הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 75

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום רביעי, ו' באדר ב התשע"ו (16 במרץ 2016), שעה 9:04

הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' 2), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: מרדכי יוגב –מ"מ היו"ר

אמיר אוחנה

אברהם דיכטר

דובי גלצקי - אפ"י, ראש יחידת אכיפה, הדרכה ומיקור חוץ, משרד הביטחון

הילה ארליך - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, משרד הביטחון

אליעזר לוף - מנהל המחלקה לפיקוח על היצוא הביטחוני, משרד החוץ

אורלי ארליך - עו"ד, המחלקה למשפט דיפלומטי ואזרחי, משרד החוץ

אריאלה קלעי - עו"ד, ראש תחום חקיקה, משרד המשפטים

ניב גזנדה - ממונה פיקוח יצוא, התעשייה הצבאית

אייל בר אור - מנכ"ל בר אור טכנולוגיות

דוד גדרון - ממונה פיקוח על יצוא ביטחוני, התעשייה האווירית

רמי נוסן - סמנכ"ל ציוד, רפא"ל

שלמה וקס - מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

מיכאל אורן - ממונה פיקוח יצוא ביטחוני, אלביט

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מירי פרנקל-שור

עידו בן יצחק

שמואל לטקו

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' 2), התשע"ה-2015

בוקר טוב. אנחנו בישיבת מליאת ועדת החוץ והביטחון לדיון על הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' 2), התשע"ה-2015. נמצא אתנו חבר הכנסת אבי דיכטר וחבר הכנסת אמיר אוחנה.

אני מבקש להציג את הצעת החוק.

בוקר טוב. אני סגנית היועץ המשפטי למערכת הביטחון. חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני מסדיר את הפיקוח של הממשלה על יצוא ביטחוני ודו שימושי מישראל אל מחוץ לישראל. החוק חוקק בשנת 2007. בתיקון הזה אנחנו מבקשים לעשות מספר תיקונים שבעיקרם הם טכניים כאשר הראשון בהם והחשוב בהם הוא הסמכה של עוד עובד בכיר של אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני לחתום על רישיונות שיווק ויצוא ביטחוני. לסבר את האוזן, מדובר בעשרות אלפי רישיונות שניתנים בשנה מכיוון שהמנגנון הוא דו שלבי וזה מחייב גם רישיונות שיווק. הנטל כיום נופל על אדם אחד בלבד שהוא ראש אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון והנטל הזה, לא רק שלא מאפשר לו תמיד לרדת לעומקם של דברים אלא לעתים פוגע ביעילות שלנו וכלפי היצואנים מעכב את זמני התגובה.

על כן אנחנו מבקשים שהחוק יאפשר להסמיך עובד בכיר נוסף של האגף שהמנהל הכללי יסמיך אותו לחתום על רישיונות בשם הרשות המוסמכת.

אני אומרת במאמר מוסגר שלא מזמן מונתה סגנית לראש אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני בשם רחלי חן שעובדת הרבה שנים במשרד הביטחון, מגיעה ממפע"ת, מהאגף הטכנולוגי של משרד הביטחון והכוונה להעניק לה את הסמכות, כמובן לפי החלטות פנימיות שלנו על מה היא תחתום ועל מה ראש האגף יחתום.

זאת לא סמכות כללית?

זו סמכות כללית אבל תהיה חלוקה פנימית בתוך האגף מה נכון שהיא תחתום ומה נכון שראש האגף יחתום.

לגבי התיקונים האחרים, הם באמת טכניים. החוק כיום לגבי הפטורים מהצורך בקבלת רישיון שיווק קובע שיש לבקש את הפטורים. הפרקטיקה המקובלת היא שהפטורים מפורסמים בתקנות, נקבעים בתקנות של שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כמובן ואנחנו מודיעים ברשומות שאין צורך לבקש את הפטורים והם חלים אוטומטית. הפטורים כיום בעיקרם הם פטור משיווק באינטרנט של מוצרי בלמ"סיים, פטור משיווק בתערוכה של מוצרים בלמ"סיים, פטורים רחבים ואין צורך ואין גם הגיון לבוא לאגף ולבקש אותם כלל פעם מחדש. לטעמנו מדובר כאן באיזושהי טעות סופר בחוק שמכבידה עלינו במלל של התקנת התקנות ואנחנו מבקשים לתקן את זה.

התיקון השלישי נוגע לתיקון הראשון שהצגתי. החוק גם מאפשר הטלת קנסות מינהליים. אנחנו סבורים שבעניין הטלת קנסות מינהליים אין להעניק את הסמכות לעוד אדם באגף והסמכות היחידה לעניין הקביעה של קנס מינהלי לתעשייה תהיה בידי ראש אפ"י, ראש אגף הפיקוח על הייצוא, ולא בידי עובד בכיר אחר באגף. מדובר בסמכויות שהן חלף ענישה פלילית ואנחנו סבורים לכן שזה ההסדר הנכון.

אלה שלושת התיקונים אותם אנחנו מבקשים.

מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס?

אני רוצה להבין במה הולכים להקל על האנשים שפונים היום לאפ"י ונתקלים בצוואר בקבוק בדמות ראש האגף. איך הסמכויות שניתנות לגורם בכיר נוסף אמורות להקל על האנשים שפונים?

תהליך הרישוי הוא מורכב וארוך. אגב, תלוי בקשר לאיזה מוצר. יש מוצרים שהם פשוטים מאוד, בלמ"סיים והתהליך הוא יותר קצר. תהליך של מוצרים מורכבים הוא ארוך יותר. בלי קשר להצעת החוק, באפ"י נעשית עבודה מאוד מאוד מעמיקה בשנה האחרונה שלדעתי אותותיה יונחו בפני הוועדה ממש בקרוב, של פטורים נוספים ושל טיוב העבודה כדי באמת לקצר את לוחות הזמנים. התיקון הזה יקצר את לוחות הזמנים באופן כזה שכאשר מסתיים התהליך, בסופו של דבר היום היחיד שיכול לחתום, לשים את החותמת האחרונה על הרישיון, זה ראש אפ"י. מנכ"ל משרד הביטחון וראש אפ"י. מנכ"ל משרד הביטחון כמובן לא עוסק בזה. ראש אפ"י הוא זה שחותם על הרישיון והוא היחיד. לכן גם אם כל התהליך כבר הסתיים, מדי יום מחכים לו כמה מאות רישיונות והוא צריך לעבור עליהם. אם יום אחד הוא לא נמצא, לא הגיע לזה וכולי, היצואנים מחכים עוד יום ועוד יום ואת זה אנחנו מנסים למנוע בכך שתהיה לו יד ימינו שתוכל ותהיה רשאית לחתום על רישיונות וכך נוכל לקצר לפחות את מספר הימים הזה.

לגבי קיצור כל התהליך. יושבים כאן גם נציגי אפ"י שיוכלו לספר יותר. אנחנו עושים עבודה מאוד מאוד מעמיקה, גם היועצת המשפטית של הוועדה מכירה את זה, כדי במקרים שנכון וראוי להקל, לייצר יותר פטורים, אותם פטורים עליהם אני מדברת וקיימים פטורים. אנחנו חושבים שצריך יותר פטורים לפחות מרישיונות שיווק. גם בתחום הייצוא, יצוא להדגמות, יצוא לתערוכות של מוצר בודד לתערוכה שחוזר לארץ, אנחנו סבורים שיש מקום להקל וכבר יש טיוטות תקנות שאמורות להיות מונחות בפני הוועדה בנושא הזה.

אני קודם כל בעד האצלת סמכויות וביזור. אני חושב שאם זה מייעל, בוודאי אין שום טעם שדווקא המנהל הכללי או ראש האגף במקרה הזה יהיה חותמת גומי כי הוא בוודאי לא יכול לעבור על הכול, אבל יש לי בעיה עם המילים "עובד בכיר". אם מתחת לראש האגף יש דרג של רח"ט או רמ"ח, בואו נגדיר את זה. עובד בכיר, זה נראה לי משהו שהוא לא מוגדר. למה לא לנקוט במילים ראש חטיבה למשל? מה ההגדרה של הגברת עליה דיברנו?

אני מציעה לא לדבוק בתיאורי תפקיד מכיוון שתיאורי תפקיד עשויים להשתנות.

אבל עובד בכיר, זה רחב מדי.

מה שהיום רח"ט יכול להיות ראש יחידה ומה שהוא מנמ"ח יכול להיות משהו אחר.

קודם כל, אין לי בעיה עם העיקרון. אני אומר עוד פעם שיכול להיות שצריך אפילו יותר מאדם אחד אלא צריך כמה עובדים נוספים.

אני חושבת שהנוסח של הסעיף מאפשר כמה נוספים. אני אומרת לכם בכנות רבה שאין לנו כוונה היום מבן אדם אחד להעביר את זה עכשיו ל-15 אנשים שיוכלו לחתום על רישיונות. אין שום כוונה כזאת.

מה זה עובד בכיר? אני רוצה להבין מה זה עובד בכיר.

באמת לא בדקתי את הפרשנות המקובלת בנושא אבל שלוש הדרגות הראשונות באגף בשירות המדינה נראה לי רלוונטי לחלוטין לעובד בכיר.

אני חושב שההערה של אמיר נכונה. אם את הולכת לפי התקשורת, עובד בכיר – אגב, זה המקום היחיד בו אין הגדרה לעובד בכיר, זאת התקשורת. כולנו מכירים אנשים שלא היו כל כך בכירים בשירות הביטחוני והופכים להיות מאוד בכירים בתקשורת. אגב, המקום היחיד בו מתקדמים, זה כאשר כבר מסיימים את התפקיד.

כן, אבל זה טעון הסמכה של מנהל כללי.

אני חושב שההערה של אמיר היא נכונה. יש ראש אגף, אני לא יודע אם מתחת לו יש ראש חטיבה או ראש מחלקה, אבל האם זה מראש מחלקה ומעלה או מראש חטיבה ומעלה?

מקובל בכל מיני חוקים, גם בחוק השב"כ ובמקומות אחרים, שיש הסמכה ואז מגדירים ואומרים שראש האגף יכול להסמיך את ראש החטיבה או את ראש המחלקה.

או עובד בכיר. יש הרבה חקיקות שמוזכר בהם עובד בכיר.

המושג עובד בכיר מופיע בחקיקה. אנחנו אף פעם לא נכנסים למבנה הארגוני כי יש מקומות שבמקום אחד החטיבה היא ברמה מסוימת ובמקום אחר החטיבה היא ברמה אחרת.

כאן אנחנו מדברים ספציפית על מפ"י.

כן, אבל המבנה הארגוני עשוי להשתנות במהלך השנים. אני אתן דוגמה הכי טובה שיכולה להיות. עד לא מזמן לא היה לראש אפ"י סגן ורק לאחרונה אישרה נציבות שירות המדינה, אחרי שהיא ראתה את ההיקפים ואת המשמעויות ובחנה את כל המבנה הארגוני, לייחד לראש אפ"י סגן ראש אגף. אם החקיקה הזו הייתה עוברת לפני שנה והייתי כותבת כאן ראש חטיבה, לא היו יכולים לתת לסגן ראש אגף את הסמכות הזאת.

ראש חטיבה ומעלה.

בדיוק.

אני חושב שההערה נכונה וההתייחסות כאן היא בדיוק מן העניין. הרף הוא רף תחתון ולא רף עליון.

אין לנו התנגדות לראש חטיבה ומעלה כי אנחנו לא ניתן לפחות מראש חטיבה לחתום על רישיונות. אתם צריכים להבין שזה מאוד מאוד רגיש.

צריך לראות את זה בקונטקסט. אם אנחנו מדברים על כך שהרשות המוסמכת היא המנכ"ל או ראש אפ"י או ראש האגף ובא המחוקק ואומר שאת כל הסמכויות האלה, כל הסוגיה היא סוגיה לא פשוטה כיוון שיש כאן פגיעה בחופש העיסוק. מי שאכן מוסמך לתת את הרישיון שבעצם פוגע בעיסוק של אותו אדם, זה המנכ"ל או ראש האגף. בקונטקסט הזה אני חושבת שנכון להישאר בהרמוניה חקיקתית ב-עובד בכיר. אני לא חושבת שאנחנו צריכים להיכנס למבנה הארגוני של המשרד.

אולי מספיקה עצם ההצהרה שלי כאן לפרוטוקול.

אף על פי כן אני חושב שהדרישה לקבוע ראש חטיבה ומעלה, היא הגיונית. עובד בכיר, זאת סוגיה ששנויה בין גופים שונים.

זה נתון לפרשנות.

אני רוצה לומר עוד דבר אבל הייתי רוצה לשמוע גם את האנשים האחרים. אני רק אפתח את הדילמה ונשמע את כל הגורמים שרוצים להתבטא ונגיע לאיזה שהם סיכומים.

היינו כאן נדמה לי לפני כשנה בדיונים שעסקו אז במפעלים שונים. אולי התקבלו פניות גם אליכם ממפעל בבית שאן לגבי חומרים דו-שימושיים ושעיכוב הייצוא מישראל לא מאפשר להם עמידה בתחרויות ומחייב אותם לפטר עובדים כאשר מדובר בעיקר בפריפריה ואז נפגעת תעסוקת עובדים במפעלים שיש בהם או צד ביטחוני או צד דו-שימושי ולא היינו רוצים לפגוע בפרנסתם. אז היה צורך למצוא את הדרך להקל וגם להקל על הכלכלה, על היצואנים ועל התעשיינים. מאידך כתבה חברת הכנסת תמר זנדברג שהצד השני של המטבע, כלכלת ישראל והיצוא הביטחוני שהוא בוודאי מנוע גדול. לכן כאן אני מתחבר כן להגדרת עובד בכיר ולא לרדת לרמות פחות מכך. הצד של הבחינה, גם שישראל לא תיפגע ביטחונית, שישראל לא תיפגע מדינית ואולי גם ההיבט המוסרי שהדגישה אותו תמר במכתב ששלחה אותו קראתי אתמול. הצד המוסרי שעלה הוא שהיה יצוא למקומות לא ראויים וישראל צריכה לשקול את השיקול לרוצחים במקום כזה או במקום אחר, בלי לרדת אם כן ייצאנו למדינה כזו באפריקה או למדינה אחרת.

כל מה שאתה אומר הוא נכון ולכן צריך להגדיר מהו עובד בכיר.

לכן אני אומר מחד כדי שהפקק ייפתח לתת לעוד אנשים כמו סגניתו שציינת בשמה, רחל חן. מאידך, לא לרדת, כפי שלא ירדת בסנקציות, פעם אחת כדי שזה לא יהיה בקלות ופעם שנייה כדי שתהיה סטנדרטיזציה. שני הדברים האלה גם יחד, נראה לי שמצריכים שיהיה יותר ושיהיה בכיר. נראה לי שהאיזון הזה שיהיו יותר שמאפשרים אישור אבל שיהיה בכיר שידע לבחון שלא מסכנים את ישראל ביטחונית, אדם שמכיר את שיקולי המערכת, גם לא מסכנים את ישראל מדינית וגם לא מוסרית.

דווקא בגלל מה שאתה אומר צריך להגדיר שיהיה ראש חטיבה ומעלה. כיום אנחנו סומכים על שיקול דעתו.

אני עוברת עכשיו על החקיקה. לאורך כל הדרך יש קצינים בכירים או עובדי מדינה בכירים.

בסעיף א' של החוק את תראי קצין בכיר שווה סא"ל ומעלה.

נכון. בפקודת המשטרה למשל החוק הגדיר סגן אלוף ומעלה, זה קצין בכיר. כלומר, יש הגדרה בחקיקה. אין הגדרה בשירות המדינה מהו עובד בכיר.

ולכן אנחנו כמחוקקים צריכים לעשות את זה.

הרעיון הוא שאם אנחנו מגדירים כאן עובד בכיר, מה ההשפעה אחר כך?

אז נגדיר ספציפית לחוק הזה. לא חייבים עכשיו להגדיר לגבי כל החקיקה הביטחונית אבל בחוק הספציפי הזה, נגדיר. אנחנו נותנים כאן סמכות מאוד חשובה, כפי שאמר בצדק היושב ראש, סמכות שיש לה השפעה קריטית על ביטחונה של מדינת ישראל. צריך להיות ברור למי אנחנו מעניקים את הסמכות הזאת.

נעשה סבב התייחסויות ואולי נמצא את התשובה ונסכם.

משרד המשפטים. אנחנו בזמנו סברנו שזה המינוח הנכון . הרי תיאורטית יכולנו לכתוב כל מי שהוחלט למנות אותו. בכוונה הלכנו למונח של עובד בכיר ולא כל מי שהוחלט למנותו, שגם זאת אפשרות, כי רצינו לסייג את זה. רצינו שיהיה ברור שזה עובד בכיר. אין לנו הגדרות אחרות לעובדים בכירים. אנחנו יודעים מה זה עובד בכיר. אנחנו לא משרד הביטחון ואני לא יודעת איך זה מתחלק שם לפי חטיבות.

בחוק הזה זה כבר קיים. זה אומר שרק לעוד אחד.

אגב, זה רק שהמנכ"ל הסמיך אותו. יש כאן גם אחריות של המנכ"ל. אותו עובד בכיר, המנכ"ל צריך להסמיך אותו. יש כאן אחריות של המנכ"ל את מי הוא מסמיך. המנכ"ל הוא הרשות המוסמכת.

על פי הכלל, אם יש ספק – אין ספק, ואם יש ספק מהו עובד בכיר, זה כבר תלוי מה הפונקציות, האם יש סגן, האם יש ראש חטיבה או שהעובד הבא אחרי ראש האגף הוא ראש מחלקה. אנחנו רוצים שזה יהיה ראש מחלקה או חושבים שזה דרג נמוך מדי? עובד בכיר זה מושג אמורפי גם לעניין הזה וגם לעניינים אחרים. אני לא מצליח להבין למה אנחנו מאריכים בדיון. הרי אומר כאן משרד הביטחון שאין לו בעיה שזה יהיה ראש חטיבה ומעלה. מוסכם עלינו שראש חטיבה הוא בוודאי עובד בכיר והוא בוודאי רף תחתון של עובד בכיר. אם אנחנו מסכמים שזה יהיה ראש חטיבה ומעלה, למה זה לא יותר מדויק?

ברמה המהותית אין שום בעיה עם זה. אני רק אומרת שמבחינת הרלוונטיות החקיקתית יכול להיות שבעוד חמש שנים – מה שקרה באגפים אחרים במשרד – אין יותר ראשי חטיבות אלא יש ראשי יחידות. זה אותו דרג אבל אין יותר ראשי חטיבות.

אז כל הסמכויות שנתונות לראש חטיבה מוענקות לראש מחלקה.

בעיני זה לא נכון מבחינת המלל החקיקתי, אבל במהות אין לנו ויכוח.

אני מניח שזה נוח לגוף ולא נוח לחוק. אני לא מסכים כאן עם עמדת משרד המשפטים שאנחנו מבינים מה זה עובד בכיר. עובד בכיר זה משהו שהוא מוגדר, אז או שהוא מוגדר בחוק בסעיף ההגדרות – עובד בכיר, להלן ראש יחידה ומעלה, ראש חטיבה ומעלה, סגן ראש אגף ומעלה – או שזה מוגדר מפורשות.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. אני מלווה את החוק הזה מיום חקיקתו. אני רוצה לברך את משרד הביטחון שהולך כאן לקראת התעשייה. כאיש מערכת הביטחון לשעבר, אמנם צבא ולא שב"כ, וגם כמנכ"ל משרד ממשלתי לשעבר, תנו את הקרדיט גם למנכ"ל וגם לראש אפ"י שידעו להגדיר מי זה העובד הבכיר שיקבל את הסמכות הזאת. אנחנו נכנסים כאן לדקויות שלפעמים הופכות את הדבר לחזקת אות מתה שאי אפשר ליישם אותה.

התלבטתי אם להגיע לדיון הזה כי אני חושב שהמהלך של משרד הביטחון במקרה הזה הוא פועל לטובת התעשייה.

אנחנו בעדו.

ראוי שהוא יאושר כולל עובד בכיר. לא צריך להגביל. מחר בבוקר משנים שם, אנחנו נתקלים בבעיית חקיקה. גם ברישיונות השיווק וגם בדברים האחרים שהם מנסים להקל, זה מחייב להגיע לכאן ולקבל את האישורים.

אנחנו תומכים בזה.

אני הבעתי את עמדתי. אני חושבת שהחוק מדבר על כך שהרשות המוסמכת היא המנכ"ל או ראש אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני ואני חושבת שזה מראה את חשיבותו של התפקיד. מתן סמכות לאישורי רישיונות, ברור שצריך להיות על ידי הסמכות הבכירה. עובד בכיר, מונח שכולנו מכירים בחקיקה מעולם לא נדרשנו להגדיר מהו עובד בכיר. כמו שאמרה אריאלה, כולם יודעים מהו עובד בכיר.

ראש ענף הוא עובד בכיר?

כל משרד ממשלתי, יש לו את המבנה הארגוני שלו.

מה זה ראש ענף? אצלנו אין ראש ענף. מחר יכול להיות שלא יהיה ראש חטיבה.

מה הדרג המקביל לסגן אלוף?

ראש תחום.

ראש תחום הוא עובד בכיר?

לא לצורך העניין הזה.

איך אנחנו יודעים את זה? המנכ"ל החליט שהוא רוצה לתת לראש התחום, זה הגורם שהוא סומך עליו ואיך אנחנו יודעים?

אתם מתחפרים בחול. אתם ממש מתחפרים בחול. ככל שאתם מנסים להסביר יותר את המונח האמורפי עובד בכיר, אני אומר לכם שאני מבין אותו פחות. בשיטוח מערכות, בשיטוח גופים, אתה בהחלט יכול להגיע למצב שמתחת לדרג בכיר או מחר יחליט שעובד בכיר מעבר לראש אגף וסגנו, הדרג הבא הוא ראש מחלקה או מקביל לראש מחלקה במשרד הביטחון. אנחנו רוצים שזה יהיה? הוא מוגדר עובד בכיר, כן או לא? אני חושב שהדעת נותנת שאם הדרג הזה הוא ראש חטיבה ומחר יחליטו לשנות את זה לראש יחידה או לראש תחום או כל שם אחר עליו תחליטו, זה לגיטימי לבוא לכאן. להגיד עובד בכיר ולא לדעת למה אנחנו מתכוונים – לא סביר.

בדברי ההסבר כתוב עכשיו כי "בשל ריבוי הרישיונות בשנה וכדי לייעל את תהליכי העבודה מוצע לקבוע כי בנוסף לשני בעלי התפקידים המוסמכים היום לחתום על רישיונות שהם המנהל הכללי של משרד הביטחון וראש האגף לפיקוח על ייצוא ביטחוני יוסמך בידי המנהל הכללי גם עובד בכיר נוסף של אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני" וכאן יוסיפו.

לא. זה לשים מכשול בפני עיוור. דברי ההסבר הם לא החוק.

בדיוק.

לכן לא כדאי לשים מכשול בפני עיוור.

בדיוק. איזה משקל משפטי יש לדברי ההסבר?

אתה יכול לשים את זה בהגדרות ולא בדברי ההסבר.

יש משקל משפטי לדברי ההסבר. זה לא נכון שאין. כשאנחנו מחפשים פרשנות של חוק, אנחנו הולכים לדברי ההסבר.

בסדר. כאן אנחנו רוצים להיות ברורים. אנחנו לא רוצים שמישהו יידרש לפרשנות.

אין בעיה. במהות אין לנו שום ויכוח. אין לנו שום כוונה לרדד את רמת הרישיונות לרמת אחרון העובדים באפ"י.

אני רוצה לומר לך שבכנסת בעבר ראש חטיבה היה מעל לראש אגף. כלומר, לא בכל מקום זה אותו הדבר. זאת אומרת, ראש אגף לא היה יכול לקבל את ההסמכה.

החוק צריך להיות ברור.

ראש חטיבה ומעלה זה עובד בכיר בכל גוף שאני מכיר.

אפשר ראש חטיבה או מקבילו, כדי שיהיה ברור.

או מקבילו. אני יכול לחיות עם זה.

תני לנו את הניסוח שאת מציעה ונרשום אותו כאן.

בוא נחליט על העיקרון.

ההצעה לראש חטיבה ומקבילו היא בהחלט הוגנת.

אם כן, אנחנו צריכים להצביע.

צריך לקרוא את החוק.

הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' 2), התשע"ה-2015

תיקון סעיף 2

בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 (להלן – החוק העיקריׂ), בסעיף 2, בהגדרה "הרשות המוסמכת", במקום הרישה עד המילה "הסמיכו" יבוא "המנהל הכללי, ראש האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני או עובד בכיר של האגף האמור – אנחנו נוסיף כאן ראש חטיבה לפחות או מקבילו - שהמנהל הכללי הסמיכם".

תיקון סעיף 14

בסעיף 14 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) השר רשאי לקבוע פטור מהחובה לקבל רישיון שיווק ביטחוני לפי סעיף זה, בין השאר, לגבי סוגים של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירותים ביטחוניים או לגבי פעולות שיווק ביטחוני מסוימות".

תיקון סעיף 15

בסעיף 15 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) השר רשאי לקבוע פטור מהחובה לקבל רישיון יצוא ביטחוני לפי סעיף זה, בין השאר, לגבי סוגים של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירותים ביטחוניים או לגבי פעולות יצוא ביטחוני מסוימות".

תיקון סעיף 19

בסעיף 19 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) השר רשאי לקבוע פטור מהחובה לקבל רישיון יצוא ציוד ביטחוני במעבר לפי סעיף זה, בין השאר, לגבי סוגים של ציוד ביטחוני במעבר או לגבי פעולות מסוימות של יצוא ציוד ביטחוני במעבר".

תיקון סעיף 21

בסעיף 21 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) השר רשאי לקבוע פטור מהחובה לקבל רישיון תיווך בין גורמי חוץ לפי סעיף זה, בין השאר, לגבי סוגים של ציוד ביטחוני או לגבי פעולות מסוימות של תיווך בין גורמי חוץ".

תיקון סעיף 35

בסעיף 35 לחוק העיקרי, במקום "לרשות המוסמכת" יבוא "לראש האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון שהמנהל הכללי הסמיכו לעניין חוק זה, כולו או חלקו (בפרק זה – הממונה)" ובמקום "רשאית היא" יבוא "רשאי הוא".

תיקון סעיף 36

בסעיף 36 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "לרשות המוסמכת" יבוא "לממונה", ובמקום "רשאית היא" יבוא "רשאי הוא".

תיקון סעיפים 38 ו-39

בסעיפים 38 ו-39 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "הרשות המוסמכת" יבוא "הממונה", ובמקום "אינה רשאית" יבוא "אינו רשאי".

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים

בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט 32(4) במקום "הרשות המוסמכת" יבוא "הממונה".

בהקראה נאמר ראש חטיבה ומקבילו ולא ראש חטיבה ומעלה.

ראש חטיבה ומעלה.

אנחנו מצביעים. מי בעד אישור הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' 2), התשע"ה-2015 עם התוספת שהגדרנו? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק אושרה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:29.