ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 23/02/2016

התמיכה הממשלתית בארגוני הקהילה הגאה

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 24

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שלישי, י"ד באדר א' התשע"ו (23 בפברואר 2016), שעה 9:00
סדר היום
התמיכה הממשלתית בארגוני הקהילה הגאה
נכחו
חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

יעל גרמן
מוזמנים
עו"ד שנית הראל - ממונה ייעוץ משפטי, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

עינב לוק - מנהלת אגף תכניות סיוע ומניעה, משרד החינוך

נטע הראל - מרכזת ארצית שחפת ואיידס, משרד הבריאות

ציפי נחשון גליק - משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד חנן ארליך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר גל וגנר - מנהל שותף – מרפאת גן מאיר, האגודה לזכויות הלהט"ב

ארז וינר - מנהל, האחווה הסטודנטיאלית הגאה, האגודה לזכויות הלהט"ב

שי ברמסון - רכז מטה, האחווה הסטודנטיאלית הגאה

לירון אטיאס - האחווה הסטודנטיאלית הגאה

אמרי קלמן - האגודה לזכויות הלהט"ב

יפתח היבנר - הוועד למלחמה באיידס

עו"ד חן שמילו - רכז קשרי ממשל, איגי

עו"ד יגאל אברהמי - יו"ר, ארגון חוש"ן

רם שפע - סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים, התאחדות הסטודנטים

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

נעה גולני - יו"ר החוג הגאה, מפלגת העבודה

דניאל יונס - יו"ר חברותא – הומואים דתיים

אתי חדד - בת קול – ארגון לסביות דתיות

שחר צוק - הבית הגאה, באר שבע

אור ויז'ניצר - הבית הפתוח

אלישע אלכסנדר - יו"ר, ארגון מעברים לקהילה הטרנסית

מיכל סטולר - פרויקט גילה להעצמה טרנסית

אילאיל פארן - פרויקט גילה להעצמה טרנסית

נינה הלוי
– מתנדבת, פרויקט גילה להעצמה טרנסית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
ייעוץ משפטי
איתי עצמון
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי
יעקב סימן טוב

התמיכה הממשלתית בארגוני הקהילה הגאה
היו"ר סתיו שפיר
בוקר טוב. אנחנו נפתח את ישיבת הוועדה. שלום לכולם. תודה רבה שבאתם לכאן ביום גשום זה. האמת שזו, באופן ספציפי, ישיבה שאני כבר הרבה מאוד זמן רוצה לעשות בעקבות דיבורים, שמועות, אמירות, הצהרות, שקיבלנו משרים בממשלה. גם, כמובן משר החינוך. ואנחנו אחר כך גם נעבור על ההבטחות אחת-אחת ונבדוק מה מהן יושמה ומה לא. אבל גם בגיבוי מלא של ראש הממשלה, לפחות מהצהרות שאנחנו קיבלנו, שמענו מהתקשורת, אחרי הרצח של שירה בנקי בקיץ.

והיום הזה הוא יום שמארגנות חברת הכנסת יעל גרמן, שהיא גם חברת הוועדה, מיכל רוזין ומרב מיכאלי. יום הזכויות של הקהילה הגאה. הוא נערך בפעם הראשונה בכנסת. זה נכון?
יעל גרמן (יש עתיד)
פעם ראשונה שהכנסת מציינת את יום זכויות הקהילה הגאה. וזה יום היסטורי. זה יום מאוד מרגש, מבחינתי.
היו"ר סתיו שפיר
כן. זה בהחלט מעורר גאווה. ואנחנו התבקשנו, על ידכם, לקיים, כאן, בוועדה, שני דיונים. הדיון הראשון יהיה בסוגיה של תקצוב ארגוני הקהילה הגאה. והדיון השני, שיתחיל בעוד שעה, יהיה על הנוהל בעניין פונדקאות חו"ל. בטח יש חפיפה בין חלק מהמוזמנים, ויצטרפו אלינו גם מוזמנים אחרים בדיון השני.

אני מיד אבקש ממך, יעל, לפתוח את הדיון, ואחר כך נשמע, קודם מהארגונים ואחר כך ממשרד החינוך. אני רק אומר ממש בכמה מילים: אני מכירה וממש זכיתי להכיר, מאוד מקרוב, את הפעילות של ארגוני הנוער שפועלים בקהילה. אני מעריצה. הפעילות לכם מדהימה, מבורכת, מרגשת. כל כך הרבה אנשים שחברו לפעילות הזו בהתנדבות מלאה כדי לבוא ולתת שירות במקום שבמשך שנים היה בוואקום. מקום שלא היה בו. שלנער או לנערה שהיו זקוקים לאוזן קשבת, להדרכה, להכוונה, לאיזשהו מדריך בתוך. כל השאלות שעלו להם בגיל שהוא גם ככה, כנראה הגיל הכי מאתגר שאנחנו עוברים בחיים, מהרבה מאוד בחינות. היו במקום שפשוט לא היה להם שום עזרה ושום סיוע, והארגונים נכנסו אל הוואקום הזה ועושים פשוט פעילות מדהימה, שגם גדלה ומתרחבת עם השנים, ואפשר לראות את התהודה שלה בכל מקום.

משרד החינוך היה צריך, ובכלל – המדינה הייתה צריכה לאמץ את הפעילות הזו בשתי ידיים. לבוא ולהסתכל על האנשים הצעירים בעיקרם שמפעילים אותה, ולהגיד: כל הכבוד. מה אתם צריכים? אתם עושים משהו, שיכול להיות שהמדינה הייתה צריכה לדאוג לו. ואתם עושים את זה כגופים חיצוניים, כעמותות, כארגונים. מה אתם צריכים? איך אנחנו יכולים לסייע? בפרט כשגם אני מכירה את התקציבים מההיכרות ומהשיחות האישיות שאני עורכת אתכם. לא מדובר בתקציבים בשמיים. בינינו. מדובר בסכומים יחסית מאוד נמוכים. אנחנו רואים סכומים הרבה יותר גדולים של כסף, הולכים לכל מיני יעדים, שהמשמעות שלהם או הציבור שהם נוגעים בהם הוא ציבור הרבה יותר קטן. וכאן, באמת בסכום קטן אפשר, לא פחות מלהציל נפשות ולהפוך חיים של כל כך הרבה אנשים. המספרים מדברים על בין 5% ל-10% מהאוכלוסייה. אני לא יודעת עד כמה המספרים האלה תואמים את המציאות, אבל להציב ולעשות את חייהם של כל כך הרבה אנשים בחברה הישראלית הרבה יותר טובים והרבה יותר מאושרים.

וכאן זה המקום של המדינה לבוא ולהושיט יד. כל עיכוב וכל גרירה וכל המסעות שהרבה מכם נאלצים לעשות בנבכי הבירוקרטיה במירכאות, אבל אני לא בטוחה שזו בירוקרטיה או פשוט ניסיון להדוף ולא לתקצב, באמצעות הטרטור הזה. זה דבר שהוא בושה למדינה. אין שום סיבה שהוא יתקיים. הדבר הזה נגרר כבר הרבה יותר מדי זמן. ומה שאנחנו רוצים לעשות פה היום זה פשוט לחשוף את הפרטים: כמה כסף הובטח; כמה הובטח גם לאורך הדרך, בתוך הדיונים הפנימיים. חלק מהדברים הובטחו ממש מעל דפי העיתון, וחלק מהכספים הובטחו בדיונים פנימיים שאתם ערכתם. אנחנו נבקש מכם לחשוף בפנינו את הנתונים, ונבקש אחר כך ממשרד החינוך לספר לנו מה באמת הולך, מהי התכנית שהייתה אמורה להתגבש על פי הצהרתו של שר החינוך ואיפה היא עומדת. ונעבור בין המשרדים השונים שאמורה להיות להם נגיעה בנושא הזה.

אז אני מבקשת ממך חברתי, חברת הכנסת גרמן, גם לפתוח ואחר כך נעבור מיד לארגונים. תודה רבה.
יעל גרמן (יש עתיד)
אוקיי. אז כמו שאמרתי, מבחינתי זה יום מאוד מרגש. זו לא הפעם הראשונה שהשדולה מתכנסת. ובקדנציה הזו, לא במושב הזה, אבל בקדנציה של הכנסת ה-20 זה למעשה הפעם השלישית שהשדולה מתכנסת. אני חושבת שזה הכי הרבה פעמים שהיה אי פעם. ואנחנו גם לא ייסדנו את השדולה. ואני חייבת לציין, ואני אציין את זה לאורך כל היום, את ניצן הורוביץ, שהוא זה שהקים למעשה בכנסת ה-18 את השדולה נגד להטופוביה. שזו הייתה למעשה השדולה הגאה. אבל זו פעם ראשונה שאנחנו קיבלנו את האישור של יושב ראש הכנסת לקיים יום בכנסת. ובמסגרת היום הזה, לא רק שאנחנו בשעה 14:00 נציין את זה, את השדולה, אלא שלאורך כל היום, בשמונה ועדות שונות, לרבות כמובן הוועדה בראשותה של סתיו שפיר – הוועדה לשקיפות המידע. אנחנו נקיים דיונים שמוקדשים לבעיות ולאתגרים של הקהילה.

אז היום יהיו פה שני דיונים. אני לא אוכל להיות בדיון השני, כי אני כבר רצה לדיונים אחרים, אבל אני בהחלט שמחה לפתוח את הדיון על שקיפות המידע באשר לכל הנוגע לתמיכה בארגונים. אני רואה כאן את פרויקט גילה. אני רואה כאן את חוש"ן. איגי בוודאי נמצאים כאן. אני לא יודעת אם מעברים.
קריאה
אפשר להגיד שגם מעברים.
יעל גרמן (יש עתיד)
אפשר לומר שגם מעברים נמצאים כאן. אלה כל הארגונים או חלק מהארגונים שנותנים מענה בתחומים כל כך רבים שהקהילה זקוקה להם: בתחום החינוך, בתחום הבריאות, בתחום המודעות, בתחום החברה. גם בתחום הגיוס לצה"ל. בכל התחומים האלה הקהילה זקוקה לתמיכה. וכמו שאמרה יושבת הראש: לא מדובר בתמיכות של מאות אלפים ובוודאי לא של מיליונים – יכול להיות שארגון פה, ארגון שם – אלא באמת בתמיכות שיאפשרו את הקיום. ואין ספק שהיום, כאשר המודעות הולכת וגוברת, כאשר אנחנו רואים את הפגיעוּת ואת הפגיעוֹת בקהילה – הממשלה חייבת לשים כסף ולקחת אחריות על הקהילה.

אז אני מברכת את הארגונים ומברכת את יושבת הראש ומאחלת לנו יום מוצלח.
קריאה
תודה רבה.
היו"ר סתיו שפיר
תודה רבה.

מי הנציגים שלנו פה ממשרד החינוך? שלום.
שנית הראל
שנית הראל מהלשכה המשפטית, ועינב לוק משפ"י.
היו"ר סתיו שפיר
שלום. אתן תרצו אולי לפתוח ולתת לנו קצת פריסה של הדברים? יכול להיות שאחרי שתדברו אז כבר לא יהיו שאלות, ונוכל להכריז על כך שהמטרה הושלמה.
אמרי קלמן
יש עוד משרדים, אבל לא רק משרד החינוך.
היו"ר סתיו שפיר
כן, כן. אז ממש אם תוכלו.
שנית הראל
אני אומר כמה מילים. עינב תשלים אותי. נכון להיום, משרד החינוך מסייע לארגונים הללו בשני מסלולים עיקריים: המסלול האחד זה מסלול של תמיכות, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. יש לנו מבחן תמיכה בפעילות ארגוני ילדים ונוער. מבחן חדש שגובש בשנת 2013. הוא מיועד לכלל ארגוני הילדים והנוער, לפי כללים שנקבעו בו, תנאים, הבטחות תקצוב.

החל משנת 2013 נתמכת עמותת איגי מהתקנה הזאת. תקציבי התמיכה עלו עם השנים. בשנת 2013 זה היה בסדר גודל של 330 אלף שקל.
היו"ר סתיו שפיר
330 אלף שקל?
שנית הראל
את רוצה את הסכום המדויק: זה 336,725 שקל.

בשנת 2014 התקציב גדל ל-732 אלף שקל. ובשנת 2015 אושר תקציב בגובה 949 אלף שקל. כמעט מיליון שקל. כאמור, זה לא מבחן ייעודי לאיגי, אבל זה מבחן שבמסגרתו נתמכה גם העמותה הזאת. למיטב ידיעתנו, לא הייתה פנייה של ארגון נוסף שהיה מעוניין או ביקש להיתמך במסגרת התקנה הזאת. התקנה הזאת היא תקנה שקופה. היא מפורסמת - - -
היו"ר סתיו שפיר
כמה ארגונים נתמכים מהתקנה?
שנית הראל
12. 15.
היו"ר סתיו שפיר
כמה מתוכם ארגונים שעוסקים בקהילה הגאה?
שנית הראל
זה הארגון היחיד. זה הארגון היחיד שפנה וביקש ואושר. התקנה היא תקנה פתוחה. זאת אומרת, ההזמנה שאנחנו מפרסמים לציבור הרחב להגיש בקשות היא הזמנה פתוחה. כל מי שחושב שהוא עומד בקריטריונים - - -
היו"ר סתיו שפיר
זה ברור.

כשבנט אמר בקיץ שהוא הולך להכפיל את התמיכה באיגי, הוא התכוון לתקנה הזאת?
קריאה
כן.
שנית הראל
אני יודעת שהתקציב של התקנה הזאת גדל, ואת רואה גם לפי המספרים - - -
היו"ר סתיו שפיר
לא. המספרים הם לא הכפלה. מ-732 אלף שקל ל-949 אלף שקל – אנחנו לא מדברים על הכפלה.
שנית הראל
כי התקציב של התקנה הוא תקציב אחד. זאת עוגה סגורה. זאת אומרת, אי אפשר במסגרת תקנת תמיכה להגדיל תמיכה לגוף ספציפי. אפשר יהיה להגדיל את התמיכה בתקנה כולה. זאת אומרת, את העוגה הגדולה. ואז כל מי שנמצא בתקנה ונמצא זכאי לקבל תמיכה, תקציבו גדל.
היו"ר סתיו שפיר
אנחנו - - - בפרטים. שר החינוך אמר שהוא מכפיל את התקציב של איגי. האם הוא התכוון לתקנה הזאת או לתקנות אחרות שקיימות במשרד החינוך?
שנית הראל
אני לא יודעת למה הוא התכוון. אם את רוצה שאני אבדוק אם התקציב של התקנה גדל בין 2014 ל-2015 או בין 2015 ל-2016 – זה אני יכולה לעשות.
היו"ר סתיו שפיר
- - -
שנית הראל
לא. דיברת על התקציב של איגי.
היו"ר סתיו שפיר
נכון.
שנית הראל
אני שואלת אם את רוצה - - -
היו"ר סתיו שפיר
אין פה הכפלה. מ-732 אלף שקל ל-949 אלף שקל – זה לא הכפלה.
שנית הראל
נכון. אבל כמו שאני אומרת: אי אפשר להכפיל תקציב של עמותה מסוימת, שהיא עמותה נתמכת, אחת מבין 12 או 15 גופים. אפשר להגדיל את התקציב בתקנה. למיטב ידיעתי, התקציב בתקנה הספציפית הזאת גדל באמת. ומתוך כך, גם התקציב של איגי בתוך התקנה.
היו"ר סתיו שפיר
שנייה. אני מצטערת. אני כן נאלצת לבקש ממך לדייק. כששר החינוך התבטא, ואם את רוצה אנחנו נמצא את הציטוט המדויק – הוא אמר, והוא קיבל על זה כותרות מאוד יפות בתקשורת: הכפלה של התקציב של איגי. הכפלה מ-2014 זה אומר שאנחנו צריכים לעלות למשהו באזור ה-1.4 מיליון שקלים. בחישוב מאוד פשוט. אני רואה שנתונים - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
ואפשר לראות שהכפילו שנה קודם. זאת אומרת שאפשר להכפיל. - - - לא ספציפית.
שנית הראל
אבל ההכפלה היא לא הכפלה פר גוף. אני רוצה שוב להדגיש - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
הגוף הספציפי הזה - - -
היו"ר סתיו שפיר
אבל אני שאלתי מאוד ספציפית - - -
שנית הראל
אני שוב אומר: חלקו של הגוף הספציפי הזה בכלל התקנה נגזר מהיקף הפעילות - - -
היו"ר סתיו שפיר
אבל זאת לא השאלה. בנט דיבר ספציפית על הגוף הזה.
חן שמילו
זה קשור, מה שהיא אומרת. זה עלה גם בגלל - - -
שנית הראל
אבל מה שאני אומרת: כשבנט דיבר ספציפית על הגוף הזה, חזקה עליו שהוא התכוון שהגוף הזה יקבל בדרך המסודרת והחוקית שיכול גוף לקבל. הוא לא התכוון שהוא יוציא צ'ק מכיסו ויעביר אותו לגוף או דברים כגון אלה. לכן, אני אומרת - - -
היו"ר סתיו שפיר
אוקיי. אז אני - - -. אני מבינה שהדברים לא לגמרי ברורים. מתוך פרוטוקול מליאת הכנסת מה-12 בינואר 2016. אנחנו מדברים כבר על מעל חצי שנה מאז ההבטחה המקורית. שר החינוך נפתלי בנט: אני יזמתי גם את הכפלת התקציב של איגי. זה היה אחרי האירוע של רצח שירה בנקי, זכרונה לברכה. הוא דיבר גם על העצרת, שהוא התכוון להגיע אליה, וכולי וכולי וכולי. הוא אומר: כבר יזמתי. כלומר, זה כבר קרה. הפעילות התרחשה.
שנית הראל
אני לא יודעת למה הוא התכוון. אני לא מדברת בשמו של שר החינוך. אני אומרת: בהיבט המקצועי, היה גידול בתקנה בין 2015 ל-2016. אני יכולה לבדוק מה היה הגידול. הדרך להגדיל את חלקה של איגי הוא רק באמצעות הגדלת התקנה כולה. זאת הדרך - - -
היו"ר סתיו שפיר
כלומר, כדי להגדיל את תקציב איגי הוא צריך להגדיל, להכפיל את כל התקציב של כל ארגוני הנוער?
שנית הראל
כן. תראי, זה לא במישרין אחד לאחד. מפני שחלקה של איגי הוא נגזר מהאופן שבו מחולקת התקנה. זאת אומרת, היקף הפעילות שלה לעומת היקף הפעילות של עמותות אחרות. של ארגונים אחרים.
היו"ר סתיו שפיר
כלומר, הוא אמר משהו שאי אפשר לעשות?
שנית הראל
לא. הוא הצהיר על כוונה. הוא הצהיר על כוונה. אגב, הוא כן עומד בעניין הזה, מפני שכבר בשבוע שעבר התקיימה ישיבה אופרטיבית אצל המנכ"לית, שהיא הנחתה להקצות לעניין הזה תקציב ולבחון את הדרך המסודרת לסייע לפעילות של הארגונים הללו בתוך בתי הספר.

אז דרך אחת היא כאן.
עינב לוק
ולא רק לאיגי. ולא רק לאיגי.
שנית הראל
כן. לא רק לאיגי. לכל הנושא הזה של הגברת המודעות, לקהילה הגאה. זו פעילות בקרב התלמידים.

עכשיו, יש עוד מסלול. לא רק מסלול התמיכות הוא המסלול שבו מסייע המשרד לנושא. המסלול השני הוא המסלול באמצעות אגף שפ"י – השירות הפסיכולוגי הייעוצי. ברשותך, אני אתן לעינב לומר כמה מילים על העניין הזה. בסדר?
עינב לוק
אני אתחיל, לא מנושא התקציב. אני אתחיל מנושא הפעילות המשותפת. אני רוצה להגיד שקודם כל השותפות בין אגף שפ"י לארגוני הגאים תפסה השנה תאוצה משמעותית ביותר. אנחנו נמצאים בקשר רצוף עם הארגונים הגאים. אנחנו הקמנו שולחן עגול, של משרד החינוך, שבו שותפים נציגים מכל הארגונים. כשהמטרה של השולחן העגול היא באמת לחשוב איך לקדם את ההסברה ואת הפעילות בתוך בתי הספר.

אני רוצה להגיד שההסברה והפעילות נעשית בעיקר דרך הכשרת היועצות, והיועצות פועלות בתוך בתי הספר. הארגונים מגיעים להכשרה של היועצות, כדי להכשיר את יועצות בתי הספר. כדי שבאמת יהיה לנו סוכן שינוי משמעותי בכל בית ספר, שהוא חלק מהצוות החינוכי. והמטרה היא שהיועצת החינוכית תכשיר את הצוות החינוכי.

אנחנו נמצאים בשלבים של למידה הדדית, של כתיבה, וכתיבה של התכנית בתוך כישורי החיים נכתבה בשיתוף עם חוש"ן ומופעלת בתוך בתי הספר. ואני חושבת שמהבחינה הזאת, שיתוף הפעולה והרצון להכשיר את כל היועצים ואת הצוותים החינוכיים, זה הליך שבעינינו הוא הליך מאוד משמעותי. דבר נוסף: זה שנמצאים עכשיו בהליכים, יחד עם אגף ההכשרה במשרד החינוך, כדי לקדם את הנושא – לפתוח השתלמויות ייעודיות למורים בבתי הספר, כדי להגביר את המודעות של המורים לנושא.
היו"ר סתיו שפיר
מתי זה הולך לקרות?
עינב לוק
זה עכשיו בשלבים של גיבוש ותכנון, ובברכתה של המנכ"לית. אז אנחנו בהחלט בשלבים של גיבוש התכנית.
היו"ר סתיו שפיר
בשנת הלימודים הבאה זה כבר יפעל בבתי הספר?
עינב לוק
קודם כל, אני רוצה להגיד שההשתלמות ליועצות בתי הספר מתקיימת כבר עכשיו, וזו לא השנה הראשונה. כל היועצות עוברות תהליך של הכשרה, במסגרת תכנית למיניות בריאה. גם יש להן פרק בתוך התהליך הזה בנושא של להט"בים, וגם בתוך תכנית כישורי חיים קיים פרק שנכתב בשיתוף עם חוש"ן. זה כבר פועל. לא בכל ההיקפים שהיינו רוצים שזה יהיה, אבל זה כבר פועל בבתי הספר. והנושא של הכשרת מורים נמצא בתהליך של גיבוש.
היו"ר סתיו שפיר
אנחנו מיד נחזור לזה. אני רוצה עכשיו לשמוע מהארגונים ואנחנו נחזור אליכם במשרד החינוך. מאוד מדאיג שנאמרים דברים מסוימים מעל דוכן המליאה, אבל הדברים האלה או שאי אפשר בכלל להוציא לפועל או שאין כוונה להוציא אותם לפועל. גם הצהרות שמגיעות מפוליטיקאים – אולי זה יפתיע חלק מהקהל לשמוע – אבל גם הצהרות כאלה חייבות להיות מקוימות וממומשות.
יעל גרמן (יש עתיד)
אנחנו נגיש שאילתה כדי לבקש ולברר, בוודאי.
היו"ר סתיו שפיר
קיבלנו תשובה לשאילתה מהשר כבר לפני חודש. התשובה הייתה - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
אנחנו נבקש ממנו להתייחס לדבריו מלפני חודש.
היו"ר סתיו שפיר
מי רוצה לדבר מהאגודה לזכויות הלהט"ב?
אמרי קלמן
היי.
היו"ר סתיו שפיר
אמרי קלמן. שלום.
אמרי קלמן
היי. אמרי. יושב ראש שותף של האגודה.

קודם כל, תודה לסתיו על ההחלטה לקיים שני דיונים בוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור. וכמובן השדולה הגאה, שבאמת מרימה את היום הזה ועושה היסטוריה.
יעל גרמן (יש עתיד)
יחד אתכם.
אמרי קלמן
יחד איתנו.

אני אגיד שבעיניי זה כזה קצת סימבולי להתחיל את היום הזה בוועדת המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, כי אני קצת מרגיש שבנושא הזה באמת מדובר בנושא שקוף ובקהילה שהיא קצת שקופה. זאת אומרת, התחלנו במשרד החינוך. זה לא המשרד היחיד שאנחנו עובדים איתו וגם לא המשרד היחיד שאנחנו מקבלים - - - תקציבים, אבל עדיין מדובר במספר בודד מאוד של משרדים. וגם בתוך המשרדים האלה שבהם אנחנו מצליחים לקבל איזשהם תקציבים, מדובר בסכומים שהם באמת קרובים להיות שקופים. בסוף אנחנו מדברים על קהילה, שבהערכות מאוד צנועות, לא פחות מכמה מאות אלפים; אנשים בישראל שצריכים את העזרה של המשרדים הממשלתיים בכל התחומים, ואנחנו מדברים על תקציבים מאוד נמוכים.

אני אספר איזה קוריוז קטן, ככה, על איך מתנהגת קהילה שנמצאת בהישרדות. השבוע עבדנו, כמובן כל הארגונים, כדי לגבש את המסמך שמספר את התקציבים שלנו. ובתוך הארגונים, שבסוף אנחנו, כולנו, חברים ועובדים ביחד, הייתה תחושה של אי נעימות שאיגי, שבסוף מקבל סכום, באמת מצחיק, של פחות מ-950 אלף שקל לשנה שלמה של פעילות ארצית. היה לו לא נעים אל מול הארגונים האחרים. כי הארגונים האחרים מקבלים אפילו לא רבע מהסכום הזה.
גל וגנר
או לא מקבלים בכלל.
היו"ר סתיו שפיר
חלקם לא מקבלים בכלל.
אמרי קלמן
או לא מקבלים בכלל. ככה מתנהגת קהילה שהיא בהישרדות, שהמצב שלה הוא כל כך לא נעים, בינה לבין עצמה, שהיא צריכה לריב על פירורים. אנחנו רבים על פירורים בסופו של דבר, וזה שונה לחלוטין מאיך שהציבור תופס את הקהילה הגאה או חושב שהכנסת מתייחסת לקהילה הגאה. גם היום החשוב הזה, ההיסטורי, שמקבל הרבה כותרות, הוא ממש מייצר פער גדול מאוד בין מה שקורה בשטח וכל התחום הזה של תקציבים.

אני אתן גם כמה דוגמאות: לדוגמה, ככה, התחושה שגם אנחנו מקבלים הרבה. שהשימוש בקהילה הגאה בכל מה שקשור להסברה, הוא דווקא מקבל לא מעט תקציבים ממשלתיים. אני פוגש מידי שבוע נציגים שמגיעים במימון של משרדים ממשלתיים לארץ. משלחות שיוצאות מהארץ לחוץ לארץ לספר באמת סיפורים מאוד יפים על הקהילה הגאה בישראל. כמובן, מאות אלפי שקלים "שנשפכים" על הדבר הזה. הסברה בתוך ישראל? אפס. חוש"ן – ארגון ההסברה הישראלי שפועל בתוך גבולות ישראל כדי להסביר את מצבה של הקהילה הגאה – לא רואה שקל אחד ממדינת ישראל כדי לעשות הסברה, In house. גם משרד התיירות וגם משרד החוץ וגם מערך ההסברה של משרד ראש הממשלה משקיעים הרבה מאוד כסף כדי לספר את הסיפור הזה. בתוך הגבולות כנראה שלא צריך לספר שום דבר. המציאות מראה לנו אחרת. אנחנו ראינו את זה רק בקיץ האחרון, ואנחנו רואים את זה מידי יום. מה שקרה בקיץ האחרון מגיע לכותרות. הקהילה הגאה רואה את הסיפורים האלה מידי יום.

סיפור אחר הוא כמובן עניין, שדווקא יושבת פה מישהי שכדאי גם לשמוע אותה – שותפה שלנו ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים. הקהילה הגאה, רק בשנה האחרונה, מתעסקת בסוגיות מהותיות מאוד של רווחה. האגודה מקבלת סיפורים של מקרים קשים מאוד. עכשיו, סתם, השבוע שמתי לב שהרבה כותרות הלכו סביב הסיפור הזה של בחורה - - - מסמים. מועדון הבלוק. המשטרה התערבה. סגרו את מועדון הבלוק. סתם ככה, לסבר את האוזן: הקהילה הגאה איבדה בשלושה חודשים בשנת 2015, ברצף של שלושה חודשים, ארבעה בליינים במסיבות הומואים, שמשתמשים באותם סמים. מתו. לא נפצעו. לא בבית חולים. מתו. גם התקשורת, כמובן, איכשהו, מצליחה לא לשים את זה במרכז, אבל גם המשרדים הממשלתיים מתקשים מאוד לעבוד איתנו בנושא הזה כדי לטפל בבעיות האלה: בעיות של זנות בקרב הקהילה הטרנסג'נדרית. הקהילה הטרנסג'נדרית חיה את הסיפור הזה ברמה היומיומית. זה לא איזה מקרה שהוא יוצא דופן. גם, בסופו של דבר, מעט מאוד, אם לא אפס תקציבים שמגיעים לטיפול בסוגיות האלה;
אובדנות
אנחנו מכירים כבר היום שהסיפור הזה של אובדנות בקרב הקהילה הגאה הוא לא איזה המצאה שלנו. מדובר, בסופו של דבר, בהצהרות ברורות. גם שמגיעות ממשרדים ממשלתיים, לגבי זה שהקהילה הגאה היא קהילה בסיכון בנושא הזה. מעט מאוד תקציבים שאנחנו רואים. בטח גם באגודה וגם בארגונים אחרים לטיפול בתופעות האלה של רווחה.
היו"ר סתיו שפיר
אתה יכול לדבר ולספר לנו קצת על המספרים? מה התקציבים שמגיעים? גם מונח לפנינו נייר של האגודה. כל הניירות כמובן גם מועלים לאתר של הוועדה. אבל תגיד לנו קצת מה המספרים. מה באמת המדינה מעבירה?
אמרי קלמן
היום אנחנו מקבלים תקציב, שגם הוא, כרגע אנחנו מקווים שהוא ימשיך לשנה הבאה. עוד לא ברור בכלל שהוא יגיע לשנה הבאה, כי התקצוב שלנו הוא לא קבוע, ומדובר בפרויקט שמסתיים השנה, של 200 אלף שקלים בשנה. זה מה שהקהילה הגאה מקבלת עבור רווחת הקהילה הגאה.
היו"ר סתיו שפיר
זה ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
אמרי קלמן
בסדר? זה הסכום - - -
היו"ר סתיו שפיר
וכשאתה אומר לא קבוע, כלומר הסכום הזה לא נמצא בבסיס התקציב?
אמרי קלמן
לא. זה היה פה - - - שבאמת התחיל לפני שלוש שנים, וגם הוא מבוסס כמובן על הכנסות - - -
היו"ר סתיו שפיר
מי גברתי?
ציפי נחשון גליק
ציפי נחשון גליק ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

אני רק אגיד שמבחינתנו זה קבוע. קודם כל, אני שמחה, כי אני שותפה פה עם כמה ארגונים, אבל מבחינת תקציב יש לזה באג. כי אם אני רוצה לעשות שותפות נגיד עם ארגון מסוים על תמה מסוימת שהוא רוצה לקדם, הוא חייב להביא 50%. ויש לזה מגבלה.
קריאה
בדיוק.
היו"ר סתיו שפיר
על כל המצ'ינג - - -
ציפי נחשון גליק
בדיוק.
נטע הראל
ציפי, אני ממשרד הבריאות ויש לנו אותה בעיה.
ציפי נחשון גליק
וזה תהליך יחסית שהוא מאוד מקוצר. הוא כאב ראש במובן הזה שכל שנה אני צריכה ללכת לוועדת המכרזים שלי ולעשות את השותפות הזו. אבל הבעיה היא שלמשל - - -
היו"ר סתיו שפיר
אבל למה זה עובד בצורה כזאת ולא כתקציב קבוע?
ציפי נחשון גליק
כי הארגונים עצמם רוצים לקדם אג'נדה שהם רוצים לקדם.
היו"ר סתיו שפיר
זה ברור, אבל למה התקציב לא קבוע? האג'נדה היא - - -
ציפי נחשון גליק
מבחינתי הוא קבוע, אבל כל שנה אני חייבת לבוא לוועדת המכרזים שלי.
חן שמילו
בגלל המצ'ינג.
ציפי נחשון גליק
הוא קבוע. מבחינתי, הוא קבוע.
היו"ר סתיו שפיר
למה הוא עובד במצ'ינג ולא בתמיכה?
ציפי נחשון גליק
אצלנו הוא עובד במצ'ינג. אין לנו תמיכות בנושא הזה.
נטע הראל
בגלל האילוצים שאנחנו מקבלים כמשרדי הממשלה.
היו"ר סתיו שפיר
את ממשרד הבריאות?
נטע הראל
נכון.
ציפי נחשון גליק
אבל גם אני רוצה לציין: דיברת פה על הנושא של התמיכות. גם תמיכות. כשישנן תמיכות – אני מחלקת, למשל, שישה מיליון תמיכות לנפגעות תקיפה מינית. למרכזי הסיוע. אז יש גם שם מגבלה. כי אני לא יכולה לתת להם יותר מ-50% של הפעילות שלהם. ולפעמים אני רוצה לעשות עוד דברים.
היו"ר סתיו שפיר
רגע. רגע. שנייה. סליחה שאני נכנסת. חשוב לי מאוד להבין איך המנגנון הזה עובד. במנגנון של תמיכה את לא חייבת לעשות מצ'ינג. את נותנת תמיכה, את מעבירה תמיכה לארגון.
ציפי נחשון גליק
לא. אני לא יכולה. הוא חייב להוכיח עשייה, ואני לא יכולה לתת - - -
היו"ר סתיו שפיר
להוכיח עשייה – בוודאי. יש מבחני תמיכה.
ציפי נחשון גליק
כן, אבל אני לא יכולה לתת לו יותר מ-50% ממה שהוא עושה. נגיד שהוא פועל בהיקף של חצי מיליון שקלים. אני לא יכולה לתת לו 600 אלף שקלים. המקסימום שאני יכולה לתת לו זה עוד חצי מיליון שקלים.
היו"ר סתיו שפיר
זה בתמיכה.
ציפי נחשון גליק
אז גם שם יש מגבלות בתמיכה.
היו"ר סתיו שפיר
- - - מגבלות תמיכה. בסדר. אבל אז, בכל זאת מדובר במשהו שהוא נמצא בתוך התקציב.
ציפי נחשון גליק
לי אין תקציב של תמיכות לאוכלוסייה הזאת.
היו"ר סתיו שפיר
לאוכלוסיות אחרות יש כזה דבר?
ציפי נחשון גליק
רק למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, בהיסטוריה, מלפני הרבה שנים.
היו"ר סתיו שפיר
מה צריך לעשות על מנת שזה יעבור לתקציב תמיכה?
ציפי נחשון גליק
את יודעת מה, האמת – אין לי מושג, אבל לי זה לא משנה. למשל: עכשיו, עם איגי, אנחנו מקדמים פרויקט אחר. אני רוצה לתת יותר ממה שהם יכולים לתת, ואין לי את האפשרות.

האפשרות השנייה שלי זה אם אני מבנה תכנית עבודה על דגם מסוים. אני צריכה לצאת למכרז. מכרז – אם יש לי את המאה אחוז תקציב, זה תהליך של שנה בערך במשרד ממשלתי.
היו"ר סתיו שפיר
אז באיזה שלב במהלך השנה הארגון יודע שהוא הולך לקבל את הכסף?
ציפי נחשון גליק
הרבה פעמים זה יוזמות של הארגונים עצמם, שפונים אליי ואז אני עוזרת לקדם, ומקדמים בשותפות.
חן שמילו
בתקנה או במיזם?
היו"ר סתיו שפיר
ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
ציפי נחשון גליק
לא. אצלי אין זמן מסוים. אז, למשל, אני אשמח להגדיל עכשיו את התקציב לשותפות שיש לי עם האגודה – מ-200 אלף שקל ל-400 אלף שקל. אבל הוא אומר: אין לי עוד 200 אלף שקל לתת כמצ'ינג. אז אני לא יכולה להרחיב את זה.

אני יושבת עכשיו עם איגי על איזו תכנית מסוימת. הגענו ל-600 אלף שקל – כל צד. אני רוצה לתת יותר. אבל אם הוא לא יכול לתת את המיליון שקל, אני לא יכולה לתת מיליון שקל.
אמרי קלמן
ואין לנו מאיפה להביא. זה חשוב. זו סוגיה מצוינת.
ציפי נחשון גליק
בדיוק. הם צריכים להביא מכספים פרטיים.
אמרי קלמן
זאת אומרת - - - שזה נורא נחמד, שהכספים האלה תלויים בגיוס תרומות שאין.
קריאה
נכון. בדיוק.
אמרי קלמן
זאת אומרת, זה לא שהתרומות האלה רק מחכות להביא את הכסף כדי שיהיה מצ'ינג. המודל הזה מייצר בדיוק את המציאות הזאת שבה אנחנו מתקשים - - -
ציפי נחשון גליק
אני חושבת שצריך לייצר סעיף מסוים בתקציב של משרד הרווחה והשירותים החברתיים לאוכלוסייה הזאת, ואז, עם חלק מהארגונים לעשות שותפות, ועם חלק מהדברים להוציא לרשויות המקומיות. כמו שאני מוציאה את רוב התקציב שלי. שבכל רשות מקומית יהיה עובד שיהיה מיומן לעבוד עם האוכלוסייה הזאת.
היו"ר סתיו שפיר
המשרד הגיש בקשה כזאת למשרד האוצר? ביקשתם?
ציפי נחשון גליק
לא הגשנו. כרגע, אנחנו עם איגי – לפתח את המודל הזה. שזה גם יהיה מודל עירוני וגם מודל של שותפות.
היו"ר סתיו שפיר
אז הוועדה בהחלט ממליצה שהדבר הזה יתבצע ושתוגש על ידכם בקשה.
ציפי נחשון גליק
אני חושבת שצריך לקדם את זה. ובאמת, מבחינת משרד הרווחה והשירותים החברתיים, להפסיק לדשדש, אלא לקרוא לילד בשמו. להביא נתונים מכל הארגונים ולומר: לצורך היקף הבעיה הזו, הקידום של הנושא הזה – צריך x מיליון ולהתקדם.
היו"ר סתיו שפיר
תודה. תודה רבה.

משרד הבריאות. רק שמך בבקשה לפרוטוקול.
נטע הראל
שמי נטע הראל. אני מהמחלקה לשחפת ואיידס. אנחנו עובדים בשיתוף עם הקהילה הגאה ומלווים אותה כבר שנים רבות. ליווינו, בין השאר, גם את ההקמה של השירות הסוציאלי המפואר של האגודה. ואנחנו נמצאים בעצם באותו סוג של מלכוד שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמצא. שאנחנו רוצים לתת. אנחנו מתקצבים פרויקטים, אבל הצורך במצ'ינג, כדי לא להתמודד עם המורכבות של מכרז – בעצם מגביל מאוד את הכספים. מכיוון שהארגונים, יש להם קושי להגיע למצ'ינג של. זאת אומרת, אנחנו באים לקראתם ומחשבים שעות התנדבות כשעות עבודה ועושים כל מיני דברים, אבל בסופו של דבר אנחנו גם לא רוצים לסבך את העמותות עם דברים שהן לא יכולות באמת לעמוד בהם. כי בסופו של דבר אנחנו נותנים את החלק שלנו על פי הביצוע של החלק שלהם.

אנחנו, באופן ספציפי, 2014, 2015 ו-2016 מתקצבים רק מהמחלקה שלנו – בערך 200 אלף שקל, שנפרס בארגונים לפעילויות שמתייחסות לבריאות הרחבה יותר, ולא רק מניעה ישירה של HIV. מתוך התפיסה שבן אדם עם רווחה אישית גבוהה יותר עושה בחירות טובות יותר.

תודה.
היו"ר סתיו שפיר
ובעצם ממשרד הבריאות זה עובר לוועד למלחמה באיידס?
נטע הראל
זה מתחלק. זה פר פרויקטים. הוועד למלחמה באיידס – איגי. שבשנה שעברה קיבלו בסביבות ה-65 אלף שקלים, והשנה יקבלו כפול מאיתנו על באמת פרויקטים של מניעה. האגודה גם - - -
היו"ר סתיו שפיר
כמה הוועד מקבל?
נטע הראל
בשנה שעברה זה היה בערך 130 אלף שקל לבדיקות HIV ולקונדומים והקמת מרכז בדיקות חדש בדרום תל אביב. זה לא כולל תקציבי פרסום ייעודיים לקהילה הזאת עם המורכבויות - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
ומה עם מרפאת לוינסקי?
נטע הראל
מרפאת לוינסקי מתוקצבת במקום אחר ובצורה אחרת.
יעל גרמן (יש עתיד)
וגם שם נערכות בדיקות - - -
היו"ר סתיו שפיר
מאיפה? מה זה "מקום אחר"?
נטע הראל
מרפאת לוינסקי היא לא של המחלקה לשחפת ואיידס. מרפאת לוינסקי היא תחת לשכת הבריאות תל אביב, ויש לה את הצינורות התקציביים. מה שכן, אנחנו מתקצבים שם את אתר האינטרנט שאנחנו הקמנו איתם ועבורם, והם מתפעלים אותו.
היו"ר סתיו שפיר
עכשיו, פניתם למשרד האוצר לבקש שיטת תקצוב שונה שתיטיב עם הארגונים? שבסוף המטרה היא להעביר ולתמוך בארגונים. אז מה, אם הארגונים לא יכולים לעמוד אפילו בבקשה לתמיכה, אז אנחנו לא עושים את מה שביקשנו לעשות מלכתחילה.
נטע הראל
אני לא חושבת שאני מוסמכת ממש לענות על זה, כי אני לא מתעסקת עם להביא את הכסף - - -, אבל זה לא משהו פשוט לעבור את המשוכות: לא של נושא ועדת המכרזים המשרדית; הייעוץ המשפטי, שאנחנו נזקקים לו, ושהוא הרבה פעמים צוואר בקבוק, לצערי הרב; ולא כל שכן משרד האוצר. שהוא גם כן משוכה מאוד-מאוד גדולה בנושאים שכאלה.
היו"ר סתיו שפיר
מדוע?
נטע הראל
תעדוף, מן הסתם. אני לא יכולה לענות בשם משרד האוצר.
היו"ר סתיו שפיר
יש איזשהן תשובות רשמיות שקיבלתם ממשרד האוצר לגבי התקצוב הזה?
נטע הראל
אני לא יכולה להגיד לך, כי אני לא הייתי בסוג כזה של התדיינות. אני יותר ברמת הארגונים. הוצאה לפועל והקמה של שירותים מאשר הבאת הכסף.
יעל גרמן (יש עתיד)
אני רוצה לשאול שאלה: אנחנו מדברים הרבה על איגי, אבל יש לנו פה את חוש"ן, שבאמת עושים עבודת קודש.
היו"ר סתיו שפיר
ומקבלים אפס תקציב.
יעל גרמן (יש עתיד)
כן. והייתי רוצה לדעת מה קורה עם חוש"ן. קודם כל, האם משרד החינוך כמובן מתקצב אותם? משרד הבריאות אולי פחות רלוונטי, אבל משרד החינוך הוא מאוד רלוונטי.
יגאל אברהמי
ואם אפשר להוסיף שלפני שנתיים הובטח לנו - - -
היו"ר סתיו שפיר
רק תגיד את השם שלך לפרוטוקול.
יגאל אברהמי
עורך הדין יגאל אברהמי. אני יושב ראש דירקטוריון חוש"ן. ולפני שנתיים, בתקופת הממשלה הקודמת, השר שי פירון – הובטחה לנו תמיכה בסך של 200 אלף שקלים, שעד היום לא ראינו אותה.
היו"ר סתיו שפיר
הובטח – באיזו צורה? שהתמיכה תגיע – איך?
יגאל אברהמי
בדרך תקנה שייצרו או בדרך כזו או אחרת. ניסו למצוא את הפתרונות איך בעצם להעביר את התמיכה הזו. עד היום זה לא הצליח. וגם אנחנו נתקלנו בקושי הזה של המצ'ינג. בעצם, נאמר לנו: אתם צריכים להביא. בעצם, לוותר על חצי מההכנסות שלכם כדי שנוכל - - -
היו"ר סתיו שפיר
מה זאת אומרת, לוותר על חצי מההכנסות?
יעל גרמן (יש עתיד)
לא לוותר. להדגיש. כדי ש-50% בהכנסות למטרה המסוימת - - -
יגאל אברהמי
לא לוותר. זאת אומרת, לעשות את המצ'ינג הזה. זאת אומרת, לוותר במובן הזה שבתי הספר לא ישלמו על הפעילות שלהם, ומשרד החינוך ייתן את ה-50%. במובן הזה אנחנו מוותרים על 50% מהתשלום.
נטע הראל
אין תשלום צולב.
היו"ר סתיו שפיר
צריך אז להסביר לנו בדיוק איך זה עובד. מול כמה בתי ספר אתם עובדים היום?
יגאל אברהמי
אנחנו עובדים עם סדר גודל של כ-700 בתי ספר במהלך השנה.
היו"ר סתיו שפיר
וכל בית ספר שם איזשהו סכום של כסף?
יגאל אברהמי
הוא שם. נכון. עכשיו, בחלק מהמקומות יש שיתופי פעולה עם הרשויות המקומיות, אבל ברוב מוחלט של המקרים מדובר בכסף שכל בית ספר שם על הפעילות הזאת. כי הוא חושב שהפעילות הזאת חשובה, ובצדק.
היו"ר סתיו שפיר
בכמה שעות לימוד או בכמה מפגשים?
שנית הראל
לא. זה פר הרצאה.
יגאל אברהמי
זה פר הרצאה.
עינב לוק
מפגש. זו הרצאה.
יגאל אברהמי
המפגש שלנו הוא מפגש של כשעה וחצי.
היו"ר סתיו שפיר
אחד.
יגאל אברהמי
אחד לכיתה. כן. שמגיעים שני מתנדבים – מתנדב ומתנדבת – ומספרים את הסיפור האישי שלהם. ואחרי זה יש זמן לשאלות ותשובות. אנחנו מגיעים לסדר גודל של כ-30 אלף משתתפים במהלך שנת פעילות.
היו"ר סתיו שפיר
מה התקציב השנתי שלכם מתוך ההכנסות האלה?
יגאל אברהמי
תקציב השנה שלנו הוא כ-800 אלף שקל, 900 אלף שקל.
היו"ר סתיו שפיר
וזה הכול מהכנסות מבתי ספר?
יגאל אברהמי
זאת אומרת, זה גם מהכנסות עצמיות וגם מתרומות. זה סדר הגודל.
היו"ר סתיו שפיר
כמה תקציב ביקשתם ממשרד החינוך? זאת אומרת, מה היה גורם לכם להצליח להיכנס - - -?
יגאל אברהמי
אנחנו לתקנה הזאת לא יכולים להיכנס בעצם, כי אנחנו לא ארגון נוער. אז בעצם אנחנו לא יכולים בכלל לגשת. אנחנו לא עומדים בקריטריונים. זה דבר אחד. אז בעצם אנחנו נתונים לחסדים של כל משרד בגזרה שלו. אנחנו גם לא מקבלים, למשל: אין תקציב של משרד הביטחון לפעילויות של חוש"ן בצבא. זה עוד דבר שלא קיים.
היו"ר סתיו שפיר
אז זאת פעילות שאתם עושים בחינם?
יגאל אברהמי
זו פעילות שאנחנו עושים בחצי חינם. באמת. אנחנו לא מתמחרים את העלות המלאה מאחר ואנחנו רואים בזה איזושהי חשיבות להיכנס לקהלים שאנחנו עוד לא מגיעים אליהם. אבל אנחנו בעצם לא מקבלים את העלות המלאה של הפעילות.
יעל גרמן (יש עתיד)
אבל השאלה היא מה עם ה-200 אלף שקל?
יגאל אברהמי
נכון. זו שאלה טובה. נכון.
יעל גרמן (יש עתיד)
כי אני מודעת שהייתה כוונה, ולהערכתי גם היה כבר הישג. ומה קרה איתו? למה הוא לא הועבר לחוש"ן?
שנית הראל
בדיוק מאותה סיבה שבמשרד הבריאות. בסך הכול, המסלולים שמשרדי ממשלה יכולים להעביר כספים לארגונים ולעמותות במגזר השלישי הם מסלולים ספורים.
נטע הראל
הם מוגבלים מאוד.
שנית הראל
אין אינספור דרכים ואין. המסלולים הם מסלולים מאוד ברורים, מאוד קבועים. מה לעשות, ככה עובדים במשרדי הממשלה. זה לא מגזר פרטי.

המסלול האחד הוא מסלול של תמיכות. שאז כמובן פתוח לכמה גופים ולכל מי שעומד בתנאים ולפי ההגדרות הספציפיות של אותו מבחן. יש לנו מסלול כזה. הוא לא מתאים לחוש"ן. כמו שאמרת: הוא לא ארגון נוער.

המסלול האחר הוא מסלול של רכש. במסלול של רכש – דרך המלך זה מכרז פומבי. ואז, שוב, אתה פונה לכל הגופים. אם המשרד רוצה דווקא לתקצב פרויקט מסוים עם גוף מסוים, - - -
נטע הראל
בזמן אמיתי.
שנית הראל
בזמן אמיתי. הדרך הכמעט יחידה לעשות את זה היא באמצעות מיזם משותף. וזו תקנת פטור. זאת אומרת, זה כבר לא דרך המלך של חוק חובת המכרזים, אלא זו תקנה מאוד ספציפית. ובתוך תקנות חובת המכרזים מוגדרים גם התנאים שבהם אפשר להתנהל בצורה הזאת. אחד מהתנאים במיזם משותף זה שהגוף שאיתו מתקשרים מביא 50% מתקציב הפרויקט. גם במקרה הזה, באמת הייתה כוונה לייצר את הפרויקט, לגבש את הפרויקט, ולהעביר את הכסף. אלא שאז התברר שהגוף לא יכול להביא את המימון העצמי, ואז אי אפשר היה להשאיר את המיזם המשותף.
היו"ר סתיו שפיר
יש מישהו היום שמספק את השירות הזה בבתי ספר מלבד חוש"ן?
עינב לוק
כן. אז כרגע מי שמספק את השירות הזה מלבד חוש"ן זה יועצות בתי הספר, שהן עברו הכשרה בשיתוף ועל ידי חוש"ן. אחת הסיבות שבטח מדברים - - -
היו"ר סתיו שפיר
רגע. היועצות עושות.
עינב לוק
היועצות החינוכיות.
היו"ר סתיו שפיר
ממש נכנסות לכיתה ומעבירות שיעור.
עינב לוק
כן. אבל ממש מעבירות.
קריאה
- - -
היו"ר סתיו שפיר
בכל בית ספר בישראל?
עינב לוק
אני רק אגיד שהדבר האופטימלי מבחינתנו זה שהיועצות והמחנכים יעבירו את הפעילות ויזמינו הרצאה חיצונית שתהיה המשך – לפני ואחרי. כי אנחנו יודעים שהרצאה חד פעמית היא לא תעשה את ההבדל. אנחנו רוצים לראות משהו יותר ארוך טווח.

אז הרעיון הוא באמת שהצוות החינוכי ייקח אחריות. כדי שהצוות החינוכי ייקח אחריות, אנחנו רוצים לראות את ההכשרה של היועצות – משמעותית. זה הדבר, מבחינתנו, האופטימלי - - - לפעילות משותפת.
היו"ר סתיו שפיר
זה משהו שקורה בכל בית ספר עכשיו?
עינב לוק
זה לא קורה בכל בתי הספר.
היו"ר סתיו שפיר
בכמה בתי ספר זה קורה?
עינב לוק
אנחנו מעבירים עכשיו סקרים ובודקים, שיהיו לנו נתונים יותר עדכניים. אנחנו נערכים. כשיהיו לנו תוצאות, אנחנו נשמח להציג אותם.
היו"ר סתיו שפיר
פחות או יותר.
עינב לוק
אני לא יודעת לתת. אני לא רוצה לתת תשובה לא מדויקת.
היו"ר סתיו שפיר
עשרות בתי ספר? מאות בתי ספר?
עינב לוק
אני לא רוצה לתת תשובה לא מדויקת. אנחנו נבדוק את הסקר ואנחנו נעביר את זה.
היו"ר סתיו שפיר
אוקיי.
עכשיו, אני אשאל עוד שאלה
אתם לא מאמינים, במשרד החינוך, שיש איזושהי חשיבות לזה שאדם שמשתייך לקהילה מדבר מול התלמידים? בעיקר במקום כזה שבו יש גם איזושהי. בעיקר מצד תלמידים שנמצאים בארון. שמרגישים אולי איזושהי בושה או מפחדים. לראות מישהו שהוא בדיוק כמוהם, שיכול לבוא ולדבר איתם. אני לא בטוחה אם היועצת, מבלי כמובן להגיד בעד איזו נטייה מינית היועצת תהיה, אבל אני לא בטוחה שכל בן אדם יכול להעביר את השיעורים האלה במידה שתהיה אפקטיבית.
עינב לוק
אז אני רוצה להתייחס לשאלה ולהגיד שלכל דבר יש יתרונות וחסרונות. אני רוצה להגיד שהשילוב בין השניים, בינינו, הוא הדבר הנכון ביותר. כי חשוב מאוד שהם יראו מישהו שהם יכולים להזדהות איתו, שמייצג ארגון. שבסופו של דבר, כשהוא מגיע לבית הספר, הם יודעים גם שהם יכולים אחר כך לפנות. זה, מבחינתנו, בעל ערך מאוד-מאוד גדול. ואני רוצה להגיד ששפ"י מקדם את זה. רואה חשיבות לזה. לכן, הוא הקים עכשיו שולחן עגול עם כל הארגונים, ואנחנו בשיתוף פעולה מלא. יחד עם זה, אני חושבת שאם רק זה ייעשה על ידי ארגונים חיצוניים ולא על ידי הצוות החינוכי, אז הם לא ירגישו שהצוות החינוכי שותף למהלך ורואה בזה חשיבות, וגם לא ייפנו אליו.
יעל גרמן (יש עתיד)
הצוות החינוכי בנוסף - - -
היו"ר סתיו שפיר
מצוין. בסדר גמור. השאלה: איך מגיע השילוב?
נעה גולני
- - -
עינב לוק
אני אומרת: שילוב של שני הדברים. מבחינתי, שילוב של שני הדברים - - - והשקעה גדולה. כי השקעה גדולה היא בצוות החינוכי. כי יכול להיות שיבוא מישהו חיצוני, ייתן הרצאה חד פעמית, ומחר המורה, היועץ, לא יראה את הרגישות. יגיד אמירה שהיא יכולה להיות אמירה פוגענית. ולכן העבודה על העמדות של המורה ועל הצוות החינוכי – בינינו, היא משמעותית - - - איתור וזיהוי ילדים במצוקה.
קריאות
- - -
היו"ר סתיו שפיר
אני מסכימה לחלוטין. לחלוטין מוסכם: שיתוף הפעולה הוא הכרחי וחיוני. אבל יש פה מצב שבו אתם מבינים שארגון, שהוא הארגון שאיתו אתם רוצים לקיים שיתוף פעולה, לא יכול לעמוד בדרישות הסף כדי לקבל תקציב. אז מה עושה המשרד במקרה כזה?
עינב לוק
אז לפיכך, מה ששנית אמרה, ואני אחזק את מה שהיא אמרה: הייתה פגישה עם המנכ"לית בנושא הזה, והיא נתנה לנו את ברכת הדרך לבחון אופציות אחרות. לא רק - - -
יגאל אברהמי
חוש"ן לא היה בישיבה הזאת.
שנית הראל
לא משנה. האמירה הייתה אמירה כללית. היא לא הייתה אמירה פר ארגון.
עינב לוק
חוש"ן היה. האמירה שלה הייתה אמירה כללית, לבדוק אופציה תקציבית, שהיא לא רק דרך התקנה של ארגוני נוער, כדי לתקצב ארגונים אחרים בנושא הספציפי הזה.
היו"ר סתיו שפיר
היו ארגונים שהיו שותפים? היו ארגונים להט"ביים שהיו שותפים לישיבה הזאת?
עינב לוק
הישיבה החלה עם איגי מתוך איזושהי בקשה לבחון תכנית מסוימת שלהם, וגלש לנושא התקציבי: איך לפתור את הבעיה בכלל. שמשרד החינוך, כרגע - - -
היו"ר סתיו שפיר
"גלש" – כלומר, זאת לא הייתה המטרה הראשונית של הישיבה?
עינב לוק
אני לא יודעת מה הייתה המטרה של הישיבה. אני נכחתי בישיבה. איגי דן בסוגיה של - - -
היו"ר סתיו שפיר
אני אגיד לך למה אני שואלת: כדי להבין האם יש התכווננות ברורה, רשמית, של משרד החינוך, להתכנס ולטפל בסוגיה הזו ולמצוא פתרונות לדברים שפשוט הם אבסורדיים.
עינב לוק
- - -
היו"ר סתיו שפיר
בגלל שיש רק דרך אחת לנתב את התקציב הזה וזה לא עובד, אז אנחנו פשוט מרימים ידיים. אני מניחה שלא. אז אני שואלת אם יש פה איזושהי התכווננות רשמית? אם יש פה תכנית עבודה? אם יש דד-ליין? האם אתם יודעים שהחל מהשנה הבאה כבר יימצא הפתרון לבעיה הזו?
עינב לוק
חד משמעית. זאת הייתה החלטה - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
אז רק עוד שאלה אחת. אני מתנצלת, כי פשוט ביקשו ממני לשאול. אנחנו מדברים על חוש"ן ולא על שוב"ל, שהם יותר מכוונים לאוכלוסייה הדתית. האם יש פה בכלל נציגות?
היו"ר סתיו שפיר
יש פה נציגות של שוב"ל? מה שמך?
דניאל יונס
דניאל יונס. אני יושב ראש ארגון חברותא להומואים דתיים ומתנדב בשוב"ל.

אז אני באמת אנצל פה. ארגון שוב"ל – ראשי תיבות: שהכול ברא לכבודו. הוא קיים כבר עשר שנים לערך. מתנדבים בו גברים ונשים מהציבור הדתי. לאו דווקא דתיים מהיום. זאת אומרת, יש כאלה שעזבו את הדת, אבל הרעיון הוא באמת להגיע למוסדות חינוך ולקהלים דתיים.

הזכרת באמת את העניין הזה של לראות מישהו מהקהילה שלך. זה הרבה יותר חזק כשאתה נער דתית או כשאת נערה דתית, ורואים בן אדם, לצורך העניין כמוני, שנמצא במקום, כבר שלם עם עצמו ויכול לבוא ולספר את הסיפור.
היו"ר סתיו שפיר
בכמה בתי ספר אתם פועלים היום?
דניאל יונס
מעט מאוד. שישה-שבעה. אנחנו גם לא מגיעים לתלמידים כמעט. רק עכשיו זה התחיל להגיע ממש מהתלמידים. עד עכשיו זה היה בעיקר - - -
היו"ר סתיו שפיר
מצוות ההוראה או מהייעוץ.
דניאל יונס
אפילו לא.
היו"ר סתיו שפיר
אז מול מי?
דניאל יונס
יועצות. מנהלי בית הספר. כמובן, תמיד עולה החשש של: אבל אם אני אדבר על זה, אז זה ייתן לזה לגיטימציה וכולי וכולי.
היו"ר סתיו שפיר
למה זה חשש?
דניאל יונס
חס ושלום, שלא יהיו יותר הומואים ולסביות בציבור הדתי. כן?

נפגשנו גם עם מנח"י – מינהל חינוך ירושלים.
היו"ר סתיו שפיר
אתם מקבלים איזושהי עזרה ממשרד החינוך בכניסה לבתי ספר?
דניאל יונס
כלום.
שנית הראל
אגב, אתם במאגר התכניות?
דניאל יונס
זה אני לא יודע.
שנית הראל
אני רוצה להזכיר שיש במשרד החינוך, גובש לאחרונה מאגר של תכניות חינוכיות – זה מאגר פתוח באינטרנט – שניתן להירשם אליו. וככל שנרשמים אליו – יש שם כמה מסלולים – אז אפשר להיכנס לבתי הספר. זאת אומרת, זה מאגר של תכניות חינוכיות. גופים שרוצים להכניס תכנית חינוכית לתוך בית ספר, צריכים להירשם למאגר הזה. וככל שזה מאושר, אז הם יכולים להיכנס במישרין לבית הספר. ודרך בית הספר – כמו שעושה חוש"ן: להעביר פעילויות ולהעביר זה – ואז גם בית הספר, הוא זה שמשלם להם. זאת אומרת, זה לא בהכרח דרך התיווך של משרד החינוך.
עינב לוק
אני רוצה להגיד רק על העניין של חמ"ד – של החינוך הממלכתי הדתי: נערך יום עיון לכל מנהיגי חמ"ד, המפקחים, כדי באמת לדבר על החשיבות של הנושא, בשיתוף עם שוב"ל. אתה לא היית, אבל הם עשו יום עיון משותף, כדי באמת להכשיר את הלבבות, קודם כל של המובילים בחינוך הממלכתי דתי. הסיפור פה הוא יותר מורכב, ולכן היה צורך לעשות איזה הליך קודם כל עם ההנהגה של חמ"ד כדי להוביל כאן איזה תהליך משמעותי, שמטרתו להגביר את הכניסה לבתי הספר.
דניאל יונס
חשוב רק לציין שזה לא רק שלנו לא נותנים להיכנס, לחינוך הדתי, אלא לגופים שכן נותנים להיכנס על הנושאים האלה הם גופים מסוכנים מאוד, שמקדמים מה שמכונה טיפולי המרה.
היו"ר סתיו שפיר
מי? למשל.
דניאל יונס
"עצת נפש" - - -
חן שמילו
"עצת נפש" נכנסים לבתי ספר?
עינב לוק
הם נכנסים.
דניאל יונס
אני יודע שמפגשים, לפחות עם מחנכים והנהלות. הם גם עדיין ה-default של כמעט כל רב ומחנך בארץ, שמגיע אליו תלמיד או תלמידה ופותחים בפניו את הזה. מיד – לך אליהם.
היו"ר סתיו שפיר
באמת?
דניאל יונס
לגמרי.
היו"ר סתיו שפיר
ומשרד החינוך עובד איתם?
עינב לוק
את זה אני אבדוק - - -
היו"ר סתיו שפיר
הם מקבלים תקצוב ממשרד החינוך?
עינב לוק
לא יודעת.
היו"ר סתיו שפיר
מאיזשהו משרד ממשלתי?
שנית הראל
לא שאנחנו יודעים.
דניאל יונס
"עצת נפש" זה ארגון שעושה מין סוג של טיפול פסיכולוגי שמשנה בעצם - - -
חן שמילו
אנחנו כתבנו עליו לשרים והפילו את הצעת החוק - - -
נעה גולני
כן - - -
קריאות
- - -
חן שמילו
- - - אנחנו כתבנו את זה לשרים.
היו"ר סתיו שפיר
אני רק רוצה להבהיר את העניין הזה. כמה שנים אתם כבר פועלים בתוך הקהילה?
דניאל יונס
עשר שנים בערך, אבל רק בשנה וחצי האחרונות באמת התחילה הדלת להיפתח קצת יותר. לצערנו, גם בגלל אירועי הקיץ, אז עוד דלתות נפתחו. לצערנו, אני אומר, זה לשמחתנו שנפתחו. לצערנו, מהנסיבות - - -
היו"ר סתיו שפיר
עם שר החינוך נפגשתם?
דניאל יונס
כן. אני אישית הייתה בפגישה של ראשי ארגונים – חלקם יושבים פה – מיד אחרי האירוע בירושלים.
היו"ר סתיו שפיר
ומה סוכם?
דניאל יונס
להגיד את האמת. מה שנאמר שם?
היו"ר סתיו שפיר
מה שבאמת סוכם. כן, זאת ועדת השקיפות.
דניאל יונס
אני לא יכול להבטיח שום דבר.
היו"ר סתיו שפיר
הפנייה היום שלכם לבתי ספר היא פנייה עצמאית.
דניאל יונס
כן.
היו"ר סתיו שפיר
כלומר, אתם פונים למנהלים, מבקשים להיכנס.
דניאל יונס
כן. ובדרך כלל השיטה שאנחנו נוקטים זה בוגר או בוגרת מוסד חינוכי פונים אל אותו מוסד שממנו הם הגיעו. כי גילינו שזו פשוט הדרך הטובה ביותר.
היו"ר סתיו שפיר
תודה.

מישהו פה מהנציגים או מהארגונים עובד מול בתי ספר ערבים?
קריאה
יש ארגון.
יגאל אברהמי
היה ניסיון לעבודה משותפת. זה לא כל כך הצליח. גם כן, שוב, אנחנו - - -
היו"ר סתיו שפיר
מצידם של מי? לא הצליח – למה?
יגאל אברהמי
אני לא בקי לחלוטין. לא יודע. אני לא רוצה להגיד סתם למה זה לא הצליח, אבל יש לנו קושי להיכנס למגזר הערבי. לבתי הספר.
שחר צוק
אנחנו היינו שמחים לתת איזשהו - - -
היו"ר סתיו שפיר
רק שמך לפרוטוקול.
שחר צוק
שחר צוק. מייצגת את עמותת הבית הגאה באר שבע, שנותנת מענה באזור הדרום.

אנחנו היינו שמחים לתת מענה למגזר הבדווי ולאוכלוסייה הערבית, אבל גם אנחנו נתקלים בבעיית תקצוב.

אנחנו מדברים על אותו נוער, וקצת שוכחים שאותו נוער מתבגר הופך לסטודנטים לבעלי משפחות ולקשישים, שנותרים בדיוק עם אותה אפליה, אבל לא זוכים למענה.

התקציבים האלה, שאנחנו מדברים עליהם, שהם חשובים, וחשוב שהם ימשיכו, ואנחנו שמחים שהם קיימים, מתמסמסים כשמגיעים לגיל בוגרים. אנחנו, היום, נאבקים, כמו יתר הארגונים שנמצאים תחת רשות מוניציפאלית, בתקציב שתלוי ברצון הטוב של הרשות.
היו"ר סתיו שפיר
אתם מקבלים תקציב עירוני.
שחר צוק
תקציב עירוני או תמיכה אזורית. זה תלוי בארגון. - - - אנחנו מקבלים תמיכה עירונית, אבל התחושה היא שבכל יום כיוון הרוח יכול להשתנות. אנחנו כל שנה צריכים להילחם מחדש, ואי אפשר לקיים איזשהו תהליך שהוא משמעותי, לקדם עשייה שהיא אפקטיבית, כשכל שנה לא יודעים מה יהיה התקציב ומאיפה יבוא הכסף. אי אפשר להגדיל את היקף הפעילות ואי אפשר לתת מענה הולם לכל המגזרים האלה; לבני הנוער שמשתחררים מהצבא ומוצאים את עצמם מחוץ למסגרת של איגי ומחוץ לכל אותן מסגרות או לבני נוער בכלל שהם לא נמצאים ליד המרכז הגאה; לאנשים שלא נמצאים ליד מרפאת לוינסקי. ופה חייבת להיות איזושהי חקיקה, איזשהו - - -, באמת, לסעיפים תקציביים שיילכו לרשויות המקומיות, לאזורי שליטה מוניציפליים.
נעה גולני
אפשר להוסיף על זה משהו?
היו"ר סתיו שפיר
כן, בבקשה, נעה. רק תגידי את שמך המלא ואת מי את מייצגת.
נעה גולני
אז שמי נועה גולני, ואני מטעם החוג הגאה במפלגת העבודה.

אני בכוונה רוצה להוסיף על הדברים שנאמרו כאן, כי פשוט דיברנו על זה קצת בתוך החוג. באמת, יש סיטואציה. זאת אומרת, דיברנו על איגי ודיברנו על חוש"ן, שכביכול אפשר לבוא ולהגיד שיש איזשהו משרד שאפשר להפנות אליו בעצם את הבקשות. זאת אומרת, איגי זה תחת ארגוני הנוער. זה משרד החינוך. וחוש"ן עובדים עם בתי ספר. אפשר לקשר את זה גם למשרד החינוך. אבל יש הרבה מאוד ארגונים אחרים – אם זה בבאר שבע ואם זה בירושלים והרבה מאוד ערים אחרות ברחבי הארץ שאין להן לאן לפנות. זאת אומרת, או שהם באמת סומכים על טוב העירייה. זה בתל אביב. אז המרכז הגאה זה באמת בחסות עיריית תל אביב, והיא נותנת תקציב וזה יפה, אבל לעיריות אחרות לאו דווקא יש להן את סדר גודל התקציב הזה, - -
היו"ר סתיו שפיר
ולא את העניין.
נעה גולני
- - ולאו דווקא יש להן את העניין או את הפניות לבוא ולעסוק בדבר. ובאמת צריך להסתמך על טוב ליבם של גורמים כאלה ואחרים.

אנחנו מוצאים את עצמנו, ארגונים שונים בתוך הקהילה, שאין לנו למי לפנות. זאת אומרת, האם אני צריך עכשיו לפנות למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, האם אני צריך לפנות למשרד החינוך, האם אני צריך לפנות למשרד הבריאות, האם אני צריך לפנות לכל מיני משרדים כאלה ואחרים על מנת לקבל תקציב קטן מכאן או תקציב קטן מכאן. ואז הקהילות המוחלשות ביותר לא מוצאות לעצמן פתרון. מגישות תקציב לכאן, מגישות תקציב לכאן. שוב, זה זמן, זה כוח ומשאבים של אנשים. שצריך לבוא ולהגיש את הבקשות האלה. מי שאי פעם ניסה פה להגיש בקשה – זה מאוד קשה, זה מאוד לא פשוט. ואז, בסופו של דבר, את מגלה שעל סעיף קטן, כזה או אחר, נפלה לך בעצם הבקשה שלך. "הלך" לך התקציב. ומה את עושה לשנה הבאה? יש לנו בעיה קשה במדיניות, שאין לנו בעצם גורם מדיני שאליו אנחנו יכולים ויכולות לפנות.
היו"ר סתיו שפיר
שמתכלל את כל הנושא הזה.
נעה גולני
שמתכלל את כולם. שמטפל בסוגיה הזאת. יש צורך לבוא וגם להתקדם. זאת אומרת, גם הממשלה והכנסת צריכות להתקדם צעד קדימה.

החברה הישראלית היא מגוונת ויפה, ובתוכה קיימת קהילת הלהט"ב, שלה אין מענה. וצריך להתחיל ולייצר את המענה הזה. אנחנו יכולים עכשיו לבוא ולדבר, ואני מאוד בעד לפתוח את העניין של התקציבים, כי הקהילה הגאה לא מקבלת תקצוב. התקציב של איגי – 940 אלף שקל לארגון שיש בו כרגע רק 300 מדריכים מתנדבים. זה לא תקציב. ואני אכנס אפילו ליותר פרטים, כי אני יודעת את זה. התקציב גדל אך ורק בתקציב ארגוני הנוער, שאני לא אכנס לאיזה עוד תנועות נכנסו כשפתאום גדל התקציב בפעם הקודמת.
היו"ר סתיו שפיר
איזה?
נעה גולני
אני לא רוצה להשחיר, אבל לבנות בתיה. אם אני לא טועה, זה השם. נכון? בנות בתיה זה תקציב שהוא נכנס. הוא החליף את תפקידו מלהיות בתוך תנועת נוער. הוא עבר לתוך ארגוני הנוער, והופ התקציב גדל. ארגון הנוער הזה הוא ארגון נוער מאוד-מאוד גדול. הרבה מאוד מהתקציב עובר אליו.
שחר צוק
זה לא רק תקציב. זאת גם מחויבות. התקציב לא יכול להיות תלוי כל שנה ברישום מחדש. ארגונים - - -
היו"ר סתיו שפיר
ברור. אין ספק. וזה גם הנושא שאותו אני ממש לא מבינה מהכיוון של משרד החינוך. אני חייבת להגיד לכם. ארגון שצריך לתפעל מערך פעולה מול כל כך הרבה בני ובנות נוער; כשהוא צריך לתכנן את התקציב השנתי שלו, אבל הוא מגיע לתחילת השנה כשאין לו שמץ של מושג מה הולך להיות התקציב השנתי שלו; אם הוא יקבל את התמיכה מהמדינה או לא יקבל את התמיכה מהמדינה; האם יהיה לו שיתוף פעולה או לא יהיה לו שיתוף פעולה. איך אפשר לבנות ככה פעילות? זה פשוט יוצר עבודה כל כך לא יעילה מכל הכיוונים. הארגונים האלה שיכולים, לא רק להכפיל, אלא כנראה לשלש ומעבר לזה, את הפעילות שלהם, לא יכולים לעשות את זה כי הם משותקים. הם עומדים באיזה מקום שאין להם מושג כמה כסף הם מקבלים. איזה מין תכנון לקוי זה מצד המדינה לגבי דברים? שמעתי כל כך הרבה הכרזות וכזה גיבוי מצד כל הממשלה שרצתה גם לבוא ולנאום בעצרת ולדבר ולחבק אחרי הרצח של שירה בנקי. ועם כל התמיכה הזאת, לאיפה היא נעלמה כשזה מגיע באמת לפעל תקציב? אני לא מצליחה להבין את זה.
שנית הראל
אז אני אסביר: ככה עובד תקציב התמיכות. זאת הדרך. היא לא יוצרה ספציפית עבור הארגונים הגאים. ככה מקבלים עבור מאות - - -
היו"ר סתיו שפיר
סליחה. אנחנו יודעים איך עובד. אנחנו יודעים - - -
שנית הראל
רגע, גברתי. אני רק אשלים.
היו"ר סתיו שפיר
אנחנו יודעים, אבל אנחנו בזמן קצר, ואני רוצה שאנחנו נהיה על העניין.

אנחנו יודעים בדיוק איך עובד תקציב התמיכות. אתם כמשרד החינוך קיבלתם על עצמכם משימה, וזה מה שאמר שר החינוך. אני לא יודעת מי עוד יותר אחראי משר החינוך בנושא הזה. הוא קיבל משימה. הכריז עליה, פעם אחר פעם, במליאת הכנסת ומול התקשורת. איפה המשימה הזאת באה לידי ביטוי? ולא מעניין אותי איך עובד עכשיו תקציב התמיכות. מעניין אותי איך בסוף המשימה הזאת ממומשת. ואם יש בעיה עם הדרך שבה עוברות תמיכות, אז תשנו את איך שזה עובד.
שנית הראל
הדרך שבה עוברות תמיכות לא קשורה ספציפית למשרד החינוך. היא קשורה לחוק יסודות התקציב. אם גברתי רוצה לשנות את חוק יסודות התקציב או את נוהל התמיכות, היא יכולה לעשות את זה בכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותה.

גם גברתי הרי מנהלת מלחמת חורמה נגד כל הנושא של תקציבים ייחודיים ותקציבים קואליציוניים, והיינו אצלך בישיבות בעניינים האלה לא מזמן.
היו"ר סתיו שפיר
מאחר ואני חושבת שהם צריכים להיכנס לתוך בסיס התקציב. שהתקציב - - - מראש.
שנית הראל
התקציב בתקנה, אבל בסיס התקציב. מדובר כאן על תקנה כללית. תקציב התקנה גדל משנת 2013 לשנת 2014, 2015 ו-2016. זאת אומרת, יש גידול בתקציב התקנה הכולל.
היו"ר סתיו שפיר
בגרושים.
שנית הראל
אני לא מדברת על התקציב הספציפי של הגוף. אני מדברת בגדול - - -
היו"ר סתיו שפיר
אנחנו כן מדברים על התקציב הספציפי של הגוף.
שנית הראל
אבל התקציב הספציפי של הגוף נגזר מהעוגה הכוללת ומהחלק היחסי שלו ומהפעילות היחסית שלו בתוך כל הדבר הזה.

רק לשאלה של איך הם יודעים והוודאות על זה. נוהל התמיכות אומר שבשנה הקודמת לשנה עבורה מבוקשת התמיכה, אנחנו מפרסמים מודעה שמזמינה את הגופים להגיש בקשה. מגישים את הבקשה. יושבות הוועדות. עד סוף מארס אמורים לפחות להודיע לגופים אם הם זכאים או לא זכאים. זאת אומרת, זה הליך שהוא הליך סדור. זה לא משהו שהוא - - -
שי ברמסון
איפה זה מתפרסם? אגב.
שנית הראל
ההזמנה מפורסמת בעיתונות בסביבות חודש נובמבר לקראת השנה שלאחריה. היא מתפרסמת בעיתונות, והיא מתפרסמת באתרי האינטרנט של משרדי הממשלה השונים.

נוהל התמיכות הוא נוהל שקוף שמפורסם. באתר משרד המשפטים אפשר לראות אותו. אין בזה שום דבר חסוי.
היו"ר סתיו שפיר
זה לא העניין של חסוי.
שנית הראל
יש פה עניין של הוודאות. כשאת אומרת: אין - - - זה לא ייחודי - - -
היו"ר סתיו שפיר
יש פה פער. יש פה פער מאוד גדול. אין ודאות כי הזמנים שבהם זה מגיע, מאחר וזה לא נכנס לתוך בסיס התקציב; מאחר וזה תלוי בכל כך הרבה דברים - - -
שנית הראל
זה בבסיס התקציב. גברתי, את טועה. אני אתקן אותך. התקנה של ארגוני נוער, הסכום בתקנה של ארגוני נוער – יש סכום שמיועד לזה בבסיס - - -
היו"ר סתיו שפיר
לארגוני נוער, אבל הארגונים לא יודעים כמה הם מקבלים.
שנית הראל
אף אחד לא יודע כמה הוא יקבל. לא רק הם. אף אחד, בשום תחום של תמיכות, לא יודע מראש כמה הוא יקבל.
היו"ר סתיו שפיר
אז במה - - -?
שנית הראל
מפני שזה תלוי בכמה גופים מגישים את הבקשה.
חן שמילו
אנחנו יודעים רק בדיעבד.
אמרי קלמן
משרד החינוך יודע להחליט מיוזמתו לגבש או לחזק זהויות מסוימות. רק - - - של השבוע בתקשורת אנחנו מגלים שמשרד החינוך יוזם, מהצד שלו – לא מחכה לארגונים אחרים – לחזק את הזהות היהודית או לחזק את הקשר בין תלמידי ישראל לבין ירושלים. שזה מצוין. גם אני אוהב את ירושלים - - -
שנית הראל
בסדר גמור. אתם מוזמנים להשפיע על החלטות משרד החינוך.
אמרי קלמן
אבל יש תקציבים שמגיעים לזה, והם לא קשורים למצ'ינג והם לא קשורים לארגוני הנוער ולתקנות. הם קשורים לכסף שמגיע ממשלמי המיסים לחזק את הזהות היהודית.
שנית הראל
גם זה עובר דרך התקנות. אתה מוזמן לשכנע את שר החינוך - - -
אמרי קלמן
הזהות הלהט"בית לא מחוזקת על ידי משרד החינוך בשום צורה. אלא אם כן, אם ארגון הנוער מגיש דרך התקנות המסוימות, ויש איזשהו מודל של מצ'ינג שתלוי.

איפה היוזמה של משרד החינוך לחזק את הזהות הזאת מהצד שלכם? להביא תקציבים מיועדים לדבר הזה. זו השאלה שאני לא מבין. למה בכלל מדברים על תקנות, על סוגי תקנות? איך תקנות כאלה ואיך תקנות כאלה?
נעה גולני
אם אנחנו מדברים על חוש"ן, אז לא נראה לי יכול להיות הגיוני שאתם תבואו ותדברו על תקציב של ארגוני הנוער או דברים אחרים שיש לנו בתוך קהילת הלהט"ב – אני אדגיש: הלהט"ב – שאתם לא באים ושמים עליהם את הכסף. זאת אומרת, אם שר החינוך בא ומדבר על הגדלת תקציבים וכולי וכולי, אי אפשר לבוא ולהמשיך להשתמש בתירוץ הזה של תקנת ארגוני הנוער. תקנת ארגוני הנוער זה משהו אחד. מה עם הארגונים האחרים?
היו"ר סתיו שפיר
סליחה. אני רוצה להבין את השאלה הזאת. אמרי אמר את זה מאוד יפה. יש דבר כזה. הוא נקרא: מנהלת הזהות היהודית. הצליחו להמציא את הגוף הזה על מנת להעביר תקציבים - - -
שנית הראל
לא אצלנו. מנהלת הזהות היהודית היא לא במשרד החינוך, למיטב ידיעתי. לא הייתה אף פעם ולא נמצאת כעת.
היו"ר סתיו שפיר
יוזמה של שר החינוך הנוכחי. הצליחו להעביר את התקציבים לארגוני זהות יהודית מסוימים מאוד, גם יש לומר, באמצעות המנהלת הזאת.

האם בעקבות מה שקרה ובעקבות זה שאנחנו רואים גם עלייה במקרי הפשיעה והאלימות אל מול בני נוער מהקהילה, יש במשרד החינוך יוזמה, החלטה, תכנון, לייצר תקנה מיוחדת רק לארגונים ולגופים שעוסקים בחינוך מול הקהילה הגאה? האם יש כזה תכנון?
שנית הראל
אז אמרנו כבר שהייתה ישיבה בשבוע שעבר, שבסופה הצהירה מנכ"לית משרד החינוך, נתנה את ברכתה לבחון את האפשרויות השונות, לסייע לפעילות שמתקיימת לטובת הגברת המודעות - - -
היו"ר סתיו שפיר
באמצעות תקנה ייחודית?
שנית הראל
היא לא אמרה תקנה ייחודית. היא לא יורדת לרזולוציות של איך זה נעשה. היא דיברה על הנושא באופן עקרוני - - -
היו"ר סתיו שפיר
נכון, אבל האמירות הכלליות האלה לא משרתות אותנו.
חן שמילו
אבל נאמר באמצעות תקנה. בפגישה, המנכ"לית - - -
שנית הראל
הדרך שבה זה ייעשה – תיבחן. זאת אומרת, היא לא נתנה הנחייה שאומרת מספר תקנה וזה. היא אמרה שבאופן כללי הנושא הזה חשוב לה - - -
היו"ר סתיו שפיר
הבנו את מה היא אמרה באופן כללי. מה הדד-ליין לקביעה על מה זה יהיה?
שנית הראל
היא לא נתנה דד-ליין. היא אמרה בסוף הישיבה - - -
עינב לוק
היא אמרה שאנחנו נמצא את הדרך ושהיא נותנת את ברכתה. אנחנו מתחילים לטפל בזה.
נעה גולני
- - -
קריאה
- - -
היו"ר סתיו שפיר
מתי? קבעתם לעצמכם יעדים?
עינב לוק
אנחנו מתחילים לבחון את העניין ונעשה את זה כמה שיותר מהר. אני יודעת שזה מסוג הדברים שכן לוקחים זמן, אבל אנחנו מתחילים לטפל בזה. מיידי.
היו"ר סתיו שפיר
את יכולה לתת לנו איזשהו רעיון של יעד? האם אנחנו יכולים לדעת שעד, למשל, מאי הקרוב כבר תהיה הצעת תקציב לתכנית רצינית שכוללת את כל הארגונים; שמטפלת בסוגיה הזאת של הקהילה הדתית ובתי הספר הדתיים, שמשום מה אנחנו לא מצליחים לתת להם להיכנס לשם; שמתייחס לחינוך במגזר הערבי, ומי אמור להיכנס ולהעביר את השיעורים האלה גם שם?
עינב לוק
אז אני כמובן רוצה לעשות הבחנה בין החלק התקציבי, שאני, כרגע, אין לי תשובה מידית לתת. וכשיהיה, אנחנו נשמח להציג אותה פה. אנחנו ממש בתחילת הדרך, שאנחנו בוחנים את זה בעקבות ההחלטה של המנכ"לית.
היו"ר סתיו שפיר
מתי, להערכתך, תהיה לכם תשובה?
עינב לוק
אין לי מושג. כשיהיה אנחנו נשמח - - -
היו"ר סתיו שפיר
מתי אתם מתכננים לזמן את כל הארגונים לישיבה שבודקת מה הם צריכים כדי לקיים את הפעילות המיטבית?
עינב לוק
אז קודם כל, את זה אני ציינתי. לכן, אני מבחינה את התשובה. כל הארגונים מגיעים. הוזמנו כבר לישיבה אחת. הציגו את הצרכים, את הפעילות. הוזמנו למספר מפגשים.
היו"ר סתיו שפיר
מתי זה היה?
עינב לוק
לפני כחודשיים הייתה פגישה ראשונה. לצערנו, הוזמנו ל-18 לפברואר, וכמעט מחצית מהארגונים לא יכלו לעשות, ולכן קבענו מועד נוסף. במהלך כל השנה יהיו ארבעה מפגשים עם כל הארגונים, שאיתם אנחנו קובעים את תכנית הפעולה. ואני רוצה להגיד שהתכנית היא מבוססת בוודאי על כסף, אבל היא לא רק כסף. כי גם במקומות שיש תקציב ואנחנו רוצים להכניס – אם אתה לא מכשיר את הלבבות ואתה עושה עבודה נכונה עם ההנהגה והקהילה של אותו גוף; למשל: בחברה הערבית, שאנחנו מקיימים ימי עיון. בחמ"ד שאנחנו מקיימים ימי עיון – עם המפקחים, עם המנהיגים של אותו ארגון, עם המנהלים, כדי באמת לאפשר להיכנס לבתי הספר. אז כמובן - - -
היו"ר סתיו שפיר
כדי להכשיר את הלבבות צריך תקציב. כדי להגדיל פעילות - - - להכשרת לבבות, צריך תקציב.
עינב לוק
אז אני רוצה להגיד שחלק מהפעילות היא פעילות שנעשית על ידי משרד החינוך. היא לא רק מבוססת על העבודה של הקהילה הגאה. בוודאי החלק של הכשרת הלבבות. אני רוצה להגיד - - -
היו"ר סתיו שפיר
אז רגע. אם אנחנו מדברים על הכשרת לבבות: האם יש הוראה ממשרד החינוך, הוראה רשמית לבתי הספר הדתיים, להכניס ולשלב ארגונים שמדברים, מיידעים, מספרים, לבני נוער שנמצאים בארון או שהם נמצאים מחוץ לארון – מהקהילה, בתוך בתי הספר? יש הוראה שחייבים לפתוח בפניהם את הדלת?
קריאה
אין אפילו חינוך פנימי. אל תקפצי - - -
חן שמילו
אין חוזר מנכ"ל. אין חוזר מנכ"ל שמתייחס לזה. ביקשנו גם, הרבה פעמים, מול ועדות - - -
היו"ר סתיו שפיר
אתה צריך להגיד בבקשה את שמך ותפקידך לפרוטוקול.
חן שמילו
חן שמילו מאיגי. ארגון נוער גאה. אני מתנדב באיגי. עוזר בקשרי ממשל.

בנושא הזה עבר תיקון לחוק זכויות התלמיד והוסיף איסור אפליה מטעמים של נטייה מינית וזהות מגדרית. אין חוזר מנכ"ל שמגדיר ביחידה הבית ספרית כיצד מתמודדים, כיצד נותנים מענה. אין. אגב, ביקשנו. גם חברי וחברות כנסת ביקשו. אין את זה.

אם ניתנה לי רשות הדיבור, באמת, לגבי התקנה, צריך לזכור שני דברים: אחד, תקנה בנויה באופן שבו אם פעילות גדלה, כך גדל גם החלק היחסי בתמיכה שמקבלים מתוך התקנה. פעילות איגי גדלה משמעותית, ובאופן יחסי הפעילות גדלה הרבה יותר מאשר העלייה שהייתה מ-2014 עד 2015. למעשה, החלק היחסי של תמיכת משרד החינוך מתוך תקציב איגי קטן ב-2015 ביחס ל-2014.

שניים, התקנה לא מכסה עוד פעילויות שהן באמת ייחודיות לארגון נוער גאה, שהוא היחיד בפריסה ארצית. יש שם כל מיני מבחנים שהם באמת נותנים משקל מאוד נמוך. למשל: לנוער להט"ב בסיכון. הרבה פעילות של איגי מכוונת לקבוצות האלה.

יש פעילות דיגיטלית שלא מוכרת בתוך התקנה. והפעילות הדיגיטלית ענפה, בעיקר עם הדור של היום. דברים מדהימים שנעשים באיגי על בסיס התנדבותי, כמעט לחלוטין.

והנקודה השנייה היא באמת הנושא הזה של תכנית הכשרה או תקנה. שחוש"ן יוכלו לבקש תמיכה ואיגי – גם על תכנית ניר. אני חושב שאנחנו לא נופתע. זה יהיה בתמיכה. זה יהיה באמת שנצטרך להביא את הכסף או שנקבל אותו בדיעבד ולא נדע בדיוק איך להתנהל כל השנה. כי אנחנו חיים בתקציב שהוא מאוד פלואידי, אבל החניכים והחניכות מגיעים כל יום. ומקרי אובדנות יש לנו כל שבוע. ומקרים של חניכים וחניכות שנזרקים מהבית יש לנו כל שבוע. ופה באמת מילה טובה: ציפי נחשון גליק היא מדהימה בקטע הזה. ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים עשה צעד גדול. צריך להודות גם לשר, גם למנכ"ל. שגם המנכ"ל נפגש איתנו. עושים צעד גדול. הצעד הזה לא נראה במשרדים אחרים.
היו"ר סתיו שפיר
כמה מפגשים היו לכם מול משרד החינוך בשביל לנסות ולהסדיר את התקציב הזה בשנה האחרונה?
חן שמילו
קודם כל, אחרי הרצח של שירה בנקי זו הייתה פגישה של השר עם כלל הארגונים. הייתה פגישה כללית. פגישת היכרות. אמרו שלא מכירים אותנו. לא מכירים את הצרכים. אז פעם ראשונה הכירו את הקהילה הגאה – 2015. יש קשר קבוע עם שפ"י. והאמת שלא צריך להטיל את כל האחריות עליהם. יש פה עניין של מדיניות, שהוא מעל שפ"י.

בתכנית ניר אנחנו פועלים מול בתי ספר. תכנית ניר היא תכנית שהיא נמשכת כבר מספר חודשים, ומכשירה תלמידים ותלמידות בבתי ספר להתמודד עם אלימות בחברה הישראלית. גם בנושא של מין, מגדר ומיניות, אבל בכלל אלימות בחברה הישראלית. תכנית שאגב זכתה לפרס זוסמן של הג'וינט. זה מול בתי ספר, אבל את שואלת – הייתה פגישה גם עם המנכ"לית. מה לעשות, אני עושה קשרי ממשל באיגי. אם לא היה מי - - -
היו"ר סתיו שפיר
אחת?
חן שמילו
הייתה פגישה עכשיו, בתחילת השבוע
היו"ר סתיו שפיר
הייתה פגישה עם בנט? פגישה עם המנכ"לית?
חן שמילו
כן. עם המנכ"לית הייתה פגישה.
היו"ר סתיו שפיר
ובין לבין, מול מי אתם מדברים?
חן שמילו
בעיקר עם שפ"י.
היו"ר סתיו שפיר
ומשרד האוצר? יש פה נוכחות של משרד האוצר?
חן שמילו
משרד האוצר בכלל - - -
היו"ר סתיו שפיר
משרד האוצר כמובן הוזמן לוועדה. הם - - -
יהודית גידלי
והודיע שלא ישתתף.
היו"ר סתיו שפיר
הייתה לו סיבה למה הוא לא ישתתף?
יהודית גידלי
הייתה שם איזושהי - - -
היו"ר סתיו שפיר
לא נוגע להם. בכל זאת.
רם שפע
אפשר להוסיף מילה? אני רם שפע. אני סגן יושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית.
היו"ר סתיו שפיר
בבקשה.
רם שפע
אז מילה. אנחנו מדברים פה. בסופו של דבר, הרבה מהדיון שלנו עוסק במשרד החינוך, וזה מעולה. והחשיבות של להשקיע בקהילה הגאה בבתי הספר היא אקוטית, והיא אולי הכי חשובה. אני רק רוצה לשים זרקור קטן על המערכת האקדמית. מתוך שלל הבעיות שהעלינו פה, מן הסתם גם אנשים שמגיעים למערכת האקדמית נתקלים באותן בעיות. יש אפס תקציב להתעסקות בזה. הדבר היחיד שקורה במערכת האקדמית היום במדינת ישראל, וזה מאוד עצוב, זה שאנחנו, התאחדות הסטודנטים, ביחד עם אגודת הלהט"ב, לקחנו גוף מדהים, גדול, חשוב, שנקרא אחווה, והם יושבים פה ויודעים להציג אותו גם טוב ממני. וזה הדבר היחיד שקורה היום במערכת. ואנחנו מכתתים את רגלינו, מוסד-מוסד, כדי לייצר שם פעילות. ואנחנו נתקלים באינסוף קשיים, באינסוף אתגרים. וגם זה, בסופו של דבר, יושב תחת שר החינוך שמנהל את המל"ג. - - - חשוב לדבר.

אני אשמח שארז יוסיף מילה. שמכיר בשטח את מה שקורה יותר ממני. למרות שהוא נמצא היום - - - פחות חשוב. העיקר שתרחיב במילה.
היו"ר סתיו שפיר
יש אבל הוראה מהמל"ג שהפעילות צריכה להתקיים בכל האוניברסיטאות, המכללות?
רם שפע
ממש לא.
שי ברמסון
ממש לא.
רם שפע
שום הוראה - - -
שי ברמסון
הם עושים מצ'ינג אחד לשני.
היו"ר סתיו שפיר
שמך, בבקשה.
שי ברמסון
שי ברמסון. ואני רכז מטה באחווה הסטודנטיאלית הגאה.

אז האגודה פה וההתאחדות עושים מצ'ינג אחד לשני. אולי בניגוד למצ'ינג אחר ששמענו כאן. ואין באמת, בניגוד להרבה אוכלוסיות אחרות שאנחנו רואים בדקאנטים, שמקבלות תמיכה. לאוכלוסייה הגאה אין שום תמיכה מהמוסדות האקדמיים עצמם. יש ממש קבוצות גדולות בכל מיני קמפוסים בארץ שמבקשות לפתוח, שסטודנטיות וסטודנטים מבקשים לקבל מלגה ולהנחות - - -. אנחנו פשוט לא יכולים לתת, כי אין לנו. אין פשוט בתקציב של זה. לא - - -
ארז וינר
והעובדה שזה אפשרי כי יש שני מוסדות - - -
היו"ר סתיו שפיר
שמך המלא לפרוטוקול.
ארז וינר
ארז וינר. מנהל האחווה הסטודנטיאלית הגאה.

אז יש מוסדות שיכולים לתת. זאת אומרת, אגודות הסטודנטים תומכות, אבל הדקאנטים והמוסדות עצמם – הרבה פעמים אנחנו נתקלים בקשיים. אנחנו רואים שכשרוצים אפשר. ואוניברסיטת תל אביב ובמכללה למינהל - - -
היו"ר סתיו שפיר
פניתם למל"ג וביקשתם שתצא איזושהי הוראה רשמית למוסדות הלימוד להכניס אתכם?
רם שפע
אז פנינו, ואני חושב שנציגת משרד הבריאות אמרה פה מילה אחת קריטית מקודם, ואף אחד לא התייחס אליה. הכול עניין של תעדוף. גם נציגות משרד החינוך, שאני מכבד אתכן מאוד, בסופו של דבר זה ברור שמונחית הוראה ברורה מלמעלה לא לייצר תקציבים. הכול נגמר שם. זה ברור.
היו"ר סתיו שפיר
לא רק תקציבים. דיברנו על הכשרת לבבות. בראש ובראשונה, לאפשר את הכניסה.
רם שפע
זה לא רק תקציבים. אני מסכים.
שנית הראל
אמרנו בדיוק הפוך, אגב: גם הכשרת לבבות נעשית וגם התקציבים - - - הישיבה האחרונה אצל המנכ"לית.
היו"ר סתיו שפיר
אבל אומרים פה החברים שהם עובדים בשטח. שיש מקומות שהם לא מצליחים אפילו להיכנס אליהם.
שנית הראל
בשביל זה עושים עבודה.
ארז וינר
יש גם מקומות שמאמצים עדיין - - -
עינב לוק
אז קודם כל אני רוצה להגיב. אני חושבת שמי שישב אצלנו בוועדות יודע. יש לנו יחידה שממוקדת בנושא הזה. של 60 מדריכים בכל הארץ. ויש רכזת ארצית לכל תחום ולכל מגזר.
היו"ר סתיו שפיר
את מדברת על האוניברסיטאות עכשיו?
עינב לוק
אני לא מדברת על האוניברסיטאות. סליחה.
היו"ר סתיו שפיר
אנחנו מתייחסים לאוניברסיטאות.
רם שפע
יש 300 אלף סטודנטים שזה פחות משמעותי - - -
היו"ר סתיו שפיר
נינה ביקשת לדבר. שם מלא ומאיזה ארגון.
נינה הלוי
תודה רבה-רבה-רבה. אני אקריא מהנייר בשביל להיות מאוד מדויקת.

שלום. שמי נינה הלוי. מזה שנתיים שאני מקדישה את כל זמני לקהילה שלי. אני מתנדבת בניידות של על"ם ובמרפאת לוינסקי. בזירות הזנות של דרום תל אביב. שם מתמודדות האחיות שלי מידי לילה עם ניצול ואלימות. אני מכירה אישית כ-80 נשים ופועלת להפחתת נזק בתחום הרפואי, תיאום תורים בליווי לבדיקות, הדרכה לקראת ניתוחים וליווי בתקופת השיקום שלאחריהם. אני מתנדבת בפרויקט גילה להעצמה טרנסית. ארגון המסייע בדיור חירומי, בליווי למיצוי זכויות ובייעוץ משפטי לטרנסים במצוקה. כמו גם במיפוי צרכים ובשינוי מדיניות ביחס לקהילה.

כנציגת הציבור בוועדה לשינוי מין אני פועלת לשינוי רדיקלי של המודל הטיפולי ובשיקום התקשורת, האמון ושיתוף הפעולה בין הקהילה למערכת הרפואית. אני מקווה שהצבת הרפואה הציבורית בארץ כאופציה רלוונטית תצמצם נזקים קשים של רפואה פיראטית וניתוחים גרועים בחוץ לארץ. אסון מתגלגל, שאני פוגשת מידי יום בין הצעירות שאני מלווה.

אני עובדת מול צוותי הטיפול וההדרכה של מרפאת לוינסקי - - - 24/7. - - - הופכות את היוצרות - - - הן בהדרכה להפצת הידע והן בליווי פרטני של צעירות ובקישור למענים של ארגונים אלה. אני פועלת מתוך הנחה שטיפולי התאמה מגדרית הם אמצעי רב עוצמה להקלת מצוקתם של אנשים טרנסג'נדרים ומפתח להעצמה בשיקום. רופאים ועובדי רווחה אומרים לי עד כמה הסיוע שלי חשוב ומועיל. מעבר לנגיעה הישירה בחייהם של אנשים, אני מעריכה שאני חוסכת עשרות אלפי שקלים בשנה בצמצום הוצאות רפואיות ונזקים לטווח ארוך.

לכל האנשים שאני עובדת מולם יש תקנים, משרות, מסגרות ותקציב. אני עובדת מהרחוב ולא מקבלת אגורה משום גורם שהוא. המסר שלי הוא פשוט: לנו יש ידע ומוטיבציה לטפל באנשים שלנו. אנחנו נמצאות ונמצאים בשטח ופועלים ממילא. הקצאת תקציבים לארגונים הטרנסיים – אני מדברת על מעברים ופרויקט גילה – ולפעילים בשטח, ושילוב אנשים טרנסג'נדרים במערכי הבריאות והרווחה הם הדרך המהירה והאפקטיבית ביותר לסייע לקהילה שלנו. דרך שהיא סינרגית למענים הקיימים ולכל מענה שיפותח בעתיד.

תודה רבה.
היו"ר סתיו שפיר
תודה, נינה.

האם הארגונים הטרנסיים מקבלים איזושהי תמיכה מהמדינה?
קריאה
אפס.
קריאה
כלום.
קריאה
כלום.
קריאה
גורנישט מיט גורנישט.
היו"ר סתיו שפיר
מי הדוברת? בבקשה.
אתי חדד
היי. אתי חדד. ארגון בת קול – לסביות דתיות.

שורה לסיכום מה שאמרי אמר מקודם. זה היה לפני שעה כמעט. כל הפעילות החברתית שלנו בכל הארגונים מושתתת על מתנדבים שצמחו מהקהילה ורוצים לתת בחזרה, כי הם קיבלו עבודת מתנדבים.

יש אפס תקצוב. זאת אומרת, הדגש כמובן על משרד החינוך, כי הכול מתחיל בחינוך. אבל זה לא רק בחינוך. זה פעילויות חברתיות. אצלנו בארגון יש לא מעט נשים – או שנזרקו מהבית או שסורבו גט. באמת, כאילו, כל מיני מצבים מורכבים אחרים. יש ארגונים חברתיים של אנשים שהם קצת יותר בוגרים, שאין לנו מאיפה לבקש את התקציב אפילו. זאת אומרת, זה רווחה, זה חינוך. וברשויות העירוניות, ברוב המקרים את כבר לא נכנסת גם לזה. אם את לא נוער, אז בכלל אין לך מה.

אז הקושי הוא באמת. אנחנו עושים מלאכת של גיוס כספים. הוא מדבר על איגי – 950 אלף שקל. אנחנו מתקיימים, שובל מתקיים דרך ערוצים שונים. הגיוס שלו הוא – אנחנו מדברים על גרושים, באמת, ברמות האלה, כשאני מדברת איתך על 30 אלף שקל בשנה.
קריאה
- - -
אתי חדד
כן. וזה הכול גיוס. זה הרבה עבודה עם קרנות או גיוס עצמאי. כל מיני קמפיינים באינדיגוגו או עבודה מול שתי"ל ומול הקרן החדשה לישראל שמסייעות דרך כל מיני קרנות, כאלה ואחרות. בין אם זה משנות או נראות ציבורית. כל מיני דברים כאלה, בעלי פחות אופי פוליטי ויותר אופי חברתי. אבל עדיין, אין מאיפה. זאת אומרת, את לא יודעת איפה תהיה הפעילות שלך ואיך את יכולה להגדיל את הפעילות שלך בשנה הבאה ולהגיע באמת בהיקף ארצי. עיקרי הפעילויות נעשות בירושלים ובתל אביב, והיום יש בחיפה, בבאר שבע. בפריפריה קצת. אשדוד קצת מתעוררת. וזהו, בערך.
יגאל אברהמי
צריך לחזור לנושא של הטרנסים, שהעלה פה - - -
נינה הלוי
כן. אני נורא-נורא-נורא מבקשת שתהיה פה איזושהי התייחסות לארגונים הטרנסיים. שוב אני אומרת: אנחנו מקבלים אפס תקציב. האנשים שלנו, הרבה מהם, הרבה מאוד הם בקצה. מדברים פה. סליחה. זאת אומרת, אני מפרגנת לכולם, אבל האנשים שאני מלווה, ממוצע ההשכלה שלהם זה שש שנות לימוד. אוקיי? היכולת שלהם להשתכר אי פעם מעבודה שלא תהיה זנות היא כאילו לא קיימת, אבל - - -
היו"ר סתיו שפיר
אני מסכימה. אני מצטערת. אני חייבת לסיים את הישיבה. אני מסכימה לחלוטין.

תראו, דבר ראשון אני רוצה להגיד שמדובר בלא פחות משערורייה – שמשרד האוצר החליט להתחמק מהדיון הזה, וזה לא - - -. הייתה בינינו התכתבות על הגעתם, אי הגעתם. אמרו שזה לא נוגע להם. והעובדה שזה לא נוגע להם, כשכל הסוגיה פה זה על איך מעבירים תקציבים – באמת, שערורייתית. זה פשוט מביך.

עכשיו, עמדותיי לגבי אופן התכנון התקציבי של מדינת ישראל – אני חושבת שהן כבר ידועות, אבל כל הדברים שאנחנו דיברנו עליהם כאן והסוגיה. הזכרנו תקציבים ייעודיים, תקציבים קואליציוניים. תקציב מדינה חייב להיות מתוכנן וחייב לעבוד בצורה מסודרת, על מנת שהמדינה עצמה וכל הארגונים שעובדים מול המדינה ומבצעים שירותים, שהמדינה, במצב תקין, יכול להיות שהיו בידיים של המדינה. העובדה שהמדינה מתנהלת ככה גם מול הגופים החיצוניים האלה, שעושים עבודת קודש – לא פחות; וגורמת להם להיגרר סביב כל מיני אמירות, שאחר כך לא מגובות בשום מעשים, ומבלי, בסופו של דבר, להעביר את התקציב; שארגונים לא יכולים לתכנן לעצמם את השנה. לא יכולים להרחיב את הפעילות שלהם. אחר כך אומרים להם: אבל לא הרחבתם את הפעילות, אתם לא יכולים לקבל עוד תקציב. או הפלא ופלא: איך מרחיבים פעילות כשלא יודעים מול איזה תקציב עובדים?

זה לא סתם בעייתי. קשה לי אפילו להאמין שמדובר בסתם כאוס או בבלגן במגזר הציבורי. אני חושבת או חוששת שיש פה איזושהי – נקרא לזה בירוקרטיה מכוונת. על מנת שלא להעביר תקציבים, על מנת שלא לתקצב תכניות מסוימות, גוררים אותם במסע מביש. שהם צריכים לבוא ולהתחנן. מקבלים כל מיני הבטחות. שמחים על ההבטחות. מחבקים. והופ – ההבטחות אף פעם לא ממומשות. כל הסיפור הזה של להבטיח ואחר כך להגיד: לא. אבל הנה, בדל, פה, פירורים, אי אפשר – לא מתקבל על הדעת. לא עובד.

הוועדה רואה בחומרה שההצהרות של שר החינוך לחוד והמעשים לחוד. בינואר 2016 ענה שר החינוך לשאילתה, כאן, בכנסת, ואמר שהוא יזם הכפלה של התקציב לארגון הנוער, אבל בפועל גדל התקציב רק ב-15%. הוועדה דורשת מהשר הסברים לפער הזה ודורשת ממנו לעמוד בבקשתו. הוועדה דורשת ממשרד החינוך לעמוד בהבטחתו ולהעביר לעמותת חוש"ן את 200 אלף השקלים שהובטחו לה, ולבטל את דרישת הצימוד לכסף הזה. הוועדה קוראת לכלל המוסדות האקדמאים להתייחס לפעילות הקהילה הגאה בקמפוסים ולתקצב אותה. צריכה לצאת הוראה רשמית מהמל"ג שדורשת, ולאפשר כניסה, בלי שום שאלות, לארגונים של הקהילה הגאה לתוך מוסדות החינוך וההשכלה הגבוהה.

הוועדה קוראת למשרד הרווחה והשירותים החברתיים לפעול ולבטל את דרישת המצ'ינג בהעברת כספים לארגוני הקהילה הגאה. וגם למשרד הבריאות – לפעול ולבטל את דרישת המצ'ינג בהעברת כספים לארגוני הקהילה הגאה.

כמו כן, דובר בעבר על קביעה של תכנית, בעקבות הרצח של שירה בנקי. קביעה של תכנית לפעילות מול הנוער, בכל המגזרים ברחבי הארץ. ויש פה מגזרים שבכלל אפילו לא ציינו בשמם ושאין להם נציגים כאן, באופן, כמובן, שהוא לא מפתיע. ואני מבקשת ממשרד החינוך להציג לנו תכנית עבודה עם דד-ליינים. מתי אתם מתכוונים להביא את הדבר הזה לפעולה? באיזה תקציב מדובר? להראות מול איזה ארגונים משרד החינוך נפגש. כמו כן, אני מבקשת ממשרד החינוך לעשות בירור האם ישנם ארגונים שעוסקים בטיפולי המרה ובכל מיני שיטות מומצאות למאבק בעצם היותם של בני נוער גאים. שהם כן נכנסים לבתי הספר או שיש איזשהו עידוד ממשרד החינוך שייכנסו לבתי הספר.

אני מבקשת ממשרד החינוך לבחון העברה בחוזר מנכ"ל – דרישה מבתי הספר להכניס את ארגוני הקהילה הגאה לתוך בתי הספר, לעבודה בשיתוף עם המוסדות, כמובן. גם, כמובן, בתוך בתי הספר בחינוך הממלכתי דתי. גם, כמובן, לתוך בתי הספר בחינוך הערבי. וגם לתת לנו תשובה לגבי מהם מבחני התמיכה הראויים, על מנת שהארגונים האלה יקבלו את התקציב שלהם, מאחר ונראה שאולי יש פה איזשהם כוונות טובות, אבל הדבר הזה לא עובד בנהלים. אנחנו נבקש את התשובות האלה גם, כמובן, ממשרד האוצר. אם ישנן פניות למשרד האוצר שנענו בשלילה, אנחנו מבקשים לראות אותן ולהבין מה הסיבה הרשמית - - -
קריאה
או שלא נענו.
היו"ר סתיו שפיר
או שלא נענו, ולהבין מהי הסיבה הרשמית או הסיבה שלא נאמרה לחוסר תקצוב.

אני מבקשת גם להעביר לנו תכנית שלכם לגבי הפריפריה. בתל אביב ואולי קצת בירושלים יש לבני הנוער מענה, ויש גם תמיכה מהרשות. אנחנו רואים גם קצת בבאר שבע. מה הפריסה של הארגונים בפריפריה? ולעמדת משרד החינוך – מה צריכה להיות הפריסה הזאת? בבקשה, להציב יעדים. כמה בתי ספר בשנה הבאה יזכו לראות ולקחת חלק בפעילות הזאת? כמה מוסדות אקדמיים? מה יקרה במצב שבו בית ספר מסרב להכניס לתוכו ארגון ולקיים שיח בנושא הזה? ואיפה עומד משרד החינוך בנושא?

העובדה שעבר כל כך הרבה זמן מאז ההצהרות האלה והנושאים האלה לא טופלו; הישיבה הזאת שהתקיימה לפני שבוע, שדובר עליה באופן מפתיע, בתיאום מושלם עם היום הזה שנערך בכנסת. וזה שאנחנו כל פעם שומעים רק משמועות: דיברנו עם הזה. הרפרנט אמר לנו שככה וככה, אבל בסופו של דבר לא עובר שקל – לא יכולה להמשיך. משרד החינוך והמדינה חייבים לתפקד כמוסד רציני. כמדינה. לקחת אחריות על האמירות שלהם. כל הבטחה כזאת שהובטחה חייבת להתממש, ואנחנו נעקוב על כך שהיא תתממש כבר בשנה הקרובה.

תודה רבה לכולכם, ושוב תודה על כל העבודה המדהימה שאתם עושים.
אלישע אלכסנדר
מה עם הקהילה הטרנסג'נדרית?
היו"ר סתיו שפיר
כמובן - - - כל מה שהשבתי לדבריה החשובים של - - -, נכנסים לתוך - - -
אלישע אלכסנדר
אבל זה מטוב ליבם של ארגוני הקהילה, שהם עושים הרבה, אבל כסף ייעודי לקהילה הטרנסג'נדרית - - -
היו"ר סתיו שפיר
זה חייב להיות חלק מהתכנית שלך - - -

הישיבה ננעלה בשעה 10:22.

קוד המקור של הנתונים