הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 65

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שני, כ"ז באדר א התשע"ו (07 במרץ 2016), שעה 10:00

קידום העסקת נשים ערביות בתעשיית ההיי-טק

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

נחמן שי

מיכל בירן

יוסף ג'בארין

אוסמה סעדי

איימן עודה

אלה אייל בר דוד - מנהלת תחום בכירה – תעסוקת החברה הערבית, משרד הכלכלה

דר' אלה שטראוס - מנהלת תחום כימיה, חומרים, אנרגיה וננו, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

חיאם קעדאן - סמנכ"ל לחברה הערבית, מרכז השלטון המקומי

עו"ד מרים כבהא - נציבה ארצית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

עו"ד שירי לב-רן לביא - נציבה אזורית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

חנה אלחדד - מתמחה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

סמדר נהב-קמינר - מייסדת "צופן" – ארגון לקידום תעסוקת ערבים בהייטק

יניב רוזנברג - יחסי ציבור, "צופן"– ארגון לקידום תעסוקת ערבים בהייטק

רותי זמיר - מנהלת השמה ומנטורים, "צופן – ארגון לקידום תעסוקת ערבים בהייטק

אביטל ינובסקי - מנהלת פיתוח עיסקי, "צופן" – ארגון לקידום תעסוקת ערבים בהייטק

סטפני בשארה - רכזת השמות ומנטורים, "צופן" – ארגון לקידום תעסוקת ערבים בהייטק

יסמין תמוז - רכזת גיוס והכשרות, "צופן" – ארגון לקידום תעסוקת ערבים בהייטק

וואללה איברהים - רכזת השמות, "צופן" – ארגון לקידום תעסוקת ערבים בהייטק

סוהיר גרייב-עיד - מנהלת משרד, "צופן" – ארגון לקידום תעסוקת ערבים בהייטק

ג'הינה סעדי - פקידה, "צופן" – ארגון לקידום תעסוקת ערבים בהייטק

תמרה עוואדיה - סטודנטית, "צופן" – ארגון לקידום תעסוקת ערבים בהייטק

חנאן אלקרינאווי - מנהלת תחום קהילה מטה "ריאן"-דרום, אלפנאר – לקידום תעסוקת ערבים בישראל

רות פולצ'ק - מייסדת ויו"ר ארגון she codes לקידום נשים בהייטק

ספאא עיק - מנהלת אזור, ארגון she codes לקידום נשים בהייטק; מתכנתת בחברת "גוגל"

הזאר קמר - מהנדסת תעשייה, חברת "אינטל"

לינה כנאענה - מנהלת גיוס, "גליל סופטוור"

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תמי סלע

דלית אזולאי

ר.ל., חבר המתרגמים

קידום העסקת נשים ערביות בתעשיית ההיי-טק

בוקר טוב לכולן וגם לכולם. אני פותחת את הישיבה של הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, היום 7 למרץ 2016, ערב יום האישה הבינלאומי. אני מברכת את כולכן, למרות שנעשה את זה - - -

אנחנו עכשיו סופרים גם את הערב. אולי שבוע - - -

אני, בשבילי, כל השנה זה להתכונן ליום הזה. מה לעשות, אתה צריך להיות שמח בזה.

אני סופר את הימים.

מצוין. יופי. כך אני מנסה להזכיר לכל אלה ששכחו, שיתכוננו, מחר יום האישה. אנחנו היום את הישיבה הזו נקדיש לקידום העסקת נשים ערביות בתעשיית ההייטק. את האמת, בשבוע הזה, במקריות רבה, הרי אנחנו קבענו את הישיבה לפני שבוע אבל, בסוף השבוע אנחנו רק ראינו בכלי התקשורת ובעיתונים, כל מיני דיווחים ודוחות על המצב של שילוב הנשים בהייטק ועל החשיבות של שילוב נשים, גם בתעשיית ההייטק וגם במוקדי קבלת החלטות.

התפרסם לאחרונה הדוח האמריקאי, המחקר הכי גדול שעסק בשילוב נשים במוקדי קבלת החלטות והוכיח בצורה די ברורה, שחברות ששילבו נשים ודאגו שיהיו נשים במוקדי קבלת החלטות אצלן, בעצם זכו להכנסות ורווחים יותר גבוהים מחברות אחרות, בממוצע של 21% אם אני לא טועה, ממוצע העלייה בהכנסות של החברות האלו הגיע ל-21%, כי ראו בזה, מה שאמרנו כל הזמן, ראו בשילוב נשים מדד עיקרי של השאלה איפה נמצאת החברה, מבחינת כל מיני נושאים אחרים של שילוב, של ראייה יותר רחבה, של הבנה לבנות את המערך בתוך החברה בצורה כזו, שיוכל כן להביא למצב שהעובדים ירגישו יותר בנוח וירגישו שהם יכולים לתרום לעבודה.

אני חייבת להזכיר בתחילת הדיון הזה שאנחנו היום, אם כבר מדברים על נשים במוקדי קבלת החלטות, אנחנו חייבות לברך את הנציבה החדשה, שכולנו גאות בה, מרים כבהא, נציבה לשוויון הזדמנויות בעבודה. אנחנו יודעות שאנחנו נביא לפתחךְ הרבה מן הנושאים שתצטרכי לטפל בהם אבל בטוחות שאת תעשי את העבודה בצורה הכי טובה, מקוות ומאחלות לך כל הצלחה בתפקיד, גבירתי.

הדיון היום הגיע מבקשה של ארגון "צופן", ארגון שרק לפני שבועיים קיבל את אות יושב ראש הכנסת, לעשייה בנושא של יחסים בין יהודים וערבים, למרות שהוא ארגון ללא מטרת רווח בנושא הייטק, אבל הדאגה לשלב ערבים בתעשיית ההייטק הייתה המטרה העיקרית של הארגון הזה. אני חייבת להגיד שבזמן שמדברים על העלאת אחוז השילוב של נשים ערביות בעבודה, אי אפשר לדבר על הנושא הזה בלי להתייחס לתחום הגדול שהולך ומתפתח ויכול להוות מקום תעסוקה, לא רק גדול לנשים הערביות, אלא גם כן מכבד עם פרנסה, למרות הפער שעדיין קיים בין הכנסות גברים לנשים בתעשיית ההייטק, הוא מקור להכנסה מכובדת, לכן, ראינו לנכון לשלב את הנושא הזה בלו"ז של הועדה.

אני אבקש קודם כל מהגברת סמדר נהב, מייסדת "צופֶן", חברה במועצה הציבורית של "צופן" לקידום ההייטק בחברה הערבית, להציג את הנושא בהתחלה, גם את ההישגים שהגעתם אליהם עד עכשיו במצב הקיים וגם את האתגרים שעומדים בפניכם. גבירתי, בבקשה.

תודה רבה לעאידה ולוועדה, תודה שבחרתם להעלות את הנושא הזה לכבוד יום האישה, כבוד לנו. אני אתחיל - - - חסמים, כולנו יודעים שהשתלבות של נשים ערביות בעולם התעסוקה הוא אחד החסמים הגדולים וגם אחת ההזדמנויות שהכלכלה הישראלית כל הזמן מדברת עליה אבל, עוד לא הצליחה לפתור את זה.

אנחנו מדברים היום על כ-30% השתתפות של נשים ערביות בעבודה, בשוק העבודה, אם אני לא טועה, זו עלייה גדולה כי - - -

שווקי עבודה.

לפני - - -

30% מהן - - - משתתפות בשוק העבודה.

30% מהנשים ערביות משולבות בשוק העבודה.

70% לא.

70% לא. נכון.

זה באופן כללי.

שזו אגב, התקדמות מאוד גבוהה ביחס לנתון מלפני עשר שנים, שזה היה בערך 19%, אז אנחנו מדברים על כיוון ממש טוב אבל, כמו שיו"ר הועדה עאידה תומא אמרה: הייטק הוא לא רק עבודה, הוא גם הזדמנות לקריירה או גם הזדמנות לבנייה של הקריירה האישית, של ההתקדמות הכלכלית, גם של הסביבה כולה.

יש נתון יותר מעודד לגבי תעסוקה של נשים ערביות והוא ש- 1,000 אקדמאיות, התעסוקה אצלן יותר גבוהה אבל, בדרך כלל ההשתלבות שלהן לא מתאימה לרמת ההשכלה שלהן. הן בדרך כלל עובדות במישרות חלקיות וכו'. אגיע יותר קרוב אלינו, לנושא ההייטק, אז "צופן" הוקמה ב-2008, כש"צופן" הוקמה מספר הנשים הערביות בהייטק היה ספור, מספר הנשים בכלל היה - - - 350, מספר הנשים היו כעשרים שלושים והן עבדו ב"אינטל" בדרך כלל. אנחנו התקדמנו מאז הרבה ואנחנו היום מדברים על זה שבסך הכול – את המספרים הכלליים אנחנו לא כל כך יודעים אבל, אנחנו יודעים על נצרת. רגע, סליחה, אנחנו יודעים שאחוז הנשים שלומדות באקדמיה את מקצועות ההנדסה הוא בערך 10%, מהערבים, הנשים הערביות מן הערבים, 10% לומדות - - -

10% מן הערבים שלומדים מקצועות הנדסה הם נשים. אחת לעשרה.

נכון, זה בסימן עלייה.

כמה זה אצל היהודים?

הרבה יותר.

הרבה יותר אבל לא הרבה הרבה יותר .

הרבה יותר.

כמה? שלש לעשרה?

לא, לא, לא. מעל 30. כשאתה מדבר על מדעי המחשב שנה ראשונה יש לך 50% נשים, הן נושרות וככל שאתה עולה בסולם הדרגות או בסולם האקדמיה הן יורדות - - -

זה משהו אחר, גם נשים יהודיות לא לוקחות - - -

מה שקורה גם אצל נשים יהודיות - - -

25%.

כמה?

25% מהסטודנטים להנדסה הם נשים.

בבקשה, אז זה לא שלושים פלוס אלא 25% וזה 10%, אז הפער הוא גדול אבל הוא לא עצום.

ההערה נכונה כי הבעיה היא של נשים בכלל ואנחנו ביום האישה ואם יכולתי לדבר על נשים בכלל, מדברת אליך מישהי - - -

אנחנו מכירים את זה. זה שתי - - -

רק בשביל הרקורד - - -

הערביות נושרות.

רק בשביל הרקורד אני התחלתי את חיי בתעשיית ההייטק ב-84' ואז היינו ממש - - - אז יש הרבה סיכוי. החדשות הטובות, כשאנחנו מדברים על התעשייה שפותחה בנצרת, אנחנו מדברים שם על מאות עובדים, להערכתי 700, יש כאלה שאומרים יותר, מתוכם - - -

כמה זה? 700 נשים?

לא, לא, 700 נשים, אלא 700 עובדים בנצרת בהייטק, מתוכם 25% הם נשים, שזה דומה לאחוז הנשים שעובדות בסך תעשיית ההייטק כלומר, ה'פוואנטה' הזאת היא אולי המסר העיקרי - - -

סליחה, כמה הן, בסך הכול, הנשים?

25% מהעובדים בנצרת הם נשים, בעוד שבסך כל התעשייה הישראלית, יהודים נניח, שזה עיקר התעשייה, 25% נשים, או 30%.

26% עכשיו בדיוק, כתוב לי פה.

26% כלומר, אנחנו מדברים - - -

אבל זה רק נצרת.

20% נשים בהייטק.

הדבר שאני רוצה להגיד כאן ואתו אני ישר מגיעה להזדמנות, אני מגיעה להזדמנות שברגע שקמה תעשייה בנצרת אנחנו רואים את הנשים באות לשם, אנחנו רואים את החברות מעוניינות לקלוט נשים, זה כוח עבודה מעולה, כמו שאנחנו יודעים לכלל התעשייה ואני יכולה להעיד על זה.

רגע, מה לגבי חוץ מנצרת, חוץ מה-700? האם יש בכלל?

יש ואני לא יודעת - - -

אחוז מאוד קטן.

יש כאן נציגות.

סך הכול היום להערכתנו יש כ-2,700 עובדים ערבים בתעשיית ההייטק ואגב, תזכרו שאנחנו מדברים רק על מקצועות הנדסה 'פרופר', לא על טכנאים ושרתים ומנקים, ששם יש יותר. אנחנו מדברים על אנשי מקצוע, שם ההערכה – על פי הערכות של לפני חצי שנה – היא שיש 2,700 עובדים, אולי 3,000, כמה נשים מתוכם אני לא רוצה לשלוף כי אני לא יודעת אבל זה יהיה הרבה יותר מצומצם.

ההצלחה שלנו בהשמות של נשים היא ביחוד בנצרת, שלנו – אני מדברת על "צופן".

כדאי להזכיר, סליחה, כדאי להזכיר למה את כל הזמן אומרת נצרת, כי בעצם זה המקום היחיד שבינתיים, באוכלוסייה הערבית, ניבנה בו איזשהו כיוון של תעשיית הייטק ובעצם אתם יזמתם את היוזמה הראשונה שם, נכון?

נכון. "צופן" דיברה על זה לפני שמונה שנים ואז זה היה חלום, לא הייתה אף חברה, אנחנו מדברים היום על כמה חברות גדולות - - - "גליל סופטוור" וגם "אמדוקס" וגם "ברודקום" ועכשיו גם "מייקרוסופט" מגיעה לנצרת אז זו מהפיכה. אני לא רוצה להרחיב על העבר, אני רוצה רגע כן להגיד עוד רקע וזה שייך לרקע אופטימי. בעוד בסקר שנעשה, ש The-Marker פירסם לפני שנה בערך, הקבוצה המצטיינת בתיכונים בתחומים של מתימטיקה הנדסה וכו', היו הבנים היהודים. הקבוצה מיד אחריה הייתה בנות ערביות. אנחנו מדברים על זה שבין בוגרי התיכון – עכשיו אני 'שולפת' ויכול להיות שאני לא מדייקת, כ-60% מבוגרי התיכון במדעים מדוייקים חמש יחידות הם נשים ערביות, אז זה מאוד חשוב לצד האופטימי של זה. יש לנו עתודה, ואגב, שהממשלה מדברת על "לייבא" אנשים מהודו אז יש לנו עתודה כאן, עכשיו.

מה שאנחנו רואים – ואני חושבת שוואללה תדבר אחריי על החסמים, אנחנו רואים שבאופן מופלא כוח האדם המדהים הזה – הנשים הערביות, הבנות, שגמרו חמש יחידות, לא מגיעות למדעי ההייטק, הן מגיעות להוראה ואנחנו מוצאים את התופעה שיש לכם שלש נשים שמתחרות על משרת הוראה אחת, הן מגיעות לכל מיני נגזרות של מדעי החיים, תעשיית מזון, כל מיני דברים, הן לא מגיעות להייטק וזה לב העניין שאנחנו רוצים להעלות כאן, שיש הזדמנות מדהימה והכנסת והממשלה יכולות מאוד לעזור, כדי לחבר את ההזדמנות לצרכים של התעשייה, במקום לייבא אנשים מהודו.

הם יכולים אפילו לחבר את זה עוד לפני שמגיעים לתלמידות וזה רעיון חשוב של הכוונה מקצועית, בואו נגיד, לאופציות הקיימות, לקחת לפחות את האקדמאיות, שכבר נמצאות ומוכשרות, ועברו לימודים אקדמאיים, ולעשות להן תכניות הסבה שיכולות לשלב אותן בתעשייה יותר מהר, מאשר לחכות עד שהבנות ילכו ללמוד.

אני אעיר שאנחנו הגשנו לוועדה כמה המלצות וזה כלול בהן אבל אני חושבת שלפני זה אנחנו נדבר על - - -

כן, אני רוצה לתת לגב' וואללה אברהים, רכזת השמות בארגון "צופן", בבקשה.

אני רוצה להמשיך מהנקודה שסמדר סיימה אתה. כפי שסמדר ציינה מספר הצעירות והנשים הערביות שלומדות במגמות של מדעים בתיכונים הוא מאוד גבוה, הוא אפילו עולה על 50% ממספר התלמידים באותן מגמות אבל, כשאנחנו מגיעים לאקדמיה אז התמונה משתנה. אנחנו רואים שהאחוזים מתהפכים ומספר ממש מועט של נשים בוחר ללמוד מקצועות הנדסה ומדעי המחשב.

למה זה קורה? אני חושבת שזה קורה ממספר סיבות. אחת, חוסר היכרות של נשים וצעירות- ערביות את עולם ההייטק ואת ההזדמנויות שיש בעולם ההייטק. אין מודל לחיקוי, אין סיפורי הצלחה. בוגר תיכון, בהגיעו לבחור מקצוע ללימודים באקדמיה, הוא מחפש תחום שיהיה לו קל למצוא בו עבודה, נשים צעירות כמעט ולא שומעות על נשים ערביות שהצליחו בעולם ההייטק. יתכן וזה נובע מהחסם הגיאוגרפי, שאנחנו לא רואים ריכוזים של חברות הייטק בקרבת מקום לישובים ערביים. חסם גיאוגרפי זה הוא מבין הסיבות שהזכרתי קודם. הוא גם מחזק את העובדה שצעירות ערביות לא מכירות את עולם ההייטק וההזדמנויות שבו, וגם שאין מודלים לחיקוי.

כשאישה בוחרת ללמוד מקצוע היא גם חושבת על מקום שיהיה לה נוח לעבוד בו ואילו כשאנחנו מדברים על חברות הייטק שנמצאות במרחק נסיעה של שעתיים עד שלש שעות ונשים חושבות להקים משפחה בעתיד, אז אנחנו רואים שזה הופך להיות לא מעשי, לא ריאלי.

בנוסף, אנחנו שומעים מהרבה צעירות סטודנטיות, שהן יכולות להמשיך את הלימודים שלהן אחרי תיכון, שרואות את עולם ההייטק כעולם גברי, שלא מתאים לנשים, עם שעות עבודה מרובות, אז זה מחזק שהייצוג של ההייטק בחברה הערבית עדיין נחשב כמקצוע גברי וזה שוב, נובע מחוסר היכרות וחוסר במודלים לחיקוי.

איך אנחנו יכולים לטפל בזה? אנחנו צריכים לחבר בין נשים צעירות ותלמידות לעולם ההייטק, בין אם זה על ידי תכניות עוד בתקופת התיכון, תכניות internship עם חברות הייטק, חיבור של נשים שהצליחו כמהנדסות בחברות הייטק עם תלמידות תיכון, אני חושבת שזה בהחלט יכול לעודד צעירות לבחור בלימודי הנדסה.

לצערי, אנחנו גם רואות ב"צופן" שגם נשים שעוברות ללמוד הנדסה, באיזשהו שלב הן גם מחליטות או נאלצות להשתלב בתחום אחר. לצערי מגיעות אלינו סטודנטיות ונשים עוד במהלך התואר או לקראת סיום התואר, שבוחרות לעשות הסבה להוראה וזה שוב, כי הן רואות שיהיה להן קשה להשתלב במשרות הייטק. הן כמעט ולא מכירות נשים שהצליחו להשתלב בחברות הייטק, הן לא רואות גם חברות הייטק באזורים שקרובים למקום המגורים שלהן. לכן אנחנו חושבים שתכניות internship ותכניות שמשלבות ומחברות בין תלמידות לעולם ההייטק, צריכות להמשיך גם באקדמיה ולכלול גם סטודנטיות.

סליחה, האם אתם יודעים משהו על תכניות שקיימות בבתי ספר תיכון, לשילוב כזה? אני יודעת על התכנית של חיוך טכנולוגי, השאלה היא כמה זה קיים, האם אתם יודעים כמה זה נמצא בבתי הספר שלנו? האם זה מספיק או שצריך תכניות אחרות?

אנחנו יודעים על יוזמות פרטיות של אנשים ושל ארגונים, כן, בנוסף ליוזמות של חלק מחברות- ההייטק, לקיים תכניות בתיכונים, בין אם הן "מייקרוסופט", "גוגל" ו"אינטל" ובין אם זה יוזמות של צעירות ושל מהנדסות, כמו - - - היום אבל, עדיין מדובר בעיקר ביוזמות פרטיות.

לא יוזמות של משרד החינוך.

יש יוזמה של משרד החינוך ש"צופן" נפגשה אתם, זה עוד לא התפתח אבל זה ברמה של פיילוט, אפשר להגיד, והם מדברים בפרט על תכנית internship בזמן או בסיום התיכון, תכנית שתחייב או תבקש מחברות הייטק לשכור תיכוניסטים בזמן שהם לומדים, מדברים על שלוש עשרה שנה או אחת עשרה שנה, לא משהו שאנחנו - - - אלא משהו עתידי.

כלומר, אין בינתיים. אנחנו נשמע יותר מאוחר מנציגות המשרדים השונים אבל, קודם גברת רות פולצ'ק, ארגון she codes אבל אני אבקש באמת, ככה, לקלוע ישר ולהתקדם בדיון.

אין בעיה. קודם אגיד כמה מלים על she codes באופן כללי ועל הקשר הספציפי לנשים ערביות. קודם כל – ואני רוצה גם להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו קודם וגם אנחנו קוראים, יוצאות כל מיני כתבות לגבי נשים בהייטק וחשוב לשים לב, הרי סמדר, שיש לנו את הכבוד לעבוד אתה וללמוד ממנה הרבה, היא יועצת ל she codes, בעצם דיברה על נשים במקצועות של הנדסה והרבה פעמים, כשמפרסמים נתונים על הייטק, אז צריך לשים לב אם הנשים האלו עוסקות בדברים הנדסיים או אם בכלל זה נשים בהייטק. שני הדברים האלה חשובים, גם לנשים באופן כללי וביחוד לנשים ערביות. כלומר, אנחנו מנסים להכניס נשים למקצועות שבהם גם השכר גבוה, שהם נחשבים מקצועות באופן מסורתי שהם גבריים – שלא בצדק.

המטרה של she codes באופן כללי, ב- high lights, היא להגיע ל-50% מפתחות תוכנה בהייטק, אנחנו מסתכלות באמת על ה-vertical המאוד מאוד ספציפי של מפתחות תוכנה ומהנדסות תוכנה ואם מסתכלים על זה, אז אמנם מספר הנשים בהייטק הוא מעל 30% אבל מהנדסות תוכנה זה 15%, סדר גודל.

אם מסתכלים על מקצועות אחרים שבהם היה המצב היה כזה בעבר – רפואה ומשפטים, הם שני מקצועות שבהם לא היו נשים בכלל והיום מעל 30%.

כמה?

30% ברפואה ומשפטים. באופן ספציפי, ביחס לנשים ערביות, אלה שני תחומים שבהם יש נשים ערביות. נכון שלא כמו בהוראה או במקצועות אחרים, אבל כן שני מקצועות שבהם אפשר לראות שזה משהו שהוא לגיטימי, מקובל ונעשה ואנחנו מסתכלות על תעשיות ההייטק ובאופן ספציפי על פיתוח תוכנה, כעל משהו שאנחנו רוצות שיהיו בו עוד נשים ובפוקוס על נשים ערביות.

אני אגיד כמה מלים על הפעילות שלנו ומה היא כוללת, היא כוללת כמובן גם נשים ערביות, צפאא היא אחת המנהלות בארגון וגם בוגרת "צופן", היא תדבר, הארגון הוקם לפני כשנתיים, יש לנו סדר גודל של עשרים סניפים ומעל עשרת אלפים נשים. למעשה, במוקדי הפעילות האלה, בכל אחד מהם, יש פעילות אחת לשבוע לכל הפחות, כלומר, בכל חודש יש לנו בין שמונים למאה אירועים ברחבי הארץ, כאשר מחצית מהם היא לסטודנטיות, בין אם באוניברסיטאות, במכללות או בתיכונים, יש לנו שני מוקדי פעילות בתיכונים, כאשר חלק מהפעילות הוא הרצאות, כמו שאתם מדמיינים בכל מיני אירועים אבל בעצם, חלק 'הארי' של המפגשים הוא מפגשי תיכנות, שבהם אנחנו ממש hands on כמו שאומרים, המתנדבות של הארגון יושבות עם המשתתפות וצפאא תוכל לספר על זה בהרחבה, שהיא מנהלת בכירה בארגון והן בעצם עוזרות למשתתפות, בין אם יש להן ניסיון בהייטק והן רוצות להתקדם בקריירה למשהו יותר בכיר עם יותר ניסיון, ובין אם הן לומדות תחומים חדשים ויש לנו מסלולי לימוד שמאפשרים להתחיל מאפס ולהגיע לאיזושהי רמה מאוד משמעותית.

הפוקוס הוא על קהילה ולכן, אם מסתכלים על נשים ערביות או בכלל, אז כל אחד ממוקדי הפעילות שלנו מאוד מפוקס על גיאוגרפיה מסויימת. אנחנו מאוד מאמינות בקהילה וזו הסיבה ש she codes, כמעט ואין לנו שום תקציב והארגון מבוסס על מאה ששים מתנדבות שעושות המון, גם אני מתנדבת בארגון בעצם - - -

הפעילות שלכן בבתי הספר, היא פעילות וולונטרית שלכן?

לחלוטין.

לחלוטין. משרד החינוך אין לו נגיעה לנושא הזה.

אנחנו רוצים לדבר אתם ולהרחיב את זה יחד אתם אבל כיום לפעילות עצמה אנחנו מביאות תלמידות של תיכון ומביאות אותן לפעילות שלנו. דוגמה, אם מדברים על הגיל של בית הספר אז המנהלת של הסניף באוניברסיטת חיפה – שהייתה אמורה להגיע היום אבל נבצר ממנה, אמרה לי שהיא עוזרת לסטודנטיות ערביות בתיכון בכפר שלה והייתה רוצה לפתוח סניף של she codes שם, זה משבר את האוזן בכלל על הפעילות של הארגון אבל גם באופן ספציפי בהקשר של נשים ערביות. החסם הכי גדול שלנו כיום הוא באמת עניין תקציבי.

יש לנו המוני מתנדבות שאפילו רוצות ואין לנו את כוח האדם לנהל את המתנדבות. יש לנו המון מקומות שמעוניינים ורוצים ומארחים אותנו ללא תשלום, גם היום בכל המפגשים שלנו מארחים אותנו ללא תשלום וכל הפעילות שלנו גרמה לכך, שכבר מאות נשים מצאו עבודה בזכות הפעילות וכן, דברים בסגנון internship שהזכרת, אלה דברים שאנחנו רוצים יותר 'למדל' ולהפוך אותם לצורה יותר מובנית.

אם מסתכלים באופן כללי על הפעילות, אנחנו מאוד רוצות להרחיב את מוקדי הפעילות ואת מפגשי התכנות. באופן ספציפי, אילו היינו יכולים באופן כלכלי, אז מחר לצורך העניין היו לנו כבר עשרה סניפים נוספים, היום יש לנו עשרים, של נשים ערביות.

מה קיים? לא אמרת מה קיים.

מבחינת נשים ערביות?

מבחינת הפריסה.

יש לנו עשרים סניפים - - -

פריסה ארצית אבל מה שיש לישובים הערביים.

אז היום כל המפגשים שלנו נמצאים בערים הגדולות, יש לנו בחיפה, בירושלים, בבאר שבע, בתל אביב, באוניברסיטאות ולכן, באוניברסיטת חיפה יש לנו הרבה נשים ערביות – זה עניין דמוגרפי והכוונה שלנו, כי כיום אין לנו, גם בישובים יהודים וכו', אין לנו סגמנטציה כזאת אז אין לנו גם בכפרים אבל הכוונה שלנו לפתוח גם שם - - -

כמה תלמידות ערביות בפרוייקט שלך?

כיום, סדר גודל של משהו שדומה לתעשייה, כלומר, אנחנו מעריכות את זה בסדר גודל של 10% עד 15% מבין המשתתפות היום, והכוונה שלנו, בכל סניף חדש שאנחנו פותחים שהוא מפוקס על דמוגרפיה מסויימת וכיום, זה חלק מהאוכלוסייה הקיימת כמו למשל באוניברסיטאות, היכן שיש ריכוזים גדולים.

עוד משהו משמעותי מבחינתנו הוא שחלק גדול מן הנשים הערביות שאנחנו מזהות הן מאוד חזקות והן לוקחות חלק בהנהגה. הזכרתי את נידין ויש את צפפא שתדבר בעצמה בעוד כמה דקות אבל היא משתתפת מאוד פעילה, ניהלה את הסניף באוניברסיטת תל אביב, קידמנו אותה לנהל אזור שלם וזה בעצם אומר שהיא מנהלת כמה סניפים של הארגון. וזה לחלוטין, כמו בתעשייה, לא משהו נפרד אלא לחלוטין חלק מהפעילות הרגילה של הארגון ומה שנוח לנשים ערביות - - - קשרים מסויימים שיש רק נשים אז - - -

כשאת אומרת מנהלת סניף או מנהלת אזור, הכוונה היא מנהלת את הפעילות שלכן?

כן.

וזה ניהול אדמיניסטרטיבי או גם בתכנים ובתכניות?

לא אדמיניסטרטיבי. אם מדברים על תקציב אז כל התקציב הולך למישהי אחת היום שהיא האדמיניסטרטיבית של הארגון וכל הניהול הוא בעצם ניהול ברמה תכנית טכנולוגית. לגבי ניהול, חלק מהנשים שמנהלות אצלנו בארגון, אנחנו רואות את זה כמעין מקום שבו אנחנו נותנות לנשים "להתגלח" על ניהול וללמוד ניהול, אז הן גם נשים שרוצות להתקדם אחר כך בקריירה – ראש צוות וכד' ואנחנו רואות את זה לא אחת.

או.קיי.

מהם היעדים שלכן? דיברת על 10%, 15%, אני מניח שזה לא מספק, אז האם יש יעדים של הארגון?

כן, היעד העיקרי כיום הוא בתוך עשור להגיע ל 50% נשים בהייטק ומבחינת נשים ערביות - - -

לא, הכוונה למשתתפות בתכניות שלכן.

מבחינת משתתפות - - -

כי אמרת שהיום משתתפות בתכנית 10%-15%.

נשים ערביות.

אז אני שואל האם זה מספק? אני מניח שיש לכם יעדים להגיע לשיעור יותר גבוה, נכון?

כן, היעדים שלנו להגיע גם לשיעור גבוה יותר אבל - - -

פיחות מספרי - - -

מעניין מאוד שזה 15% כאשר האחוז שלנו מהציבור הוא 20% והפריסה שלכן היא רק בערים הגדולות או המעורבות או היהודיות, כך שאני צופה שאם תגיעו לערים או לכפרים ערביים, אז בטח זה יקפיץ את ההשתתפות.

לחלוטין. וזו הכוונה. כלומר - - -

לכן שאלתי מה היעדים, זאת אומרת, יש לכם יעדים להגיע אליהם?

היעדים שלנו הם שזה יהיה גבוה יותר מן האחוז באוכלוסייה, בגלל שבאופן יחסי יש יותר נשים ערביות שעובדות בצורה משמעותית ולכן, אנחנו חושבים שזה הגיוני אם - - - שהם באזורים קטנים.

אני רוצה להגיד משפט לסיום. אני רואה גם כאן ובכל מקום שאנחנו נתקלות, אנחנו מקבלות כל כך הרבה גישות חיוביות ורצון, ואנחנו מאוד היינו רוצות שזה יתקדם למעשים. נשמח מאוד ותודה לכם על הזמן ועל הפגישה.

תודה. אני אשמח אחר כך לשמוע עוד פרטים על העשייה אבל אני קודם נותנת את זכות הדיבור לחבר הכנסת נחמן שי. בבקשה.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה לתת חיזוק חיובי לעאידה, כי כל פעם היא מפתיעה אותי עם נושאים חדשים בישיבות של הועדה, וכל פעם חושפת טפח חדש מן העולם של הציבור הערבי, שאנחנו לצערי די אטומים לו ולא מכירים אותו וכאן היא ממש מעלה נושא שבעיניי – ואני מודה כמובן לדוברות, שלא הייתי מודע לו בכלל וכשאני חושב עליו, אז הוא אחד הדברים הכי מרעננים שיכולים להיות. אתה שומע, איימן? אתה עסוק.

כן, אני עסוק.

ראיתי גם את ההצעה לסדר שלך והיא גם משתלבת בזה. זה נראה לי ממש כמו פריצת דרך או חלוציות. חלוציות, בגלל שההתחלה קיימת. אם אני רואה שבחברה הערבית 54% מהבנות לומדות במגמות של הנדסה וטכנולוגיה אז זה יוצא מן הכלל.

בתיכון.

אני יודע. אני מבין ואז נוצר איזשהו מעצור והן הולכות לעבוד ב"סודה סטרים" נגיד, אולי. "סודה סטרים" היא בדיוק העולם ההפוך. אני לא מזלזל ב"סודה סטרים", גם לצאת מרהט ולעבוד ב"סודה סטרים" זו פריצת דרך בפני עצמה, גם שם צריך לעבור הרבה אבל, כאן אנחנו מדברים על חזית הטכנולוגיה במדינה ש'מתעטרת' – בצדק – בתואר מדינת הסטארט אפ, שמחפשת מהנדסים בהודו, בהודו, את יודעת, כאלה עם נקודה על הראש ואילו פה, יש לנו מתחת לאף מאגר אנושי בלתי רגיל של אנשים מוכשרים - - -

הם רוצים כנראה את הנקודה.

את הנקודה, כן. העיתון של המתנחלים נקרא "נקודה" אז אולי - - -

הנה, חיפשו את הנקודה.

בדיוק. כאן ישנו באמת עולם מרתק. ברור לי, אני לא נאיבי, זה לא 'הוקוס פוקוס' וצריך להתגבר פה על מכשולים עצומים, עצומים, גם בתוך החברה והמשפחה וגם הטכניים, דיברנו פעם על שירותי תחבורה ועל כל מיני דברים שמקשים על הניידות אבל, אם המודל של נצרת – זו העיר היחידה בעצם אבל, היא מלמדת - - -

יש לנו הרבה ערים.

אבל היא היחידה שיש לה.

שיש לה הייטק. עיר שיכולה - - - הייטק. יש ערים גדולות אבל אף אחת אין לה הייטק בסדר הגודל הזה. 700 אתה אומר ומתוכן 25% נשים אז המטרה היא תחת היד, זה אומר שאם יצרת את התשתית הטכנית והטכנולוגית, אז התשתית האנושית משתלבת, זה אפילו יותר פשוט ממה שזה נשמע. אני באמת, עודא, אנחנו חייבים לעשות לפעול בעניין. באמת אני אומר לךָ. זה - - -

חבר הכנסת נחמן שי, למה פתאום כשצריכים לעשות אתה פונה אל הגברים? אני זאת שהתחלתי את הדיון, מה קורה פה?

הוא רוצה שהרשימה תתגייס לזה, הוא איש לא - - -

אל תדאג, הם מגוייסים. העיקר שהמשרדים יתגייסו, שזה מחייב תשתיות וזה מחייב תחבורה ציבורית.

לגמרי, אבל הרצון קיים. במקום שבו הנשים יכולות לבחור הן בוחרות מרצונן, למעלה מ-50%, במקצועות הנדסה וטכנולוגיה. זאת אומרת, הרצון קיים, את לא צריכה לעודד את הרצון, הבעיה היא לתרגם את הרצון הזה למונחים ויש לנו - - -

ולהתגבר על החסמים המבניים הקיימים.

אנחנו צריכים לראות תכנית פעולה - - -

אתה תראה. ברור.

תכנית פעולה. ואני לא אסתכל על איימן יותר, אני מבטיח לך רק עלייך, מעכשיו.

לא, אתה יכול להסתכל.

רק ימינה, רק ימינה, לא לראות.

תסתכל על עודה, לא על איימן.

זאת הצהרה שלך אישית או של כל המחנה הציוני?

לגמרי, של כל, את יודעת שהולכים ימינה בלי קשר, בלי קשר.

גברת צפאא עיק, מהנדסת תוכנה.

אני אדבר קצת ממקום קצת שונה מזה שדיברו קודם כי אני גם בחורה ערביה, גם לומדת מדעי המחשב, גם עובדת בהייטק ואני גם מגיעה מעיר שהיא ממש שמרנית. אני מאום אל פאחם.

העיר שלך, יוסף.

כן, זו העיר שלך, אז אני גם מאום אל פאחם וגם מגיעה ממשפחה שמרנית וגם רציתי ללמוד מדעי המחשב וגם לעבוד בתעשייה אבל, אני לא מצאתי את הקהילה שהיא ממש תומכת בנשים בהייטק. גם לא בחברה הערבית וגם לא בכלל, בגלל זה אני מצאתי את עצמי ב she codes למשל. דמיינו לעצמכם שיש קהילה שהיא רק נשים וזה ממש מושך עוד נשים, בין אם הן נשים יהודיות, ערביות, חרדיות, לא משנה, אז למשל, דוגמה ממש קולעת היא הדוגמה של אוניברסיטת חיפה. בגלל שיש ממש הרבה נשים ערביות באוניברסיטת חיפה אז זה סניף שיש בו הרבה נשים ערביות וזו אוניברסיטת חיפה, אז במקום שבו אנחנו מקיימות סניף, תמיד זה מושך עוד נשים ערביות וגם אני נמשכתי לזה, כי אני רוצה מקום שיש בו נשים שעובדות, שהן מקצועיות ולומדות תוכנה. זה לא משנה איפה זה נמצא, אם זה בתל אביב, בנצרת, זה לא משנה איפה זה נמצא ובגלל זה, לעודד נשים בכלל זו חייבת להיות המטרה שלנו, ונשים ערביות, בגלל כל החסמים של החברה הערבית, יש הרבה חסמים של מחשבות בחברה הערבית, שתמיד בחברה הערבית מסרבים לדברים חדשים, לדברים שהם לא יציבים ואנחנו יודעים שתעשיית ההייטק היא לא הכי יציבה שיש, היא קצת שונה ובחברה הערבית - - - משהו שונה, אז בגלל זה הם לא רוצים שהבנות שלהם ילמדו מקצועות של מדעי המחשב.

אפילו הבנות שכן רוצות ללמוד מדעי המחשב, בסוף לא מתעסקות עם זה כי תמיד יש את הלחץ של המשפחה ושל החברה "את לא תמצאי עבודה", "גם אם תחפשי לא תמצאי במקום שהוא כל כך טוב כי לא מעסיקים נשים ערביות" אז יש את הקהילה שלא ממש תומכת בנשים, גם נשים בכלל וגם נשים ערביות ויש את כל המחסומים החברתיים שנשים צריכות להתמודד אתם, אז צריך איכשהו להתמודד עם כל הקשיים, גם של נשים בכלל וגם של נשים ערביות. לכן צריך לקיים כמה שיותר מפגשים של נשים כי אני יכולה להגיד לכם שמפגש - - -

הכוונה לסטודנטיות?

גם וגם. אני יכולה להגיד בוודאות שאם יש מפגש שמתקיים, יש כמעט עשרים מפגשים בתוך תל אביב של תיכנות, של טכנולוגיה ושל הייטק ויזמות ולא מגיעות לשם נשים ערביות אבל, אם יש מפגשים שהם רק של נשים, אז כן יגיעו אליהם נשים ערביות. ככלל, אני יכולה לדבר גם על נשים כי נשים לא מגיעות בדרך כלל למפגשים כאלה, נשים - - -

אז הן צריכות להגיע למפגש של נשים בלבד, אבל מה את עושה אחר כך, מקום העבודה הוא מעורב.

לא, לא, אני אומרת שאין דברים שמושכים נשים כדי - - -

להעצים.

להעצים אותן.

זה יותר כייף.

זה יותר כייף, זה יותר תומך, כי יש קהילה של נשים שכולן מבינות אחת את השנייה, יודעות מהם החסמים, מה המכשולים, איך הן מתמודדות אחת עם השנייה, בתוך הקהילה עצמה יש נשים שהן עובדות בתעשייה, אז זה המקום למצוא את ה roll models שוואללה דיברה עליהן, אז צריך להכיר נשים שהן כן עובדות בתעשייה. תמיד בנות מגיעות ושואלות אותי: אז איך את יודעת שיש נשים בתעשייה ואיך אני אמצא עבודה, אז כן יש נשים ואני יכולה לספור הרבה נשים שעובדות בהרבה חברות, אבל את צריכה להכיר את הנשים האלה ולשמוע שיש, יש הזדמנויות, המון הזדמנויות, גם לנשים וגם לערביות, אז צריך את המקום הזה כדי לאפשר לנשים למצוא את המקום המתאים להן, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה מגדרית.

תודה רבה, צפאא, אני חייבת להגיד שהצורה שבה דיברת ואיך שהצגת - - -

מגיע ממקום ממש אישי אז בגלל זה.

בגלל זה זה הגיע ישר ללב. זה יצא מן הלב ונכנס אל הלב. את הרשמת אותנו. בהצלחה בעבודה שלך.

כמה עוד יש מאום אל פאחם נשים - - - שעובדות בהייטק?

יש מספר קטן מאוד אבל יש מספר שהוא התקווה שלנו, שיהיו עוד.

יש באום אל פאחם אחד מבתי הספר המצטיינים בכלל, אני חושבת.

אני יכולה להגיד שיש הרבה נשים מאום אל פאחם שלומדות מדעי המחשב, אבל לא כולן ממשיכות לתעשייה.

אחר כך הן עוברות להיות מורות.

בדיוק, כי זה יותר מתאים, יותר מתאים לחיי המשפחה, לנישואין - - -

זה קרוב לבית.

קרוב לבית, כן.

לטפל בילדים.

בדיוק ואני לא צריכה להגיד כמה זה חשוב הנישואין בחברה הערבית, המשפחה והילדים ו"לחזור בשעה שתיים".

אני חושבת שזה בכל חברה. אנחנו לא צריכות - - -

נכון.

השיח סביב שמיני במרץ השנה כולו על שילוב בין קריירה למשפחה, כאילו נעלמו כל הבעיות האחרות. כולנו קרייריסטיות ויש לנו בעיה עם המשפחה. טוב, אז אני רוצה לתת לגברת אלה אייל בר דוד, מנהלת תחום בכיר – תעסוקת מיעוטים, משרד הכלכלה.

תודה.

ככה זה כתוב במשרד, זה לא מה שאני אומרת – תעסוקת מיעוטים.

אני מסתכלת על זה כתעסוקת חברה ערבית.

רק שיריב לוין לא יאהב את זה, זה העניין.

קודם כל אני רוצה להתחיל מכמה נתונים על התכניות של משרד הכלכלה, כי אני חושבת שבכל התחום הזה של יצירת אקו-סיסטם גם לחברה הערבית בכללותה בתחום ההייטק, כמנוע צמיחה של המשק, ובוודאי לנשים ערביות, אז משרד הכלכלה כמובן זיהה את זה, הוא מתמודד עם המחסור בכוח אדם מיומן והוא פועל באופן אקטיבי בהמון תחומים שאני עוד מעט אפרוט אבל קצת נתונים. חשוב להגיד, הבעיה של הקוטביות המגדרית הזו שאנחנו נתקלים בה, שנשים לא נמצאות בהייטק, היא בעיה בכל העולם המערבי. עכשיו, אני לא באה ומתרצת כאן, כמובן, אלא אני פשוט מתארת תופעה והיא קיימת, כמובן, בכל העולם הערבי, גם אצל נשים יהודיות וצריך לפעול למען תיקון העניין הזה.

במדינת ישראל אנחנו מדברים על שוק של בערך 284,000 איש שעובדים בתחומי ההייטק, בערך 92,000 נשים עובדות ומתוכן – על פי נתונים של מינהל מחקר וכלכלה, רק 1,700 הן נשים ערביות אבל, הנשים הערביות הללו, כמו שציינו פה חברותיי קודם, הן באמת לא עובדות בתחומי הליבה שהם התוכנה ופיתוח החומרה, שהם בסוף התחומים עם השכר הגבוה, אלא רובן עובדות בתחום שירותי הסלולאר והתקשורת, אז גם בתוך זה אנחנו צריכים ליצור שינוי.

אני קצת אפרט על מה שמשרד הכלכלה עושה. אני כן רוצה להגיד משהו על ה pipe line. יש לנו בעיה אמתית בזרימה של נשים ונשים ערביות להייטק. מפתיע להגיד, שנשים ערביות, בכלל, נערות בישראל, מהוות 47% – כמו שחבר הכנסת אמר, מן הלומדים חמש יחידות מתימטיקה בתיכון. במיגזר הערבי המצב יותר טוב, נערות ערביות בוחרות בלימודי הגברה במתימטיקה ובמדעים יותר מנערות יהודיות ובמובהק יותר מהבנים, מהנערים הערביים. בכל זאת, מה אנחנו רואים - - -

את יכולה לחזור על המשפט הזה בבקשה?

נערות ערביות בוחרות בלימודי הגברה חמש יחידות מתימטיקה ומדעים, יותר מנערות יהודיות ובצורה מובהקת יותר מנערים ערבים.

יותר מהבנים הערבים.

יותר מנערים ערבים, אמת. כשאנחנו מגיעים לאקדמיה, מתוך הבנים שלמדו חמש יחידות מתימטיקה ומתוך הבנות, אנחנו רואים ששני שליש מהבנים הולכים ללימודים שהם רלבנטיים לתעשיית ההייטק, מדעי מהחשב, פיזיקה, מתימטיקה והנדסה כמובן, ומתוך הבנות כ-30%.

למה את חושבת - - - לתעסוקה?

כי הן הולכות, תסתכלו למשל, ברפואה, היום, בלימודי רפואה, הרוב בין הסטודנטים הערבים הוא נשים.

נכון.

כלומר, הן מוסללות למקצועות אחרים, עוד לא גילו את התחום הזה.

יש להן מודל לחיקוי.

לא, לא, אני לא אומרת שזה הכול, אני מנסה להסביר.

כשיש בתעסוקה עבודה בטוחה.

בסדר, אני מנסה להסביר למה נשים שמסיימות תיכון עם מקצועות התיגבור לא נמצאות באותם אחוזים בהייטק, כי בעצם, הן עדיין הולכות למקצועות אחרים.

אני רק - - -

רוקחות כנראה הכי פופולרי.

חשוב להגיד בעניין, חברות, חשוב להגיד, גם בשנות ה-70 בארצות הברית, נשים היוו 9% מלומדות המשפטים, רפואה ורפואת השיניים, שלושים שנה אחרי זה אנחנו במצב אחר, שחצי מהן הן בתחומים האלה, לכל הפחות, זאת אומרת, יש פה תהליך, אנחנו ניכנס למקצועות הללו, אני לא רוצה לחכות שלושים שנה, אני מאמינה - - -

אז מה אתם עושים במשרד הכלכלה כדי שלא נחכה שלושים שנה?

אני לא רוצה לחכות שלושים שנה.

בואו ניכנס לזה. מה עושה משרד הכלכלה כדי שלא נחכה?

כמו שאמרתי, אנחנו מתחילים מתכנית הכוון להשכלה גבוהה, שנקראת - - - היא פרוסה בכל מרכזי "ריאן" לתעסוקת חברה ערבית, שפרוסים ברחבי הארץ, לכוון נשים ללמוד מקצועות רלבנטיים ונדרשים במשק, באקדמיה.

הדבר השני, צריך להביא את האקדמיה לנשים, כבר היום - - -

שניה, שניה, שׂברי את אוזנינו, כמה נשים עברו ב-2015 את התכנית הזו? מה הן עושות עכשיו, אחרי שעברו את התכנית?

התחילו ללמוד.

זה בתיכונים.

התכנית התחילה וסיימה את שנת הפעילות הראשונה שלה ב-2015, במהלך השנה הזאת יותר מ-70% מהמשתתפים בתכנית היו נשים. התחילו כ-354 נשים וגברים ללמוד, כשרובם ככולם במקצועות נדרשים, כמו הנדסה וכו'. אני כן אגיד שהתכנית הזאת, בשילוב עם עבודה שהמל"ג עושה בתכנית "רואד" באמת משַנָה, וכמו שאמרתי היא משנה אחרי שכבר בחרו את החמש יחידות מתימטיקה, זאת אומרת, היא באה לאלה שכן בחרו וכן יכולים להמשיך ואומרת: בואו תקשיבו מה אפשר, מה השכר שלכם יכול להיות ולאן לכוון.

למה 54%? למה אחוז כל כך גבוה בוחר במקצועות הריאליים? האם יש הסבר לכך?

במקצועות הריאליים - - -

את אומרת ש-54% לומדים במקצועות של הנדסה וכד'.

בתיכון.

47% מהנשים לומדות חמש יחידות מתימטיקה.

שואלים אותן למה הן בוחרות מתימטיקה ולא מקצועות הומניים?

כי הן - - - אתה פוגש את הבנות האלו, באופן - - -

כי הן יכולות, כי הן מבינות שהן יכולות.

התיכונים, יש עוד ארגונים שעושים ובאירוע סוף השנה באום אל פאחם, 60% מהמשתתפים - - - או רוצים תחרות, זה גברי, 60% מהמשתתפים היו בנות אבל הן תיכוניסטיות. ברגע שהן עוברות את השלב של התיכון - - -

בתיכון עוד מותר להן להצטיין.

בתיכון עוד מותר להן להצטיין.

זו אמירה מאוד עצובה.

מה זאת אומרת, אני לא הבנתי את המשפט.

בתיכון זה עוד מאוד לגיטימי, תשקיעי את כל הזמן שלך בלימודים ותצטייני ותהיי טובה וכו' ואחר כך רק מתחילים לחשוב על חסמים.

אני חושבת שאם במשפחה מלמדים כבר למצויינות אז הן ממשיכות אחר כך. כדאי מאוד לבדוק את הנשים האלה, שהיו מצטיינות בתיכון, והלכו על לימודים כאלה, איפה הן נמצאות היום? אני בטוחה שהן נמצאות בתחומים – אולי לא בהייטק כמו שאמרתי בהתחלה, יש לנו היום - - -

אבל אנחנו מדברים על אחוז גבוה שהולך להוראה. אתם מכירים את זה. הן הולכות להוראה ונחלקות. האמת, הנתונים האלה הן - - - מן המשולש ואני לא בטוחה עד כמה זה אותו דבר, אבל זו פשוט תופעה מזעזעת, שהולכות כולן להוראה, למכללות אפילו כאלו עם חמש יחידות בסוף הולכות למכללות.

אני חושבת שכדאי מאוד, שניה - - -

מורות למתימטיקה?

אני אתן לגברת אלה להמשיך אבל כנראה אנחנו נצטרך באיזשהו שלב לקבל יותר מידע על החלוקה של הנתח הזה של התלמידות שבעצם, הן העתודה לשילוב יותר קל, גם בהייטק וגם במקצועות אחרים, לבדוק מה קורה אתן. בבקשה, אלה.

חשוב לי רק להגיד שחלק מהכלים שאנחנו נותנים הוא שאנחנו משקפים להן את השכר העתידי. לבוא ולהגיד: השכר בכלל המקצועות האקדמאיים הוא סביב 7,700 פלוס מינוס, אם את תלמדי מדעי המחשב, שלש שנים אחרי סיום התואר את תרוויחי יותר מ-15,000 שקל. לדוגמה. וזו דוגמה שבעצם מבהירה את הפער העצום ויכולה אולי, להוות תמריץ, גם למשפחה של אותה צעירה.

למי אתם מסבירים את זה, לנשים?

למשתתפים בתכנית ההכוון להשכלה גבוהה. סמדר ציינה משהו - - -

סליחה, אבל - - -

זה פחות מעניין שנים, זה יותר מעניין גברים – השכר עבודה, כי נשים מעדיפות לעבוד בשכר ממש נמוך גם בהייטק, ולא לעבוד בעבודה שהיא פחות מתאימה להן.

אמת.

צריך להביא את האקדמיה הרלבנטית, גם את האקדמיה, כדי לייצר את האקו-סיסטם בתוך הישובים הערבים. אנחנו כבר רואים, למשל, בבקעה אל גרבייה נפתחה מכללה להנדסאים, יש מכללה להוראה, "מכללת אל קסאמי" וממש לצידה, בחסות הקהילה, נפתחה מכללה להנדסאים אבל הרבה הרבה נשים הנדסאיות לומדות שם - - -

רק לומר שיכולים להסמיך - - -

מקבלים את התעודה ממשרד הכלכלה, תעודה של הנדסאים, כן. הדבר הנוסף הוא ליצור את מקומות העבודה. לא סתם ציינו פה את נצרת ונצרת היא דוגמה מצויינת. איך מייצרים שם חברות הזנק – סטארט אפים בלשוננו, המדען הראשי, במשרד שלנו, נותן מענקים לחברות הזנק שמתחילות עם בעלות מהחברה הערבית, על סך של 85%, זאת לעומת חברות של כלל הציבור, שמקבלות מימון של רק 50%, בגלל בעיות מימון וכו', גם בגלל החשש לקחת סיכונים – שדיברו עליו קודם, בחברה הערבית, זו דוגמה.

בא סטף ורטהיימר - - -

שניה, שניה, שניה.

לא דיברו פה.

אני מדברת על איך מייצרים - - -

אבל לא דיברו פה על חשש לקחת סיכונים בחברה הערבית.

היא דיברה.

אני דיברתי.

סיכונים מבחינת למצוא מקצוע.

לא רק, לא רק, אני מדברת הרבה עם סטארט-אפיסטים ערבים והם אומרים: אני רוצה מימון, אני רוצה להשיג מימון, לאן היהודים הולכים? הם הולכים למשפחה - - -

המדען נותן להם 30% יותר - - -

35.

השאלה כמה ניתָן ב-2015 על יד המדען.

אני אבדוק. אני יודעת שיש - - -

אני יודעת שלא הייתה השקעה 'מי יודע מה' מהמדען הראשי, אז אם - - -

הייתה השקעה יפה דווקא.

לפי דעתי יש לפחות 15 סטארט אפים שקיבלו.

בדיוק.

זו הטבה ממש ממש טובה.

אני מבקשת לדעת קודם כל, מהו התקציב שהמדען הראשי נתן ב 2015 לסטארטאפים ערבים ופילוח הנשים מתוכם.

או.קיי.

תעסוקת נשים.

לא, לא. כמה סטארטאפיסטיות - - -

וכמה הובילו ואם הוא נותן למי שמוביל - - -

למי שבבעלות ערבית.

בעלות, עאידה, זה מאוד מסובך. זה לא שזה בלתי אפשרי אבל האישה צריכה להיות - - -

תאמינו לי, אם זה חמש עשרה הם יודעים לפלח את זה, אם הבעלות היא של אישה או של גבר, אפילו לספור את זה עם היד.

עאידה, אני אגיד בכנות, אני מאמינה שזה כמעט מאה אחוז גברים, אין לי ספק אפילו אבל, אני אביא לך את הנתונים המדוייקים, חד משמעית.

כמו שאמרתי, הקמת אזור תעשיה, סטף ורטהיימר בא, עשה מעשה, הקים אזור תעשיה, אנחנו מכירים את רים יונס, שהיא - - -

רים יונס היא לא תוצר של זה - - - את החברה שלה לפני חמש עשרה שנים.

נכון, והיום היא יושבת, היא עברה מעסק קטן לעסק בינוני, בתוך הפארק הייטק הזה, בעצם זה נתן את המקום לקפיצת המדרגה, והיא מעסיקה המון מהחברה הערבית. גם, כמובן, חברות כמו "גלית סופר" שהן קבלניות משנה שהן - - -

או.קיי.

התמריצים להעסקה, סיבסודי שכר וכו'. חשוב לי להגיד על התכנית המרכזית שלנו, שהיא התכנית שמופעלת על ידי המטה לשילוב מיעוטים, לשילוב החברה הערבית, סליחה. אנחנו, בעצם, על ידי שני זכיינים – "צופן" ו- it works, ממש פונים לסטודנטים ולג'וניורים, זאת אומרת, בוגרים צעירים, שאמורים להשתלב במשרות ג'וניור, "צופן" ו- it works עושות עבודה מדהימה של האיתור שלהם, של הליווי שלהם, של ההכנה, של הצמדת 'מנטורים' אם צריך, הכשרה בתחומי פיתוח אפליקציות, בחינות בדיקות תוכנה, real time וכו', ובעצם שילוב המספר שאנחנו מדברים עליו, אנחנו אמורים בשלש שנים – סיימנו את השנה הראשונה של הפרוייקט הזה, לשלב אלף מתוך החברה הערבית בתוך שוק העבודה, אנחנו כבר שילבנו 263. אני כן אגיד, עאידה, ואני יודעת שאנחנו, גבירתי חברת הכנסת, שאנחנו בשיח הזה, כשאנחנו קבענו כמה נשים יהיו – ואני יודעת שאת אומרת "50% לא יקום ולא יהיה אחרת" אז אני באה ואומרת - - -

שניה, אני, אחרי ששמעתי את הסטטיסטיקה – רוצה יותר מ-50%.

אני אתך, אני גם רוצה יותר מ-50%, אני רק אומרת שכשאתה בא וקובע לזכיינים איזשהם מדדים - - - אתה צריך לתת להם משהו ריאלי, אז הקביעה שלנו הייתה: לפחות כמו הנשים היהודיות. זאת אומרת, מבחינתנו, נשים ערביות בשילוב שלהן ולכן, מה שקורה בנצרת ולכן אנחנו קבענו את הסף הזה של 25% לפחות נשים בתכנית, בשלב הראשון.

זה בדיוק מה שיש היום.

סליחה?

אתם משמרים את מה שיש היום.

לא, לא היו נשים ערביות בהייטק לפני כמה שנים, להביא - - -

שניה, שניה, שניה - - -

שילוב של נשים ערביות, של אותה רמת שילוב - - -

בנצרת יש - - -

זה רק בנצרת. ""it works ו"צופן" עובדים בכל הארץ, חשוב להגיד.

אני רוצה לשאול שאלה אחת. משרד הכלכלה, מה הוא עושה? תכניות כאלו הן מצויינות אבל, הן תכניות, שאני חייבת להגיד, שבסקאלה שלי, לא פורצות דרך אמיתית, בעיניי. אני חושבת שהגיע הזמן לבדוק מה נעשה, נגיד, מקימים עכשיו או מדברים על הקמת איזורי תעשיה באוכלוסייה הערבית. אחת מן הבעיות העיקריות של חברות ההייטק – אם מנסים לשכנע אותן להגיע, חוץ מנצרת לעוד מקומות, אפילו בנצרת, עד שניבנה הפארק שבנה סטף, כמעט אי אפשר היה למצוא בניין שהוא מתאים לחברת הייטק שהיא תקים את הסניף שלה שם. השאלה היא האם מכינים את אזורי התעשייה לתעשייה מסוג זה ולא תעשייה שאנחנו מכירים - - -

תעשיית צווארון לבן.

אני רוצה - - -

שניה, סמדר, אני רוצה לשמוע את התשובה של משרד הכלכלה קודם.

אני חושבת שדווקא - - -

היא פרטנרית שלנו, תעני אבל אני רוצה לספר - - -

סמדר, שניה, בבקשה. יש לי משרד, אני רוצה לשמוע את התשובה של המשרד. האם מכינים את אזורי התעשייה לעתיד? או ששוב, משמרים את המצב הקיים, או שאזורי התעשייה של האוכלוסייה הערבית לא יהיו ברמה כזו שתוכל למשוך, כי בעצם, מה שימשוך את חברות ההייטק להיכנס לאוכלוסייה הערבית הוא מצד אחד כוח העבודה המיומן ולצערי הרב, היותר זול, ומקום שאפשר בו לקיים את העבודה, האם יש?

אני אגיד כך. אמנם אני אמונה על תחום התעסוקה ופחות על האלמנטים של תחום תעשייה אבל אני כן אגיד שהמשרד בהחלט מסתכל על אזורי התעשייה של העתיד ובוודאי אזורי תעשיה שרלבנטיים לחברה הערבית, אזורי תעשיה שרלבנטיים למקצועות הללו. בסוף, אזור תעשיה הוא תמהיל, הוא תמהיל של גיוון של מקצועות וגיוון של תעשיה שנכנסת. אני כן מסכימה שצריך להגביר את היצירה של מקומות עבודה שהם רלבנטיים להייטק בתחומי החברה הערבית ושרלבנטיים לחברה הערבית.

לא ממש הבנתי מה התשובה אבל או.קיי.

יש מודל כזה?

אני אתן קודם לחבר הכנסת ג'בארין.

האם יש מודל, עאידה, של אזורי תעשיה, שהם רגישים לנושא המגדרי? זאת אומרת, האם זה משהו שקיים אצלכם בכלל הנושא הזה? כי למשל, עכשיו, מתכננים את אזור התעשייה באום אל פאחם, שזה אמור להיות כאלף דונם, השאלה אם בכלל עולה סוגיה כזו של רגישות מגדרית באזור התעשייה. אני סתם יכול לחשוב על תחבורה ציבורית סדירה למשל ודברים כאלה.

מה זה רגישות מגדרית?

שוב, למשל - - -

נגישות מגדרית – כן.

לא ישקיעו באום אל פאחם.

התכוונתי לרגישות אבל כמובן שכוללת נגישות, זאת אומרת, הכוונה - - -

כי - - - עבודה של גברים ונשים יחד.

סליחה?

לא מדברים על זה, מדברים על תחבורה ציבורית.

נגיד, למשל, תחבורה ציבורית נוחה, קיומם של סוגים - - -

גן ילדים באזור.

סוגי תעשיה שמבוקשים על ידי נשים ודברים כאלה, זו השאלה.

הנחות לעסקים שמעסיקים יותר נשים.

בדיוק. אני חושב שאם אין מודל כזה אז אולי צריך לחשוב לפתח מודל כזה, זאת אומרת, איך אזורי התעשייה של העתיד – אם יהיו ואני מקווה שיהיו, יהיו אזורים שהם מותאמים לצרכים של נשים ערביות, לענייננו זה אולי שוק ההייטק אבל זה גם בשוק ההייטק.

ברגע שיוקמו עוד פארקי הייטק בחברה הערבית, בישובים ערבים, אז תיפתר בעיית הנגישות, יפתרו הרבה בעיות והרבה חסמים שיש היום לבחורות ערביות.

אז לכן אחת השאלות - - -

להגיע - - - לתל אביב, לכפר סבא, לרעננה.

אז לכן השאלה שלי האם אזור התעשייה הזה לוקח בחשבון אזורים של הייטק, פארקי-תעשייה של הייטק? זה משהו שצריך לבדוק.

מנסים לקדם.

לקדם אבל גם צריך לבדוק ספציפית מהם אזורי התעשייה שבתכנון כרגע ומה - - -

אני יכולה לדווח על - - -

דר', מה שאני - - -

סליחה, סליחה, בואו נעשה קצת סדר.

אני רק אסיים.

תנו לחבר הכנסת לסיים את הדברים שלו ואחר כך נמשיך.

תראו, אני חושב שזו נקודה מאוד משמעותית בשיח שלנו, כי אנחנו מופתעים לטובה מהנתונים על הרצון של תלמידות ערביות ללמוד את הנושאים ההנדסיים וכד'. אנחנו רואים שיעור מאוד מרשים יחסית של ביקוש לנושאים המדעיים והנדסה וכד' אבל, זה נעצר שם, זאת אומרת, אחר כך זה לא מקבל ביטוי בהשכלה הגבוהה. ההיפך, בהשכלה הגבוהה יש תת-ייצוג חמור ואז השאלה איך מתמודדים עם זה ואני חושב שאחת הבעיות המרכזיות היא היעדר אופק תעסוקתי, זה פשוט שהצעירות הערביות אומרות: טוב, זה מעניין אותנו, זה חשוב, זה מאתגר אבל, אני עכשיו מחפשת להתאים את עצמי למקומות העבודה ובהיעדר מקומות תעסוקה בהייטק – חוץ מעכשיו בנצרת, האפשרויות מוגבלות אז מה הן עושות? הולכות בעיקר למקצועות ההוראה, למרות הפוטנציאל שלהן, אז לכן, לדעתי, צריכה להיות ראייה עתידית, שיהיה אופק תעסוקתי בתוך הישובים הערבים. אנחנו מכירים את הבעיה של המרכז, זו לא רק בעיה של נשים ערביות אלא בכלל ואם יהיה אופק תעסוקתי כזה – וכאן אני חושב שאתם צריכים להיכנס לתמונה.

מה שיישנה את התמונה לדעתי, זה באמת מקומות תעסוקה בתחומים הללו, איך משכפלים את הניסיון של הפארק התעשייתי בנצרת. תחבורה ציבורית הוא אחד הדברים, התחבורה הציבורית, אולי פעוטונים, אולי טיפול בית בתינוקות, מעונות יום וכד', כל אלה הם נושאים שצריך לקחת בחשבון ולפתח התערבות אקטיבית, של פיתוח מודל של אזור תעשיה שנותן את האופק הזה ולא מנציח את הבעיות הקיימות.

אני רק אומַר שאין ספק לגבי הצורך, אתם מדברים על roll model שזה כמובן מאוד חשוב אבל לדעתי ה- roll model יישאר roll model שאי אפשר לחקות אותו, אם לא מציגים לציבור התלמידות, לצעירות הערביות, את האופציות הללו. ולכן שאלתי מה היעדים שלכם למשל להגיע לצעירות הערביות, 10% או 15% הם לא מספיקים, הם לא מספיקים כדי לעשות את השינוי, 10% או 15% הם רק משכתבים את מה שקיים ולכן, צריך גם להרחיב את הפעילות הזו. אני לא יודע אם הגברת עיק, אם את אחראית רק על פעילות בקרב התלמידות הערביות או בכלל - - -

לא, בכלל.

בכלל, אבל אין ספק שצריך להגביר את המודעות לנושאים הללו, לאופציה - - -

זה צריך להיות חלק מהמטרות של משרד החינוך.

משרד החינוך ומשרד הכלכלה והפרויקטים הללו, כי אני מניח שצעירה ערביה באום אל פאחם, אולי התמזל מזלך ויצא לך לראות מה קיים בשוק וכד' אבל, צעירות באום אל פאחם לא יגיעו לרמת - - -

למה לחכות - - -

לא, לא, לא, לא.

זה בדיוק העניין, שאני אומר "התמזל מזלך" אבל אנחנו לא רוצים לסמוך על המזל.

כן אבל זו בדיוק הנקודה - - -

סליחה, סליחה, סליחה, אני מאוד מבקשת, יש עוד רבים שנרשמו לדיון אז אני רוצה לתת לכולם את האפשרות.

אני מקווה באמת, צפאא, שנצליח ביחד לחשוב איך מגיעים לתלמידות הערביות עם הנושאים הללו. סמדר, דיברת בצדק על אחד מבתי הספר המצטיינים באום אל פאחם, אבל זה לא מקבל ביטוי בתחומי ההייטק ואם אתן מאמינות – ואני מאמין, שההייטק יכול להיות אחד המקומות שנשים יכולות להשתלב בו, אז אולי צריך להשקיע עוד הרבה יותר עבודה בהגברת המודעות, הכנת הסטודנטיות, בשילוב עם יצירת מקומות עבודה.

תודה רבה. חבר הכנסת אוסמה סעדי, בדרך כלל אני נותנת לאורח אחרי חבר כנסת אבל אתה צריך לצאת לוועדה אחרת, בבקשה.

תודה גבירתי היושבת ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, כל הארגונים וכמובן, תודה מיוחדת לארגון "צופן" שאין לי קשר אליו - - -

באובייקטיביות טוטלית אתה אומר.

אין לי קשר אליו בכלל, חוץ מזה שאח שלי הוא מנהל ואשתו נמצאת פה. חשבתי שהוא פה, אני מסתכל ופתאום אני רואה את אשתו, זה בסדר, אז אהלן וסהלן - - - . אני הייתי בוועדת הכלכלה בעניין הרפורמה בשוק האינטרנט ב"בזק" וחייב לחזור לוועדת חוקה אז אני ביקשתי לדבר ואני חושב שהנושא הוא חשוב מאוד, שילוב הנשים בהייטק ואני, כמובן, מקרוב עוקב אחרי הנושא הזה באופן שוטף, הוא נושא חשוב וקודם כל התעשייה של נשים בכלל, נשים ערביות בכלל ובהייטק בפרט, הנתונים ששמענו פה ואני יודע את זה מבית ספר תיכון, שהבנות הן מצטיינות במתימטיקה, בפיזיקה ובנושאים מדעיים בתיכון, אבל כאשר מגיעים לאקדמיה אז בוחרים או ברפואה או בהוראה ומי כמוני, בעיר עראבה היום, שאנחנו אלופים ברפואה, אולי מקום ראשון בעולם - - -

לא אולי, מקום ראשון בעולם.

מקום ראשון בעולם.

מספר הרופאים יחסית - - -

רק עכשיו, במחזור האחרון, ארבעה עשר רופאים ורופאות – ורופאות יותר מרופאים, זה מכובד מאוד - - -

כולל נרדין.

כולל נרדין, אשתו - - - ומקצועות הוראה אבל, בהייטק כמעט ואין, מנסים עכשיו, הפארק - - - ובאום אל פאחם, מה שעושים בטירה, במשולש, היום, שמנסים להגביר את המודעות לתחום הזה, יש הרבה חסמים וצריך לפתור את החסמים האלה ובאמת, לדאוג לתכניות על מנת לשלב יותר ויותר נשים בהייטק. אני חושב שהנושא של ההייטק – קראתי פה, שהוא נושא גברי ואני חושב שהוא הכי מתאים דווקא למגזר של הנשים, אם זה קרוב לבית, אם יש תחבורה ציבורית - - -

אנחנו לא מגזר.

מגדר. לנשים. בלי קשר - - -

מה זאת אומרת "מתאים לנשים" - - -

אני אומר מתאים, אומרים שזה מקצוע גברי, כי זה - - -

לא צריך להרים - - -

זה לא מקצוע פיזי ולא מקצוע כמו של בנין אלא שילוב של ידע וראש ואני דווקא - - - ולכן אני חושב שהמשרדים הממשלתיים, משרד הכלכלה צריך באמת לבנות יותר ויותר תכניות על מנת לשלב יותר ויותר נשים בכלל, אבל גם יותר נשים ערביות בתחום הזה של ההייטק, תודה.

תודה, חבר הכנסת סעדי. עורכת דין מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה.

האם זו פעם ראשונה שהיא מופיעה אצלנו?

כן, כבר בירכנו אותה - - -

האם הייתה כאן קודם בתור נציבה?

לא, לא, לא, זו פעם ראשונה שהיא מופיעה בוועדה, מקווה שזו גם הועדה הראשונה שאת מופיעה בה. אני שמחה קודם כל, שבחרת להופיע בפעם הראשונה, את ההופעה הראשונה בכנסת, בוועדה לקידום מעמד האישה.

יום לפני יום האישה.

ערב יום - - -

ערב יום. אנחנו סופרים.

וברוח חגיגית זו, בבקשה, גברת מרים.

מה שרציתי להגיד שתמיד הנושא של הייטק, לי לפחות, התחבר לסיפור די עצוב, הסיפור של המורה שלנו, יוסף, למתימטיקה, המורה ז'ורז', היה חמוד, זכרונו לברכה.

כן.

שלמד הנדסת חשמל ועבר להיות מורה לפיזיקה. כל הזמן היה נכנס ואומר לנו עד כמה עבד קשה כדי להוציא את התואר הזה מהטכניון, בסוף עד כמה מתסכל לא למצוא עבודה בתחום. באותן שנים פשוט התקשר אצל כולנו, שהייטק זה מקום שאתה עובד קשה מאוד, אבל בסוף לא תמצא מקום לעבודה. אני חושבת שזה עדיין מושרש, למרות שבאמת אנחנו רואים שיש מגמות חיוביות, שמשנות את האווירה אבל, זה עדיין מושרש.

דיברו קודם על מצויינות ואני חושבת שיש המון בתים ערביים, כמו שכולם, שמטפחים מצויינת אבל, מצויינות, כשאין לך איפה לקלוט אותה אז זה מתסכל, זה מפתח תקוות שווא ולכן, אני חושבת שהעבודה צריכה להיות בשני מישורים, גם להציף את המגזר הערבי, להחזיר את האמון שהייטק זה כבר נושאים ביטחוניים - - -

לא רק.

לא רק, אני אומרת.

אמרת זה לא עניינים ביטחוניים אז אני אומרת: לא רק.

נכון. פעם זה היה קשור לתעשיות ביטחוניות שאנחנו, הערבים, היינו במקום שממנו אנחנו לא יכולים להיכנס אליו, אז צריך להעלות את המודעות, ללמוד חמש יחידות מתימטיקה לא רק כדי להתקבל לרפואה, אלא יש המון מקצועות שאתה יכול לפתח – נשים וגברים אבל עם דגש על נשים, ולהעלות מודעות של ההורים ושל כל החברה הערבית לחשיבות העניין אבל מאידך – זה גם מה שאנחנו עושים בנציבות לשוויון וזה לעבוד מול המעסיקים, חברות ההייטק, על חשיבות הגיוון, למה צריך לגוון, למה נחוץ שנשים ערביות ישולבו בתוך החברות שלהם, וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות, בהתאם לתכניות האסטרטגיות של נציבות שוויון לשנתיים הקרובות - - -

זה עוזר גם לתת תמריצים כלכליים.

לגמרי.

זה מזיז את הגלגלים יותר טוב.

אני יודעת שקל לבכות אבל, מה שמשרד הכלכלה עושה בשביל הנושא של תעסוקת נשים ערביות באמת ראוי לשבח וראוי לציון. תמיד אפשר לשאוף ליותר וצריך לתת יותר, תמיד אפשר להגיד שעדיף לבנות מקומות ואזורי תעשיה אבל, אנחנו רואים שגם נשים מטייבה ומטירה, שנתניה לא רחוקה כל כך, עשר דקות, לא משתלבות שם. אנחנו רוצים אזורי תעשיה, אנחנו רוצים לטפח את תעסוקת הנשים באזורי העבודה אצלנו אבל, אני אומרת, שגם צריך להעלות את המודעת אצלנו בחברה הערבית לחשיבות הנושא, ואנחנו בנציבות נמשיך לעבוד מול המעסיקים על חשיבות הגיוון כדי לקלוט את הנשים הערביות.

האם למישהו יש נתונים על התמריצים ועל כמה הם מועילים?

אני אשמח לשמוע.

האם תמריצים כלכליים – איך הם משפיעים והאם למישהו יש קצת נתונים, זה נזרק פה ואני אשמח אם למישהו יש נתונים.

התכניות בדרך כלל של התמריצים הכלכליים לא נעשו עדיין, אלא נעשו רק בחלקיות רבה, לקבלת אוכלוסייה ערבית, נכון?

יש לאוכלוסייה ערבית - - -

קודם כל ציינו את התכנית של המדען הראשי, שהיא מתמרצת סטארט-אפים בבעלות ערבית, 85% מימון לעומת 50% מימון לסטארט-אפים בבעלות מהחברה הכללית - - - תכנית שהתחילה לפעול שנה שעברה – וחשוב היה לי להגיד קודם, ביחד עם הרשות לפיתוח כלכלי של מר היימן והשתלבו 15. ביקרתי בנצרת בשבוע שעבר, פגשתי אנשים בעיקר מתחום הרפואה, דרך אגב, טכנולוגית, הם פתחו סטארט-אפים שקשורים לתחום הרפואה, ריפוי סרטן וריפוי אלצהיימר – דברים מדהימים והם אומרים: בלי התמריץ הזה, בלי הסיוע הזה, אנחנו לא יכולנו לפעול, כי לנו אין את הגב של המימון. כשבוגר 8200 הולך - - -

אלה, אני חושבת שהתמריץ היותר חשוב - - -

רגע, זה אחד, קודם כל צריך לייצר עוד, שישתלבו במנוע הצמיחה הזה שנקרא הייטק. הדבר השני הוא שיש שתי הוראות לסבסוד שכר שמסייעות לאורך כמה חודשים. אני יכולה להביא - - -

לזה התכוונתי.

כן, אז יש את הוראת מנכל 4-18 שהיא הסבסוד של השכר הגבוה, היא מדברת על מהנדסים בתעשייה והיא לא מחולקת מגדרית. לעומת זאת, יש את 4-17, שהיא מדברת בכלל על תעסוקה של נשים ערביות וגברים חרדים בעיקר – יש עוד אוכלוסיות אבל הם הלב של זה ואני יכולה להגיד שכמעט - - -

ואז מה, יש סבסוד שכר לכמה חודשים?

כן, כמו שהייתה תכנית פעם של קליטת רופאים.

אצל החרדים וגם ב - - -

כן. על החרדים יצא לי קצת לשמוע אבל לא - - -

אני אעביר לוועדה, אני אבקש ממרכז להשקעות ואני אעביר את הנתונים האלה, גם עם פילוחים מגדריים.

אני קיבלתי את הדוחות אבל לא היו בהם פילוחים מדויקים בעניינים האלה ודווקא רציתי לשלוח ולבקש אותם, אז את חוסכת לי, תודה. נציג מרכז השלטון המקומי, מר קעדאן, בבקשה.

חיאם קעדאן, סמנכ"ל לחברה הערבית, מרכז השלטון המקומי. קודם כל אני מאוד מברך על הדיון. בנוסף לכל מה שנאמר כאן יש לי שתי נקודות להעלות. משרד הכלכלה, ברגע שהוא מקדם תכנית – ואני יודע שיש תכנון כזה במשרד הכלכלה, לקדם אזורי תעשייה אזוריים, שיכללו ישובים ערבים ויהודים ביחד, אווה מנדלוביץ' מרכזת את הנושא הזה, אז בתכניות האלו אפשר להקצות חלקות אדמה לתעשיית צווארון לבן, שהיא מיועדת להייטק, זה דבר שהוא נתון לשיקול דעת שלכם ושל הרשויות. זה לא דבר מסובך, הוא פשוט מאוד, לקחת את ההחלטה ולהחליט. זה יכול לעבוד יפה וכולם יהיו מרוצים, כי זה יניב הרבה הכנסות, בנוסף להעסקה גם ארנונה.

שניים, יש לנו מאגר אדמות, במיוחד בישובים הערביים, מרהט עד נצרת, לאורך כביש 6, ישנו תוואי של 300 מטר, תוואי מת, אף אחד לא יכול לנצל אותו, אפשר לקבוע ששם יהיה מה שנקרא תעשייה לצווארון לבן ולהקים שם בניינים שמיועדים רק להייטק. זה קל, נגיש, נראה טוב ולא סותר אף חוק או קביעה לגבי אדמות אלו. הרשויות המקומיות מאוד ייהנו וירצו את הדבר הזה, כי זה יעסיק את בני הישובים שלהם באזור ובנוסף, יניב להם הכנסות ארנונה.

דבר שלישי שאני רוצה לדבר עליו הוא שצריך לחשוב, הרי יש לנו בעיה של 10,000 אקדמאים אם אני לא טועה, או 30,000 אקדמאים שהם סיימו הוראה ואין להם תעסוקה. אני לא זוכר את המספרים - - -

8,000.

8,000. האנשים האלה

לא, זה הגיע ליותר.

11,000.

30,000.

יש אנשים ש"ויתרו על החלום" שלהם.

30,000, אני לא רוצה להיכנס, זה לא - - -

10,000 - - -

שביקשו שיבוץ, כן.

שביקשו שיבוץ - - -

כן, 30,000. מה שאני רוצה להגיד הוא שמשרד החינוך או כל משרד רלבנטי לנושא הזה, יכול להקים קורסים - - -

הסבה מקצועית.

לעשות להם הסבה וזה קל, נגיש, תוך שנה שנתיים יש לנו מאגר מאוד גבוה של עובדים, של נשים ערביות, במיוחד נשים ערביות שיכולות להשתלב בשוק ההייטק וממש לפתור להן את הבעיה של התעסוקה. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל בירן.

האמת היא שאני רוצה עוד להקשיב קצת.

או.קיי. אנחנו לקראת סיום, אז אני אתן לגברת הזאר קמאר. בבקשה.

האמת שכיסו פה את רוב הדברים, החסמים שעוברים בדרך לעבודה בהייטק ולדעתי, אחד - - -

הזאר, רק תגידי במה את עוסקת.

אני מהנדסת תעשייה, אני עובדת בתחום כבר שלש שנים, כבר עבדתי בכמה חברות ועכשיו אני עושה גם את התואר השני בהנדסת תעשייה. לדעתי, צריך להעלות את המודעות שהייטק זה לא שעובדים הרבה יותר מעבודות נוחות כמו בחינוך, כי בסופו של דבר, עובדת חינוך שהיא מורה, שהיא חוזרת הביתה בסופו של דבר בשעה שלש, זה לא כל כך רחוק מעובד הייטק שבדרך כלל לאימהות, הם גם ככה נותנים להן לחזור בשלש או בארבע הביתה, ואחר כך לעבוד מהבית בלילה שעה או שעתיים. צריך להעלות את המודעות לדרך שזה משתלב בחיים האמתיים, שאפשר לחיות עם זה, זה לא ש"זהו, אין לכן חיים אם עובדות בהייטק". שאר הדברים, החסם הגיאוגרפי, הניסיון וקבלת ניסיון במהלך התואר – כבר כיסו את זה, לא רוצה לחזור.

תודה.

רוצה גם לדבר על המיתוג של ההייטק בקרב הבנות.

היא רצתה אבל היא שכחה ואת מזכירה לה.

בשביל זה יש חברות.

אם יש לך מה להגיד אבל קצר, אני מבקשת.

המיתוג של חברות הייטק ואיך העבודה נוחה, שאפשר לחיות עם זה וכל הדברים.

א.קיי., שני משפטים, בבקשה, אני מאוד מבקשת כי אני רוצה לסיים את הישיבה בעוד חמש דקות.

אני לינה כנעאנה מחברת "גליל סופטוור", גם אני מהנדסת תוכנה אז כך, רציתי להציע כמה פתרונות. קודם כל, אם אנחנו רואים בבתי הספר התיכון במגזר הערבי, אין מגמות מחשבים - - -

באוכלוסייה הערבית, בחיאתכום, אל תאמצו את השפה.

באוכלוסייה הערבית - - -

מה היא אמרה?

מיגזר.

חברה.

לא עדיף חברה?

חברה או אוכלוסייה אבל בטוח לא מגזר.

קודם כל להעלות את מספר מגמות המחשבים בבתי הספר התיכוניים. זה אחד. שניים, לתמוך בארגונים כמו "צופן" וגם להעלות את הארגונים האלה, להכניס אותם לתוך החברה הערבית, לשלב כמו תכנית "אתגר" באוניברסיטת חיפה, שבתי ספר תיכוניים לומדים תואר ראשון בשלש שנים, כמו גם תכנית "פרחי הייטק" ששייכת לגבעת חביבה, אז יש לנו כמה ארגונים שעוסקים בזה, לתמוך בהם ולתת להם עוד push.

גם להוביל מצד האישה, להוביל את הגבר, הצד השני, הגבר הערבי, להוביל אותו קצת למשמרת השנייה שלנו, שאחרי שאנחנו מסיימות את המשמרת הראשונה שלנו, לתת לו עוד מצד המעסיק, לתת לו עוד ימי מחלה כדי שיעזור - - - המשפחה, הילדים, במחלות, ימי חופשה, חופשות לידה, ימי מחלה, לעשות כמה שיותר, לתת לגבר עוד.

כן, כי הרי הם לא יכולים לעשות כלום בלי לתת להם קודם משהו. או.קיי.

אני מסכים עם הסיכום שלך, עאידה. וחסר לי שאני לא אסכים.

א.קיי., תודה. גברת סמדר, רצית לעדכן אותנו עוד אבל, אני ממש מבקשת, קצר וקולע.

ביוזמה של "צופן" עם המשרד לשוויון חברתי, עם משרד הכלכלה והאוצר, יש עבודה על החלטת ממשלה להקמת מתחם הייטק בכפר קאסם, שיהיה ברמות של הסייבר בבאר שבע, דומה לזה, בכפר קאסם וזה בהליכים של הגשה לממשלה, אז מי שדיבר על התכניות להרחיב, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אליך, אני רוצה להגיד שהתכניות הן קונקרטיות, אנחנו עכשיו מדברים על כפר קאסם, בעתיד, הבאה בתור תהיה כנראה שפרעם. זו לפחות מבחינתנו עבודה, זו לא רק תיאוריה.

עאידה, קצר מאוד.

אבל מיכל ביקשה קודם ואחריה אני אתן.

אני בעיקר רוצה לחזק את ידייך, עאידה, על קיום הדיון הזה ובעיקר אתכן, כל הנשים שעמלות בעניין הזה. מסעות ארוכים תמיד מתחילים בצעדים קטנים וראינו את זה גם עם נשים בפוליטיקה, שהצעדים הראשונים היו קטנים ולא היית בטוח אם זה עובד או לא עובד אבל זה משנה, זה משנה את עולם הדימויים, זה משנה את האופציות שנשים רואות שעומדות לפניהן. אני מודה שממש הבוקר, כשיצאתי בדרך לעבודה, פתאום תקפה אותי מחשבה out of no where לקראת מחר, איזה מזל שאני חיה עכשיו ולא לפני עשרים שנה ולא לפני חמישים שנה ולא לפני מאה או שלשת אלפים שנה, כמה אופציות פתוחות היום בפניי ויש פה ממש פונקציה, באמת, מתגברת אבל זה לא קורה לבד, זה קורה בזכות תמריצים, זה קורה בזכות אנשים שמתאמצים וזה קורה בזכות הנשים שמעזות לפרוץ דרך, לעשות את הצעדים הראשונים ולפרוץ את הדרך לבאות אחריהן, אז 'כל הכבוד' ו'חזקו ואמצו'.

תודה, חבר הנסת איימן עודה.

אני קטונתי מלהוסיף. אנשים עוסקים במלאכה, יודעים, כבר הצביעו על החסמים, כבר הגישו המלצות, אין לי מה להוסיף, חוץ מלברך אותך, עאידה, על עבודת הקודש שאת מקדמת פה, אני רוצה להגיד לכם שאני התרגשתי מאוד, מאוד מאוד מאוד, ואני מאמין – אין דרך אחרת, האוכלוסייה שלנו לא תתקדם בלי התקדמות הנשים, והנשים הן הברומטר של כל חברה לכן, אנחנו לצדכן בכל מאבק למען יישום ההמלצות שאני קראתי פה. תודה רבה.' ישר כח' עאידה.

תודה. אני חייבת להגיד שכל פעם שאני רואה הצלחות של נשים ערביות שפורצות דרך ומכינות את השטח לנשים שיבואו אחרינו ויתמזל מזלן, חברת הכנסת מיכל בירן, שיחיו עוד עשר שנים קדימה, בטח הן יגידו: וואוו, הייתה אחת שקראו לה מרים שהפכה להיות בדרג הכי גבוה באוכלוסייה הערבית בשירות המדינה ועבדה בנציבות, יש הייטקיסטיות שהתחילו את הדרך, ביום חמישי הייתי בסיור ברמב"ם בשבוע שעבר, הועדה הייתה בסיור ברמב"ם וכל כך הרגשתי גאווה לשבת שם ולראות שתי נשים ערביות רופאות, מנהלות מחלקות שלמות בתוך בית החולים.

אני חושבת שאנחנו בדרך הנכונה, אבל, כדי שנשלים את המלאכה וכדי שנאפשר ליותר ויותר נשים, להשתלב בעולם ההייטק, שהוא כפי שאמרנו, מספק גם אתגרים ומספק אפשרויות קריירה אבל גם אפשרויות השתכרות טובות, אני חושבת שישנם דברים שאפשר כבר להתחיל ליישם אותם, שיפתחו את הדלתות לפני נשים.

אני עדיין תקועה עם המחשבה של "הצעירות התלמידות שסיימו בית ספר תיכון והן מוצלחות ביחידות המתימטיקה והמדע יותר מהצעירים הערבים, אבל בכל זאת הן נעלמות ולא נכנסות ללימודים אקדמאיים שהיו מכינים אותן לעולם ההייטק" שהוא העולם של המחר, אין מה לעשות, אז שם, אמורים אנחנו לפצח את החסם העיקרי הזה. אם מכינים אותן בצורה כזו בחינוך, צריך בנקודת השינוי המהותית הזו לעשות, כדי שהן יוכלו להיכנס ללימודים אקדמאיים שמכינים אותן להייטק. אני חושבת שזה תפקידו של משרד החינוך בעיקר, לא להטיל את המשימה הזו על פעילות וולונטרית של ארגונים, שהם ממילא לא יכולים להגיע לכל בתי הספר, לא יכולים לְרַשת את עצמם בצורה כזו ומה עוד, שזה מהתקציב שלהם.

אנחנו נפנה למשרד החינוך. אם באמת הם מדברים על שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה ובמיוחד נשים ערביות ומתחילים לתגבר את לימודי המתימטיקה, אז יש להם נתח שהוא כבר מוכן. שישקיעו בו בתכנית שהיא מתאימה כדי לפצח את הקוד הזה, או שהם ימצאו איך לעשות את זה, בהתחלה בטח יצטרכו עזרה מהארגונים הקיימים ואולי בעתיד יוכלו לעשות את זה, אז זה דבר ראשון, אנחנו פונות למשרד החינוך, אני אפנה ואנחנו נעקוב אחרי הנושא הזה.

הגיע הזמן גם שנעשה את השינוי בתוך החברה הערבית, אני חושבת שהמשרדים השונים יכולים גם להשקיע באיזשהו קמפיין, למשל, שיקדם ויראה ויעשה visibility לנשים שכן עברו את המחסום הזה וכן נמצאות בעולם הזה והן יכולות לדבר על ההצלחות שלהן, כך שיפקחו את עיניהן של הצעירות הערביות לראות איך הן יכולות להיות roll model בנושא הזה.

זה לא פותר את המדינה ואת הממשלה מאחריותה על הקמת תשתית המאפשרת את כניסת הנשים לעולם ההייטק וקודם כל, את כניסת ההייטק לעולם של האוכלוסייה הערבית. קודם כל תבורכו על היוזמה בלהגיש הצעה כזו – "צופן" בשילוב עם המשרדים השונים, אבל אני חושבת, שכדאי ללכת עם זה עד הסוף, לבנות מודל שהוא גם רגיש מגדרית, שיש בו incentives, שיש בו תעסוקת נשים בתוך זה ומכין כבר את אזור התעסוקה מההתחלה לעולם ההייטק.

אנחנו נפנה למשרד הכלכלה, אני יודעת שאתם אמורים לפעול בכיוון של תכנית חדשה, אני חושבת – ואנחנו אמרנו את זה בישיבה שהתקיימה אצלי במשרד, שאנחנו הגענו לאיזשהו רף חדש, ושוב, אנחנו צריכות לחפש אתגרים איך לשבור את החסמים, כי ההתקדמות שחלה בשילוב נשים ערביות בתעסוקה נחסמה, או האטה, אני לא אגיד נחסמה, האטה, כאילו ניצלנו מומנטום מסוים ועכשיו צריך ליצור מומנטום חדש, אני חושבת שזה אחד מהנושאים שצריכים להשתלב ואנחנו נפעל לפיתוח תכנית.

אני הייתי מציעה – ואני אפנה למשרד הכלכלה, אני פונה עכשיו לנציגה שלו פה אבל אני אפנה באופן רשמי, אנחנו עובדים בוועדה הזו לא רק בישיבות של הועדה, אלא אנחנו מקיימות פגישות עבודה שמשלבות גם נציגים של המשרדים וגם נציגים רלבנטיים של ארגונים, כדי לנסות לקדם נושאים יותר קונקרטיים. אני חושבת שהגיע הזמן שנקיים פגישה בין הגורמים הרלבנטיים, בין המשרדים השונים, לפתח רעיונות יותר ספציפיים שיכולים כן להתבצע בנושא הזה.

אני מודה לכולם ואתן גם כמובן מוזמנות להשתתף בישיבה הבאה שתתחיל בשעה שתים עשרה, על יישום החלטת 13-25, של מועצת הביטחון באו"ם. תודה לכן.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.