל"ג תכנית אחת להסבה מקצועית של אקדמאיות?

אנחנו לא עושים הסבה מקצועית, זה משרד הכלכלה, לדעתי.

בעבר אי אפשר לעשות הסבה?

זה לא אקדמי.

לא, אני מדברת על תכניות הסבה אקדמיות. זה מה שאני שואלת.

זה תואר. יש מגוון תארים מקוצרים, נגיד, שזה אולי הסבה, אבל הם לא מיועדים למגזר מסוים, מגדר מסוים.

תודה. אני מנסה לבחור. מיכל יודין מעמותת כ"ן.

מדינת ישראל, להבדיל מהרבה מדינות אחרות שיש אליהן היום הגירה ממדינות מצוקה ואצלנו אנחנו לא מדינת מצוקה, אבל יש נתון שצריך להטריד את כולנו וזה אחוז הישראלים שמבקשים להגר ממדינת ישראל ומאוד מבוקשים במדינות אחרות, אם זה בארצות הברית, אם זה קנדה, אם זה אוסטרליה והרבה מאוד מוחות בורחים מכאן. אני חושבת שעל זה צריך לתת את דעתנו גם ברמת הכנסת ואולי גם הממשלה, כי הנתון האחרון שהתפרסם לפני מספר ימים - - -

אבל אני מבקשת להתמקד בדיון שלנו על תעסוקת נשים במיוחד. אני לא יכולה לפתוח עכשיו דיון על הגירת מוחות מישראל.

לא, אבל רק שניקח בחשבון שהרבה מאוד מהם זה נשים, שמחפשות הזדמנויות במדינות אחרות. לפחות לעניות דעתי זה גם נתון שצריך לחשוב ולדון בו. בזה אני אפסיק, מאחר שיתר הדברים נאמרו, תודה רבה.

מר מורן מזור, ממשרד האוצר. אני אשמח לדעת האם הנושא הזה עומד על סדר היום שלכם, האם יש בשורות בנושא הזה, האם מוכנים להקדיש יותר תקציבים לשילוב נשים?

כן, אני אגיד שכן ואני גם אחבר את זה לדיון. אתם בדיון על תעסוקת המחר, אז אנחנו באמת עסוקים בתעסוקת המחר. אנחנו רואים שהמגמות של גידול האוכלוסייה הן כאלה שמאתגרות אותנו ונותנות לנו הזדמנות לשלב אוכלוסיות שעד היום לא משתתפות בצורה מלאה, גם מבחינת שיעור ההשתתפות שלהן בתעסוקה וגם מבחינת מיצוי הפוטנציאל המלא שלהן בשוק העבודה. אם רגע מתמקדים אז אפשר לדבר על נשים ערביות, ששיעורי התעסוקה שלהן נמוכים וגם מיצוי הפוטנציאל, מבחינת הכישורים שלהם, לא מגיע לידי מימוש, ואנחנו יודעים שאצל הנשים החרדיות שיעורי התעסוקה הם גבוהים יותר, הם יחסית גבוהים, בפרט לעומת הגברים החרדים, אבל גם מיצוי הפוטנציאל שלהם לא בא לידי מימוש.

אם נשים זרקור רק על נשים בשני המובנים האלה, כי זה המחר, אז לגבי נשים ערביות אנחנו מכירים את החלטת הממשלה הגדולה שעברה. זו החלטת ממשלה שמתייחסת אמנם לכלל החברה הערבית, מטרתה היא כמובן לשלב את כלל החברה הערבית בכלכלה, אבל יש שם גם דגש מיוחד לנשים, בהיבטים של הגדלת היצע מעונות היום, שיפור התחבורה הציבורית, שבדרך כלל באה לסייע למגדר הנשי. זה עד כדי כך מגיע אפילו לזה שמתאימים את שעות הקווים לאוכלוסייה הספציפית הזאת שנוסעת למפעל או לאזור תעסוקה מסוים, הן מבחינת שעות הפעילות והן מבחינת, אפשר להגיד, התדירות, כי אנחנו יודעות שנשים שיש להן ילדים בבית, בדרך כלל, גם גברים, אגב, מגיעים הביתה גם אם הילדים חולים, לפחות אני, אבל נשים שצריכות להגיע הביתה אז צריכות שיהיה אוטובוס במהלך הזה. גם לזה ניתן דגש.

זה לגבי החברה הערבית. לגבי נשים חרדיות אנחנו רואים מגמה חיובית מאוד בשיעורי התעסוקה. אני חושב שעוד לא הצלחנו לחלוטין להגיע לאיזה שהיא סיטואציה שבה אנחנו מצליחים למצות את הפוטנציאל של הנשים החרדיות באופן מלא. אני חושב שיש שם פוטנציאל גבוה, בעיקר הדבר בא לידי ביטוי בעובדה שהנשים החרדיות בעיקר עוסקות בהוראה. אנחנו רואים תחילה של תזוזה לכיוון קצת יותר טכנולוגי ואולי גם כמה מקצועות אחרים, אבל היינו שמחים ואנחנו גם משקיעים בזה חשיבה רבה, איך לעשות את זה ביחד עם המגזר החרדי, ברגישות הנדרשת, ואלה כמובן שמתחילות בקטן, כמו למשל נהגות תחבורה ציבורית ערביות, אבל אני חושב שיש לזה הרבה השפעה בתוך החברה, גם החרדית וגם הערבית, ואני מקווה שנצליח לעשות תכניות, גם אם קטנות, שבסוף ישפיעו בצורה מלאה.

אני מאוד שמחה על התכנית של נהגות בתנאי אחד, שלא יתחילו אחר כך קווי אוטובוס לנשים.

ד"ר אלה שטראוס, ממשרד המדע והטכנולוגיה.

רציתי לציין בשם המשרד מספר תכניות לקידום נשים ונערות בתחומים של מדע, טכנולוגיה והנדסה. יש לנו תכנית מלגות לקידום נשים בתחום המדעים המדויקים וההנדסה. זו תכנית מלגות ייעודית רק לנשים, כשבמקביל הן רשאיות גם להשתתף בתכנית המלגות הרגילה של המשרד, שפתוחה גם לגברים וגם לנשים.

בנוסף, על מנת להטמיע את כל המושג של שוויון מגדרי ובאמת להשפיע על החשיבות של ההטמעה יש לנו קול קורא נוסף לקידום מחקרים בתחום של קידום מדיניות נשים, על מנת לפעול ולהשפיע בתחומים האלה. בנוסף יצא אצלנו קול קורא בנושא של מרכז ידע לנשים ומגדר במטרה לקחת ולמקד או למסד את התחומים של המחקר ואיסוף הנתונים שקשורים לתחום הזה.

אם אנחנו הולכים אחורה, אז גם בתחום של נערות צעירות, בנות, יש לנו תכניות במסגרת מדע וקהילה, יש תכנית שנקראת מדעניות העתיד, כשהמטרה שם באמת היא - - -

היא מופעלת באוכלוסייה הערבית?

היא מופעלת גם באוכלוסייה הערבית, היא מופעלת בפריפריה גיאוגרפית ובפריפריה חברתית, כולל האוכלוסייה החרדית.

ביחד עם משרד החינוך.

ביחד עם משרד החינוך, נכון. אני פשוט לא ראש אגף מדע וקהילה, אז אני לא תמיד בקיאה בדברים, אבל את צודקת. בנוסף, גם בשיתוף עם משרד החינוך, יצא עכשיו מיזם חדש של נערות פורצות דרך, שגם שם אנחנו מצטרפים אליכם כשאנחנו מייצגים את הצד של האקדמי. כלומר ישנה פעילות ממש רבה לקידום נשים ונערות בתחומים האלה.

אני אשמח אם אני אקבל לידיים שלי ואני אפנה אליכם באופן מסודר, גם למשרד החינוך, גם למשרד המדע, הסבר על כל התכניות עם פילוח של קבוצות שונות בתוך האוכלוסייה. איפה זה פועל, מה בדיוק התכנית.

אוקיי, אז אנחנו נשלח מסמך מסודר עם הכול.

חשוב לציין להשלמה, במשרד המדע פועלת המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. הפעילויות האלה שנעשות הן גם של משרד המדע, אבל גם במסגרת המועצה. אחד הדברים החשובים שלנו זה - - -

המדען הראשי זה תחת משרד הכלכלה.

כן, אבל המדען הראשי שמרכז את פורום המדענים הראשיים זה המדען הראשי של משרד המדע. המדענית הראשית פרופ' נתניהו.

תודה. אני אתן רק שתי דקות לעורכת דין סיגל רונן כץ, האגודה לזכויות האזרח. אני מאוד מבקשת, כי אני חייבת לסכם.

אנחנו רק רוצות להאיר אור על אוכלוסייה נוספת שהולכת ומתגבשת כאוכלוסייה מופלית ובעייתית בעולם העבודה וזו האוכלוסייה של המבוגרים, בני ה-45 פלוס שמהווים 80% מהקבוצה שנמצאת בעומק אבטלה עמוק, חריף, של מעל 270 יום ומתוכם המצב של נשים הוא קשה, כי הרוב מהמבוגרים זה נשים שנמצאות בעומק אבטלה חריף. הבעייתיות היא קשה בייחוד לאור העובדה שכידוע יש תכניות להעלות את גיל הפרישה וגם כיום נשים בנות 55 עד 59 מהוות רק 61% מעולם העבודה בעוד גברים מהווים כמעט 80%. זאת אומרת לגילאים של 55 עד 59 יש כמעט 20% יותר גברים בשוק העבודה מאשר נשים. אני תוהה מה יקרה אם יגדילו את גיל הפרישה לגיל 64, שגם ככה נשים נפלטות משוק העבודה הרבה הרבה יותר קודם.

לכן היום צריך להתעורר ולהקים את מערך ההכשרות מיועד לבני 45 פלוס, מתוכם לנשים במיוחד, ולהכשיר אותן כדי שיוכלו להשתלב לאורך תקופה ארוכה יותר בשוק העבודה, במיוחד כשגיל הפרישה הול לעלות ולא להישאר אדישים לקבוצה המיוחדת הזאת, לתת לה טיפול הוליסטי של הכשרות, של השמה ושל מנגנוני הכשרה מיוחדים.

תודה רבה. תודה לכולכן ולכולכם. אני חושבת שהיה דיון מאוד מעניין ויש הרבה מה ללמוד ומה לקדם לאחר הדיון הזה. הייתי רוצה לשמוע יותר רעיונות לעתיד, יותר מאשר, כמו שאמרתי בהתחלה, שיקוף המצב הקיים, אבל לפעמים לשקף את המצב הקיים, ממנו לומדים מה הלאה.

אני חייבת להגיד שכל עולם התעסוקה משתנה וכל הדרישות כדי להשתלב בעולם התעסוקה עוד ישתנו ב-15 השנים הבאות ואנחנו חייבות להיות מוכנות לשינוי הזה כדי שנוכל באמת להשתלב בצורה הכי נכונה.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה. בכל מה שקשור לעסקים קטנים, אני התחלתי בזה, פתחתי והודעתי על השינוי בחוק שאני הצעתי ושאני מקדמת. בנוסף לכך כנראה אני גם אפעל עם חבר הכנסת עמיר פרץ לשלב את השינוי של נושא ההעדפה המתקנת, חובת דיווח על שיקול העדפה מתקנת בוועדות ולהגדיר יותר ברור מתי מפעילים את השיקול של העדפה מתקנת. גם כל ההצעות הקשורות בשינוי תנאי הסף ומיפוי תחומי הרכש. אנחנו ניקח את זה ואני מתחייבת לקדם את זה.

אני חושבת שאנחנו כבר הרבה זמן מחכים לתיאום ישיבה משולבת, משותפת, של הוועדה לקידום מעמד האישה עם ועדת המדע כדי לדון גם בדוח שהוזכר וגם בהמלצות ומה התכניות של המשרד ליישם את ההמלצות. אנחנו מכירים טוב מאוד, במדינה הזו יש הרבה מגרות ומדפים שיש עליהם המלצות שאף אחד לא נגע בהן, אנחנו רוצות להבטיח שבאמת זה יתקדם. אנחנו נודיע בקרוב על ישיבה משותפת כזו.

בכל הנושא של ההסבות המקצועות, שינוי הכשרות על ידי משרד הכלכלה, יש לנו בשבוע הבא ישיבה משותפת עם סמנכ"לית משרד הכלכלה, כאשר המטרה העיקרית זה לקדם שינוי אמיתי בהכשרות הקיימות ובאישורים להכשרות הקיימות.

כפי שאמרתי, אני מבקשת לדעת את התכניות שקיימות במשרד המדע בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ואם לכל משרד בנפרד יש דברים נפרדים, אז אני מבקשת לדעת ולקבל את המידע. אנחנו נפנה אליכם באופן מסודר.

אני חייבת להגיד שיש בעיות שאי אפשר לפתור בלי שינוי מהותי, גם בחשיבה ובמדיניות הכלכלית המונהגת על ידי ממשלת ישראל, שלצערי הרב סוגרת פערים על ידי זה שהיא מורידה את הגברים במקום להעלות את הנשים. המדיניות הכלכלית הדורסנית הזו שמובילים בשנים האחרונות, הניאו ליברלית, שנותנת אפשרות לתעסוקה בלתי ישירה, שנותנת אפשרות לקיפוח זכויות, נותנת אפשרות גם לא ליישם החלטות ממשלה שהיו ומשתמשים בהן בצורה מאוד נרחבת כיחסי ציבור, אני חושבת שבלי שינויים כאלה אנחנו עדיין נגיע ונדון, אבל אי אפשר לחכות עד שהשינוי האמיתי יקרה, השינוי העקרוני, המהותי, אנחנו נפעל גם לשינויים בדרך שיאפשרו לעוד ולעוד נשים להיכנס, אם זה דרך דוגמאות שיפרצו דרך ויתנו סימנים, אם זה בדרך שינוי רוחבי שיאפשר ליותר נשים גם להתפרנס בכבוד וגם לפתח קריירה.

אני מודה לכולכם. אני נועלת את הישיבה, ואם יש הצעות, אם יש בעיות ספציפיות, תמיד הוועדה והלשכה שלי פתוחות, אנא פנו ואנחנו ננסה לקדם. תודה לכולכם ויום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.